גם בהמשך החיים הזוגיים תקחי אחריות על מה שאת רוצה שיהיה. אל תחכי ותצפי שיהיה.  

נכון אפשר לבקש אבל! אם זה לא מתממש בגלל מלא סיבות וזה כן חשוב לך אז תביאי את זה בעצמך.

לא נכון כשבוחנים קשר, בעיניי לפחות.

קשר בחיתוליו שמרוקן, זו נורה אדומה.

התקופה הזו של ההתחלה אמורה להיות תקופה של התלהבות.

בעיניי זו פשרה לא סבירה. מסייגת אבל - בכל דבר כזה צריך לבחון בפרטי פרטים במה בדיוק מדובר ואם זה לא יושב על ציפיות יתר מהשלב הנוכחי, או מחיפוש לא מדויק.

זה מדד לחוסר התאמה לפחות בעיניי.

אם מרוקן, משפיע לרעה לא מוכן לבוא לקראת אז ברור שצריך לחתוך. בכל מקרה המקום הזה הממתין ומחכה שהצד השני יגיע בדרך מסויימת סופה לאכזבה. שהרי שני הצדדים שונים ויש לבנות יחד התאמה. מובן שצריך למצוא רצון להסתנכרן כמה שיותר, לבוא לקראת וגוף ושכל ודעת בריאים.

בדרך כלל אנחנו נחפש מישו באנרגיות דומות לשלנו ולא הפוך

ואני לא מסכימה עם השאר. שוב, גם סייגתי את דבריי עם דגשים מסוימים שצאוד משנמם כי בסוף התמונה מורכבת מסך כל חלקיה, אבל לדעתי - זה לא נכון להיכנס לקשר עם תחושות כאלה בתחילתו.

זה קצת להיכנס למקום שממנו אנחנו מצפים שבן הזוג ישתנה עבורנו,וזה פתח לאכזבה גדולה ומפח נפש

כשנפגשים למטרות חתונה, צריך לאהוב ולרצות את הקיים. הסנכרון וההתמזגות זה אקסטרה בעיניי, זה עוד קומה, אבל לא במקום הבסיס החשוב שציינתי

לא אנרגיה גברית בסוף שאני מצפה לה?

את מבינה את הגישור

רק שיהיה אמיתי חייכן עם עיניים טובות וחכם ורציני  וירצה אותי מאוד שלא יעצור אותי שאני מדברת 

בדרישה האחרונה נשברתי

שבכל אחת מהדרישות כביכול, שכולן שיא הלגיטימיות, יש מנעד בין ציפייה למציאות שהאמצע שלו מורכב מהרבה דברים שאנחנו מביאים איותנו והם אינדיבדואליים לכל אחד אבל יש בהם מימד של אמונות מגבילות וחוויות קודמות שחווינו שמשפיעות

למשל שירצה אותי - מה המדד שלך לזה?

שיהיה אמיתי - איך את מודדת את זה? מה גורם לך להרגיש שאדם הוא לא כזה?

חכם - זה אומר תואר? חכמת חיים? אינטליגנציה רגשית?  איש שיחה?

או בקצרה, יש מצב שה"טרן אופים" שאת חווה זה באמת כי לא מצאת מישהו שאת מתחברת אליו. כפשוטו. אבל גם יכול להיות, אם זו חוויה שחוזרת על עצמה הרבה לתחושתך, או בצורה אובייקטיבית,  שזה בגלל שזה מעלה בך איזשהי חוויה קודמת שצריך לעבד כדי לתת צאנס למשו להתפתח ולתת לו סבלנות.

אני כותבת בכלליות לגבי מצב כמו שאת מתארת ולא באופן אישי כי אני לא מכירה אותך כמובן ואני רק קוראת מזדמנת פה (אולי יותר מדי לאחרונה🤭) אפשר לזרוק לפח אם לא רלוונטי

ירצה אותי - שיראה במעשים שהוא רוצה ועקבי לאורך כל הקשר גם יודע לשמר על קשר בין דייטים ( לצורך העניין אם נגדיר את ההיפוך יויו)

אמיתי- פיו וליבו שווים , אדם טוב עין טובה חי את הפנים שלו , אנשים אוהבים אותו מהלב.

