האם הערבים הם עמלק?סיעתא דשמייא1
לא במובן ההלכתיטיפות של אור
השוואה של נאצים או ערבים לעמלק היא בדרך כלל דרשנית - היא לא מכוונת להריגת פגים גרמניים, אלא ליצירת תנועת נפש 'ניצית'. היא שואבת השראה ממצוות מחיית עמלק כדי לומר שלפעמים יש רוע שצריך להשמיד (שזה משפט שגנדי, למשל, אולי לא היה מסכים איתו)
המסורת שהגרמנים הם עמלק מבחינה רוחנית, אומריםקעלעברימבאר
עמלק הוא בן של העם האדומי אך ללא זכרון הקשר ליצחק.
כך הנאצים הם תוצר של הנצרות, אך כבר ללא זכרון הנצרות והקשר הרוחני לעם ישראל.
עקב "הדרישה" המיותרת…סיעתא דשמייא1
…הזאת נגרם לנו נזק בן לאומי עצום.
אחת השקרים הגדולים בעולם הוא שאנו גורמים השמדת עם. הם מוצאים תימוכין בזה שפוליטיקאים מגדירים את הערבים עמלק וממצתים את הצווי להשמדה שקיים בתורתנו ואז לך תסביר להם את ההפך.
יכולהיותטיפות של אור
אבל זה רק אומר שפוליטקאים לא צריכים להגיד כל דבר. וזה כבר פחות קשור לבית המדרש..
נכון. רק רציתי לודאת הלכתית.סיעתא דשמייא1
הכוונה שראוי לגרש עם אכזרי כמו עמלק.ואכן הם צודקיםקעלעברימבאר
איך להסביר לגויים …סיעתא דשמייא1
גם אמירות נכונות נותנות להם תחמושתנקדימון
גם אי אמירות בכלל, גם אמירות שהוכתבו בידי הגויים, גם כל אמירה אחרת.
החץ כבר נורה, והמטרה מסומנת בכל פעם לפי הכלים שיש במיידי.
לא מפיהם אנו חייםנקדימון
אם לא טענה מטופשת זו, אז היו טוענים טענה מטופשת אחרת.
גם הם וגם השמאל הבוגדני מבינים שאמירת "עמלק" היא כמו אמירת "איזה נבלה/חרא/ממזר/חמור". האם הכוונה היא שצריך להוריד את את מושא הגנאי באסלה? להכניסו לדיר? או לתיצו לעוף השמיים?
גם הטיפש הגדול ביותר מבין את המליצה.
הרשע, לעומתו, יתפוס על זה טרמפ.
תמיד הם יודעים להוציא דברים מהקשרם, אז דווקא בעמלק הם לא מצליחים לראות מעבר לטקסט עצמו?! שישקרו למישהו אחר.
הפוסטמודרניזם זה זרש, והנאצים זה המן.קעלעברימבאר
בצורתו הנקבית עמלק זה הטלת ספק בכל אמת ומוסר עלשהי בטענה הפוסטמודרניסטית שאין אמת. כדוגמת עמלק שהיה עם נוודי מדברי חסר תרבות כלשהי לעומת עמים אחרים (ולכן עמלקי שמתגייר יכול לבוא בקהל ה מייד, בניגוד למואבי).
כשהערבים מתנהגים בברבריות בהמית נטולת מוסר אז הם כמו הנאצים ועמלק
זה כבר פרשנות….סיעתא דשמייא1
לעמלק יש שורש רוחני גבוה מאוד,קעלעברימבאר
אבל לא בעולם שלנו. "ראשית גוים עמלק". נדמה לי שהרב קוק אומר שצריך למחות את עמלק מתחת לשמים, לא מעל השמים שם יש לנקודת האמת שבו מקום
"ראשית גויים עמלק " ראשי תיבות רגעסיעתא דשמייא1
האם בני ישמעאל הם עמלק?נקדימון
הוא יהיה פרא אדם, ידו בכל ויד כל בו - אך ישמעאל עשה תשובה בסוף ימיו ומעשה אבות סימן לבנים.
עמלק לעומת זאת, אחריתו עדי אובד.
את הרע יש להשמיד בכל מקרה.
די מספיק , קבלתי תשובה…סיעתא דשמייא1
להשמיד את הרע זה לא אקטואליהנקדימון
רש"י והפשט מסבירים פרא אדם במובן החיובי,קעלעברימבאר
בימינו פרא אדם זה ביטוי שלילי. אבל זה המצאה מודרנית.
הפשט הוא אדם-פרא, כמו אדם-זאב. פרא זה חמור בר מדברי והוא סמל לחוסר מסגרת וחופש לעומת חמור מבוית שעובד "מי שילח פרא חפשי ומוסרות ערוד מי פיתח. אשר שמתי מדבר ביתו. ישחק להמון קריה לא שמע קול נוגש". רש"י מסביר פרא אדם - אוהב מדבריות. הערבים בתרבותם חסרי מסגרת ומייצגים חסד של אברהם ופריצת מסגרות, שעוותו לטומאה אצלם בתור גזלנות "ידו בכל ויד כל בו" למרות שגם שם יש פירושים שזה מסחר ולא גזל. אפילו בצורת הבניה של כפר ערבי אפשר לראות חוסר מסגרת
חלקם כן. כי עמלק התערבב עם ישמעאל בימי סנחריבמבקש אמונה
כמו שכתוב בפרקי דרבי אליעזר (פרק מד)
"ר' יוסי אומר כשבא סנחריב לארץ ראו כל העמים שסביבות ארץ ישראל מחנה סנחריב ונתייראו הרבה מאד וברחו איש ממקומו שנ' ואסיר גבולות עמים וכו'
ועמלק נכנס למדבר ונתערבו עם בני ישמעאל וכלם היו עשרה עמים שנ' 'אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים גבל ועמון ועמלק פלשת עם יושבי צור גם אשור נלוה עמם היו זרוע לבני לוט סלה"
הגריז אומר שכן (ככה"נ)125690
עיין כאן, מקורות ששוללים זאתמי יודע
נקווה שיש למשהו מאנשי הפורום תגובה הולמתסיעתא דשמייא1
אני מצרף את דברי הרב סולובייצ'יק, שתוכל לראותטיפות של אור
הפוךתות"ח!
רואים מלשונו שכל החילוק הוא האם יש חיוב גם על היחיד או רק על הכלל. אבל מבחינת שאר הגדרים הכל נשאר אותו דבר.
איזה שאר גדרים ישטיפות של אור
לא תחיה כל נשמהתות"ח!
נו, את זה אין. אין מחיית יחידים.טיפות של אור
יש רק מלחמת מצווה (בפיסקה הבאה הרב סולובייצ'יק מציע שזה המקור של הרמבם שעזרת ישראל מיד צר זה מלחמת מצווה)
ישתות"ח!
מצטט מהתשובה באתר ישיבה:
הגאון המפורסם הרב יוסף דב סולובייציק (ראש ישיבת רבנו יצחק אלחנן) הביא בספרו "איש אמונה" (הוצאת מוסד הרב קוק, עמ' 101-102) בשם אביו הרב משה, כי כל מי ומי הקם להכחיד את עם ישראל ללא סיבה מובנת, לא לשם הרחבת גבול ולא לשם אוצרות הטבע, או להשיג נמל ים למען מסחר בינלאומי וכיו"ב אלא "שנאה לשם שנאה", הרי בזה עצמו מוכח עליו כי הוא מזרע עמלק, אשר גם הוא התקיף אותנו לראשונה בימי משה ללא שום סיבה. זו לשונו: "כל אומה המתנכלת לכלות את כנסת ישראל, הופכת ע"פ ההלכה [להיות] עמלק".
העיר הגאון כי בזה מוסבר מדוע כאשר הרמב"ם הזכיר דין "לא תחיה כל נשמה" לענין שבע אומות שהיו בארץ כנען, סיים דבריו בסיכום "וכבר אבד זכרם" (הל' מלכים, פרק ה הלכה ד). לעומת זאת כאשר הזכיר מצות מחיית עמלק, סעיף אחד אח"כ, לא סיכם דבריו "וכבר אבד זכרם". והוא פלא. כי הרמב"ם ידוע בסדרנותו ועריכת דבריו באופן ההגיוני ביותר. אם היה חושב על עמלק שגם הם אבדו מהעולם כאומה ואין אפשרות בידינו לזהותם, מדוע לא המתין בכתיבת המלים "וכבר אבד זכרם" עד סוף הלכה ה, ובזה יכלול יחד גם ז' עמים וגם עמלק באומרו שאין בידינו לקיים מצוה גדולה זו? אלא מובן לנו מדבריו שבאמת אפשר לזהות בימינו מי הוא מזרע עמלק, וקיימת גם בימינו האפשרות לקיים מצות הכחדת אומה שפלה זו.
נו, זה הקטע שצילמתי. והרב סולובייצ'יקטיפות של אור
כותב במפורש בקטע שצילמתי שאין מחיית יחידים בנוגע לשאר האומות הקמות על ישראל
אין מחיית יחידיםתות"ח!
אבל מבחינת האומה בכללותה יש את אותם גדרים.
אין מחיית יחידים זה בסה"כ אומר שבמקרה שהאומה היא לא ביולוגית עמלק אז היחיד לא מצווה להרוג מאותה אומה, וזו מצווה שמוטלת על הציבור.
תקרא שוב את הפסקה השנייה של הדברים ששלחתי ותבין שחייב להבין כמוני.
