חוויתי מאוד מאוד והילדים ממש מחכים לזה

אבל נוסעים עם המשפחה, לא יודעת אם זה משנה

לגבי ארוחות, חלק קונים דברים קלילים (לחמניות וגבינות, שימורים וכאלה) וחלק אוכלים בחוץ ומעט מכינים

זה נשמע לי הזיה בהריון

אבל אין ספק שזה הכי כיף לילדים

אני מבחינתי מלון..... אבל זה ממש יקר

צריך כל הזמן לדאוג לאוכל,זה לא כמו מלון שהכל מסודר לך

אמהלה אני כותבת את זה וברקע בן השלוש צורחחחחח

מתוך שינה!!!

משהו חדש שקורה לאחרונה וזה נורא 😭

רק חושבת על זה בצימר מתמלאת חרדה

בדכ לחמניות וחלבי לוקחים רק ליום הראשון

שימורים, קרקרים, חטיפים הבאנו מהבית

בבקרים אוכלים לחמניות/פיתות עם מוצרי חלב, אפשר להרתיח ביצים או להכין חביתות על גזייה.

צהריים וערב- אחד מהם אוכלים בחוץ והשני מכינים או אוכלים לחמניות עם מגוון שימורים, אפשר שוקולד, או כל מה שעולה בדעתכם.

(בדכ יום אחד עושים על האש אבל אם היינו לבד זה לא היה קורה.....)

ואם עושים דברים ולא יושבים כל היום בצימר אז הילדים לא מחפשים אוכל כל היום.

אנחנו מטיילים רוב היום, מסלולים, מעיינות, ים ועוד אטרקציות ואז יש פחות התעסקות סביב חיפוש אוכל אצל הילדים.

ועוד בהריון

אמהלה רק מלקרוא מתעייפת 🥱

ושלא תטעי,

אני לא עושה מסלולים בהריון, מפחדת להחליק/ליפול.

וגם בדכ יש את התינוק התורן בעגלה אז אני בנגיש או מבלה איתו זמן איכות בתחילת המסלול עד שחוזרים 😅

אבל נהנת מכל המסביב, מהכייף של הילדים, מהזמן עם בעלי (שאם לא הטיול אז הוא בעבודה....)

אני במיליון התלבטויות

ממש לא קל לי גם ביום יום אז חושבת על צימר חוששת מאוד.....

קל איתם.

אם תסעו כדי לנוח ולהיות בצימר כל היום, זה כנראה לא יהיה כייף ויהיה קשה איתם.

אם תצאו רוב היום, יש מצב שגם אתם תהנו ולא רק הם...

אבל , בעלי לקח הרבה אחריות על ההתארגנות.

מוכנה רק בקמפינג מסודר עם מזרונים, דשא ומקלחות .

ברור שצימר יותר נח.

עכשיו הבנתי שאת שואלת על עצם הנסיעה , לאו דוקא על צימר.

אז ברור שכן, אם לא היתי נוסעת לחופשות עם קטנים, כנראה שלא היתי יוצאת לחופשה משפחתית 20 שנה.

פשוט לא לצפות לנופש של מנוחה, אלא לנופש של פעילות.

הצימר הוא מקום לישון, וביום ללכת למקומות שהילדים יהנו בהם.

אם יש ברכה בצימר, היא חייבת להיות נעןלה עם מפתח אצלכם, ויכולה להיות חלק מהבילוי, רק כשאתם שם עם 7 עינים( מעדיפה בלי ברכה בכלל , או ברכה במתחם נפרד, בגלל החשש מטביעות)

כדאי שתהיה בצימר חצר עם משחקים לילדים, שחהיה להם מקום לשחק בזמנים שתהיי עסוקה בהתארגנות.

אוכל- בוקר, קונים לחמניות  ירקות, קורנפלקס במכולת הקרובה .

צהרים , לחמניות עם פסטרמה או שאוכלים בחוץ.

ערב - על האש אם יש כח( לא את , בעלך). אם אין כח, מזמינים פיצה.

גם לנו אין מי שישמור עליהם

ותמיד צריכים ללכת איתם

אבל פתאום אחרי כל התגובות והמחירין שאני שומעת אני נחרדת

גם לשלם מלא וגם לעבוד כל הזמן בלי כמעט דקה מנוחה

נופש משפחתי- לוקחת את הילדים.

נופש זוגי- שום סיכוי. 

זה לא יתן לך נופש במקום נופש זוגי.

אלא אם כן אתם רק ישנים בצימר ורוב היום נמצאים בתעסוקה או בטיולים. או שיש לצימר בריכה (ונעילה! והשגחה כל הזמן!)

כי באמת להיות בצימר מלא זמן, הילדים משתעממים, והם יותר משתוללים מאשר בבית, והאיבזור לא ממש מותאם לילדים... מבחינתי זה יותר מעייף מנופש.

אבל אם המטרה היא לא מנוחה אלא כיף לילדים, ומנצלים את הצימר כדי לטייל באזור חדש, הולכים לים או לפארקים חדשים, או לטיולים / אטרקציות - אז יהיה מאוד כיף. אבל גם מעייף...

אפשר לקנות גם משחק חדש או חוברות צביעה, כדי שכן תהיה להם תעסוקה בצימר בזמן שאת נחה, או מכינים אוכל.

וצריך לתכנן גם אוכל.

אנחנו עשינו בערך פעם ביום אוכלים בחוץ (פעם אחת מסעדה, פעם אחת פיצה, ופעם אחת אוכל חלבי שעולה פחות ממסעדה), ארוחה אחת של לחמניות, שימורים, ירקות, פסטרמות, וארוחה אחת של לחם עם ממרח / גבינה / חומוס.

רציתי שירגישו הרבה פינוקים ולכן גם קנינו כמה פעמים גלידה / קרטיבים / חטיפים. (קנינו בסופר ולא בקיוסק... אז לא יצא יקר מדי. העיקר כל ילד הרגיש שהוא יכול לבחור מה שהוא רוצה).

אבל בצימר רק ישנו ואולי אכלנו ארוחת בוקר. בשאר הזמן טיילנו והלכנו לאטרקציות.

נראה לי שלא הייתי בהריון בפעמים שיצאנו רק כמשפחה גרעינית (יצאנו גם כמשפחה מורחבת ואז כן הייתי בהריון).

