יותר קשה למצוא התאמה אמיתית מאשר יופי.

כל עוד יש משיכה כמו שכתבת הכל בסדר.

אולי תמיד ישאר לו קווץ' בלב, אבל אם הוא חכם הוא יתרכז במציאות ובזה שיש לו אהבה אמיתית עם משיכה ולא במה שאין לו ולא בדמיונות שהוא היה יכול להשיג מישהי שיש בה גם וגם וגם.

מבחינה אובייקטיבית יופי מתעמעם. אבל קשר טוב, כימיה ואופי נוח נשארים ואפילו משתדרגים. ובעיניי, הרבה יותר חשוב להתחתן עם אדם שיודע להביע אהבה לדוג' מאשר יפה. בנוסף לכך, בעניינים של אופי ומידות תמיד נשארים עם אשליה שאולי הוא ישתנה וזה מתסכל. ועם  זה שאין מספיק יופי משלימים (ובאופן אבסורדי, דווקא היחס לזה יכול להשתנות בהמשך כי זה תלוי "בך" ולא בצד השני).

רק לטובתו ולטובת חיי הנישואין יחד, הוא צריך להחליט באופן נחרץ ומודע עם עצמו- אני מוותר על יופי ברמה שרציתי ולא מתעסק בזה יותר (ולראות אם באמת הוא מרגיש בסדר עם זה). וזה נכון לא רק לגבי יופי אלא לגבי כל ויתור.

ואם זה לא מספיק עוזר, אדם גם צריך להיות אמיתי עם עצמו ופרקטי ולחשוב האם מבחינת הפרמטרים שלו (אופי, מידות, השכלה, גיל, רמה דתית, מראה, מצב כלכלי וכו') הגיוני שהוא מחפש את כל הנתונים שהוא מחפש בצד השני..

מדבר לגבי 2. אולי יש בנים שיהיה להם טיפה קשה עם זה 

אצלי בקשרים כל בחורה היא 4 אעפ שיש מצב שהיא בכלל 3. כי המשיכה שלי בנויה על חיבור בעיקר ואז היופי שלה בעיני מתבדל בפער מכל האחרות ואוטומטית כולן ביכול חודלות להתקיים מבחינתי.

הבעיה שהן עדיין לא קיימות גם זמן מה אחרי הפרידה😪

אני משתדלת לא לחלק אותם אף פעם לא חשבתי על החלוקה הזו .

שאמרתי שמישהו חתיך .. התכוונתי כל המכלול של הדיבור עדינות איך הוא מתבטא איך הוא פועל ..

ופחות חיצוני .

ברור שכן חשוב לי מציאת חן ויש גם לי גבולות

כמו שאמרת - יש לך גבול בנושא של מציאת חן. לא יהיה לך קל לצאת עם גבר שהמראה שלו לא נעים לך, כי היית רוצה גבר נאה שתהני להביט בו, לא? כאן (2) הוא מרחב מעניין שבו הוא כן מוצא חן בעינייך אבל חסר לך יופי ברמה שמפריעה לך.

לא מזדהה?

כי יש גברים שממש נרתעתי מהתמונה שלהם ואז שהכרתי אותם דווקא זה צלח פתאום ראיתי את היופי שלהם כמכלול .

אם תשאל אותי אם הם נחשבים יפים? אז ממש לא

אגב יש גברים ממש יפים שהציעו לי אותם / חלק פנו אלי בעצמם ...

זה לא מרגש אותי זה פלוס אבל בגדול אמרתי להם לא כי ההצעה לא היתה קשורה

שמעתי אפילו על שדכנית אחת לא זוכרת איפה- ששידכה מישהי לבן שלה והיא ידעה שהוא מחפש רק מושלמות חיצונית.... הראתה לו תמונה של מישהי אחרת כדי שיסכים ללכת לפגישה 😂

בסוף הם התחתנו....

לא אני שמוזרה חחחח

בעשיית הסדר של השכל, אלא בחוויה.

כלומר אם פגשת מישהי מסוג 2 ואתה מחובר אליה ואוהב אותה ונמשך אליה, אין סיבה להיכנס לספקות ולדיון בשאלה הנ''ל.

לכן גם יתכן שעצם המחשבות על זה והדיון בזה קצת מזיק כי הוא יכול ליצור בנפש חסימה ותחושה של ויתור, שיבואו לידי ביטוי רגשי במקרה שבאמת תפגוש מישהי מסוג 2, וזה יכול לפגוע ביכולת החיבור אליה, כשבפועל אם לא היית חושב על זה אולי לא היית מרגיש ככה וכן היית מתחבר.

