יותר קשה למצוא התאמה אמיתית מאשר יופי.

כל עוד יש משיכה כמו שכתבת הכל בסדר.

אולי תמיד ישאר לו קווץ' בלב, אבל אם הוא חכם הוא יתרכז במציאות ובזה שיש לו אהבה אמיתית עם משיכה ולא במה שאין לו ולא בדמיונות שהוא היה יכול להשיג מישהי שיש בה גם וגם וגם.

מבחינה אובייקטיבית יופי מתעמעם. אבל קשר טוב, כימיה ואופי נוח נשארים ואפילו משתדרגים. ובעיניי, הרבה יותר חשוב להתחתן עם אדם שיודע להביע אהבה לדוג' מאשר יפה. בנוסף לכך, בעניינים של אופי ומידות תמיד נשארים עם אשליה שאולי הוא ישתנה וזה מתסכל. ועם  זה שאין מספיק יופי משלימים (ובאופן אבסורדי, דווקא היחס לזה יכול להשתנות בהמשך כי זה תלוי "בך" ולא בצד השני).

רק לטובתו ולטובת חיי הנישואין יחד, הוא צריך להחליט באופן נחרץ ומודע עם עצמו- אני מוותר על יופי ברמה שרציתי ולא מתעסק בזה יותר (ולראות אם באמת הוא מרגיש בסדר עם זה). וזה נכון לא רק לגבי יופי אלא לגבי כל ויתור.

ואם זה לא מספיק עוזר, אדם גם צריך להיות אמיתי עם עצמו ופרקטי ולחשוב האם מבחינת הפרמטרים שלו (אופי, מידות, השכלה, גיל, רמה דתית, מראה, מצב כלכלי וכו') הגיוני שהוא מחפש את כל הנתונים שהוא מחפש בצד השני..

מדבר לגבי 2. אולי יש בנים שיהיה להם טיפה קשה עם זה 

אצלי בקשרים כל בחורה היא 4 אעפ שיש מצב שהיא בכלל 3. כי המשיכה שלי בנויה על חיבור בעיקר ואז היופי שלה בעיני מתבדל בפער מכל האחרות ואוטומטית כולן ביכול חודלות להתקיים מבחינתי.

הבעיה שהן עדיין לא קיימות גם זמן מה אחרי הפרידה😪

אני משתדלת לא לחלק אותם אף פעם לא חשבתי על החלוקה הזו .

שאמרתי שמישהו חתיך .. התכוונתי כל המכלול של הדיבור עדינות איך הוא מתבטא איך הוא פועל ..

ופחות חיצוני .

ברור שכן חשוב לי מציאת חן ויש גם לי גבולות

כמו שאמרת - יש לך גבול בנושא של מציאת חן. לא יהיה לך קל לצאת עם גבר שהמראה שלו לא נעים לך, כי היית רוצה גבר נאה שתהני להביט בו, לא? כאן (2) הוא מרחב מעניין שבו הוא כן מוצא חן בעינייך אבל חסר לך יופי ברמה שמפריעה לך.

לא מזדהה?

כי יש גברים שממש נרתעתי מהתמונה שלהם ואז שהכרתי אותם דווקא זה צלח פתאום ראיתי את היופי שלהם כמכלול .

אם תשאל אותי אם הם נחשבים יפים? אז ממש לא

אגב יש גברים ממש יפים שהציעו לי אותם / חלק פנו אלי בעצמם ...

זה לא מרגש אותי זה פלוס אבל בגדול אמרתי להם לא כי ההצעה לא היתה קשורה

שמעתי אפילו על שדכנית אחת לא זוכרת איפה- ששידכה מישהי לבן שלה והיא ידעה שהוא מחפש רק מושלמות חיצונית.... הראתה לו תמונה של מישהי אחרת כדי שיסכים ללכת לפגישה 😂

בסוף הם התחתנו....

לא אני שמוזרה חחחח

בעשיית הסדר של השכל, אלא בחוויה.

כלומר אם פגשת מישהי מסוג 2 ואתה מחובר אליה ואוהב אותה ונמשך אליה, אין סיבה להיכנס לספקות ולדיון בשאלה הנ''ל.

לכן גם יתכן שעצם המחשבות על זה והדיון בזה קצת מזיק כי הוא יכול ליצור בנפש חסימה ותחושה של ויתור, שיבואו לידי ביטוי רגשי במקרה שבאמת תפגוש מישהי מסוג 2, וזה יכול לפגוע ביכולת החיבור אליה, כשבפועל אם לא היית חושב על זה אולי לא היית מרגיש ככה וכן היית מתחבר.

