מעוניינת לפתוח קופת גמל לילדים . באתר הבא:
כתוב :
לא ניתן להפקיד יותר מ-81,711 ₪ בשנה קלנדרית (נכון ל-2025)
שאלות:
1. במידה ואני פותחת קופת גמל חדשה האם צריך לקזז מהסכום את הסכום שמופקד בקופת הגמל של חסכון לכל ילד?
2. חשבתי שיש מגבלה לתקרת ההפקדה השנתית הפטורה ממס אבל לפי מה שכתוב כאן פתיחת הקופה לפני גיל 60 תחייב תשלום 25% מס על הרווחים בכל מקרה . אז למה בכלל מגבילים את ההפקדה?
3. מה יתרון של קופת גמל על פני תיק השקעות?
קופת גמל רגילה להשקעה - איננה קופת גמל להשקעה המיועדת לחסכון לילדים.
אי אפשר לשלב בינהם ולפצל את הכספים. אפשר לנייד את קופת הגמל של חסכון לכל ילד לגופי השקעה שונים, מהרשימה של משרד האוצר.
כל אפיק חיסכון עם תנאים אחרים והתנהלות אחרת.
זו של הילדים - אפשר למשוך את הכסף בגיל 18/21.
מקופת גמל להשקעה אפשר למשוך בכל זמן שרוצים.
בשניהם יש אומנם מס ריווחי הון 25% בעת המשיכה, אך מקופת גמל להשקעה אפשר למשוך כקצבה בגיל 60 ואז יש פטור ממס.
לשאלתך האחרונה, מה ההבדל?
גיוון אפיקי השקעות. פיזור סיכונים.
1. לא, אין קשר בין חסכון לכל ילד לקופת גמל שתפתחי ותפקידי בעצמך.
2. הם לא יודעים עכשיו מתי תמשכי את הכסף, לכן לכולם יש מגבלה שנתית.
3. א. אין מס אם מושכים כקצבה אחרי גיל 60
ב. אפשר לשנות מסלול השקעה בלי לשלם מס רווח הון.
ג. יותר פשוט לתפעול.
(מצד שני יש חסרון שמשלמים דמי ניהול)
המטרה של החיסכון היא חיסכון לקניית בית בעתיד כך שבוודאות יפתח לפני שהילד יגיע לגיל 60.
הילדים בני 16 ו-20 היום.
בחרנו לא לחסוך להם ולייעד את קרנות ההשתלמות שלנו להיות החיסכון העתידי של הילדים, גם בגלל שזה נראה לנו אפיק משתלם וגם כדי לא לייצר עוד החזרים מעבר להוצאות השוטפות כשהיינו צעירים יותר.
לאחרונה יצא לי לשמוע מחברה על חברה שלה שהתגרשה ובעלה תכנן לקנות בית ולהשתמש בכל ההון שלו מבלי להבטיח דבר לילדים (כנראה הכוונה לא רעה , הוא אמר שידאג להם ויש זמן אבל עדיין אין לדעת מה יהיה בעתיד....)
זה גרם לי לחשוב. אם חלילה אחד ההורים נפטר, או מתחתן שוב יכול להיות שבן הזוג העתידי לא ירצה פתאום להפריש סכום מסיבה כזו או אחרת לילדים שלא שלו (אולי תיאום ציפיות לקויי)
מנסה לחשוב איך להבטיח סכום כסף שיגיע לילדים. חשבתי שזה צריך להיות על שמם ונעשה חוזה שאפשר יהיה להשתמש בכסף רק למטרות מסוימות או שתדרש הסכמת אחד ההורים לשימוש . השאלה היא איך נכון לחסוך להם?
כדי להבטיח את העתיד הכלכלי של המשפחה והשארים.
אפשר להבטיח הקצאת כספים עתידיים ע"י צוואה, וכמו כן לכל אפיק חסכון פנסיוני יש לרשום מוטבים.
תכנון כלכלי והבטחת העתיד של הילדים זו בהחלט סוגיה מורכבת ורגישה.
אבל יש דבר שנקרא "צוואה הדדית בלתי חוזרת" - זו צוואה ששני בני הזוג חותמים עליה ולאחר פטירת אחד מהם, השני לא יכול לשנות אותה.