חשוב להתאים את האטרקציות והטיולים לילדים, כי אחרת הם משתגעים... ואם את בהריון - אז כמובן להתאים גם לכוחות שלך.

למה בעצם אתם רוצים לצאת לצימר?

אנחנו למעשה הגענו למסקנה שלא מתאים לנו להשקיע ביציאה כזו (במיוחד שבעלי ואני אוהבים את הפינה שלנו), אז מתכננים טיולים יומיים (לפעמים רחוקים) ואטרקציות בבית (כולל להפוך את הבית לבית מלון, ואז זה כיף לילדים).

במיוחד שבשנים האחרונות כמעט תמיד יש נופש משפחתי מורחב, אז זה עמוס מדי להכניס עוד נופש...

בחופש הגדול שונאים לצאת בעומס ובחום

שנה שעברה יצאנו בתקופה הזו והיה ממש מעולה 

למה לא לעשות נופש איתם בבית?

בעיני עם ילדים צעירים, בטח בהריון, עדיף לעשות טיולים יומיים ולפנק בהם. ואז בכסף שחוסכים מהצימר/ המלון לקנות אוכל בחוץ, חדפ ודברים שמאפשרים גם לכם להיות קצת בחופש...

אם נישאר סתם כך בבית

ובחופש הגדול שונאים לצאת לעומסים וליום...

רוצים משהו לפני יולי אוגוסט העמוס 

אנחנו עשינו כמה ימי שישי כאלה וזה היה ממש כייף

גם לא חם מידי וגם לא עמוס

מעדיפים בהרבה על מלון המוני.

לוקחים בדרך כלל צימר עם בריכה פרטית מגודרת ונעולה.

עושים בעיקר על האש (בערב ונשאר מלא גם לצהריים) ומביאים גבינות וירקות לבוקר (המקסימום שאני מבשלת זה חביתות/ צ'יפס לעל האש)

ורוב היום מטיילים בכל מיני אטרקציות (כן משאירים מספיק זמן להנות מהצימר).

מה שכן זה דורש התארגנות עם האוכל מראש.

רק לישון ולאכול ובמהלך היום מטיילים אז בטח שהייתי מנצלת אם מסתדר לכם כבר

תביאו איתכם משחקים מהבית שיעסיקו אותם

חסכנו בשביל זה ממש

ברור שהיינו רוצים לבד

אבל אם עם הילדים, אז ממש רוצים לצאת לכמה ימים אם כבר

מישהי מכירה משהו בצפון?

אני מפחד. נורא מבריכה ובעלי רק משכנע אותי שיהיה בסדר

בריכה, יש צימרים עם ג'קוזי בשביל הילדים זה אחלה בריכה לא צריך יותר מזה

מרגישה שלא אהיה ברוגע כשיש ברכה בצימר, כי אין אפשרות להשגיח 24 שעות, כל הזמן.

יש צימרים שהברכה שלהם נעולה במתחם נפרד, ואת מקבלת את הברכה לזמן מוקצב, בדרך כלל מתלקים בה בין כמה צימרים לפי שעות.

ואז כשהברכה לא בצימר, אלא את צריכה ללכת אליה, ואת שם ב 100 אחוז עם הילדים שלך, זה נראה לי בטוח וכייף.

זה היה במתחם נעול.

לא היינו רק עם המשפחה המצומצמת בצימר עם בריכה. אבל עם המשפחה המורחבת משני הצדדים היינו בכמה צימרים/וילות עם בריכה. אף פעם זה לא היה פתוח לכניסה חופשית. תמיד זה נעול וההורים מחליטים מתי לפתוח.

אצלנו גם דיברנו מראש על הסכנה שיש בבריכה, הדגשנו לילדים שאין מצב ללכת בלעדינו. והילדים שלי לא יחשבו בכלל על אפשרות כזו, זה לא הסגנון שלהם🙂

אבל טוב שכתבת. באמת שער נעול זה לא תמיד הגנה מספיקה...

(וגם עם מבוגרים צריך להיות עם אלף עיניים על הילדים... קרה לנו כבר שאחיין מתוק מרוב התלהבות קפץ למים עמוקים בלי גלגל ים. אז היו כבר מבוגרים בבריכה, ואני בדיוק הייתי ליד ומהר הוצאתי אותו. וגם אבא שלו היה מאחוריו והיה קופץ למים להוציא אותו אם היה צורך... אבל זה באמת סכנה וצריך להיות במודעות לסכנה, ולהיות כל הזמן עם עיניים על הילדים).

זה לא היה מסוכן לשניים שקפצו. אבל ככלל יצאנו עליהם חזק והסברנו שאין אופציה כזו לעולם. גם מצד עצמם וגם מצד קטנים שרואים אותם. 

רק אם זה מקום סגור ונעול עם מפתח בנפרד מהחצר של הצימר

ובמצב של הריון אני לא הייתי נוסעת אם בעלי לא לוקח אחריות על עניני האוכל וההתארגנות

עשיתי את בהריון של הקטנה

הריון מתקדם

אבל בעלי היה אחראי אני רק עזרתי כשהיה לי כוח

עשינו על האש, ארגנו כריכים

ואכלנו גם בחוץ פה ושם

מוסיפה- שזה בעיני ממש לא במקום נופש זוגי 

הייתי מנסה כן למצוא פתרון לילדים כדי לצאת לבד

אפילו ללילה אחד 

זה נותן המון

אחד הסיוטים שלי

ואני לא פחדנית בכלל ולעצמי כמובן מאוד אוהבת לשחות

בשבילי זה יהיה סיוט ללכת לצימר עם בריכה.

מצטרפת להמלצה פה על טיול אוהלים.

אנחנו עשינו פעם אחת עם משפחה והיה מדהים

מקווה מאוד שגם השנה נעשה.

יש מקומות שעושים בהם אוהלים ויש ליד האוהלים מתקני משחקים לילדים.

אם יש לכם משפחה לנסוע איתה ואז יש לילדים בני דודים להיות איתם אז בכלל חוויה.

ולדעתי לילה אחד או יומיים מספיק חוויתי.

יותר מזה כבר מתחיל להעיק.

ובהריון וכדומה.

דווקא היה כייף ממש

לא טיילנו יותר מידי. אולי ביום שהגענו לצימר וביום שיצאנו.

אבל ביום האמצעי ניסינו להנות מסביבת הצימר.

הבאנו איתנו בריכה מתנפחת, על האש וכד'.

