קופת גמל רגילה להשקעה - איננה קופת גמל להשקעה המיועדת לחסכון לילדים.

אי אפשר לשלב בינהם ולפצל את הכספים. אפשר לנייד את קופת הגמל של חסכון לכל ילד לגופי השקעה שונים, מהרשימה של משרד האוצר.  

כל אפיק חיסכון עם תנאים אחרים והתנהלות אחרת.  

זו של הילדים - אפשר למשוך את הכסף בגיל 18/21.

מקופת גמל להשקעה אפשר למשוך בכל זמן שרוצים.  

בשניהם יש אומנם מס ריווחי הון 25% בעת המשיכה, אך מקופת גמל להשקעה אפשר למשוך כקצבה בגיל 60 ואז יש פטור ממס.  

לשאלתך האחרונה, מה ההבדל?

גיוון אפיקי השקעות. פיזור סיכונים.  

1. לא, אין קשר בין חסכון לכל ילד לקופת גמל שתפתחי ותפקידי בעצמך.

2. הם לא יודעים עכשיו מתי תמשכי את הכסף, לכן לכולם יש מגבלה שנתית.

3. א.  אין מס אם מושכים כקצבה אחרי גיל 60

  ב. אפשר לשנות מסלול השקעה בלי לשלם מס רווח הון.

ג. יותר פשוט לתפעול.

(מצד שני יש חסרון שמשלמים דמי ניהול)

המטרה של החיסכון היא חיסכון לקניית בית בעתיד כך שבוודאות יפתח לפני שהילד יגיע לגיל 60.

הילדים בני 16 ו-20 היום.

בחרנו לא לחסוך להם ולייעד את קרנות ההשתלמות שלנו להיות החיסכון העתידי של הילדים, גם בגלל שזה נראה לנו אפיק משתלם וגם כדי לא לייצר עוד החזרים מעבר להוצאות השוטפות כשהיינו צעירים יותר.

לאחרונה יצא לי לשמוע מחברה על חברה שלה שהתגרשה ובעלה תכנן לקנות בית ולהשתמש בכל ההון שלו מבלי להבטיח דבר לילדים (כנראה הכוונה לא רעה , הוא אמר שידאג להם ויש זמן אבל עדיין אין לדעת מה יהיה בעתיד....)

זה גרם לי לחשוב. אם חלילה אחד ההורים נפטר, או מתחתן שוב יכול להיות שבן הזוג העתידי לא ירצה פתאום להפריש סכום מסיבה כזו או אחרת לילדים שלא שלו (אולי תיאום ציפיות לקויי)

מנסה לחשוב איך להבטיח סכום כסף שיגיע לילדים. חשבתי שזה צריך להיות על שמם ונעשה חוזה שאפשר יהיה להשתמש בכסף רק למטרות מסוימות או שתדרש הסכמת אחד ההורים לשימוש . השאלה היא איך נכון לחסוך להם?

כדי להבטיח את העתיד הכלכלי של המשפחה והשארים.  

אפשר להבטיח הקצאת כספים עתידיים ע"י צוואה, וכמו כן לכל אפיק חסכון פנסיוני יש לרשום מוטבים.  

תכנון כלכלי והבטחת העתיד של הילדים זו בהחלט סוגיה מורכבת ורגישה. 

אבל יש דבר שנקרא "צוואה הדדית בלתי חוזרת" - זו צוואה ששני בני הזוג חותמים עליה ולאחר פטירת אחד מהם, השני לא יכול לשנות אותה. 

כלומר, אתם יכולים להסכים עכשיו על הדרך שבה יחולקו הנכסים שלכם לילדים ובמידה וח"ו תלכי לעולמך, בעלך לא יוכל לשנות אותה. 

בנימה אישית, אני לא מבין למה בן זוג עתידי כלשהו ירצה להפריש כסף לילדים שאינם שלו - אבל זה כבר נושא אחר. ובאופן כללי, נראה לי שאם מישהו פותח פרק ב' אחרי שכבר יש לו ילדים משלו, אז הסכם ממון הוא די הכרחי. 

אבל זה מסובך ויקר. 

בגדול, הרעיון הוא שפותחים על שם הילד קרן נאמנות ואף אחד לא יכול להוציא ממנה כסף עד שהילד מגיע לגיל שבו הוא יכול וגם אז לפי תנאים שהוצבו מראש (אפשר להגדיר מה שרוצים, אבל צריכים עו"ד שיודע מה הוא עושה כדי לטפל בזה). 