הם למדו באיתמר, והיה לו חבר שבדיונים בנושא השתגע והתעקש: "זה מגעיל לצאת עם בחורה לא יפה, אשתי הולכת להיות הכי יפה, אין דבר כזה לוותר על זה" וכו' וכו' ולא עזרו כל הריכוכים הרבניים על אהבת היופי הפנימי ולעבור תהליך מולה וכו'.

אחרי כמה שנים הם הוזמנו לחתונה שלו. הוא הלך וכשהגיע וראה את הכלה היא היתה נראית בכלל לא כזו יפה. הוא היה מנומס ושמח בשבילו וכשהוא דיבר עם החתן החתן אמר לו: "ראית מה זה? אמרתי לך שאני לא אתפשר".

אמנם זה סיפור די קיצוני אבל אני לגמרי איתך ומסכים איתך, וחס וחלילה שאנשים ידרגו נשים בצורה שטחית ושבלונית בדרך שלהם לזוגיות. יתרה מכך - אני מודה שאם הדיון הזה יקבל בראשו של אדם יותר מדי משקל הוא יכול ממש להזיק ביכולת להתמסר ולהיפתח. צריך לבוא מאוד פתוח ולהרגיש עם עצמו לפני ואחרי האם זה היה טוב או שלא כל כך, בלי סרגלים.

אבל - 

הסרגל הזה נועד להבליט נקודה מסויימת. קודם כל - הוא מתעקש על כך שיופי הוא נושא קריטי, ושבת זוג לא יפה זה חיסרון לא פשוט. יש אינסוף הלכות בתחילת הקשר של הזוג שדואגות מאוד למראה החיצוני של בת הזוג "שמא תתגנה בעיני בעלה". זו נקודה קריטית שאסור לזלזל בה, כפי שמופיע במסכת קידושין (עפתי לשמיים מפליאה כשלמדתי את זה) :

אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו ורחמנא אמר (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך

לכן נושא היופי מוכרח להיות מורגש (אני מודה שיש קפיצה בין "תתגנה עליו" ובין שהיא צריכה להיות יפה בעיניו, אבל חושב שזה לא הבדל ענק).

עוד הדגשה - אני רוצה להאמין שאם אמצא את "האחת" שיהיו באישיות שלה את כל מה שביקשתי, מצדי גם אם היא תהיה (1) אני אלחם על הקשר איתה. ברור שאופי קודם ליופי, ואם הבחורה הכי יפהפיה בארץ תציע לי לצאת ואני לא אפגוש את האישיות שלה - אני אבקש להיפרד בלי להסס, ואפילו ברור לי שאני אשתעמם בדייטים איתה.

אבל אני יודע על עצמי שבנות נחמדות ומעניינות (= כלומר לא "האחת" דלעיל) שיצאתי איתן והיו (2) הקשו על הנוחות שלי להתמסר לקשר. הגיוני וייתכן שזה סובייקטיבי פר בן אדם עד כמה חשוב לו להיות בקשר עם אישה יפה, אבל מצאתי אצלי שבכל פעם שיצאתי עם בנות שלא היו מספיק יפות בעיניי זה הכאיב לי וגרם לי למאמץ יותר גדול בבירור על המוכנות להתמסר

תודה!

זה מאד מפחיד אותי להתחתן עם מישהי שלא באמת מוצאת חן בעיני.

קשה לי להגיד שחשוב לי שאשתי תהיה יפה, אלא שבנאדם רוצה להימשך למי שמולו בקלות ולא שצריך להילחם עם עצמך.

תמיד אני אעדיף את רמה 3. אלא אם ישכנעו אותי שגם 2 יכול להסתדר

אגב, קרה לי פעם משהו מוזר שלא ידעתי מה לעשות עם זה

התאהבתי באופי של מישהי, כאילו הלב שלי פרפרים כשאני מדבר איתה. אבל היא לא כל כך מוצאת חן בעיני

(בסוף גם ככה לא התאים)  לא ידעתי מה לעשות בחיי

יופי הוא דבר שגם מתפתח עם קשר רגשי:

1. דוחה

2. מרתיע

3.נטרלי

4. נאה

אם יש קשר רגשי עמוק, בדרך כלל גם הנטרלי והנאה יראה בעיני השני כהכי יפה בעולם

הקשר הרגשי בין בני הזוג.

