השוואה של נאצים או ערבים לעמלק היא בדרך כלל דרשנית - היא לא מכוונת להריגת פגים גרמניים, אלא ליצירת תנועת נפש 'ניצית'. היא שואבת השראה ממצוות מחיית עמלק כדי לומר שלפעמים יש רוע שצריך להשמיד (שזה משפט שגנדי, למשל, אולי לא היה מסכים איתו)

עמלק הוא בן של העם האדומי אך ללא זכרון הקשר ליצחק.

כך הנאצים הם תוצר של הנצרות, אך כבר ללא זכרון הנצרות והקשר הרוחני לעם ישראל.

…הזאת נגרם לנו נזק בן לאומי עצום.

אחת השקרים הגדולים בעולם הוא שאנו גורמים השמדת עם. הם מוצאים תימוכין בזה שפוליטיקאים מגדירים את הערבים עמלק וממצתים את הצווי להשמדה שקיים בתורתנו ואז לך תסביר להם את ההפך.

אבל זה רק אומר שפוליטקאים לא צריכים להגיד כל דבר. וזה כבר פחות קשור לבית המדרש..

גם אי אמירות בכלל,  גם אמירות שהוכתבו בידי הגויים, גם כל אמירה אחרת.

החץ כבר נורה, והמטרה מסומנת בכל פעם לפי הכלים שיש במיידי.

אם לא טענה מטופשת זו, אז היו טוענים טענה מטופשת אחרת.

גם הם וגם השמאל הבוגדני מבינים שאמירת "עמלק" היא כמו אמירת "איזה נבלה/חרא/ממזר/חמור". האם הכוונה היא שצריך להוריד את את מושא הגנאי באסלה? להכניסו לדיר? או לתיצו לעוף השמיים?

גם הטיפש הגדול ביותר מבין את המליצה.

הרשע, לעומתו, יתפוס על זה טרמפ.

תמיד הם יודעים להוציא דברים מהקשרם, אז דווקא בעמלק הם לא מצליחים לראות מעבר לטקסט עצמו?! שישקרו למישהו אחר.

בצורתו הנקבית עמלק זה הטלת ספק בכל אמת ומוסר עלשהי בטענה הפוסטמודרניסטית שאין אמת. כדוגמת עמלק שהיה עם נוודי מדברי חסר תרבות כלשהי  לעומת עמים אחרים (ולכן עמלקי שמתגייר יכול לבוא בקהל ה מייד, בניגוד למואבי).

כשהערבים מתנהגים בברבריות בהמית נטולת מוסר אז הם כמו הנאצים ועמלק

אבל לא בעולם שלנו. "ראשית גוים עמלק".  נדמה לי שהרב קוק אומר שצריך למחות את עמלק מתחת לשמים, לא מעל  השמים שם יש לנקודת האמת שבו מקום

הוא יהיה פרא אדם, ידו בכל ויד כל בו - אך ישמעאל עשה תשובה בסוף ימיו ומעשה אבות סימן לבנים.

עמלק לעומת זאת, אחריתו עדי אובד.

את הרע יש להשמיד בכל מקרה.

בימינו פרא אדם זה ביטוי שלילי. אבל זה המצאה מודרנית. 

הפשט הוא אדם-פרא, כמו אדם-זאב. פרא זה חמור בר מדברי והוא סמל לחוסר מסגרת וחופש לעומת חמור מבוית שעובד "מי שילח פרא חפשי ומוסרות ערוד מי פיתח. אשר שמתי מדבר ביתו. ישחק להמון קריה לא שמע קול נוגש". רש"י מסביר פרא אדם - אוהב מדבריות. הערבים בתרבותם חסרי מסגרת ומייצגים חסד של אברהם ופריצת מסגרות, שעוותו לטומאה אצלם בתור גזלנות "ידו בכל ויד כל בו" למרות שגם שם יש פירושים שזה מסחר ולא גזל. אפילו בצורת הבניה של כפר ערבי אפשר לראות חוסר מסגרת

כמו שכתוב בפרקי דרבי אליעזר (פרק מד)

"ר' יוסי אומר כשבא סנחריב לארץ ראו כל העמים שסביבות ארץ ישראל מחנה סנחריב ונתייראו הרבה מאד וברחו איש ממקומו שנ' ואסיר גבולות עמים וכו' 

ועמלק נכנס למדבר ונתערבו עם בני ישמעאל וכלם היו עשרה עמים שנ' 'אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים גבל ועמון ועמלק פלשת עם יושבי צור גם אשור נלוה עמם היו זרוע לבני לוט סלה"

יהדות, שיעורים, זמנים | אתר ישיבה

רואים מלשונו שכל החילוק הוא האם יש חיוב גם על היחיד או רק על הכלל. אבל מבחינת שאר הגדרים הכל נשאר אותו דבר.

יש רק מלחמת מצווה (בפיסקה הבאה הרב סולובייצ'יק מציע שזה המקור של הרמבם שעזרת ישראל מיד צר זה מלחמת מצווה)

מצטט מהתשובה באתר ישיבה:

הגאון המפורסם הרב יוסף דב סולובייציק (ראש ישיבת רבנו יצחק אלחנן) הביא בספרו "איש אמונה" (הוצאת מוסד הרב קוק, עמ' 101-102) בשם אביו הרב משה, כי כל מי ומי הקם להכחיד את עם ישראל ללא סיבה מובנת, לא לשם הרחבת גבול ולא לשם אוצרות הטבע, או להשיג נמל ים למען מסחר בינלאומי וכיו"ב אלא "שנאה לשם שנאה", הרי בזה עצמו מוכח עליו כי הוא מזרע עמלק, אשר גם הוא התקיף אותנו לראשונה בימי משה ללא שום סיבה. זו לשונו: "כל אומה המתנכלת לכלות את כנסת ישראל, הופכת ע"פ ההלכה [להיות] עמלק".

