שם רואים שזה לא ממחרת שבת בראשית, אלא מהחל חרמש בקמה, ושם מבואר שזה שבועות ולא שבתות (בתורה שבוע זה רצף 7 ימים אקראים גם מרביעי עד שלישי הבא למשל, כמו "מלא שבוע זאת" של 7 ימי המשתה של חתונת יעקב ולאה, בעוד שבת זה 7 ימים מראשון עד שבת "באי השבת ויוצאי השבת" "מדי שבת (שבוע) בשבתו (ביום השבת בשבוע)".
כתבת 'שם רואים שזה לא ממחרת שבת בראשית, אלא מהחל חרמש בקמה'
אבל מה ההוכחה? הרי התורה אומרת שאת ראשית הקציר מביאים ממחרת השבת
('כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן. והניף את העמר לפני ה' לרצנכם *ממחרת השבת* יניפנו הכהן')
באופן כללי זה מתרץ הרבה דברים נגד הצדוקים. עין תחת עין לא כתוב בדברים, וכן עוד כמה דברים שהצדוקים טוענים
אני מניח שחזל היו דווקא יותר הרמוניים מהצדוקים במובן הזה (כלומר הם לא אהבו לנתק פרשיות בצורה הזאת, אלא להיפך, לתרץ אותן ככה שהן לא יסתרו)
ושם התורה די מפורשות מדברת על שינוי (וגם שם לפי חלק מהדעות רבי עקיבא חולק)
ולמה יש מצוות שחוזרות על עצמן בויקרא ובדברים?
יש עוד דברים - המקום אשר ייבחר ה לעומת משכן עראי במדבר, דין מלך, סנהדרין, עוד 2 פרשיות תפילין, קריאת שמע, ועוד הרבה דינים מחודשים
בפשט הכוונה 6 ימים אוכלים מצות (כי אסור חמץ), וביום השביעי לא רק,שאסור חמץ אלא שיש גם יום טוב.
ואז הפרכתי את הראיה הזאת בטענה שמה שחזל תירצו זה רק על הדרש ולא על הפשט
(- איך נוח האכיל את האריה אם הוא היה עיוור?
- נוח היה עיוור?
- בדיוק. אל תניח הנחות ואל תקשה קושיות 
)
אז אם אני מנסה להצרין את השרשור הזה, זה יוצא לי ככה:
- איך נוח האכיל את האריה אם הוא היה עיוור?
- אני לא חושב שהוא היה עיוור. הרי הוא בנה תיבה
- זה לא ראיה! הוא היה יכול להתעוור אחרי זה
- 
הם לא מתרצים 'פרשיות חלוקות' ולא 'התורה השתנתה' בשום מקום (חוץ מבשר תאווה נניח), וכן מנסים ליישב בין פרשיות ככה שהם לא יסתרו
לכן כתבתי שאני מניח שהם לא אהבו לנתק פרשיות
ואז אתה מביא עוד מקור לזה (הויכוח עם הצדוקים) אומר שזה קושיה עליי?.. 
האם חזל תירצו אי פעם פרשיות חלוקות ברמת הפשט ולא הדרש?
קודם כל - "החל חרמש בקמה" זה "ממחרת השבת", אתה טוען ש"שבועות" זה לא שבתות, זה ממש לא מוכח. אני די בטוח שיש מקור לזה שדווקא אצל יעקב זה כן היה שבת, אבל בכל מקרה - זה לא משנה - ברור ש"שבועות" לא בא לומר שזה דווקא לא שבתות, ואם כתוב בפירוש ש"ממחרת השבת יניפנו הכהן", ברור ששבעת השבועות מתחילים בשבת.
(כמו"כ - כדי לקבוע ש"שבועות" זה רצף אקראי, צריך מסורת, לצדוקים אין כאלה)
אומר ליעקב לחכות עד שבת, כי לא היה בעולם שבוע במובן של שבוע שלנו, לפני שעם ישראל הכניס את זה (ולכן ה אומר לישראל שהיום השביעי שהם צריכים לשמור הוא השביעי לירידת המן, כי לא היה בכלל יום שביעי לפני זה, למעט השבת הראשונה ב6 ימי הבריאה).