לדעתי אתה טועה לגמריטיפות של אור
מציע שתחזור לקטע עוד יום יומיים ותקרא אותו שוב 
כנ"לתות"ח!
כנ"ל.... 
ראיתי שגם בתרגום לאנגלית תרגמו כפשוטוטיפות של אור
ש"מחיית יחידים" = מחייה של יחידים מעמלק:
"However, the obligation to wipe out individual Amalekites, as set forth in the verse from Deuteronomy, applies only to genealogical descendants of Amalek. Now it is true that Maimonides' ruling also includes the obligation to blot out individuals, an obligation which does not apply to any nation other than Amalek, even if that nation seeks to destroy the Jewish people"
(לא שאני יודע איך אפשר לקרוא אחרת את הררי קדם)
מצרף גם את הררי קדםטיפות של אור
לא שולליםתות"ח!
זו רק הגדרה לעניין האם מקיימים את מצוות העשה המיוחדת של מחיית עמלק כן או לא. אבל מבחינת הגדרים לפי הגרי"ז הם ממש אותם גדרים כמו עמלק (ואמנם מוכח שהרב שמואל אריאל לא סבר כך, אך ראה בהמשך כל הרבנים שהבינו כפשט הדברים).
ועיין פשוט בתשובה כאן לדוגמא:
https://www.yeshiva.org.il/midrash/7180
וכן כאן:
https://www.yeshiva.org.il/midrash/5698
וכן כאן:
https://www.yeshiva.org.il/midrash/3273
וכן כאן (בסוף):
https://www.yeshiva.org.il/midrash/7281
וכן כאן:
https://www.yeshiva.org.il/midrash/10868
וכאן:
ועיין בתשובה זו שמגדיר שרק תינוקות קטנים מאוד טכנית נחשבים כחפים מפשע:
https://www.yeshiva.org.il/ask/140953
עברתי אחד אחד על הקישורים שצרפתטיפות של אור
חלקם בכלל לא מזכירים את הרב סולובייצ'יק או הגרח, חלקם רק מדברים מבחינה דרשנית, ואף אחד לא כותב שזה לא נכון שהרב סולובייצ'יק מחלק בין עמלק הביולוגי - שרק בנוגע אליו יש מצווה להשמיד כל יחיד - לשאר האומות
היחיד שכן זה הרב ון דק. לדעתי הוא טועה ברב סולובייצ'יק, כשהוא לא שם לב לחילוק, ובגלל זה הוא דוחה אותו הלכתית ומעביר את הרעיון לתחום הדרשנות: "אף שהלכתית קשה להכיל בדברי הרמב"ם שמצוות מחיית עמלק – גברים, נשים וטף – תחול על כל האומה הרוצה בהכחדת ישראל, מכל מקום מבחינה רעיונית זה נותן משנה תוקף למלחמה נגד אומה הרוצה בהכחדתנו מן העולם"
לא יודע איך פספסת את זהתות"ח!
כל הקישורים שהבאתי ציטטו (לא בהכרח בלשונו) את הרב סולובייצ'יק (למעט הרב מרדכי אליהו שאמר את זה בשם עצמו ולא בשם הרב סולובייצ'יק). אף אחד לא הביא אותו בהקשר דרשני.
לדעתי הרב ון דק לא טועה, וזה פשט הרב סולובייצ'יק (ונראה לי שאתה יותר מדי תולה את דבריו ברמב"ם ומשום שיש לך הבנה מסויימת ברמב"ם ואתה חושב שזה לא נכנס ברמב"ם, אז אתה גם מסביר שהרב סולובייצ'יק לא חשב את מה שחשב. נקודה למחשבה).
ושאלה, לפי שיטתך, מה שייך הדיוק ברמב"ם? הרי הוא מדייק ברמב"ם שהסיבה שהרמב"ם לא אמר "וכבר אבד זכרם" כדי להגיד שהמצווה לא מעשית בימינו לגבי עמלק היא משום שהמצווה מעשית משום שהיא שייכת כלפי כל עם ששונא בשביל לשנוא את עם ישראל....
טוב אין לי עניין להתווכח, כל אחד יכול להכנס ולקרואטיפות של אור
הבאת שבעה קישורים. בקישור הרביעי והשביעי הגריד והגרח לא מוזכרים. הקישור השישי זה הרב ון דיק. כל השאר מה שכתבתי ("חלקם רק מדברים מבחינה דרשנית, ואף אחד לא כותב שזה לא נכון שהרב סולובייצ'יק מחלק בין עמלק הביולוגי - שרק בנוגע אליו יש מצווה להשמיד כל יחיד - לשאר האומות")
.....תות"ח!
הרביעי- כתבתי כבר שהרב מרדכי אליהו לא מזכיר את הרב סולובייצ'יק, אבל הוא בעצמו כותב את אותו דבר מבלי להזכיר את הרב סולובייצ'יק. לגבי השביעי, אני יודע, השביעי רק הייתה הערה שלא כולם מוגדרים כחפים מפשע ומדובר רק על תינוקות קטנים מאוד.
אני לא חושב שהם מדברים מבחינה דרשנית, הם מביאים מקור הלכתי ומשתמשים בו לדרוש (חלקם). הרי גם אתה מסכים שמדובר על מקור הלכתי והרב סולובייצ'יק כתב בפירוש שזה עניין הלכתי, ולא דיבר על דרך הגדה. ובכל מקרה, הבאתי את הקישורים רק כדי להראות שהם הבינו את הרב סולובייצ'יק כפשטו ולא כתבו חילוקים. נכון שהם גם לא שללו באופן חיובי את החילוק, אבל לדעתי הפוך, מי שמחלק חילוקים הוא המחדש....
מה, הרב סולובייצ'יק לגמרי השתמש בזה לעניין דרשניטיפות של אור
לא מבין מדוע אתה מניח ככהתות"ח!
מהציטוט של אביו אתה מבין שהוא מדבר ברמה ההלכתית.
קראת את קול דודי דופק פעם?טיפות של אור
את המאמר?תות"ח!
כן
אז זה ההקשר שםטיפות של אור
ואעפ"כתות"ח!
הרב סולובייצ'יק כדרכו מחבר הלכה ואגדה. בהרבה מספריו שלכאורה אגדתיים הוא מדבר פתאום על דברים הלכתיים. ברור שגם פה הוא לוקח הלכה ומדבר עליה בהקשר אגדתי.
פתאום שמתי לב שזה נשמע תיאור קוקניקי....😅
נוטיפות של אור
לא מונעתות"ח!
רק מה שהבאתי הוכחה מהרבנים הנ"ל זה שהם לא עשו חילוקים אלא הבינו אותו כפשטו.
בנוגע לשאלה שהוספת בעריכהטיפות של אור
קראת את הסימן בהררי קדם?
לא מה הנפקא מינהתות"ח!
מהדיוק ברמב"ם מוכח שהעניין בא להרחיב ברמה ההלכתית את מצוות מחיית עמלק. אם הוא לא בא להרחיב את מצוות מחיית עמלק, אז אכן מצוות מחיית עמלק לפי הרמב"ם תהיה לא מעשית בזמן הזה, והיה צריך להוסיף וכבר אבד זכרם כמו שהוסיף לגבי שבעת עממין. אמנם, המצווה שונה קצת בגדריה (שהיא מוטלת רק על הציבור ולא על היחיד), אבל זו אותה מצווה.
לא.
אז תקרא את הררי קדםטיפות של אור
(והרב סולובייצ'יק אומר שרקטיפות של אור
לא.תות"ח!
הפסוק תמחה שמדבר על היחיד לא נשאר, המלחמה לה' בעמלק, מלחמת הציבור, נשארת (בוודאי שמלחמת הציבור היא מצווה של ממש ולא רק משהו אגדתי, וברור שגם יש לה את אותם גדרים שהופיעו לגבי מצוות היחיד).
ובכל מקרה, קראתי את הררי קדם, ולא חוזר בי מדבריי.
לפי ההגדרה שהוא הביא בסוף, הוא מגדיר שגם מלחמת עזרת ישראל מיד צר יהיו לה את הגדרים של מלחמת עמלק.
טוב 🤷♂️ אין מה להתקדם מכאןטיפות של אור
👍תות"ח!
מזכיר שלפי שיטתך אין הבנה איך החידוש שלו מסביר את השמטת הרמב"ם שלא הוסיף "וכבר אבד זכרם" ביחס לעמלק, וטרם ענית על כך
אני חושב שעניתי 🤷♂️טיפות של אור
היכןתות"ח!
אבל לא דיברתי על מה הנפקא מינהתות"ח!
שוב, הרמב"ם אומר: ומצוות עשה להכרית זרעו של עמלק, ולא מוסיף וכבר אבד זכרם. לפי דעתך זה בכלל לא קשור לעמלק, זה סתם מלחמת ישראל מיד צר, וממילא הרמב"ם היה צריך להוסיף וכבר אבד זכרם, ולא ברור עדיין מדוע השמיט מילים אלו.
אתה מקשה על הרב סולובייצ'יק כאילו?טיפות של אור
הוא כותב, יש שני גדרים במצווה. מצוות מחיה כלפי עמלק הביולוגי, ומלחמת התקוממות כלפי עמים שבאים למחות את ישראל. הגדר השני לא בטל
לאתות"ח!
