במקום דיונים אמיתיים, אתם הופכים את הפורום לסדנת צעקות

הסיפור של הנוכל בנט ממש לא מסתיים ב'לא עמד בהבטחה'. נתניהו לדוגמא מפורסמת, לא עמד בהרבה יותר הבטחות, אבל לזה הציבור הצביע על הדבש ועל העוקץ. לאיש שהוא סה"כ יחסית ימין מתון ופרגמטי.

בנט הפר הרבה יותר מהבטחה, בנט לקח קולות שהניחו שמצביעים למשו אחד - הימין שמימין לנתניהו והעביר אותם צד והקים ממשלה שהיתה שמאל קיצוני, כזאת שכאירוע מייצג בשיאו של כאוס בריאותי - שר הבריאות מבריז מישיבת קבינט הקורונה כדי לעלות לרגל לרב המרצחים אבו מאזן.

שכל עוד שהוא חושב שבזכות ההשארות שלו המלחמה תמשך עד להשגת מטרותיה - ישאר (ובנתיים הוא גם מוביל מהלכים מאוד חשובים בסוגיות נוספות). ביום שיבין שנתניהו נכנע וויתר על נצחון - יפרוש.

נ.ב.

אישית לענ"ד כל עוד שאין אפשרות ראלית לממשלה טובה יותר, אין טעם לפרוש וחבל להכנס לדינמיקה שעלולה להוביל לנפילת הממשלה.

עריכה: היתה לי כאן טעות הקלדה הופכת משמעות. ב"ה אף אחד לא עשה מזה מטעמים.

קראתי את ההודעה שלך טרם העריכה ולא שמתי לב לטעות הקלדה.

אמנם מתאים לי להתחכם במצבים כאלה, אבל זה משהו שאני עושה רק כאשר מלכתחילה הדיון לא רציני או נוגע בנקודה הלא רלוונטית בכוונה. לא כאן

אתה חושב שיש אנשים שחושבים אחרת?

אם כן, מי שנגד דיונים על פוליטיקה שלא יכנס לפורום פוליטיקה.

מצטט דברים פשוטים ממאמרו של חגי סגל במקור ראשון:
 

"כידוע, זה לא היה ספין, זו הייתה המציאות. בנט הוליך שולל את בוחריו. הוא כמובן לא היה הפוליטיקאי הראשון שהפר הבטחות, מן הסתם גם לא האחרון, אך הפרת הבטחה בסדר גודל כזה טרם הייתה בישראל, עזות מצח במיטבה."

ממליץ גם לקרוא את כל הסקירה, שמראה עד כמה הנוכל מוכן לזגזג לכל כיוון, רק כדי לקבל תפקיד:

פוליטיקאי זיג-זג: מסע בעקבות רכבת ההרים של נפתלי בנט

אכן לשניהם יש מקום מאוד מפוקפק בראש רשימת גנבי קולות, שנבחרו על דעת משהו ובפועל עשו את ההיפך הגמור.

עדיין זה לא משתווה לשיא הנוכלות של בנט, שאצלו ממשלת השינוי היתה כבר מתוכננת, בשעה שהבטיח לציבור שלא יקים ממשלה עם עבאס ('מטורף לחלוטין' כלשונו) ולא יתן ללפיד להיות ראש ממשלה בשום דרך.

וסגל לא צריך לעיין בהיסטוריה, הוא באותם ימים אדומים מדם של הנרצחים מהמחבלים שרבין יבא לכאן מטוניס, הקים את מחלקת החדשות של ערוץ 7. הקול היחיד ששידר אז קו שונה והזהיר מהסכנות.

גם בזירת ציר הרשע - אירן פרצה לגרעין, חיזבאלה ירה עשרות אלפי טילים ושיתק את המשק, החמאס יורה על ירושלים ותל אביב כל יום, רבי המרצחים נסראלה, דף וסינוואר חוגגים,  להמשיך?

אפשר להביע ביקורת חריפה על הממשלה, אבל לטעון שבגלל קונספציה אף אחד לא יכול לעשות כלום?! כמה אפשר להיות כפוי טובה?!

למה הוא יושב בממשלה שמעבירה סיוע לחמאס?

אם הוא יפרוש יגידו אתה פוגע בממשלת "ימין על מלא"

גם בן גביר ככה. אמנם הוא פרש מהממשלה אבל זה היה בכאילו

המלחמה בעזה מתארכת בגלל כל הסיוע והפסקות האש. מפלגות הימין בקואליציה יכלו למנוע את ההפסקות האש אבל לא עשו רק כדי לא להפיל את ממשלת "ימין על מלא"

יש לכל אחד את האיזונים שהוא משיג, המהפכה ביו"ש, שאת ההתקדמות שלה רואים בכל נסיעה, לא התרחשה בכל ממשלות נתניהו עד היום. גם החזרה ללחימה היא בזכותם, אחרת הפסקת האש הראשונה ובוודאי השניה, היו הופכות לקבועות.
 

