השוואה של נאצים או ערבים לעמלק היא בדרך כלל דרשנית - היא לא מכוונת להריגת פגים גרמניים, אלא ליצירת תנועת נפש 'ניצית'. היא שואבת השראה ממצוות מחיית עמלק כדי לומר שלפעמים יש רוע שצריך להשמיד (שזה משפט שגנדי, למשל, אולי לא היה מסכים איתו)

עמלק הוא בן של העם האדומי אך ללא זכרון הקשר ליצחק.

כך הנאצים הם תוצר של הנצרות, אך כבר ללא זכרון הנצרות והקשר הרוחני לעם ישראל.

…הזאת נגרם לנו נזק בן לאומי עצום.

אחת השקרים הגדולים בעולם הוא שאנו גורמים השמדת עם. הם מוצאים תימוכין בזה שפוליטיקאים מגדירים את הערבים עמלק וממצתים את הצווי להשמדה שקיים בתורתנו ואז לך תסביר להם את ההפך.

אבל זה רק אומר שפוליטקאים לא צריכים להגיד כל דבר. וזה כבר פחות קשור לבית המדרש..

גם אי אמירות בכלל,  גם אמירות שהוכתבו בידי הגויים, גם כל אמירה אחרת.

החץ כבר נורה, והמטרה מסומנת בכל פעם לפי הכלים שיש במיידי.

אם לא טענה מטופשת זו, אז היו טוענים טענה מטופשת אחרת.

גם הם וגם השמאל הבוגדני מבינים שאמירת "עמלק" היא כמו אמירת "איזה נבלה/חרא/ממזר/חמור". האם הכוונה היא שצריך להוריד את את מושא הגנאי באסלה? להכניסו לדיר? או לתיצו לעוף השמיים?

גם הטיפש הגדול ביותר מבין את המליצה.

הרשע, לעומתו, יתפוס על זה טרמפ.

תמיד הם יודעים להוציא דברים מהקשרם, אז דווקא בעמלק הם לא מצליחים לראות מעבר לטקסט עצמו?! שישקרו למישהו אחר.

בצורתו הנקבית עמלק זה הטלת ספק בכל אמת ומוסר עלשהי בטענה הפוסטמודרניסטית שאין אמת. כדוגמת עמלק שהיה עם נוודי מדברי חסר תרבות כלשהי  לעומת עמים אחרים (ולכן עמלקי שמתגייר יכול לבוא בקהל ה מייד, בניגוד למואבי).

כשהערבים מתנהגים בברבריות בהמית נטולת מוסר אז הם כמו הנאצים ועמלק

אבל לא בעולם שלנו. "ראשית גוים עמלק".  נדמה לי שהרב קוק אומר שצריך למחות את עמלק מתחת לשמים, לא מעל  השמים שם יש לנקודת האמת שבו מקום

הוא יהיה פרא אדם, ידו בכל ויד כל בו - אך ישמעאל עשה תשובה בסוף ימיו ומעשה אבות סימן לבנים.

עמלק לעומת זאת, אחריתו עדי אובד.

את הרע יש להשמיד בכל מקרה.

בימינו פרא אדם זה ביטוי שלילי. אבל זה המצאה מודרנית. 

הפשט הוא אדם-פרא, כמו אדם-זאב. פרא זה חמור בר מדברי והוא סמל לחוסר מסגרת וחופש לעומת חמור מבוית שעובד "מי שילח פרא חפשי ומוסרות ערוד מי פיתח. אשר שמתי מדבר ביתו. ישחק להמון קריה לא שמע קול נוגש". רש"י מסביר פרא אדם - אוהב מדבריות. הערבים בתרבותם חסרי מסגרת ומייצגים חסד של אברהם ופריצת מסגרות, שעוותו לטומאה אצלם בתור גזלנות "ידו בכל ויד כל בו" למרות שגם שם יש פירושים שזה מסחר ולא גזל. אפילו בצורת הבניה של כפר ערבי אפשר לראות חוסר מסגרת

כמו שכתוב בפרקי דרבי אליעזר (פרק מד)

"ר' יוסי אומר כשבא סנחריב לארץ ראו כל העמים שסביבות ארץ ישראל מחנה סנחריב ונתייראו הרבה מאד וברחו איש ממקומו שנ' ואסיר גבולות עמים וכו' 

ועמלק נכנס למדבר ונתערבו עם בני ישמעאל וכלם היו עשרה עמים שנ' 'אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים גבל ועמון ועמלק פלשת עם יושבי צור גם אשור נלוה עמם היו זרוע לבני לוט סלה"

יהדות, שיעורים, זמנים | אתר ישיבה

רואים מלשונו שכל החילוק הוא האם יש חיוב גם על היחיד או רק על הכלל. אבל מבחינת שאר הגדרים הכל נשאר אותו דבר.

יש רק מלחמת מצווה (בפיסקה הבאה הרב סולובייצ'יק מציע שזה המקור של הרמבם שעזרת ישראל מיד צר זה מלחמת מצווה)

מצטט מהתשובה באתר ישיבה:

הגאון המפורסם הרב יוסף דב סולובייציק (ראש ישיבת רבנו יצחק אלחנן) הביא בספרו "איש אמונה" (הוצאת מוסד הרב קוק, עמ' 101-102) בשם אביו הרב משה, כי כל מי ומי הקם להכחיד את עם ישראל ללא סיבה מובנת, לא לשם הרחבת גבול ולא לשם אוצרות הטבע, או להשיג נמל ים למען מסחר בינלאומי וכיו"ב אלא "שנאה לשם שנאה", הרי בזה עצמו מוכח עליו כי הוא מזרע עמלק, אשר גם הוא התקיף אותנו לראשונה בימי משה ללא שום סיבה. זו לשונו: "כל אומה המתנכלת לכלות את כנסת ישראל, הופכת ע"פ ההלכה [להיות] עמלק".