אני לא מקשה, אני מסביר את הרב סולובייצ'יק. לכאורה יש סתירה בין תחילת דבריו לסוף דבריו. אני הסברתי את הסוף בצורה שמתאים להתחלה (לפי דעתי גם ההסבר חלק, זה לא קשה או דחוק), אך לך אין הסבר איך ההתחלה מתאימה לסוף. ההסבר שכתבת פה מסתדר עם הסוף, אך לא עם ההתחלה, כי לפי דבריך לא מובן איך חידושו מסביר את לשון הרמב"ם, ולפי דעתך לא מובן מדוע הרמב"ם השמיט "וכבר אבד זכרם" כשדיבר על עמלק, הרי זה נכון לחלוטין, ומצוות מלחמת עמלק איננה מעשית בזמן הזה.
אני יכול רק להציע שתקרא שוב את הרב סולובייציק 🤷♂טיפות של אור
מה לא מובן?תות"ח!
שאלתי שאלה, תענה עליה.....
איך מסתדר הדיוק בלשון הרמב"ם לפי שיטתך....
ושים לב גם ללשונו: "דין מלחמת עמלק עדיין קיים בכל אומה אחרת הזוממת לכלותנו".
עניתי 😅טיפות של אור
....תות"ח!
אשאל אותך שאלה פשוטה יותר: לפי שיטתך, מה החידוש של הגרי"ד? והרי ברור שעם שקם על עם ישראל לכלותו אפשר לצאת עליו למלחמה, שזה הרי דין מלחמת עזרת ישראל מיד צר. אז מה החידוש שכשהוא שונא לשם שנאה זה נחשב מלחמת עמלק? מה הוא בא לומר? זה סתם גיבוב מילים מיותר לפי שיטתך....
בקטע שאחרי זה שצילמתיטיפות של אור
(כבר כתבתי את זה, אולי כדאי לקרוא מחדש את כל השרשור)
אז למה הרמב"ם מתייחס למלחמת עמלק ומלחמת עזרתתות"ח!
ישראל מיד צר כשני סוגים שונים של מלחמות? לפי שיטתך זו אותה מלחמה.
ואני כבר הסברתי את הקטע שצילמת....
תראה, אין לי עניין לשכנע אף אחדטיפות של אור
כןתות"ח!
עיין שיעור של הרב ראובן פיירמן "זכר עמלק".
(לא מדבר על כל הערבים באשר הם, אלא על אוייבינו שאנחנו נלחמים מולם כיום).
בהחלט אשמע את השעור.סיעתא דשמייא1
שמעת כבר את השיעור?תות"ח!
שמעתי ....סיעתא דשמייא1
למחיית זכר עמלק יש סיבה מפורשת בתורה :
"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ – תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח."
מי שמזנב לא בהכרח רוצה להשמיד (לא שלא חסר כאלה שרוצים להשמיד)
לכן ההגדרה שמי שרוצה להשמיד הוא עמלק לא משכנעת אותי (חוץ כמובן מהמן האגגי שהוא מזרע עמלק)
לכן "העברת התפקיד" ממש לא מעבירה את הצווי.
לכן מכוון שעמלק בא מעשיו ולא מישמעאל אז לערבים אין קשר לעמלק (לא שהם לא בני מוות בהרבה מקרים אבל לא מצווי מחיית עמלק אלה מהגנה עצמית)
גם ערבוב העמים על ידי סנחריב לא יכול לשנות את אפיון עמלק ולשייך כל עם שרוצה להשמיד את עם ישראל למצוות מחיית עמלק (גם כאן יש מצווה להלחם אבל לא מצווי מחיית עמלק אלה מהגנה עצמית)
....תות"ח!
אינני חושב שהתיאור: "אשר קרך" בא להגדיר מיהו עמלק, אלא בא להגיד מה תכליתו בעולם. הוא בא לעורר את אותם אנשים ששכחו את יהדותם ולהזכיר להם מי הם (עיין ערך שואה).
ברור מהמדרשים שמתארים איך עמלק בא מרחוק על מלחמה לא לו ובא לקרר את האמבטיה וכו', שהעניין של עמלק הוא השנאה לשם שנאה (וכן זה פשט נבואת בלעם על עמלק, שהוא "ראשית גויים", עיין תרגום אונקלוס שם).
מבחינה גזעית/ביולוגית אתה צודק שאין לערבים קשר לעמלק, אבל שוב, העניין הוא מבחינת הדרך.
אני חושב שהסברה שלו מאוד פשוטה וישרה. די ברור שהסיבה מדוע התורה ציוותה ציווי כ"כ "הזוי" היא משום שעמלק בעל תפיסה אידיאולוגית של השמדת ישראל ואנטישמיות ורע. להגיד שעמלק הוא "שורש הרע מבחינה רוחנית" לא מחזיק מים. צריך להסביר הסבר אמיתי. וההסבר האמיתי הוא כמו שהציג. לפי ההסבר הזה, ברור שהעניין הוא לא גזעי וכל מי שיילך בדרך הזאת גם יהיה לו דין עמלק. גם זה נראה ברור מפשט התנ"ך ששאול איים על הקיני: "פן אוסיפך עמו" אף שהקיני וודאי לא מזרע עמלק.
לא צריך להיות עמלק בכדי להיות אוייבshindov
ובאוייב נלחמים ומשמידים. הבא להורגך השכם להורגו. לא משנה אם הוא עמלק או לא.
אבל השאלה ההלכתיתתות"ח!
היא האם יש שאיפה להימנע מפגיעה באזרחים או שאין שאיפה כזאת, ואדרבה, הפוך (ברגש לכל בן-אדם כנראה יהיה קשה לפגוע באזרחים, אני מדבר על שאיפה מעשית, כמובן)
אולי קבוצה מהם. אבל צריך נביאחסדי הים
לאזיויק
האם דין מחיית עמלק…סיעתא דשמייא1
את עמלק יש מצווה למחותנקדימון
למחות מפלצות כן למחות עם לא. במיוחד....סיעתא דשמייא1
... לא לבטא את זה בטפשות בקול רם.
למחות עם של מפלצותנקדימון
הטיפשות היא ההפרדה חסרת הבסיס בין מפלצת פעילה למפלצת רדומה.
כל מפלץ נדון על שם סופו.
אז אפשר להרוג אדם זאב כבר בראש חודש?קעלעברימבאר
תות"ח!
אתה גדול....🤣
אם ידוע שלא יכלא את עצמו בזמןנקדימון
ואם הוא רק מתחבר עם אנימאגים בט"ו?קעלעברימבאר
זה שווה ערך לכליאה?נקדימון
אלא אם יתברר שהחיבור לאנימאגים היה עלה תאנה או גרוע מזה עלה גפן (שכידוע הוא מתולע ורבים טועים בו ואכמ"ל).
עלה ערבה זה בסדר?קעלעברימבאר
לעתיד לבואנקדימוןאחרונה
הטיפשות היא הפה הגדול…סיעתא דשמייא1
אין פה טיפשות אלא שנאה...נקדימון
כאשר מעדיפים להילחם במדינה במקום באויב, להפגין מול ישראל במקום מול שגרירויות העולם, להדהד שקרי חמאס במקום אמת, לרחם על ילדי עזה במקום על הילדים שלנו שחטופים, להפוך את הקורבן לתוקפן, ולשאוף לאובדנה של ישראל מטעמי תאוות שלטון ודיקטטורה משפטית - אז כל הרעל שלך מאבד את המסכה שלו.
מי מהדהד את ה"טעויות" של הפוליטיקאים שלנו בעולם? האם אתה שומע על כל "טעות" של בכירי הנרצים בעזה? או על "טעויות" של נאצים איסלאמיסטים אחרים? או אפילו על "טעויות" של פוליטיקאים מהשמאל הישראלי, או בכללי בעולם?
כמו שאמרתי כבר, השמאל אורב לכל שביב אמירה שאפשר לסלף ולהעצים כדי להביא להשמדתה של ישראל. וכשזה אינו בננצא, אז פשוט ממציאים שקרים מלכתחילה - כמו שרואים יום יום באלג'זירה 12.
דוד המלך עדיין חייכְּקֶדֶם
כי השאיפה למלכות ישראל בעם ישראל חיה.קעלעברימבאר
ויעקב חי כי עם ישראל קיים
גם ה' העביר חטאתך לא תמותכְּקֶדֶםאחרונה
שמואל ב יב יג
ליקוטי מוהר"ן 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש'שנונימי
שלוש נקודות: הצדיק, ה' יתברך וחברים.
נקודת ה' יתברך ונקודת החבר 》》》
צריכין לקבל מנקודה הכללית שהיא הצדיק שהוא שורש נשמות ישראל (משה רבינו ע"ה).
וכשאינו מקושר לצדיק האמיתי ומקבל ממנו,
הוא יוצא מגבול הקדושה אל החכמות החיצוניות והאמונות הכוזביות שהן רשות הסיטרא אחרא והקליפות.
מה עם כלל האומה?קעלעברימבאר
חשוב לדבוק בצדיקים רבים לא רק בצדיק אחד מסויים!דורש טוב לעמי
הרבה רעות חולות נובעות מכך שאנשים מנסים לדבוק דווקא בצדיק אחד מסויים. וזה מביא אותם בסוף גם לזלזל בצדיקים אחרים, וגורר פילוגים ושנאה.
מטרת ההתדבקות בצדיקים היא ההתדבקות בנשמת האומה בכללותהּ.