נכון, לא הכל בידם. יש על נתניהו לחצים עצומים מבפנים ומבחוץ על כל מיני דברים ואין לו אומץ להתנגש חזיתית במוסר המערבי (הרחמני על אכזרים וממילא אכזרי על רחמנים). אם היו להם שלושים או ארבעים מנדטים, הם היו מובילים את הממשלה, כל עוד שמכל מיני סיבות, אנשי ארץ ותורה, מצביעים בעיקר לליכוד ולש"ס וחלקם גם לכל שאר המפלגות ולאידך, אנשי האמת המוחלטת, לא מצביעים - המצב הוא שהכח מוגבל וצריך לנהוג בו בחכמה.

וכן, הפלת הממשלה היא הצעד הכי גרוע לעם ולארץ. מי שיעשה זאת רק בשביל לעשות שרירים - אולי הוא איש בית מדרש קדוש וטהור, אבל לא מסוגל לפעול במציאות המעשית.

נתניהו משלם לו בזה כדי לקנות תמיכה בהתנהלות שלו במלחמה.

נכון, במפלגות הימין מתנגדים אבל זה כלפי חוץ. בשורה התחתונה הם יושבים בממשלה שמבצעת הפסקות אש.

אם הממשלה הנוכחית תמשיך במצב הזה גם אם יקימו 700 ישובים ולסלול עוד מליון ק"מ כבישים מדינת ישראל תקרוס ביחד עם הישובים והכבישים החדשים.

תמיד השאלה שצריך לשאול את עצמו מי שגם רוצה להשפיע במציאות ולא רק לצעוק את האמת המוחלטת - כמה שייך למתוח את החבל ומתי הוא כבר יקרע.

אם בצלאל היה מפיל את הממשלה, גנץ ולפיד היו בפנים, היו מסכימים לסיום המלחמה בחזרה לקווי הושענא רבא והיינו היום עם אירן גרעינית כשכל ציר הרשע חי ובועט סביבנו.

במהלכי המלחמה, הסרנו את רוב ציר הרשע וגם מול עזה יש הישגים משמעותיים. יש ביקורת מוצדקת, אבל המחשבה שאם הביקורת מוצדקת כדאי לשרוף את המועדון על כולנו, היא ילדותית.

הרב כהנא הי"ד ותלמידיו היו כל השנים בתפיסה של אפס פשרות. ראוי להערכה וחשוב מאוד שיהיה מי שיחזיק את הקול הזה - אבל לא סתם כל השנים ההשפעה שלהם במערכת הפוליטית, היא אפס עגול.

"אמצע" (פוליטי) זה ממוצע בין הקצוות שיש מיוצגים במערכת. בשביל שאיילת שקד תהיה ימין מתון צריך את וסרלאוף ובנגביר בצד ימין קיצוני. הם צריכים לצעוק ולקשקש וזה בסדר. התפקיד שלהם הוא לא ביצועי, הוא למתוח את המפה ימינה. בעיניי החרם שהוטל על הרב כהנא הי"ד היה פשע וגרם נזק עצום לימין הישראלי.  זה טוב שיש דעות קיצוניות אבל הן לא יכולות לנהל מדיניות. יש להן תפקיד אחר של "הזזת החלון" לטובת המציאות האידיאלית שלהם.

אחרי שכתבתי את זה, סמוטריץ' משיג הרבה מאוד במחיר ויתורים כואבים (שמייצרים מיסוך תקשורתי ומשפטי חשוב) בנושאים אחרים. אגב הוא לא הראשון וגם איילת שקד בתקופתה כשרת משפטים עשתה בערך את אותו דבר. מיקדה את העיניים במטרה ובינתיים קרו הרבה דברים רעים בתחומים אחרים. זה בדיוק הפוליטיקה וככה זה עובד. זה מסריח  ומגעיל אבל ככה זה.  בשביל להשיג מטרות מסויימות מקריבים מטרות אחרות בדרך.

וזה בסדר שמישהו יצעק על המטרות האחרות. פשוט צריך לא להתבלבל. יש את מי שצועק ויש את מי שעושה. זה שני תפקידים שונים ולכל אחד יש את המקום שלהם.

המדינה לא מסתכמת בישובים ובכבישים מעבר לקו הירוק,  במידה מסוימת בתוך הקו הירוק זה הרבה יותר חשוב.

ואולי עם כל הפסקות האש וחזרה ללחימה היה יותר חכם להעדיף את שחרור החטופים והפסקת אש "קבועה" על מנת להערך מחדש.

תשאל כל ראש ישיבה תיכונית, כל מנהל גרעין תורני, כל רכזת שירות לאומי, כל מי שעוסק בכל מה שמחזק את התורה העם והארץ - כמה טוב שהאנשים שלנו יושבים שם.
 

אבל בניגוד לזלזול שלך, המהפך שכולנו רואים ביו"ש הוא לא כמה ישובים וכמה כבישים - הוא עצירת תכנית פייד, מניעת המדינה הפלסטינית והטבח הבא שח"ו יהיה לא רק באלפים שגרים על גבול עזה, אלא במליונים על גבול יו"ש.