העיר הגאון כי בזה מוסבר מדוע כאשר הרמב"ם הזכיר דין "לא תחיה כל נשמה" לענין שבע אומות שהיו בארץ כנען, סיים דבריו בסיכום "וכבר אבד זכרם" (הל' מלכים, פרק ה הלכה ד). לעומת זאת כאשר הזכיר מצות מחיית עמלק, סעיף אחד אח"כ, לא סיכם דבריו "וכבר אבד זכרם". והוא פלא. כי הרמב"ם ידוע בסדרנותו ועריכת דבריו באופן ההגיוני ביותר. אם היה חושב על עמלק שגם הם אבדו מהעולם כאומה ואין אפשרות בידינו לזהותם, מדוע לא המתין בכתיבת המלים "וכבר אבד זכרם" עד סוף הלכה ה, ובזה יכלול יחד גם ז' עמים וגם עמלק באומרו שאין בידינו לקיים מצוה גדולה זו? אלא מובן לנו מדבריו שבאמת אפשר לזהות בימינו מי הוא מזרע עמלק, וקיימת גם בימינו האפשרות לקיים מצות הכחדת אומה שפלה זו.

כותב במפורש בקטע שצילמתי שאין מחיית יחידים בנוגע לשאר האומות הקמות על ישראל

אבל מבחינת האומה בכללותה יש את אותם גדרים.

אין מחיית יחידים זה בסה"כ אומר שבמקרה שהאומה היא לא ביולוגית עמלק אז היחיד לא מצווה להרוג מאותה אומה, וזו מצווה שמוטלת על הציבור.

תקרא שוב את הפסקה השנייה של הדברים ששלחתי ותבין שחייב להבין כמוני.

מציע שתחזור לקטע עוד יום יומיים ותקרא אותו שוב

כנ"ל....

ש"מחיית יחידים" = מחייה של יחידים מעמלק:

"However, the obligation to wipe out individual Amalekites, as set forth in the verse from Deuteronomy, applies only to genealogical descendants of Amalek. Now it is true that Maimonides' ruling also includes the obligation to blot out individuals, an obligation which does not apply to any nation other than Amalek, even if that nation seeks to destroy the Jewish people"

(לא שאני יודע איך אפשר לקרוא אחרת את הררי קדם)

@תות"ח!

זו רק הגדרה לעניין האם מקיימים את מצוות העשה המיוחדת של מחיית עמלק כן או לא. אבל מבחינת הגדרים לפי הגרי"ז הם ממש אותם גדרים כמו עמלק (ואמנם מוכח שהרב שמואל אריאל לא סבר כך, אך ראה בהמשך כל הרבנים שהבינו כפשט הדברים).

ועיין פשוט בתשובה כאן לדוגמא:

https://www.yeshiva.org.il/midrash/7180

וכן כאן:

https://www.yeshiva.org.il/midrash/5698

וכן כאן:

https://www.yeshiva.org.il/midrash/3273

וכן כאן (בסוף):

https://www.yeshiva.org.il/midrash/7281

וכן כאן:

https://www.yeshiva.org.il/midrash/10868

וכאן:

מלחמה לה' בעמלק - ישיבת הגולן

ועיין בתשובה זו שמגדיר שרק תינוקות קטנים מאוד טכנית נחשבים כחפים מפשע:

https://www.yeshiva.org.il/ask/140953

חלקם בכלל לא מזכירים את הרב סולובייצ'יק או הגרח, חלקם רק מדברים מבחינה דרשנית, ואף אחד לא כותב שזה לא נכון שהרב סולובייצ'יק מחלק בין עמלק הביולוגי - שרק בנוגע אליו יש מצווה להשמיד כל יחיד - לשאר האומות

היחיד שכן זה הרב ון דק. לדעתי הוא טועה ברב סולובייצ'יק, כשהוא לא שם לב לחילוק, ובגלל זה הוא דוחה אותו הלכתית ומעביר את הרעיון לתחום הדרשנות: "אף שהלכתית קשה להכיל בדברי הרמב"ם שמצוות מחיית עמלק – גברים, נשים וטף – תחול על כל האומה הרוצה בהכחדת ישראל, מכל מקום מבחינה רעיונית זה נותן משנה תוקף למלחמה נגד אומה הרוצה בהכחדתנו מן העולם"

כל הקישורים שהבאתי ציטטו (לא בהכרח בלשונו) את הרב סולובייצ'יק (למעט הרב מרדכי אליהו שאמר את זה בשם עצמו ולא בשם הרב סולובייצ'יק). אף אחד לא הביא אותו בהקשר דרשני.

לדעתי הרב ון דק לא טועה, וזה פשט הרב סולובייצ'יק (ונראה לי שאתה יותר מדי תולה את דבריו ברמב"ם ומשום שיש לך הבנה מסויימת ברמב"ם ואתה חושב שזה לא נכנס ברמב"ם, אז אתה גם מסביר שהרב סולובייצ'יק לא חשב את מה שחשב. נקודה למחשבה).

ושאלה, לפי שיטתך, מה שייך הדיוק ברמב"ם? הרי הוא מדייק ברמב"ם שהסיבה שהרמב"ם לא אמר "וכבר אבד זכרם" כדי להגיד שהמצווה לא מעשית בימינו לגבי עמלק היא משום שהמצווה מעשית משום שהיא שייכת כלפי כל עם ששונא בשביל לשנוא את עם ישראל....

הבאת שבעה קישורים. בקישור הרביעי והשביעי הגריד והגרח לא מוזכרים. הקישור השישי זה הרב ון דיק. כל השאר מה שכתבתי ("חלקם רק מדברים מבחינה דרשנית, ואף אחד לא כותב שזה לא נכון שהרב סולובייצ'יק מחלק בין עמלק הביולוגי - שרק בנוגע אליו יש מצווה להשמיד כל יחיד - לשאר האומות") 

הרביעי- כתבתי כבר שהרב מרדכי אליהו לא מזכיר את הרב סולובייצ'יק, אבל הוא בעצמו כותב את אותו דבר מבלי להזכיר את הרב סולובייצ'יק. לגבי השביעי, אני יודע, השביעי רק הייתה הערה שלא כולם מוגדרים כחפים מפשע ומדובר רק על תינוקות קטנים מאוד.

אני לא חושב שהם מדברים מבחינה דרשנית, הם מביאים מקור הלכתי ומשתמשים בו לדרוש (חלקם). הרי גם אתה מסכים שמדובר על מקור הלכתי והרב סולובייצ'יק כתב בפירוש שזה עניין הלכתי, ולא דיבר על דרך הגדה. ובכל מקרה, הבאתי את הקישורים רק כדי להראות שהם הבינו את הרב סולובייצ'יק כפשטו ולא כתבו חילוקים. נכון שהם גם לא שללו באופן חיובי את החילוק, אבל לדעתי הפוך, מי שמחלק חילוקים הוא המחדש....