כן היו 7 ימי משתה
אלא מאותן סיבות שהוא יכל לבחור בימים אחרים.
להפך, שבוע זה דבר אוניברסלי בגלל שהוא היה קיים עוד לפני מתן תורה.
ודאי, אלא שאפשר לומר שהם התחילו בשבת.
מישהו. לדעתי הכוזרי, מביא את זה כראיה לבריאת העולם - השימוש בשבוע הוא כלל עולמי - כל הטענה הזו בנויה על זה שהמקור לשבוע הוא בריאת העולם, לא מתן תורה.
גם כשניתנה השבת, זה היה "רק" חידוש לגבי דבר קיים, מה שניתן הוא המצווה, היום והשבוע היו קיימים עוד לפני כן.
מיכה ו' ה'
avid;font-size:21.7px;">עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה'
רשי:
"ומה ענה אותו בלעם בן בעור" - מה אזעום לא זעם ה' (במדבר כג) שלא כעסתי כל אותן הימים "מן השטים" - שחטאתם לי שם דעו צדקותי שלא מנעתי טובתי ועזרתי מכם עד הבאתי אתכם לגלגל וכבשתי לפניכם שם את הארץ.
זה הרי אחד מעשר זכירות שצריך לזכור בכל יום.
אמנם אין לי תשובה מוחלטת מחז"ל
אבל אני חושב שרעיונית זה בא ללמד מוסר כמה אדם שרוצה משהו (רע במקרה הזה) יכול להתעלם מסימני אזהרה - אפילו מעל הטבע כמו בעל חיים שמדבר איתו
וכל הפרשה נועדה להראות שה' מעל המאגיה של קללות וכו
'בשר ודם המבקש להנקם מחבירו מעלים את דבריו שלא יבקש הצלה, אבל הקב"ה ישגיב בכחו ואין יכולת להמלט מידו כי אם בשובו אליו, לפיכך הוא מורהו ומתרה בו לשוב'
באופן כללי נדמה לי שיש הרבה סיפורים בתנך בהם הקב"ה מעביר אנשים או נביאים סדרת חינוך (פרעה, אליהו, יונה)
(זו אולי לא תשובה מלאה או לגמרי מספקת, ובכל זאת זו נראית לי תשובה טובה)
...."וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-בִּלְעָם, לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם; לֹא תָאֹר אֶת-הָעָם, כִּי בָרוּךְ הוּא"
ואז בלילה השני השם אמר:
"וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל-בִּלְעָם, לַיְלָה, וַיֹּאמֶר לוֹ אִם-לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים, קוּם לֵךְ אִתָּם; וְאַךְ, אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר-אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ--אֹתוֹ תַעֲשֶׂה."
"ואך – על כרחך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה. ואף על פי כן, 'וילך בלעם'. אמר, שמא אפתינו בדברים ויתרצה" (רשי)
...שצריך אומץ ובטחון בשם כדי להשמיע באוזני מלך מואב ושריו ארבע פעמים ברכות מופלאות במקום הקללות
שהם ציפו ממנו לקלל
אבל נשמע לי שיש לך פרשנות משלך לפרשה. תרצה לחלוק אותה בתגובה להודעה הראשונה או בשרשור חדש?
...."וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל-בָּלָק, הִנֵּה-בָאתִי אֵלֶיךָ--עַתָּה, הֲיָכֹל אוּכַל דַּבֵּר מְאוּמָה: הַדָּבָר, אֲשֶׁר יָשִׂים אֱלֹהִים בְּפִי--אֹתוֹ אֲדַבֵּר."
