יותר קשה למצוא התאמה אמיתית מאשר יופי.

כל עוד יש משיכה כמו שכתבת הכל בסדר.

אולי תמיד ישאר לו קווץ' בלב, אבל אם הוא חכם הוא יתרכז במציאות ובזה שיש לו אהבה אמיתית עם משיכה ולא במה שאין לו ולא בדמיונות שהוא היה יכול להשיג מישהי שיש בה גם וגם וגם.

מבחינה אובייקטיבית יופי מתעמעם. אבל קשר טוב, כימיה ואופי נוח נשארים ואפילו משתדרגים. ובעיניי, הרבה יותר חשוב להתחתן עם אדם שיודע להביע אהבה לדוג' מאשר יפה. בנוסף לכך, בעניינים של אופי ומידות תמיד נשארים עם אשליה שאולי הוא ישתנה וזה מתסכל. ועם  זה שאין מספיק יופי משלימים (ובאופן אבסורדי, דווקא היחס לזה יכול להשתנות בהמשך כי זה תלוי "בך" ולא בצד השני).

רק לטובתו ולטובת חיי הנישואין יחד, הוא צריך להחליט באופן נחרץ ומודע עם עצמו- אני מוותר על יופי ברמה שרציתי ולא מתעסק בזה יותר (ולראות אם באמת הוא מרגיש בסדר עם זה). וזה נכון לא רק לגבי יופי אלא לגבי כל ויתור.

ואם זה לא מספיק עוזר, אדם גם צריך להיות אמיתי עם עצמו ופרקטי ולחשוב האם מבחינת הפרמטרים שלו (אופי, מידות, השכלה, גיל, רמה דתית, מראה, מצב כלכלי וכו') הגיוני שהוא מחפש את כל הנתונים שהוא מחפש בצד השני..

מדבר לגבי 2. אולי יש בנים שיהיה להם טיפה קשה עם זה 

אצלי בקשרים כל בחורה היא 4 אעפ שיש מצב שהיא בכלל 3. כי המשיכה שלי בנויה על חיבור בעיקר ואז היופי שלה בעיני מתבדל בפער מכל האחרות ואוטומטית כולן ביכול חודלות להתקיים מבחינתי.

הבעיה שהן עדיין לא קיימות גם זמן מה אחרי הפרידה😪

אני משתדלת לא לחלק אותם אף פעם לא חשבתי על החלוקה הזו .

שאמרתי שמישהו חתיך .. התכוונתי כל המכלול של הדיבור עדינות איך הוא מתבטא איך הוא פועל ..

ופחות חיצוני .

ברור שכן חשוב לי מציאת חן ויש גם לי גבולות

כמו שאמרת - יש לך גבול בנושא של מציאת חן. לא יהיה לך קל לצאת עם גבר שהמראה שלו לא נעים לך, כי היית רוצה גבר נאה שתהני להביט בו, לא? כאן (2) הוא מרחב מעניין שבו הוא כן מוצא חן בעינייך אבל חסר לך יופי ברמה שמפריעה לך.

לא מזדהה?

כי יש גברים שממש נרתעתי מהתמונה שלהם ואז שהכרתי אותם דווקא זה צלח פתאום ראיתי את היופי שלהם כמכלול .

אם תשאל אותי אם הם נחשבים יפים? אז ממש לא

אגב יש גברים ממש יפים שהציעו לי אותם / חלק פנו אלי בעצמם ...

זה לא מרגש אותי זה פלוס אבל בגדול אמרתי להם לא כי ההצעה לא היתה קשורה

שמעתי אפילו על שדכנית אחת לא זוכרת איפה- ששידכה מישהי לבן שלה והיא ידעה שהוא מחפש רק מושלמות חיצונית.... הראתה לו תמונה של מישהי אחרת כדי שיסכים ללכת לפגישה 😂

בסוף הם התחתנו....

לא אני שמוזרה חחחח

בעשיית הסדר של השכל, אלא בחוויה.