כלומר, אתם יכולים להסכים עכשיו על הדרך שבה יחולקו הנכסים שלכם לילדים ובמידה וח"ו תלכי לעולמך, בעלך לא יוכל לשנות אותה.
בנימה אישית, אני לא מבין למה בן זוג עתידי כלשהו ירצה להפריש כסף לילדים שאינם שלו - אבל זה כבר נושא אחר. ובאופן כללי, נראה לי שאם מישהו פותח פרק ב' אחרי שכבר יש לו ילדים משלו, אז הסכם ממון הוא די הכרחי.
אבל זה מסובך ויקר.
בגדול, הרעיון הוא שפותחים על שם הילד קרן נאמנות ואף אחד לא יכול להוציא ממנה כסף עד שהילד מגיע לגיל שבו הוא יכול וגם אז לפי תנאים שהוצבו מראש (אפשר להגדיר מה שרוצים, אבל צריכים עו"ד שיודע מה הוא עושה כדי לטפל בזה).
למשל, אפשר להגיד שהחל מגיל 21 הילד יקבל מתוך הקרן 2,000 שקלים בכל חודש ובגיל 30 הוא יוכל להוציא את היתרה. אפשר גם להתנות את זה, למשל, רק אם הוא סיים תואר במדעי המחשב או שהוא התחתן... אחרת, הוא ימשיך לקבל קצבה ולא יוכל למשוך את הכסף.
מאחר ולא הבנתי בכלל מה את רוצה, נראה שאת צריכה:
1) צוואה
2) הסכם ממון
3) חיסכון בצורה של תיק השקעות או קופג להשקעה.
עדיף תיק השקעות אם את בכל מקרה לממש בשביל דירה ובשום אופן, אם את הולכת על קופג להשקעה לא לרשום אותם על חשבון הילדים כי בגע שזה על שמם הם יכולים לעשות עם זה מה שבא להם.
4) ביטוח חיים אולי יהיה לך יקר מידי אם את כבר מבוגרת ואולי עם תיק רפואי מורכב, לא ציינת אבל צריך להביא בחשבון.
במידה מסויימת אם להשקיע בביטוח חיים בשלב הזה אולי כדאי להסתמך על הביטוח של קרן הפנסיה (אם יש?) ולהפקיד עצמאית אליה בנוסף להפקדות של המעסיק, זורק רעיון לאויר.
5) קרן נאמנות גם עניין יקר.
נקודה נוספת, אולי כדאי לתת לילדים שלך להחליט לבד מה הם יעשו עם הכסף.
א. הדרך להבטיח לילדים עזרה כלכלית משמעותית במקרה של מות ההורים, היא אך ורק ביטוח חיים.
חיסכון חודשי זה נחמד אבל לא מתאים למטרה הזו (מה יקרה אם ההורים ימותו שנה אחרי שהתחילו לחסוך? לילדים לא יהיה כמעט כלום).
ב. הדרך היחידה למנוע מהילדים את היכולת להשתמש בקופת הגמל שלהם עבור טיול של שנה בהודו, היא לא לרשום את הקופה על השם שלהם.
אם הקופה על השם שלהם, אין לך שום יכולת להחליט שמשיכה תתבצע רק בהסכמת ההורים או כל תנאי אחר. ברגע שהילד יהיה בן 18 (ואחד הילדים שלך כבר בן 20), הקופה שלו ואת כבר לא יכולה להכתיב דבר.
ג. אם קופת הגמל על שמך ולא על שם הילדים, יש לך הרבה יותר גמישות (משיכה, העברה, שינוי מסלול, לקיחת הלוואה במקום משיכה) והאפשרות למשוך את הכסף כקצבה פטורה ממס תגיע עשרות שנים יותר מוקדם.
כלומר אין שום יתרון לפתיחת הקופה על שם הילדים, לעומת שלל חסרונות.
ד. לעניות דעתי גם מבחינה ערכית זה לא בסדר לפתוח קופה שונה לכל ילד. ילד שנולד בדיוק לפני שנים עם עליות גבוהות מאוד בבורסה, יקבל לחתונה יותר מאחיו שנולד בשנים של מיתון. זה פשוט לא הוגן.
אם הקופה היא על שם ההורים, הם מחלקים את הכסף בין הילדים בצורה הוגנת שלא תלויה במקריות הזו.