מהציטוט של אביו אתה מבין שהוא מדבר ברמה ההלכתית.

כן

הרב סולובייצ'יק כדרכו מחבר הלכה ואגדה. בהרבה מספריו שלכאורה אגדתיים הוא מדבר פתאום על דברים הלכתיים. ברור שגם פה הוא לוקח הלכה ומדבר עליה בהקשר אגדתי.

פתאום שמתי לב שזה נשמע תיאור קוקניקי....😅

רק מה שהבאתי הוכחה מהרבנים הנ"ל זה שהם לא עשו חילוקים אלא הבינו אותו כפשטו.

קראת את הסימן בהררי קדם?

מהדיוק ברמב"ם מוכח שהעניין בא להרחיב ברמה ההלכתית את מצוות מחיית עמלק. אם הוא לא בא להרחיב את מצוות מחיית עמלק, אז אכן מצוות מחיית עמלק לפי הרמב"ם תהיה לא מעשית בזמן הזה, והיה צריך להוסיף וכבר אבד זכרם כמו שהוסיף לגבי שבעת עממין. אמנם, המצווה שונה קצת בגדריה (שהיא מוטלת רק על הציבור ולא על היחיד), אבל זו אותה מצווה.

לא.

הפסוק תמחה שמדבר על היחיד לא נשאר, המלחמה לה' בעמלק, מלחמת הציבור, נשארת (בוודאי שמלחמת הציבור היא מצווה של ממש ולא רק משהו אגדתי, וברור שגם יש לה את אותם גדרים שהופיעו לגבי מצוות היחיד).

ובכל מקרה, קראתי את הררי קדם, ולא חוזר בי מדבריי.

לפי ההגדרה שהוא הביא בסוף, הוא מגדיר שגם מלחמת עזרת ישראל מיד צר יהיו לה את הגדרים של מלחמת עמלק.

מזכיר שלפי שיטתך אין הבנה איך החידוש שלו מסביר את השמטת הרמב"ם שלא הוסיף "וכבר אבד זכרם" ביחס לעמלק, וטרם ענית על כך

בנוגע לשאלה שהוספת בעריכה - בית המדרש

(והרב סולובייצ'יק אומר שרק - בית המדרש

שוב, הרמב"ם אומר: ומצוות עשה להכרית זרעו של עמלק, ולא מוסיף וכבר אבד זכרם. לפי דעתך זה בכלל לא קשור לעמלק, זה סתם מלחמת ישראל מיד צר, וממילא הרמב"ם היה צריך להוסיף וכבר אבד זכרם, ולא ברור עדיין מדוע השמיט מילים אלו.

הוא כותב, יש שני גדרים במצווה. מצוות מחיה כלפי עמלק הביולוגי, ומלחמת התקוממות כלפי עמים שבאים למחות את ישראל. הגדר השני לא בטל 

אני לא מקשה, אני מסביר את הרב סולובייצ'יק. לכאורה יש סתירה בין תחילת דבריו לסוף דבריו. אני הסברתי את הסוף בצורה שמתאים להתחלה (לפי דעתי גם ההסבר חלק, זה לא קשה או דחוק), אך לך אין הסבר איך ההתחלה מתאימה לסוף. ההסבר שכתבת פה מסתדר עם הסוף, אך לא עם ההתחלה, כי לפי דבריך לא מובן איך חידושו מסביר את לשון הרמב"ם, ולפי דעתך לא מובן מדוע הרמב"ם השמיט "וכבר אבד זכרם" כשדיבר על עמלק, הרי זה נכון לחלוטין, ומצוות מלחמת עמלק איננה מעשית בזמן הזה.

שאלתי שאלה, תענה עליה.....

איך מסתדר הדיוק בלשון הרמב"ם לפי שיטתך....

ושים לב גם ללשונו: "דין מלחמת עמלק עדיין קיים בכל אומה אחרת הזוממת לכלותנו".

אשאל אותך שאלה פשוטה יותר: לפי שיטתך, מה החידוש של הגרי"ד? והרי ברור שעם שקם על עם ישראל לכלותו אפשר לצאת עליו למלחמה, שזה הרי דין מלחמת עזרת ישראל מיד צר. אז מה החידוש שכשהוא שונא לשם שנאה זה נחשב מלחמת עמלק? מה הוא בא לומר? זה סתם גיבוב מילים מיותר לפי שיטתך....

(כבר כתבתי את זה, אולי כדאי לקרוא מחדש את כל השרשור)

ישראל מיד צר כשני סוגים שונים של מלחמות? לפי שיטתך זו אותה מלחמה.

ואני כבר הסברתי את הקטע שצילמת....

עיין שיעור של הרב ראובן פיירמן "זכר עמלק".

(לא מדבר על כל הערבים באשר הם, אלא על אוייבינו שאנחנו נלחמים מולם כיום).

זכר עמלק | הרב ראובן פיירמן

למחיית זכר עמלק יש סיבה מפורשת בתורה :

"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ – תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח."

מי שמזנב לא בהכרח רוצה להשמיד (לא שלא חסר כאלה שרוצים להשמיד)

לכן ההגדרה שמי שרוצה להשמיד הוא עמלק לא משכנעת אותי (חוץ כמובן מהמן האגגי שהוא מזרע עמלק)

לכן "העברת התפקיד" ממש לא מעבירה את הצווי.

לכן מכוון שעמלק בא מעשיו ולא מישמעאל אז לערבים אין קשר לעמלק (לא שהם לא בני מוות בהרבה מקרים אבל לא מצווי מחיית עמלק אלה מהגנה עצמית)

גם ערבוב העמים על ידי סנחריב לא יכול לשנות את אפיון עמלק ולשייך כל עם שרוצה להשמיד את עם ישראל למצוות מחיית עמלק  (גם כאן יש מצווה להלחם אבל לא מצווי מחיית עמלק אלה מהגנה עצמית)

אינני חושב שהתיאור: "אשר קרך" בא להגדיר מיהו עמלק, אלא בא להגיד מה תכליתו בעולם. הוא בא לעורר את אותם אנשים ששכחו את יהדותם ולהזכיר להם מי הם (עיין ערך שואה).