דווקא עם ילדים קטנים יותר קל להנות בצימר. אין להם דרישות יותר מידי גדולות

עם גדולים זה כבר יותר מאתגר. הם רוצים לטייל ממש..

בהצלחה

יהיה חוויה זוגית, או לפחות לא רק.

אנחנו הלכנו לא מזמן והיה מושלם. צימר עם בריכה.

אם יש ציפיה רק לנוח, הילדים כנראה ישתעממו ויטפסו עליכם.

אם יש סביבה מעניינת כמו חצר גדולה, אפ יש משחקים/ספרים - זה משנה מאד

זה קצת מבאס אותי

אחרי התגובות כאן איפה שוקלת לרדתמזה

בייביסיטר עם פיצה וסרט כזה משהו מפנק

לקחת יום חופש ולצאת על הבוקר ליום טיול

לדעתי הכי פשוט וזמין

למרות שיש משהו ביציאה של כמה ימים שזה שווה ממש, לדעתי גם עם הילדים,

כן זה דורש עבודה אבל וואו השינוי נוף והאווירה

את עושה לי חשק ממש...

למרות שאני תמיד חוזרת מותשת מכל התפעול🤭

נוראי 🤣

אתמול אמרתי די אין לי כוח

היום פתאום ממש בא לי במיוחד שחזרו אלינו מאיזה צימר 

אולי את רוצה נופש זוגי של מנוחה, ונופש עם ילדים זה קונספט אחר. אם זו הציפיה, באמת תרדי מזה.

אבל אפשר גם ממש להנות מנופש עם ילדים קטנים.

אפשר לרבוץ איתם כמה שעות בכנרת/ מעין/ ברכה, כשאתם איתם במיים, זה תענוג.

פשוט צריך להתאים את הנופש והציםיות.

בשבילי רק לראות נופים וכנרת זה כבר נופש.

בוקר עד ארבע, או עד הערב, תלוי באפשרויות.

יש גם מקומות שאפשר להשכיר צימר עם זקוזי וברכה לפי שעות.

לכו לכמה שעות כאלה יחד. עדיף מכלום.

עשינו את זה כמה פעמים, היה טוב. 

אם רוצים זוגי לצאת כשהם במסגרות עם סידור אחרי

או סידור אחר..

אם יוצאים משפחתית אז זה חוויה משפחתית

שמחזקת גם את הזוגיות...

אבל לצאת משפחתית כדי להיות כזוג כנראה יביא אכזבה..

עדיף תיאום ציפיות ברור..

אם יש לכם אחים/ אחיינים בגיל מתאים, אפשר להציע להם להצטרף לנופש תמורת עזרה בשמירה על הילדים.

זה כמובן צריך להיות מוגדר היטב מראש - מה הציפיות מהם, ומה הם מקבלים בתמורה. אם הם שם רק בשביל לתת יד מדי פעם, בעיניי עצם ההצטרפות לנופש היא תמורה הולמת.

אם מצופה מהם לשמור על הילדים זמן משמעותי, הגיוני לתגמל מעבר לזה, בכסף או בפינוקים.

אם זה לא אפשרי, תצטרכו לקחת בחשבון שנופש עם הילדים זו לא מנוחה, זו חוויה משפחתית. זה יכול להיות מאוד כיף, רק צריך להגיע עם ציפיות מתאימות.

אז הייתי נוסעת כן, לפחות לשנות קצת אווירה ונוף.

לדעתי יתרום לכולם. לנסות להתארגן מראש על תוכניות ולו"ז כמה שיותר

אבל אם זה ממש ממש יקשה עלייך עם ההריון ואת מרגישה שלא תצליחי אז אולי הייתי משנה אופי של נופש שכן נגיד יש ארוחות מוכנות מחדר אוכל לפחות.

בעלי טיפוס יקרה ולחוץ אז הוא צריך שהכל מתקתק

ועם ילדים זה ממש לא כך 🫢

רוצים 4400 בשביל 8 נפשות וחמישי עד מוצש. הגיוני?????

צימר די קטן בצפון ויש רק ג'קוזי גדול

אנחנו 5 נפשות סוגרים בדרך כלל במחירים של כ2000 ללילה (לפני 10 שנים זה היה באזור ה1000 מאז זה עלה הדרגתית...)

קודם כל, צריך לדעת שצימר עם הילדים זה דבר יקר.. 

כי לזוג זה נניח 700 בממוצע

ואז כל ילד זה תוספת 200, ככה ברוב המקומות.

אז אם יש לך 6 ילדים, יצא לך סביבות 4000 ל2 לילות. וזה מחירים של הרגיל, בחופש הגדול הכל קופץ.

אנחנו היינו בצימר עם הילדים במצפה נטופה, צימר מקסים שמתאים לילדים. יש בריכה, לא צמודה לצימר, מגודרת ועם מנעול, ככה שמבחינת בטיחות זה היה מעולה.אין לי שום אחוזים, ממליצה כי נהניתי.

והפלוס זה שזה צימר רק לדתיים, אז גם אם יש עוד מתארחים במתחם, אז אין חוסר צניעות או שירים לא ראויים (בע"ה) במיוחד אם אתם שם בשבת.
 

תגגלי צימר נוף ארץ הגליל... תהנו!

שק שינה כזה שהגוף מכוסה והידיים משוחררות

וזה לא זז, משהו טוב שהזמנתי בשיין פעם

וביום בלי שמיכה, אז להלביש בהתאם…

ולא לשים בסביבה שלה בדים…

זה מה שאני עושה

הילדה הגדולה שלי הייתה במעון (כמה ימים ואז פרשתי לחינוך ביתי מאז על כל מי שנולד חח)

אז יום אחד באתי לקחת אותה ואמרו לי שהיא ישנה בלול…

באתי והיא הייתה עם חיתול על הראש אבל ממש על כל הראש…

והם לא שמו לב… אם בכלל בודקים תינוקות ישנים בכללי במעונות, לא יודעת.

כן זה היה מלחיץ.

אז אולי לעדכן את הצוות? שהלול יהיה ריק לא לשים לה חיתול או שמיכה 

פשוט משתדלת לשמור תמיד על סביבה בטוחה כשהילדים קטנים. אבל בטוח שזה עובר עם הגיל! אל תדאגי ❤️ גיל שנה אולי? משו כזה… וגם גג.