א. אנשים מבוגרים שכבר חסכו בחיים שלהם סכומים\נכסים - לא צריכים ביטוח חיים כדי להבטיח את עתיד ילדיהם. כותבת ההודעה כתבה שיש לה ילדים בני 16 ו-20 - כך שייתכן שהיא ובעלה כבר צברו נכסים וביטוח חיים הוא ממש לא הכרחי בשלב הזה. (במיוחד לא כשהפרמיה עולה משמעותית עם הגיל).
ב. כפי שכתבתי, אפשר לעשות קרן נאמנות פרטית ובה תנאים מפורטים לגבי קבלת הכסף מהקרן. זה יקר ומסובך - אבל זו אופציה שקיימת.
לדעתי, מי שזה ממש טורד את שלוותו ויש לו את היכולת הכספית, אז קרן נאמנות פרטית תפתור את הענין.
כלומר לא המטרה הראשית אבל כן משהו חשוב
שהיא רוצה לפתוח קופת גמל לילדים ונראה שיש לה 81,000 שקלים להכניס לקופת הגמל בכל שנה.
יש להם גם קרנות השתלמות.
היא גם כתבה: "זה גרם לי לחשוב. אם חלילה אחד ההורים נפטר, או מתחתן שוב יכול להיות שבן הזוג העתידי לא ירצה פתאום להפריש סכום מסיבה כזו או אחרת לילדים שלא שלו" - כך שאני מקבל את הרושם שכסף יש אבל הדאגה שלה היא שאם היא תלך לעולמה, לא יהיה מי שיעביר אותו לילדים שלה.
אולי לא הבנתי אותה נכון.
אני רוצה להוריד קצת אחוזי משרה שנה הבאה, שהמשמעות של זה היא שאולי יהיה פחות כסף להפריש לחיסכון.
אשמח אם מישהו יכול להגיד לי אם מצבנו הכלכלי מאפשר את זה בקלות.
המצב הוא כזה - ב"ה נשואים עם שלושה ילדים (שואפים למשפחה יחסית גדולה בעז"ה).
יש דירה בשווי כ-3.5 מ'. רוצים עוד כשנה למכור אותה ולקנות דירה אחרת שעשויה לעלות יותר (ועשויה גם לעלות פחות בעז"ה... לא יודעים כמה.)
בנוסף אליה יש כ-900 א"ש, שחלקם מושקעים לעתיד (חתונות וכו'), חלקם מושקעים סתם, וחלקם לא מושקעים.
ב"ה סבים וסבתות אמידים מאוד, אז בעתיד הרחוק (עד 120!) צפויות כנראה אי אלו ירושות.
אני מרגישה שמצבנו הכלכלי טוב, ועדיין מרגישה צורך לעבוד קשה ולחסוך,
אבל רוצה קצת יותר נחת בחיים,
אז אשמח אם המבינים פה יוכלו להגיד לי אם לדעתם אפשר כרגע להפסיק לחסוך.
תודה!!
בלי קשר לנכסים, אפשר להפסיק לחסוך לתקופה מסויימת לא זו הבעיה.
הורדת אחוזי משרה זה משהו שתצטרכו להתמודד איתו כנראה מספר חודשים עד שתגיעו לאיזון, מתוך 900 אלף שאמרת כמה מזה את יכולה למשוך לעו"ש מייד (כלומר כמה כסף נזיל יש לך) בנזק וקנסות מינימליים?
מתלבטים כמה להכניס לחיסכון
כמו קרן כספית, מקמ או אגח מדינה.
כמה אתם מוציאים בחודש ממוצע?
אבל זה כולל גם שכירות וגם משכנתא (שמכוסה + מהשכ"ד של השוכרים שלנו).
וזה כולל גם איזשהו טיפול רפואי די יקר שבעז"ה יפחת מתישהו.
אתם נראים יציבים בתמונה הכללית.
אבל אם תרצו לקנות נכס יקר יותר יתכן וכדאי להעזר באיש מקצוע לתוכנית פעולה.
תתייחסו לזה כמו קניה, אתם קונים לכם זמן נוסף שיאפשר לכם יותר נחת לך ולילדים.
לא יודעת במה את עובדת, אבל אם את מורידה אחוזי משרה כדאי לוודא שבאמת יורד לך עומס בעבודה בהתאם.
לי נשמע לפי התיאור שלך, שמצבכם הכלכלי טוב מאוד.