מה שכתבת בסוף, זה דיון תיאורתי חשוב, אבל חסר משמעות אמתית. במציאות, בניגוד לאיך שמציירים כל מיני פוליטיקאים ציניים, הצעה להחזרת כל החטופים לא עמדה על הפרק בשום שלב. החמאס משחק בנו היטב, אבל מעולם לא הגיש רשימה של חטופים.

המקסימום שהוא יסכים תמורת חזרה לגבולות הושענא רבא, זה לשחרר חלק מהחטופים, עם ערבויות בין לאומיות חזקות שלא נוכל להפר שלא לחדש את הלחימה.

הכל מסתכם במה אומרים ראשי ישיבות או רכזים של שירות לאומי, כל מה שמעניין אותך זה ההתיישבות.

בציונות הדתית אוהבים לדבר על כלל ישראל אבל הם כמו המפלגות החרדיות שמדברות על עולם התורה ודאגה לעם ישראל אבל מה שמעניין אותם זה נטו מגזריות.

זה לא מגבלות הכוח שיש למפלגה זה הקונספציה של "ימין על מלא"

כל האשמות שיש בקואליציה הזאת אחד על השני קשור להאשמת השני על הצטרפות לשמאל. לא על עקרונות ותוכן

במקביל גם מחזיקים כאן תקציב, שלמרות כמעט שנתיים של מלחמה המשק צומח. לא שהצלה מאסון המדינה הפלסטינית הוא עניין מגזרי. אגב, גם דאגה למוסדות החינוך, בהם גדלים ומתחנכים הלוחמים שאח"כ מניחים הכל ויוצאים במסירות נפש להגן על עם ישראל, זה לא באמת 'מגזרי'.

אבל זה לא ישנה, על כל מה שאכתוב (סליחה, לרוב לא תתייחס) אתה תתפס למילה וחצי ותעשה ממנה מטעמים.

אתה כנראה קורא את מה שאתה רוצה לקרוא ורואה רק מה שאתה רוצה לראות. אפשר להתפלפל מכאן ועד הירח על פרט זה או אחר - הסה"כ הוא שבתנאים המאוד לא פשוטים שקיימים היום, מי שמצליח לפעול, עדיף שיפעל ולא יהיה 'צודק' בצעקות מהאופוזיציה או המקלדת...

אתה חושב שזאת מממשלת ימין?

"אף אחד מחברי הקואליציה לא יכול לעשות כלום"

אז היה חשוב לי לדייק שעושים ועושים הרבה, הרבה יותר ממשה שעשו נציגנו מעולם.

נכון, לצד דברים טובים ומשמעותיים שנעשים ויש גם דברים מאוד חמורים שנעשים. הדברים החמורים שלצערינו נעשים, לא נעשים בגלל קונספציה של 'ימין על מלא', אלא בגלל לחצים פנימיים וחיצוניים אלו ואחרים. יש דברים בעיתיים שנציגנו הצליחו למנוע, יש נזקים שהצליחו רק לצמצם ויש דברים שגם לא הצליחו בכלל, כי הלחץ הנגדי היה מאוד חזק. אם הם לא היו שם - המצב לא היה יותר טוב, אלא הרבה יותר גרוע.

הסתכלות כמו שלך, שמתעלמת מכל מה שכן נעשה, בגלל שאתה (וגם אני) רוצה שיעשו יותר טוב, היא הסתכלות כפויית טובה ובעיקר מסוכנת - כי ההשלכה של אווירה ציבורית חמוצה כמו שלך, תגרום להפלת ממשלת הייחסית ימין שיש, כאשר נכון לכרגע, כל ממשלה אפשרית אחרת, תהיה הרבה יותר גרועה.

אני מאוד מקווה, שלקראת הבחירות הבאות תהיה התפקחות ציבורית משמעותית, בעיקר אצל אנשי התורה והארץ שמכל מיני סיבות משונות מצביעים ליכוד/ש"ס, להצביע למי שבאמת משמיע את קולם ואז הקול הזה יהיה הרבה יותר משמעותי.

הנושא נפתח בכותרת "בנט לא קיים הבטחה וגם סמוטריץ:

עכשיו בוא נשאל למה הוא לא מפיל את הממשלה כמו שהוא אמר?

כי זאת ממשלת ימין ולא מפילים ממשלת ימין.

ככה אני רואה את זה. בעיני ההודעה הזאת היתה טעות (יתכן שנאמרה לצורך הפעלת לחץ ובכל זאת טעות)

ולמפלגות הימין יש חלק בזה אם תרצה או לא.

גם בממשלה הקודמת אפשר למצוא דברים טובים זה לא עושה אותה טובה במהות שלה

יחד עם זאת - יש הישגים משמעותיים מאוד. האיום האירני המיידי הוסר וגם לטווח ארוך נראה שהם חטפו מכה שיתקשו להתאושש ממנה, חיזבאלה ששנים היה איום עלינו, על הקרשים במחיר נמוך מאוד יחסית לתרחישים שהוצגו כל השנים וצה"ל ממשיך לפגוע בו, כשהוא לא מצליח להגיב.