מציעה לך לשמור על הסביבה שלה בטוחה ולעדכן את הצוות 

יש כלל במעונות ובמשפחתונים שאסור בכלל להשכיב עם שמיכה, כנראה בגלל סיפורים כאלה

גם בתינוקיה.
בחורף- קר
בקיץ0 המטפלות מדליקות מזגן כי חם ממש, והילדים יקפאו בלי שמיכה.

צריך צוות שיסתכל מידי פעם על הילדים בזמן שנתם.

אולי לקנות שק שינה ולבקש מהגן להשתמש בזה?

כיסוי זה לא רק שיהיה חם, לדעתי יותר כיף לישון עם משהו שעוטף אותך גם אם זה קיץ.

הכי בטיחותי זה שמיכה ומטפלות צריכות כל פעם להסתכל על התינוקוץת- אין מנוס מזה.

אפשר לא לשים שמיכה בקיץ.

ואם בכל זאת צריך, יש שמיכת שק שינה, שמלבישים על התינוק ואי אפשר להזיז.

אם יש לה צורך במשהו על הפנים, אפשר לתת לה חיתול בד דק ומאוורר.

בגיל תינוק קניתי לה שק שינה וכל הזמן קמתי לבדןק אותה

היום היא בת שנה וחצי וכבר לא שמה על הפנים אבל היא חייבת להחזיק שמיכה ביד תמיד גם בשינה

אז לרוב זה עובר

האמת הייתי נותנת לה חיתול בד מאוורר מאוד ואז הייתה ישנה איתו בכייף.

אבל אצלי היא לא היתה משתנקת. ראו שהיא נושמת מצויין עם החיתול על הפרצוף שלה.

מתישהו עבר לה...

היום בת שנה כמה חוד' בקושי מסכימה שמיכה על עצמה כשהיא ישנה

לדעתי עבר בערך בגילאי חצי שנה פלוס

זה פשוט לא הוגן שברגעים הכי רגישים, דווקא כשאת אמורה להרגיש עטופה ובטוחה, את מקבלת מבטים, הערות, ספקות... רק כי המשקל שלך לא מתאים ל"ציפיות" של מישהו אחר.
וזה בכלל לא קשור למה שאת באמת.

את יפה. נקודה. לא "למרות" המשקל, לא "ביחס ל..." – את יפה כי את את.
אני יודעת כמה זה מתיש להרגיש שוב ושוב שצריכים "להוכיח" שמגיע לך יחס נורמלי,
 ותזכרי – מי שבאמת רואה אותך, רואה הרבה מעבר למה שאחרים בוחרים לשפוט.

אבל ממש בר לי להתחיל לענות לאנשים,גם לרופאים

זה נורא בעיניי להרגיש כך ובמיוחד מצוות רפואי

בסקירה מאוחרת בהריון. הרופא כתב במכתב:" יש לציין שהאשה בעלת עודף משקל קל"

לא הבנתי מה הקשר

והוא גם לא דיבר כלום

במכתב שהוציא שזה סיכום ביקור כתב את מה שכתב

לא הבנתי למה זה קשור אם הכל תקין

גם אם רופא צריך להגיד לפציינט שהוא בעודף משקל, זה צריך להיעשות בצורה מכבדת.

ולגבי חמותך- שתהיה בריאה🤦‍♀️ אין לי מילים....

אני לא חושבת שאפשר להשוות בין אמא לחמות וזה טבעי ומובן.

זה לא להשאיר אותם מאחור, את שיתפת את אמא שלך לא בעובדה שעוד כמה חודשים יהיה לה נכד בע"ה, אלא בעובדה שעכשיו קורה לך משהו בגוף. כמו שהיית משתפת אותה בעניין רפואי אחר שהיה מתעורר והיית רוצה להתייעץ איתה לגביו ולא משתפת את חמותך.

אני באופן אישי בהריון הראשון שיתפתי את אמא שלי שמאחר לי המחזור ואני חושדת בהריון ולא יודעת מה עושים מפה..

תספרו הלאה בשלב שאת מרגישה בשלה לכך. הריון זה חתיכת אירוע משנה חיים וזה בסדר גמור עדיין להתבשל עם הידיעה הזאת לפני שמשתפים אחרים.

לגבי שיתוף חברות, תלוי מה מטרת השיתוף. אם זה בשביל עזרה עכשיו, הייתי משתפת חברה טובה או שתיים.

אם זה בשביל ההתרגשות ממה שעתיד לבוא בע"ה, הייתי מחכה וקודם מספרת להורים שלו ואז לאנשים אחרים.

לא הייתי מחכה לספר להורים שלו הכי מאוחר שאפשר, אלא דווקא הכי מוקדם שאת מרגישה עם זה בנוח.

אנחנו סיפרנו סביב שבוע 12-13, אפשר גם קצת אחרי, נניח אחרי סקירה ראשונה, לא חושבת שכדאי לנסות למשוך מעבר בסיטואציה הזו.

שיהיה בשעה טובה!

זהו שהייתי מספרת להם כבר מזמן אם לא הייתי חוששת שזה יעבור הלאה לכל המשפחה המורחבת

ומבחינתי לא משתפים כרגע אנשים.

אוף לא נעים לי

ומעליב זה סובייקטיבי.. יש כאלה שיעלבו מזה שלא סיפרת להם ברגע שגילית (או קצת אחרי) ויש כאלה שיבינו שאת מספרת כשמתאים לך.

אני מצטרפת לתגובה של @אמאשונישהכי מוקדם שאת מרגישה בנוח, תספרי

אבל גם בלי זה, את משתפת שאת מרגישה שלא טוב לך, שהיית רוצה להוריד מהעומס, שאת מרגישה שזה פוגע במשפחה - אז מה זה משנה אם נניח לא היה מקובל לקחת את זה כשיקול לגבי בחירה תעסוקתית? הרי זו המסקנה האישית שהגעת אליה. אז זה שיקול עבורך. אני לא אומרת שזה בהכרח מה שאת צריכה לעשות, רק אומרת שבעיניי ברור שזה שיקול מאוד משמעותי בהחלטה!

לגבי מה להחליט, כמו שכתבתי בדיוק - אני לא יודעת מה ההחלטה הנכונה - גם אין לנו את כל הפרטים (כמו כמה בעלך מרוויח וההוצאות, לגבי העניין הכלכלי, למשל), וגם בסוף רק את יודעת כמה משקל יש לכל רכיב במשוואה. רק רוצה לציין שחוגים זה בעיניי הרבה פחות חשוב מאמא נינוחה ופנויה... זה דבר שהוא בכלל לא חובה וכמה קומות מעל לבסיס. 