ייתכן שבתחילת הקשר היא תראה נטרלית ואפילו מרתיעה קלות. ובהמשך הקשר כשהקשר הרגשי מתחזק היא תראה הכי יפה בעולם

אני תוהה עד כמה זה זז. לגבי רתיעה או לא רתיעה אין לי שאלה, ברור לי מחברים שלי שבהתחלה לא סבלתי אותם בגלל המופע החיצוני וכיום לא רק שאני לא רואה את המגרעות אלא הם גם נעימים לי (כלומר בלי הדיסוננס המכאיב המוזכר בשלב 2). 

אבל זה עדיין לא פותר את הבקשה שאשתך תהיה יפה בעיניך. כלומר ההפרש בין לכתחילה ובדיעבד מכאיב כאן.

אנערף

שזה באמת פשוט משתנה בין אדם לאדם לפי חשיבות היופי בעיניו, לא במובן מוסרי-רוחני אלא במובן של נטייה טבעית, כמו אצל חילונים סתם?

או שבעיניך זו עמדה ותפיסה רוחנית-מוסרית שאישה עם עולם פנימי טהור תהיה יפה בעיני גבר לא-שטחי שימצא בה יופי ממשי מתוך האהבה שלו אליה?

יש לאהוב מחוץ אל הפנים ויש לאהוב מהפנים אל החוץ.

מישהי נראת כל כך יפה בעיני אז אני אוהב את ההנאה שלי מהמראה שלה.

מישהי שאני כל כך אוהב אז אני נהנה שאני רואה את המראה שלה.

ברור שיש פה קטע של יופי נשי ורצון למימוש צורך מיני, אבל הוא משולב גם עם רגש.

כאשר אין רגש אז גם עם הבחורה הכי יפה אבר זה יהיה חסר תוחלת.

ברור שברגע שמישהו אוהב מישהי אהבת אמת אז גם הצורה שהוא רואה את המראה שלה היא שונה לגמרי.

שמעתי משפט יפה "יש יפות ממנה.. אבל אין יפות כמוה".  תחושת שייכות היא התחשובה המשמעותית שיש בקשר והיא גם משפיעה על היחס למראה.

יש פה גם עוד עניין - כמו כל פרט שאדם דמיין שיהיה בבת הזוג (מצחיקה, חמודה, חכמה וכו' כל אחד ומה שעושה לו את זה), ואז הוא מגלה שאין את זה במישהי שמעניינת אותו - אז נוצר משבר מסויים. הייתי ציפית לזה! אז יש שני אופציות - אחת, להתאכזב.. שנייה, לשנות דפוס חשיבה. לחשוב לעצמי "וואלה אולי לא זה חייב להיות ככה". אולי זה בסדר שזה ככה. אולי מזוית ראיה אחרת אפשר להתרגל לרעיון שזה יפה.

אפשר גם לבחור נגיד 4-5 דברים שאתה לא מתחתן אם אין אותם. (דברים גדולים וחשובים לא נגיד מצחיקה. רמה דתית וכזה)
ואז כל דבר נוסף הוא מתנה ורק תשמח ואין מצב שתתבאס.
בנוסף בחיים אתה לא תמצא משהי שהיא בדיוק מה שחלמת עליה. ברגע שאתה מגיע מנקודה שהיא לא תיהיה מושלמת כל דבר נוסף הוא בונוס

בגדול אני ממש מסכים עם החלוקה ל4 רמות 

וגם אני שאלתי את עצמי מה לעשות ב 2.

נפגשתי עם בחורה והיא הייתה לגמרי במצב 2 לא מושך במיוחד ממש לא, אבל גם לא היה רתיעה,  

אני זוכר ששאלתי חבר מה לעשות הרי אני לא רוצה להתחתן עם מראה כזה , לא שזה מרתיע אבל גם לא כזה יפה, 

הוא אמר לי כזה תשמע זה משתנה וכו' לא באמת האמנתי הרי היא נשארת אותו דבר..

להפתעתי ראיתי את זה לגמרי! שאכן אחרי 5 פגישות השתנה המון, 

ויש לי עוד חברים אמרו לי שגם אצלם זה היה כך.

אז בהחלט אני שם כסף שיכול (לא בטוח) להתשנות באחריות מלאה!

