לפעמים כגודל הציפייה כגודל האכזבה לצערנו...

אני חושב שאין יותר מדי מה להגיד לך כי כנראה את למודת ניסיון ברגשות יותר מדי

אבל לדעתי כדאי שתשהיי ברגשות האלה כי גם זה יכול יפתח אותך עוד יותר ממה שאת כבר עכשיו... (גם בעבודת ה')

לא..

יחסית אליו כן

מבחינתי הייתי פוסלת מלא גברים אם הם לא ג'נטלמנים ..כי בסוף זו התחושה שלי.. אני רוצה להרגיש שרוצים אותי ומראים את זה .

 ואיתו אני ממש מרגישה שאני מוותרת לו על זה כי אני מכירה אותו מלפני ..אני יודעת שהוא רוצה .. אבל מה עם הפעולות 

לא יודעת כבר מה לעשות

כי אחרת הוא היה עושה את זה, לא?

בחור שלא יודע להראות לך שהוא מעוניין אפילו בשלב הדייטים, מה יהיה אחרי החתונה?

תהיי עייפה, אחרי לידה, בלגן בעבודה - כל העניינים של החיים, ותצטרכי מישהו שיתמוך בך ויגיד לך שאת שווה ואת נהדרת אפילו שהשמנת או אפילו שפיטרו אותך או לא יודעת מה. בחור כזה כנראה לא יהיה שם בשבילך. האמת, רוב הגברים לא במיוחד יודעים לתמוך. אבל ברמה בסיסית, לשמור לך על ההרגשה שיש לך גב, מקום בטוח בבית - זה משהו שמאד כדאי שיהיה. בחור שלא מסוגל אפילו לחזר, כנראה לא יידע לתת לך את זה.

אז יכול להיות שסתם לא הלך, אולי הוא דווקא רוצה מאד ונלחץ ולא יודע מה לעשות עם זה, אבל אולי הוא פשוט גרוע בזה. אז תבדקי עוד, תני לו צ'אנסים, אבל לא עד אינסוף.

זאת דעתי הענייה. 

(אני סתם מבוגרת אחת שהשתעממה בלילה ועברה על ערוץ 7, והשרשור הזה היה בכותרות. לפני כמה שנים הייתי כותבת הרבה בהריון ולידה..).

שיש הרבה קשר בין כישורי "חיזור" ליכולת לתמוך אחרי הנישואין.

אני חושבת שהמחוות והפעולות שנועדו להראות לבחורה בשלב ההיכרות שאתה מעוניין דורשות מודעות חברתית גבוהה, יוזמה, בטחון עצמי.

מה שנדרש מגבר נשוי שאוהב את אשתו כדי לתמוך בה קשור לדעתי לדברים אחרים באישיות. יציבות וחוסן, יכולת אמפתית, והקשר - שיתפתח ביניהם בהתאם למאמץ ששניהם יהיו נכונים להשקיע, וזה קשור בעיקר למידות טובות, ענווה והקשבה.

מי שרואה בחור ג'נטלמן ומחזר והכל, בשלב של הדייטים, זה חשוב אבל ממש לא אומר שזה יהיה ככה גם אחרי החתונה. ולהפך יכול להיות אחד שפחות מתלהב, אבל זה בגלל שהוא אותנטי ורוצה לבדוק את הקשר בלי הצגות. תזכרו שההצגות חולפות מהר. מסכים עם מה שכתבו פה שהשאלה איך הבעל יתנהל בחיים המשעממים. קיצר אז חיזור זה נחמד אבל זה גם הצגה ולכן הייתי ממליץ לשים לב למשל איך הבחור מתייחס לאנשים אחרים בחיים שלו, איך הוא מגיב לסיטואציות שוחקות שלא קשורות לדייטים.

בס"ד

איזו הכללה!!.....

ספר שאומר בגדול שכשאדם כועס או עצוב זה בגלל שדברים לא הלכו כפי שרצה, אם רציתי גלידת בננה ולא מצאתי בחנות הזו

אחכה לפעם הבאה שיזמינו או שאחפש בחנות אחרת.

את ודאי לא אמורה לחזור עצובה מדייט ומכל מקום אחר לצורך העניין,

וכשזה עניין של 2 צדדים ברור לך מין הסתם שאחד הצדדים יהיה פחות מרוצה במיוחד

כשמדובר על גבר ואישה ולעולם הגבר תמיד טועה! (לא באמת, זה רק בשביל לתת לכן להרגיש טוב עם עצמכן)

וכמו ממתק אם אוכלים יותר מידי

יכול להיות הרגשה לא טובה 

זוכר את עצמי מגיע לדייטים וחוזר מהם בתחושת בדידות גדולה יותר

אח"כ שואל את עצמי - השקעתי רגש, מחשבה וזמן.. בשביל לקבל את זה?

יכול להיות שאת עייפה אחרי דייט

למה עצובה?

עצובה זה אם גילית שהבן אדם שהערכת

הוא לא כמו שחשבת מבחינת מידות נגיד

אז אפשר להרגיש אכזבה מסוימת

אם זה סתם רגש או עייפות

את ואתן צריכות לדעת למתן את ההשפעה

של רגשות על ההחלטות בעניין מציאת השידוך

החובה להתחתן היא רצינית

ולא כן בה לא בה 

היום קמתי הפוך אז היי ביי

כי זה כן משנה לגבי איך את בוחרת להמשיך מכאן .

ליבי איתך, קודם כל, איזה מבאס זה!

יש לך בעצם שתי אופציות:

1. קרה לי שחזרתי מדייט מבואסת, כי הבנתי שאני צריכה לחתוך - שהיא לא בשבילי

2. קרה לי גם שדברים שהפריעו לי בדייט אחד , פתאום ״התאזנו״ במפגשים הבאים.