"וַיַּעַן, וַיֹּאמַר: הֲלֹא, אֵת אֲשֶׁר יָשִׂים יְהוָה בְּפִי--אֹתוֹ אֶשְׁמֹר, לְדַבֵּר."
"וַיַּעַן בִּלְעָם, וַיֹּאמֶר אֶל-בָּלָק: הֲלֹא, דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר, כֹּל אֲשֶׁר-יְדַבֵּר יְהוָה, אֹתוֹ אֶעֱשֶׂה."
"וַיַּעַן בִּלְעָם, וַיֹּאמֶר אֶל-בָּלָק: הֲלֹא, דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר, כֹּל אֲשֶׁר-יְדַבֵּר יְהוָה, אֹתוֹ אֶעֱשֶׂה. אִם-יִתֶּן-לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ, כֶּסֶף וְזָהָב--לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת-פִּי יְהוָה, לַעֲשׂוֹת טוֹבָה אוֹ רָעָה מִלִּבִּי: אֲשֶׁר-יְדַבֵּר יְהוָה, אֹתוֹ אֲדַבֵּר. וְעַתָּה, הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי; לְכָה, אִיעָצְךָ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים."
ממש קידוש השם. שלא לדבר על זה שהשם זיכהו להוציא מפיו ברכות מופלאות על עם ישראל .
זה עובדה פשוטה.
כי עלון מכון ויצמן לילדים היה נקרא פי האטום וד"ל ואכמ"ל וזה
בעקבות דיון תיאורטי בפורום אחר אשמח אם מישהו יוכל לעשות לי סדר לגבי הנושא בכלל והנושא היום.
א- האם יש דעה שאוסרת נישואים של גבר עם יותר מאישה אחת חוץ מחדר"ג?
ב- האם כולם קיבלו את חדר''ג?
ג- האם מי שמתיר היום לישא יותר מאישה אחת כמו הרב עובדיה בתשובה וכדו' נקרא קראי כי הוא לא ממשיך את שושלת התושב''ע?
תודה
אם בכלל יש את כולם ממוחשבים...
משהו כמו פרויקט השו"ת.
עדיף בחינם כמובן, אבל מוכנה גם לשלם...
אולי כמו פרויקט השות באספקלירא או ספריא?
יש גם את אתר ספריא שמאפשר עיון וחיפוש
כמו כן יש וויקיטקסט
מחשבת ישראל, ספרות מודרנית, כתבי הרב קוק | ספריא
קטגוריה:אברהם יצחק הכהן קוק – ויקיטקסט
או ממש בקונספט של פרויקט השו"ת, היה את זה במחשבים במרכז הרב, ככה זכור מהימים שלמדתי שם לפני כ20 שנה.
ממה שזכור לי זה היה די מושקע, והיה שם גם מ"תלמידיו" שזה יכל לכלול ספרים ודמויות לא צפויים.
אגב אני לא יודע אם יש או אין, ואולי אפילו באותה תוכנה יש...
בעיקרון היה ממש כדאי אם היה אינדקס של כתבי הראי"ה בכל מיני נושאים, כי יש הרבה מפוזרים בכתבי עת מחיי הראי"ה (כמו "הפלס", שי"ל ע"י איזה בן דוד שלו, וזה ממש מצחיק לראות את הראיה שם יחד עם כל הקנאים הקיצוניים...) - אז זה נחשב תורת חו"ל אבל עדיין נראה לי שיש הרבה שלא אוגד וחבל (ולדעתי יש גם תרומה משמעותית מתורת חו"ל של הראיה אבל זה עוד עניין).
ויש גם כל מיני מכתבים וקטעים קטנים שפורסמו בכתבי עת חדשים... הלוואי שמישהו היה טורח לאגד או לפחות לקטלג הכל.
א. פה יש את התיקייה באחת הגרסאות שלה, מעבירים בין תלמידים בישיבות אז את יכולה לשאול גם יכול להיות שיש להם גרסה אחרת.