ברור מהמדרשים שמתארים איך עמלק בא מרחוק על מלחמה לא לו ובא לקרר את האמבטיה וכו', שהעניין של עמלק הוא השנאה לשם שנאה (וכן זה פשט נבואת בלעם על עמלק, שהוא "ראשית גויים", עיין תרגום אונקלוס שם).

מבחינה גזעית/ביולוגית אתה צודק שאין לערבים קשר לעמלק, אבל שוב, העניין הוא מבחינת הדרך.

אני חושב שהסברה שלו מאוד פשוטה וישרה. די ברור שהסיבה מדוע התורה ציוותה ציווי כ"כ "הזוי" היא משום שעמלק בעל תפיסה אידיאולוגית של השמדת ישראל ואנטישמיות ורע. להגיד שעמלק הוא "שורש הרע מבחינה רוחנית" לא מחזיק מים. צריך להסביר הסבר אמיתי. וההסבר האמיתי הוא כמו שהציג. לפי ההסבר הזה, ברור שהעניין הוא לא גזעי וכל מי שיילך בדרך הזאת גם יהיה לו דין עמלק. גם זה נראה ברור מפשט התנ"ך ששאול איים על הקיני: "פן אוסיפך עמו" אף שהקיני וודאי לא מזרע עמלק.

ובאוייב נלחמים ומשמידים. הבא להורגך השכם להורגו. לא משנה אם הוא עמלק או לא.

היא האם יש שאיפה להימנע מפגיעה באזרחים או שאין שאיפה כזאת, ואדרבה, הפוך (ברגש לכל בן-אדם כנראה יהיה קשה לפגוע באזרחים, אני מדבר על שאיפה מעשית, כמובן)

... לא לבטא את זה  בטפשות בקול רם.

הטיפשות היא ההפרדה חסרת הבסיס בין מפלצת פעילה למפלצת רדומה.

כל מפלץ נדון על שם סופו.

אתה גדול....🤣

אלא אם יתברר שהחיבור לאנימאגים היה עלה תאנה או גרוע מזה עלה גפן (שכידוע הוא מתולע ורבים טועים בו ואכמ"ל).

כאשר מעדיפים להילחם במדינה במקום באויב, להפגין מול ישראל במקום מול שגרירויות העולם, להדהד שקרי חמאס במקום אמת, לרחם על ילדי עזה במקום על הילדים שלנו שחטופים, להפוך את הקורבן לתוקפן, ולשאוף לאובדנה של ישראל מטעמי תאוות שלטון ודיקטטורה משפטית - אז כל הרעל שלך מאבד את המסכה שלו.

מי מהדהד את ה"טעויות" של הפוליטיקאים שלנו בעולם? האם אתה שומע על כל "טעות" של בכירי הנרצים בעזה? או על "טעויות" של נאצים איסלאמיסטים אחרים? או אפילו על "טעויות" של פוליטיקאים מהשמאל הישראלי, או בכללי בעולם?

כמו שאמרתי כבר, השמאל אורב לכל שביב אמירה שאפשר לסלף ולהעצים כדי להביא להשמדתה של ישראל. וכשזה אינו בננצא, אז פשוט ממציאים שקרים מלכתחילה - כמו שרואים יום יום באלג'זירה 12.

אפילו כשלוחשים ממש בשקט שאפילו האדם עצמו בקושי שומע ה' שומע ומבין.

שאדם יכול ממש לצעוק ויצא רק קול דממה דקה וזה נחשב צעקה ממש

הנימוקים המרכזיים על פי המסורת וההלכה:

המקור: תפילת חנה

את עצם הדין שצריך להתפלל בלחש הגמרא במסכת ברכות (דף לא עמוד א) לומדת ממה שכתוב אצל חנה (שמואל א' א יג) "וקולה לא ישמע", מכאן שאסור להגביה קולו בתפילתו.

והטעם מבואר שם (דף כד עמוד ב, וברש"י) משום שמי שמשמיע קולו בתפילתו הרי זה מקטני אמנה, כי מראה בזה כאילו אין הקב"ה שומע תפילת לחש.

בגמרא למדו מכאן שבתפילה המרכזית, על האדם להשמיע את המילים לאוזניו בלבד, אך לא לאחרים, כדי לבטא פנימיות ועמידה אינטימית מול בורא עולם.

מניעת בושה לחוטאים

בנוסף, חז"ל הגבילו את גובה הקול בתפילה עד לרמה שאפילו מי שעומד ממש בסמוך למתפלל, לא יוכל לשמוע את מילות התפילה, כדי שלא לבייש מי שבוחר להתוודות בתוך התפילה ולפרט את חטאיו האישיים.  

הטור (או"ח סימן קא) מביא את מחלוקת הראשונים, האם לחש התפילה יכול להישמע לאוזנו של המתפלל או שיש לומר את מילות התפילה בלחש חרישי שאף אינו נשמע למתפלל עצמו, ובהמשך דבריו מביא הטור, כי ענין זה מצוי כבר במחלקת הירושלמי והתוספתא, לשיטת הירושלמי מותר למתפלל להשמיע לאוזנו את מילות התפילה (אך אין להתפלל באופן שאחרים שומעים את דבריו), ולשיטת התוספתא יש להתפלל בלחישה אשר אף איננה נשמעת למתפלל עצמו (כשיטת הזוהר המובאת במגן אברהם או"ח סי' קא סע"ק ג).

להלכה נפסק בשולחן ערוך (או"ח סימן קא סעיף ב) כי יש לבטא את מילות התפילה (שמונה עשרה) באופן ברור וכן יש לומר את מילות התפילה בלחישה, אך אין צורך בלחישה מוחלטת אלא מותר להשמיען לאוזנו (כשיטת הירושלמי ושיטת הרשב"א המובאת בבית יוסף): "ולא יתפלל בליבו לבד אלא מחתך הדברים בשפתיו ומשמיע לאוזנו בלחש…"

הפוסקים (פסקי תשובות סימן קא אות ד) העירו, כי יש לתת את הדעת ולהקפיד על ביטוי מלא של האותיות והמילים שכן בשל הדיבור בלחישה מצוי שהאותיות והמילים אינן ניכרות או שאינן ברורות דיין (ויש לבטא את המילים בשפתיו באופן ברור כפסק השו"ע וכדברי הגמרא במסכת ברכות לא ע"א בענין תפילת חנה).