גם חמאס נפגע מאוד, אם כי בגלל הרגישות הגבוהה (והלא נכונה ברמת קבלת ההחלטות) לחטופים - עדיין לא הוכרע.

רק ברמת המלחמה - כל זה לא היה קורה, אם היתה כאן כל ממשלה מציאותית אחרת (ויסלחו לי הפייגליניסטים, יש להם חלומות יפים בלי רגליים על הקרקע).

מעבר לזה - יש לממשלה הזאת הישגים עצומים במלחמה הגדולה על הארץ, בחיזוק הזהות היהודית ובעוד תחומים.

אם יש לך הצעה מעשית לאיך הפלת הממשלה תקדם את עם ישראל - בכבוד. אם לא, תניח לנו בבקשה.

חמאס פתח במתקפה

נפילת משטר אסד שגרמה להם לחטוף מכה

שתי הדברים האלו גרמו לאיום האיראני להיות הרבה פחות קשה

זה לא איזה תכנון אסטרטגי שהממשלה דחפה  ותכננה אלא כמה דברים שהתחברו לנס אחד

אם הייתי חבר קבינט הייתי הולך להתפלל בכותל (או בהר הבית) ומודה לה' על הנס שקרה. אין מה להתהדר בהשגים האלו.

אם כבר הזכרת את פייגלין. היה לו ראיון בערוץ 14 היה איזה שלב שהוא אמר לה "תפסיקו להגן על נתניהו זה הוא שצריך להגן עלינו"

אז ככה הממשלה 

נפילת משטר אסד, היא תוצאה ישירה של חיסול חיזבאלה, עד אז אסד חי על הכידונים שלהם.

סמוטריץ': נתניהו נכנע לחולשות ולרגש

מצד אחד לתמוך במדיניות של כניעה מצד שני להגיד הנה אני קשוח ולא מוותר.

העיקר לא מפילים "ממשלת ימין"

יש לך ראש ממשלה עם 30 מנדטים ויש לך בערך שבעה מנדטים שנמצאים בידי אדם מסויים עם ציפיות בשמים. הוא משתמש בכח שיש לו כדי להשיג מטרות מאוד מאוד צרות.

יש לך את בן גביר שמשתמש בכח שיש לו כדי להשיג מטרות אחרות.

בדרך יש לך את החרדים שסמוטריץ' לא נלחם איתם כי הוא יודע שאין לו ממשלה אחרת ומשלם מחיר יקר על הכניעה לסיפור של האברכים שלא רוצים להתגייס.

עכשיו השאלה מה אתה עושה עם המלחמה בעזה. אפשר לפרוש מהממשלה כדי לאיים על ביבי ואולי להצליח ולהפסיד דברים אחרים. ואפשר להתקדם במגבלות הכח שיש לך. לא מסובך.

כמובן, אף פעם אי אפשר לדעת בוודאות, יש התפתחויות נעלמות מאיתנו - אבל כרגע גם הדינמיקה של בחירות כשלעצמה וגם היום שאחרי - יכולים רק להזיק יותר.

מה יהיה מחר זאת ספקולציות.

ואולי זה ישמע מוזר אבל גם בשמאל יש אנשים שאכפת להם ממדינת ישראל 

כיוון שאני מאמין להם, אני חרד מהאפשרות שהם יהיו הממשלה.

והיא הדגימה איך נתניהו ניצל את הפגרה שסמוטריץ ובן גביר לא יכולים להפיל את הממשלה בכך שהוא מכניס יותר סיוע לחמאס.

כך שמסתבר שיש להם השפעה מסוימת.

בפעם הראשונה, למרות שממש לא התלהב, סמוטריץ' השיג תמורת מראית עין של תמיכה בהסכם יחסית סביר, מנגנון שחוזר אוטומטית ללחימה.

גם בפעם השניה, למרות שהתנאים היו יותר קשים ולכם התנגדו עד הסוף - השיגו בזכות ההשארות בממשלה את חידוש הלחימה (ובזה על הדרך, בן גביר שלא השפיע כלום בפרישה חסרת התועלת, הרוויח 'סולם' לרדת מהעץ).

שמספרים כמה הממשלה הזו איומה לדעתם.

הרבה דורשים לעצמם כעת בקמפיין כי הם חושבים שהקהל שלהם רוצה שינוי לכיוון שלהם עם ההתנהלות בביטחון.

מעורר מחשבה אודות התפיסה הציבורית אודות ההצלחה הביטחונית בממשלת הימין על מלא...

פעם הנושא הכלכלי היה במרכז הבחירות, עכשיו זה הביטחון

ברור שהמלחמה השפיע על הציפיות שלנו מההתנהלות הביטחונית,

אבל לא ראיתי את הליכוד מבטיח שכץ יהיה שר הביטחון הבא.

ואני בטוח שעוד מעט נתניהו יכריז שתיק הבטחון ישאר בליכוד

הוא אומר בעת ובעונה אחת דבר והיפוכו. מצד אחד לדבריו גודל הגוש קובע, והמטרה להגיע יחד ל- 61 מנדטים לפחות, ומצד שני הוא נוטל לעצמו את עור הדוב למפרע, כאילו ה- 61 מנדטים העתידיים הם כולם שלו.

