יותר קשה למצוא התאמה אמיתית מאשר יופי.

כל עוד יש משיכה כמו שכתבת הכל בסדר.

אולי תמיד ישאר לו קווץ' בלב, אבל אם הוא חכם הוא יתרכז במציאות ובזה שיש לו אהבה אמיתית עם משיכה ולא במה שאין לו ולא בדמיונות שהוא היה יכול להשיג מישהי שיש בה גם וגם וגם.

מבחינה אובייקטיבית יופי מתעמעם. אבל קשר טוב, כימיה ואופי נוח נשארים ואפילו משתדרגים. ובעיניי, הרבה יותר חשוב להתחתן עם אדם שיודע להביע אהבה לדוג' מאשר יפה. בנוסף לכך, בעניינים של אופי ומידות תמיד נשארים עם אשליה שאולי הוא ישתנה וזה מתסכל. ועם  זה שאין מספיק יופי משלימים (ובאופן אבסורדי, דווקא היחס לזה יכול להשתנות בהמשך כי זה תלוי "בך" ולא בצד השני).

רק לטובתו ולטובת חיי הנישואין יחד, הוא צריך להחליט באופן נחרץ ומודע עם עצמו- אני מוותר על יופי ברמה שרציתי ולא מתעסק בזה יותר (ולראות אם באמת הוא מרגיש בסדר עם זה). וזה נכון לא רק לגבי יופי אלא לגבי כל ויתור.

ואם זה לא מספיק עוזר, אדם גם צריך להיות אמיתי עם עצמו ופרקטי ולחשוב האם מבחינת הפרמטרים שלו (אופי, מידות, השכלה, גיל, רמה דתית, מראה, מצב כלכלי וכו') הגיוני שהוא מחפש את כל הנתונים שהוא מחפש בצד השני..

מדבר לגבי 2. אולי יש בנים שיהיה להם טיפה קשה עם זה 

אצלי בקשרים כל בחורה היא 4 אעפ שיש מצב שהיא בכלל 3. כי המשיכה שלי בנויה על חיבור בעיקר ואז היופי שלה בעיני מתבדל בפער מכל האחרות ואוטומטית כולן ביכול חודלות להתקיים מבחינתי.

הבעיה שהן עדיין לא קיימות גם זמן מה אחרי הפרידה😪

אני משתדלת לא לחלק אותם אף פעם לא חשבתי על החלוקה הזו .

שאמרתי שמישהו חתיך .. התכוונתי כל המכלול של הדיבור עדינות איך הוא מתבטא איך הוא פועל ..

ופחות חיצוני .

ברור שכן חשוב לי מציאת חן ויש גם לי גבולות

כמו שאמרת - יש לך גבול בנושא של מציאת חן. לא יהיה לך קל לצאת עם גבר שהמראה שלו לא נעים לך, כי היית רוצה גבר נאה שתהני להביט בו, לא? כאן (2) הוא מרחב מעניין שבו הוא כן מוצא חן בעינייך אבל חסר לך יופי ברמה שמפריעה לך.

לא מזדהה?

כי יש גברים שממש נרתעתי מהתמונה שלהם ואז שהכרתי אותם דווקא זה צלח פתאום ראיתי את היופי שלהם כמכלול .

אם תשאל אותי אם הם נחשבים יפים? אז ממש לא

אגב יש גברים ממש יפים שהציעו לי אותם / חלק פנו אלי בעצמם ...

זה לא מרגש אותי זה פלוס אבל בגדול אמרתי להם לא כי ההצעה לא היתה קשורה

שמעתי אפילו על שדכנית אחת לא זוכרת איפה- ששידכה מישהי לבן שלה והיא ידעה שהוא מחפש רק מושלמות חיצונית.... הראתה לו תמונה של מישהי אחרת כדי שיסכים ללכת לפגישה 😂

בסוף הם התחתנו....

לא אני שמוזרה חחחח

בעשיית הסדר של השכל, אלא בחוויה.

כלומר אם פגשת מישהי מסוג 2 ואתה מחובר אליה ואוהב אותה ונמשך אליה, אין סיבה להיכנס לספקות ולדיון בשאלה הנ''ל.

לכן גם יתכן שעצם המחשבות על זה והדיון בזה קצת מזיק כי הוא יכול ליצור בנפש חסימה ותחושה של ויתור, שיבואו לידי ביטוי רגשי במקרה שבאמת תפגוש מישהי מסוג 2, וזה יכול לפגוע ביכולת החיבור אליה, כשבפועל אם לא היית חושב על זה אולי לא היית מרגיש ככה וכן היית מתחבר.