>> ההבדל בין הלחש לחזרת הש"ץ

התפילה בלחש היא חובת היחיד. לאחר מכן, נאמרת חזרת הש"ץ בקול רם על ידי שליח הציבור. למנהג זה היו שתי מטרות היסטוריות:

- להוציא ידי חובה את מי שאינו יודע להתפלל בעצמו.

- לאפשר אמירת "קדושה" ו"ברכת כהנים", שניתן לומר רק בציבור ובקול.

אגב, מאידך יש עניין לבטא את האותיות כראוי. החיד"א מדבר על זה בספרו שם הגדולים, נדמה לי בקטע על רבי יצחק סגי נהור.

[שמבין ענין

מאוד משתנה בין פוסק לפוסק בפרט אם המשפחה עשויה להעלב אז אי אפשר לעזות לך.

https://www.yeshiva.org.il/midrash/5202#:~:text=%D7%A0%D7%92%D7%93%D7%A0%D7%95%20%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%A8%20%D7%A9%D7%90%D7%AA.-,%D7%9E%D7%9C%D7%9A%20%D7%91%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%94,-%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%20%D7%9E%D7%98%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99

מה להשוות.

כיום השמאל משוגע לחלוטין ואיבד את שפיות דעתו, ואחוז אמוק לרדוף את הציונות הדתית בכל דרך. ובטוח שהציונות הדתית תתפוס את מקומו ותדיח אותו. בגירוש מגוש קטיף זה לא היה. החלום על פוליטקאי שיצא מחוץ למפדלנקיות שדואגתרק למגזר היה רק חלום באותם ימים.

כיום השמאל , כמו שאול , יודע את האמת - הציונו תהדתית עוד ינהיגו את המדינה. הם טועים רק שחושבים שהצ"ד ימרדו בשמאל ולא יהיו ממלכתים. לעולם לא נעשה הפיכה. זה פשוט יקרה לבד.

כמו ששאול מת בסוף ודוד החליף אותו.

ותהי המלחמה ארכה בין בית שאול ובין בית דוד ודוד הלך וחזק ובית שאול הלכים ודלים.

 שמואל ב ג א

לא יודע בן כמה אתה וכמה היית מעורב, אבל הנק' הזו היתה נוכחת כבר אז (למשל: הקרבות של פייגלין על ראשות הליכוד) ולכן הרב וסרמן כתב עליה.

כדי לראות "ניצוץ" מהפחד שהיה כבר אז מהמתנחלים, חפש בגוגל "דברים שאי אפשר היה לומר בזמן ההתנתקות".

מפת כתבי הראי''ה שאינם ערוכים 
 

במבט על - שמונה קבצים זה המחברות מהם נלקטו כמעט כל הפסקאות המחשבתיות בשס הלבן בספרים שנקראים 'אורות ה____'. הם נכתבו בין עליית הרב קוק לארץ למלחמת העולם הראשונה - כשהיחס החיובי של הרב קוק לחילונים כבר הבשיל לחלוטין, ולפני הנסיגה של הרב קוק מכמה עמדות 'פרוגרסיביות' בעקבות מלחמת העולם הראשונה 

פנקסי הראיה, קבצים מכתב יד קדשו וכו זה הוצאה של שאר המחברות. עם הרבה חפיפה ביניהם

אשמח גם לדעת על דוגמא או כמה ..

וממש אפשר לראות זאת בכתבים?

שבהתחלה הוא כתב כך, ולאחר כמה שנים כתב אחרת??

נשמע מרתק.. אשמח להחכים..

בנוגע לחילונים יש סקירה יפה של הרב רחמני בנספח לספר 'לנבוכי הדור'. בהתחלה היה לרב קוק ביטויים מאוד קשים נגדם, אחרי זה זה הצטמצם רק למנהיגים החברתיים שלהם, ועם העליה לארץ התרחש מהפך גמור. הרב קוק עצמו התייחס לזה, וגם הרב צבי יהודה, וזה קיבל את הכינוי 'תורת חו"ל' מול 'תורת ארץ ישראל' (זה לא היה השינוי היחיד שקרה עם העליה לארץ)

בסקירה הוא מדבר גם קצת על המהפך השני, בעקבות מלחמת העולם הראשונה. אבל מי שכתב על המהפך השני בהרחבה זה הרב אברהם סתיו. הנה המאמר השיטתי, עם המובאות והניתוח הדקדקני, לצערי באנגלית:

Progressivism and Conservatism in the Thought of Rav Kook - Tradition Online

ויש לו כמה 'תמצותים' בעברית, למשל:

"לא נתפעל מן התרבות האירופית"

(זה שונה מהשינוי הקודם. כבר בחו"ל הרב קוק אימץ בגדול את הרעיונות של הקידמה האירופית, המשיך עם זה בארץ ואולי אפילו ביותר נועזות, ומלחמת העולם גרמה לו לשבר גדול באמונה הזאת)

כתבי הרב ביפו משדרים שדר יותר מיסטי-תמים(לא תמים בקטע הנאיבי או טפשי, אלא תמים בקטע הטוב). וכתבי הרב בסאנט גאלן ולונדון יותר שדר שכלי, בוגר, נאבק בבעיות העולם ובנצרות. 

זה קצת מזכיר את המדרש על שלמה שכשהיה צעיר כתב את שיר השירים, וכשהתבגר כתב דברי חכמה של משלי.

אבל לא ראיתי שינוי מהותי בתוכן. רק בסגנון ובמה הרב מתמקד בו במה שהוא כותב.

אבל זה רק התרשמות מסקירה שטחית שלי, לא בדקתי לעומק.

לדעתי זה בעיקר מההבדל בין המתיקות של ארץ ישראל בעליית הרב קוק לראשונה, לבין תורת ארץ ישראל בעת שהיתו בחו"ל (שממשיכה להיות תורת ארץ ישראל, כמו שיחזקאל ממשיך לקבל מנבואה בחול כי שרתה עליו בארץ ישראל רוח הקודש) שמקבלת מימד יותר שכלי , בוגר ונלחם בחסרונות העולם.