אבל בהתחשב בזה שיש לי עוד יותר מ-30 שנות עבודה, זה לגיטימי.
לא מכיר הרבה בני 30+ עם מספיק כסף בפנסיה
בכל דוח פנסיה יש קצבה צפויה שאתה אמור לקבל היא מספיקה לך?
אני במנורה,
אני רואה את הקצבה הצפויה לפי ההפקדות שהיו לי עד היום, אבל לא רואה את הקצבה הצפויה אם אמשיך להפקיד כמו היום.
יש מחשבונים באינטרנט שעושים את זה, אבל לא ידעתי שאפשר דרך הגוף שמנהל את הפנסיה
גם במקרה של הפסקת הפקדה והמשך השקעה וגם במקרה של המשך הפקדה של סכום זהה.
כן אפשר לבדוק את זה לבד רק לשים לב שחלק מההפקדות הולכות לכיסוי ביטוחי ולהתחשב בדמי ניהול.
היום משתדלים לתקן את המעוות לפי ההדרכות בווצאפ (חבל שהפסיקו) של @נחשון מהר חברון (למה לא מתייג) ושותפו.
נכון לכרגע השכר הצפוי לי בהנחה אפסיק להפקיד לפנסיה (עם רווח ממוצע של 3.5 אחוז בערך) הוא כ70% מהנטו שלי כרגע
בהנחה ויש לי כ30 שנות הפקדה נוספות
הממוצע שאקבל יהיה בערך כמו השכר שלי ערב יציאה לפנסיה. אולי מעט יותר
זה מחושב כ5.5% רווח ממוצע עבור 30 שנה
וניקוי 1.8 בערך עבור אינפלציה
שמתי לב לדבר מעניין. בדור האחרון היה גל של מלווי משקיעים שמכרו לאנשים הבטחות על פינוי בינוי, וככה באמת משקיעים הרוויחו הרבה כסף..
אין סוד שעכשיו יש ירידת מחירים משמעותית וקושי במכירה. אבל הדבר המעניין שנובע מזה, זה שהמלון פרוייקטים של פינוי בינוי נתקעים וגם מתבטלים על רווח היזמי. עד היום מה היה, יזמים היו מקדמים פינוי בינוי כי הם בנו גם על הרווח המגולם, וגם על עליית מחירים שתגדיל להם את הרווח. כל זה לא רלוונטי יותר..
זה נתון, יש על זה המון כתבות באינטרנט, מוזמנים לפתוח ולקרוא.
הנקודה שאנחנו מפספסים היא שאורגינל יש עדיין אנשים שקונים דירות דלוחות בפריפריה כי הם בונים על זה שיהיה פינוי בינוי, עוד לפני שהכל מתחיל, או אפילו אחרי השלבים הראשונים קורים..
גיסי למשל קנה עכשיו דירה בפריפריה צפונית, כאשר כל מה שהוא מתכנן להרויח עליה זה על פינוי בינוי ועליית ערך.
אז שימו לב, מה שהיה הוא לא מה שיהיה.. לא בפינוי בינוי, ומי יודע אם לא גם בעליית ערך. כי כל הבועה מתנפצת לבסוף, היכולת הכלכלית של משקי הבית בישראל
גם אני קניתי דירה לאחרונה, וגם אני בונה על הפינוי בינוי.. שבהחלט לא בטוח שיקרה ;)
אבל אני קניתי בעיר שהיא 30 דק מהמרכז, והמחירים בה לא מטורפים, ככה שאני מאמין שהעסקה תהיה טובה בכל מקרה..
אבל אם מישהו אחד אני אצליח להציל מהנהירה העיוורת אחרי "פינוי בינוי" את שלי עשיתי
שההייטקיסטים הצליחו לתמרן ולגייס מיליארדים באופן אישי, פרטי ועצמאי, בין מילואים בעזה פעם אחר פעם (וגם בלבנון וגם בסוריה וגם ביהודה ושומרון), לבין קריסת הדולר, לבין מצבי מלחמה וסגירת מערכת החינוך לילדים בגלל שדחוף פוליטית להילחם באיראן, לבין נטל המס וגובה הריבית (ושדירוג האשראי לא הועלה חזרה גם בזמן הפסקת אש, למרות הבטחותיו הנפוחות כאוויר של שר האוצר), לבין הרעילות הפוליטית והחברתית המתפוצצת, לבין השתמטות והתחמקות של "שותפים טבעיים"?