העיר הגאון כי בזה מוסבר מדוע כאשר הרמב"ם הזכיר דין "לא תחיה כל נשמה" לענין שבע אומות שהיו בארץ כנען, סיים דבריו בסיכום "וכבר אבד זכרם" (הל' מלכים, פרק ה הלכה ד). לעומת זאת כאשר הזכיר מצות מחיית עמלק, סעיף אחד אח"כ, לא סיכם דבריו "וכבר אבד זכרם". והוא פלא. כי הרמב"ם ידוע בסדרנותו ועריכת דבריו באופן ההגיוני ביותר. אם היה חושב על עמלק שגם הם אבדו מהעולם כאומה ואין אפשרות בידינו לזהותם, מדוע לא המתין בכתיבת המלים "וכבר אבד זכרם" עד סוף הלכה ה, ובזה יכלול יחד גם ז' עמים וגם עמלק באומרו שאין בידינו לקיים מצוה גדולה זו? אלא מובן לנו מדבריו שבאמת אפשר לזהות בימינו מי הוא מזרע עמלק, וקיימת גם בימינו האפשרות לקיים מצות הכחדת אומה שפלה זו.

כותב במפורש בקטע שצילמתי שאין מחיית יחידים בנוגע לשאר האומות הקמות על ישראל

אבל מבחינת האומה בכללותה יש את אותם גדרים.

אין מחיית יחידים זה בסה"כ אומר שבמקרה שהאומה היא לא ביולוגית עמלק אז היחיד לא מצווה להרוג מאותה אומה, וזו מצווה שמוטלת על הציבור.

תקרא שוב את הפסקה השנייה של הדברים ששלחתי ותבין שחייב להבין כמוני.

מציע שתחזור לקטע עוד יום יומיים ותקרא אותו שוב

כנ"ל....

ש"מחיית יחידים" = מחייה של יחידים מעמלק:

"However, the obligation to wipe out individual Amalekites, as set forth in the verse from Deuteronomy, applies only to genealogical descendants of Amalek. Now it is true that Maimonides' ruling also includes the obligation to blot out individuals, an obligation which does not apply to any nation other than Amalek, even if that nation seeks to destroy the Jewish people"

(לא שאני יודע איך אפשר לקרוא אחרת את הררי קדם)

@תות"ח!

זו רק הגדרה לעניין האם מקיימים את מצוות העשה המיוחדת של מחיית עמלק כן או לא. אבל מבחינת הגדרים לפי הגרי"ז הם ממש אותם גדרים כמו עמלק (ואמנם מוכח שהרב שמואל אריאל לא סבר כך, אך ראה בהמשך כל הרבנים שהבינו כפשט הדברים).

ועיין פשוט בתשובה כאן לדוגמא:

https://www.yeshiva.org.il/midrash/7180

וכן כאן:

https://www.yeshiva.org.il/midrash/5698

וכן כאן:

https://www.yeshiva.org.il/midrash/3273

וכן כאן (בסוף):

https://www.yeshiva.org.il/midrash/7281

וכן כאן:

https://www.yeshiva.org.il/midrash/10868

וכאן:

מלחמה לה' בעמלק - ישיבת הגולן

ועיין בתשובה זו שמגדיר שרק תינוקות קטנים מאוד טכנית נחשבים כחפים מפשע:

https://www.yeshiva.org.il/ask/140953

חלקם בכלל לא מזכירים את הרב סולובייצ'יק או הגרח, חלקם רק מדברים מבחינה דרשנית, ואף אחד לא כותב שזה לא נכון שהרב סולובייצ'יק מחלק בין עמלק הביולוגי - שרק בנוגע אליו יש מצווה להשמיד כל יחיד - לשאר האומות

היחיד שכן זה הרב ון דק. לדעתי הוא טועה ברב סולובייצ'יק, כשהוא לא שם לב לחילוק, ובגלל זה הוא דוחה אותו הלכתית ומעביר את הרעיון לתחום הדרשנות: "אף שהלכתית קשה להכיל בדברי הרמב"ם שמצוות מחיית עמלק – גברים, נשים וטף – תחול על כל האומה הרוצה בהכחדת ישראל, מכל מקום מבחינה רעיונית זה נותן משנה תוקף למלחמה נגד אומה הרוצה בהכחדתנו מן העולם"

כל הקישורים שהבאתי ציטטו (לא בהכרח בלשונו) את הרב סולובייצ'יק (למעט הרב מרדכי אליהו שאמר את זה בשם עצמו ולא בשם הרב סולובייצ'יק). אף אחד לא הביא אותו בהקשר דרשני.

לדעתי הרב ון דק לא טועה, וזה פשט הרב סולובייצ'יק (ונראה לי שאתה יותר מדי תולה את דבריו ברמב"ם ומשום שיש לך הבנה מסויימת ברמב"ם ואתה חושב שזה לא נכנס ברמב"ם, אז אתה גם מסביר שהרב סולובייצ'יק לא חשב את מה שחשב. נקודה למחשבה).

ושאלה, לפי שיטתך, מה שייך הדיוק ברמב"ם? הרי הוא מדייק ברמב"ם שהסיבה שהרמב"ם לא אמר "וכבר אבד זכרם" כדי להגיד שהמצווה לא מעשית בימינו לגבי עמלק היא משום שהמצווה מעשית משום שהיא שייכת כלפי כל עם ששונא בשביל לשנוא את עם ישראל....