ייתכן שהדבר דומה להבדל בין שנה ראשונה לנישואין לבין זוגיות מבוססת אחרי הרבה שנות עבודה זוגית (למרות שאין לי נסיון בתחום)

בפעם הראשונה שהרב אברהם סתיו כתב על שינוי ספציפי בעמדת הרב קוק בנושא כלשהו עם השנים (יחס לנשים), הלכתי לספריה של הישיבה ופתחתי את כל הקבצים והפנקסים וליקטתי פסקה פסקה כל מקום שהרב קוק התייחס לנשים. וככה הראיתי לו שזה בכלל לא נכון!

ואז הוא ענה לי ושיכנע אותי שהוא דווקא צודק 🙃

תרגיש בנח לענות על מה שתרצה/מה שלא מכביד..

מהסוף להתחלה ברשותך.

א. הרב סתיו הצליח לשכנע אותך שחל שינוי ביחס הרב קוק לנשים ע"י שהראה לך מקורות נוספים או שהסביר לך אחרת את תוכן הפסקאות שמצאת? אם ישלך מקור אחד אשמח להפניה.

ב. שאלה צדדית.

איך חיפשת פסקאות של הרב על נשים? לשמונה קבצים ולעין איה יש מפתח. יש גם לפנקסים?

ג. כשביקשתי שתרשום נושא אחד ספציפי שהרב קוק חזר בו אז הנושא שבחרת הוא היחס לחילונות?

ד. אחשוף את בורותי אבל לא נורא, אפשר הסבר ראשוני למה מלחמת העולם הראשונה היא סיבה לשינוי העמדה?

ה. אם הבנתי נכון, הספרים אורות ואורות הקודש וכו מכילים פסקאות שלטענתך בהמשך ימיו הרב קוק חזר בו מחלק מהם?

ו. יש לך 2 פסקאות שמראות את השינוי אחת לפני שחזר בו והשניה אחרי שחזר בו?

תודה גם על מענה חלקי.. 🤗🙌

א. אני אשלח לך בפרטי קישור לדיון שהיה לי איתו (אאוטינג). ב. לא הכרתי אז את המפתחות. פשוט ביליתי את השבת בלעבור על כל הקבצים והפנקסים ג. כן ולא. כלומר כבר תכננתי מה לכתוב לפני ששאלת, ואז כששאלת אמרתי לעצמי 'טוב חילונים זה הדוגמא הכי מובהקת ומקובלת למרות שהיא קשורה רק למהפך הראשון'. ד. נוראות המלחמה גרמו הלם להרבה אנשים. זו 'הקידמה' וזו שכרה? ובמילים של הרב קוק - אורות המלחמה פרק ח ה.  אמת. ו. בהודעה הבאה? 

ו. דוגמא לא פרובוקטיבית, מתוך הנספח של הרב רחמני:
 

מי שלא מצליח להבין מה זה קדושת הכוח המדמה שהרב קוק מדבר עליה, ולא מצליח להבין מה זה אומר תובנות מיסטיות בפני עצמן שנובעות מהכוח המדמה.
 

אלא חשיבתו ראציונאלית כמו הרמבם ומשה רבינו.

לא יצליח לעולם להבין את חוויתו של הרב קוק, והעובדה שכתביו בארץ נכתבים כהשראה דימויית ולא רק עיון שכלי. ואפילו כתב היד שלו השתנה כשעלה לארץ.

זה כמו אדם ללא חוש מוזיקלי שינסה להבין אנשים שנהנים ממוסיקה.

כל הנחותיו, במחילה, תהינה שגויות.

ראוי שהרציונליסטים יפרשנו רציונליסטים, ושהמיסטיים יפרשנו מיסטיים.

בדיוק כמו שמיסטיים לא יצליחו לפרש את הרמבם טוב כי לא מבינים את ההסתכלות שלו על העולם

חוץ מזה שבתקופת עין איה וזוימל, הרב הרבה להתעסק הן בעין איה והן במדבר שור בחילוק של הערך העצמי של עם ישראל לבין הערך התועלתי שלו בעולם

מקדושת הדימויים שלה.
 

אני לגמרי מבין את המעבר מהסתכלות בחו"ל על המוסר, לסתכלות בארץ על "רוח האומה".

אני יכול לנסות להסביר. אבל לא יודע אם אדם ראציונלי יצליח להבין זאת (לא כותב מזלזול אלא מהבנה שלכל אדם יש צורת הסתכלות שונה על העולם)

לפי זה, כל הבניין שבונים על אורות הוא מעוות במקרה הטוב.

ואיך בכלל יודעים מה כן דעתו ומה לא דעצו בשורה התחתונה?

כמו כן, מה ההתייחסות של גדולי התלמידים לעניין הזה? או שהם בכלל לא מקבלים את הקביעה שלך?

אני אנסה להציע כמה כיוונים לחשיבה: 
 

• השאלה 'מה הרב קוק אמר' לא בהכרח קריטית. הכתבים שלו הם מקור להשראה, ופתחו שערים טובים ויפים בהרבה תחומים. אבל השאלה החשובה היא פשוט מה נכון ומה ה' רוצה מאיתנו

• אם הרב קוק שינה את דעותיו לעיתים, והרצי"ה הלך עוד צעדים קדימה, אפשר לתפוס את תורת הרב קוק כשיטה שצומחת ומתפתחת, ולא סטטית. ואז גם אנחנו יכולים ללכת כמה צעדים קדימה, גם במקומות שהרב קוק לא הלך בהם (דוגמאות אפשריות: הרב שרלו על האומנות, תמר רוס ו'ארמון התורה ממעל לה')

• כששאלתי את הרב אברהם סתיו, למה בעצם הרב קוק ניסה להוציא את הכתבים המוקדמים שלו (כמו עין איה ומדבר שור) אם הוא כבר נסוג מחלק מהעמדות שמופיעות שם, הוא ענה: "שאלה טובה. ככלל, הרב קוק לא ייחש לעמדות מחשבתיות תוקף מוחלט אובייקטיבי, אלא אופן שבו אדם מתבונן במציאות או באלוקות בזמן מסוים. אולי זה יכול להסביר מדוע לא נרתע מלפרסם גם עמדות שברגע הפרסום פחות התחבר אליהן"

ביחס ל'גדולי התלמידים': כמו שכתבתי, החלוקה בין תורת ארץ ישראל לתורת חול ישנה ומקובלת. ביחס למהפך השני, הרב שגר התנגד לדרך שבה מלמדים את הפיסקאות הראשונות באורות המלחמה, כי הם נכתבו לפני הגילוי של נוראות המלחמה (עליהן מדבר הרב קוק בפסקה ח). והרב רחמני שהזכרתי בתגובות הקודמות נחשב קונצנזוסיאלי, למיטב ידיעתי.

