רק חיזוק גדול. מה שעברת ממש לא נעים, כל הכבוד שאת מסוגלת לשאול בכלל.

כך שאני לא יכולה להגיד לה בכל מקרה מה מותר או אסור לעשות

אבל אני כן זוכרת במפורש שהחפץ חיים כותב שלא בכל מקרה מותר להגיד לשון הרע בשביל לצאת נקיים. יש מקרים שבהם צריך לשתוק ולא להגיד כלום, לפעמים אפילו במקרה שזה גורם נזק. זה לא כל כך פשוט.

על פי מה אתה אומר שזה מותר חד משמעית?

החפץ חיים כותב במפורש שרק לנקות מאשמה (מלבד מקרים ספציפיים כמו אשמה של חטא) לא נכלל בלשון הרע לתועלת שמותר להגיד, ואסור להגיד

לא כל דבר נכלל בהלכות לשון הרע לתועלת..

הגר''א בשם המדרש [הובא בהקדמת שמירת הלשון] מציין ש'על כל רגע ורגע שאדם חוסם את פיו זוכה לאור הגנוז שאין כל מלאך ובריה יכול לשער'. 

לגבי סיפור גנות כדי לפרוק- כשאת חשה צער בעקבות מעשה שעשו לך, נסי לחשוב אם באפשרותך לסנגר על אותו אדם. אין הכוונה לדחוק את הצער אלא לשים לב אמנם לצער אך אח''כ גם לנסות להבין את החבר. לפעמים ,המעשה לא היה בדיוק כפי שהוא משתקף לראשונה. לפעמים יש פרט שחסר שביכולתו לשנות את כל התמונה מהקצה אל הקצה או לפחות להפחית את חומרת העלבון. לפעמים המעשה היה כפי שראינו אותו אך ניתן להבין את אותו אדם כשחושבים על המציאות בו הוא שרוי. בכך גם אפשר להרוויח מצווה גדולה של 'בצדק תשפוט עמיתך' [חפץ חיים הלכ' לשון הרע כלל ו, ז-ח]. לפעמים שייך לדבר עם אותו אדם שעשה את המעשה ולשקף לו את ההרגשה שלך בעקבות מעשהו. שיחה זו יש בה גם כדי להבין את מקומו וממילא לא להיפגע כ''כ ממה שעשה, וגם כדי שהוא יבין את מקומך ויידע שמעשים כאלו הם מחוץ לתחום מבחינתך למען לא יחזור על כך בעתיד. לפעמים חשים צורך כן לספר ולשתף אדם קרוב, אך אפשר לעשות זאת ללא אזכור שם המעליב. אם למרות הכל המועקה נמצאת ואת חשה צורך לפרוק, מותר לדבר עם אדם אחר ובטח עם הבן זוג בתנאים הבאים [חפץ חיים הלכות לשון הרע כלל י,יד ובהגה שם]: 1. את בטוחה בפרטי המעשה כגון שראית זאת בעצמך. אם רק שמעת, את צריכה לסייג זאת בסיפורך שאלו דברים שרק שמעת אותם [גם ע''פ חפץ חיים סוף הלכ' רכילות סע' י]. 2. יש לדייק בפרטים מאוד. לא לשנות ולא להגזים. אם ייתכן ומה שפלוני עשה לך הוא כדין, אז אסור להגדירו כפושע וכדומה. אמנם הדבר הסב לך צער גדול ולכן מותר לך לספרו כדי לפרוק, אך יש לספר במדויק את המקרה ולתאר את התחושה הקשה שלך תוך דגש שכך את מרגישה מבלי להדביק הגדרות לאותו אדם . 3. כפי שאמרנו קודם, כשאין לך אפשרות אחרת להפיג את הצער כגון חשיבה עצמית ו/או שיחה עם אותו שציער. 4. הכוונה שלך צריכה להיות לתועלת הפגת הצער ולא דיבור ופרסום גנות האדם. כדאי להדגיש גם לשני שכוונתך היא כזו [כדי שגם הוא יכוון לתועלת]. 5. השומע לא יעשה בעקבות זה מעשה חריג שלא היה מקבל ע''כ היתר מבי''ד. 6. לשומע אסור להאמין. [משיב שלום עמ' 62. ח''ח הלכ' לשון הרע כלל ו,ג]. שומע משום התועלת שבדבר ורק כדי לחוש לעניין.
 