מה יותר חשוב מהמשפחה שלנו?

ילדים לא צריכים את כל המותרות האלו, ואם אני זוכרת נכון שלך בני ארבע?

הם צריכים את אמא שלהם בנחת ופניות אליהם.

אני גם באותה התלבטות כמוך לגבי משרה. אבל ממה שכתבת זה נשמע שאת רוצה להוריד אבל פוחדת איך תתפסי בעיני החברה, וצריכה אישור חיצוני.

האישור הכי גדול זה הילדים שלך. 

והלוואי הלוואי שמורים כמוך היו מתוגמלים על עבודה כזו כמו שצריך. אבל אנחנו לא. וזה נראה לי פשוט מטורף לעבוד ככה בתור מורה. אם תלכי לעבוד בבי"ס פחות דורש ותעבדי את אוות מספר שעות, את תקבלי אותה משכורת בדיוק!

אני לא מבינה איך את יכולה להמשיך ככה?

אני ממש מרגישה שאלו השנים שלי להתרכז במשפחה, וזה שנים אינטנסיביות גם אם 'רק' מגדלים ילדים, אז כרגע אני ממש לא מתכוונת להעמיס בעבודה.

כי בתואר שלי- חינוך- זה בעיקר מה שמתאפשר, וזה בעיקר מה שאני רואה בדרושים שמתאים לתואר שלי,

אבל כל השנים לא רציתי

וגם עכשיו לא..

הייתי בבחירה עם הילדים כשהם היו קטנים, בין לבין עבדתי בעבודות קטנות כדי לשמור על שפיות.

ועכשיו אני מחפשת משרה 4 ימים בשבוע: או 5 אבל לסיים מוקדם: וחוץ מהוראה אני לא מוצאת כלום!!

אבל אווןף כמה עבודה את מתארת!!!

וזה בדיוק מה שאני לא רוצה!!

תודה לך על הפירוט הזה..

חשוב..

למה לא למדתי עבודה סוציאלית למשל.. רואה מלא משרות פנויות.. 

זה תלוי איזה מקצוע מלמדים, מה הציפיות של ביה"ס, תיכון מול יסודי וכו'.. 

כן יש תקופות מאוד ספציפיות שהן עמוסות יותר (כמו תקופת התעודות, או לאחר תקופת מבחנים) אבל גם זה לאט לאט מתאזן ככל שאני יותר מנוסה ולומדת לנהל את הזמן שלי *בבית הספר* בצורה נכונה. 
נשמע שהפותחת עובדת בבית ספר מאוד מאוד תחרותי ודוחף למצויינות ולא כל בתי הספר הם כאלו בכלל ..  כן יש מבחנים ועבודות אבל לא באינטנסיביות שהיא מתארת ואולי זה גם תלוי מקצוע. (למרות שגם אני מלמדת אחד ממקצועות הליבה - בתיכון ומגישה לבגרות )
וגם בתוך ההוראה יש בחירה האם לקחת חינוך - שזה הרבה יותר אינטנסיבי או לא. אני הייתי מורה מקצועית השנה אחרי כמה שנים כמחנכת וזה עוד יותר הוסיף לתחושת הרוגע. כשאת מחנכת הכל מופנה אלייך מצד כל המורים ובעיניי זה לא שווה את הכסף (אפשר לעשות קצת מילויי מקום ולהגיע בקלות לתוספת הזאת של השכר)  ובנוסף באיזה בית ספר עובדים - האם הצוות של המקצוע הוא משמעותי ? כי אם כן ויש רכזת שעושה את עבודתה זה חוסך המון עבודה. (כל מורה למשל בונה מבחן אחד במחצית בליווי הרכזת - הרבה יותר קל מלבנות הכל בעצמך) 
ועוד דבר שהבנתי שלצערי ככל הנראה בבתי ספר חילוניים מבינים הרבה יותר את הגבולות ומתייחסים אל העבודה כאל עבודה וזה בא לידי ביטוי בהפרדה בין החיים לעבודה ובציפיות ממך ולכן אני כרגע מאוד מרוצה.. אני אומרת לצערי כי ברור שכיף לעבוד במסגרת שמתאימה לאורח החיים שלך ורוב המורות כמוך .. אבל זה שווה את זה. 

שבה הפחתתי עומס בעבודה היתה בעיקר למידה של

הבחנה בין עיקר לטפל

תיעדוף משימות

תקשורת ברמה גבוהה מול בוס/ קולגות/ עובדים תחתי/ ספקים

אח"כ גם הפחתתי קצת שעות

הרבה אנשים נמצאים במרוץ שאת מתארת

עובדים קשה כדי לצרוך הרבה

המרוץ הזה מתיש בפני עצמו

הדרך לצאת ממנו היא קודם כל ללמוד לצרוך פחות מהיכולת הכלכלית

למצוא את האושר במקום אחר מכסף וצריכה

לאיזורי פריפריה/ יו"ש וככה לפנות תקציב.

לא קל אבל יכול לשנות חיים.

הייתי מתחילה מזה.

תפס אותי המשפט: "מעמיס גם עליו ועדיין באופן תמוה הוא מעדיף שאעבוד יותר".

הוא יודע את הרצונות שלך? שהיית רוצה להיות יותר נוכחת ופנויה לבית?

בסוף כל בעל נורמלי רוצה שאישתו תהיה מאושרת, אולי

הוא חושב שזה מה שעושה אותך מאושרת להיות כל כל כך הרבה בעשייה ובקריירה?

אבל קודם כל את צריכה בעצמך לברר מה הרצונות שלך ותתפלאי שבעלך יכול ממש לעזור לך להגשים אותם, את לא חייבת לקחת הכל על הכתפיים שלך.

בקיצור נראה לי זו נקודה מאוד חשובה.

אני עשיתי החלטות תעסוקתיות לא שגרתיות, אבל זה התאפשר לי רק בגלל שבעלי עמד לצידי. ואז גם הסביבה פחות הצליחה להשפיע עליי.

אבל אני חושבת שאת נמצאת בקצת מלכודת דבש- בגלל שמערכים ומייקרים אותך בעבודה...

זה עונה לך על צורך נפשי עמוק, אז קשה לך לוותר על זה.