ספרי קודש להעלות לדרייב – Google Drive
ב. אשים פה על הדרך, מאמרים אקדמיים על תורת הרב:
הרב קוק - מחקרים אקדמיים (בעיקר) – Google Drive
ג. השוואת כתבי הראיה הערוכים ומקורותיהם:
כתבי הראי"ה הערוכים ומקורותיהם – Google Drive
עשי חיל!
ובכלל,מה עם ההנאה שלנו, הקוראים?!
ולעיקר העניין, אם כתבי הרב הם לא תחום עיסוקך, אז שימי לב להשתמש בתיקייה "הרב קוק" בקישור הראשון ששלח אלרנ, זה נראה הכי הרבה ספרים בסיסיים של הרב. הקישור השלישי נראה סתם פסקאות מפה ומשם...
ולכן כתבתי להנאתי במירכאות, כי ספר הוא באמת להנאה ולא לשם לימוד בפני עצמו... (אבל זו הדרך שלי ללמוד בדרך כלל, לכתוב בעקבות הלימוד. אם כי פה הלכתי הפוך - קודם כתבתי, ועכשיו אני מחפשת מקורות...)
בכל אופן, אני מתכננת לתת לבעלי לעבור על הספר לפני פרסומו...
אין לי ספק
גם בלי להכיר אותך ו/או את הספר
מתואמתיש גם את אתר ספריא שמאפשר עיון וחיפוש
כמו כן יש וויקיטקסט
מחשבת ישראל, ספרות מודרנית, כתבי הרב קוק | ספריא
קטגוריה:אברהם יצחק הכהן קוק – ויקיטקסט
מוקצה מחמת חסרון כיס.
אסור לצוד עם בומרנג בשבת, גם גרמא אסור.
כי הצדק היה אתם שנאמר:
"וְעוֹד רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע."
כנראה הרצון האלוהי יותר גבוה מהצדק.
על התנועה החברתית עצמה.
המון תנועות בהיסטוריה קראו לשינוי מהותי באנושות, ובמיוחד תנועות מהמאה ה18והלאה, כולל המהפכה הצרפתית. אתה צודק שמקומוניזם הפריז במהפכנותו ובשבירתו את העולם הישן.
אבל אתה באמת לא רואה את ההבדל האדיר בין הרס לאומיות (שדתות מסוימות וחלק מההומיניזם כבר ניסה להרסה עוד לפני כן), מעמדות, ודת (שכבר היתה כפירה לפני).
לבין הרס תכני יסוד בסיסיים של האנושות: כמגדר, משפחה וזוגיות?
הוא שאמרתי, הפרוגרס הוא קומוניסטי רק בטיעון הצורני שלו, נשמתו האמיתית היא פוסטמודרניסטית
הרי יחזקאל קורה למלאכים חיות כי הם דומים בפניהם ובכף רגלם לחיות. לאחרים הוא קורה אופנים כי הוא אומר שהם נראים כמו אופן גלגל. האם ישעיהו ראה מלאכים בדמות נחשים עם ידים ורגלים וכנפיים? הרי שרף בתנך זה נחש ארסי, "אפעה ושרף מעופף" "כי משורש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף" "הנחשים השרפים".
יכול להיות שכשם שפסלי הכרובים מרמזים על השראת השכינה, כי אומרים ברוך כבוד ה כלומר מקור הברכות והמשכת שפע מלמעחה למטה, כך פסל מלאך השרף (נחש עם כנפיים ידים ורגלים) שעשה משה מרמז על זה שה' מרומם ונבדל כי השרפים אומרים "קדוש קגטש קדוש" כלומר מרומם. וזה מתקשר לכך שישראל מרימים את עניהם לשמים ונזכרים שה' מרומם ונבדל.