הבאת שבעה קישורים. בקישור הרביעי והשביעי הגריד והגרח לא מוזכרים. הקישור השישי זה הרב ון דיק. כל השאר מה שכתבתי ("חלקם רק מדברים מבחינה דרשנית, ואף אחד לא כותב שזה לא נכון שהרב סולובייצ'יק מחלק בין עמלק הביולוגי - שרק בנוגע אליו יש מצווה להשמיד כל יחיד - לשאר האומות") 

הרביעי- כתבתי כבר שהרב מרדכי אליהו לא מזכיר את הרב סולובייצ'יק, אבל הוא בעצמו כותב את אותו דבר מבלי להזכיר את הרב סולובייצ'יק. לגבי השביעי, אני יודע, השביעי רק הייתה הערה שלא כולם מוגדרים כחפים מפשע ומדובר רק על תינוקות קטנים מאוד.

אני לא חושב שהם מדברים מבחינה דרשנית, הם מביאים מקור הלכתי ומשתמשים בו לדרוש (חלקם). הרי גם אתה מסכים שמדובר על מקור הלכתי והרב סולובייצ'יק כתב בפירוש שזה עניין הלכתי, ולא דיבר על דרך הגדה. ובכל מקרה, הבאתי את הקישורים רק כדי להראות שהם הבינו את הרב סולובייצ'יק כפשטו ולא כתבו חילוקים. נכון שהם גם לא שללו באופן חיובי את החילוק, אבל לדעתי הפוך, מי שמחלק חילוקים הוא המחדש....

מהציטוט של אביו אתה מבין שהוא מדבר ברמה ההלכתית.

כן

הרב סולובייצ'יק כדרכו מחבר הלכה ואגדה. בהרבה מספריו שלכאורה אגדתיים הוא מדבר פתאום על דברים הלכתיים. ברור שגם פה הוא לוקח הלכה ומדבר עליה בהקשר אגדתי.

פתאום שמתי לב שזה נשמע תיאור קוקניקי....😅

רק מה שהבאתי הוכחה מהרבנים הנ"ל זה שהם לא עשו חילוקים אלא הבינו אותו כפשטו.

קראת את הסימן בהררי קדם?

מהדיוק ברמב"ם מוכח שהעניין בא להרחיב ברמה ההלכתית את מצוות מחיית עמלק. אם הוא לא בא להרחיב את מצוות מחיית עמלק, אז אכן מצוות מחיית עמלק לפי הרמב"ם תהיה לא מעשית בזמן הזה, והיה צריך להוסיף וכבר אבד זכרם כמו שהוסיף לגבי שבעת עממין. אמנם, המצווה שונה קצת בגדריה (שהיא מוטלת רק על הציבור ולא על היחיד), אבל זו אותה מצווה.

לא.

הפסוק תמחה שמדבר על היחיד לא נשאר, המלחמה לה' בעמלק, מלחמת הציבור, נשארת (בוודאי שמלחמת הציבור היא מצווה של ממש ולא רק משהו אגדתי, וברור שגם יש לה את אותם גדרים שהופיעו לגבי מצוות היחיד).

ובכל מקרה, קראתי את הררי קדם, ולא חוזר בי מדבריי.

לפי ההגדרה שהוא הביא בסוף, הוא מגדיר שגם מלחמת עזרת ישראל מיד צר יהיו לה את הגדרים של מלחמת עמלק.

מזכיר שלפי שיטתך אין הבנה איך החידוש שלו מסביר את השמטת הרמב"ם שלא הוסיף "וכבר אבד זכרם" ביחס לעמלק, וטרם ענית על כך

בנוגע לשאלה שהוספת בעריכה - בית המדרש

(והרב סולובייצ'יק אומר שרק - בית המדרש

שוב, הרמב"ם אומר: ומצוות עשה להכרית זרעו של עמלק, ולא מוסיף וכבר אבד זכרם. לפי דעתך זה בכלל לא קשור לעמלק, זה סתם מלחמת ישראל מיד צר, וממילא הרמב"ם היה צריך להוסיף וכבר אבד זכרם, ולא ברור עדיין מדוע השמיט מילים אלו.

הוא כותב, יש שני גדרים במצווה. מצוות מחיה כלפי עמלק הביולוגי, ומלחמת התקוממות כלפי עמים שבאים למחות את ישראל. הגדר השני לא בטל 

אני לא מקשה, אני מסביר את הרב סולובייצ'יק. לכאורה יש סתירה בין תחילת דבריו לסוף דבריו. אני הסברתי את הסוף בצורה שמתאים להתחלה (לפי דעתי גם ההסבר חלק, זה לא קשה או דחוק), אך לך אין הסבר איך ההתחלה מתאימה לסוף. ההסבר שכתבת פה מסתדר עם הסוף, אך לא עם ההתחלה, כי לפי דבריך לא מובן איך חידושו מסביר את לשון הרמב"ם, ולפי דעתך לא מובן מדוע הרמב"ם השמיט "וכבר אבד זכרם" כשדיבר על עמלק, הרי זה נכון לחלוטין, ומצוות מלחמת עמלק איננה מעשית בזמן הזה.

שאלתי שאלה, תענה עליה.....

איך מסתדר הדיוק בלשון הרמב"ם לפי שיטתך....

ושים לב גם ללשונו: "דין מלחמת עמלק עדיין קיים בכל אומה אחרת הזוממת לכלותנו".

אשאל אותך שאלה פשוטה יותר: לפי שיטתך, מה החידוש של הגרי"ד? והרי ברור שעם שקם על עם ישראל לכלותו אפשר לצאת עליו למלחמה, שזה הרי דין מלחמת עזרת ישראל מיד צר. אז מה החידוש שכשהוא שונא לשם שנאה זה נחשב מלחמת עמלק? מה הוא בא לומר? זה סתם גיבוב מילים מיותר לפי שיטתך....