הם למדו באיתמר, והיה לו חבר שבדיונים בנושא השתגע והתעקש: "זה מגעיל לצאת עם בחורה לא יפה, אשתי הולכת להיות הכי יפה, אין דבר כזה לוותר על זה" וכו' וכו' ולא עזרו כל הריכוכים הרבניים על אהבת היופי הפנימי ולעבור תהליך מולה וכו'.

אחרי כמה שנים הם הוזמנו לחתונה שלו. הוא הלך וכשהגיע וראה את הכלה היא היתה נראית בכלל לא כזו יפה. הוא היה מנומס ושמח בשבילו וכשהוא דיבר עם החתן החתן אמר לו: "ראית מה זה? אמרתי לך שאני לא אתפשר".

אמנם זה סיפור די קיצוני אבל אני לגמרי איתך ומסכים איתך, וחס וחלילה שאנשים ידרגו נשים בצורה שטחית ושבלונית בדרך שלהם לזוגיות. יתרה מכך - אני מודה שאם הדיון הזה יקבל בראשו של אדם יותר מדי משקל הוא יכול ממש להזיק ביכולת להתמסר ולהיפתח. צריך לבוא מאוד פתוח ולהרגיש עם עצמו לפני ואחרי האם זה היה טוב או שלא כל כך, בלי סרגלים.

אבל - 

הסרגל הזה נועד להבליט נקודה מסויימת. קודם כל - הוא מתעקש על כך שיופי הוא נושא קריטי, ושבת זוג לא יפה זה חיסרון לא פשוט. יש אינסוף הלכות בתחילת הקשר של הזוג שדואגות מאוד למראה החיצוני של בת הזוג "שמא תתגנה בעיני בעלה". זו נקודה קריטית שאסור לזלזל בה, כפי שמופיע במסכת קידושין (עפתי לשמיים מפליאה כשלמדתי את זה) :

אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו ורחמנא אמר (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך

לכן נושא היופי מוכרח להיות מורגש (אני מודה שיש קפיצה בין "תתגנה עליו" ובין שהיא צריכה להיות יפה בעיניו, אבל חושב שזה לא הבדל ענק).

עוד הדגשה - אני רוצה להאמין שאם אמצא את "האחת" שיהיו באישיות שלה את כל מה שביקשתי, מצדי גם אם היא תהיה (1) אני אלחם על הקשר איתה. ברור שאופי קודם ליופי, ואם הבחורה הכי יפהפיה בארץ תציע לי לצאת ואני לא אפגוש את האישיות שלה - אני אבקש להיפרד בלי להסס, ואפילו ברור לי שאני אשתעמם בדייטים איתה.

אבל אני יודע על עצמי שבנות נחמדות ומעניינות (= כלומר לא "האחת" דלעיל) שיצאתי איתן והיו (2) הקשו על הנוחות שלי להתמסר לקשר. הגיוני וייתכן שזה סובייקטיבי פר בן אדם עד כמה חשוב לו להיות בקשר עם אישה יפה, אבל מצאתי אצלי שבכל פעם שיצאתי עם בנות שלא היו מספיק יפות בעיניי זה הכאיב לי וגרם לי למאמץ יותר גדול בבירור על המוכנות להתמסר

תודה!

זה מאד מפחיד אותי להתחתן עם מישהי שלא באמת מוצאת חן בעיני.

קשה לי להגיד שחשוב לי שאשתי תהיה יפה, אלא שבנאדם רוצה להימשך למי שמולו בקלות ולא שצריך להילחם עם עצמך.

תמיד אני אעדיף את רמה 3. אלא אם ישכנעו אותי שגם 2 יכול להסתדר

אגב, קרה לי פעם משהו מוזר שלא ידעתי מה לעשות עם זה

התאהבתי באופי של מישהי, כאילו הלב שלי פרפרים כשאני מדבר איתה. אבל היא לא כל כך מוצאת חן בעיני

(בסוף גם ככה לא התאים)  לא ידעתי מה לעשות בחיי

יופי הוא דבר שגם מתפתח עם קשר רגשי:

1. דוחה

2. מרתיע

3.נטרלי

4. נאה

אם יש קשר רגשי עמוק, בדרך כלל גם הנטרלי והנאה יראה בעיני השני כהכי יפה בעולם

הקשר הרגשי בין בני הזוג.