מערכות חינוך מעולות, ליד שירותי תרבות, רפואה ברמה גבוהה.

זו הסיבה לצפיפות המטורפת באזור המרכז - והסיבה המרכזית מדוע הפריפריה לא מושכת אליה מספיק אנשים ומשפחות.

כי בדרום אין את האפשרויות הרבות שיש במרכז.

אפילו אנשי צבא הקבע של יחידות המודיעין והתקשוב, שהבסיסים שלהם במרכז, לא מוכנים לעבור לדרום. ופינוי הבסיסים מתעכב מזה שנים.

ביטוח לאומי הוא ענף של המדינה. והוא בעיקרו חברת ביטוח לנושאים שאף חברת ביטוח פרטית שפועלת על בסיס עסקי, למקסם רווחים, לא היתה מבטחת. נכים, סיעודיים, מובטלים …

חלקו ממומן ממיסים ישירים וחלקו האחר ממומן ע"י המדינה, מחלק קצבאות מכספים של המדינה, מכובה ומבוטח אקטוארית מול תקציב המדינה.

המדינה מזרימה לביטוח הלאומי מימון גמלאות לא-ביטוחיות: קצבאות שהמדינה החליטה להעניק לפי מדיניות סוציאלית, כגון השלמת הכנסה, קצבת ניידות, קצבאות מזונות וקצבאות ילדים.

כאשר הממשלה מחליטה להקל על מעסיקים או עובדים ולהפחית את שיעורי דמי הביטוח, היא משפה את הביטוח הלאומי על אובדן ההכנסה הזה.

להפוך את הביטוח הלאומי לחברת ביטוח פרטית - משמעותו שרבים מאוד מהזקוקים לביטוח, הנכים, הסיעודיים, כל מי שלא יכול לממן את עצמו, לחברת הביטוח הפרטית לא יהיה משתלם לבטח אותו.

הסיפא, הכשרה מקצועית - זו באמת רפורמה שמאוד נחוצה. לפתוח מחדש את בתי הספר המקצועיים שהיו בישראל עד שנות ה-80 של המאה הקודמת.

שהפיצול בין מס הכנסה לביטוח לאומי לא הגיוני

את הביטוח הלאומי.

לא לייעל ולאחד את המנגנונים עם מס הכנסה.

ישראל באמת בין המדינות היחידות בעולם עם הפיצול.

לא שזה פסול. יש הגיון רב להשאיר אותו.

ולעומת הבעיות הקשות בעבר בגלל הפיצול, כיום שהכל ממוחשב ונגיש דרך האינטרנט- הרבה הרבה יותר פשוט להתנהל ולקבל את השירות.

אגב, ישראל גם בין הבודדות בעולם, במבנה שירותי הבריאות - קופות חולים.

וזה מודל מצויין.

לא כל דבר במערכת הציבורית בישראל הוא מודל גרוע….

המודל אומץ מגרמניה, ע"י העולים מגרמניה שעלו לכאן לפני השואה בעקבות עליית הנאצים.

מעניין שהמודל הזה קיים במדינות בודדות בעולם - גרמניה, הולנד, בלגיה, שוויץ, אוסטריה וצ'כיה.

הם רק קיימים כדי לדפוק את הימין ובמקרה את בן גביר?

בס"ד

גם את הודעות המעקב אחרי מספר ההרוגים הם החלו עוד לפני כניסתו לתפקיד.

הקמפיין שלהם בעד הערבים בהרבה מישורים התחיל הרבה לפני. ספציפית פה הם עשו קמפיין נגד בן גביר (קצת בצדק) במקום למשל קמפיין לעודד את האנשים שלהם לא לשטוף את הרצפה ולשרוף את המצלמות לפני שבאה משטרה.

מתי השבכ נכנס לתמונה?

השבכ

בס"ד

ההודעות אלו יוצאות בכל פעם שיש רצח בחברה הערבית. מי שעקב אחרי ההודעות האלו שיוצאות לתקשורת ראה לאט לאט את האחוזים עולים לעומת אותו יום אשתקד, מה שהצביע על עלייה בהיקף התופעה. אלא שפתאום לאחרונה יש היפוך במגמה ואנחנו פתאום רואים בהודעות האלו ירידה בהשוואה לשנה שעברה. כשמנסים לשים אצבע איפה מונח השינוי, אז זה מקביל לכניסת השב"כ לנושא.

אם כי בסך הכל לטענתך יש פה חודשיים וחצי, כדאי לראות קצת יותר זמן, מה עוד שמניח שההשפעה של הכנסת השבכ לוקחת יותר מיום כך שצריך להפחית מתוך החודשיים וחצי זמן מה.

(לא המדברת)

זה פשוט להפעיל לחץ חיצוני כדי שהמלחמה תיפסק. BIDEN HELP US סטייל. ועכשיו כשיש ממשל אחר באמריקה הם מנסים להפעיל לחץ מכיוון ארופאי, כל עוד היבשת הזו קיימת ולא נחרבה על ידי החברים שלהם.