הם למדו באיתמר, והיה לו חבר שבדיונים בנושא השתגע והתעקש: "זה מגעיל לצאת עם בחורה לא יפה, אשתי הולכת להיות הכי יפה, אין דבר כזה לוותר על זה" וכו' וכו' ולא עזרו כל הריכוכים הרבניים על אהבת היופי הפנימי ולעבור תהליך מולה וכו'.

אחרי כמה שנים הם הוזמנו לחתונה שלו. הוא הלך וכשהגיע וראה את הכלה היא היתה נראית בכלל לא כזו יפה. הוא היה מנומס ושמח בשבילו וכשהוא דיבר עם החתן החתן אמר לו: "ראית מה זה? אמרתי לך שאני לא אתפשר".

אמנם זה סיפור די קיצוני אבל אני לגמרי איתך ומסכים איתך, וחס וחלילה שאנשים ידרגו נשים בצורה שטחית ושבלונית בדרך שלהם לזוגיות. יתרה מכך - אני מודה שאם הדיון הזה יקבל בראשו של אדם יותר מדי משקל הוא יכול ממש להזיק ביכולת להתמסר ולהיפתח. צריך לבוא מאוד פתוח ולהרגיש עם עצמו לפני ואחרי האם זה היה טוב או שלא כל כך, בלי סרגלים.

אבל - 

הסרגל הזה נועד להבליט נקודה מסויימת. קודם כל - הוא מתעקש על כך שיופי הוא נושא קריטי, ושבת זוג לא יפה זה חיסרון לא פשוט. יש אינסוף הלכות בתחילת הקשר של הזוג שדואגות מאוד למראה החיצוני של בת הזוג "שמא תתגנה בעיני בעלה". זו נקודה קריטית שאסור לזלזל בה, כפי שמופיע במסכת קידושין (עפתי לשמיים מפליאה כשלמדתי את זה) :

אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו ורחמנא אמר (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך

לכן נושא היופי מוכרח להיות מורגש (אני מודה שיש קפיצה בין "תתגנה עליו" ובין שהיא צריכה להיות יפה בעיניו, אבל חושב שזה לא הבדל ענק).

עוד הדגשה - אני רוצה להאמין שאם אמצא את "האחת" שיהיו באישיות שלה את כל מה שביקשתי, מצדי גם אם היא תהיה (1) אני אלחם על הקשר איתה. ברור שאופי קודם ליופי, ואם הבחורה הכי יפהפיה בארץ תציע לי לצאת ואני לא אפגוש את האישיות שלה - אני אבקש להיפרד בלי להסס, ואפילו ברור לי שאני אשתעמם בדייטים איתה.

אבל אני יודע על עצמי שבנות נחמדות ומעניינות (= כלומר לא "האחת" דלעיל) שיצאתי איתן והיו (2) הקשו על הנוחות שלי להתמסר לקשר. הגיוני וייתכן שזה סובייקטיבי פר בן אדם עד כמה חשוב לו להיות בקשר עם אישה יפה, אבל מצאתי אצלי שבכל פעם שיצאתי עם בנות שלא היו מספיק יפות בעיניי זה הכאיב לי וגרם לי למאמץ יותר גדול בבירור על המוכנות להתמסר

תודה!

זה מאד מפחיד אותי להתחתן עם מישהי שלא באמת מוצאת חן בעיני.

קשה לי להגיד שחשוב לי שאשתי תהיה יפה, אלא שבנאדם רוצה להימשך למי שמולו בקלות ולא שצריך להילחם עם עצמך.

תמיד אני אעדיף את רמה 3. אלא אם ישכנעו אותי שגם 2 יכול להסתדר

אגב, קרה לי פעם משהו מוזר שלא ידעתי מה לעשות עם זה

התאהבתי באופי של מישהי, כאילו הלב שלי פרפרים כשאני מדבר איתה. אבל היא לא כל כך מוצאת חן בעיני

(בסוף גם ככה לא התאים)  לא ידעתי מה לעשות בחיי

יופי הוא דבר שגם מתפתח עם קשר רגשי:

1. דוחה

2. מרתיע

3.נטרלי

4. נאה

אם יש קשר רגשי עמוק, בדרך כלל גם הנטרלי והנאה יראה בעיני השני כהכי יפה בעולם

הקשר הרגשי בין בני הזוג.

ייתכן שבתחילת הקשר היא תראה נטרלית ואפילו מרתיעה קלות. ובהמשך הקשר כשהקשר הרגשי מתחזק היא תראה הכי יפה בעולם

אני תוהה עד כמה זה זז. לגבי רתיעה או לא רתיעה אין לי שאלה, ברור לי מחברים שלי שבהתחלה לא סבלתי אותם בגלל המופע החיצוני וכיום לא רק שאני לא רואה את המגרעות אלא הם גם נעימים לי (כלומר בלי הדיסוננס המכאיב המוזכר בשלב 2). 