למשל, אפשר להגיד שהחל מגיל 21 הילד יקבל מתוך הקרן 2,000 שקלים בכל חודש ובגיל 30 הוא יוכל להוציא את היתרה. אפשר גם להתנות את זה, למשל, רק אם הוא סיים תואר במדעי המחשב או שהוא התחתן... אחרת, הוא ימשיך לקבל קצבה ולא יוכל למשוך את הכסף. 

מאחר ולא הבנתי בכלל מה את רוצה, נראה שאת צריכה:

1) צוואה

2) הסכם ממון

3) חיסכון בצורה של תיק השקעות או קופג להשקעה.

עדיף תיק השקעות אם את בכל מקרה לממש בשביל דירה ובשום אופן, אם את הולכת על קופג להשקעה לא לרשום אותם על חשבון הילדים כי בגע שזה על שמם הם יכולים לעשות עם זה מה שבא להם.

4) ביטוח חיים אולי יהיה לך יקר מידי אם את כבר מבוגרת ואולי עם תיק רפואי מורכב, לא ציינת אבל צריך להביא בחשבון.

במידה מסויימת אם להשקיע בביטוח חיים בשלב הזה אולי כדאי להסתמך על הביטוח של קרן הפנסיה (אם יש?) ולהפקיד עצמאית אליה בנוסף להפקדות של המעסיק, זורק רעיון לאויר.

5) קרן נאמנות גם עניין יקר.

נקודה נוספת, אולי כדאי לתת לילדים שלך להחליט לבד מה הם יעשו עם הכסף.

א. הדרך להבטיח לילדים עזרה כלכלית משמעותית במקרה של מות ההורים, היא אך ורק ביטוח חיים.

חיסכון חודשי זה נחמד אבל לא מתאים למטרה הזו (מה יקרה אם ההורים ימותו שנה אחרי שהתחילו לחסוך? לילדים לא יהיה כמעט כלום).

ב. הדרך היחידה למנוע מהילדים את היכולת להשתמש בקופת הגמל שלהם עבור טיול של שנה בהודו, היא לא לרשום את הקופה על השם שלהם.

אם הקופה על השם שלהם, אין לך שום יכולת להחליט שמשיכה תתבצע רק בהסכמת ההורים או כל תנאי אחר. ברגע שהילד יהיה בן 18 (ואחד הילדים שלך כבר בן 20), הקופה שלו ואת כבר לא יכולה להכתיב דבר.

ג. אם קופת הגמל על שמך ולא על שם הילדים, יש לך הרבה יותר גמישות (משיכה, העברה, שינוי מסלול, לקיחת הלוואה במקום משיכה) והאפשרות למשוך את הכסף כקצבה פטורה ממס תגיע עשרות שנים יותר מוקדם.

כלומר אין שום יתרון לפתיחת הקופה על שם הילדים, לעומת שלל חסרונות.

ד. לעניות דעתי גם מבחינה ערכית זה לא בסדר לפתוח קופה שונה לכל ילד. ילד שנולד בדיוק לפני שנים עם עליות גבוהות מאוד בבורסה, יקבל לחתונה יותר מאחיו שנולד בשנים של מיתון. זה פשוט לא הוגן. 

אם הקופה היא על שם ההורים, הם מחלקים את הכסף בין הילדים בצורה הוגנת שלא תלויה במקריות הזו.

א. אנשים מבוגרים שכבר חסכו בחיים שלהם סכומים\נכסים - לא צריכים ביטוח חיים כדי להבטיח את עתיד ילדיהם. כותבת ההודעה כתבה שיש לה ילדים בני 16 ו-20 - כך שייתכן שהיא ובעלה כבר צברו נכסים וביטוח חיים הוא ממש לא הכרחי בשלב הזה. (במיוחד לא כשהפרמיה עולה משמעותית עם הגיל). 

ב. כפי שכתבתי, אפשר לעשות קרן נאמנות פרטית ובה תנאים מפורטים לגבי קבלת הכסף מהקרן. זה יקר ומסובך - אבל זו אופציה שקיימת. 

לדעתי, מי שזה ממש טורד את שלוותו ויש לו את היכולת הכספית, אז קרן נאמנות פרטית תפתור את הענין. 