א. ייתכן והכל נכון, זה לא סותר את העובדה החיובית שהמדינה מקטינה גירעון - בין היתר בזכות התנהלות שלה.
ב. אתמקד לרגע ב"הייטקיסט שגייס באופן פרטי": אין דבר כזה. הוא פתח סטרטאפ במדינה עם כללים, גייס כסף בתעשייה עם חוקי מס, גייס עובדים,במדינה פה ועוד,ועוד. אה, וברגע שהדולר קצת ירד פתח בצווחת יללה "תעזרו לי". זה לא,בא לזלזל בו - אבל למדינה סביבו יש חלק בהצלחתו.
מי ביקש שיעזרו כשהדולר ירד?
ומתי המדינה התערבה בשלושת השנים האחרונות בשער הדולר?
ממשרד האוצר ומהמגזר הפרטי בעיקר בהקשר התוכנה. אבל לא היו שום תוצאות אמיתיות, בעיקר כי משרד האוצר אכן לא יכול לסייע. אין היגיון שמדינה שמתנהלת בשקלים תגבה מס באופן משתנה, פעם בשקל ופעם בדולר, לפי המטבע שידו על התחתונה מפני כוחות השוק.
אבל לספר בקול תרועה ש"הגירעון צומצם" זה לקפוץ באוויר ולהתגלגל כליצן בחצר הארמון מרוב שמחה שתיקנו נדנדה לנסיכה, כשמאחורי הגב עולה אש מהצריחים. כי למרות החגיגות, שמענו כבר ש"הצמיחה לא תספיק, יהיה צורך להעלות מיסים" (נגיד בנק ישראל, חפשו ברשת), וששר האוצר רותח ומתפוצץ כי הדרג המקצועי במשרדו - לטענתו מאחורי גבו, כאילו שאובייקטיבית זה מה שחשוב - הוציא התראה נגד "חוק היסוד" המגוחך החדש, והיא ש"לא יהיה מנוס מהעלאת מיסים" (חפשו הכל ברשת). רק כי לא נוח פוליטית שמשמיעים את האמת, הוא מתנהל כמו ילד בכיין וצורח שאין מה להקשיב לאנשי מקצוע.
לא הכרתי שעשו זאת
וכמובן לחסל את עצמאות הבנק המרכזי, שהחזקתו הבלעדית בכלי העבודה של קביעת גובה הריבית מרתיח את חבר הכנסת, הפוליטיקאי האינטרסנט, שגם מנהל את משרד האוצר, כאילו שזה הגיוני שמדיניות הכספים תהיה עניין פוליטי במדינה שיציבות וחוסן כלכלי הם קריטיים לעצם קיומה בכל רגע. בטח שזה מקפיץ את הפיוזים של השר שנגיד הבנק מעז להשמיע דבר אמת, שלמרות חגיגת "צמצום" הגירעון, הצפי הברור להמשך מאזן תשלומים של ישראל (ולא חלילה חדלות פירעון או קריסה בסגנון תורכיה) יחייב העלאת מיסים. לכן ראשית, בנק ישראל מתערב לא מהסיבות ששר האוצר היה רוצה, ושנית, כל עוד עצמאות הבנק המרכזי קיימת הוא ממש אבל ממש לא יהיה שם רק כדי לכסות את כשלי הדרג הפוליטי בשבתו כמורה דרך כושל והרסני במסגרת החלטות ממשלה וזרוע מבצעת.
אתה רציני?!
הגירעון עלה וזינק לשמיים בראש ובראשונה עקב הפעילויות הצבאיות היזומות, לאמור לא הדיפת העזתים עד מוצאי השבת השחורה, אלא הפלישות לעזה, ללבנון ולשטח סוריה והפלישות האוויריות לאיראן. בכל הזירות האלו, אדם רציני וכנה - להבדיל מפוליטרוקים ושופרות תעמולה - יודה שהעניין לא תם ולא נשלם, וזה אך ורק עקב לחץ בין לאומי ובראש ובראשונה של האמריקאים ידידינו הטובים. לאמור, ירידת הגירעון עם תום הלחימה והפסקות האש, בעזה, בלבנון, באיראן, היא לא "בזכות ההתנהלות שלה", אלא עקב דיקטאט "שהמדינה" נכנעה לו בחירוק שיניים ובידיעה שזה עלול להיות אסון גמור, בטח ובטח כשמדובר בהמשך התקיימות משטר טהרן.