ערב הסעודית חתמה על ברית הגנה עם שתי אויבות ישראל מובהקות. שתפנה אליהם בבקשת עזרה.

יכולים לנשום לרווחה...

והברית הזו לא תעבוד תכל'ס...

ע"מ לייצר ביטחון אזורי?

כדי שנדע במה מדובר.

ניסינו להתקדם עם הלבנונים, וכלום לא יצא מזה.

אולי בעוד 50 שנים יקום אצלם מנהיג אמיץ שישנה את המשוואה.

אחרי החיסולים המהדהדים בצמרת שלהם.

ולכן הם מפחדים לתקוף אותנו ולא מטילים מצור ימי על ספינות שנוסעות לישראל.

כך שנראה לי שטות להתערב בסכסוך פנים ערבי רחוק אלפי קילומטרים ממנו.

אם יש מידע ביטחוני לא ידוע על סיכונים סיכויים וכו' כמובן יש לשקול בהתאם

אנחנו צריכים את איראן קיימת.

בס"ד

הוא כמובן לא יקבל את תיק הביטחון (גם אחרי הפיצול הוא נותר עם מנדט אחד או שניים ביום טוב), אך עם זאת אני לא חושב שעד שהוא הצליח להתקרב שוב לכנסת, הוא יחסל את זה פעם נוספת בגלל התנהלות לא חכמה ושל אגו (מה שהכשיל אותו בעבר). לכן השאלה האמיתית היא כמה הוא הבין מה הכשיל אותו והוא בא לעבוד שונה הפעם, או שהוא נשאר ראש בקיר ואז באמת תסתיים הקריירה הפוליטית שלה.

אפשר לנהל מו"מ. זה קרה בעבר בממשלות 61. כך למשל אברהם נגוסה דאג לכך שיעלו עוד כמה פלאשמורות תמורת כל מיני הצבעות.

ועדיין. פייגלין עצמאי.

אני מקווה לפחות. אז הוא יסחט קצת את התקציב כמו כל חבר כנסת (למרות שזה נגד המצע שלו). זה התקווה.

השאלה היחידה היא אם הוא התבגר (פוליטית), אני בהחלט חושש שלא...

בס"ד

אני רוצה להאמין שעצם האיחוד, כבר מסמל נקודה של התבגרות. נמתין 40 יום כדי לגלות מה הלאה.

כמו שלא משליכים קליפת בננה ברחוב, כך לא דורשים שר בטחון עם מנדט וחצי, וראש ממשלה עם ששה מנדטים.

קוראים לזה גם: תקינות פוליטית. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.

ונתניהו לא יצא יותר טוב מאחרים...

הפתרון הפשוט והדמוקרטי, הוא ביטול אחוז החסימה - מה שיגרום שלמפלגה הגדולה יהיה יותר אפשרויות ולא כל מפלגה תחזיק את השלטאר.

בעבר הלא רחוק, שותפה קואליציונית לא היתה מעיזה אפילו לחשוב על אחד משלושת התיקים המרכזיים: בטחון, חוץ, ואוצר, והיום כל ממזר מלך, ומפלגה עם ששה מנדטים מעמידה ראש ממשלה מטעמה, וכל ח"כ בודד יכול שיהיה לשון מאזניים, ועוד בטרם נבחר דורש לעצמו את תיק הבטחון.

לו היו לנו שתי מפלגות גדולות עם 50 מנדטים כל אחת- ניחא, אבל במציאות שלנו שהמפלגות הגדולות עם 25 מנדטים כל אחת, וצריכות לנהל משא ומתן עם שבע מועמדות, וכולן מתחרות על אותם תיקים, זה מצב לא נורמלי.

והנה אתה ברוב חכמתך מציע לבטל את אחוז החסימה, ולחשוף את המועמד להרכיב ממשלה מול מציאות ריאלית של ניהול משא ומתן עם 30!!! סיעות.

יש גבול לכל תעלול.

התיקון הנדרש הוא להעלות את אחוז החסימה ל- 5, ובהמשך ל- 10 אחוז. בתרחיש כזה יהיו לנו לכל היותר 12 מפלגות בכנסת, וגם זה די והותר.

וכן יש לחייב כל רשימה מתמודדת שלא נבחרה לכנסת היוצאת להפקיד סך 10 מיליון ש"ח במזומן שיחולטו לטובת המדינה אם היא לא תעבור את אחוז החסימה.

במציאות של היום, מצביע נכנס לקלפי, ורואה לנגד עיניו מגש עם 45 פתקים, ולא מוצא את ידיו ואת רגליו, ומצביע למפלגה שהאג'נדה שלה קוטבית לעולמו הפנימי. זה חייב להפסק.

וממילא היו יותר מפלגות קטנות, ולמועמד לראשות הממשלה היה יותר מרחב תמרון.

אחוז החסימה יוצר מציאות שבה יש פחות מפלגות, אבל הן בינוניות והממשלה תלויה בכל אחת מהן.