כלומר לא המטרה הראשית אבל כן משהו חשוב

שהיא רוצה לפתוח קופת גמל לילדים ונראה שיש לה 81,000 שקלים להכניס לקופת הגמל בכל שנה. 

יש להם גם קרנות השתלמות. 

היא גם כתבה: "זה גרם לי לחשוב. אם חלילה אחד ההורים נפטר, או מתחתן שוב יכול להיות שבן הזוג העתידי לא ירצה פתאום להפריש סכום מסיבה כזו או אחרת לילדים שלא שלו" - כך שאני מקבל את הרושם שכסף יש אבל הדאגה שלה היא שאם היא תלך לעולמה, לא יהיה מי שיעביר אותו לילדים שלה. 

אולי לא הבנתי אותה נכון. 

פיזי או ניירות?

יש בארץ ויש בחו"ל כמה אפשרויות

החוב הזה הוא רק מספר לצורך ריבית

אין באמת יכולת לגבות מהם את הכסף אם לא ירצו לשלם

בנתיים הם משתמשים בכסף כדי להתפתח

לא צריך להפיץ קונספירציות בצורה מסודרת כדי שאנשים יתחילו לתרחש את הגרוע ביותר. ולהבנתי זה מה שקרה. אף אחד לא רץ ואמר "הייתה מעילה" אלא הודלפה הגעתם של החוקרים ואז רב-סרן שמועתי קיקד-אין.

ותביעות לא יכולות להעלות את מניית הבנק

בחודש הכנסה בגילאי הפנסיה.

עד הפנסיה שלך הכל ישתנה, הטכנולוגיה תשתנה והיוקר יאמיר יהיו הרבה יותר שנים לחיות והרבה יותר תרופות והאינפלציה תעלה, זה תמונת מצב של עכשיו.

במציאות, לעומת זאת, אפשר להתווכח על שורות רבות בכתבת הנהי הזו, וכמעט על כל מספר ומספר שם.

יגיע הזמן שאנשים יבקשו לא להזדקן.

לא יודע איך זה מסתדר עם הלכה. אבל בעיניי זה לגמרי עניין.

או לחילופין להשקיע את הכסף של הסיגריות בפנסיה שלך

איכס

אצל האנשים סביבי. שהופקד להם לפנסיה כל השנים,

דווקא בגיל השלישי יש להם יותר רווחה כלכלית לעומת החבר'ה הצעירים.

סיימת לשלם משכנתא.

קצבת פנסיה מסודרת

אז נכון שיש הוצאות, אבל למי שיש פנסיה מסודרת (לכולנו אמור להיות אם לא עבדנו בשחור) נצליח להסתדר.

רוב החברים מאוד רחוקים מהפנסיה שאמורה להיות בגילם, מאוד מאוד רחוקים.

אנשים לא עובדים בעבודה מסודרת עד גיל מאוחר.

ישיבה, צבא, אקדמיה, עבודות זבל למיניהן.

העשור הראשון לעבודה הוא הכי קריטי ובקריירה של 40 שנה, בגלל אפקט הריבית דריבית הוא יהווה כמחצית מהחיסכון הפנסיוני.

לאנשים פשוט אין מושג לגבי זה, לאנשים אין כסף לחיסכון פנסיוני גם עם החוק החדש.

בטח עצמאים שלא באמת מפקידים לפנסיה.

שלא לדבר על גירושין.

אנשים גם עוצרים קריירות באמצע מכל מיני סיבות, אנשים מפסיקים לעבוד, עקרי בית, מחלות, ילדים, הסבות מקצוע.

הם בונים על זה שאנשים ישלמו "כל מחיר" בשביל לחיות. גם בגיל 80. ואז דברים מתייקרים יותר ויותר (מישהו אמר תרופות מחוץ לסל?).

בגדול מה שהיה צריך לעשות מולם זה חרם צרכנים, אבל זה לא יקרה כי חרם צרכנים משמעותו אנשים שיסכימו למות.

אתה מדבר על דברים שהיו קיימים עד היום?

או דברים שלא היו קיימים לפני עשרים שנה, והיום הם כן, ולכן אנשים מוכנים לשלם אותם?

זה שהיום לפתח תרופה עולה מליארד דולר ויש 20 שנים להחזיר את הכסף (אחר כך פוקע הפטנט). אז התרופה נהיית יקרה להחריד ואחרי 20 שנה יש גנרי שעולה עשירית.