אבל זה עדיין לא פותר את הבקשה שאשתך תהיה יפה בעיניך. כלומר ההפרש בין לכתחילה ובדיעבד מכאיב כאן.

אנערף

שזה באמת פשוט משתנה בין אדם לאדם לפי חשיבות היופי בעיניו, לא במובן מוסרי-רוחני אלא במובן של נטייה טבעית, כמו אצל חילונים סתם?

או שבעיניך זו עמדה ותפיסה רוחנית-מוסרית שאישה עם עולם פנימי טהור תהיה יפה בעיני גבר לא-שטחי שימצא בה יופי ממשי מתוך האהבה שלו אליה?

יש לאהוב מחוץ אל הפנים ויש לאהוב מהפנים אל החוץ.

מישהי נראת כל כך יפה בעיני אז אני אוהב את ההנאה שלי מהמראה שלה.

מישהי שאני כל כך אוהב אז אני נהנה שאני רואה את המראה שלה.

ברור שיש פה קטע של יופי נשי ורצון למימוש צורך מיני, אבל הוא משולב גם עם רגש.

כאשר אין רגש אז גם עם הבחורה הכי יפה אבר זה יהיה חסר תוחלת.

ברור שברגע שמישהו אוהב מישהי אהבת אמת אז גם הצורה שהוא רואה את המראה שלה היא שונה לגמרי.

שמעתי משפט יפה "יש יפות ממנה.. אבל אין יפות כמוה".  תחושת שייכות היא התחשובה המשמעותית שיש בקשר והיא גם משפיעה על היחס למראה.

יש פה גם עוד עניין - כמו כל פרט שאדם דמיין שיהיה בבת הזוג (מצחיקה, חמודה, חכמה וכו' כל אחד ומה שעושה לו את זה), ואז הוא מגלה שאין את זה במישהי שמעניינת אותו - אז נוצר משבר מסויים. הייתי ציפית לזה! אז יש שני אופציות - אחת, להתאכזב.. שנייה, לשנות דפוס חשיבה. לחשוב לעצמי "וואלה אולי לא זה חייב להיות ככה". אולי זה בסדר שזה ככה. אולי מזוית ראיה אחרת אפשר להתרגל לרעיון שזה יפה.

אפשר גם לבחור נגיד 4-5 דברים שאתה לא מתחתן אם אין אותם. (דברים גדולים וחשובים לא נגיד מצחיקה. רמה דתית וכזה)
ואז כל דבר נוסף הוא מתנה ורק תשמח ואין מצב שתתבאס.
בנוסף בחיים אתה לא תמצא משהי שהיא בדיוק מה שחלמת עליה. ברגע שאתה מגיע מנקודה שהיא לא תיהיה מושלמת כל דבר נוסף הוא בונוס

בגדול אני ממש מסכים עם החלוקה ל4 רמות 

וגם אני שאלתי את עצמי מה לעשות ב 2.

נפגשתי עם בחורה והיא הייתה לגמרי במצב 2 לא מושך במיוחד ממש לא, אבל גם לא היה רתיעה,  

אני זוכר ששאלתי חבר מה לעשות הרי אני לא רוצה להתחתן עם מראה כזה , לא שזה מרתיע אבל גם לא כזה יפה, 

הוא אמר לי כזה תשמע זה משתנה וכו' לא באמת האמנתי הרי היא נשארת אותו דבר..

להפתעתי ראיתי את זה לגמרי! שאכן אחרי 5 פגישות השתנה המון, 

ויש לי עוד חברים אמרו לי שגם אצלם זה היה כך.

אז בהחלט אני שם כסף שיכול (לא בטוח) להתשנות באחריות מלאה!

 ההסבר הוא פשוט, יופי זה משהו חיצוני שאנו רואים עם העיינים אבל הפנמיות הלב יכול לשדר לראות בצורה אחרת.

וככל שאתה יותר מתחבר אליה ונהנה להיות איתה אז הלב משדר לעיינים לראות אותה אחרת. 

כך זה לדוג' יופי של ירושלים לכא' הכותל לא כ"כ יפה עם הכבוד אבנים ישנות כאלה וכו' אבל לאור כך שהדבר הוא קדוש 

היופי הפנימי שלו משפיע על היופי החיצוני ואכן ירושלים והכותל מאד יפות.

 כך זה גם בפגישות היופי הפנימי יכול להשפיע על היופי החיצוני.