חכם - גם תואר וגם כמובן חוכמת חיים עדינות ..

אינטליגנציה רגשית - בוודאי בסיסי אצלי.. זה חוסך לנו טאקט

איש שיחה- לא מחפשת בחור חופר או פילוסופי אלא בחור שיכול לנהל שיחה ראויה נעימה כיפית פוריה עם אישה שיכולה להיות האישה שלו .

אבל אני לא שייכת לתחום

אולי כקריירה שלישית. עוד לא החלטתי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה ..

ומכאן, אם עדיין בא לך לקרוא - 

אני שוב חושבת שצריך לפרק לפרטים את הציפיות. 

שיראה במעשים שהוא רוצה ועקבי לאורך כל הקשר גם יודע לשמר על קשר בין דייטים -  זה מאוד תלוי בתיאום ציפיות בעיניי. ובאיך הכרתם. לדעתי זה משו שצריך לשים על השולחן מראש - אני לא מעונינת בפגישות שידוכים "לפי הספר" שבין פגישה לפגישה אין שום שיח. אני בציפייה לחיזור ותקשורת בין לבין. קודם כל. 

 ואני מסכימה עם מה שכתבו מתחתיי, לגבי ה- שירצה אותי מאוד, שאם אישה נמצאת בעמדה של בוחנת, היא לא במקום של זרימה ויש דריכות בציפייה של "מתי זה יקרה"  ו"איך זה יהיה" ועמידה עם סטופר כביכול  (שוב, הכל כ study case ולא עלייך אישית כי אני לא מכירה את ההתנהלות שלך ספציפית), זה הורס את הפלואו הטבעי. 

וזה מתחבר לי עם מה שכתבת על אנרגיה גברית שאת מצפה לה.  אנרגיה גברית בהגדרה שלה בגדול היא הובלה והשפעה, אני בטוחה שאת מכירה. אבל כדי שאנרגיה גברית תעבוד ללא הפרעות, מהצד השני האנרגיה צריכה להגיע עם ראש פתוח של זרימה כי זה הפלואו הנכון. לא להיות מקובעת לגבי איך אנרגיה גברית צריכה להיראות, כי זה כבר התאמה אישית אלייך שנבנית עם הזמן, עם ההיכרות, עם שימת לב לפרטים קטנים ולא בדרך של נבואה. קודם כל לראות אם היא קיימת בכלל.  אז שוב, לא יודעת בכמה פגישות היית ועם כמה גברים חווית את זה, אבל אולי זו נקודה שכדאי לחשוב עליה. 

חכם - גם תואר וגם כמובן חוכמת חיים עדינות -  חייב תואר? או שמספיק שהוא יציב בתחום תעסוקתי עם אופק? סטודנט זה בסדר..?

לא יודעת בת כמה את, אבל האם רלוונטי גבר עם תואר בטווח הגילאים שאת מחפשת.? 

עדינות - מה זה עדינות בשבילך?

אמיתי- פיו וליבו שווים , אדם טוב עין טובה חי את הפנים שלו , אנשים אוהבים אותו מהלב.  - מתי את מצפה לדעת את זה? ואיך את מודדת את זה? כי אם זה בשלב מוקדם מדי בקשר, אז אין לנו באמת דרך לאמוד את זה.. כי זה רק ההתחלה, ולעמוד על אופיו של אדם לעומק, זה רק כשהקשר יותר מתקדם ונחשפים גם לסביבה וכו. ואז צריך סבלנות. 

כל מה שכתבתי פה בעצם, הם דברים שניתנים לפרשנות ומוטים בהשפעת אמונות מגבילות, מלבד אינטליגנציה רגשית ואיש שיחה זה משהו שלדעתי אפשר באמת לעמוד עליו יותר מתוך שיח ופחות מצריך סבלנות. זה חלק מההתאמה של "נשיאת חן בעיניי" שהיא לא רק חיצונית אלא גם בדינמיקה בין שני אנשים

מקווה שיהיה לתועלת. ושוב, לא חייב שיהיה. אבל בכל זאת הנחתי פה

גבר אמיתי יודע שיש לו משאבים רגשיים ומעשיים מוגבלים, והוא לא מבזבז אותם על מישהי שעדיין לא ביססה קשר הדדי איתו.