כלומר אם פגשת מישהי מסוג 2 ואתה מחובר אליה ואוהב אותה ונמשך אליה, אין סיבה להיכנס לספקות ולדיון בשאלה הנ''ל.

לכן גם יתכן שעצם המחשבות על זה והדיון בזה קצת מזיק כי הוא יכול ליצור בנפש חסימה ותחושה של ויתור, שיבואו לידי ביטוי רגשי במקרה שבאמת תפגוש מישהי מסוג 2, וזה יכול לפגוע ביכולת החיבור אליה, כשבפועל אם לא היית חושב על זה אולי לא היית מרגיש ככה וכן היית מתחבר.

הם למדו באיתמר, והיה לו חבר שבדיונים בנושא השתגע והתעקש: "זה מגעיל לצאת עם בחורה לא יפה, אשתי הולכת להיות הכי יפה, אין דבר כזה לוותר על זה" וכו' וכו' ולא עזרו כל הריכוכים הרבניים על אהבת היופי הפנימי ולעבור תהליך מולה וכו'.

אחרי כמה שנים הם הוזמנו לחתונה שלו. הוא הלך וכשהגיע וראה את הכלה היא היתה נראית בכלל לא כזו יפה. הוא היה מנומס ושמח בשבילו וכשהוא דיבר עם החתן החתן אמר לו: "ראית מה זה? אמרתי לך שאני לא אתפשר".

אמנם זה סיפור די קיצוני אבל אני לגמרי איתך ומסכים איתך, וחס וחלילה שאנשים ידרגו נשים בצורה שטחית ושבלונית בדרך שלהם לזוגיות. יתרה מכך - אני מודה שאם הדיון הזה יקבל בראשו של אדם יותר מדי משקל הוא יכול ממש להזיק ביכולת להתמסר ולהיפתח. צריך לבוא מאוד פתוח ולהרגיש עם עצמו לפני ואחרי האם זה היה טוב או שלא כל כך, בלי סרגלים.

אבל - 

הסרגל הזה נועד להבליט נקודה מסויימת. קודם כל - הוא מתעקש על כך שיופי הוא נושא קריטי, ושבת זוג לא יפה זה חיסרון לא פשוט. יש אינסוף הלכות בתחילת הקשר של הזוג שדואגות מאוד למראה החיצוני של בת הזוג "שמא תתגנה בעיני בעלה". זו נקודה קריטית שאסור לזלזל בה, כפי שמופיע במסכת קידושין (עפתי לשמיים מפליאה כשלמדתי את זה) :

אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו ורחמנא אמר (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך

לכן נושא היופי מוכרח להיות מורגש (אני מודה שיש קפיצה בין "תתגנה עליו" ובין שהיא צריכה להיות יפה בעיניו, אבל חושב שזה לא הבדל ענק).

עוד הדגשה - אני רוצה להאמין שאם אמצא את "האחת" שיהיו באישיות שלה את כל מה שביקשתי, מצדי גם אם היא תהיה (1) אני אלחם על הקשר איתה. ברור שאופי קודם ליופי, ואם הבחורה הכי יפהפיה בארץ תציע לי לצאת ואני לא אפגוש את האישיות שלה - אני אבקש להיפרד בלי להסס, ואפילו ברור לי שאני אשתעמם בדייטים איתה.

אבל אני יודע על עצמי שבנות נחמדות ומעניינות (= כלומר לא "האחת" דלעיל) שיצאתי איתן והיו (2) הקשו על הנוחות שלי להתמסר לקשר. הגיוני וייתכן שזה סובייקטיבי פר בן אדם עד כמה חשוב לו להיות בקשר עם אישה יפה, אבל מצאתי אצלי שבכל פעם שיצאתי עם בנות שלא היו מספיק יפות בעיניי זה הכאיב לי וגרם לי למאמץ יותר גדול בבירור על המוכנות להתמסר

תודה!

זה מאד מפחיד אותי להתחתן עם מישהי שלא באמת מוצאת חן בעיני.