הוא יותר מעשי..

אני טוען שהוצאת שם רע כמו שאנחנו לומדים במסכת סנהדרין הוא תחת נפשות ולכן צריך לידון דווקא ב 21 דיינים....
אני מאמין שברוב המקרים אין צורך להגיד לשון הרע בציבור אלא רק במסגרות הדיון ושם הכללים הם שונים לגמרי מכיוון שדיני לשון הרע בדין אינם חלים.
צריך לדעת את כללי הדין והדיון ולהיות ירא שמים אמיתי כדי לעמוד על האמת והיושר שבין אדם לחבירו.

אני אתן לך דוגמא:

שדכן שמדבר לשון הרע על משודך שלו, האם זה בסדר?

ואולי הוא רוצה להציל את המשודך מבן זוג שהוא רע? נניח מגיע בן אל שדכן ומסתכל על כרטיסי שידוכים של בנות ישראל הנאות והחסודות ומדפדף בהן כבמוצר מדף שמיוצר בפס ייצור.

שדרכן שרואה את דרכו הרעה של המשודך אולי רוצה להציל את הבנות מאדם כזה, האם זה בסדר שהשדכן יגיד או יעשה דבר שיציל את בנות ישראל מכזה חתן?

להוכיח שאדם שיקר זה נושא אחר לגמרי מאשר לספר עליו לשון הרע. זה שאדם אחר זרק עליך בוץ מתיר לך לזרוק עליו בוץ בחזרה?

זאת שאלה מאוד רצינית!!
אני מאמין וחושב שצריך להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הפסיכולוגיה כדי לחשוב ולמצוא את הדרך הנכונה לבטא את הדברים.

חשוב מאוד שאיש המקצוע יבין את הצד שלך ואת העומק של הדבר.

מבחינתי אם אתה לא תרוץ לפנות לבית דין של 21 זה יהיה הגיוני באופן כללי וזה בדרך כלל אמור לעצור את האדם בצורה רצינית מלהשתלח.
וחשוב להבין שאין בשתיקה הודאה בתחום הזה למרות שיש מעין מסר כזה בציבור ששתיקה כהודעה.
מותר לחשוב ולהגיב אחר כך ואפשר גם להגיד בלי בושה שאתה צריך לחשוב על הנושא ושאתה רוצה להגיב אבל אתה רוצה להתייעץ עם איש מקצוע לפני כן.

מה רע?

עדיף להשתמש בחרב שיש לנו בפה בלי חשבון?

אני ממליץ לך לחפש בגוגל:
פנקס חיסונים לטהרת הדיבור הישראלי

יש את הספר המלא באתר שלי העידוד הרב פרץ היינהורן ללימוד ועיון.

ואני חייב לציין "כל הכבוד" על עצם השאלה!!

אבל שייך לערב איש מקצוע בתחום הלכתי?

זה נחמד להטיל את מלוא האחריות בנושא מסויים אך ורק על התחום ההלכתי אבל בפועל ההלכה היא הרבה אחרי "דרך ארץ".

צריך בתחילה לנהוג מנהג דרך ארץ ואז להגיע לתחום ההלכתי.

כשאת רוצה לחשוב על משהו עם מי את מתייעצת? עם פוסק הלכתי או עם חברה ומשפחה?

אני מאמין שתחום החשיבה איננו שייך בכלל לעולם ההלכה אם כי יש תלמידי חכמים ופוסקי הלכה שיש בהם הרבה יכולות של חשיבה.

זאת אומרת, יש כלים שמצויים בעולם הפסיכולוגיה שיכולים לסובב לך את כל מה שאת רואה וחושבת.

אתן לך דוגמא: את מכירה את מודל אפר"ת ?

צריך קודם להעמיד על מקומו את היחס שלך לנושא ולמקרה.

צריך להבין את התפקיד של אותו בעל לשון הרע.

יש חובה לעשות עבודה יסודית ולחשוב על היחסים שביניכם ולפעמים גם מאיפה הדברים מגיעים אצלך ואצל הצד השני.

נניח שהצד השני, הפוגע, הוא טיפש, האם צריך לצאת נגדו?