בהצלחה!

במחילה, היופי האוביקטיבי ממש לא רלוונטי, מלכת או לא מלכת, זה ממש לא חשוב. אולי להפך. שמעתי פעם מתלמיד חכם חשוב חלוקה לשלוש:

1. מוצאת חן בעינך - זה מצויין, עם זה כדאי להתחתן וממש לא רלוונטי מה כל העולם.

2. יש דחיה מהמראה - כאן, עם כל הכאב על זה שהשיקול חיצוני, לא שייך להתחתן כך ואם כן אחר כך מגיעות בעיות שלום בית.

3. יפיפיה ממש - זהירות! לפעמים היופי מסנוור את הבחור והוא לא שם לב למורכבויות ופערים אחרים.

כמובן, מציאת חן תלויה בנפש ולכן כל עוד שאין דחיה חריפה, כדאי להפגש ולבחון, סביר שעם מציאת החן הכללית, תגיע גם מציאת חן בתחום המראה.

ויחד עם זאת, לא דיברתי על יופי "אובייקטיבי" אלא על היופי כפי שהוא נקלט בעיני האדם. יכול להיות שאישה פלונית תהיה מכוערת בעיני שמעון ויפה בעיני ראובן. אבל זה קשור לטעם ולהעדפה שלהם במראה חיצוני ולמידת האנינות.

יתרה מכך - אני מסכים מאוד לגבי סעיף 3, כתבתי עליו ככה גם בעצמי (לא תמיד תוכה כברה).

אני חושב שגם אם "אובייקטיבית" יש לה מגרעות חיצוניות, השאלה המשמעותית היא ההרגשה של הגבר: האם היא מספיק יפה בעיניו או לא? האם הוא שמח שככה תיראה אשתו או לא? האם הוא יוכל להגיד לה שהיא יפה בעיניו ולא להרגיש שזה שקר לבן כי הוא באמת אוהב את האישיות שלה אבל לא עף על המראה החיצוני שלה?

אני מודה שגם הנושא בכללו וגם מידת הישירות שבה אני בוחר לעסוק בנושא גורמת לרמה להישמע נמוכה אבל זו לא הכוונה שלי. יכולתי לנסח את זה אחרת ולהתעכב רק על המהות... 

תודה

דבר ראשון, מאוד קשה לי עם איך שטתה מדרג 1. הכרתי הרבה יפים ומכוערים (פנימית ו/או חיצונית) ברמה קיצונית שהתחתנו זה עם זה והם מאושרים עד הגג.

דבר שני, קורה לפעמים שיש התייחסות למכוערים, או לאלה שלא מתאימים למודל היופי (שמנים/ שעירים/ כהים וכו), שהם הופכים להיות כמו חפץ, ומי שמתחתן איתם זה סוג של רחמים או פשרה. לצערי מההיכרות שלי עם כל מיני זוגות ואירועים, כשגבר/אישה לא נמשכים ממש ליופי זה של זה, נוצר בעיה בדבק ביניהם, ואז כשצצות בעיות מאוד אוניברסליות של בני זוג, פתאום אין את הדבק של "אני אוהב אותך ואוותר על ---" או שמבינים, מכילים וכדו, כי אין בכלל משיכה בסיסית. הבעיה היא כשנזכרים מאוחר, אחרי שמתחתנים, ואז כל הנישואין לא מבוססים על קשר נפשי עמוק. כדאי לשים לב לזה.

דבר שלישי, ממה שאני שם לב, שלפעמים מכוער ויפה זה לא רק אובייקטיבי או חיצוני. בחורה שהיא מחכת הכיתה וכל מי שרואה אותה מסתנוור וכל הנשים בשכונה ובאירועים כבר בונות עליה, ברור שמסלול החיים שלה שונה משל בחורה אחרת. יותר שמים לב אליה, היא לרוב תיאלץ להיות יותר מחוספסת ואסרטיבית ויהיה לה ביטחון עצמי גבוה יותר, וזה די מהר יתפרש כדימוי עצמי גבוה-חיובע, או כאנטיפתיות או התנשאות-שלילי. מצד שני, בחורה שגם ככה נראית לא משהו, איפשהו יוצאת מסכנה ומרוחמת והרבה פעמים תנסה להרים לעצמה על ידי חברויות והשקעה רבה בחברה, וזה יכול להתפרש כבעלת חסד מדהימה (יתכן שזו המטרה של הבחורה  רק צריך לשים לב שזה לא ממש אומר שהיא באמת בעלת חסד!). אז היופי והאופי והתדמים מקיימים כל מיני קורלציות מוזרות וכדאי לא להתעלם מזה.