ייתכן שבתחילת הקשר היא תראה נטרלית ואפילו מרתיעה קלות. ובהמשך הקשר כשהקשר הרגשי מתחזק היא תראה הכי יפה בעולם

אני תוהה עד כמה זה זז. לגבי רתיעה או לא רתיעה אין לי שאלה, ברור לי מחברים שלי שבהתחלה לא סבלתי אותם בגלל המופע החיצוני וכיום לא רק שאני לא רואה את המגרעות אלא הם גם נעימים לי (כלומר בלי הדיסוננס המכאיב המוזכר בשלב 2). 

אבל זה עדיין לא פותר את הבקשה שאשתך תהיה יפה בעיניך. כלומר ההפרש בין לכתחילה ובדיעבד מכאיב כאן.

אנערף

שזה באמת פשוט משתנה בין אדם לאדם לפי חשיבות היופי בעיניו, לא במובן מוסרי-רוחני אלא במובן של נטייה טבעית, כמו אצל חילונים סתם?

או שבעיניך זו עמדה ותפיסה רוחנית-מוסרית שאישה עם עולם פנימי טהור תהיה יפה בעיני גבר לא-שטחי שימצא בה יופי ממשי מתוך האהבה שלו אליה?

יש לאהוב מחוץ אל הפנים ויש לאהוב מהפנים אל החוץ.

מישהי נראת כל כך יפה בעיני אז אני אוהב את ההנאה שלי מהמראה שלה.

מישהי שאני כל כך אוהב אז אני נהנה שאני רואה את המראה שלה.

ברור שיש פה קטע של יופי נשי ורצון למימוש צורך מיני, אבל הוא משולב גם עם רגש.

כאשר אין רגש אז גם עם הבחורה הכי יפה אבר זה יהיה חסר תוחלת.

ברור שברגע שמישהו אוהב מישהי אהבת אמת אז גם הצורה שהוא רואה את המראה שלה היא שונה לגמרי.

שמעתי משפט יפה "יש יפות ממנה.. אבל אין יפות כמוה".  תחושת שייכות היא התחשובה המשמעותית שיש בקשר והיא גם משפיעה על היחס למראה.

יש פה גם עוד עניין - כמו כל פרט שאדם דמיין שיהיה בבת הזוג (מצחיקה, חמודה, חכמה וכו' כל אחד ומה שעושה לו את זה), ואז הוא מגלה שאין את זה במישהי שמעניינת אותו - אז נוצר משבר מסויים. הייתי ציפית לזה! אז יש שני אופציות - אחת, להתאכזב.. שנייה, לשנות דפוס חשיבה. לחשוב לעצמי "וואלה אולי לא זה חייב להיות ככה". אולי זה בסדר שזה ככה. אולי מזוית ראיה אחרת אפשר להתרגל לרעיון שזה יפה.

אפשר גם לבחור נגיד 4-5 דברים שאתה לא מתחתן אם אין אותם. (דברים גדולים וחשובים לא נגיד מצחיקה. רמה דתית וכזה)
ואז כל דבר נוסף הוא מתנה ורק תשמח ואין מצב שתתבאס.
בנוסף בחיים אתה לא תמצא משהי שהיא בדיוק מה שחלמת עליה. ברגע שאתה מגיע מנקודה שהיא לא תיהיה מושלמת כל דבר נוסף הוא בונוס

בגדול אני ממש מסכים עם החלוקה ל4 רמות 

וגם אני שאלתי את עצמי מה לעשות ב 2.

נפגשתי עם בחורה והיא הייתה לגמרי במצב 2 לא מושך במיוחד ממש לא, אבל גם לא היה רתיעה,  

אני זוכר ששאלתי חבר מה לעשות הרי אני לא רוצה להתחתן עם מראה כזה , לא שזה מרתיע אבל גם לא כזה יפה, 

הוא אמר לי כזה תשמע זה משתנה וכו' לא באמת האמנתי הרי היא נשארת אותו דבר..

להפתעתי ראיתי את זה לגמרי! שאכן אחרי 5 פגישות השתנה המון, 

ויש לי עוד חברים אמרו לי שגם אצלם זה היה כך.

אז בהחלט אני שם כסף שיכול (לא בטוח) להתשנות באחריות מלאה!

 ההסבר הוא פשוט, יופי זה משהו חיצוני שאנו רואים עם העיינים אבל הפנמיות הלב יכול לשדר לראות בצורה אחרת.

וככל שאתה יותר מתחבר אליה ונהנה להיות איתה אז הלב משדר לעיינים לראות אותה אחרת. 