קשה לי להגיד שחשוב לי שאשתי תהיה יפה, אלא שבנאדם רוצה להימשך למי שמולו בקלות ולא שצריך להילחם עם עצמך.

תמיד אני אעדיף את רמה 3. אלא אם ישכנעו אותי שגם 2 יכול להסתדר

אגב, קרה לי פעם משהו מוזר שלא ידעתי מה לעשות עם זה

התאהבתי באופי של מישהי, כאילו הלב שלי פרפרים כשאני מדבר איתה. אבל היא לא כל כך מוצאת חן בעיני

(בסוף גם ככה לא התאים)  לא ידעתי מה לעשות בחיי

יופי הוא דבר שגם מתפתח עם קשר רגשי:

1. דוחה

2. מרתיע

3.נטרלי

4. נאה

אם יש קשר רגשי עמוק, בדרך כלל גם הנטרלי והנאה יראה בעיני השני כהכי יפה בעולם

הקשר הרגשי בין בני הזוג.

ייתכן שבתחילת הקשר היא תראה נטרלית ואפילו מרתיעה קלות. ובהמשך הקשר כשהקשר הרגשי מתחזק היא תראה הכי יפה בעולם

אני תוהה עד כמה זה זז. לגבי רתיעה או לא רתיעה אין לי שאלה, ברור לי מחברים שלי שבהתחלה לא סבלתי אותם בגלל המופע החיצוני וכיום לא רק שאני לא רואה את המגרעות אלא הם גם נעימים לי (כלומר בלי הדיסוננס המכאיב המוזכר בשלב 2). 

אבל זה עדיין לא פותר את הבקשה שאשתך תהיה יפה בעיניך. כלומר ההפרש בין לכתחילה ובדיעבד מכאיב כאן.

אנערף

שזה באמת פשוט משתנה בין אדם לאדם לפי חשיבות היופי בעיניו, לא במובן מוסרי-רוחני אלא במובן של נטייה טבעית, כמו אצל חילונים סתם?

או שבעיניך זו עמדה ותפיסה רוחנית-מוסרית שאישה עם עולם פנימי טהור תהיה יפה בעיני גבר לא-שטחי שימצא בה יופי ממשי מתוך האהבה שלו אליה?

יש לאהוב מחוץ אל הפנים ויש לאהוב מהפנים אל החוץ.

מישהי נראת כל כך יפה בעיני אז אני אוהב את ההנאה שלי מהמראה שלה.

מישהי שאני כל כך אוהב אז אני נהנה שאני רואה את המראה שלה.

ברור שיש פה קטע של יופי נשי ורצון למימוש צורך מיני, אבל הוא משולב גם עם רגש.

כאשר אין רגש אז גם עם הבחורה הכי יפה אבר זה יהיה חסר תוחלת.

ברור שברגע שמישהו אוהב מישהי אהבת אמת אז גם הצורה שהוא רואה את המראה שלה היא שונה לגמרי.

שמעתי משפט יפה "יש יפות ממנה.. אבל אין יפות כמוה".  תחושת שייכות היא התחשובה המשמעותית שיש בקשר והיא גם משפיעה על היחס למראה.

יש פה גם עוד עניין - כמו כל פרט שאדם דמיין שיהיה בבת הזוג (מצחיקה, חמודה, חכמה וכו' כל אחד ומה שעושה לו את זה), ואז הוא מגלה שאין את זה במישהי שמעניינת אותו - אז נוצר משבר מסויים. הייתי ציפית לזה! אז יש שני אופציות - אחת, להתאכזב.. שנייה, לשנות דפוס חשיבה. לחשוב לעצמי "וואלה אולי לא זה חייב להיות ככה". אולי זה בסדר שזה ככה. אולי מזוית ראיה אחרת אפשר להתרגל לרעיון שזה יפה.