שימי לב גם שאת לא מנסה אותו כדי לבדוק כמה הוא רוצה אותך – רוב מהגברים לא סובלים את זה. זה עלול לגרום להם להתרחק, ואז את נשארת שוב עם התחושה שהוא לא רוצה אותך מספיק (כמובן שאל תגלי עניין בו גם את יותר מדי, כי גם הם לא מעריכים את מה שבא בקלות)

בקיצור – תני מקום לקצב טבעי, אל תמדדי או תבחני יותר מדי, ומבחינתו של גבר, עצם זה שהוא פינה ערב בשביל להכיר זה מעיד על רצינות.

ממש לא אחכה לכן לא אולי ..

יש בנות שזה מתאים להן .. לי זה לא מדויק 

אני צריכה מישהו שיעוף עלי במעשים .. דיבורים ממש לא מדברים אלי..

חח זה לא נובע מתוך מקום של בחינה אלא מה חשוב לי ומה אני מחפשת.. 

הוא יכול להיות חמוד אבל לא מה שמתאים לי.. וזה בסדר אם זה גדול עליו .. אני בעצמי לא ירצה .

את רוצה בחור שבדייט הראשון יקנה לך בושם בשווי אלפיים שקל?

זה בד"כ פחות משנה כמה כסף זה עולה, ולפעמים (בעיקר בהתחלה) מביך שהבחור מוציא הרבה כסף עלינו. זה העניין של להראות שהוא באמת משקיע. לכן גם משהו פשוט שיעלה ממש קצת זה עלול לפעול הפוך לפעמים… כי אנחנו רוצות להרגיש את ההשקעה. לא רוצות תחושת זלזול. 

ואם הבחור יגיד לכן על הדייט הראשון:

"תשמעי, אני חושב שאת צריכה להיות אשתי, את כל כך מדהימה, יפה וחכמה. מחר נלך לקנות טבעת." מה תגידי עליו?

אני מניח שתגידי שהוא משוגע.

למה שבחור יעוף עליך? מה כבר עשית שהוא אמור? את בקשר איתו כל כך הרבה זמן שנוצר ביניכם חיבור רגשי? בהתחלה בחור אמור לראות אותך ולהגיד לעצמו "היא מעניינת, שווה לנסות לבנות איתה משהו". ואם הוא לא אומר את זה, או שלא אכפת לו או שהוא נואש ונזקק.

זה לא עניין של כסף

יש הבדל בין "בחור שעצם זה שהוא בא לדייט ופינה מזמנו אומר שהוא רציני" - who said? ותודה, באמת.

יש מלא שיוצאים כי חוק המספרים הגדולים. או כדי לצאת ידי חובה, אבל בפנים הם מיואשים וכבר חוששים להראות שהם מאוד רוצים מפחד מדחייה למשל

לבין - מתנה באלפיים שח בדייט ראשון. שזה מביך. גם בדייט שישי האמת. (אאכ וזו טבעת אירוסין נגיד)

בחורה רוצה להרגיש שרואים אותה. שהיא מוצאת חן. שהיא מעניינת. שמחזרים אחריה.

יש גבולות בתוך פגישות מן הסתם. בטח בראשונה שנייה שעוד בוחנים שטח. (ושוב עניין התיאום ציפיות שכתבתי עליו הוא חשוב מאוד)

אבל מרגע שבחורה נתנה קו מנחה של ציפייה לחיזור, לצורך העניין, היא נתנה למי שמולה מתנה. אני פתוחה לקבל ממך.. והתפקיד של הגבר זה לתת עכשיו מעצמו  אז מה אתה יבש כמו קקטוס? (לא אתה, כן?)

תתקשר, תתעניין, תיזום, שלח הודעה מתעניינת, תיזום פגישה מעניינת במקום שמרחיב את הדעת..שלח פרחים אם יש לך כתובת. זה לא כסף גדול.  תראה שאתה בעניין. מתלהב ממנה. שים את הפחדים שלך בצד כי  חיזור ויצירת עניין  זה להלהיב ולהפתיע את הצד שני. וזה לא מלהיב לשמוע שעצם זה שהגעת מראה על רצינות. כי גם היא הגיעה. אז גם היא רצינית. אבל זה יבש ומכבה. וכדי ליצור חיבור רגשי צריך יוזמה. שיח. מחוות.