פעם היה יותר זול לפתח תרופות, פחות בדיקות למינהן. זה הופך כל דבר חדש לפשוט יקר מדי ולעמותות חולים ממומנות על ידי חברות תרופות שעושות הפגנה להכניס את התרופה היקרה "לסל" כלומר לכספי מיסים במקום להתחרות בשוק חופשי.

זה לא באמת יקר יותר כמו שזה חדש

תרופות חדשות היום עולות פי כמה לעומת תרופות חדשות אי אז לפני 30 שנה.

בהודו יש חוקי תרופות קצת אחרים. מה שמאפשר בתורו למערביים לפעמים ליסוע לשם ולחפש חיקוי זול לתרופה היקרה שלהם. כמובן שאסור לייבא אותה ארצה כי זכויות יוצרים וזה.

עומר מואב הוא סופר מומחה במקצוע שלו ושמאלן קיצוני בשאר הזמן. כלומר אם מסננים אותו זה אומר שהוא חושב שסמוטריץ' טוב ואפקטיבי לבוחרים שלו.

מצאתי מאמר דעה.

הדבר היחיד שאפשר לקבל כביקורת זה את העובדה ש"אין הרבה רפורמות כלכליות" שאפשר לכתוב על שמו בסוף הקדנציה - וגם זו ביקורת עם אפס יושרה לא רק כי רפורמות זה לא לחיצת כפתור (בטל לא בשנות מלחמה) אלא בעיקר כי הוא ניסה בכל כוחו ופשוט הפסיד למערכת דורסנית ומאובקת.

אבל הרי אני עצמי פרסמתי כאן ביקורת חדה פי מאה מזה, וכרגיל מנסים גם להתעלם וגם להדוף בכל מיני בוקי סריקי נלעגים.

אולי התסמין הברור מכולם לאופי הקטסטרופי של זמן תפקידו במשרד, הוא הבהילות להנחיל איזו אידאה כאילו הוא מבוגר אחראי. זה בעיניי מעיד כאלף עדים על בהלה שהוא חש, כשהוא כן מודע לילדותיותו שאין בה קמצוץ של התאמה לכזה תפקיד.

למותר לציין את ההתווכחות האינפנטילית עם עובדות, כמו סיפור הגירעון והוויסקי, שקרן המטבע הבינלאומית היא שהכריעה בעניין - הגם שבאיחור רב, כפי שתמיד זה הבסיס לאורך הנשימה של הכזב - שברור לגמרי שהמשרד, אחרי שנתיים שלו, היה עבדים נרצעים שמעוותים עובדות ואמת מקצועית למענו ולמען הדיקטטורה האישית.

אבל נכון שבפוליטיקה, המבחן להצלחה או כישלון הוא בראש ובראשונה שאלת השיכנוע או לחלופין, היכולת להנחית ולהכתיב.

סמוטריץ' הוא איש הכלכלה החופשית. במידה מוגבלת. אין לו יכולת לדבר נגד ישיבות (היה מנכ"ל ישיבה בעברו) ובטח ובטח שלקצץ בתקציב שמופנה לציבור שהצביע לו הוא לא מסוגל. זה אומר שהוא הצליח להעביר כל מיני רפורמות שרצו באוצר כבר הרבה שנים להעביר והיו פוגעות באוכלוסיות אחרות שבדרך כלל יש להן מהלכים פוליטיים באוצר. אבל הפעם לא.

זו שהסתיימה עכשיו בהצלחה מרובה כל כך, שעל המדפים אין גבינה לבנה ואין קוטג'!

אני מדבר על רפורמת מה שטוב לאירופה/לאמריקה טוב לישראל, שהובילה לשפע עצום של מוצרים זולים מיובאים באושר עד.

ולגבי החלב, ובכן, תודה לשר האוצר שהעיר את כל שדי הלוביזם החלבי מריבצם. חשבתי שתהליכים עושים "באיטיות", באופן מדוד, כמו עם גיוס החרדים.

עד שבאיזה שלב המונופול הרפתני שבר את הכלים ויצא לתקשורת.

דברים קרו תקופה ארוכה מאוד מאחורי הקלעים.

אולי הוא קישקש את עצמו לדעת, ואולי יש כמה שחושבים שמשהו שהוא עשה או מספר שהוא יודע לעשות שווה משהו, אבל הוא אפס מאופס.