"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי־נשלמת, היא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד, וידבק בו דבקות פנימית הויתית, וידבק גם כן בחסרונותיו, הם יפעלו לפעמים על הדבק במידה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי. אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב". - אורות ישראל ג, ג
יש הבדל בין הגלות לארץ ישראל.קעלעברימבאר
בגלות אפשר, כי במילא הכל זה תורת הפרט.
גם אמר הרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים (כלומר שחיים את ענייני הכלל והממלכה) זה עצמו דבקות בכלל ישראל
(המקור בפנקסים אפילו יותר חריףטיפות של אור
"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי נשלמת, הוא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל הוא צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד וידבק בו דבקות פנימית הוייתית, ידבק גם כן בחסרונותיו, ולפעמים חסרונותיו יפעלו על הדבק במדה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי, ויהיה קרוב מאד להפסד נפשי עצום. ישראל צריכים להיות דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב")
תמיד הצחיק אותי שפה הרציה ה"מיסנגד" מגןקעלעברימבאר
על החסידים🙃 (למרות שכל מה שבאורות זה עריכה על פי החלטת הרב קוק עצמו)
יישר כחדורש טוב לעמי
היכן המקור בפנקסים?ליפא העגלון
פנקסי הראיה כרך ז עמוד קמאטיפות של אור
אגב, ייתכן שהרציה ערך ל"לפעמים",קעלעברימבאר
כי הרציה אמר שדבקות בצדיקים כלל ישראלים היא עצמה נחשבת דבקות בכלל האומה ולא בצדיק.
ואילו הרב קוק התכוון בפסקה לצדיקים שאינם כלל ישראלים.
(שמעתי מהרב שרקי ששמע ישירות מהרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים זה נחשב דבקות בכלל האומה ולא בצדיק)
אני תמיד תוהה איך אמירות כאלו לא מטרידות אנשיםטיפות של אור
"צריך להיזהר בהתבטלות לרבי. רק בהתלבטות לרביים שלנו לא צריך להיזהר, כי אצלנו הם שונים, הם ככה וככה"
לא לרביים שלנו.קעלעברימבאר
לצדיקים כלל ישראלים.
לא יודע מה הכוונה צדיקים כלל ישראלים. אולי כאלה שעוסקים בחיי הכלל? אולי רבנים שהם גם פוליטיקאים? אולי כאלה שהם כמו הרב גורן ובצבא? אין לי מושג. לא בטוח שזה כולל את הרצי"ה עצמו. רק זוכר שהרב שרקי אמר זאת (והוא לא מן הסוג של האנשים שיאמרו "ברב שלנו תדבק ובאחרים לא" לזכרוני זו היתה שאלה של הרב שרקי עצמו את הרציה לגבי צדיקים כלל ישראלים. אני מנסה לחפש זאת)
אחרי חיפוש שעשיתי - זה לא המלצה להדבק בצדיקים כאלה, אלא שהסכנה שהובאה בפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כאלה.
בכל מקרה לא ראיתי מישהו שהפך את הרציה לאדמור עד כה
"ובמקרה" התכונה הזאת מתאימהטיפות של אור
לרבנים מהקבוצה של האומר 
כן אבל לא נראה לי זו הסבה שהרציה או הרב שרקי אמרוקעלעברימבאר
זאת. הסיבה היא מן הסתם שדבקות בצדיק כלל ישראלי היא עצמה גורמת לדבקות בכלל האומה ולא באותו צדיק, כי הרי הוא כלל ישראלי.
בכל מקרה זו אמרה שכלל לא ידועה בחוגי תלמידי הרציה, כפי שהיסטורי העיד. כך שאין חששא. וגם אני מעולם לא שמעתי את זה חוץ מפעם או כמה פעמים בודדות משיעור של הרב שרקי ומעולם לא שמעתי זאת מאף רב אחר. לא שמעתי את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנוכי לא שמעתי בלתי מהרב שרקי.
מאוד מוזר ולא מתאים לדברים מפורשים בשיחותיוהסטורי
לא ראיתי בשיחות פרוטקציות לצדיקים מסויימים, אלא דיבור על דבקות בכלל ישראל.
גם ב'לשלושה באלול' מביא דברי הרב עצמו ש'אל לעשות לי קוקיסטים'.
דיבר על דבקות כנראה, לא על התמסרות טוטאלית.קעלעברימבאר
גם למילה "דבקות" יש כמה רבדים.
הנה:קעלעברימבאר
# שיעור מספר 152 - ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם
דקה 18.50
אחרי חיפוש שעשיתי.
שם הוא לא אומר "שמעתי ישירות" אלא "שאלו את הרציה". אבל אני זוכר שבשיעור אחר הוא אמר שהוא שמע ישירות מהרציה, אם זכרוני אינו מטעני
לא התווכחתי על האם הרב שרקי אמרהסטורי
אלא שזה לא מתאים לדברים שכתובים מדברי הרב צבי יהודה בעצמו ולדברים זשמעתי באזני מרבים מתלמידיו.
מדייק -קעלעברימבאר
הוא לא אמר "מומלץ להדבק בצדיקים כלל ישראלים" אלא "הסכנה שבפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כלל ישראלים לפי הרציה". אולי לא מומלץ להדבק מסיבות אחרות, לא מפני הסכנה, אלא כי פשוט אפשר לדבוק בכלל האומה פשוט
לא פשוט בכללדוס91אחרונה
תורת רבי נחמן עמוקה מאודד..
חשוב לומר שגם הוא עצמו אמר שרק רבני נתן גדול תלמידיו הבין אותו..
אז צריך לחשוב טוב, לפני שחושבים שמבין משהו מדבריו הקדושים
אורות ישראל יצא שנים אחרי פטירת הראי"הטיפות של אור
הודפס כקובץ לבד בתש"ג. צורף לאורות במהדורת תש"יהסטוריאחרונה
איסלם היא עבודה זרהשנונימי
בתקופת העולם הפגאני הערבים האמינו באלים רבים.
אחד מהם הוא "אללה" (ימח שמו ויאבד זכרו) ופולחנו באבן השחורה בעיר מכה שבסעודיה.
'מוחמד בן עבד' נולד למשפחה המיוחסת לעבודה זרה זו ולכן גם החליט לשעבד את העולם לעצמו ולדרכו.
הקוראן הוא ספר חוקי עבודה זרה של האליל הטמא, ובחוצפתו משווה עצמו לנביאי ישראל.
הרמב"ם טעה בזה!!! מסגד הוא בית עבודה זרה.
כמובן שיבואו ויגידו שהם מאמינים באל אחד - אל אחד פגאני המנסה לבטל את אלוהי ישראל!!!
מוחה על העזות לכתוב ככה על גדול ישראל!Kayom
כתוב במלאכיטיפות של אור
"כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים אמר ה' צ-באות'
המפרשים מסבירים על פי הגמרא במנחות, שגם עובדי העבודה זרה מאמינים שיש אלוקים עליון, רק שהם מייחסים לו תכונות שגויות וגם חושבים שיש אלילים אחרים תחתיו (אליהם הם עובדים). ולמרות זאת זה נחשב שהם מכירים בהקב"ה
אז אני חושב שקל וחומר כאן - מכיוון שהמוסלמים מייחדים אותו ייחוד גמור, וגם שוללים ממנו כל גוף וכל דמות הגוף
המצוות הפאגניות שלהם היו דומות אז להיוםשנונימי
לדוגמא: מסכת שבת ו' או ישעיהו פרק ג'
מדובר על ערביות רעולות (ברעלה) ויהודיות גם כן רעולות כמנהג המקום.
גם לפני 2,500 שנים הערביות היו רעולות וצנועות אבל לא מצד הקדושה בכלל.
או ההקרבה למולך (שהידים) בהשוואה לעקידת יצחק.
ושוב אנו רואים שעבודה זרה מדמה עצמה לאלוקי ישראל.
ואם אנחנו מאמינים בה' שברא הכל אז בוודאיי שגם השקר מדמה לאמת כי ה' אמת הוא ברא את השקר.
זה נכון שיש באסלאם מימדים אליליים, זה עדיין לאקעלעברימבאר
עושה אותו ע"ז.
כשם שאדם שיקריב את בנו לה' על גבי מזבח, לא פסל את המזבח משום ע"ז
אין כאן הקרבה למולך, מדובר בייחס של להבדיל למות עלאברהם יאיר שטרן
קידוש ה', אין כאן מצווה למות בגלל המוות, אלא למות למען אידיאה...
צודק. אך הכתוב במלאכי אינה ראיה.קעלעברימבאר
כי שם מדובר שלמרות שמאמינים באלהא דאלהין הם עדיין מוגדרים עובדי ע"ז (השאלה אם עבודת אלהא דאלהין עצמה נחשבת עבודה זרה הלכתית. למשל האם מקדש שהוקדש רק לאל עליון הכנעני, נישב עבודה זרה? מצד שני במילא עשו לו פסלים אז כמו שעגל הזהב הוא ע"ז הלכתית כנל כל פסל.
או השאלה האם כמדברים על מיתולוגיה כנענית ומדברים על "אל", זה בעייתי להגות את שמו משום שם אלוהים אחרים לא ישמע על פיך? או מכיוון שמדברים על הבורא זה מותר?)
ב. הכתוב במלאכי לא טוען שזו לא ע"ז, אלא בא לגעור בישראל - "כולם מכבדים אותי ואתם לא!"
