לימדתי בישול וקונדיטוריה מיקצועית עם הגשה לבגרויות/ כיתות כישורי חיים.

וזה כמעט תמיד מתנהל במוסדות קצה כפי שתיארת.

של בית ספר כזה

זו בעצם המתכונת של בתי ספר מקצועיים שהיו קיימים בעבר במדינה - ויש על כך מאמרים ומחקרים מדוע בתי הספר הללו עברו מן העולם.  

ואם רוצים לחדש, והמאמר להלן מתייחס לחידוש המגמה הזו, אם מדובר בציבור דתי בעלי מאפיינים משותפים- אין מספיק אוכלוסייה שתהיה מעוניינת בכך.  

עלייתו ונפילתו (ועלייתו שוב?) של החינוך המקצועי בישראל | think.org.il

כמה אחוזים של נשים מגיעות לתואר אקדמי ?

קראתי שמדובר ב 40 אחוז.

60 אחוז לא מגיעות לאקדמיה!!!

הן צריכות מוסדות חינוך אחרים.

כול זמן שהראש לא יפתח, שיהיו סטיגמות שיטחיות... זה אכן לא ישתנה.

הרבה בנות בקושי , בקושי רב שורדות את האולפנה, גומרות עם תעודת בגרות מינמלית עם ציונים מינמליים במקרה הטוב.

למה?

מה זה נותן חוץ מתסכולים, פגיעה באישיות והביטחון העצמי????

למה הסבל הזה בשנים היפות של הנערות.

בפועל - כול כך הרבה נשים עוסקות - בעיצוב, במסחר, בשיווק, בנושאים שונים הקשורים לארועים ושמחות, בטיפול בילדים.... יש המון מקצועות שנרכשים על ידי קורסים קצרים וארוכים -ברמות שונות.

צריך מוסדות חינוך שהיסודות הם-

א. להצמיח בעבודת ה'

ב. להצמיח כוחות וכשרונות ולהקנות מקצוע

ג. הבגרות צריכה להיות רק אופציה למי שרוצה .

שיעור הנשים באקדמיה עומד על 60%

הנשים מהוות כיום רוב בכל אחד מהתארים: בתואר הראשון – 58%, בתואר השני – 63% ובתואר השלישי – 53%.

שיעור הזכאות לבגרות בקרב בנות בישראל גבוה יותר מזה של בנים. בשנת 2020, כ-75% מהבנות היו זכאיות לתעודת בגרות, לעומת כ-71.6% מהבנים על פי נתוני http://www.gov.il. עם זאת, הפער בין בנים לבנות הצטמצם בשנים האחרונות, כאשר בשנת 2023 הפער עומד על 0.3% בלבד לטובת הבנות על פי Mako.

הנתונים מראים כי שיעור הזכאות לבגרות בקרב נשים גבוה יותר מזה של גברים, והפער הזה אף גדל עם השנים. בשנת 2020, כ-75% מהבנות היו זכאיות לתעודת בגרות, בעוד שבשנת 2023 הפער בין בנים לבנות הצטמצם ל-0.3% בלבד, על פי Mako. יש לציין כי הנתונים מצביעים על מגמה של שיפור מתמיד בשיעורי הזכאות של נשים, בעוד שבקרב גברים נרשמת ירידה מסוימת בשיעורים אלו.

זכאות לתעודת בגרות

זכאות לתעודת בגרות – הנשים מגדילות את הפער | מרכז טאוב : מרכז טאוב זכאות לתעודת בגרות – הנשים מגדילות את הפער | מרכז טאוב

נתוני הנשים באקדמיה | המועצה להשכלה גבוהה https://share.google/SUMb7Ou2f1RUOSk8Z

א. לא זוכר את המקור. כך זכור לי.

ב. מה שכתוב בציטוטים שהבאת - הכוונה שמסך הסטודנטים - 60 אחוז - נשים.

זה לא הנתון שחפשנו - כמה נשים מכלל הנשים בארץ הוציאו תואר?