אבל תחשבי שיהיה לך יותר זמן לעצמך, יותר פניות לחיים, תוכלי לחיות פחות במרדף יותר בהנאה מהרגע.

אם בעלך עובד במשכורת מכובדת שעונה לכם על הצרכים, למה לא בעצם?

או

יש לנו ריקוד משפחתי.

זה מצחיק אבל דווקא כשאני חוזרת מיום כיף

אני פתאום משתוקקת לשבת עם בעלי במרפסת, לדבר או לעשות משהו מגניב. צורך שאני לא מרגישה בשגרה היומיומית. אבל כשהלב נקי ויש זמן לנשום ולחשוב רגע ואת מרגישה בטוב אז פתאום בא לך לעשות יותר כיף/דברים עם עניין ביומיום. נניח דייט בשקיעה.

ואני תוהה לעצמי

ייתכן שאדם מעביר את חייו בשגרה אפורה

כשאדם קליל אחר מכניס המון פלפל/עניין וכיף אפילו ברגעים קטנים ביומיום!

ואני נהנית ביחד עם הילדים הקטנים

הגדולים פחות זורמים

עד כדי כך, אבל יש לי כל מיני דברים שכאני חושבת עליהם זה מכניס לי שמחה

הראשון - לא נשאבת לחדשות. זה קודם כל

מעבר לזה

חיבוק בוקר עם הילדים

לשבת עם בעלי על כוס יין/ בירה כשהילדים ישנים

לפתוח מנגל במרפסת/ לפתוח לילדים בריכה במרפסת כשחם

לקחת פסק זמן לעצמי במהלך היום ולהתנתק או לישון כדי לטעון כוחות וסבלנות

ריקודים בסלון עם שירים בקולי קולות

נסיעה להורים

נסיעה בכלל. אני אוהבת לנהוג ולצרוח שירים באוטו. לבד וגם עם הילדים

לשבת להקשיב לילדים. הם קורעים אותנו מצחוק האמת. יוצא שכל סוף יום כמעט יש לי ולבעלי שיחת פניני ילדים וזה קורע ועושה טוב בלב

דברים כאלה בקיצור

שומרים על אווירה נעימה נטולת סטרס וכבדות באופן כללי

זה נמצא בראש רשימת היעדים בחיים

מעבר לזה

לשבת ביחד במרפסת/ בחצר/ בסלון

לשחק ביחד

אהבתי כל כך, הלוואי ונצליח ליישם

ריקוד משותף בווליום גבוה

קונה מידי פעם במקס עזרים לזה כמו חישוקים, רעשנים, מעודדות

כל המשפחה נהנית ממש וזה משמח אותנו מאוד

פעילויות בבית מגוונות כמו יצירות חמודות, בריכה, אוכל קנוי, צעצועים זוגיים

כל דבר שובר שגרה משמח אותי

זה קסם של דבר,

זה קצר, הכי פשוט שיש ליישום, אפשר לעשות גם בזמנים ממש קשים מבחינת התמודדות או עומס, כלומר אין סיבה לא לעשות,

ויש לזה תמורה כ"כ גדולה!

כשמתרגלים לא מבינים איך אפשר בלי..

דברים שדורשים מעט יותר השקעה:

להכין מעטפות לכל אחד מהמשפחה ומי שרוצה מכניס פתקים/ ציורים מתי שרוצה.

אולי אצלכם זה קצת יהיה מסובך בגלל שיש תאומים אז שלא תהיה קנאה ותחרות,

אבל אולי תחשבי איך את כן מכניסה להם דברים בסגנון.

לפני שבת, עשר דקות לפני הדלקת נרות כולם מוכנים, שמים שיר שבת או משהו ברקע, אוכלים איזה רוגעלך או משהו לכבוד שבת.

לא תמיד אנחנו עושים את זה, אבל כשכן, זה כיף להכניס ככה ברוגע את השבת אחרי כל הלחץ של יום שישי.

בשבת יש לנו חצי שעה של לימוד קודש, כל אחד לומד משהו אחר בהתאם לתחום העניין שלו.

אנחנו כבר פחות מקפידים על זה בגלל המילואים, אבל ממילא כבר כל החיים מחורבשים, אבל מי שיכולה, ממליצה ממש. זה נותן אווירה שונה, וגם להורים זה זמן איכות מיוחד עם הילדים.

שירי שבת ביום שישי בזמן הבישולים, מכניס רוגע ושמחת חיים להכנות של יום שישי.

ספורט. להירשם לסטודיו. אמנם זה לא פעילות כמשפחה, אבל אמא שמחה עושה בית שמח, ופעילות גופנית נותנת לי מלא אנרגיה וכח ומסוגלות.

אגב, יש משפחות שכן עושות ספורט משפחתי, אפשר לצאת לרכיבה על אופניים משותפת ודברים בסגנון הזה.

התנדבות. זה נשמע כמו משהו שאיך אפשר להכניס סיכה בתוך הלוז, אבל יש התנדבויות שבועיות שאפשר לעשות.

לדוגמה פעם הייתי מתנדבת להסיע אדם מבוגר מהבית שלו למקום שהיה צריך להגיע אליו. לקחתי את הילדים איתי.

אחרי שהורדנו אותו, המשכנו לפארק מגניב שהיה ליד המקום הזה והילדים חיכו לנסיעה הזו כל שבוע.

יש מקומות שיש בהם גמ"ח של הכנת סל לשבת למשפחות נזקקות, הילדים שלך יעופו על זה.

תחשבי כל ילד לוקח מוצר ומכניס ארגז ארגז לאורך כל השורה. ועוד אם אבא מצטרף גם, בכלל כולם יהנו.

עכשיו לדוגמה אנחנו מארחים לשבת אחר"צ ילד קטן שאבא שלו מגוייס, הילדים שלי מתים עליו! במיוחד בן ה4 שדאגתי שאולי יקנא אבל בכלל לא, הוא לגמרי נהנה שיש ילד קטן שהוא "חונך"

זה כ"כ כיף לנו שאפילו שאנחנו בעצמנו מגוייסים ואני בעצמי מפורקת בשבתות אני לא מוותרת כי זה מוסיף לנו המון לאווירה בבית, הילדים פשוט מדהימים כשהוא נמצא פה.