ג. לזכרוני עובדי ע"ז בשיתוף זה רק אם עיקר עבודתם זה את האל העליון הבורא. אחרת מעולם לא היה כזה דבר אדם שהלכתית הוא נחשב עובד ע"ז רגיל
כתבתי - "הם עובדים לאלילים שתחתיו"טיפות של אור
לכן זו עבודה זרה. אם הם עובדים גם את אלוקים (העליון), זו עבודה זרה בשיתוף
אני חושב שאפשר להתלבט במקרה שמגשימים את אותו אלוקים עליון. שזה כאמור לא רלוונטי לאיסלאם
אם הם עובדים בעיקר את האלילים וקצת את הבורא,קעלעברימבאר
הם לא מוגדרים לזכרוני לפי הפוסקים עובדי ע"ז בשיתוף, אלא עובדי ע"ז רגילים. כי כל אדם בעולם עובד גם בורא כלשהו, ואז אין לך עובדי ע"ז רגילים.
רק אם בעיקר עובדים את הבורא ורק משני את האלילים אז הם בגדר של עובדי עז בשיתוף.
למה שהגשמה/אי הגשמה היא המשנה?
אני מסכים שלגבי אל מופשט (לא רק חסר גוף אלא שמרומם מעל תואר אלילי) כמו "ברהאמאן" או "דאו" , הוא עצמו לא נחשב ע"ז, אבל מה לגבי אם כנעני יאמר לך שאל עליון ללא גוף, או יווני שיאמר לך שאוראנוס ללא גוף, או תיהאמאת ללא גוף?
לא יודע מה ההבדל בין מופשט ל-ללא גוף ודמות הגוףטיפות של אור
ההבדל הוא:קעלעברימבאר
שהברהאמאן או הדאו הוא לא "ראש הפנתאון חסר הגוף" כמו אוראנוס תאורטית ללא גוף, תיהאמאת ללא גוף, נו ללא גוף וכדומה.
אלא לפי תפיסתם יש הבדל מהותי בין הברהאמאן והדאו לבין האלילים שנובעים ממנו. מה גם שהם לא הילדים שלו בניגוד למיתולוגיות אלא אווטרים של מהויות שמבטאות אותו (דומה ליחס בין ישו לאל האב בנצרות).
גם אין לו שיוך של קפריזות או תכונות אליליות בניגוד לראשי פנתיאון, והוא הרבה יותר קרוב למושג התיאולוגי "אלוהים" מאשר לעוד אל שניצב בראש פנתיאון רק אין לו גוך עשוי בשר או אין לו גוף. לזכרוני האל אתון אצל אחאנתון היה אמנם ללא גוף , אך לא מופשט לגמרי.
יש גם מדרגות בהפשטה. הרי במילא אוראנוס זה כל השמים ותיהמאת זה כל המים. אז מי שיטען על ראש פנתיאון שהוא רוח נושבת שממלאת את כל היקום, או האור שממלא את הכל, מגשים או לא?
בפולתאיזם זה רלוונטי. בניגוד למונותאיזם שלא כזה משנה מה רמת ההפשטה, כי במילא אתה יוצא אנטי ונגד אלילות וריבוי אלים (ביהדות באסלאם וחצי בנצרות) אז כבר לא כזה משנה אם אתה מגשים את אלוקים או מפשט אותו. שהרי הדתות האברהממות הן אנטי פגאניות בצורה אקטיבית (שוללות אמונת ריבוי), ולא רק א-פגאניות (אדישות לאמונת ריבוי).
ב. ברמה הפרקטית : אם עושים לו פסל או לא. אם עושים לו פסל לבורא גם אם טוענים שהוא מופשט- זה עבודה זרה.
אך בהינדואיזם ובדאואיזם/נאו קונפוציאיזם אין פסל לברהמאן או הדאו או ה"לי/טאי ג'י" (אם האחרון בכלל ראוי להחשב אלוהים ולא פאנתאיזם נוסח שפינוזה)
אבל כן, אפשר לראות זאת כתנא דמסייעא, לכךקעלעברימבאר
שגם אם קוראים לבורא בשם אחר ומייחסים לו סיפורים אחרים ומעשים אחרים ותכונות אחרות, זה עדיין נחשב אמונה בבורא
כן, זו כוונתיטיפות של אור
מה המקור?ה' אלהים אמת
על פי איזו גמרא במנחות?
הקביעה שההגדרה לעבודה זרה זה אמונה ביותר מאל אחד אינה פשוטה כל כך. אמנם זו אכן דעת הרמב"ם, אך בגאונים יש שחולקים עליו, ואני הקטן לא הבנתי מה המקור והבסיס לסברת הרמב"ם. למה שזה לא יחשב עבודה זרה אם הם מאמינים באל שמצוותיו שונות והדברים שהוא עושה הם שונים וכו'?
כי עבודה זרה זה לעבוד מישהו שאינו הבורא.קעלעברימבאר
לא לטעון שהבורא ציווה אחרת. אחרת קורח גם עובד ע"ז
מנחות קי עמוד א, רשי ומלבים (למשל) על הפסוק במלאכיטיפות של אור
איפה בגאונים?
לא הבנתי למה מהגמרא במנחות מוכח כמוך. מוסבר שםה' אלהים אמת
שהרי לא עובדים את ה', אלא אלו תלמידי החכמים. או שפיספסתי משהו
לא, תלמידי חכמים זה דרשה על החצי השני של הפסוקטיפות של אור
"אמר רבי אבא בר רב יצחק אמר רב חסדא, ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב: מצור ועד קרטיגני מכירין את ישראל ואת אביהם שבשמים, ומצור כלפי מערב ומקרטיגני כלפי מזרח אין מכירין את ישראל ולא את אביהן שבשמים.
איתיביה רב שימי בר חייא לרב: 'ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה'?
אמר ליה: שימי את? דקרו ליה אלהא דאלהא.
'בכל מקום מוקטר מוגש לשמי' - בכל מקום סלקא דעתך? אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום, מעלה אני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי.
'ומנחה טהורה' - זה הלומד תורה בטהרה, נושא אשה ואחר כך לומד תורה"
האם כשמלכיצדק אמרקעלעברימבאר
"ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ" זה עבודה זרה?
כי הוא לא דיבר על ה' דווקא. אלא על זה שיש כזה אחד אל עליון והוא קונה שמים וארץ
לאו דווקא ביותר מאל אחד,קעלעברימבאר
הלכתית גם להקריב לפסל של אל אחד זה עבודה זרה, וגם אם זה פסל לשם ה'. למשל עגל הזהב ועגלי ירבעם. אבל זה בישראל. לא בטוח שנכרי שעשה פסל לה' והקריב יש לנכרי דין עובד ע"ז
תוכיח.ימח שם עראפת
ממש לא נכון.קעלעברימבאר
כי ברגע שאדם מאמין רק בבורא אחד ומשגיח אחד ללא שום אלים אחרים, לא משנה מאיפה הוא לקח את שמו. הוא יכול לכנותו יוסי, זרובבל, צמכטחלצמההפ או אפילו זאוס.
זה לא משנה, ברגע שהוא מאמין באל אחד אז הוא כבר לא עובד עבודה זרה. וכבר לא משנה מה מקור השם שנתנו לו או מאיפה אמונה זו התפתחה במקור.
ב. משמעות השם "אללה" בערבית היא "האלוה" פשוט. איִלהּ זה אלוהּ בערבית (כמו אלהּ בארמית בספר דניאל), אל-איִלהּ זה האלוהּ בה"א הידיעה (כמו אלהא בארמית בדניאל), והלחמת אל-איִלהּ הופך לאָלּהּ (או אללהּ בכתב ערבי שבה ל דגושה מוכפלת לשני ל).
ג. האמת שהמקור לאל אללה כחלק מפולחן הרבה אלים הוא מהשפעה יהודית ונוצרית.
הערבים הושפעו מהיהודים והנוצרים, והתחילו לטעון 300 שנה לפני מוחמד שמעל כל האלים יש בורא ששמו אללה, והם עובדים את שאר האלים רק כמתווכים, חלק מהם אפילו טענו שהם צאתאי אברהם וישמעאל ושאברהם היה במעחה גדולה לעבוד רק את אללה והם לא במעלה גדולה אז צריכים את שאר הרלים כמתווכים. ומוחמד פשוט ביטל את עבודת המתווכים.
ד. נכון שכל אמונה באל אחד שאינה דרך עםישראל היא בחינת עבודה זרה כי בעצם לא יודעים למי עובדים ובעצם אדם עובד לציור שיש לו בראש. אבל בחינת ע"ז אינה ע"ז ממש
ה. אמרת "אל אחד פגאני" תגדיר מה זה אומר. זו סתירה. כי פגאניות היא עבודת כמה אלים.
ו. מבטל את האמונה באלוהי ישראל. חלקית נכון אך לא לגמרי. בסןף גם האסלאם מודה שהבורא בחר ב3 האבות.והוציא את ישראל ממצרים ונתן להם תורה והיה אלוהי ישראל, רק הם טוענים שהוא נטש את ישראל וכבר לא אלוהי ישראל.