אתה מאמין לעצמך כשאתה טוען שזה "בזכות ההתנהלות" ולא בגלל, במשמעות הכי שלילית והרת אסון של המילה?!
באמת?!
לגבי החלק בהצלחה וכדומה, אין שום הוכחה בדבריך שזה נכון, כי אסף רפפורט קם בבוקר ומעולם לא ביקש מאף אחד שיעזור לו לשכנע את גוגל שמגיע לו ולעסק שפתח 32 ביליון דולר, וזה אחרי שגוגל היתה משוכנעת שמגיע לו רק 23 ביליון.
מרשים שאותם עובדים הצליחו.
זה לא רק הייטקיסטים, אם כי יש להם אחוז נכבד בכך. בכל מקרה, זה מרשים שהאזרחים השיגו זאת וכל הכבוד לאזרחים שסייעו בכך.
אם אדם הולך לקבלן ומבקש לרכוש ממנו דירה, והקבלן תוקע מחיר של 3 מיליון עבור הקובייה, והאדם מהנהן בחוסר מחשבה וחותם לו על זה, וכעבור שנתיים הוא חדל פירעון, האם הקבלן אמור לספוג את ההפרש בין מה שהאדם חתם שישלם לבין מה שיש ביכולתו לשלם? להשאיר את המפתחות אצל הרוכש ולומר לו בטלפון "הכל בסדר, עליי"? לקבוע בדיעבד שהמחיר הוא 2 מיליון?
הגירעון הוא קשיח. הוא נקבע מתוקף הפעלת שופלים במסגרת זירבוב עזה (הוצאה כספית עצומה). מתוקף הטסת חיילים לטהרן (הטייס הוא במקרה זה נהג טנק-קשר-טען-מט"ק מעופף, לא שום דבר אחר). מתוקף גיוס מילואימניקים במספרים של מאות אלפים (ימי מילואים, לא unique individuals), רבים מהם במשכורות אזרחיות גבוהות ביותר, שמתוכן נגזר תשלום המילואים. מתוקף הלוואת כחצי טריליון בריבית קצוצה עקב מצב דירוג האשראי (שבניגוד כמובן לטענת שר האוצר, הורד עקב כוונות החקיקה של ממשלת וכנסת ישראל ולא עקב מלחמה, שהרי הדירוג לא הוחזר גם בזמן הפסקת אש), שכבר עכשיו הזניק את החזרי החוב הישראליים במיליארדים לשנה. על התועלת או הרווח, או שמא החשש מאסון קטסטרופי, מהזנקת הגירעון הזה כהימור שתוצאותיו בספק, כבר הצבעתי בתגובה הזו:
המדינה מקטינה גירעון "בזכות ההתנהלות"?! - חיסכון השקעה וצריכה
אבל תהיה אשר תהיה הדעה בשאלת הצידוק להזנקת הגירעון, הרי שירידתו אירעה מפני גורמים חיצוניים לאמור, כפיית הסכמים והסדרים על הממשל של ישראל, בניגוד ברור לכוונות הישראליות ולמה שהוצג ככיוון הבטחוני הרצוי. לשאלת השתתפות האזרחים אין רלוונטיות בשום אופן, כי כאמור באנלוגיית הדירה לעיל, זה לא הצד הקשיח, אלא צד שאי אפשר לסמוך ולהסתמך עליו, אלא אם מכניסים למשוואה הכספית-כלכלית את רעיון כלכלת בעזרת השם של שר האוצר הנוכחי.
התפיסה שאני מציג היא שזה שיגעון מוחלט, ששום קבלן דירות או בעל עסק זוטר ככל שיהיה לא היה חותם עליו, אבל משום מה יש איזו תעמולה כאילו בניהול העסק שנקרא המדינה זה רעיון טוב.
משהו חסר?
אני דיברתי על האזרחים ואתה הלנת על החלטות הממשלה ופעילות הצבא
משל הסוס והאוכל וכן הלאה.