זה מביך לשמוע.

יש כאן ביקורת אובייקטיבית, הגם שלא נעימה, על מתיימר שתופס עמדת השפעה על הציבור, המדינה, החיים והעתיד.

זו הרמה שלך, לעשות תנועות עם אצבע על אף כמו בגנון ולשיר "הכול עובר עליך"?

לא ברור למה.

לתקשורת הדתית לאומית. לדעתי הרפתנים פרסמו בה במליוני שקלים. מקור ראשון, בשבע, עלוני השבת, קבוצות של דתיים בפייסבוק, ערוץ 7...

שהיא לא חשובה מספיק, הרבה מידי אנרגיה הוסבה להוזיל קרטון חלב בפחות משקל וחצי בעוד שהיה ניתן להסב את האנרגיה הזו יותר לכיוון ריסוק מונופול הכשרות או מכון התקנים או כל רגולטור מכפיל יוקר מחיה מיותר.

אתה יודע איך זה נגמר.

הוא חשב שאם הוא יתן דחיה (חוקית של שר הדתות) אז הוא יסתדר עם הרבנות עד אז, ואחר כך הממשלה נפלה וכבר הייתה ממשלה אחרת שדחתה (לפי החוק הישן) עד שהצליחה לבטל.

כלי בידי מפלגת שס, הריקבון והחילול השם שנובע מכל פינה אפלה בשחיתות שמשריצה המפלגה המסואבת הזו בכל חלקה טובה שהחא נוגעת, המיאוס של הציבור בפרוטקשן שהמפלגה המושחתת הזו גובה בשם אלוהים מכל מוצר ומכמעט כל בעל עסק הוא כבד מנשוא, יש לפרק הכל ולבנות מחדש, מפעל הג'ובים בשם האל לחבורת בוגרי החינוך העלוב שלא יכול ליצור שום בוגרים פרודוקטיביים וחייבים את מפעל הג'ובים הזה כדי לתחזק את בוגרי החינוך המפלגתי העלוב שחייב גם לגרום לתלמידיו להצביע למפלגה המושחתת הזו, צריך לשים לזה סוף ועיניך הרואות שאם אתה חפץ לשים בעל כיפה סרוגה כשר הדתות, אם אתה רוצה לתקן את הרבנות והמועצות הדתיות ומשרד הדתות מהמיאוס המתגלגל שקוראים לו שס, אתה לא יכול להצביע למפלגה הציונית דתית, אתה חייב להצביע למפלגה שתשאיר את שס מחוץ לקואליציה, אחרת שס תחמוד דבר ראשון בתיק זה ותשלח ידה כבני עלי במזלג שלוש השיניים לטרוף את מפעל הג'ובים, ומפלגת הציונות הדתית בראשות סמוטריץ לא תעשה את זה.

כך או אחרת יש המון מחוללי יוקר מחיה חוץ מזה שהייתי מתמקד בהם לפני שהייתי משקיע כל כך הרבה אנרגיות להוזיל קרטון חלב בפחות משקל וחצי.

וזה כשזימרתי וניגנתי בלחנים חצי מואתה קדוש בערבית. לא עזר שום דבר. איראן לא הותקפה, לא תקפה, ישראל הועמדה בפינה. וחבר הכנסת סעדה יצא חומוס בפיתה, בתוך החלות של שבת על מצע פרנות. תגיד, עם אפסים כאלה אפשר לדבר על מחוללי יוקר מחיה? עם קואליציית פופוליסטים הזויים כאלה? עם כאלו מאופסים נלעגים חסרי תקווה, חסרי תועלת, חסרי חיים?

פתיחה של מונפול החלב הוא לא על קרטון חלב, אלא על כל מוצר חלב באשר הוא. פתיחת התחרות על החלב פירושה שכל מוצר (!) שיש חלב במרכיבים שלו ירד במחיר. אולי אתם משפחה של אוכלי בשר, אבל במשפחות אוכלות חלב זה כסף.

בנוסף, זה היה אמור להיות מהמונופלים הקלים לשבירה, בשונה ממה שש"ס מחזיקה בו או פוליטיקאים אחרים.