(כבר כתבתי את זה, אולי כדאי לקרוא מחדש את כל השרשור)

ישראל מיד צר כשני סוגים שונים של מלחמות? לפי שיטתך זו אותה מלחמה.

ואני כבר הסברתי את הקטע שצילמת....

עיין שיעור של הרב ראובן פיירמן "זכר עמלק".

(לא מדבר על כל הערבים באשר הם, אלא על אוייבינו שאנחנו נלחמים מולם כיום).

זכר עמלק | הרב ראובן פיירמן

למחיית זכר עמלק יש סיבה מפורשת בתורה :

"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ – תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח."

מי שמזנב לא בהכרח רוצה להשמיד (לא שלא חסר כאלה שרוצים להשמיד)

לכן ההגדרה שמי שרוצה להשמיד הוא עמלק לא משכנעת אותי (חוץ כמובן מהמן האגגי שהוא מזרע עמלק)

לכן "העברת התפקיד" ממש לא מעבירה את הצווי.

לכן מכוון שעמלק בא מעשיו ולא מישמעאל אז לערבים אין קשר לעמלק (לא שהם לא בני מוות בהרבה מקרים אבל לא מצווי מחיית עמלק אלה מהגנה עצמית)

גם ערבוב העמים על ידי סנחריב לא יכול לשנות את אפיון עמלק ולשייך כל עם שרוצה להשמיד את עם ישראל למצוות מחיית עמלק  (גם כאן יש מצווה להלחם אבל לא מצווי מחיית עמלק אלה מהגנה עצמית)

אינני חושב שהתיאור: "אשר קרך" בא להגדיר מיהו עמלק, אלא בא להגיד מה תכליתו בעולם. הוא בא לעורר את אותם אנשים ששכחו את יהדותם ולהזכיר להם מי הם (עיין ערך שואה).

ברור מהמדרשים שמתארים איך עמלק בא מרחוק על מלחמה לא לו ובא לקרר את האמבטיה וכו', שהעניין של עמלק הוא השנאה לשם שנאה (וכן זה פשט נבואת בלעם על עמלק, שהוא "ראשית גויים", עיין תרגום אונקלוס שם).

מבחינה גזעית/ביולוגית אתה צודק שאין לערבים קשר לעמלק, אבל שוב, העניין הוא מבחינת הדרך.

אני חושב שהסברה שלו מאוד פשוטה וישרה. די ברור שהסיבה מדוע התורה ציוותה ציווי כ"כ "הזוי" היא משום שעמלק בעל תפיסה אידיאולוגית של השמדת ישראל ואנטישמיות ורע. להגיד שעמלק הוא "שורש הרע מבחינה רוחנית" לא מחזיק מים. צריך להסביר הסבר אמיתי. וההסבר האמיתי הוא כמו שהציג. לפי ההסבר הזה, ברור שהעניין הוא לא גזעי וכל מי שיילך בדרך הזאת גם יהיה לו דין עמלק. גם זה נראה ברור מפשט התנ"ך ששאול איים על הקיני: "פן אוסיפך עמו" אף שהקיני וודאי לא מזרע עמלק.

ובאוייב נלחמים ומשמידים. הבא להורגך השכם להורגו. לא משנה אם הוא עמלק או לא.

היא האם יש שאיפה להימנע מפגיעה באזרחים או שאין שאיפה כזאת, ואדרבה, הפוך (ברגש לכל בן-אדם כנראה יהיה קשה לפגוע באזרחים, אני מדבר על שאיפה מעשית, כמובן)

... לא לבטא את זה  בטפשות בקול רם.

הטיפשות היא ההפרדה חסרת הבסיס בין מפלצת פעילה למפלצת רדומה.

כל מפלץ נדון על שם סופו.

אתה גדול....🤣

אלא אם יתברר שהחיבור לאנימאגים היה עלה תאנה או גרוע מזה עלה גפן (שכידוע הוא מתולע ורבים טועים בו ואכמ"ל).

כאשר מעדיפים להילחם במדינה במקום באויב, להפגין מול ישראל במקום מול שגרירויות העולם, להדהד שקרי חמאס במקום אמת, לרחם על ילדי עזה במקום על הילדים שלנו שחטופים, להפוך את הקורבן לתוקפן, ולשאוף לאובדנה של ישראל מטעמי תאוות שלטון ודיקטטורה משפטית - אז כל הרעל שלך מאבד את המסכה שלו.

מי מהדהד את ה"טעויות" של הפוליטיקאים שלנו בעולם? האם אתה שומע על כל "טעות" של בכירי הנרצים בעזה? או על "טעויות" של נאצים איסלאמיסטים אחרים? או אפילו על "טעויות" של פוליטיקאים מהשמאל הישראלי, או בכללי בעולם?

כמו שאמרתי כבר, השמאל אורב לכל שביב אמירה שאפשר לסלף ולהעצים כדי להביא להשמדתה של ישראל. וכשזה אינו בננצא, אז פשוט ממציאים שקרים מלכתחילה - כמו שרואים יום יום באלג'זירה 12.