כי יש נחש זוחל על הארץ ושורף - גשמיות שמעלימה כל דבר כמו תלונות ישראל ומאיסתם במן הרוחני. ויש נחש מעופף שמיימי ששורף את המציאות ומחזירה למצב אין, כי בעצם ה' מרומם על הכל, וכך מכפר על החטאים. ולכן השרף שרף את חטאי וטומאת שפתיו של ישעיהו. ולכן התיקון של ישראל הוא באותה מידה - לשרוף את ה"יש" ולהתרומם אל הקודש הנבדל השמיימי.
מעניין שבדורו של ישעיהן שראה את השרפים אומרים קדוש קדוש, חזקיהו הרס את נחש הנחושת של משה
אבל עצם זה שהמלאכים תוארו כשרפים משמע שהם נדמו לנביא כדמות נחשים מעופפים, כשם שיחזקאל קורא למלאכים אחרים חיות ואופנים על שם מראיהם.
עצם זה שבני ישראל בטעות הקטירו לנחש של משה בימי אחז, מרמז על זה שהיה בדמות נחש עם כנפיים כדמות מלאך שרף אולי
אז תדע שיש לך רעיונות מקוריים ממש. תמשיך)
אני חשבתי שלשרפים קוראים שרפים כי הם עשויים מאש (במראה הנבואה כמובן). כמו שבמרכבה של יחזקאל הכל אש
אז הסתכלתי עכשיו במפרשים, וראיתי שהרדק והריד מפרשים ככה. והרדק מציע שזה מסמל שהדור של ישעיהו חייב כליה
אבל רבי אליעזר מבלגנצי חשב על הרעיון שלך: שהשרפים של ישעיהו הם נחשים עם כנפיים (והוא מביא את הפסוק 'ופריו שרף מעופף'). והוא מציע שהם מסמלים את אשור ובבל, האויבים של עם ישראל, ומביא כמה ראיות
קעלעברימבאראם השרפים מייצגים את אשור ובבבל, אז למה הם אומרים קדוש קדוש קדוש, למה ה' מתייעץ איתם, ולמה הם מכפרים על חטאי ישעיהו? והאם זה לא מקרה שגם הם בדמות חיות וגם האופנים והחיות של יחזקאל חלקית נראים כחיות או יצורים משונים? באופן כללי התיאור של השרפים בישעיהו הוא כפמלית מלאכים המלווה את ה', וכן חז"ל כך פירשו.
גם להשוות אותם לשרי האומות בדניאל קשה, כי שרי האומות נראים כאנשים ולא כחיות, והמלאכים העושים שליחויות נראים אחרת מאשר פמלית המרכבה של ה', גם יחזקאל מבדיל בפרק ט בין האופנים והחיות, לבין האיש לבוש הבדים המשמש כמלאך שליח
מעניין שברוב תרבויות העולם, כולל סין ואינדיאנים, יש נחשים עם כנפים ובדרך כלל קשורים ליצורים טובים (למעט הדרקון האירופי) זה מראה אולי על סמל בסיסי בנפש האדם ואולי מתקשר ל"ואיבה אשית בין זרע האשה לזרעך" על הנחש, שמתהפך לטוב כשהוא מעופף, או אולי בגלל היראה ממנו
מישהו יכול לתת עומק למשפט הזה?
כיום אם איני טועה יש שבעים ושתיים שמות.
האם "והיה" הכוונה לימות המשיח, לעולם הבא?
תודה מראש.
קעלעברימבארמבטא את ההנהגה כלפינו, שאנחנו קוראים לו בשם לפי השגתנו. וכעת כשהשגתנו מוגבלת נראה שהשם שלו אינו אחד עם הטוב והשלמות אלא פועל דברים שונים ואף סותרים את הטוב והשלמות שלו.
אבל ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד - שיתגלה לכל שכל הפעולות שנראו לנו הפך מהטוב והשלמות - הכל אחד
דומה לרעיון שהביאו בשרשור אחר בעניין השעשוע בגילוי שהכל היה טוב.
ומבואר יותר בתחילת ספר תלמוד עשר הספירות ובעוד