בעלי הדרך שלו, זה פשוט לקחת את החיים באיזי, מצד אחד זה מחרפן אותי שדברים לא קורים, למה מכונה שסיימה ב10 בבוקר צריכה להיתלות ב10 בלילה כשחצי יום לא עשית כלום, מצד שני צריך את האיזון הזה.

אני מאוד משימתית, צריכה שדברים יתקתקו, הרוגע שלי זה שאני יודעת שהכל בוצע,

בעלי חי בשאנטי. מה שיקרה יקרה.

כשהוא לא פה מצד אחד קל לי כי הכל מבוצע בקצב שאני רוצה, מצד שני אני שוכחת לעצור ולנשום ואז מוצאת את עצמי ואת הבית בקצב "שאינו תואם את תנאי הדרך" ואז מן הסתם יש חריקות ושחיקה.

אז לפעמים הדרך להכניס רוגע היא פשוט להוריד שני הילוכים מקצב החיים. (אל תשאלי אותי איך, כי אני בעצמי לא יודעת איך אפשר, אבל ביקשת לכתוב גם דברים שבן הזוג עושה אז כתבתי למרות שלא מבינה איך זה פרקטי איך הוא מצליח פשוט לא לעשות)

לימוד פרשת שבוע משותף

לימוד סוגייה משותפת בדיני ממונות

בעלי גם מקריא לנו סיפור ארוך  בשבת 🤭

היתה אצלנו תקופה שכל שבוע הכנו 'עיתון'.

זה היה ממש מגבש וכיפי (לא משהו מסובך. חצי שעה עבודה בערך. אחד מכין 'בחן את עצמך', אחר 'מבוך', אבל בעיקר מלא מלא הומור פנימי שעוזר לגבש את המשפחה).

לצערי, עכשיו מכינים רק פעם ב... לכבוד ימי הולדת.

על אותו עקרון, כשהילדים היו קטנים היינו מדי פעם עוצרים הכל עושים 'חדשות משפחת x'.

מדווחים מה כל אחד עושה כרגע המין טון חדשותי ומכובד וזה היה ממש מצחיק.

משחקים קטנים לפני השינה-

אני הופכת להיות מפלצת שאוכלת את הילדים, והם מחליטים אם עני מפלצת או אמא באמצעות מילת קוד.

הם מתחבאים מתחת לשמיכה ואני מחפשת אותם ולא מוצאת, או שעושים מזה משחק שלם (נגיד אם השמיכה כחולה- 'אוי לא, הבן שלי טבע בים! הצילו! הנה דגים בים. הנה בירה, הנה גלים- תוך כדי מדגדגים אותו בכל מיני צורות).

עושים אחד לשני הצגות. קצרות ומצחיקות.

המון מגע, כיף, ומשתולל אבל עם כבוד לגבולות אחד של השני.

אבל כשזה במודעות אז להחמיא, למצוא מילים טובות לומר למישהו אחר, לספר להם שאני אוהבת אותם, לראות איך הילדים לא רבים ולא הופכים את הבית אז במקום לקבל את זה כמובן מאליו ורק לכעוס כשהם כן להחמיא להם, איך הם משחקים יפה, איך הם נעימים אחד לשני, איך הם אוספים יפה. ליזום יחס כלפי הילדים והבעל ולא רק לענות על שאלות, למשל הילד מצייר אז לבוא ולהגיד לו כמה הציור שלו יפה ולא לחכות שהוא יראה לי ורק אז להגיב.

לשבת לשתות קפה עם הבעל, או לשבת עם הילדים אני עם קפה והם עם תה או שוקו, (ולהעיף את הפלאפון לשלוש דקות האלה, שלא יהיה בשדה ראיה בכלל) הילדים ממש אוהבים את זה! ולשתות קפה עם עצמי רגע לפני שאני מאבדת שפיות בצהריים.

להכין עם הילדים עוגה/ עוגיות, לתת לבן הארבע לעזור לי במטבח (לקלף ירקות, להביא מצרכים, להכניס לתבנית, לערבב), לשבת איתם לשחק או ליצור כשהם משחקים או יוצרים.

כותבת אחת עם שגרה שוחקת וכמעט נטולת דברים כיפיים בשגרה.

אפילו חיבוק בוקר לבת שלי כמו שמישהי כתבה - היא לא זורמת איתי ומשתוללת (1.5).

חח הלוואי שהשרשור יהיה נעוץ ויזכיר לי מידי פעם שאפשר לחיות אחרת.

וזה המקום בנפש שמאפשר בכלל הנאה מהרגעים הקטנים המתוקים האלו.

כי רגעים אפשר לייצר וגם החיים מזמנים מעצם היותם.

אבל איפה הנפש עומדת מול כל זה

מה היא חווה

באיזה מקום היא נמצאת?

היא במקום של חרדה, סטרס, דיכאון, ושלל רגשות שליליים קבועים

או שהיא במקום של פניות, של שמחה, של התרחבות הלב וכו'

אחרי הבירור

אם יש מקום לשפר ולתקן אז עושים שם עבודה

ואז הכל הופך למהנה...

הכוס קפה

לשבת על הספה

לקרוא ספר

להסתכל על השמיים

להנות מהשמש

ללכת על דשא יחפה

להסתכל על הבית כשהוא נקי אחרי שניקית

ללכת לחדר כושר או לבריכה

לכתוב לעצמך

להכין שבת

לשבת עם הילדים

לשוחח עם הבעל

לשוחח עם חברה

ועוד ועוד.

אני זורמת בעניין האורחים נגיד, שאני חושבת שזה מוסיף לנו לשמחת חיים כמשפחה.

ונראה לי בעיקר הקלילות שלנו שאנחנו משתדלים לא להעיר אחד לשני או להעיר בצורה מצחיקה ולא כבדה.

נגיד אני שוכחת לכבות איזה מכשיר ובעלי העיר לי על זה ולא עזר חח אז הוא כתב לי מכתב ותלה ליד המכשיר עם סמיילע מחייך שלא אשכח לכבות.

או שבעלי איבד איזה קבלה ובגלל זה היה צריך לשלם אלפי שקלים, אז ניסיתי לעזור לו למצוא ולא כעסתי עליו.

תעשי צלחת שוקולד לבן, צלחת שוקולד חום,

וזורקים שתי קוביות,

קוביה אדומה בשביל השוקולד החום, קוביה לבנה בשביל השוקולד הלבן.