(חוץ מזה שהתעלמת לגמרי מהסבל האיום של תעשיית הבשר בימינו, כשהחיות עוד בחיים)

גם בלי כל הפלפול הזה, הטיעון 'מוות לא גורם סבל לכן זה בסדר לשחוט בעלי חיים' נשמע לי תמיד הגיוני. פשוט היום יש המון סבל בתעשייה עצמה)

באופן מעשי יותר מאשר 99 אחוזים מהבשר הנצרך איננו מחיות שקיימות בדרך הטבע, אלא בדרך של גידול חיות משק - מואכלות שלא כדרך טבע, מואבסות ונהרות, ומופרות ומולידות, ומושקות ומתות - הכל במעשה מלאכותי בעיוות דרכי הבריאה והמערכת האמיתית שכגן עדן. רובן ככולן אינן טבע ואינן חלק בן קיימא במעשה הבריאה, אלא הן בדיוק ייצוג של הכוח שניתן בידי אדם "לעובדה ולשומרה" והוא מהרס, מחריב, מפרק ומשבר הכול, עד לאדמה עקרה, עד צחיחות, עד קרקעות שנשטפות במי צואה ומים אפורים ומים מתים, ומוות, מוות, מוות בכול. הטבע מובר, איזונו שבין בעלי חיים וצומח וסביבה וקרקעות ומינרלים ומים נקיים ומחזור משקעים מופר, הכול ארסי ומפעפע ורדיואקטיבי ומוזרק בחלקיקי מולקולות מיקרוסקופיים, החודרים בקני נשימה, בעורם הנושם של דו-חיים (ומכאן מוטציות מזעזעות כגון צפרדעים המפתחות חמש ושש גפיים, מעוותות צלם ומפלצתיות), בדם, בעורקים, בוורידים. מי שאוכל כל דבר ואינו מודע מה הוא עושה וחושב שעתה אכל ושבע ואומר "האח האח", הוא כאוכל פגרים, כצבוע אומלל התוחב אפו לנבלה, או בעצם גרוע בהרבה גם מזה, כי אפילו חיות אלו הן טבע ואיזון ומחזור. אילולי הייתי דתי ויודע שהכל בתורה ובנביאים ובכתובים, אולי זה היה באמת נושא שבו לא הייתי חושב על מקורותינו אלא יונק ממעיין זר, אותו צילום מצב מעיניו של בן שבטי הילידים באמריקה, הנאבאחו, ההופי, הלאקוטה, שזכה לכינוי המפורסם "קוייאאניסקאטסי" וכדומה וכל השאר. אלו שהיו שם אלפי שנים "לפני", כלומר בטרם האירופאים, בטרם ה"תירבות", בטרם "המדע", או ליתר דיוק התיעוש והמיסחור, ומבכים את האור הזר, הרעש, הסיחרור.

גם בקללות בכי תבוא כתוב "יככה ה' בשחין מצרים" ולא בצרעת.. 

אבל הסטורי ענה תשובה בסגנון מאוד שונה, ואני לא ממש בטוחה למה כיוונת בדבריך.

של הרב אליהו בלומצוייג. רעיונות עמוקים בשפה פשוטה.

"תורה מאירה" התלהבתי על החומש הזה(:

משתדלת לשמוע שיעורים... כל מיני רבנים, מגוון  

הרבה פעמים כשמחפשת משהו קצר- את הרב אליהו עמר על "הזרע שמעון" לפרשת השבוע.

ספרים בעבר יצא לי ללמוד מ"בקרבך קדוש" של הרב יהושוע שפירא

ו "אהבת חיים" חכם מנחם מנשה

ספרים יפים! 

ביוטיוב

הרב אייל ורד, הרב שניאור אשכנזי, הרב יואב אקריש, סיון רהב מאיר, הרבנית רחל בזק, הרב ינון קלזן. (לא את כולם כל שבוע, ולפעמים מגוונת ברבנים נוספים)

קוראת בשבת שיעורים של נשים (הרבנית ימימה מזרחי, הרבנית יעל כורסיה) וגם את מדרש ישראלי של הרב חיים וייסמן. ולאחרונה לומדת גם את פירושו של הרש"ר הירש על הסדר - מומלץ בחום!

לא זוכר ציטוטים מדויקים אבל יש "כמעשה האמורי אשר ישב עשיתם" "בואו הר האמורי". כשם שלעיתים כל יושבי כנען נקראים הכנעני.

לזכרוני עיקר ורוב יושבי ההר היו אמורים ורוב יושבי המישור היו כנענים(פיניקים ודומיהם "והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן"). 5 המלכים שנלחמו עם יהושע בהר יהודה ובשפלת יהודה נקראים 5 מלכי האמורי. ביהושע ובמרגלים האמורי מתואר כיושב ההר יחד עם החיתי היבוסי והחיוי. לעומת הכנעני שיושב על הים ועל יד הירדן.

מבחינה מחקרית - יש כמה דעות אבל לזכרוני רוב החוקרים רואים בחיתים של כנען ובחיתים של טורקיה אותם חיתים ("וילך האיש ארץ החיתים", "כי שכר מלך ישראל עלינו את מלכי החיתים") אלא שהחיתים רובם ישבו בטורקיה וצפון סוריה, ורק מיעוטם כמושבות ישבו בכנען. כנ"ל הרבה מהחוקרים וגם הרמבן טוענים שהחיווים זה כינוי לחורים, ורוב החורים ישבו במזרח טורקיה ורק מיעוטם כמושבות ישבו בכנען. בעוד שהאמורים היו רוב יושבי ההר.

לא בטוח שסביבת שכם היתה חיוית, למרות שהעיר עצמה כן. לפי המחקר העיר שכם שלטה על שטחים נרחבים מאוד בשומרון.

2. ייתכן שעם ישראל למד מעשים רעים וע"ז משאריות האמורי יושבי ההר, שם ישראל גרו, ולא מהכנענים יושבי העמק, שם עם ישראל לא גר (לא במישור החוף, ובעמק יזרעאל גרו רק אחרי שהורישו את יבין מלך כנען וסיסרא "וישב בית יוסף בהר כי לא להוריש את יושבי העמק כי רכב ברזל להם" ציטוט לא מדויק.