פשוט 2 מתמזג לטובת 3 כנראה, אך לפעמים זה הופך לסרגל של 2, כי שניהם מתמזגים ל-4 וזהו

1 – יש רתיעה

2 – אין ממש רתיעה אבל אין חיבור למראה

3 – יש חיבור למראה

4 – מאוד יפה

לאנשים שונים יש יחס שונה ליופי, יש כאלה שמראה חיצוני פחות משחק אצלם ויש כאלה שיותר. יש כאלה שמישהי לא יפה במיוחד לא "מרתיעה" אותם.

לכן ההגדרה הנכונה היא האם יש רתיעה / סלידה. במקרה כזה אין בכלל מה לחשוב לצאת מצד ואהבת לרעך כמוך. וגם כגבר, בשום־אופן לא הייתי מוכן לצאת עם בחורה שחושבת שאני מכוער אבל מעוניינת בי בגלל האופי שלי, ממש ממש ממש לא תודה.

לגבי 2 כאן פשוט צריך לבוא עם ראש קצת פתוח ולנסות לתת לזמן לעשות את שלו. הרבה בנות שמתחילה לא התחברתי למראה שלהן אבל אחרי שצוחקים קצת ונקשרים, היא נראית חמודה עד־כדי חמודה מאוד.

לגבי 4 כמו שאמרו צריך להיזהר שזה לא יסנוור.

אם היא לא יפה בעיניו, זה בהחלט מתכון לזוגיות חלשה יותר

מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.

תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.

אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד

כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.

זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה

ולא עושה כל כך טוב...

אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.

איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!

ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב

ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.

לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה

להיות העבודה.

ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...

אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות 

לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק

לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים  ביום, ובין לבין

לחיות כמו כל אדם בגלובוס.

מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?

רק הוא.

לא?

במחשב המקלדת קשיחה ולא וירטואלית כמו בסמארטפון- אז הגישה לאמוג'י בדרך שונה:

והייתי בהחלט ממליץ לנסות לחפש זוגות שעשו את זה. הכרתי מישהו שירד מלוחמה בעקבות הנישואים (כי לאישתו היה קשה), ומישהו אחר שויתר על טיס בגלל הנישואים (ולבסיף סיים כקצין דת, אמנם).
 

זה שיקול חשוב, כי בזמן השירות הבחור כמעט לא נמצא. כמובן יש קשר טלפוני, ושבתות, וחופשות מהצבא - אבל הוא ממשיך להיות איש צבא, ויש לזה משמעויות.

יחד עם זאת, יש רביות שנשואות לאנשי צבא בקבע, או מצחצנות כשהבחור עוד בשירות, ומבתדרים ומוכנים "לסבול" בשביל לקבל חיים שלמים.

בכל מקרה, זה שיקול חשוב שבאמת צריך לשמוע עליו יותר. בהצלחה.

זה מיוחד לבנות את הבית כשהבעל שקוע בעשייה גדולה למען עם ישראל.

זה דומה לבניית הבית מתוך אברכות של הבעל (אברכות אמיתית ואברכות בחירית בעיקר, לא מוסללת).

זו "התבטלות" של שניכם יחד למען משהו גדול מאוד, וזה בונה את הנפש ברמות אחרות. 

אני לא נכנסת להשוואה בין האידיאלים ורמת המסירות-נפש הנדרשת.

ספציפית מבחינת השלכות על הזוגיות - לא דומה בכלל.

אברך חוזר לישון בבית כל לילה. איש צבא סדיר )קרבי( בדרך כלל לא.

זה גורם מאד משפיע בבניית הזוגיות בשנות הנישואין הראשונות.

אברכות זה קשה במובנים אחרים, אבל יש את הדבר הבסיסי של לגור ביחד - לא רק בשבתות. בלי זה, אפשרי אבל לא מתאים לכולם.

האם הוא בבית כל יום או לסופי שבוע או פחות מזה?
 

האם יש לו ראש להתעסקות בדברים מחוץ לצבא?

מעלה פה נקודות פרקטיות ששווה מאוד לחשוב עליהם, אחר כך לשמוע מכאלה שחוו זאת ולהבין אם זה מתאים לך.

מתוך 80 שנים שתהיו יחד.

רק לשים בפרופורציות.

ועד שתיפגשו, אם ותחליטו כעבור כמה חודשים, תשאר כנראה רק שנה.

במידה וזה האחד שלך, בשביל שנה אחת מורכבת היית מוותרת? 🤷🏼‍♀️ 

בני כמה אתם?

את כבר יכולה לפרנס כדי לקיים זוג בצורה סבירה?