אפשר גם לבחור נגיד 4-5 דברים שאתה לא מתחתן אם אין אותם. (דברים גדולים וחשובים לא נגיד מצחיקה. רמה דתית וכזה)
ואז כל דבר נוסף הוא מתנה ורק תשמח ואין מצב שתתבאס.
בנוסף בחיים אתה לא תמצא משהי שהיא בדיוק מה שחלמת עליה. ברגע שאתה מגיע מנקודה שהיא לא תיהיה מושלמת כל דבר נוסף הוא בונוס

בגדול אני ממש מסכים עם החלוקה ל4 רמות 

וגם אני שאלתי את עצמי מה לעשות ב 2.

נפגשתי עם בחורה והיא הייתה לגמרי במצב 2 לא מושך במיוחד ממש לא, אבל גם לא היה רתיעה,  

אני זוכר ששאלתי חבר מה לעשות הרי אני לא רוצה להתחתן עם מראה כזה , לא שזה מרתיע אבל גם לא כזה יפה, 

הוא אמר לי כזה תשמע זה משתנה וכו' לא באמת האמנתי הרי היא נשארת אותו דבר..

להפתעתי ראיתי את זה לגמרי! שאכן אחרי 5 פגישות השתנה המון, 

ויש לי עוד חברים אמרו לי שגם אצלם זה היה כך.

אז בהחלט אני שם כסף שיכול (לא בטוח) להתשנות באחריות מלאה!

 ההסבר הוא פשוט, יופי זה משהו חיצוני שאנו רואים עם העיינים אבל הפנמיות הלב יכול לשדר לראות בצורה אחרת.

וככל שאתה יותר מתחבר אליה ונהנה להיות איתה אז הלב משדר לעיינים לראות אותה אחרת. 

כך זה לדוג' יופי של ירושלים לכא' הכותל לא כ"כ יפה עם הכבוד אבנים ישנות כאלה וכו' אבל לאור כך שהדבר הוא קדוש 

היופי הפנימי שלו משפיע על היופי החיצוני ואכן ירושלים והכותל מאד יפות.

 כך זה גם בפגישות היופי הפנימי יכול להשפיע על היופי החיצוני.

בהצלחה!

במחילה, היופי האוביקטיבי ממש לא רלוונטי, מלכת או לא מלכת, זה ממש לא חשוב. אולי להפך. שמעתי פעם מתלמיד חכם חשוב חלוקה לשלוש:

1. מוצאת חן בעינך - זה מצויין, עם זה כדאי להתחתן וממש לא רלוונטי מה כל העולם.

2. יש דחיה מהמראה - כאן, עם כל הכאב על זה שהשיקול חיצוני, לא שייך להתחתן כך ואם כן אחר כך מגיעות בעיות שלום בית.

3. יפיפיה ממש - זהירות! לפעמים היופי מסנוור את הבחור והוא לא שם לב למורכבויות ופערים אחרים.

כמובן, מציאת חן תלויה בנפש ולכן כל עוד שאין דחיה חריפה, כדאי להפגש ולבחון, סביר שעם מציאת החן הכללית, תגיע גם מציאת חן בתחום המראה.

ויחד עם זאת, לא דיברתי על יופי "אובייקטיבי" אלא על היופי כפי שהוא נקלט בעיני האדם. יכול להיות שאישה פלונית תהיה מכוערת בעיני שמעון ויפה בעיני ראובן. אבל זה קשור לטעם ולהעדפה שלהם במראה חיצוני ולמידת האנינות.

יתרה מכך - אני מסכים מאוד לגבי סעיף 3, כתבתי עליו ככה גם בעצמי (לא תמיד תוכה כברה).

אני חושב שגם אם "אובייקטיבית" יש לה מגרעות חיצוניות, השאלה המשמעותית היא ההרגשה של הגבר: האם היא מספיק יפה בעיניו או לא? האם הוא שמח שככה תיראה אשתו או לא? האם הוא יוכל להגיד לה שהיא יפה בעיניו ולא להרגיש שזה שקר לבן כי הוא באמת אוהב את האישיות שלה אבל לא עף על המראה החיצוני שלה?