השאלה היא תמיד - האם את רואה את זה ומרגישה  ״אין לי יותר מה לחפש פה״ , או ״אני רואה את זה, זה לא מצא חן בעיני, אבל אני עדיין רוצה להכיר ולהבין כמה הדבר הזה באמת מפריע לי או קיים פה״.

בהצלחה! 

כי קרה לך מקרה דומה?

ב״ה כרגע ממש מתקדם עם מישהו, והאמת שגם איתו קצת היה לי את זה.

היו פעמים שאולי גם חתכתי בגלל זה מוקדם מדי.

יש פעמים שהתנהגות, משפט או ״תפיסה״ מסויימת של מי שיצאתי איתו נורא תיסכלה אותי, וגרמה לי להתבאס על הקשר.

יש פעמים שאני חושבת שעשיתי בשכל שחתכתי - יש דברים קריטיים, אבל יש פעם פעמיים שבתכלס אם הייתי ממשיכה , ייתכן שהייתי מבינה איזה עניין פעוט זה, או שהייתי נותנת לו אפשרות להסביר את עצמו וזה מתבהר.

הטעות אצלי בפעמים האלו, הייתה שלא שקלתי את כל הסיטואציה - כאילו כן, זה עצבן אותי , אבל האם : זה עצבן אותי = לא רוצה להיות איתך? לא תמיד. לפעמים כדאי לראות כמכלול את הבן אדם.

אני לא אומרת לוותר על ערכים או דברים שמעצבנים, אבל כן לשקול איך והאם הם משפיעים הלאה, והאם ניתן להבין את הסיטואציה בצורה אחרת (כמובן שיש מקרים שלא! אם את באמת לא רוצה אותו - אל תהיי שם!)

כנראה שלא, אבל אישית לא יצא לי לחזור מדייט "עצובה" או "מאוכזבת". אבל מה שאמרת שחתכת קצת מהר מדי בגלל משהו קטן קרה לי פעם אחת. כנראה אף פעם לא הגעתי לקשר עד כדי כך מתקדם בשביל לפתח ציפיות😅 כל הכבוד לך שאת עושה את החשיבה הזאת אהבתי את המסקנות...!

אבל זה כנראה קרה.

וכנראה זה לא מתאים.

וגם זה קורה בחיים....

אנשים כתבו כאן לא להגיע עם ציפיות כדי למנוע אכזבות..זאת הדרך להקים בית?

לא יודעת מרגיש לי מוזר להגיד לא לצפות לכלום, אם אני לא אצפה לכלום מהפגישה למה שאני אתאמץ ואטרח להגיע? מה יניע אותי להגיע לפגישה אם לא המחשבה שאולי זה בעלי? 

בסוף המציאות היא רב גונית והרבה אנשים הם מדהימים בדרך שלהם ולבחון אותם דרך הציפייה שלי רק יקטנים אותם לפעמים 

אחרי כל דייט היא אמרה שהיא חזרה הביתה (כלומר החזרתי אותה ברכב) עצובה. אבל היא לא סיפרה לי למה. כי גבר שרוצה עושה. והיא חשבה שהיא יודעת בדיוק מה עושה גבר שרוצה. ואני לא עשיתי את רשימת הדברים שהיא חשבה אלא רשימה שבעיניה שווה פחות ומראה שלא אכפת לי ממנה. אבל היא לא יכולה להגיד לי מה לעשות, והיא גם לא יכולה להסתפק בגבר שלא טוב מספיק, אבל היא רצתה אותי אז המשכנו לצאת והיא המשיכה לומר שהיא עצובה.

עד שנמאס לי מהסיפור הזה וחתכתי. היא התאכזבה.

אז תיזהרי לא להיכנס ללופ כזה. יש הרבה נקודות יציאה. חלקן קשורות לאמונות, חלקן לרגשות, חלקן לתקשורת ביניכם.

ויש גם נקודת יציאה של "אתה אחלה אבל אני רוצה מישהו שמזמין אותי לשווארמה ואתה צמחוני".

אם היא עצובה אם אתה גבר נורמטיבי אתה תרצה לשמח אותה .

ומנגד המחויבות שלה לשתף .

ולא זה ממש לא הסיפור אצלי ..ב"ה 

קח טיפ  להבא .. תתעניין בה כמו שצריך 

תדאג לה באמת ..

אגב בחורה מחוזרת לא באמת מפחדת שהבחור יחתוך..

אם לא תרצה מותק יבוא אחד אחר

והאמת אני באמת לא מצליח להבין את הקונספט הזה שצריך להבין בכוחות עצמך את הצד השני😅

למה בשנת 2025 עדיין חלקנו חושבים שזה אפשרי בצורה כל כך טוטאלית?

כיאלו ברור שיש מקרים ויש מקרים וצריך להיות עם קצת אינטליגנציה לקרוא סיטואציות אבל להפוך את זה למשהו טוטאלי שנצרך בכל מצב בכל מקום מאוד מקשה עלינו בחיים כי בסוף זה בלתי אפשרי

הבעיה היא, אם באופן כללי, בן אדם לא זוכר את הכלל בסיסי :

כשהוא שואל את עצמו "למה אין לי זוגיות ?"
הוא לא עונה "בגלל הבנים", "בגלל הגננת", "בגלל הילדות", "בגלל סבתא שלי", "בגלל הדייט לפני שנתיים" וכו'.

הוא עונה  "רק בגללי"  "אני עושה משהו לא נכון" או  "אני לא עושה מספיק" או "הסיבה לא ברורה לי כרגע אבל, זה באחריותי. אף אחד לא חייב לי כלום".

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אמן, שימחת

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.