3. אולי סתם כינוי. ואולי גם בגלל שעם ישראל בעיקר ישב בהר ולא בעמק, איפה שיש אמורים ולא כנענים, אז זכרו שבית עתיק זה של אמורים (במיוחד שבימי חז"ל  מחוז החוף של לבנון עד חיפה נקרא פיניקיה וההלניסטים תושבי החוף שם עוד חלקם ייחסו עצמם לפיניקים, הצידונים-כנענים תושבי החוף, למשל ההיסטוריון של הכנענים פילון איש גבל שחי לפני 2000 שנה בגבל בחוף לבנון)

אגב הפסוק "ובואו הר האמורי", אולי עוסק בסיחון מלך האמורי.

אבל שאר הראיות/הסברים נשמעים טוב!

לישראל להכנס לארץ לפני חטא המרגלים, הם היו אמורים להכנס לארץ מדרום מקדש ברנע במדבר צין, ולא לעבור דרך עבר הירדן המזרחי (רק אחרי חטא המרגלים פנו להכנס לארץ ממזרח "ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים סוף...ונסב את הר שעיר ימים רבים... פנו לכם צפונה...אתם עוברים בגבול מואב ועמון וכו'). קדש ברנע כתובה גכבול הדרומי של ארץ כנען עבר הירדן המערבי , בפרשת מסעי

גם כתוב "פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה בהר בשפלה ובנגב ובחוף הים" תיאור חבלי הארץ של עבר הירדן המערבי שחוזרים גם כמה פעמים בספר יהושע

כלומר לעיתים אמורי זה כינוי שם קיבוצי לכל תושבי כנען

בייחוד בהקשר של המאבק עם שבטי ישראל, והמלחמה התודעתית נגדם שהחשיבה את העבריים לפולשים ולכובשים (הבנה מצוינת של המדרש ובהמשך רש"י, בניסוח "לסטים אתם"). הלגיטימציה לארץ כנען כארצם של נוכרים שמיים אך לא עבריים (לא נימולים, עובדי גילולים, "גליל גויים" עם גויי הים) היא בהמשגתה מעל הכל כארץ האמורי.
בנוסף, היה גם המונח הגויי REZENU, כלומר ארץ הרוזנים (של הנוכרים), ואולי לכך מתכוון הפסוק "שמעו מלכים האזינו רוזנים", בדיוק בשירה החשובה של ספר שופטים כנגד אותו גליל גויים כנעני של סיסרא ויבין.

עם שאר עממי כנען.

גם הפיניקים וגם האמורים דיברו אמנם שפה שמית,אבל זה לא עושה אותם לבני שם. כי שפות יכולות לעבור מקבוצה לקבוצה (למשל האירים מדברים אנגלית כיום).

מה ההבדל הגדול בין האמורים לבין הכנענים-צידונים-פיניקים ("החיתי והאמורי יושב בהר והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן)?

כי ההמשך לזה הוא שהחיתים נחשבים חמיים מבני כנען, מה שאני בספק שביקורת המקרא תקבל ללא עירעור. ועוד יותר מכך, האנתרופולוגיה המודרנית הרי מוכיחה ומגנה את היהדות בכלל על בדלנותה האתנית, כי כל אדם "לבן" (ליתר דיוק קווקזואידי, caucasian באנגלית), נחשב גנטית לא רק לאותו מין אלא לאותו תת מין, ואלו כללו הן חיתים והן עבריים. ועדיין מבחינתי מה שחשוב הוא שהגויים, אפילו שמיים במוצאם, מערערים על עצם הזכות של שבטי ישראל לשבת בארץ המובטחת בכלל.

שפה הודו-אירופית.

אבל או שכדעת מיעוט החוקרים, החיתים בארץ הם לא החיתים בטורקיה אלא רק נקראו על שמם (כמו הממלכות הנאו חיתיות שלא כולן היו חיתיות אבל עם מורשת חיתית. או כמו הגרמנים הפרוסים שנקראו על שם שבט ליטאי קדום).

או שהחיתים אמנם דיברו שפה הודו-אירופית אבל הם ממוצא חמי, כמו שהצרפתים הם ממוצא פרנקי וקלטי אבל מדברים שפה לטינית. שפות יכולות לעבור מעם לעם, במיוחד בראשית הצויליזציה העולמית (גם העילמים מבני שם אבל מדברים שפה לא שמית).

השאלה אם האמורים ראו עצמם בתור שמים.

אבל למה בעצם הארץ נקראת אמורו ולא בשם שקראו לעצמם הצידונים-פיניקים-כנענים, שדיברו שפה דומה לאמורית, ואפילו עוד יותר קרובה לעברית? (לא יודע איזה שם זה)

לעתים מושג הופך לשם נרדף עם משמעות שחורגת מהמקור. אולי לכנות את הארץ על שם האמורי הפך לפולמוסי יותר מאשר סתם לכנותה "ארץ כנען", שהחל להישמע יותר "ארץ המסחר" מאשר המשמעות הלאומית המקורית, כמו שאין לנו בעיה לשיר באשת חיל "וחגור נתנה לכנעני", במשמעות שהתחדשה עוד בזמן המקרא לעניין השקלא וטריא והלכות בני אדם באשר הם.
לאיזו שפה התכוונת, אוגריתית?

היתה פיניקיה - הלוואנט, חוף לבנון, נמלי הים לקרת חדשת ואירופה המקראית, וכמובן הציוויליזציות העירוניות הנוכריות היהירות של צור וצידון (עליהן נושא יחזקאל את "קינותיו" האוניברסליות) - כל זה ככל הנראה לא היה בשאיפה גדולה להיכנס לשאלת העליונות והפולמוס בארץ כנען ה"פרימיטיבית" משהו, עם גב ההר העברי "המזוקן" ו"הישראלי". החלון היה קרוע מערבה אל הים הגדול, ולא מזרחה, בארץ שבה היה בכלל יחס אל הים התיכון בתור "הים האחרון".
לגבי אוגרית, זו בכלל היתה היתה מכונסת בתוך עצמה כאומת-עיר, ממש בסגנון ערי המדינה הכנעניות כפי שהיתה שכם בימי אותו "LABAYA" "המשתולל", או כמובן בהמשך יוון ההלנית. לא מכיר באופן כללי שאיפות התפשטות אימפריאליות בחברות מהסוג הזה.