אולי מן הראוי להזכיר את דברי הרב אבינר, כשהוא עוד התנגד ללימוד הספר לנבוכי הדור: 'במשך שלושים השנים שעברו מאז שמרן הרב כתב את 'לנבוכי הדור' עד שכתב את שאר הספרים, הוא ודאי למד והתקדם. אם אדם אומר שבמשך שלושים שנה מרן הרב דרך במקום, הוא מחרף ומגדף, תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא'. אז אם זו טענה עקרונית, לכאורה יש כאן חיזוק לעצם התזה שבודקת תיארוכים של כתבי הרב קוק.. (שזה טכנית לא היה ככ אפשרי עד פרסום הקבצים והפנקסים)

ואם נתייחס לכתביו רק כמקורות השראה, לכאורה גם אז ביטלת את הערך. כתבי השראה מבטלים את ה"שיטה", ונמצא שכך או כך אין שיטה ואין סדר והכל הבל.

האם יש מי שטוען דברים כאלה חוץ מאברהם סתיו? פרשנותו כבודה במקומה מונח, אך במחילה, לא מפיו אני חי.

בכוח לטעון שהרב קוק תלמיד הרב שגר.
 

לא מסתדר...

זה שהרב סתיו חושב כך,לא אומר שהרב קוק תמך ברלטביזם.

עיין ב"למלחמת האמונות והדעות" חד משמעית יש לו עמדה מוצקת על תובנות

אותו אישית. 

3 קבצים נכתבו בסאנט גאלן בשוויץ ובלונדון בעת מלחמת העולם.

קצת מהקובץ השמיני לזכרוני נכתב בירושלים אחרי חזרת הרב קוק ארצה ממלחמת העולם

אבל זה לא ישנה לעוברים ולשבים לחשוב שאני לא נאצי.

כנל אם אני נכנס לישיבה וצועק "אני פרוגרסיבי" ומכוון ל"מתקדם"

את דברי מירב מיכאלי, או לסוע לקליפורניה ולהוודע לקוויריות ודומיה.
 

אבל גם אתה יכול לקרוא את ספריו של הרב חיים נבון נגד הפרוגרס ולצאת מהנאיביות המתוקה.

הרב נבון לא הר המורניק נכון?

כלומר, את זה של שלוש מאות השנה האחרונות - שהעולם עם השנים צועד 'קדימה'

גם הנאצים נחשבו שינוי וקדמה בשעתם.

כל ערעור מוסעמות המשפחה והזוגיות. והערעןר על רעיון המגדריות, הוא רעה חולה. והקדר בינה לבין הקדמה, זה כמו הקשר בין הקדמה לבין הסמים

אני לא רואה שהרב נבון לובש שטריימל ומתנהג כמו הבעשט בערבןת אוקראינה

אין לי מושג איך צריך לקרוא לה, פרוגרס זרובבל או מוישה. אבל היא קיימת ורעה

לתופעות הספציפיות של פירוק משפחה זוגיות ומגדר.
 

אתה סובר שהן טובות?

או שאתה סובר שהרב נבון בור או שקרן?

ואם אתה לא מאמין לו. תקרא את מירב מיכאלי, או שתסע לקליפורניה

'מעניין ממש! תוכל להפנות למאמרים או לספרים הרלוונטיים שלו?'
 

ממש הזדמנות להחכים. אבל העדפת שלא, ולי אין עניין בוויכוחים 🤷‍♂️

בכל מקרה זה מן הסתם

"מכים שורש"

ו"תתישנו"

צדקתי?

למיטב זכרוני הוא לא חולק שיש קידמה בשנים האחרונות, אלא שהוא טוען שהיא לא מובטחת, לא הכרחית, ויכולה להפוך כיוון בשבריר שניה במונחים היסטוריים.

הוא אומר שהעולם בכלל לא מתקדם לשום מקום. הוא פשוט משתנה מדי פעם. חלק מהשינויים טובים וחלק רעים
 

רק בגיזרה הטכנולוגית הוא מודה שיש התקדמות (כי הידע נצבר, באמצעות נוסחאות), וגם שם זה לא חוק טבע, וגם בטכנולוגיה יכולה להיות עצירה (שאולי כבר התחילה) או אפילו נסיגה (כמו בנפילת האימפריה הרומית)

אבל בנוגע לשירשור, לזכרוני לכל אורך הספר הוא לגמרי אומר שהקידמה(=הפרוגרס) זה רעיון של 300 שנה, ונגדו הוא יוצא 

בפועל בעולם המערבי בכלל, וגם בארץ הקודש שלנו, כשאומרים "פרוגרסיבי" המילה מסמנת בדווקא סוג מסוים של רעיונות ותפיסות עולם. אתה כמובן יכול להשתמש באיזו מילה שבא לך, אבל אם אתה רוצה שיבינו אותך אז אתה צריך לקחת את השומעים בחשבון. אני למשל ממש הרמתי גבה כשראיתי שכתבת על הדעות ה"פרוגרסיביות" של הרב קוק ועד עכשיו אין לי מושג למה אתה מתכוון.

זה מזכיר לי מקרה הפוך שבו השתמשתי במילה קומונר כדי לתאר את הקומונר בסניף, ואישה יוצאת ברית המועצות ממש אסרה להשתמש כי זה אומר קומוניזם. כמובן זה מגוחך כי ברור שכשאומרים כאן בארץ "קומונר" אז כולם חושבים על ראש הסניף ולא על הקונטקסט הקומוניסטי (גם אם זה נשאב ממנו). המסקנה זהה: השומעים הם דבר שיש לקחת בחשבון כשרוצים שיבינו אותנו. פיתרון ביניים יהיה כמובן להסביר מה בדיוק הכוונה שלך במילה המסויימת ואז להמשיך.