חוץ מזה שגם ביבוא היתה רפורמה שהיתה משנה מאוד את המונפולים בארץ ואת החירות של האזרח הקטן, ואז רצחו לו אותה בדם פוליטי קר. אפשר להתלונן מהיום ועד מחר, נראה אתכם במקומו. כל אחד גיבור בעיני עצמו.

עם כל האנרגיה שהשקיע בכך, כנראה שהלובי הקומוניסטי בליכוד גדול עליו, איככה יפנה לטפל במחוללי יוקר מחיה אמיתיים?

ראו את הזבל ופשוט דילגו מעליו.

מגיע הראשון שניסה להרים ולטפל בזה. קופצים עליו כל מיני ולבסוף הזבל מתפזר קצת או עובר למקום פחות מרכזי (ובדרך אל הפח).

ועליו אתה צועק.

וזה לא שהוא עשה את זה בהתנדבות, הוא נבחר לתפקיד, זה המקצוע שהוא בחר ולטעמי הוא בחר את המלחמה הלא נכונה להלחם במחוללי יוקר מחיה רבים אפשר ולאו דווקא להשקיע את האנרגיות הרבות כל כך בדבר כל כך פעוט שאנשים ברובם לא ירגישו ביום יום ולא יזכרו לו ביום הבחירות גם לו היה מצליח, להפך מה שיזכרו לו שהוא נכנע ללובי הקומוניסטי בליכוד ולא הצליח אפילו את המונופול המעפן הזה לרסק וחבל.

קרי, את דבריו צריך לקחת בעירבון מאוד, אבל מאוד מוגבל.

ולראיה, קיימים לא מעט כלכלנים סוציאליסטים, על אף שהשיטה פשטה את רגל בכמה וכמה מדינות.

לא נראה לי שזה אפשרי

נותנים לו להיות שר האוצר. זה תפקיד הכי כפוי טובה

זה התפקיד עם הכי הרבה כוח אחרי ראש הממשלה

וצריך להיות עם כתפיים חזקות כדי להצליח בו.

ביבי היה שר אוצר והוא ראש ממשלה

לפיד היה שר אוצר וזה הרים לו את הקריירה (עזוב שעכשיו אחרי 15 שנים היא דעכה)

כ"ץ וליברמן היו שר אוצר והם עדיין חזק בתוך המשחק הפוליטי

זה שכמו שתגיד שראש ממשלה הורס קריירה פוליטית

כל מי שהיה ראש ממשלה נהרסה לו הקריירה הפוליטית

ברק. אולמרט. שרון. בנט. לפיד.

ביבי לא נחשב. ביבי מעל הטבע

נתן לו את האוצר. מה הוא עשה? קיצץ קצתבאות לחרדים ועד היום זוכרים לו את זה.

לפיד מה עשה?

שאל אותו אם ירצה שוב את האוצר. ברור שלא

יקפצו על התפקיד שוב

תמיד אפשר לשפר. לא כל החלטה היתה נכונה כלכלית. והוא קידם פרוייקטים "מגזריים" שקופחו כל השנים.

כלכלה תמיד קשורה בעולם הערכים שלך.

מואב תוקף את סמוטריץ כי הוא תמך ברפורמה המשפטית - ומערכת משפט חזקה היא תנאי לכלכלה חזקה. ברור שוודאות כלכלית חשובה לכלכלה - אבל גם ברור שאפשר להתווכח עם הטיעון ה"כלכלי" הזה..

אותו דבר בהשקעה ביישובי יו"ש. בצלאל יסביר בצדק, שזה צודק, וגם טוב וחשוב לכלכלה והביטחון. הטיעונים שלו ברמה של - בגלל שלא תמכתה בעסקת חטופים- אז לא היה שלום, ועלויות המלחמה עצומות ולכן אתה שר אוצר כושל...

לגבי רפורמות - נכון שאולי אפשר היה יותר. צריך לזכור שאנחנו במלחמה רב זירתית רוב הקדנציה, ולא נכון לחולל חוסר יציבות גדול מידי תוך כדי ניהול מלחמה. וצריך גם לזכור שכמה וכמה רפורמות גדולות נתקעו בגלל השותפים הקואליציוניים. פעם חרדים, פעם ליכוד וכו. אי אפשר להאשים את בצלאל שלא ניסה בכל כוחו..

אבל בהתחשב בזה שיש לי עוד יותר מ-30 שנות עבודה, זה לגיטימי.