אני קורא את ההודעות שלך, ואני רואה מצד אחד אמונה יוקדת בצדקת טענתך - ויחד עם זאת גם בורות, וגם בילבול של מין בשאינו מינו. @אריק מהדרום פתח שרשור שהתייחס רק לשפל בגירעון הממשלתי, וקרא לזה "ירידה מרשימה". הא ותו לא.
תוכל להסביר לי למה "מצבי מלחמה וסגירת מערכת החינוך לילדים בגלל שדחוף פוליטית להילחם באיראן" הופכים את הירידה לפחות מרשימה? זה זה בכלל קשור? האם מישהו רשם משהו בעד מערכת החינוך או הסיבות למלחמה באיראן?
האם אתה באמת ובתמים טוען שהירידה בגירעון הממשלתי היא (רק) בגלל "שההייטקיסטים הצליחו לתמרן ולגייס מיליארדים באופן אישי, פרטי ועצמאי", ושהיא לא קשורה להתנהלות הממשלה?! (אני שואל את זה למרות ש-כאמור- אף אחד בכלל לא טען שזה בגלל הממשלה.
אתה ממשיך לטעון שזה לא הגיוני לחשוב "שמדיניות הכספים תהיה עניין פוליטי במדינה", שזו אמירה ברמת מופרכות עליונה, הרי חוק יסוד התקציב קובע באפון ברור, וטריווילאלי, שמדיניות הכספים היא עניין פוליטי שבסמכות הממשלה/הכנסת. אתה ממשיך ומלהג על סיבות שונות שלשיטתך גרמו להפסקת המלחמה - שוב, לא ברורה הרלוונטיות של זה לעניין.
ואז, סוף סוף! הודעה שלכאורה מתייחסת לגירעון ולסיבותיו: אוי לעיניים שכך רואות. שום התייחסות כלכלית לגובה הגירעון, למהלכים תקציביים שבוצעו - רק התייחסות לסיבות שלשיטתך בגללם המדינה עושה מהלכים כאלו או אחרים.
ועכשיו לטענתי המהותית, שאמורה להיות טריוויאלית:
ברור שמלחמה עצימה עולה יותר כסף.
גם היום - אנו במצב לחימה הרבה יותר יקר משהיה לפני מלחמת שמיני עצרת.
ממשלת ישראל לא מושלמת, אבל יעד הגירעון ב2022 היה על 3.5 - העובדה שתוך כדי מצב לחימה ארוך, הגירעון יותר קטן מהיעד שלפני המלחמה, הוא מרשים.
זה לא אומר *כלום* על מה דעתי על המלחמה וניהולה, על הסיבות להפסקות אש או כל דבר אחר. אתה מוזמן לפתוח על זה פוסט נפרד (מוטב למצוא פורום מתאים לעניין).
ההתעקשות שלך לאורך השרשור להרחיב את הדיון לדברים לא קשורים, פשוט לא קשורה.
באמת אין מה להפסיד?
יש משהו שאני מפספס?
יש להם הטבות נחמדות זה נראה
בטוחה שכבר שאלו כמה לפני...
כיום אני רווקה שמשתכרת סכום חביב בהחלט, מפרישה כל חודש לקרן השתלמות שפתחתי לעצמי.
ואחרי כל ההוצאות החודשיות, (הרבות לצערי) נשאר לי סכום פנוי של 6K לחודש בערך.
השאלה שלי היא אם מומלץ לי להשקיע בשוק ההון, כשתקוותי להינשא בשנה הקרובה בעז"ה (או בשנה שלאחר מכן)
ואני מקווה לרכוש דירה סמוך לחתונה.
או להשקיע ברכישת דירה במיקום עם צפי לעליית ערך הדירה ופינוי בינוי בכללי.
מה ממליצים?
לדעתי שוק ההון מנצח בגדול
היתרונות של דירה, זה בעיקר הפטור ממס הכפול. גם מס רווח הון, וגם ההכנסה משכירות, פטורים לגמרי ממיסים. לקנות דירה שהיא השקעה טובה, בסכום שלך זה לחיות על הקצה ממש. לא ללכת לפי העסקה המשתלמת, אלה לקנות פשוט את מה שאפשר..
לדעתי לא אמורים לבנות על עליית מחירי הדירות כחלק מהשיקלול, אלה לקנות רק משהו שיש בו פאנץ ספציפי.