ג. גם לשיטתך - 40 אחוז ללא תואר אקדמי -

40 אחוז!!!

25 אחוז מהבנות בלי תעודת בגרות!!!!

אתה מבין את המשמעות?

אז יש מקום לאולפנה כזו , או לא???

שאין מספיק אוכלוסייה באזור גיאוגרפי מוגדר כדי להצדיק הקמת אולפנה שתיתן מענה לאותן בנות.  

תיאורטית המספרים המוחלטים מצדיקים קיום מסגרות

חינוך מקצועיות.  

אבל אנחנו במדינת ישראל.  עם מגוון עצום של מגזרים ואמונות ואורחות חיים, וגם, אי אפשר להתעלם, מעמד  סוציו-אקונומי.  

יש דוח של מרכז המחקר של הכנסת שמציג נתונים על החינוך הממלכתי דתי.

https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/15556b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_15556b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_6959.pdf

מוכר וידוע שבחינוך הממלכתי דתי העל יסודי - ישיבות תיכוניות ואולפנות, כמות התלמידים בכל שכבת גיל קטנה יחסית.  סדר גודל של עשרות תלמידים בשכבה.  ואז גם מתוך אלו הרבה פעמים לא מצליחים להגיע לכמות של תלמידים שמעוניינים במגמה מסויימת כדי להצדיק את קיום המגמה, עם מורים מקצועיים ומעבדות.  

כי כל תלמיד רוצה מגמה אחרת ..

בניגוד לתיכונים החילוניים עם מאות תלמידים בשכבה, מה שמביא לכמות מוצדקת לחלוקה להרבה מגמות.  

בבתי ספר מקצועיים חייבים להפעיל הכשרה מעשית לכל מגמת לימוד.  

הדו"ח של הכנסת מציג נתון שבזמנו גרם למדינה לייבש את החינוך המקצועי העל-יסודי.  

מי היו אלו שלמדו בחינוך הפחות נחשב מבחינת רמת

לימודים?

ילדי הפריפריה ממוצא מזרחי.  

בסביבות 1500 נושרים לגמרי בשנה .

כ 70 אחוז תעודת בגרות.

גם מזה - רק כ 85 אחוז מאפשר גישה לאקדמיה.

האם מכול זה לא ניתן לגבש כיתה לאולפנה?

אבל את לא יכולה מוסד אחד או שניים או אפילו שלושה לכל הארץ

צריך בכל עיר או אזור.

לזה התכוונתי שאין לך מספיק אוכלוסייה באזור נתון כדי לקיים תיכון שכזה. 
 

אם הכוונה לאולפנה עם פנימיה, זה כבר מקפיץ את העלויות לסדרי גודל אחרים לכל תלמידה, וכמה כבר ישלחו לפנימיה? 

מה שלא סיפרו זה שהרבה מהם התפרנסו אחלה מהמקצוע שהם למדו. מה שקרה זה שהם קינאו (קצת בצדק וקצת לא) באשכנזים ולכן בדור הבא שלחו את כולם להיות עיוניים, וכך הגענו למדינה שבה כולם רוצים להיות עורכי דין ו"אקדמאים" ואנחנו עם המדינה שיש בה הכי הרבה עודף השכלה במערב. 

ואז נזכרתי בזה

לפני עשרות שנים , היו מס' בתי ספר מקצועיים - כולל בגרות מלאה והמשך לטכנאים והנדסאים.

בבית ספר שלמדתי היו 11 כיתות במחזור!!!

הבית ספר שלי היה קשור לטכניון עם בנינים בתוך הטכניון.

רבים היו מגיעים בצבא מיד לשירות מיקצועי - להיות טכנאים בחיל האוויר, חיל הים, חימוש, מודיעין...

רבים היו אחרי הצבא ממשיכים לטכניון...

הכול נסגר !

למה?

לא יודע!

אני בתחושה שהאקדמיה השתלטה על הכול.