 ההסבר הוא פשוט, יופי זה משהו חיצוני שאנו רואים עם העיינים אבל הפנמיות הלב יכול לשדר לראות בצורה אחרת.

וככל שאתה יותר מתחבר אליה ונהנה להיות איתה אז הלב משדר לעיינים לראות אותה אחרת. 

כך זה לדוג' יופי של ירושלים לכא' הכותל לא כ"כ יפה עם הכבוד אבנים ישנות כאלה וכו' אבל לאור כך שהדבר הוא קדוש 

היופי הפנימי שלו משפיע על היופי החיצוני ואכן ירושלים והכותל מאד יפות.

 כך זה גם בפגישות היופי הפנימי יכול להשפיע על היופי החיצוני.

בהצלחה!

במחילה, היופי האוביקטיבי ממש לא רלוונטי, מלכת או לא מלכת, זה ממש לא חשוב. אולי להפך. שמעתי פעם מתלמיד חכם חשוב חלוקה לשלוש:

1. מוצאת חן בעינך - זה מצויין, עם זה כדאי להתחתן וממש לא רלוונטי מה כל העולם.

2. יש דחיה מהמראה - כאן, עם כל הכאב על זה שהשיקול חיצוני, לא שייך להתחתן כך ואם כן אחר כך מגיעות בעיות שלום בית.

3. יפיפיה ממש - זהירות! לפעמים היופי מסנוור את הבחור והוא לא שם לב למורכבויות ופערים אחרים.

כמובן, מציאת חן תלויה בנפש ולכן כל עוד שאין דחיה חריפה, כדאי להפגש ולבחון, סביר שעם מציאת החן הכללית, תגיע גם מציאת חן בתחום המראה.

ויחד עם זאת, לא דיברתי על יופי "אובייקטיבי" אלא על היופי כפי שהוא נקלט בעיני האדם. יכול להיות שאישה פלונית תהיה מכוערת בעיני שמעון ויפה בעיני ראובן. אבל זה קשור לטעם ולהעדפה שלהם במראה חיצוני ולמידת האנינות.

יתרה מכך - אני מסכים מאוד לגבי סעיף 3, כתבתי עליו ככה גם בעצמי (לא תמיד תוכה כברה).

אני חושב שגם אם "אובייקטיבית" יש לה מגרעות חיצוניות, השאלה המשמעותית היא ההרגשה של הגבר: האם היא מספיק יפה בעיניו או לא? האם הוא שמח שככה תיראה אשתו או לא? האם הוא יוכל להגיד לה שהיא יפה בעיניו ולא להרגיש שזה שקר לבן כי הוא באמת אוהב את האישיות שלה אבל לא עף על המראה החיצוני שלה?

אני מודה שגם הנושא בכללו וגם מידת הישירות שבה אני בוחר לעסוק בנושא גורמת לרמה להישמע נמוכה אבל זו לא הכוונה שלי. יכולתי לנסח את זה אחרת ולהתעכב רק על המהות... 

תודה

דבר ראשון, מאוד קשה לי עם איך שטתה מדרג 1. הכרתי הרבה יפים ומכוערים (פנימית ו/או חיצונית) ברמה קיצונית שהתחתנו זה עם זה והם מאושרים עד הגג.

דבר שני, קורה לפעמים שיש התייחסות למכוערים, או לאלה שלא מתאימים למודל היופי (שמנים/ שעירים/ כהים וכו), שהם הופכים להיות כמו חפץ, ומי שמתחתן איתם זה סוג של רחמים או פשרה. לצערי מההיכרות שלי עם כל מיני זוגות ואירועים, כשגבר/אישה לא נמשכים ממש ליופי זה של זה, נוצר בעיה בדבק ביניהם, ואז כשצצות בעיות מאוד אוניברסליות של בני זוג, פתאום אין את הדבק של "אני אוהב אותך ואוותר על ---" או שמבינים, מכילים וכדו, כי אין בכלל משיכה בסיסית. הבעיה היא כשנזכרים מאוחר, אחרי שמתחתנים, ואז כל הנישואין לא מבוססים על קשר נפשי עמוק. כדאי לשים לב לזה.