בציבור הדתי לאומי, ואולי אפילו רק באגפים מסויימים בתוכו. ולדעתי הוא לגמרי תוצאה של השפעה מכוונת על השיח

מה שמגדיל את התפוצה בציבור שמבקר את תרבות ה"פרוגרס". ולתחושתי, בכל מקום שתהיה בו ביקורת תרבות המונח יישמע.
 

יש מי שיימנעו משימוש בביטוי כי הוא עם קונוטציה שלילית שהם לא מוכנים להזין.

אני חושב שבאנגלית (וצרפתית) אין שתי מילים שונות לקידמה ולפרוגרס. זה פשוט אומר מתקדם, גם בהקשרים טכניים לגמרי (למשל מחלה פרוגרסיבית זה מחלה שמחמירה עם הזמן)
 

המחנות בארצות הברית הם 'שמרנים' מול 'מתקדמים', כשנקודות הוויכוח ביניהם משתנות עם הזמן. כלומר, אני חושב שזו הקונוטציה של המילים האלו אצלם בעצמם

לתת הנושאים שלהם יש מושגים בפני עצמם : "פוסטמודרניזם" , "להטביזם" "קוויריות" "פוליאמוריה" "מרקסיזם חברתי" "פמיניזם רדיקלי" "ביקורת המשפחה" "ווק" 

פוסטמודרנה? מה זה משנה מה שמו?

אגב אני יודע בוודאות שגם ראשת ממשלת איטליה בעבר קראה לתנועה זאת בשם "פרוגרס" בהתנגדותה אליה.

עיין בערך ויקיפדיה פרוגרסיביות בתת נושא "במאה ה21":

פרוגרסיביזם – ויקיפדיה

ובויקיפדיה באנגלית:

https://en.wikipedia.org/wiki/Progressivism

פרוגרס של היום.

רק הערתי הערה טרמינולוגית

אני בעד שאת present progressive בלימודי אנגלית, יהפכו ל present kavnikive

מה באמת התשובה לזה.

לפחות לדיעה הזאת. 
 

מכוסה - מסתמא  ע"י כיסוי אחר

וממילא ייתכן שקיר לא יכול להיחשב ככזה. 

אם אתה נשען על הקיר עם הבטן זה נחשב כאילו שמת שמיכה? להצמיד את הראש לקיר זה להשעין אותו, לא לכסות אותו.

וראיתי ציטוט מעניין אצל הרב מלמד בהלכות כיפה לאחר שמביא את 3 השיטות בגודל הכיפה:

"יש להוסיף, שגם לדעה המקילה כיסוי הראש צריך להיות ניכר, ולכן אי אפשר לקיים את המצווה בפאה נוכרית או בכיפה שנראית כמו שיער (עולת תמיד ב, ה, עטרת זקנים, מ”ב ב, יב)."

אבל עיין באורח חיים סימן רו סעיף ג ('אבל אשה' וכו'), ויש לחלק

זה מזכיר לי שפעם שאלו את הרב נבנצל: לפי הפוסקים שאומרים שצריך בתחנון לשים בגד או משהו בין היד לפנים, האם שעון מספיק?

והוא ענה: כן, אם זה שעון קיר..

בפשטות דברי ההביקורת של הרמב"ם מתייחסים למנהג שהוא מזכיר, שכנראה היה קיים בזמנו להוסיף שמות מלאכים וכד', דבר שאין בו מצווה כלל. מה שהופך בתפיסה של האנשים את המזוזה, ממצוה אלוקית שגם מבטאת שד' שומר עלינו לסוג של קמע.

"שומרת דלתות ישראל" זה טעות.

כשנכנסים ויוצאים מהדלת ומחזיקים בתפיסה כזאת ולא בתפיסה של קיום מצוות עשה מהתורה "וכתבתם על מזוזות ביתך", טועים .

הכתבה שמה דגש על ההגנה והשמירה וזה מטעה.

אונקלוס בן קלונימוס התגייר. שלח הקיסר גדוד של רומאים אחריו] לתופסו ולהביאו אליו...  

חזר הקיסר ושלח גדוד אחר אחרי אונקלוס, להביאו. אמר להם [הקיסר]: אל תדברו איתו דבר. כאשר תפסו אותו והלכו, ראה מזוזה שמונחת על הפתח,  הניח ידו עליה ואמר להם: מהו זה? אמרו לו: אמור לנו אתה.

אמר להם: מנהגו של עולם, מלך בשר ודם יושב מבפנים בארמון, ועבדיו משמרים אותו מבחוץ, ואילו הקדוש ברוך הוא, עבדיו (בני ישראל) נמצאים מבפנים בבתיהם והוא משמרן מבחוץ, שנאמר: "ה' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם" (תהלים קכא, ח), התגיירו גם הם. 

"במקום"?!

….." הכתבה שמה דגש על ההגנה והשמירה וזה מטעה."

מה הגבת?: ציתתה גמרא ממסכת עבודה זרה שמדגישה את ענין ההגנה והשמירה כדי להמעיט את הרעיון שאני הדגשתי. רק כאשר יהודי יקר הזכיר לך שזה לא העיקר( ממש כמו שאני טענתי) ----- כתבת שלא טענת שזה העיקר.

לידיעתך כמעט כל יראי השמים ששאלתי בניהם גם רבנים ענו לשאלתי בנושא ישר שתפקיד המזוזה הוא שמירה והגנה .

הם התעלמו בכלל מקיום מצוות עשה מדאורייתא שאנחנו קוראים אותה פעמיים ביום לפחות.

והמקור לזה מפורש בגמרא. -----

שמירת הבית היא לא עיקר המזוזה כמו שגשם בעיתו הוא לא עיקר שמירת המצוות - זה לא סותר את הסגולה או את הקביעה התורתית בנושא.

אף רב לא אומר שבדיקת מזוזה זה "במקום" פישפוש במעשים. ואם מצאת רב כזה, אל תכליל ותתרחק ממנו.
 

------