ומימי שלמה והלאה יש קשר חזק בין הצידונים לעם ישראל (ואולי גם בתקופת השופטים מוזכר?

זה הקוריוז הציוני להכיר בתעשייה הצידונית כשותפה-בכירה לארץ המקראית שלנו, דרך המיתוג "פיניציה" של מפעל הזכוכית הישראלי. כאילו ייצוא של יינות הארץ חייב להיעטף באותו ניחוח אירופאי-לוואנטי (ולא חלילה לוונטיני...) של נוכריי לבנון המעורבבים בין בני שם לבני יפת (או אולי אפילו חמיים כפי שציינת מתוך המקרא, אבל שאני חייב לסייג ולהזכיר שבמידה רבה זה עבר להיות כינוי לכל עממי הסביבה שאינם עבריים אבל בהחלט אולי שמיים). עם המוסיקולוגיה ההלנית והשיק המרסילייזי ("תרשיש") של חופי דרום צרפת המקראיים, עם שוקי היין והלחם הפרובנסליים. בין צידונים, יוונים, מצרים אותנטיים, אולי אפילו גאלים ואטרוסקים, ישראל הציונית די נהנית לחשוב את עצמה כ"לפאתי מזרח קדימה" אבל עם כל העיניים על הספינות ממערב.
עוד עניין: אני תמיד לא בטוח אם יש מתחת לפני השטח - דווקא אתה הזכרת לשון נופל על לשון - קשר אטימולוגי בין עבריים, AMURU, ואפילו עמורפי (המוכר לנו בתעתיק קצת שגוי כחמורבי), וה"עפירו" המוזכרים לגנאי בהיירוגליפים המצריים (ובוודאי כל סיפורי ההיקסוס, ההקבלה או שלא לירידה למצרים וליוסף וכל זה). והנה, היצפתי את כל זה בלי שום AI.

הפיניקים-צידונים לבני יפת, מלבד זה שהם באו במגע ומסחר עם היוונים והשפיעו עליהם, וייתכן שמעט הושפעו מהם כמו שהושפעו מהמצרים ומכל עם שהם סחרו איתו.

יש קשר בין הפלשתים לתרבות היוונית, אבל הפלשתים הם לא הצידונים. וגם הפלשתים ייתכן שמוצאם הוא חמי מאפריקה מאזור קירני בלוב ומשם היגרו למקום המיושב הכי קרוב שהוא כרתים ואז יוון, ואחר כך גורשו משם על ידי היוונים.

בסוף מרכז הציווילזציה בלבנט היה בערי החוף הצידוניות.  גם מרכז עבודת אלילי כנען הבעל האשרה וכדומה היה שם. מה שאנו פוגשים בדמות איזבל.

יותר נכון השמיות השפיעה על חופי אירופה. מקור השמות של הערים מרסיי (מסילת), קורדובה(קרת טבה) ועוד הוא בלשון עברית-צידונית, ואפילו ייתכן שהיספניה זה אי שפניה. גם האלף בית היווני הגיע מהאלף בית העברי העתיק (המכונה כנעני עתיק על אף שראשית כתיבתו בו היתה בשומרון בתקופת השופטים ונמשך גם בימי דוד המלך בחורבת קיאפה היא העיר שעריים, ועל ידי פועלים שמיים של המצרים במכרות בתקופת שעבוד ישראל במצרים) דרך הגירסא הצידונית שלו.

תרשיש זה כנראה תרסוס במזרח חופי דרום טורקיה לא רחוק מגבול סוריה.

עמורפי זה עמורבי, עמו-רבי, המשפחה הגדולה. אמנם היה משושלת אמורית ששלטה על בבל, אבל לא נראה לי יש קשר בין המילה אמורי לעמורבי.

כנראה שהעפירו לפי מה שקראתי הם לא בני ישראל, אלא תופעה חברתית רבת שנים ורבת עמים של קבוצות ממעמד של פליטים עניים מערים שברחו והתקבצו מחוץ לערים (תופעה חברתית שהמשיכה להתקיים, כדוגמת האנשים שהתלקטו סביב יפתח, או בעלי החוב שהתלקטו סביב דוד בנידודיו).

הגיוני שהפרעה שמינה את יוסף היה חיקסוסי , זה נראה לי מסתדר עם התקופה (והחיקסוס הם כנראה מיעוט המהגרים הכנעני והשמי במצרים שתמיד ישב שם כמיעוט בתוך המצרים והצליח להגיע למעמד אליטה ולמלוכה. אבל אולי הם פלשו בבת אחת) כי רצה שליט שמי. עד שהחיקסוס גורשו ואז הפרעונים החדשים ממוצא מצרי מקורי שעבדו את ישראל.

רק הוזכרו קוריוזים. בטח לא צריך להיבהל מכל רעיון שאולי לא עולה בקנה אחד עם היסטוריוגרפיה פרשנית למקרא.