לא מכיר הרבה בני 30+ עם מספיק כסף בפנסיה 

בכל דוח פנסיה יש קצבה צפויה שאתה אמור לקבל היא מספיקה לך?

אני במנורה,

אני רואה את הקצבה הצפויה לפי ההפקדות שהיו לי עד היום, אבל לא רואה את הקצבה הצפויה אם אמשיך להפקיד כמו היום.

יש מחשבונים באינטרנט שעושים את זה, אבל לא ידעתי שאפשר דרך הגוף שמנהל את הפנסיה

גם במקרה של הפסקת הפקדה והמשך השקעה וגם במקרה של המשך הפקדה של סכום זהה.

כן אפשר לבדוק את זה לבד רק לשים לב שחלק מההפקדות הולכות לכיסוי ביטוחי ולהתחשב בדמי ניהול.

היום משתדלים לתקן את המעוות לפי ההדרכות בווצאפ (חבל שהפסיקו) של @נחשון מהר חברון (למה לא מתייג) ושותפו.

נכון לכרגע השכר הצפוי לי בהנחה אפסיק להפקיד לפנסיה (עם רווח ממוצע של 3.5 אחוז בערך) הוא כ70% מהנטו שלי כרגע

בהנחה ויש לי כ30 שנות הפקדה נוספות

הממוצע שאקבל יהיה בערך כמו השכר שלי ערב יציאה לפנסיה. אולי מעט יותר 

זה מחושב כ5.5% רווח ממוצע עבור 30 שנה

וניקוי 1.8 בערך עבור אינפלציה

יש לי עוד כמה שנים עד שזה יהיה רלוונטי,

ועוד 48 שנה עד שאני יצא בפועל לפנסיה.

אם ממשיכים להפקיד- הקצבה צפויה לגדול.

אבל, הקצבה הצפויה היא בשקלים היום, בלי חישוב האינפלציה. זאת אומרת, נניח אדם שמרוויח 10,000, היום בן 30, והקצבה הצפויה שכתובה לו היא 7500. עוד 37 שנים 7500 יכול להיות שווה חצי מהסכום היום..

צריך לזכור גם: לפעמים יש הפסקות בהפקדה בגלל שלא עובדים. (עשירונים תחתונים בערך 25% הפסקות, גבוהים 5%-10% הפסקות בהפקדה ביחס לתקופת החיסכון) וגם, בהנחה שלא מושכים פיצויים. אם מושכים, הקצבה תהיה נמוכה משמעותית..

הרי הכסף מושקע בשוק ההון, והתשואה השנתית הממוצעת של שוק ההון גדלה ביחד עם האינפלציה

לא צריך לדאוג, אבל כן צריך להמשיך להפקיד ולא לסמוך על זה שהקצבה תהיה מאוד גבוהה גם בלי להפקיד (על פי רוב כמובן. לפעמים היא תהיה גבוהה באמת. לרוב הבעיה היא שהקצבה לא גבוהה מספיק)

בלי קשר לנכסים, אפשר להפסיק לחסוך לתקופה מסויימת לא זו הבעיה.

הורדת אחוזי משרה זה משהו שתצטרכו להתמודד איתו כנראה מספר חודשים עד שתגיעו לאיזון, מתוך 900 אלף שאמרת כמה מזה את יכולה למשוך לעו"ש מייד (כלומר כמה כסף נזיל יש לך) בנזק וקנסות מינימליים? 

מתלבטים כמה להכניס לחיסכון

כמו קרן כספית, מקמ או אגח מדינה.

כמה אתם מוציאים בחודש ממוצע?

אבל זה כולל גם שכירות וגם משכנתא (שמכוסה + מהשכ"ד של השוכרים שלנו).

וזה כולל גם איזשהו טיפול רפואי די יקר שבעז"ה יפחת מתישהו.

אתם נראים יציבים בתמונה הכללית.

אבל אם תרצו לקנות נכס יקר יותר יתכן וכדאי להעזר באיש מקצוע לתוכנית פעולה.

תתייחסו לזה כמו קניה, אתם קונים לכם זמן נוסף שיאפשר לכם יותר נחת לך ולילדים.

לא יודעת במה את עובדת, אבל אם את מורידה אחוזי משרה כדאי לוודא שבאמת יורד לך עומס בעבודה בהתאם.

לי נשמע לפי התיאור שלך, שמצבכם הכלכלי טוב מאוד.