בעיניי לפחות, בהתחלה, זו העבודה של הגבר.

והאישה - מה שהיא עושה כדי ליצור חיבור רגשי זה להביא את עצמה לתוך הסיטואציה ולקבל. 

ולקבל

לצערי אני מזדהה עם זה :/

יום חדש

אנני

תמצאי מישהו לבחור בו, ואז יהיה לך כח אליו

ולדעתי - אם אין לך כח, אז אל.

תני לעצמך את הזמן לנוח, להתרענן, לצמוח, לבנות לעצמך כלים.

אם את לא במקום הזה, בעמדה הנפשית הזאת - חבל לך על הזמן של הדייטים, זה סתם מבאס וגורם להסתובב במעגלים.

ואני עדיין אדע איך להתנהג לצד השני בצורה שתהיה מיטבית בקשר מזה אני לא דואגת ..

אגב גם בחיים לפעמים שלא חושבים על זה בטירוף זה בא.. אז אסור להתייאש 

חוץ מזה אני לא בחורה שנשברת כל-כך מהר אני בוחרת להילחם על הטוב של.אין לי ברירה אלא לבחור לקום מחדש בסוף אני אישה מי יכול עלינו

גם מקום ליצירת מרחק. המרחב הזוגי הוא לא רק דבק..

כי לא תמיד יהיה לנו כח לצד השני, ונהיה עצבנים, וכועסים וכו' וכו'.

ומה שאת כותבת כאן מתייחס לבחור שקיים ..

לא לבחור שלא יצאת איתו עדיין דייט אחד 

בצורה לא יפה למי שאת יוצאת איתו.

ושגם בקשר "האמיתי" בסופו של דבר - לא תמיד יהיה לנו כח, וצריך בשלב הזה לבנות את הכלים כדי לעשות את זה נכון.

לאף בחור

הפי אנחנו איתך תהי חזקה

ממשיך להתפלל עליך!

לא אומר שכולנו נחזור להתלבש כמו פעם. לכן אין קשר בין "בחורה שמאמינה שתראה בית מקדש בחייה" לבין הכיסוי ראש שבתמונה. זה רק עניין של אופנה.

כמובן שיש הבדל בין כיסוי ראש מלא לחלקי, אבל זה עניין אחר

ושלום אני מקווה שלא אתחתן עם אשה שתלבש פאה.

כל כיסוי אחר זה מצויין, רק שלא תגלה יותר מטפח משערה.

היא יכולה לבחור כובע יפה ומהודר כמו ימימה מזרחי. אני אישית יותר אוהב מטפחות, אבל יש כל מיני סגנונות שתבחר. זה בגד שלה היא מתיפה בה בצניעות. היא צריכה להרגיש טוב בזה.

(לא יודעת אם עדיין).

בציבור הדת"ל יש מגוון בסגנונות. אבל אני מניחה שיש מקומות/ קהילות, שבהם מקובל יותר סגנון מסויים. ויש מקומות שיש מגוון.

היום בעיקר נשים מזרחיות מבוגרות הולכות עם כיסוי כזה...

וכן,

כיסוי ראש הוא נושא מגזרי. כמובן לא אחד לאחד, אבל בגדול.

דתיות לייט - ללא כיסוי או כיסוי סמלי, סרט קטן עם פרח או בנדנה וכו'.

דתיות מיינסטרים - מטפחת. היותר דוסיות משאירות קצת שיער מקדימה בחוץ, הפחות דוסיות משאירות גם קוקו או פזור בחוץ, הממש דוסיות לא משאירות שיער בחוץ בכלל. המטפחת עשויה להיות אביזר אופנתי לכל דבר ועניין, עם דוגמאות ונצנצים וקישוטים ומה לא.

אצל חרדיות ספרדיות תהיה מטפחת פשוטה בדרך כלל, צבע אחד ובלי הרבה קשקושים, וגם הקשירה תהיה יותר פשוטה ופחות וואו.

נערות גבעות - מארג' סימפסון.