או שאני רוה"מ או שאין לכם ממשלה.

בגלל אחוז החסימה הבינוני, יש "רק" 5 שותפות קואליציוניות, ואתה מציע להוריד את הסף, כדי... כדי שיהיו יותר מתחרים על אותם תיקים?

בסיבוב הקודם לא נכנסו מר"צ ובל"ד, מה שהוסיף לגוש הימין 4 מנדטים מן ההפקר, וביטל את הצורך בסיבוב בחירות נוסף.

הפעם הם למדו לקח, והגבילו את עצמם בהתנדבות.

ועשו עוד דבר, הם השליכו את הרעה החולה הזו למפתנו של הימין, והימין הרים מהרצפה כמוצא שלל רב.

אני כן מבין שאתה דואג לעתידו הפוליטי של סמוטריץ'. אדרבא- שיתפקד לליכוד עם נושאי כליו, ויגיע לאחד המקומות הגבוהים ברשימה. נכון לעכשו, נתניהו סומך עליו יותר מאי פעם.

העניין הוא עקרוני שיורד למציאותי. כשאחוז החסימה יותר נמוך יהיו יותר מפלגות - יותר מדויק כשהיו יותר מפלגות* הכנסות מילאו ימיהן.

ככל שהעלו את אחוז החסימה, הממשלות פחות יציבות והכנסות פחות ממלאות את ימיהן.

עם התאוריות שלך יש שתי בעיות - המציאות וחוסר הדמוקרטיה...

והיום פחות משליש.

ככל שאחוז החסימה יגדל, לקטנות לא יהיה סיכוי ממשי להכנס לכנסת, וממילא ינהרו המצביעים אל הגדולות, שיחזרו להיות בנות 47-48 מנדטים.

או אז די בשותפה קואליציונית אחת כדי להרכיב ממשלת 61, ובשתי שותפות כדי להסיר כל חשש להתהוות לשון מאזניים.

המציאות שאתה מתאר היתה, כשאחוז החסימה היה נמוך. בניגוד גמור לתאוריה שלך - ככל שהאחוז עלה, המפלגות הגדולות קטנו והכח של הבינוניות עלה והפך לכזה שבלעדיהן אין ממשלה.

לא עובר את אחוז החסימה. סמוטריץ נתן לו מתנה. ופייגלין בשלו. חוגר כמפתח. מתנהג כאילו הוא בעל הבית. אף פעם לא טועה ולא מתנצל.

מה השתנה?

אנשים שרוצים ממשלה בראשות נתניהו, אבל רוצים את הסגנון והוולגריות של בן גביר. הוא איבד לליכוד את אלמוג כהן, שהוא בדיוק הפרופיל של המצביעים הללו ו'קיבל' את טלי גוטליב, שבדיוק מושכת סגנון כזה.

לא חושב שהוא בטוח בשום דבר, הוא פשוט רוצה קולות.

מן הסתם הכל נבדק היטב בסקרי עומק.

ובן גביר מבין שכדי להצליח הוא חייב להיות גדול

אם הוא יהיה קטן הוא יקבל תיקים שוליים שדרכם לא יוכל "להשפיע"

אבל לא יותר

גודל הגוש קובע, אבל לא פחות מזה מאזן האימה של ראש הגוש מול השותפות בפוטנציה. אם השותפה הראשית, הליכוד, לא תהיה גדולה בפער משמעותי מול כלל השותפות המשניות, היא תוחזק בגרון כל שני וחמישי, והקואליציה תקרוס בתוך זמן קצר.

ואכן צריך את בן גביר עובר, ומוטב שלא יהיה לשון מאזניים, ואם יאיים בפרישה יאמרו לו: אל תפל דבר מכל אשר דיברת.

שהמטרה היא גם לעשות הייפ גדול ולהוציא את אדישי מעוזי הימין להצביע.

כלומר ככה הם לא יסמכו על זה שלביבי יהיה 61 בכל מקרה (לדעתם) ויצאו להצביע ויצביעו בן גביר.

אם ביבי רוצה לשבת עם אייזנקוט זה בכל מקרה לא יזיק לו יותר מדי שבן גביר יהיה חזק יותר, אז אין לו מה להפסיד.

ולבן גביר ברור שיש רק מה להרוויח.

הוא מכוון את כל הקמפיין שלו לראש של מצביעי הליכוד, ולא מפתיע שהליכוד מחזיר מלחמה.

ואם המתמטיקה לא תאכזב- בן גביר ישאר מחוץ לממשלה, ללא קשר מי ירכיב אותה.

אלה הם כללי המשחק.

הפוך

בס"ד

קיבלתי עכשיו לענות על סקר, לדעתי מניסוח השאלות הוא יצא מטעם הליכוד, ואכן אחת השאלות בסקר עסקה בשאלה של צירוף בן גביר לממשלה הבאה וכן בשאלת ממשלת האחדות עם אייזנקוט. אני חושב שאם הדברים לא היו על הפרק, כפי שטוענים הליכוד (ובניגוד לתדרוכים הרבים בנושא) כלל לא היה צריך לשאול על זה, אבל נראה שבליכוד כן בוחנים מה נכון להם בקרב אזרחי ישראל.