דבר שלישי, ממה שאני שם לב, שלפעמים מכוער ויפה זה לא רק אובייקטיבי או חיצוני. בחורה שהיא מחכת הכיתה וכל מי שרואה אותה מסתנוור וכל הנשים בשכונה ובאירועים כבר בונות עליה, ברור שמסלול החיים שלה שונה משל בחורה אחרת. יותר שמים לב אליה, היא לרוב תיאלץ להיות יותר מחוספסת ואסרטיבית ויהיה לה ביטחון עצמי גבוה יותר, וזה די מהר יתפרש כדימוי עצמי גבוה-חיובע, או כאנטיפתיות או התנשאות-שלילי. מצד שני, בחורה שגם ככה נראית לא משהו, איפשהו יוצאת מסכנה ומרוחמת והרבה פעמים תנסה להרים לעצמה על ידי חברויות והשקעה רבה בחברה, וזה יכול להתפרש כבעלת חסד מדהימה (יתכן שזו המטרה של הבחורה  רק צריך לשים לב שזה לא ממש אומר שהיא באמת בעלת חסד!). אז היופי והאופי והתדמים מקיימים כל מיני קורלציות מוזרות וכדאי לא להתעלם מזה.

פשוט 2 מתמזג לטובת 3 כנראה, אך לפעמים זה הופך לסרגל של 2, כי שניהם מתמזגים ל-4 וזהו

1 – יש רתיעה

2 – אין ממש רתיעה אבל אין חיבור למראה

3 – יש חיבור למראה

4 – מאוד יפה

לאנשים שונים יש יחס שונה ליופי, יש כאלה שמראה חיצוני פחות משחק אצלם ויש כאלה שיותר. יש כאלה שמישהי לא יפה במיוחד לא "מרתיעה" אותם.

לכן ההגדרה הנכונה היא האם יש רתיעה / סלידה. במקרה כזה אין בכלל מה לחשוב לצאת מצד ואהבת לרעך כמוך. וגם כגבר, בשום־אופן לא הייתי מוכן לצאת עם בחורה שחושבת שאני מכוער אבל מעוניינת בי בגלל האופי שלי, ממש ממש ממש לא תודה.

לגבי 2 כאן פשוט צריך לבוא עם ראש קצת פתוח ולנסות לתת לזמן לעשות את שלו. הרבה בנות שמתחילה לא התחברתי למראה שלהן אבל אחרי שצוחקים קצת ונקשרים, היא נראית חמודה עד־כדי חמודה מאוד.

לגבי 4 כמו שאמרו צריך להיזהר שזה לא יסנוור.

אם היא לא יפה בעיניו, זה בהחלט מתכון לזוגיות חלשה יותר

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

דום ליי' - המתן לישועתו; כמו "אם כה יאמרו אלינו דומו" דיהונתן (ש"א יד , ט)

לפעמים הדממה מצמיחה עוצמה.

בדיוק עכשיו למדתי את הקדמת הזוהר כשרבי שמעון אומר לרבי אלעזר לשתוק, ואז מתגלה להם סוד מאליהו.

כשכתבתי לפני שבועיים על מזמור לז שיש בו את הפסוק בכותרת, אז עברתי על כמה מהמקומות בזוהר שיש את התופעה הזאת.

לא תמיד צריך להיות במרדף אחרי הזיווג.

גם אני נבהלתי מהזוהר על פרשת השבוע על חשיבות החתונה והולדת ילדים, אבל הכל בהשכל ודעת.

הכרובים בדמות ואיש ואישה כאשר פניהם איש אל אחיו

להזכירך

תוכן הפיוט "נתנה תוקף" וכו'

המצוות נעשות בגוף והאדם אחראי על הגוף

הנשמה היא בידו של הקב"ה ולכן האדם אחראי עליה רק במסגרת הגוף

תְּבִינֵם. רוּחַ אֵל עָשָׂתְנִי וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּחַיֵּנִי."

"א"ר יצחק אמר רב אחא מאי דכתיב ונשמת שדי תבינם אלא הנשמה היא מביאה לאדם להכיר את קונו ולהכניסו בתורה ובמעשים טובים ואשריהם אותם שנכנסין בדרך התורה בדרך הנשמה שבשבילה יזכו לחיי העה"ב ולמעלת הקדושים. א"ר יצחק א"ר אחא כל העוסק בתורה הוא קונה הנשמה מעצמו. היינו דתנינן בא ליטהר מסייעין אותו. אוי להם לרשעים שהם נדבקים בכח האדמה שהיא נקראת נפש חיה הנבראת מן האדמה שבשבילה יכלו לעולם ולעולמי עולמים". (זוהר חדש בראשית יט ע"א-ע"ב)

בטיפולנט | אינטלקטואליזציה

היית "בקשר ריאלי מעשי"  שאתה יודע?