חרדיות אשכנזיות ליטאיות ובחסידויות מסוימות - פאה. בחלק מהחסידויות יש כובע קטן מעל הפאה.

בציונות הדתית האשכנזית פאה פחות פופולרית אצל צעירות, אבל אצל הסבתות זה להיט.

ויש כובעי בארט, כיפות ענקיות... יותר שכיח אצל דתיות בנות 40 פלוס כזה.

הכל ממה שאני מכיר ואולי אני טועה.

בתמונה:

Gpt מנסה ונכשל לאייר את התשובה שלי.

למשל הכובע על הפאה אמור להיות אשה חרדית ולא ציונות דתית, 

ואני לא יודע מה זה נערת בעות אבל אני מציע שמישהו יוריד ממנה את קערת המרק ששמו לה על הראש...

לק"י

אני רואה עולות מתימן עם משהו כזה. אבל זה הלבוש המסורתי שלהן.

וכובעים היום באופנה גם לצעירות דת"ליות.

לק"י

אולי הן רק מניחות על הראש לכבוד בית הכנסת?

בשאר הזמן הן בלי כיסוי ראש?

לק"י

בכללי יש לי קושי לצייר נשים יהודיות עם כיסוי ראש. הוא צריך פירוט מדוייק, וגם אז לא תמיד הולך לו.

כן מאוד

לא יודע

ולגבי התכלס..יש כיסוי ממש יפה של מטפחת שאולי קצת מזכיר את התמונה פשוט עבדך אינו בקי..אבל בכל מקרה הוא מצוי לרוב במגזר החרדי פחות בדת"ל

שוב אח.

מתוך השאלה אתה יכול להבין שהשאלה היא לנשואים/ות

פה משהו שמונע מנשואים להכנס ולקרוא?

אח יקר אני לא מפלה נשואים לרעה (;

בפרטיות בתור ביטויים לאהבה 

2 דוג' כהכוונה

מה הצורך בפרטיות אם זה להוריד זבל?

אין לי שום רצון או כוונה למשהו אישי 

שלא ניתן לומר בפהרסיה.

עם כל הכבוד, קצת פרופורציות

ישמור אותך צדיק.

לא כל מה שאתה מבין אומר בהכרח שהבנת נכון.

ואם אתה חושב שיש מקום לרווק לשאול אדם נשוי 

על ביטוים של אהבה בדרך שאתה פירשת אז המצב חמור מאוד.

(ולא רק לרווק)

אינם ביטויים לאהבה והערכה.  

ולא התכוונתי לדברים לא צנועים. כי ברור שאותם לא עושים כל יום.  יש תקופות של הרחקות.

ואתה ביקשת מה שעושים כל יום.

אז אל תכניס דברים לפי שלא אמרתי או התכוונתי.   

צודק.

א. פעולת תחזוקת הבית בהחלט יכולה להיות סימן לאהבה. אני למדתי שאם אני עושה מטלה שלרוב מי שעושה אותה הוא בעלי- זה בהחלט נחשב כמחווה. כנ''ל הפוך. גם בשפות האהבה יש שפה הנקראת 'שירותים'. אל תמהר לפסול.

ב. צרם לי המונח שלך של 'דברים לא צנועים'. תכתוב 'דברים שהצנעה יפה להם'.

אבל אין פגם בצניעות בין איש לאשתו. וזה דיוק חשוב, כי לצערנו החינוך של 'מיניות=חוסר צניעות' פוגם רבות בשלום בית של אנשים.

והשואל מבקש לדעת מה המעשה שעושים כל יום, כאקט של חיבה ואהבה.

לא פעם ב…

לא כמחווה, אלא כמעשה קבוע.

(נשיקת פרידה בבוקר, כשהראשון מבני הזוג יוצא מהבית - היא למשל מחווה של אהבה, אבל יש ימים שמנועים מלנשק).

ולעניין ההתנסחות של צניעות - מקבלת את התיקון!!)

בהודעה עצמה, במנותק מה הקשר של השרשור.

בהודעה עצמה נכתב- 'אינסוף פעולות תחזוקה הבית אינם ביטויים של אהבה והערכה'.

וזה, כאמירה כללית, לא נכון בכלל.