חכמים מדברים על שתי דרכים לירושלים "קצרה ארוכה" ו"ארוכה קצרה".

אלו אומנם לא הדרכים היחידות ויש שילובים ומורכבויות שונות, אבל, במקרה של עניינים של לשון הרע הדעה האישית שלי גם מנסיון החיים וגם מבחינה תפיסיתית היא:
קודם לחשוב נניח איזה תקופה ולדגור על הנושא לפרקים.

אחת הסיבות לכך היא שכאשר אדם נוגע בדבר הוא איננו יכול לדון בנושא בצורה הולמת ומיושבת.

ברגע שאת מכירה בזה שאת "משוחדת" יש לך את האוויר לנשום עוד נניח כחצי שנה על הנושא.

אני אספר לך על מקרה שהיה לי:

בעבודה דיברו איתי על נושא מסויים שחברה מסויימת שאיתה אנחנו עובדים עשתה איזה שהוא מהלך טכני.

כשאני שמעתי על הצעד הזה אמרתי שלדעתי הצעד הזה מוטעה ואיננו מהלך ישר.

לאחר זמן מה ההחלטה הגיעה ליידי בנושא מקביל והסברתי למנהל שלי שצריך ליידע את הלקוחות על המצב הטכני כאשר מבצעים שינויים.

לאחר דיון פנים חברתי הוחלט על ידי ההנהלה שלא ליידע את הלקוחות מבחינה שיווקית. מה הייתה הסיבה?

בהנהלה אמרו שאם יידעו את הלקוחות בכל מיני מהלכים ותהליכים פנימיים טכניים הלקוחות ירגישו חוסר יציבות של השירות.

דגרתי על הנושא תקופה למרות שדעתי שונה ולאחר שראיתי מה הם הנזקים שנגרמים ללקוחות החלטתי שאני מפסיק לתמוך במהלכי החברה שבה אני עובד.

מה המשמעות המעשית?
המשמעות המעשית הייתה שמכיוון שאני מבין את המחיר הטכני שהלקוחות משלמים על מהלך שלא הושקעה בו מחשבה לטעמי, לכל לקוח ששואל אותי אני אומר באופן אישי:
אל תיהיה לקוח של החברה אלא אם כן אתה לוקח בחשבון שתיתקל בתופעות מסויימות עם המוצר ושזה בסדר לך מבחינה טכנית ואידיאולוגית ושאתה מוכן לסבול בגלל זה.

האם אני הולך ומפרסם את דעתי על המוצר הטכנולוגי הזה? לא.
למה? כי הדבר ידוע ומוכר וכל בר דעת מבין שמוכרים לו משהו שהוא ככל הנראה מתי שהוא לא יהיה מרוצה ממנו מספיק.

לפני כשלושה שבועות פגשתי שכן והוא שפך קיטון של רותחים על המוצר של החברה.

אז אמרתי לו: אני איתך...

גם לגבי ישיבות, תנועות תורניות ואנשי חינוך שונים אני אומר את אותו הדבר.

ייתכן שלאדם הייתה כוונה טובה אבל הביצוע גרוע.

כבר על השוונג אני אספר לך שקרוב משפחה שלי בגיל מאוד צעיר של חטיבה היה בישיבה והוא קיבל השפלה מראש הישיבה מול כל תלמידי הישיבה ללא סיבה הולמת.

אותו ראש ישיבה כתגובה לבירור של ההורים אמר כך: "הוא לא עשה כלום, אבל, עשיתי ממנו דוגמא לכל התלמידים."
ועל זה נאמר "נוול ברשות התורה"

יצא לי גם שקיבלתי בקשה מקרובת משפחה שלי לדבר עם המנהל של תלמוד התורה של הבן שלה כי הוא השעה אותו מבית הספר.

הלכתי עם האמא שלו וישבתי איתו במשך כחצי שעה.

כששמעתי מה הוא טען על הסיבה להשעיה במשך משהו כמו 10 דקות שפכתי עליו ערמות של דברי חז"ל בגנות המעשה שעשה.

לאחר זמן מה כשכבר כאב לו הראש מהקול שלי הוא ביקש סליחה ואמר שהילד הוא ילד טוב ושהילדים האחרים פשוט גוררים אותו למעשים רעים ולכן הוא השעה אותו ומכיוון שהוא התחיל לא להרגיש טוב ושהוא צריך ללכת לרופא כי כואב לו הראש.