כיוון שהמוסד היה חילוני, אכן היו בו מאות תלמידים בכל שכבת גיל.

במגזרים הדתיים זה לא ייתכן.  לא קיים.  כל השקפה וזרם צריכים את החינוך הייחודי להם.  כיתות קטנות שלא מאפשרות מגוון של מגמות לימוד עם מורים איכותיים ומעבדות וציוד.

א. תודה על ההפניה לוויקיפדיה , לא ידעתי שיש ערך כזה .

ב. אכן, אין הווה אמינא להקים מוסד עם 11 כיתות במחזור , ועוד כולם מאיזור חיפה ללא פנימיה .

מדובר על כיתה אחת בכול מחזור עם 20 תלמידות מכול הארץ עם פנימיה.

צריך תקציב, אבל לא צריך מעבדות משוכללות ולא ציוד יקר של מוסך.

כתבה בדמרקר לפני שנה וחצי.

עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי רמת ההשכלה של נשים גבוהה משל גברים. נכון ל-2021, 38% מהנשים בגילים 66-25 היו בעלי השכלה אקדמית, לעומת 27.5% מהגברים

לק"י

וגם חושבת שלומדים הרבה דברים לא חשובים ולא מעניינים.

אבל מגיל 15 לדעת מה אני אעשה בתור גדולה, זה כנראה לא דבר ריאלי להרבה בנות.

אז אולי ללמוד תחומים שמעניינים אותי כבר בגיל הזה זה הרבה יותר נחמד (ואני בעד!), אבל לא בטוח שזה יעזור בעתיד בכלל.

אם בשנים האלה תקבלי יכולת בתחומים -עיצוב, אומנות ויצירה, מוסיקה, קונדיטוריה, תפירה, תסרוקות ויופי ....

אלה תחומים לחיים ולא רק לפרנסה.

אתה מדבר על כיתה ז-ח

ילדה בתחילת כיתה ח ברמה תורנית גבוהה

עם ציונים לא משהו

אתה רוצה שהורים במצב הזה יבינו לאן הכיוון הולך ולא ינסו לדחוף אותה לאולפנא "נחשבת" למרות הציונים שלה

כי לצערינו יש סיכוי לא קטן שבעוד שנה זה יהיה מאוחר מדי, היא תגיע למצבי קצה, ותנשור לפרוייקט הילה כלשהו על שלל גווניו.

יש הרבה צורך למקום כזה

גם אצל בנים

עלו נסיונות שלא צלחו מכל מיני סיבות

אבל יש צורך בוער בשטח למקום כזה רק צריך הכוונה ותכנון מאוד מדוייקים.

הלוואי

ומתחילים לחשוב על אולפנות כבר בכיתה ז. 

אני חושבת שלטחון חומר לבגרות רק כי צריך לעבור בגרות וכל זה כבר מכיתה י',

ואפילו עוד הרבה לפני לא מפסיקים לדבר על זה ולהכין לזה,

כאילו מי יישמע זה מטרת החיים,

שבפועל כל אחת יכולה ללמוד את כל החומר לכל מבחן בגרות באופן עצמאי בעזרת מורה פרטי או קורס אינטרנטי,

ולא חייב לבזבז את כל השעות היקרות האלו בבית ספר למען זה,

יש סביב זה המון לחץ, והמטרה לא נכונה, 

הופכים את זה לעיקר, וזה ממש ממש לא העיקר, זה שטות גמורה.

אני חושבת שחשוב שבגיל הזה יפתחו כישורים חברתיים,זהות אישית, ערכים של מידות טובות (לא דרך הרצאות משעממות, דרך שיח מעניין ופעילויות),

כישורים לחיים, התפתחות אישית, פתרון בעיות, יצירתיות, התמודדות עם משברים, הכלה, וכן גם פיתוח יכולות וכישרונות שהם לא רק מתמטיקה, אנגלית.