אומנם חייל חובה זכאי לתשלומי משפחה (תשמ"ש), אבל ביחס לעלויות החודשיות הכוללות של מגורים, הסכומים מהצבא אינם גבוהים.  

(אם יש פתרונות דיור מוזלים, כמו יחידת דיור בחצר של ההורים, אז השיקול הזה לא רלוונטי).  

לחשוב על הרחבת המשפחה בזמן שהוא חייל חובה.

לחשוב על רכישת מקצוע עבורו עם השחרור מהצבא - נניח אם ירצה להכנס לאקדמיה ללימודי תואר תובעני, איך זה ישתלב עם חיי משפחה? (כנראה מי שמחפש להתחתן בעיצומו של השירות הצבאי מלכתחילה לא חושב בכיוון הזה…)

תהליך הפגישות לוקח בדרך כלל כמה חודשים

ואז שמחליטים להתחתן וזה.

יכול להגיע לחצי שנה ואפילו שנה

מה גם שמאוד משנה מה הוא עושה בצבא

כי לחלק מהמקרים אפשר לקבל הת"ש ואז הוא יהיה לפחות 2-3 לילות בשבוע בבית

לא אידאלי. אבל עשרות אלפי לביאות עברו את זה בשנתיים האחרונות גם בלי שהבעל יהיה שבועות בבית.

שורה תחתונה.

לא הייתי פוסל

שגם תורך יגיע. אין ספק!

תתחילי לתכנן איזו שמלת כלה תלבשי.....

לשרשור דומה, הגבתי שם.

אח שלי מתחתן שבוע הבא - לקראת נישואין וזוגיות

אנשים חושבים לא התחתנתי = לא הצלחתי

זה שגוי  

מה עם כל הסיפור? עמדתי על שלי? דייקתי את עצמי? לא הייתי מוכנה להיות התפשרות? לא הייתי מוכנה להתחתן עם מישהו בגלל א. ב. ג

אצלי לפחות אני מאוד גאה בי שידעתי לשים גבולות ולא להיות איפה שלא נכון לי

ואני מאמינה שגם אצל עוד רווקות .

לא תמיד מי שאמרה כן = הצלחה

אלא דווקא הלא = דיוק לך

הצלחה בנישואין זה משהו אינדיבידואלי לך

אין פה נוסחה שהיא שווה לכולם

השוואה הזו שגויה מיסודה

יש גם השוואה של הן התחתנו אני לא..

את היית רוצה להתחתן עם האנשים שהן התחתנו איתם?

לא

אפשר להיות עייפה מהדרך אפשר להיות עייפה מהתהליך שעברת

אבל תשימי לב להרים לעצמך כי זה לא פחות חשוב בדרך שלך

ולעולם אל תשווי את הדרך שלך של אחרים

לא רלוונטי ,

לא מועיל 

בטח אסור

זה כמו לקחת מזלג ולהפוך אותו בכוח לצלחת.. לא קשור ..

וזהו בהצלחה

לא חושב שנכון להגיד לך ישר להתעלות מעל הסיטואציה.

כן, טבעי לקנא, וזה טבעי מאין כמותו שככל שהחסרון יותר מודגש ככה יותר כואב.

שאלה טובה מה עושים ביחס לסביבה ואני מניח שאת תדעי הכי טוב להגיע לאיזון ביחס לסביבה.

וכן, זה בסדר גמור אם מדי פעם בא לך להיות עם עצמך, תראי אם זה עושה לך טוב כמובן.

תתני הכי הרבה לגיטמציה לרגשות שלך ותרגישי בנוח לפרוק לאנשים קרובים אליך שעשויים להבין אותך או לפחות לנסות.

ואם את אח"כ רוצה גם להגיד שאת יכולה להתרומם, גם בהחלט אופציה.

הרבה הצלחה, אלו כאבי גדילה של גיבורים

ויציאה לריצה לטווח רחוק. את תמצאי את הכוחות בתוכך. כי אין ברירה(:

יש כאן 2 קשיים שמתערבבים הקושי עם עצמך והקושי מול החברה. 

בעיניי הקושי העיקרי הוא מול עצמך. לגבי הקושי מול החברה- אני חושבת שזה לא עניין החברה איך את מתמודדת עם הקושי מול עצמך. 

מי זה בני אדם בכלל? מה הם עושים חוץ מלדבר ולמה שתשימי על כמה מילים שלהם.. 

האנשים הבוגרים באמת מבינים שלכל אחד יש קשיים מסוג אחר בחיים ולכל אחד יש את המסלול שלו. כולנו בידי ה' וכולנו שווים בפנים. 