"וכנען הוליד את צידון בכורו" לכן הצידונים נקראים סתם בשם "הכנעני". "והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן:

כלומר, עדיין, במה זה עוזר לי? איך הפשט עצמו עובד עבורי? במה איישב אותו? וכמובן, מצד שני, דברי תורה אלו, מתוך חמשת החומשים ללא עוררין. לכן, אני מנסה שלא לצאת מעין יוסטון סטיוארט צ'מברליין יהודי. כן, לא אגיע כמותו לאבסורדים כגון שיושבי כנען הנוכריים היו זרים גנאלוגית לעבריים, לישראליים, עד כדי השיגעון לטעון שהגיעו עד אנגליה לייסד בה את המוצא הלאומי. ובאותו אופן לא אתעלם מהתובנות הגנטיות, שבוודאי מוצאות פער קטן בהרבה בין איש חצור לאיש נפתלי, מאשר בין איש חצור לאיש נוביה. אז גם אם בדוחק, אלך ליישב את המקרא שאינו יוצא מידי פשוטו, אבל כנראה אלך משם הלאה די מהר למחוזות הדרש.

לאתוס לאומי ותרבות. ואפילו לא תמיד לשפה.

הדוגמא הכי טובה לזה - ההבדל הגנטי בין האנגלים לאירים קטן. גם ההבדל הלשוני בימינו קטן כי שניהם דוברי אנגלית כשפת אם.

בכל זאת האירי קלטי והאנגלי אנגלו-סאכסי. בגלל הבדלי האתוס.

הפרסים הם בני יפת (דוברי שפות הודו אירופיות) והערבים בני שם.

מי אמר שיש כזה הבדל גנטי בין פרסי שגר בחוזיסטן החבל הערבי של איראן לבין ערבי שגר שם?

אין כזה הבדל גדול גנטי בין יוונים לטורקים.

אבל מעניין אם הצידונים עצמם ראו את עצמם קרובים יותר למואבים והארמים, או למצרים.

אגב מאיפה הקביעה שההבדל הגנטי בין הצידונים לישראל בבית ראשון קטן יותר מבין הצידונים למצרים?

כמובן לדעת האומר שכל נשות השבטים היו כנעניות, אז במילא חצי מהגנום העברי הקדום היה כנעני.

לגבי צידון בכור כנען. זה מתאים לכך שהצידונים היו הציווילזציה המתקדמת בכנען, והמרכז הפולחני של הלבנט

בטח רק תחת הבנות מסוימות.

למי לייחס את היותו חמי או שמי מבחינה תרבותית.

אלא אם כן מראה הגוף מאוד שונה (למשל מלוכסני עיניים). וגם זה יחסי - מבחינת החבשים הנוצרים באתיופיה הם בעיני עצמם שמים לכל דבר, שכן שפתם שמית, והם קצת פחות כהים מהעמים האפריקאים שמסביבם, ותווי הפנים שלהם יחסית מזרח-תיכונים לעומת העמים מסביבם.

ובגלל זה הם נהגו בעבר באפליה בשאר העמים מסביבם. שלטענתם הם בני חם

וזו דוגמא טיפוסית לעירבובייה שאתה מייצר בין עניינים. מבחינתי כדובר עברית זה לא מעניין ששפתם נחשבת באיזה שהוא אופן שמית, כי אין קשר בינה לבין ערבית, או מואבית (את מצבת מישע גם אתה יכול לקרוא ולהבין כמעט כאילו זו כתובת של דובר עברית בן ארבע), או כל שפה שמישהו היה עוסק בה במסגרת ארצות המקרא.
Sewasew | Ethio-Semitic (ኢትዮ-ሴማዊ)

שהיו יחסית בהירי עור אבל שחומים כמו הערבים השחומים.

השפות שלהם היו דומות לשפות החבשיות (עריכה - בדקתי הרגע, זה לא כזה פשוט. יש דברים ששבאית דומה יותר לעברית, ויש דברים שדומה יותר לשפות חבשיות).

ואגב השפות החבשיות דומות לעברית, יותר מאכדית. 

בכל זאת אני מעריך ששלמה התייחס למלכת שבא כשמית. לא?

בעצם החבשים הנוצרים לא רק שמיים, הם אפילו בני עבר, מבני יקטן (שהתערבבו חלקית באולוסיות אפריקאיות). כך שמצחיק שעובד אריתראי הוא... עבד עברי😂 (כמובן שעברי בתנך זה רק בן ישראל)

דברי יעקב הם לשון נופל על לשון "שכם אחד על אחיך" כלומר - חלק אחד יתר על אחיך, כמו לעובדו שכם אחד, חלק אחד. כלומר יוסף יקבל 2 חלקים בארץ לשני שבטיו אפרים ומנשה. וזה עצמו מדבר על השומרון נחלת אפרים ומנשה שמרכזה העיר שכם, שהיתה בגבול בין אפרים ומנשה.

גבול אפרים עם מנשה מגיע מתפוח צפונה למכמתת על פני (ממזרח) לשכם ביהושע ומשם פונה מזרחה, משמע ששכם במנשה. אבל ברשימת ערי הלויים שכם נמצאת בערי אפרים. כנראה העיר היתה עיר גבול בין מנשה לאפרים. ועל חלקת השדה של קבר יוסף כתוב "ויהי לבני יוסף לנחלה" משמע שהגבול בין אפרים ומנשה עבר בתוך החלקה עצמה.

אז בעצם "שכם אחד על אחיך" הכוונה גם 2 נחלות אפרים ומנשה, וגם העיר שכם שנמצאת בדיוק ביניהם, שאת העיר שכם "לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי (של שמעון ולוי , אבל זה בעצם שלו)". אין הכוונה דווקא לחלקה שאוצה הוא קנה בכסף, אלא לכל העיר שכם שכבש בחרב וקשת שמעון ולוי, ובמילא שדה העיר והחלקה איתה

אז שכם גם כחלק וגם כעיר שכם. כי אחד על אחיך מתאים לחלק, ולקחתי מיד האמורי מתאים לעיר שכם