כך זה לדוג' יופי של ירושלים לכא' הכותל לא כ"כ יפה עם הכבוד אבנים ישנות כאלה וכו' אבל לאור כך שהדבר הוא קדוש 

היופי הפנימי שלו משפיע על היופי החיצוני ואכן ירושלים והכותל מאד יפות.

 כך זה גם בפגישות היופי הפנימי יכול להשפיע על היופי החיצוני.

בהצלחה!

במחילה, היופי האוביקטיבי ממש לא רלוונטי, מלכת או לא מלכת, זה ממש לא חשוב. אולי להפך. שמעתי פעם מתלמיד חכם חשוב חלוקה לשלוש:

1. מוצאת חן בעינך - זה מצויין, עם זה כדאי להתחתן וממש לא רלוונטי מה כל העולם.

2. יש דחיה מהמראה - כאן, עם כל הכאב על זה שהשיקול חיצוני, לא שייך להתחתן כך ואם כן אחר כך מגיעות בעיות שלום בית.

3. יפיפיה ממש - זהירות! לפעמים היופי מסנוור את הבחור והוא לא שם לב למורכבויות ופערים אחרים.

כמובן, מציאת חן תלויה בנפש ולכן כל עוד שאין דחיה חריפה, כדאי להפגש ולבחון, סביר שעם מציאת החן הכללית, תגיע גם מציאת חן בתחום המראה.

ויחד עם זאת, לא דיברתי על יופי "אובייקטיבי" אלא על היופי כפי שהוא נקלט בעיני האדם. יכול להיות שאישה פלונית תהיה מכוערת בעיני שמעון ויפה בעיני ראובן. אבל זה קשור לטעם ולהעדפה שלהם במראה חיצוני ולמידת האנינות.

יתרה מכך - אני מסכים מאוד לגבי סעיף 3, כתבתי עליו ככה גם בעצמי (לא תמיד תוכה כברה).

אני חושב שגם אם "אובייקטיבית" יש לה מגרעות חיצוניות, השאלה המשמעותית היא ההרגשה של הגבר: האם היא מספיק יפה בעיניו או לא? האם הוא שמח שככה תיראה אשתו או לא? האם הוא יוכל להגיד לה שהיא יפה בעיניו ולא להרגיש שזה שקר לבן כי הוא באמת אוהב את האישיות שלה אבל לא עף על המראה החיצוני שלה?

אני מודה שגם הנושא בכללו וגם מידת הישירות שבה אני בוחר לעסוק בנושא גורמת לרמה להישמע נמוכה אבל זו לא הכוונה שלי. יכולתי לנסח את זה אחרת ולהתעכב רק על המהות... 

תודה

דבר ראשון, מאוד קשה לי עם איך שטתה מדרג 1. הכרתי הרבה יפים ומכוערים (פנימית ו/או חיצונית) ברמה קיצונית שהתחתנו זה עם זה והם מאושרים עד הגג.

דבר שני, קורה לפעמים שיש התייחסות למכוערים, או לאלה שלא מתאימים למודל היופי (שמנים/ שעירים/ כהים וכו), שהם הופכים להיות כמו חפץ, ומי שמתחתן איתם זה סוג של רחמים או פשרה. לצערי מההיכרות שלי עם כל מיני זוגות ואירועים, כשגבר/אישה לא נמשכים ממש ליופי זה של זה, נוצר בעיה בדבק ביניהם, ואז כשצצות בעיות מאוד אוניברסליות של בני זוג, פתאום אין את הדבק של "אני אוהב אותך ואוותר על ---" או שמבינים, מכילים וכדו, כי אין בכלל משיכה בסיסית. הבעיה היא כשנזכרים מאוחר, אחרי שמתחתנים, ואז כל הנישואין לא מבוססים על קשר נפשי עמוק. כדאי לשים לב לזה.

דבר שלישי, ממה שאני שם לב, שלפעמים מכוער ויפה זה לא רק אובייקטיבי או חיצוני. בחורה שהיא מחכת הכיתה וכל מי שרואה אותה מסתנוור וכל הנשים בשכונה ובאירועים כבר בונות עליה, ברור שמסלול החיים שלה שונה משל בחורה אחרת. יותר שמים לב אליה, היא לרוב תיאלץ להיות יותר מחוספסת ואסרטיבית ויהיה לה ביטחון עצמי גבוה יותר, וזה די מהר יתפרש כדימוי עצמי גבוה-חיובע, או כאנטיפתיות או התנשאות-שלילי. מצד שני, בחורה שגם ככה נראית לא משהו, איפשהו יוצאת מסכנה ומרוחמת והרבה פעמים תנסה להרים לעצמה על ידי חברויות והשקעה רבה בחברה, וזה יכול להתפרש כבעלת חסד מדהימה (יתכן שזו המטרה של הבחורה  רק צריך לשים לב שזה לא ממש אומר שהיא באמת בעלת חסד!). אז היופי והאופי והתדמים מקיימים כל מיני קורלציות מוזרות וכדאי לא להתעלם מזה.