אם תשדרי "קשה לי ואני מרגישה מסכנה" ירחמו עלייך... ותאמיני לי שאת לא מסכנה ואין שום סיבה לרחם עלייך. 

אבל, אם את באמת מרגישה ככה, אז זה הקושי האמיתי. 

העבודה על הביטחון. האמונה בטוב. הבירור בתוכך וחיזוק נקודות התורפה.

זה הקושי שצריך לעבוד עליו לדעתי. אנשים? או שתתעלמי או שתגרמי להם לסתום. 

אני ממליצה להפריד ולא לתת לאנשים פתח להסתכל למקום הזה שבו את עוד צריכה עבודה מול עצמך. 

כן, בחוץ משדרים עסקים כרגיל, ובפנים מול אלוקים. בעיניי זה בריא.

אחותך מתחתנת!! לכי תהני! מהאירוע, מההכנות. ואיזה כיף את עוד יכולה לעשות תסרוקת בשיער במקום לבוא עם כיסוי ראש🤭 אולי אותך זה לא משמח אבל תמצאי מה כן... 

את יכולה לרקוד ולהשתגע עד אור הבוקר כמו צעירה חסרת דאגות 

או לקחת את זה לכיוון שאת המבוגר האחראי שהיא תעבור את זה בטוב, יש לך אפשרות לדאוג לה בתהליך וביום של החתונה שלה ואם את חזקה תנצלי את ההזדמנות לחטוף את המצווה הזאת.

בקיצור זה מאתגר אבל קצת הכנה נפשית ואת עוברת את זה כמו גדולה ויוצאת בחורה עם אישיות משודרגת יותר👑

האמת שלא היה לי עם זה אישו בכלל. 

אבל -  בכל זאת סיפרו לי סיפור חמוד שאני משתפת הרבה פעמים ותמיד ראו ישועות: 

כשהבית נעול ואין לאף אחד מפתח  - שולחים את הילד הקטן להשתחל דרך החלון ולפתוח פתח לכולם. 

אני אישית הכרתי את אישי כמה שבועות לפני החתונה. האח השני התחתן שלושה חודשים אחריי. 

וכאמור ראיתי עוד כמה מקרים כאלה. 

אז יהי רצון שהשער שנפתח לאחותך יפתח גם לך את הדרך בעזרת השם במהרה ממש. 

ושההכנות יעברו בשמחה ובטוב 

דוגמא משובבת לב. חכמה.

את כותבת כל כך יפה אבל לא כזה ארוך??(:

(חחח כן, זה אחד ה"באגים" שלי, האורך.

למרות שכבר מזמן אני בשלום עם הבאג הזה ואפילו מחבבת אותו מאוד )

רק נשים מסוגלות לטחון את הראש לעצמן כל כך הרבה...

מעריך כמובן את ההשקעה אבל נראה לי שבאמת רלוונטי רק בלשון נקבה. 

מקשה מאוד על ההבנה המשותפת; איש חושב אחרת מאשה.

זה מצריך עבודה רבה מצד שני בני הזוג. השקעה. סבלנות.

התגברות על תסכולים ("שוב אתה לא מבין אותי" וכאלה).

ומזכיר לך שגם אישה חושבת אחרת מאיש. זה דו כיווני.

אחרת היית מתחתנת עם החברה הכי טובה שלך. יש סיבה לשוני הזה.

הוא הסיבה לחיבור הייחודי בין איש לאישה. המורכבויות והתסכולים הם רק תופעות לוואי של הפלא הזה.

מזמין את @נגמרו לי השמות לתרגם את זה לשפה שלך.. 

עד כמה שאני מבינה, החטא של אדם וחוה.

הבנתי מהרב הירש זצ"ל (אם איני טועה) שלפני החטא,

היו יחסים הרמוניים, שיוויוניים, בין אדם לאשתו.

חוסר ההבנה והשוני, אולי בעיקר זה בגלל הירידה

שירד כל העולם כתוצאה מהחטא. כך שגם יחסי

גן העדן, התקלקלו.

נכון שזה דו כיווני, אבל האשה יותר זקוקה להבנה

מבעלה; היא בנויה יותר רגשית. "אליו תשוקתך

והוא ימשול בך" - לענ"ד, העונש הזה הוא על

הכל.

הייתי מוותרת על תופעות הלואי - מורכבויות

ובעיקר תסכולים - זה כואב; האדם שצריך

להיות הכי קרוב...כן. אתה צודק. לפעמים

מרגישים קרבה גדולה יותר והבנה גדולה

יותר עם חברה קרובה. כי היא...אשה.

כמוני.