מסכימה שפעולת תחזוק שנעשית באופן יומיומי, לרוב לא תיתפס כמחווה של אהבה (אבל בעיניי זה בעיקר בגלל העיוורון של בן הזוג, לא בגלל שהיא אינה כזאת. למשל- בעלי הוא המתדלק הכמעט בלעדי של הרכב. אם לי יש מחר נסיעה ארוכה, הוא יעצור לתדלק גם בזמן לא נוח בעליל. לרוב, אני לא רואה את זה. וזה בהחלט לא מה שהייתי כותבת כתשובה לשאלה של פותח השרשור. ועדיין, זו פעולה של אהבה).

אומנם לא אקט שנעשה יום יום

אך בעיני זה הדוג' הכי יפה לגילוי אהבה

שעליו שאלתי, לא פרחים כל בוקר ולא בונבונירות

חיי שגרה שבתוכם רואים ומגלים את האהבה של האחד לשני.

כרווק ארשום לעצמי בלי נדר לנכס מטלה אחת לעצמי ובכך אוריד

מהאישה לפחות דבר אחד מדברים שיכלה לעשות.

תודה לבעלך(:

קטנות וגדולות, שנעשות לפי צורך, כאשר זה באמת מפנק את הצד השני.  

אבל נקודת המוצא שלך היתה "יום יום"   - לזה אין תשובות ודוגמאות.  

להביא לי מים , לכבות את האור

לסחוב דברים שאני לא מצליחה 

כשאני לומדת זה מפנק אותי

ועם זה עם שוקולד אז בכלל

לשאול מה שלומי, איך עבר עלי היום, בהתעניינות כנה.

אני חושבת שהמשותף לתשובות (וגם לתשובות שאתה עונה לעצמך) זה לראות מה השני צריך, מה ישמח אותו

וזה חלק מהתנועה של הזוגיות.

כל אדם יבטא בדרכו איך הוא מראה לבן הזוג שהוא חשוב לו.

כמובן כשמדברים על זה מראש

וכשהוא מתפלל עליה הוא יזכיר את השם המלא

שהבעל הוא היחיד שקורא לאשתו בשם השני שלה

היא אמרה שבהתחלה היה לה קשה אבל לאט היא התחברה ולמדה לאהוב שיש לה שם יחודי לבילה

נקשו על דלת הרוח, והיא תיענה בלחישה.
הסירו מעליכם את שכבות ההרגל, האשמה והפחד –
כי אינכם גופכם בלבד, ולא מחשבותיכם.

פנו פנימה, רחצו את פניכם במים צלולים של כוונה.
עִמדו בשקט מול עצמכם ואל תפחדו לראות.

הנשמה לא נעלמה – היא רק המתינה.
כל רגע של תשומת לב מחזיר אור אל תוך החדר החשוך.

לא דרך חוקים, לא דרך עונש –
אלא דרך נכונות לשוב, דרך הקשבה אמיצה.

הרוח בוערת גם בלהבה שקטה.
האור מבקש רק שתסתכלו.

בכדי שתאמינו. בעצמכם.

חיכיתי לבת שתבוא להתגונן.

תתני לכאוב בשקט רגע

את החשק

רק יומיים?

יצאת בזול דוד, תנסה תקופה של כמה חודשים ועוד הייתי עדין.

אבל מאשים רק את עצמי בזה האמת.

אני מתאושש מהר יחסית.

אולי שאריות מהצבא

פגישה קצרה

אבל אל תכליל על כל בנות ישראל 

ברור שאין הרבה הבדל בין שעה ורבע וחצי

והכל בסוף קשור לבין אדם לחברו שהתנהל 

לפעמים אני יכול להגזים עם שעתיים, אבל זה מה שנכנס לי בראש בגלל שככה אמרו לנו בישיבה 

אם זה רק יומיים...

בנימה אופטימית זו- מאחלת לך שלא תהיה לך עוד חוויה כזו...

ואפילו בפחות זמן…

וברצינות, זה מובן לגמרי🙏

אבל תזכור שיש אנשים שלא שווים את התסכול שלך.

גם כשמישהו מעצבן אותי ממש, אני לפעמים מחליטה שהוא אפילו לא שווה את האנרגיות שאוציא על לכעוס עליו. לא מספיק שעצבן אותי/פגע בי, אני אמשיך להזיק לעצמי עם הכעס?