פשוט 2 מתמזג לטובת 3 כנראה, אך לפעמים זה הופך לסרגל של 2, כי שניהם מתמזגים ל-4 וזהו

1 – יש רתיעה

2 – אין ממש רתיעה אבל אין חיבור למראה

3 – יש חיבור למראה

4 – מאוד יפה

לאנשים שונים יש יחס שונה ליופי, יש כאלה שמראה חיצוני פחות משחק אצלם ויש כאלה שיותר. יש כאלה שמישהי לא יפה במיוחד לא "מרתיעה" אותם.

לכן ההגדרה הנכונה היא האם יש רתיעה / סלידה. במקרה כזה אין בכלל מה לחשוב לצאת מצד ואהבת לרעך כמוך. וגם כגבר, בשום־אופן לא הייתי מוכן לצאת עם בחורה שחושבת שאני מכוער אבל מעוניינת בי בגלל האופי שלי, ממש ממש ממש לא תודה.

לגבי 2 כאן פשוט צריך לבוא עם ראש קצת פתוח ולנסות לתת לזמן לעשות את שלו. הרבה בנות שמתחילה לא התחברתי למראה שלהן אבל אחרי שצוחקים קצת ונקשרים, היא נראית חמודה עד־כדי חמודה מאוד.

לגבי 4 כמו שאמרו צריך להיזהר שזה לא יסנוור.

אם היא לא יפה בעיניו, זה בהחלט מתכון לזוגיות חלשה יותר

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

@איזו

ויש מגוון עצום של אנשי מקצוע.

וצריך למצוא את הסוג והאדם המתאים לאירוע.

באופן אישי, נעזרתי באנשי מקצוע שונים לדברים שונים. לי חשוב ניסיון החיים של האדם, וגם סוג ההכשרה.

לא דומה בעיניי אדם שעשה קורס של חודשיים אצל מאמן אחר ומגדיר את עצמו כמאמן לחתונה ועוסק בזה שנה, לבין אחרים שלמדו טיפול בצורה רצינית יותר במסגרות אחרות, ועוסקים בזה מספר דו ספרתי של שנים.

יש היום המון גישות טיפוליות. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע, להשקיע זמן וכסף, ולא התאים לי. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע אחרים, שמאוד עזרו לי. מצאתי שהגישה של האחרים דיברה אליי הרבה יותר מהראשונים, שלא היתה לי מועילה. 

בעיני שווה להשקיע זמן ומאמץ למצוא אדם שיוכל לעזור לך, במיוחד אם מדובר במשהו שיש בו דפוס חוזר. אפשר לפתח מיומנויות וכלים, שלענ"ד יסייעו גם בחלק הבא של המסע הזה.

אורך ההכשרה ושנות הניסיון לאו דווקא מעידים על התאמה ואיכות,

וזה נכון לכל דבר ועניין..

לגבי טיפול, הפרמטרים החשובים הם התאמה בהשקפת עולם וחיבור בין-אישי.

צריך להכיר המלצות אישיות על מאמנים

והשאלה שלו נראת לי שיא הטריוויאלית.

לא בטוח הייתי קופץ דווקא לרעיון הזה.

יכול להיות שכן יש צורך אבל יכולות להיות גם עוד אופציות..

אנחנו לא יודעים אם זה קורה לו באופן חד פעמי או שזה קורה לו לאורך זמן 

ובאופן טבעי אנחנו לא יודעים עוד משנים ביחס לסיטואציה

בעיני, האמירה ללכת לאיש מקצוע היא לא אמירה נטרלית.

היא אמירה שיש לה משמעות מסויימת ולכן הייתי אומר אותה במידה ויש תשתית מסויימת.

יש הרבה עניינים שקשורים לרגש שאפשר במקרים מסויימים לדבר בין חברים או עם דמות חינוכית אפילו...

כמובן, בלי לגרוע כלל וכלל מהצורך והחשיבות והתועלת המרובה שיש באנשי טיפול ומקצועות טיפוליים.

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.