סטטיסטית זה אותו דבר, אבל מוסיף ריגוש ועניין למשחק,

וזה כ"כ מצחיק וכיף שזה לבד לוקח מלא זמן.

יש את כל המשחקי חברה שהמפסיד מקבל צלחת קצפת לפרצוף אם זה ילדים זורמים.

אפשר גם משחקי מים אם היומולדת לא בתוך הבית.

לגבי הקצפת,יש את כל התחרויות.

תחרות ריצה, קפיצות בשק, להעביר במבה עם קשית מצלחת אחת לשניה (בעזרת ואקום)

להשחיל נר לבקבוק, כל מיני תחרויות כאלו שיש שני נציגים, והתחרות מסתיימת יחסית מהר כדי שהאחרים לא יאבדו עניין.

משחק שליחים עם שקית זבל

משחק קליעה למטרה

משחק לחפש סוכריה/ ממתק בתוך קופסת ניירות

משחק פרה עיוורת

משחק הכתרים

אם יש לך כוח לבלאגן- אפשר להכין ביחד משהו. כמו פיצה שאת מכינה את הבצק מראש וכל אחד מעצב לעצמו.

חפש את המטמון

אם זאת קבוצה גדולה, אז משחק זיכרון אנושי.

הם יוצאים החוצה.

כל מי שנשארו בחדר מתחלקים לזוגות.

כל זוג בוחר מילה שתיהיה שלהם. (אפשר שזה יהיה מילים שקשורות לילד החוגג, אפשר משהו משותף בינהם ואפשר משהו שקשור לקיץ, או כל נושא אחר, או סתם מילה.)

מתערבבים בחדר, ויושבים איך שרוצים, כמובן עדיף לא ליד הזוג שלך.

קוראים ל2 הילדים שיצאו.

הילדים מתחילים לשחק.

נניח אברהם מתחיל. בוחר ילד מהילדים שבחדר. הילד שנבחר נעמד ואומר את המילה שלו (מה שבחר עם הזוג) ואז אברהם בוחר עוד ילד, גם הוא אומר את המילה שלו. אם הם זוג, הם באים לעמוד מאחורי אברהם. אם הם לא זוג הם יושבים והתור עובר ליצחק. ואז יצחק עושה אותו דבר, ככה עד שמוצאים את כל הזוגות.  

כמובן המנצח הוא זה שמצא הכי הרבה זוגות.  

כל זוג בוחר שירו אז כש'פותחים אותו' הוא שר..

לדוג יבחרו 'יהיה לי עוד יותר טוב' אז אחד כשפותחים אותו שר יהיה לי והשני כשפותחים אותו שר עוד יותר טוב..

לק"י

לפי התשובה הייתי מחליטה אם להוציא ולאכול.

אגב, לי פעם האחות אמרה שבכללי לא מומלץ לקנות בהריון אוכל מוכן לא מבושל (כמן סלט).

באופן כללי, מומלץ להימנע מאכילת נבטים טריים במהלך ההיריון. הסיבה לכך היא שנבטים טריים עלולים להכיל חיידקים מזיקים כמו סלמונלה או ליסטריה, שיכולים לגרום למחלות ולסכן את ההיריון. לכן, מומלץ לאכול נבטים רק לאחר בישול, כאשר החיידקים מושמדים.

הסבר מפורט:

סכנת חיידקים:

נבטים טריים, כמו נבטי שעועית, אלפלפא או ברוקולי, גדלים בסביבה לחה וחמימה, תנאים אידיאליים להתרבות של חיידקים מזיקים.

השלכות על ההיריון:

חיידקים אלו עלולים לגרום למחלות זיהומיות, שעלולות להיות חמורות יותר במהלך ההיריון, ולהשפיע על בריאות האם והעובר.

בישול פותר את הבעיה:

בישול הנבטים הורג את החיידקים המזיקים, מה שהופך אותם לבטוחים לאכילה.

אפשרויות בישול:

ניתן לאכול נבטים מבושלים במגוון דרכים, כמו מוקפצים, מבושלים במרק או בתבשילים אחרים.

נבטים מחוץ לבית:

כשמדובר בסלטים או מנות אחרות עם נבטים במסעדות או באירועים, עדיף להימנע מהם במהלך ההיריון, כדי למנוע סיכון מחיידקים לא מזוהים.

ירקות ופירות טריים:

באופן כללי, מומלץ לאכול ירקות ופירות טריים במהלך ההיריון, אך יש לשטוף אותם היטב במים זורמים לפני האכילה כדי להסיר כל שאריות אדמה או לכלוך.

לכן, אם את בהיריון, מומלץ להימנע מאכילת נבטים טריים ולהעדיף נבטים מבושלים או להימנע מהם לחלוטין.

זה נשמע כמו סיכוי נמוך שיהיה משהו בשאר הירקות.

ואני מכירה את עצמי שאני הולכת להיות לחוצה על זה

בע"ה שלא יהיה כלום

וגם נראה לי אני באמת יפסיק לאכול סלטים בחוץ, לא ידעתי שזה בעיה 

להבא תזמיני רק דברים שווים יותר מסלט: פיצות, טוסטים, פסטה🤣

אני חושבת שהבעיה עם ירקות טריים, שלא בטוח ששטפו אותם היטב. ואולי חתכו על משטח לא מספיק סטרילי.

אני קונה דברים בחוץ בהיריון..

כן גיליתי על עצמי בהיריון הקודם - שפלאפל לא טוב לי. עשה לי כאבי בטן נוראיים - והרופאה אמרה לי שבאמת פלאפל בחוץ - לא כדאי לקנות בהיריון..

אבל בגלל גזים, לא נראה לי חיידק או משהו

אבל כל יום אני מצמצמת לי אפשרויות 😂 וממש אין לי כח להכין אוכל כי אני גמורה מעייפות 

אל תקני בשר לא מספיק מבושל, לא ביצים חיות, לא נבטים..

אבל דברים רגילים- מה הבעיה?

תקני ותאכלי!

זה נוראי לי חחח

חד משמעית לא מתקרבת לפלאפל קנוי

בעע 

איך אפשר לוותר על פלאפל???

בנבטים ממה שהבנתי זה התפתחות עובש/פטריות

אני כן חוששת לאכול את הנבטים הקנויים בהריון.. לא יודעת מה עובר עליהם עד שמגיעים לצלחת מהסיבה הזו

ולכן מנביטה בבית כל שיודעת בוודאות שטרי