אז בגלל שהוא כבר לא לטענתם, אז זה "בחינת" ע"ז, לא ע"ז ממש
ז. מוחמד לא ממש טען שאללה שהוא מתנבא בשמו זה בדיוק אותו אללה שהערבים לפניו עבדו. מבחינת מוחמד אללה שהוא מתנבא בשמו זה אותו האלוקים שהיהודים עובדים אלא שלטענתו עוותו את תורתו המקורית
פשוט מכמה טעמים שזה כפירה ועבודה זרהחסדי הים
ואסור להאריך בדבר פשוט
כפירה כן. עבודה זרה לא.קעלעברימבאר
נפקא מינא שאין איסור לגוי לכפור אך כן יש איסור ע"ז.
ומותר להכנס לבית כפירה
אמנם כפירה כן ועבודה זרה לאדורש טוב לעמי
אך ברור שלגויים אסור לכפור. כלומר אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, והקב"ה לא מצפה משבטים ילידים פרימיטיביים ביערות הגשם של דרום אמריקה להאמין שתורת משה היא אמת, ואולי גם לא מצפה לכך ממוסלמי טיפוסי מאינדונזיה. אך גם הגויים מחוייבים להאמין באמונה האמיתית עד כמה שידם משגת. וזה התפקיד שלנו להפיץ בעמים את בשורת האמונה.
סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו:
יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל ה' כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כׇּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם:
תביא מקור שאחד מ7 מצוות בני נוח זה להאמין.קעלעברימבאר
ברור שזה לא טוב שבן נוח לא מאמין.
ושהאידאל הוא שכל אדם בעולם יאמין.
ובן נוח שיודע להאמין ומתכחש לאמונה בזדון אז הוא נבל ברשות 7 מצוות.
אך הלכתית, בית כפירה לא נחשב בית ע"ז.
לגבי החשבת גוי שלא מאמין כחסיד אומות עולם, זה מחלוקת ב2 גרסאות ברמבם, האם גורסים "ולא מחכמיהם" או "אלא מחכמיהם"
ב. ישראל לא גרמו להפצת האמונה, אלא לשלילת העבודה זרה. ובמילא באה אמונה בטהרתה. אבל אמונה כלשהי היתה לפני עם ישראל. הברירת מחדל של האנושות זה אלילות, לא אתאיזם
ג. גוי שמאמין שלה' יש גוף נחשב עובד ע"ז?
גויים מחוייבים בהרבה יותר מאשר 7 מצוות בני נחדורש טוב לעמי
זה אמנם נתון לדיון
אך כך עולה בבירור מדברי רב ניסים גאון בהקדמתו לתלמוד, מדברי רבנו בחיי בכמה מקומות בחובות הלבבות, ואני הבנתי כך גם מהכוזרי. אני זוכר שכך כותבים גם ראשונים נוספים, אך לא זוכר כרגע מי ובאלו ספרים. (אולי רס"ג? רמב"ן? מאירי? רד"ק?)
הנצי"ב כותב שאומות העולם חייבים בכל המצוות השכליות. אני די בטוח שגם הרב קוק מאמץ את דבריו, אך לא יודע להפנות למקור.
בכל אופן, התשתית של המחוייבות של הגויים למצוות/ הנהגות מוסריות כלשהן היא האמונה באלהים, ובהחלט ישנם יסודות אמוניים נוספים שגם גויים חייבים בהם לדברי הכל. האם הם חייבים להאמין בגמול העולם הבא? בביאת המשיח? בתחיית המתים? ייתכן שלא.
האם יש היתר גורף לגויים לכפור כל עוד לא עובר על מצוות לא תעשה של עבודה זרה?
בוודאי שלא.
כמו שאמרתי, משום "נבל ברשות 7 מצוות" ומשוםקעלעברימבאר
ועשית הישר והטוב שנכון גם לגוים.
זה לא הופך גוי כופר ללא גר תושב, או לשאר דיני גויים שומרים 7 מצוות
יכול להיות שאללה הוא אחד מהאלים הפגאנייםאברהם יאיר שטרן
לא זה קובע אם משהו הוא עובדה זרה או לא...
מח' בכלל אם נוכרים מצווים על שיתוף... לא הבאת פה שום טענה עניינית מלבד זה שהגדירו את אללה כאל אחד מיני רבים, אם היום הוא מוגדר כאל יחיד ע"פ האיסלם אז לא מדובר בעבודה זרה...
יש הרבה דברים רעים שאפשר להגיד על האיסלאם, ע"ז זה לא אחד מהם...
אתה מוזמן להסביר את עצמך טוב יותר... (הטענה הכי טובה ששמעתי זה שכתוב בכוזרי ש"מוחמד מבטל כל תורה שלפניו וקורא את כולם אל דגל האיסלם" ואם הוא מבטל תורת משה אז זה עבודה זרה, למצער הדבר לא נכון במציאות...)
אני באמת לא מצליח להבין.פונס ויטאי
אני לא חולק עליך אם אתה מתכוון לטעון שאמונת האיסלאם אינה אמונת ישראל ובתוך זה כלול גם שתפיסת האלוקות של ישראל שונה משל האיסלאם.
עם זה אני מסכים לגמרי.
אבל אתה מתאר תאור היסטורי שנוגע לעבר כלומר לאיך נוצרה אמונת האיסלאם ובכן אני מניח שאתה צודק וכך נוצרה אמונת האיסלאם אבל בסוף האמונה היא באל אחד שברא את העולם ונתן תורה למשה ואחריו הוא בחר במוחמד כנביא. אז איפה פה האלילות ? בסוף מה שנוצר בתהליך הוא אמונה באל אחד ואם תקרא את הפילוסופים הערביים המוסלמים תראה שהם מרוממים את האל מכל הגשמה ומכל ריבוי.
בקיצור בהחלט נשצע לי סביר שהאיסלאם התפתח מן האלילות אבל השאלה החשובה היא למה הוא התפתח, ומה הם אמונותיו אחרי שקמה דת האיסלאם.
בקיצור לא מבין את הטענה שלך.
מכל רעות האיסלאם למה נתפסת דווקא לנקודה החיובית?רודף מצוות
המוסלמים מייחדים לאל יחוד כראוי יחוד שאין בו דופי, אין שום הבדל בין אמונת הייחוד היהודית לזו המוסלמית, עובדים לאותו האל ולו לבדו.
המוסלמים כופרים בתורת משה ובבחירה הנצחית בעם ישראל ומאמינים בנביא השקר המשוגע שלהם, ובזה הם חוטאים מאד לאלהים, אבל אין שום קשר בין זה לעבודה זרה, לא כל חטא הוא עבודה זרה.
קשה עד בלתי אפשרי לדעת מה באמת בדיוק אמר ועשה מוחמד ההיסטורי ומה סיפורים מאוחרים שהלבישו עליו, זה גם לא כל כך משנה לנו,
לעניינו אין שום ספק שאלהי הקוראן הוא הוא אלהי המקרא (התנ"ך), הקוראן מניח שקוראיו מכירים כבר את סיפורי המקרא ואת גיבוריו ומתייחס אליהם כידועים ומפורסמים שלא צריך להציגם, וכן האל שבקוראן הוא אלהי התנ"ך ואפילו שמו בקוראן נגזר משמו במקרא.
אחרי אלפי שנים, כשסוף סוף מאמציו של אברהם אבינו נושאים פרי והוא מצליח להביא לכך שכמעט רוב העולם מאמינים באלהיו - יש שמתעקשים לאמר שלא ואין קשר וזה בכלל אל אחר, למה זה טוב?
(הדברים אינם שלי, העתקתי דברים שחברי, תלמיד חכם רציני, כתב בעבר)
אומנם זה לא עבודה זרה.קעלעברימבאר
אבל השאלה אם אנחנו מגדירים את ה' רק כ"בורא המחויב " וכו כרמבם. או "כאלוהי אברהם יצחק ויעקב, אלוהי ישראל אשר הוציאם ממצרים וכו'" ככוזרי. כי אז זה כבר לא בדיוק אלוהי ישראל לפי האסלאם, שהרי זנח את ישראל
אין מחלוקתרודף מצוות
אין צורך להציג דגשים שונים בדברי ראשונים כאילו מדובר במחלוקת מהותית. ולא נפק"מ מידי, בוודאי לא להלכה.
השאלה מה עשה האל אחרי שבחר בעם ישראל בוודאי לא משליכה על עצם ההגדרה של האל.
לא על הגדרה האם זה ע"ז או לא, אבל וודאי שזה כברקעלעברימבאראחרונה
לא אותו תיאור אותה התגלות אל.
אנחנו מאמינים באלוהי ישראל. הם לא.
לא מדובר פה במחלוקת ראשונים אלא בבסיס של התנך שמתאר את ה' כאלוהי ישראל דווקא ואלוהי אברהם יצחק ויעקב. הרמבם במורה נבוכים הוא המחדש בראשונים, בעוד הכוזרי ממשיך את הבסיס התנכי הפשוט.
בסיס התנך שעניין מהותי בתיאור ה' הוא היותו אלוהי ישראל. "אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאיתך מארץ מצרים" ולא "אנכי האל האחד בורא העולם". "אלוהי העברים נגלה אלינו" "ה' אלוהי אברהם יצחק ויעקב זה שמי לעולם" וכו בתפילה אנו מציגים אותו קודם כ"אלוהינו ואלוהי אבותינו אברהם יצחק ויעקב" ורק אחר כך כ"קונה הכל".
אין כמובן נפקא מינא להלכה אבל אמונית כן.