ואני הבנתי במובן כמו של בעל ואישה על כל משמעיו.

אם לא אז רק wannabe וזה לא באמת ולא חושב שהשוואה במקום. בכולופן אהבתי תכיוון של הדום לה' וכו

וכבר חז"ל השוו בכמה וכמה מקומות.

הרבה ציטוטים.

אני חושבת מהיגיון בריא

ואני יודעת שיש תופעה של אנשים שקצת מתייאשים מהדבר הזה, לכן הגיוני שאתה תשתמש בציטוטים כדי להצדיק את עצמך...

השבוע וישב קצא ע"א:

"ההוא דיוקניה דבר נש זכאה איהו מלאכא ממש" (הדיוקן של אדם מזוכך הוא מלאך ממש) ועייני שם ההסבר בדניאל שניצל מגוב האריות לא בגלל מלאך כפשט הכתוב, אלא כי הוא היה מלאך.

נביא את תחילת ה'ויקרא רבה' שמציין מלאכים על בני אדם התחתונים:

"רבי תנחום בר חנילאי פתח (תהלים קג) ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו וגו' במה הכתוב מדבר אם בעליונים הכתוב מדבר והלא כבר נאמר ברכו ה' כל צבאיו הא אינו מדבר אלא בתחתונים עליונים ע"י שהן יכולין לעמוד בתפקידיו של הקדוש ב"ה נאמר ברכו ה' כל צבאיו אבל תחתונים ע"י שאינן יכולין לעמוד בתפקידיו של הקב"ה לכך נאמר ברכו ה' מלאכיו ולא כל מלאכיו".

נעבור לגמרות- שבת כה ע"ב: "כך היה מנהגו של ר' יהודה בר אלעאי ערב שבת מביאים לו עריבה מלאה חמין ורוחץ פניו ידיו ורגליו ומתעטף ויושב בסדינין המצוייצין ודומה למלאך ה' צבאות".

נדרים כ ע"ב: "מאן מלאכי השרת? רבנן".

קידושין עב ע"א: "הראני תלמידי חכמים שבבבל דומים למלאכי השרת".

מועד קטן יז ע"א: "א"ר יוחנן מאי דכתיב (מלאכי ב, ז) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו".

ספרי האזינו שכ"א: "גבורים אלו גבורי תורה כענין שנאמר (תהלים קג כ) ברכו ה' מלאכיו".

יש גם שיר קצר שנכתב: "בלילות נפרדת נשמתי מגופי, מתרפקת במתק אהבים על דודי. אשיר וארונן אל השכינה בלילה כמלאך, בכל משמרת ומשמרת אני דבק רק בך. אמתיק סוד איתך אל עליון, נשתעשע יחדיו אשלח דורון. אמלא כל שליחות שאתה מצווה, מתורתך פיקודיך אני קורא. נפשי משתוקקת ומתאוה לאורך, להתעלס ולשמוח בחסד שמך".

אני אישית לא תמיד מלאך והרבה פעמים רחוק מכך, אבל יש זמנים ש-ה' מזכה אותנו להתעלות.

עץ חיים שער עולם העשייה פרק א: "גם יכוין  בר"ת  'בבית  'אלהים 'נהלך 'ברגש. שהוא ר"ת גימטריא - ג' וב"ן. ויכוין לעשות  ג' מוחין חב"ד אל הנוקבא מלכות מנה"י דז"א, והם ר"ת ג' וב"ן, כי ג' הם חב"ד, וב"ן היא המלכות כנודע".

אבל קשה לדבר איתך בהגיון כשאתה לא עונה על זה

(מבחינתי להביא ציטוט בארמית זה לא תשובה)

מִלֵּלוּ"

אניח לך כלל גדול להבנת כל מטרת תגובותיי בפורום. נִ֝צְּרֶ֗הָ!

מה שאני מנסה לעשות זה להזיז אנשים מהכסאות שלהם, לקחת אותם אל מקום לא מוכר להם, ואני יודע שזה יכול לעורר אנטגוניזם או אי הבנות, אבל דווקא האנטגוניזם והההסתר וההעלמות הם הסמים הסודיים לסקרנות.

אני לא רוצה להיות echo chamber שכל אחד רק מהדהד את השני.