ועכשיו לנקודה הלא פופולרית:
שוק ההון בעיקרון מתגמל את מי שנכנס אליו לטווח רחוק, עשור פלוס. אבל נשמע שאת בן אדם חכם, ולכן מה שאולי נכון לך לעשות (בלי המלצה וכו') זה להשקיע עכשיו בשוק ההון, וכשתתקרבי בפועל לרכישת הדירה, מה שאת תראי שיכול לקחת יותר זמן ממה שחשבת, אולי לא יזרום לך לקנות מיד אחרי החתונה, ואולי יהיו אילוצים שונים, אז תסתכלי בצורה פשוטה.. האם שוק ההון עכשיו בקריסה, או שהוא בעלייה כמו בדרך כלל?
אם הוא בקריסה, אז תחכי עד שהוא יתאושש. אם הוא בעלייה, הרווחת.
שאומרים ששוק ההון הוא לטווח רחוק בלבד זה ודאי נכון במקרה שחייבים את הכסף בודאות. אבל אם הטווח הקרוב הוא בשביל למצוא אלטרנטיבת השקעה, אז הכל בסדר.. חכם עיניו בראשו.
וכמובן שכל מה שכתבתי, אם הוא לא מתאים לך פסיכולוגית אז הוא לא מתאים לך.
בהצלחה!
כשקנינו את האוטו הראשון שלנו, חסכנו כסף, וקנינו. פשוט!
כשהאוטו הראשון מת, קנינו עוד אחד, והיה לנו כסף בצד אז אפילו בלי הלוואה. פשוט!
אבל עכשיו יש לנו אוטו 5 מקומות, והפתעה! הילד השלישי הגיע עם אח!
אז אנחנו צריכים לקנות אוטו 7 מקומות. זה לא היה בתכנון... אנחנו יכולים, יש לנו כסף בצד. האוטו שלנו עכשיו שווה 70, יש לנו 30, ואנחנו מוצאים רכבים ב100, ביד2. יכולים גם עד 125.
אבל איך עושים??? טכנית, איך עושים?
מוכרים את האוטו הקודם ואז קונים את החדש? לא נראה לי שנוכל להסתדר בלי אוטו אפילו לא כמה ימים. האוטו זה הרגליים שלי עכשיו.
לוקחים הלוואה מהבנק? לחודש? זה לא קצת מוזר? יסכימו? זה שווה כלכלית? האוטו שלנו מבוקש, נמכור אותו מהר.
בקיצור אנחנו קצת אבודים
וסלחי לי על הציניות...
אבל פילוסופיית אוטו זה רגליים במיטבה.
הרשת הנפלאה ביותר שהומצאה לשמוט את הקרקע... מתחת לרגליים.
לפעמים גם כאשר רכב אחד הספיק למשפחה קטנה, פתאום רכב אחד (אפילו אם הוא גדול) כבר לא מספיק למשפחה גדולה.
הורה אחד צריך להגיע לעבודה עם הרכב,
ההורה האחר צריך להגיע לעבודה במקום אחר עם הרכב,
או שההורה האחר מפזר 2 ילדים לחוגים כשיש שני תינוקות בבית או שרוצים סתם לבקר את ההורים באמצע היום וכו' וכו'...
אין לי מושג מה הלו"ז שלכם ומה שגרת הנסיעות שלכם, אבל לפני שאתם מוכרים את שלכם - תחשבו טוב האם באמת תסתדרו עם רכב אחד.
לעצם השאלה - לקחת הלוואה מהבנק, בהנחה שאתה לקוח טוב, היא מאוד מאוד פשוטה. אתה נכנס לאפליקציה, לוקח הלוואה של 120 אלף ש"ח למשל, והכסף בחשבון תוך 2 דקות.
אם וכאשר תמכור את הרכב שלך, תוכל לסגור את ההלוואה באותה הקלות שלקחת אותה.
לו יש הסעות ב"ה
אבל אולי באמת נסתדר עם 1 ביום יום, אבל איך ניסע לאירועים משפחתיים, לסבא וסבתא לשבת?
לא מסובך מדי. תוודאי רק מה תנאי ההחזר של ההלוואה. מקובל שזה פריים + כמה שתצליחו להשיג.
תשארו עם האוטו ותסתדרו
לא ברור אם נוסעים הרכב מלא פעמיים בחודש או פעמיים בשנה
2 תשכרו רכב לשבוע