אני מודה שגם הנושא בכללו וגם מידת הישירות שבה אני בוחר לעסוק בנושא גורמת לרמה להישמע נמוכה אבל זו לא הכוונה שלי. יכולתי לנסח את זה אחרת ולהתעכב רק על המהות... 

תודה

דבר ראשון, מאוד קשה לי עם איך שטתה מדרג 1. הכרתי הרבה יפים ומכוערים (פנימית ו/או חיצונית) ברמה קיצונית שהתחתנו זה עם זה והם מאושרים עד הגג.

דבר שני, קורה לפעמים שיש התייחסות למכוערים, או לאלה שלא מתאימים למודל היופי (שמנים/ שעירים/ כהים וכו), שהם הופכים להיות כמו חפץ, ומי שמתחתן איתם זה סוג של רחמים או פשרה. לצערי מההיכרות שלי עם כל מיני זוגות ואירועים, כשגבר/אישה לא נמשכים ממש ליופי זה של זה, נוצר בעיה בדבק ביניהם, ואז כשצצות בעיות מאוד אוניברסליות של בני זוג, פתאום אין את הדבק של "אני אוהב אותך ואוותר על ---" או שמבינים, מכילים וכדו, כי אין בכלל משיכה בסיסית. הבעיה היא כשנזכרים מאוחר, אחרי שמתחתנים, ואז כל הנישואין לא מבוססים על קשר נפשי עמוק. כדאי לשים לב לזה.

דבר שלישי, ממה שאני שם לב, שלפעמים מכוער ויפה זה לא רק אובייקטיבי או חיצוני. בחורה שהיא מחכת הכיתה וכל מי שרואה אותה מסתנוור וכל הנשים בשכונה ובאירועים כבר בונות עליה, ברור שמסלול החיים שלה שונה משל בחורה אחרת. יותר שמים לב אליה, היא לרוב תיאלץ להיות יותר מחוספסת ואסרטיבית ויהיה לה ביטחון עצמי גבוה יותר, וזה די מהר יתפרש כדימוי עצמי גבוה-חיובע, או כאנטיפתיות או התנשאות-שלילי. מצד שני, בחורה שגם ככה נראית לא משהו, איפשהו יוצאת מסכנה ומרוחמת והרבה פעמים תנסה להרים לעצמה על ידי חברויות והשקעה רבה בחברה, וזה יכול להתפרש כבעלת חסד מדהימה (יתכן שזו המטרה של הבחורה  רק צריך לשים לב שזה לא ממש אומר שהיא באמת בעלת חסד!). אז היופי והאופי והתדמים מקיימים כל מיני קורלציות מוזרות וכדאי לא להתעלם מזה.

פשוט 2 מתמזג לטובת 3 כנראה, אך לפעמים זה הופך לסרגל של 2, כי שניהם מתמזגים ל-4 וזהו

1 – יש רתיעה

2 – אין ממש רתיעה אבל אין חיבור למראה

3 – יש חיבור למראה

4 – מאוד יפה

לאנשים שונים יש יחס שונה ליופי, יש כאלה שמראה חיצוני פחות משחק אצלם ויש כאלה שיותר. יש כאלה שמישהי לא יפה במיוחד לא "מרתיעה" אותם.

לכן ההגדרה הנכונה היא האם יש רתיעה / סלידה. במקרה כזה אין בכלל מה לחשוב לצאת מצד ואהבת לרעך כמוך. וגם כגבר, בשום־אופן לא הייתי מוכן לצאת עם בחורה שחושבת שאני מכוער אבל מעוניינת בי בגלל האופי שלי, ממש ממש ממש לא תודה.

לגבי 2 כאן פשוט צריך לבוא עם ראש קצת פתוח ולנסות לתת לזמן לעשות את שלו. הרבה בנות שמתחילה לא התחברתי למראה שלהן אבל אחרי שצוחקים קצת ונקשרים, היא נראית חמודה עד־כדי חמודה מאוד.

לגבי 4 כמו שאמרו צריך להיזהר שזה לא יסנוור.

אם היא לא יפה בעיניו, זה בהחלט מתכון לזוגיות חלשה יותר

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.