אני רוצה שאנשים יזיזו מהכסאות שלהם.

אני חושב שאני מוביל למקום טוב חדש ומועיל בעיני ה' ובסוף בעיני הבריות.

לא משנה לי שיש אנטגוניזם: "אמר אביי האי צורבא מרבנן דמרחמין ליה בני מתא לאו משום דמעלי טפי אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא" (כתובות קה ע"ב) [תרגום: התלמיד חכם הצעיר שאוהבים אותו בני עירו לא משום מעלתו, אלא משום שהוא לא מוכיח אותו בדברים שנוגעים לשמים-ליראת שמים]

אני לא ראוי להוכיח, אבל אני כן מנסה להשפיע ולרומם.

לצאת מאיזור הנוחות שלך?

אתה חושב שיש לך מה ללמוד ממה שאנשים אחרים חושבים?

אם היא אומרת לך משהו ואתה בכלל לא מתייחס למה שהיא אמרה לך - זה בהחלט מעורר תהיה ביחס לאנטגוניזם מצידך. 

אֵילִים"

בוודאי שאני קורא ומקשיב. אני כל הזמן בחיים מנסה לשמוע ולהפנים דעות של אחרים: "וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ".

הקשבה זה דבר שבחשאי.

מילותיה יורות כחץ למעין לבבי ומעין לבבי פורץ כמי נהר החוצה ברחובות פלגי מים. נסיתי לענות לה כפי הבנתי ומורשי לבבי.

לפעמים בין ומתחת השורות נמצא החותם והפיתקא שמעבירים לאחר-"וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה" את האוצר החבוי שיעורר את הלב.

כבר אמר החכם: "יותר ממה שכתוב נמצא במכלול המנגינה, החודר מבעד לשכל ללב השני פנימה".

[אני חס ושלום לא העליתי בדעתי שלה יש אנטגוניזם כלפי, אלא סוג של חוסר נוחות.

מה שכתבתי היה בכלליות ולא על מישהו ספציפי שזה כבר אינני יודע כלל: "ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו" (פסחים נד ע"ב)]

עיין מה שהרמחל כותב במפסידי מידת הזהירות לגבי השחוק והלצון שהם כמגן משוח בשמן.

חחח אין בעיה להשתמש בציניות, אבל אם אתה נתלה באידיאלים גבוהים אז אולי כדאי גם להתייחס בצורה עניינית.

נכון שעל חלק מהתנאים שהוזכרו בדורות קודמים, יש קצת פחות הקפדה היום, אבל על התנאי הזה ראיתי גדולי עולם שמקפידים ממש. אדם צריך מקום יציב בעולם כדי להיות מסוגל לעסוק בדברים הללו בזהירות הנדרשת (לדוגמא: לא לבסס עליהם תשובות מעשיות בפורום...)

יש מחלוקת יסודית בינינו מה נקרא סוד ומה לא, וכנראה עוד מחלוקת בעניין המקום של הסוד בעבודת ה' אבל זה נושא לשרשור אחר.

האמת מה שיותר מדאיג אותי, זה שבכלל גיבשתי דעה, ואתמול גם בעקבות עיון בהלכה מסויימת, שהאר"י כלל וכלל לא פוסק, והוא רק צדיק נשגב, מקובל ענק ומדריך בעבודת ה', לכן זה מעולה לקחת הנהגות וחומרות ממנו לפי מה שמתאים למדרגת האדם, אבל במקרה של הכרעת הלכה ובמיוחד כשזה שינוי הלכה או לקולא אין לו משקל, וכך סבר אחד מרבותיי הגדולים. במיוחד, אם הפוסק שכנגדו הוא גם היה מקובל, כמו אתמול שזה היה מחלוקת בינו לבין הב"ח פוסק עצום כותב ספר בקבלה בעצמו (וגם מדרש קדמון שהראשונים מצטטים להלכה מסייע לב"ח).

פחות מדאיג אותי מה שיצאת לערער עלי בענין עצות בעבודת ה', יותר מפריע לי שינוי הלכה לפיו כנגד גדולי הפסוקים.

אבל שכל אחד יעשה לפי רבותיו, אני קטן מלהכריע בנושא גדול כל כך, יש לי את דרכי 'רגלי עמדה במישור'.

איבדתי את זה חחח

מילים מפוצצות מדי..

בניסיון לרומם אותי פשוט ייאשת אותי..

אבל לא נורא

אני לא מוותרת חח