כשהכוזרי שואל את החבר מה הבעיה בנצרות הוא לא אומר לו השילוש, אלא זה שהם לא מתפללים לירושלים. נכון שאין כאן נפקא מינא הלכתית, אך אמונית כן
קונסרבטיזםטיפות של אור
(דיון שמעניין אותי כבר כמה שנים, ונפתח בעיקר בגלל שנראה לי של@דורש טוב לעמי יש משנה סדורה כנגד הגישה שלהם)
איפה אתם משרטטים את הגבול בין אורתודוקסיה לקונסרבטיביות? בעמדות מסויימות? בקצב השינויים? במשהו אחר? האם יש לכם טענות עקרוניות נגד הגישה הקונסרבטיבית? אולי אתם חושבים שההבחנה מלאכותית? תובנות אחרות? אשמח לכל תגובה. תודה!
מצאתינוגע, לא נוגע
ואני מבין למה, לבושתנו, לא חשבנו על כך לפני.
אני לפחות לא ידעתי, אבל מי שידע..
הקונסרבטיבים לא מחפשים לבנות מקדש. זה לא חלק מהאידיאלים שלהם. מבחינתם זה היה ונגמר.
גם בלי קשר לקרבנות מן החי, מבחינתם בית המקדש זה לא משהו מהותי.
זה כבר לא נגד חז"ל, זה כבר נגד התורה.
זה כבר לא שינוי פרטני, זו תפיסת עולם שונה לגמרי.
מה לדעתכם עדיף, מגילת אנטיוכוס או ספר מכבים?קעלעברימבאר
עדיף למה?הסטורי
לקרוא לחנוכהקעלעברימבאר
אפשר לקרוא את מה שיכניס אותך לאוירההסטורי
אם המטרה היא ידע הסטורי - אז פשוט שספר מקבים (בעיקר א) הוא מקור הרבה יותר מהימן.
המטרה לזכור את מאורעות חנוכהקעלעברימבאר
והשאלה לא רק לי אלא גם באופן כללי מה ראוי להנהיג לעם ישראל יותר ולציבור.
ובאופן כללי למה הבכורה, לנרטיב או לאמת ההיסטורית.
ולמה אתה קורא "מהימן"? למה שמכיל את מה שראוי להזכר, או תיעוד יבש של כל פרטי מה שקרה?
האם תיעוד מדעי ומחקרי של מצב קיני הנמלים המדויק בימי ינאי מכיל אמת היסטורית יותר מהמדרשים על ימי ינאי?
לענ"ד בימינו, גם הנרטיב כדאי שיהיה מחובר להיסטוריההסטורי
לגאוגרפיה הממשית של ארץ ישראל ולעובדה שנוהלה מלחמה ממשית, מתוכננת וראלית.
עם כבר - לציבור הרחב, נראה לענ"ד שמגילת חנוכה של חגי בן ארצי - עונה על הצרכים השונים.
מצד שני נס פח השמן לאקעלעברימבאר
קיים בראליה ההיסטורית (עובדה שבמכים לא מוזכר) ועדיין זכרונו הלאומי חזק יותר מכל מחקר היסטורי, כאילו הוא באמת התרחש.
לגבי הגיאוגרפיה הממשית של הארץ, מסכים, כי הארץ לעולם עומדת ולא חלק מהעבר
נס פח השמן מופיע בגמראהסטורי
גם קמצא ובר קמצא מופיעים, ועוג שזרק הר.קעלעברימבאר
הגמרא והמדרשים לא מדברים תמיד אמת היסטורית אלא מסר. הרי עוג לא באמת היה 4 פרסאות וזרק הר. והרומאים לא החריבו את ירושלים כי אחד בשם קמצא שנעלב ממשתה גרם להם
ועדיין - הנידונים אינם דומים לראיההסטורי
מגילת אנטיוכוס היא נסיון של קהילות מסוימות לקבוע נובח, שלא תפס בכלל ישראל. זה לא דומה לכל הדוגמאות האחרות שהבאת.
לכאורה המגילה יותר ידועה מאשר מדרש עוגקעלעברימבאר
אז אשאל כך:
מגילת תענית אל מול ספר מכבים
*פךאריאל יוסף
ברור שספר מקביםמי האיש? הח"ח!
ורצוי בוודאי להוסיף מקור כגון אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, או אפילו עותק - אם ניתן להשיג - של "אחיי גיבורי התהילה" מאת הווארד פאסט. מגילת אנטיוכוס זה חסר משמעות כמו "ללמוד" על "הנס" מספר יהודית.
השאלה מה עדיף, הנרטיב או האמת הההיסטוריתקעלעברימבאר
ההבדל בין יהודית לאנטיכוס, שיהודית נחשב ספר חיצוני , ומגילת אנטיכוס למדרש חזל/גאונים.
אילו התפילה היתה מתנסחת לפי מכבים, היה כתוב "בימי יהודה בן מתתיהו" אבל כתוב בימי מתתיהו בעל הניסים
אה, עכשיו הבנתימי האיש? הח"ח!
אתה התכוונת לשאול "אם הייתם מנסחי התפילות, מה היה לדעתכם עדיף וכו'". סליחה שלא הבנתי אותך. כן, בנוסח התפילות באמת לא עדיפה האמת ההיסטורית.
לא שאלתי רק על תפילה אלא גם על קריאה.קעלעברימבאר
כמובן לא סותר ואפשר לקרוא את שניהם, השאלה לאיזה מהם יש בכורה (וכמובן את אנטיוכוס מסיימים תוך כמה דקות אז זה לא שיקול של זמן).
ולמה שיהיה חילוק בין תפילה לקריאה, אם מטרת התפילה היא שבח על הזכרון הלאומי?
תלוי את מי אתה שואל על תכלית התפילהמי האיש? הח"ח!
כבר היו כאן בעבר דיונים מספיק ממצים בעניין, כולל עד רמת הפילוסופיה של מי שאמר "אתה יודע שאינך צריך למסור אינפורמציה להשם יתברך על צרכיך".
כאן התפילה היא שבח בעל הניסים, לא בקשהקעלעברימבאר
כך שהדיון על התפילה מעניין, אבל לא רלוונטי.
אם זה השבח שתיקנו חכמים אז הוא זה שראוי
יש בתפילה שלוש ברכות ראשונות ושלוש אחרונותמי האיש? הח"ח!
וברור שהן או בעלות משמעות של שמחה והודאה, או שאין לנו זכות לנבור ולחפש בהן את המשמעות. לצורך העניין היה אפשר לנסח גם "בימי פופיליוס לנאס, אשר הכריח את אנטיוכוס אפיפנס לעזוב את כיבוש מצרים ואז מתוך תיסכול לחזור לארץ ישראל ולהתנפל על היהודים ועל דתם ומקדשם". ברור שמנסחי התפילה החליטו שהעובדות ההיסטוריות היבשות אינן הנקודה. השבח לבורא עולם הוא בהקשר זה עירבובייה דקה מן הדק, בין הרלוונטי לתיאולוגי האבסטרקטי.
השבח הוא על זכרון של מאורע היסטורי: "על הניסיםקעלעברימבאר
שעשית לאבותינו בימים ההם".
להפוך אותו ממאורע היסטורי לתוכן מופשט גרידא זו גישה נוצרית, שכן היהדות היא אומה ולא דת, וחגיה הם על מאורעות שקרו בהיסטוריה לאומה, וכן זכרון האומה הוא היסטורי דרך יציאת מצרים וזכרון ימי דוד ושלמה וכו דרך החורבן וכו, כדברי הכוזרי ופשט התנך. וכן התנך ברובו ספריו הם ספרים המתעדים את תולדות ישראל. "אנכי ה אשר הוצאתיך מארץ מצרים" "חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים" "חי ה אשר העלה את בית ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם" כל תאורי ה' הם לאומיים-היסטוריים-נרטיבים.
לכן אם חזל החליטו לומר "בימי מתתיהו" ולא "בימי יהודה המכבי" זה לא סתם ולא במקרה. אין פה שום דבר תאולוגי אלא זכרון של נרטיב לאומי של העבר טהור, ורק על גבי הזכרון הלאומי של העבר בונים את הקומה התאולוגית.
ברור שיש לנו זכות לנבור ולחפש משמעות. הרי לא סתם בחרו בנוסח הזה.
ב. "ברור שחזל החליטו שהעובדות היבשות אינן הנקודה". זה בדיוק העניין: עיקר זכרון הנרטיב הלאומי הוא הנרטיב עצמו, ולא העובדות ה"יבשות" שכבר נשכחו ולא בנרטיב, או שבימי זכרון המאורע ראו מתעדי ההיסטוריה הלאומיים (הנביאים או חזל) שהנושא הזה פחות רלוונטי לזכרון. (וכמו שאמרתי, הגישה ש"זה סך הכל תאולוגיה" היא נוצרית מובהקת. שכן היהדות היא נרטיבית-היסטורית בבסיסה, ולא תאולוגיה מופשטת).
מי אתה שתקבע מהי גישה נוצרית?מי האיש? הח"ח!
אתה האפיפיור?
תירגע עם הקביעות שלך.
האם אתה זוכר את יציאת מצרים של ישראל בבשר?קעלעברימבאר
או את יציאה האלגורית של ישראל שברוח?
אם את הראשון, אז גם אתה בעל תודעה היסטורית-נרטיבית-לאומית. כנ"ל פורים חנוכה ועל הניסים. אתה אומר הלל אגב בחנוכה על היציאה משעבוד מלכויות, לא על תובנות תאולוגיות
האם כשאתה מברך גאל ישראל ומקפיד להסמיך גאולה לתפילה אתה מזכיר את יציאת מצרים וקריעת ים סוף הנרטביות-היסטוריות-לאומיות או שמא תובנות תאולוגיות רוחניות?