יש כאלה שזוכים לקשר זוגי באמת

מופלא, של נפש נוגעת בנפש, גם

בנישואין. לא בטוחה שזה הרבה

אנשים. אבל אולי אני טועה.

ואולי אני פסימית.  לא אולי - בטוח.

(זה לאלה  כאן שיתנפלו עלי בקרוב...)

אבל אתם בפורום באמת אנשים

רגישים. עם רצון להשקיע ולעבוד

ונכונות לשמוע וגם פתיחות. לרוב.

החשוב ביותר לדעתי זו תקשורת

פתוחה; שיהיה אפשר לדבר פתוח

בלי לחשוש. בלי להסתיר. בלי

שהזולת יפתח גמרא כפתרון

לאי רצון להקשיב, לאי רצון לדבר

אפילו אם זה לא נעים....

איש הוא פרקטי יותר, מעשי יותר

אשה זקוקה מאוד להקשבה להבנה

תופעות הלוואי שם. כמו כל דבר בעולם. צריך פשוט להכיר שהן חלק ממערכת גדולה יותר.

לא יודע מה הרשר הירש כותב. בגדול לפני החטא הרגש היה מכוון עם השכל. אחריו לא. לכן גם הוא ימדול בך - השכל מוביל את הרגש למקומו הנכון.

אני לא מתווכח עם שאר הנקודות שלך. אני פשוט מנסה להאיר שאם כל אחד יסתכל על איך הוא מיטיב לשני( ולא איך השני צריך להטיב לו), הקשר יהיה חזק ויציב יותר. 

אני לא נכנס לבין אדם לחווה והחטא הקדמון וכו'.
זה נושא שאפשר לעיין בו ולחפור עליו ולחיות בדמיון מפה ועד להודעה חדשה, לא בדיוק כמו אבל כמו הדינוזאורים.

על חטא אדם הראשון מלבישים הרבה רעיונות והרבה סיפורים וכיוונים של חשיבה.

מפשט הדברים ניתן להגיד שמדובר על "חטא קדמון" היינו שהוא קודם לעולם במקורו.
או יותר נכון, החטא הזה קודם לעולם בצורתו הנוכחית.

בלי לזלזל חס וחלילה, אבל, במקום להתעסק באיזה שהוא חטא קדמון זה או אחר אפשר פשוט לעסוק במציאות.
יש הרבה סוגים של אנשים, גברים ונשים בנפרד וכאחד.
יש נשים שצריכות ודורשות הקשבה ויש גברים שצריכים יותר מהצד השני.
זה גם תלוי במאורעות החיים וכן ברקע וכיוונים של כל אדם.

ואם אני צריך הקשבה?

ואם כל זאת חכם עיניו בראשו וצריך גם לדעת לסגור את הפה והאוזניים מידי פעם.
בשביל מה יש לנו טלפונים ואוזניות?
אוזניות בשביל לתקוע אותן באוזניים ולשים קצת רעש לבן או מוזיקה נחמדה (אצלי טראנסים).
ובשביל מה טלפון? בשביל לעשות שיחות כשצריך ולאו דווקא עם מי שנמצא מטר ממך.

אני מכיר איזה שהוא נהג אוטובוס ששם את הטלפון שלו על מצב טיסה.
ובזמן שהוא במצב טיסה הוא מפעיל את הטלפון על הקלטה ומתחיל לנהל שיחות כאשר על ראשו אוזניות.
אף אחד מהנוסעים לא חושד שהנהג הזה ברגע מנהל שיחה עם הקב"ה

שזה דווקא מקסים ומיוחד

אין איך להגיע לזוגיות עמוקה וממלאת בלי ההבדלים הללו

כל דבר טוב מגיע בעבודה קשה

כל התסבוכת הזו ודומותיה זה יותר נחלת הראש הנשי. 

אני אישה ולא אכלתי סרטים כאלה בכלל

ומכירה כמה וכמה גברים שכן

ואגב יש כמובן גם גברים שימצאו עצמם דווקא בעומק/באריכות/בצלילה פנימה וכו' ולא רק נשים.

וגם להיפך כמובן, ישנן נשים שלא ימצאו עצמן שם.

והכל בסדר

כל אחד ומה שהוא.

את יועצת משפחתית, אהה, עכשיו הכל ברור.

תודה על התובנות, על ששיקפת.. אותנו!

אפשר לשלוח לחברה?

בשמחה רבה.

ותודה לך 🙏

חז"ל לא היו מצווים על דבר שלא בידיים שלנו.

באשה

לא יודע אם זה בעקבות מה שכתבתי

בכל מקרה חיבוק גדול

זה קשה ממש