מיותר לציין שאני לא מאמין להכחשות של נתניהו בנושא. הוא רואה בסקרים שהליכוד נמצא בעדיפות שנייה אצל מביעי עוצמה יהודית (זה היה ניכר גם בפינת הניתוח סקרים שפורסמה פה בערוץ 7 לפני שבועיים-שלושה) ולכן הוא החליט ללכת לו על הראש. זה התחיל מקמפיין האנטי אחדות שכל בר דעת הבין שהחיבור הזה יעשה יותר נזק מתועלת, וממשיך עכשיו בתדרוכים שלו.

נתניהו רוצה לסיים את מערכת הבחירות עם 50 מנדטים, ולתת לשותפות שלו להזיע על 3 משרדים לענייני כלום, אבל זה לא ריאלי. הסקרים הכי מפנקים, של פילבר, מנבאים לו 30 מנדטים, וזה אומר שבכל מקרה הוא יהיה מיעוט בכל קואליציה, אם אכן יקים אותה.

כולנו זוכרים את המשא ומתן הקואליציוני הקודם, ואיך "השותפות הטבעיות" מרטו את נוצותיו, וביתר שאת זוכר הוא עצמו.

הלקח שהוא הפיק, והמתבקש, זה ממשלה לאומית רחבה, ולא ממשלת סחטנים צרה, ולשם הוא חותר.

במרחק 40 ימים מהבחירות, פייגלין מאיים שבלי תיק הבטחון הוא בחוץ. סמוטריץ' בטוח שתיק הבטחון תפור על פי מידותיו. בן גביר רוצה את משרד המשפטים עבור גוטליב, וגם רוטמן רוצה אותו. וינטר אם יעבור את אחוז החסימה, ידרוש גם הוא את תיק הבטחון, וגם גיוס מלא לפי מתווה ליברמן, שהחרדים יתנגדו לו, ובמילים אחרות זה או וינטר בפנים, וחרדים בחוץ, או להיפך.

ככל שהמפלגות הקטנות יהיו גדולות יותר, סל הדרישות שלהן יגדל באופן לא פרופורציונאלי, ולכן נתניהו מתלבט אם ללכת להם על הראש. אוי לי מיצרי, ואוי לי מיוצרי.

גם אם יקרה נס בגודל ים סוף, ואיזנקוט יסכים לשבת עם נתניהו, הסך המשולב של שניהם הוא כ- 50 מנדטים, ועדיין חסרים 11 לפחות, ואין מאיפה להביא אותם. כי בנט, גולן, וליברמן לא ישבו עם נתניהו.

במצב אידיאלי כל השותפות בפוטנציה צריכות להתכנס ולחלק את עור הדוב בטרם ניצוד, אבל זה לא יקרה, כי חרב איש ברעהו.

סוף דבר, כולם ביחד וכל אחד לחוד קוראים לשמור על גוש הימין, אבל אף אחד לא יודע לספר לנו איך עושים זה.

משחק סכום אפס.

בס"ד

אפילו שיריונים הוא לא הצליח להביא. יוסוף חדאד ונטלי שם טוב הלכו לוינטר, דדי שמחי הלך לגלעד ארדן (הייתה תקופה שהוא חיזר אחרי צביקה מור שהלך לסמוטריץ'). מה בסוף הוא הביא? את ברדוגו?

גם מבחינת קמפיין, חוץ מלהתריע שאייזנקוט יקים ממשלה עם רע"מ, וללכת על הראש של וינטר ובן גביר - אין שום דבר אחר.

לא סתם בחלק מהסקרים הליכוד צונח על חשבון התחזקות של הגוש (שאגב, מתחזק גם בגודלו ככל שהליכוד יורד).

כשנתניהו פנה ליוסוף חדאד ולשם טוב נודע לו שהם סגורים עם וינטר.

דדי שמחי לקח לעצמו יועץ איסטרטגי קפלניסט בשם אלדד יניב, שכוון אותו לדרך אחרת, וגם הפיל אותו.

כל זה אירע בחודשים האחרונים ולכל היותר בחצי שנה האחרונה. הלקחים שנתניהו הפיק היו עם הרכבת הממשלה היוצאת כפי שצויין קודם, כלומר, מוקדם יותר.

לעניין הסקרים, לפי פילבר סוקרים אחרים עושים מניפולציות ומרימים מלאכותית את וינטר כדי לגמד את הליכוד. בסופו של יום אין יותר מ- 120 מנדטים. אין לי כלים לבדוק את ההערכות של פילבר.

בס"ד

כל אלה העדיפו ללכת למפלגות שלא בטוח עוברות את אחוז החסימה, מאשר לקבל שריון מובטח במפלגת השלטון. כל ניסיונות השכנוע של נתניהו לא הצליחו (למעט טליק גויאלי, שלפי פרסומים הייתה במגעים גם עם בן גביר) אז כן, זה מעיד אך ורק על נתניהו.