אני מקיים - כמיטב יכולתי - מצוות.מי האיש? הח"ח!
לא אומר שאני מצמיד לזה בכוח פרשנויות תיאולוגיות מטאפיזיות על בסיס יומיומי. אבל לא זכור לי שבמחלוקות מהסוג הזה התשובה כתובה בשמיים בעננים.
לא הבנתי. בסוף זכרון כל אלו הוא זכרון של מאורעקעלעברימבאר
עבר לאומי בנרטיב.
אפשר על גבי זה להעמיס תכנים תאולוגים, אבל זה לא הבסיס.
גם אם אדם יתאמץ לראות במאורעות אלו רק תכנים תאולוגים, הרי זכרון הנרטיב של האומה לדורותיה כפוי עליו מכיוון שהוא חלק מאומה
אני לא אומר שהעובדות היבשות לא חשובות, אבלקעלעברימבאר
הנרטיב חשוב ורלוונטי יותר
אפשר גם להרחיב את השאלה על התנך.קעלעברימבאר
מה עדיף, לקרוא מלכים על אחאב שלא מביא לנו את כל הפרטים ההיסטורים המלאים,
או לקרוא ספר היסטוריה על התקופה שמכיל גם את קרב קרקר האיום האשורי וברית הממלכות ביניהם ארם וישראל נגד אשור?
זו דוגמא אחת.
או לקרוא את מלכים על סיפור הנס של הצלת ירושלים בימי חזקיהו, או לקרוא ספר היסטוריה מקיף שיתאר את הצלת ירושלים לצד השואה שקרתה בשאר ערי יהודה שנחרבו כולן ויושביהם נהרגו הוגלו או נהיו פליטים בירושלים?
אין הנידון דומה לראיה כללהסטורי
אני לומד ספר מלכים לא בגלל נרטיב כזה או אחר, אלא כי זו מצוות תלמוד תורה בכלל וספציפית זה דבר ד' המתגלה אלינו דרך נביאיו. שום מקור חיצוני לא עונה על ההגדרה הזאת.
אחרי שאמרנו את זה, נכון שבדרכים עקיפות ונעלמות, גם הידע ההסטורי, מגלה לנו את הנהגת ד' בדרכים נסתרות. ממילא השאלה אינה מה עדיף ללמוד, אלא למה הכתוב לא פירט את קרב קרקר וגדלותו של אחאב (חוץ מפסוק אחד במותו). פשוט שחז"ל שאמרו שאחאב משל בכיפה - לא סתם מצאו לזה רמז בפסוק, אלא ידעו על קרב קרקר.
אבל זה דבר ה' שמתגלה בנרטיב היסטורי.קעלעברימבאר
ספר מלכים הוא רשומה היסטורית ולא רק סיפורי מסר כמו מעשיות רבי נחמן או אגדות.רבה בר בר חנה.
אז כנל, כמו שה' מתגלה דרך נביאיו בתנך, כך ה מתגלה דרך חזל/גאונים במגילת אנטיוכוס.
משל בכיפה זה עדיין לא קרב קרקר ונסיבות הברית עם בן הדד וכו' , ולא כתוב בתנך שמשל בכיפה.
מצוות תלמוד תורה אתה יכול לעשות גם בספר איוב, ובכל זאת חזל ועם ישראל מתייחסים לספר מלכים כזכרון ההיסטורי שלהם, ולאיוב כמשל.
האם אתה שואף לתור הזהב של ירבעם בן יואש? כי היסטורית ישראל היו עשירים אז כבימי שלמה (וגם רמטז בעמוס וחזל).
לא. למה לא? כי עם ישראל זוכר את ימי שלמה ואת ימי ירבעם בן יואש שכח. כי מבחינתינו שפע גשמי שלא מחובר לרוחניות, ראוי לו שלא ייזכר.
אז בסוף הנרטיב קובע מה ראוי להזכר ומה ראוי להשכח.
כמו אצל בן אדם פרטי, גם אצל עם הזכרון הוא סלקטיבי
ספר מלכים זה ספר זכרון תולדות, ולא ספורי מוסר השכלקעלעברימבאר
נוסח כה עשו חכמינו או אגדות רבי נחמן או רבה בר בר חנה
חשמונאיםחסדי הים
למה?קעלעברימבאר
כמו לשאול האם ללמוד נ"ך או מדרש רבה עליוחזק וברוך
מכבים א הוא מזמן חז"ל, ומאותה תקופה.וגם מכבים ב הוא בערך מאותה תקופה, רק באיזור מצרים..
משא"כ המגילה שכתבת, שהיא פשוט מדרש מאוחר..
ההבדל הוא שנ"ך הוא מכתבי הקודש, תמיד עם ישראל למדקעלעברימבאראחרונה
אותו ותמיד היווה בסיס הנרטיב של עם ישראל.
בעוד שספר מכבים לא. הוא לא חלק מכתבי הקודש, מעולם לא החשיבו אותו כטקסט תורני בכלל, מעטים מאוד מיהודים במשך ה2000 שנה למדו אותו (הנוסח היחיד נשמר ביוונית בכלל ונשמר רק בזכות שהכנסיה שמרה אותו כחלק מהברית הישנה בשבילם יחד עם התנך), חזל כלל לא מתייחסים אליו, וגם בתפילה ובנרטיב היהודי אנו מדגישים את מתתיהו (כמו במגילת אנטיוכוס), ויהודה כלל לא מוזכר (עד שהציונות החילונית החליטה להעלות אותו על נס), בעוד שבספר חשמונאים יהודה המכבי הוא העיקר.
נכון שחמונאים מדויק היסטורית ואילו מגילת אנטיוכוס ממש לא מדויקת.
אבל זה בדיוק השאלה, מה חשוב יותר: נרטיב הקודש החי של עם ישראל או האמת המחקרית ההיסטורית היבשה שעם ישראל שכח וזרק לתהום הנשיה?
אם זה דבר ה' החי באומה, אז במילאקעלעברימבאר
מה שהאומה וחכמיה למשך טווח דורות גדול קבעו בפרשנות לתורה שבעל פה=תורה, ולא ההבנה האובייקטיבית של כל אדם את הטקסט של הגמרא. אחרת זה כבר שיטה שכתובה בטקסט ולא דבר ה' החי באומה.
זו סתירה עצמית מה שאתה טוען, כי אם האומה לדורותיה עם חכמיה במשך 500 שנה יכולים לעשות הלכה מוטעת לשיטתך שצריך לוותר עליה כי היא נגד הגמרא, אז דבר ה' כבר לא חי באומה
תודה שנתת הצצה קטנה לדמיונותיךדורש טוב לעמי
עבור מי שחדש כאן
לא ענית לי על הסתירה שכתבתקעלעברימבאר
ערב שבת היוםדורש טוב לעמי
וכבר טחנו את הנושא
מעולם לא כתבת שאתה טוען שתורה היא דבר ה' החי באומהקעלעברימבאראחרונה
לימוד אמונה?- כיצד?צביקה125
הרמב"ם פירוש המשניות סוף מסכת ברכות כותב שהיה מעדיף ללמד אמונה יותר מכל דבר אחר!- מה זה אמונה?- שכל? - רגש?- שילוב של שניהם יחד? איך לומדים אמונה? איזה ספרים?- מה עשו בזמן התנאים/ האמוראים?- כיצד למדוד/ לימדו אמונה?
אולי קל לישי לא מפחד
כי גדלתי בבית מזרחי עתיק שהאמונה הייתה לחם חוקינו אבל ברבות השנים מצאתי גם הקשים לוגים לקיומו של הקב"ה.
כמתכנת היה לי חבר מתכנת שלא היה בעל אמונה ויהל איתי ויכוחים בנושא.אבל עדיין היינו חברים.
בשיחה האחרונה שוחחתי איתו כאיש מדע.
הצבעתי על הקו המנחה ברובו בהתרבות , הנמתח לרוב גם בין בני אדם, חיות וצומח. דיברתי איתו שמזרע קטן, מיקרוסקופי לעיתים צומח וגדלה בריאה שיודעת את תנאי המחייה שהיא צריכה. אם זה הצמחים, הם יודעים מה הרכב האדמה הדרוש להם לצמיחה מיטבית, מה הם צריכים לעשות בחורף כדי לשרוד, מה לעשות בכל רגע כאשר השמש משנה את כיוונה, כיצד לנהוג כאשר חסר מים( לסגור עלים לצמצם חשיפה) ועוד ושלא לדבר על גוף האדם והחי על המורכבות המופלאה שלו, ביצירה, בחשיבה, בהתפתחות, ועוד.
ואז אמרתי לו, זה לא הגיוני שזה מונח אמפירי שתכנה "אבולוציה" זה מנגנון וטכנולוגיה ביולוגית ושכך חייב להיות לה יוצר ובורא.
הוא השתתק ואמר "שאתה מציג את זה ככה זה נשמע נכון, אף פעם לא שמעתי איש טכנולוגי מציג את הבריאה".
אני לא מאמין שהוא גידל זקן ופאות אבל נגעתי בו.
מעבר לזה, תסתכלי על הבריאה, הטבע, ההרמוניה,זה לא משאיר לך ברירה אלא להאמין.ועוד