כמובן לא. מיד זה קשור. אבל לפעמים עוזר🙏

בהרגשה. אוף באמת נמאס כבר

ופחות למה בני אדם אומרים.

הרבה פעמים כשקצת חופרים מגלים שאנשים

מדברים על המקרה שלהם בלי שידוע להם על המקרה שלך.

ובעצם מדברים על עצמם עלייך

את לא חייבת להשתתף בזה

לא יוצאים מתוך לחץ!!!

אם מי שלוחץ עלייך קרוב אלייך - לדעתי נכון להגיד לו את זה. אם אני מספיק בוגרת להתחתן, אני מספיק בוגרת כדי להבין את ההשלכה של הבחירות שאני עושה. אשמח אם תייעצו לי כשאני מבקשת, ולא סתם, לא רק שזה לא עוזר - זה מרע את המצב.

אם כל פעם קורה אותו הסיפור - אולי הגיע הזמן לעשות דברים בצורה אחרת. אם את מרגישה שכל הדייטים אותו דבר ולא צומח מזה כלום - בעיני זו נקודה מצוינת לעצור, להתבונן, לדייק. לנסות להבין למה זה קורה. מה אני יכולה לעשות כדי שדברים יקרו אחרת. 

אני מבינה גם את העניין שכל הקטע הזה קצת מאולץ. שני אנשים זרים יושבים יחד ובודקים אם יש כאן פוטנציאל כדי לבנות ביחד את הדבר הכי גדול בחיים שלהם. להיות "אני" בסיטואציה הזו זה לא קל, ולפעמים לוקח כמה פגישות עם אדם עד שמתחילים להרגיש את הנינוחות הזאת.

במילים אחרות - החוסר נינוחות של השיטה זה מחיר שצריך לשלם בעיני כדי להגיע אל המנוחה והנחלה בעתיד, המקום שבו אני הכי אוכל להיות אני.

אז אל תצאי, תצאי כשתרצי.

זה לא טוב ולא מועיל לאף צד לצאת כשאת לא רוצה,

אם הבעיה היא חוסר נעימות מהמציעים כדאי לחשוב איך מתמודדים מולם.

ותראי ישועות.

את יכולה להוסיף: ברגע שארצה לחזור להכיר- אשמח לשתף אתכם בכך.

(לי זה עבד נהדר)

להיות שזה תסכול רגעי

ואם ירצה ה' ושבוע הבא יהיה

שידוך ממש ממש טוב אז תצאי?

ככה לא נוצרים קשרים בין בני אדם. אם אתה מנסה לצנן את ההתלהבות של ההתחלה אתה מצנן את הקשר עצמו.

זאת לא סוללה של טלפון שאפשר להשתמש בה באופן חסכוני כדי שהיא שהיא תחזיק כמה שיותר זמן. אי אפשר להנדס רגשות ככה.

ובכל אופן, השחיקה נוצרת אחרי שנים רבות של חיים משותפים יחד באותו בית, רמת של קרירות בתקופה של הדייטים/אירוסים לא תשפיע על זה. דווקא התלהבות ראשונית ופרפרים תגרום למעבר להיות יותר נחמד וקל לעיכול ולא קפיצה אינטסיבית לכל הקרבה שבעולם עם אדם שאתה בקושי מדבר איתו פעם בשבוע.

השלב הזה, המרגש והמיוחד הוא מאד מאד משמעותי לבנייה.

הוא מאפשר התמסרות, הוא מאפשר יציאה מאזור הנוחות שלי כדי לבנות גשר לבן הזוג.

ההצעה שלך היא מאד רציונאלית, ובדיוק לכן היא לא נכונה ולא ישימה.

כי הרגש החזק הזה נוצר כדי להדליק את האש, רק אחרי שהאש קיימת בעוצמות מיוחדות זה מאפשר לזוג להוסיף עצים לתוך האש ולשמור על הגחלת.

וזו עבודה משמחת שנדרשת מבני 2 הזוג, היא שונה מההתחלה אבל עם אהבה עוצמתית, אפילו יותר מההתחלה..