לפעמים לאיש מקצוע חכם בדמות פסיכולוג יש את היכולת לראות את המציאות בהיקף שונה מאשר הרבה אנשים אחרים וכל זאת כמובן בתנאי שהוא ירא שמים.

כנ"ל לגיב עובדת סוציאלית ועוד אנשי מקצוע אחרים.

שיגידו אנשי הלכה מה שהם רוצים אבל תורה ניתנה לבני אדם ולא למלאכים...

ללמוד לפסח, הלכות והכנת הלב

אני לא על זה בכלל לצערי

אתה צריך להיות מדריך באיזה מוסד גמילה או משהו שאנשים עוברים שם התפתחות אישית וצריכים את המוטיבציה והצעדים המעשיים

אם היית בגיל המתאים גם מדריך בתיכון היה יכול להיות טוב

הדפוס התעניינות הזה מתאים יותר למדריך ולא לשאלה כללית בפורום..

תודה על האכפתיות אבל לא התכוונתי לדווח פה

נקודות שעלולות להחמיץ ולשים לב אליהם ולטפל בהם. מעשית. הכי מעשית שיש.

שחוסר הכרות הטוב נמשלה לחמץ, שהיא גם תופחת כמו בצק.

שמשהו קצת יכול להעיב על הכל.

ובאמת כתבתי את זה מהמקום שלי.

אויל זה גם מתקשר לפסח ביחס לשירת הים.

שכאמור בחזל חזקיה היה אמור להיות משיח והוא לא היה כי לא אמר שירה.

תודה זיויק על החיזוק העצמי בשרשור הזה!

🤭

מאוד מתחבר לחשיבה על א-להים לפי המחשבה הפילוסופית עליו, שאי יהיה אפשר להבין אותו אף פעם

מי שנות את הכל ומי שנותן את הערך לכל.

חבר, אבא,מלך.

אמונה-הסיבה שאנשים מצליחים לחיות במציאות ההוויה הזו.

תורה-דרך חיים שיכולה להפוך גם את היצור הכי גשמי ונמוך היהלום הכי גדול ונקי...

אך זה שאני מתפלל אליו.

הרגעים הנעימים הם נקודות שצובעות כל שאר הזמן.

לכן הם חשובים, ועוד יותר - לכן חשוב להבחין בהם!

העלית בי געגועים

עוד משהו שעורר בי געגועים לאחרונה:

אדבר על מחשבה שאני עושה עם עצמי בתקווה שאולי זה יוכל להיות גם שייך אליך במידה כזו או אחרת

על מה הצער שלי?

שציערתי את ה' יתברך?

זה באמת צער גדול.

אך יש לך אפשרות לשמח את אבא! יש לך אפשרות לתקן ולהגיע למדרגה יותר גדולה!

ואתה יודע מה - ה' יתברך שמח על הצער הזה! חח כן זה יכול להשמע קצת מוזר אבל זה נכון.

אולי בכלל הצער הוא על זה שאני לא כזה צדיק כמו שחשבתי שאני כזה.

אם כך - זה לא כזה צער חיובי שה' שמח בו.

ולכן המחשבה על הצער והתיקון לא בהכרח יעזרו במצב הזה..

אז מה כן יעזור? המחשבה שהצער הזה הוא לא כזה אמיתי ונכון.

ממה אני מצטער שאני לא כזה צדיק. נו שויין. 

אני במדרגה בה הקב"ה שם אותי בה ומשם הוא רוצה שאני אעבוד אותו!

אין לי מה להצטער על זה שאני במדרגה נמוכה ממה שחשבתי כי מה שמעניין את ה' יתברך זה לא באיזו מדרגה אני, אלא איך שאני עובד אותו לפי כל הכוחות שיש לי במצב הנתון.

י"ר שנזכה לרחמי שמיים גדולים ונעלה מעלה מעלה במעלות היראה והאהבה

בתחילת הנישואין @יעל מהדרום הכינה לי מעיין יצירה עם הפסקה הזו ותלינו אותה בסלון, אני לא יודע לאן היא נעלמה.

ככל שיש יותר צער, יש יותר בהירות מה לא טוב וזה ממש מוביל לבהירות מה כן טוב.

ממליץ לך בחום לעלעל מדי פעם ב"אורות התשובה", זה ייתן לך עוד יותר אור ועוד יותר אור.

בהצלחה חבר יקר!!!

מקורות נוספים (ואולי גם מיקוד פרקים באורות התשובה) מידיעתכם וניסיונכם

בדגש על אותו תת נושא בתוך התשובה של הצער על העבר.

שהכותרת שלו היא

ח – מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ

הזמן שבו הצער עולה בטבעיות (זה לא יקרה לנצח) הוא גם הזמן הטוב ביותר לתרגם את התחושה הזו להחלטות נכונות וריאליות לשיפור והתקדמות, שהוא השלב החשוב בתשובה הנקרא "קבלה לעתיד". מה אעשה שלא יקרה שוב, איפה צריך גדרות ובד"כ גם הוספה בלימוד תורה...

שעם הזמן זה נהיה פחות כואב...

אולי מתבגרים

אולי התשובה עולה קומה

אולי יש פחות זמן...

בכל אופן לי היו לילות בלי אוויר!!! על דברים שעכשיו עוברים כמו גל...

הגישה הנכונה ללימוד תורה ולא פחות חשוב מזה הגישה הלא נכונה ללימוד תורה.

אני רוצה לנסות להסביר: אני מכיר כל מיני כיוונים, אני למקד את עצמי מתוך החוכמה של החוויה שלכם דברים שנגעו בכם (משהו שאין ל-AI). אני מחפש רעיונות מפותחים ומתפתחים בנושא למשל על בסיס: "שלא ברכו בתורה תחילה"/ "לא זכה נעשית לו סם"/ "הרבה עשו כר' שמעון ולא עלתה בידם" ועוד.

מקווה שהשאלה וההקשר מובנים תודה.

"משל, למה הדבר דומה - לשועל שהיה מהלך על גב הנהר, וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום, אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה, ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות? לא פקח אתה, אלא טפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתיראין, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה!"

ברכות ס"א עמוד ב' - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D
 - התלות בלימוד התורה, זה עניין מאוד יסודי בעיני. זה לא רק צ'ופר, אלא זה זה החיים. גישה לא נכונה ללhמוד תורה מוצאת "אלטרנטיבות" אחרות או פשוט לא מבינה את ההכרחיות של לימוד תורה.

יש עוד פסקה של הרב קוק בשמונה קבצים שחזיקה אותי ביחס ללימוד שלא לשמה, פסרמתי אותה פה פעם אחת, לא מוצאת כעת. העתיק אותה לכשאמצא.

על הכיוון. באמת חשוב לי החיבור הישיר למדרשים ולמקורות (לא מאמרים מודרנים שונים של ד"ר מנותקים אלא משהו רציני) אבל כמו שאמרתי אני רוצה למקד את עצמי לפי היכרות של רעיונות יותר מפותחים - מהרעיון אל המקור, במקביל למה שאני אישית מתייגע בחיפוש עצמי מהמקור לפירוש.

יש שמחה על ההתקרבות לה'. בזמן שאתה בצער אתה מקיים מצוות תשובה, וממילא אתה דבוק אז בה'.

"מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה. אלהים אלי אתה א‍שחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך".

על אותו משקל, תיקח את הרגשת הכאב על החטא להרגשה כאב כללית ויסודית על הריחוק מה' כשאין השראת שכינה ומקדש. תרגיש כאב על זה שה' נסתר.

אולי יעזור לך ללמוד קצת את הפרק שבו הרב קוק מדבר על ייסורי התשובה ועל הטוב שצומח מהם(נראלי אזור פרק ט)

אבל זה שלב שצריך לעבור כדי להתקדם הלאה

צער ועצבות הם עצת היצר, לדרדר את האדם להמשיך לחטוא...

עיקר התשובה הוא ההתקדמות, אחרי החרטה כמובן.

לא לשכוח עם ישראל חטאו בעגלה, סמוך למעמד הר סיני והנה כולנו כאן. אז קל וחומר שאפשר לעשות תשובה על רוב החטאים רנדומליים ולהתקדם