מה שקורה שכל הזמן מתבזבז על חומר, ידע, חומר, ידע, מבחנים, בחנים, הכנה למבחן, הכנה ל... 

וכל השאר נדחק הצידה,

ואז מגיעים החיים האמיתיים ואיתם כל ההתמודדויות, אבל אז שוב יש תואר ללמוד וגם לחפש זיווג, והכל ביחד מתחרבש.

וזה כואב הלב. 

חשוב,נצרך וחסר מאוד בשטח.

לא רוצה לייאש, אבל נשמע לי קשה מאוד עד בלתי אפשרי להקים מוסד כזה.

משרד החינוך לא מעודד בכלל חינוך מקצועי.

מעבר לכך למצוא קבוצת בנות שתתאים מבחינה דתית, חברתית, גאוגרפית, המקצוע שהן מעוניינות בו ועוד, זה מורכב מאוד.

אולי פתרון אפשרי הוא לנסות לפתוח מסלול עם בגרות מינימלית שישאיר לבנות זמן ובזמן הזה כל אחת תוכל להתפתח מקצועית במה שמעניין אותה (ידרוש יכולת כלכלית כי יש צורך לשלם על הקורס המקצועי בנוסף לעלות הרגילה של אולפנה).

אבל עדיין גם הבנות שמתאימה להן אולפנה כזו מתחלקות בין בנות שמתאימה להן פנימיה ובנות שלא מוכנות להיות בפנימיה.

וגם בפנימיה כדי שיוכלו להגיע מרוב המקומות בארץ, צריך שיהיה במקום מרכזי, מה ששוב מקפיץ עלויות (שכירת מקום במרכז/ירושלים כמובן גבוהה יותר).

אז למה שבלימודי מקצוע כן?

את מניחה שללמוד מקצוע זה פחות מורכב או דורש פחות?

יש כאן ערבוב בין אנשים שלא מסתדרים עם מתמטיקה או אנגלית, לבין סתם אנשים שלא בא להם ללמוד כי הם בני 15 ולא יכולים להבין את הרעיון של למה זה חשוב.

וגם בשבילם - אני לא משוכנעת שהפתרון הוא בי"ס מקצועי, למרות שזה לא רעיון רע.

יש בגרות בכל אחד מהתחומים שכתבת כאן. במה ההצעה שלך מחדשת?

בזה שאת מתכוונת ללמד הרבה מתחת לרמה של בגרות? ואז מה הרווח בזה?

בזה שאת מתכוונת לוותר על שאר המקצועות לבגרות? אבל רצית מקום דתי לבנות "צדיקות, צנועות, עם מידות טובות ויראת שמיים", מה עם מקצועות קודש?

או שהעיקר שהבנות צדיקות וצנועות? (= לא מעניין אותן, אבל הן גם ככה יתקבלו לפי השם של האבא בלי שמסתכלים עליהן?)

א. ברור שאם מדובר באולפנה לבנות "צדיקות..."

מדובר על הבנות ולא על ההורים. בנות שמתלבשות בכיף בצניעות ואין צורך להאבק איתן על זה  ועל סמרטפון.....(הורים, לא מעניין)

ב. ברור כש מדובר על אולפנה תורנית - יהיה לימוד תורה. ולא, לא יהיו מקצועות קודש, יהיה לימוד תורה לנשים - תנ"ך, הלכה, אמונה, חסידות...

ג. כשלימודים עוסקים בנושאים הקשורים לכישרונות של חיים, אין מה להשוות לאנגלית ומטמטיקה.

במיוחד כשאת מדברת על בנות שלא רוצות ללמוד.

פעם בשנתיים קם איזה גאון ומדבר בכאב על הבנות (גם לבנים) הצדיקות שלא מוצלחות בלימודים, ולמה אין אף אולפנה עם רמה תורנית גבוהה שלא מסתכלת על ציונים.

והתשובה היא שזה לא מחזיק מים.

אין כזה דבר מקום שיכול להגיד שיעור מתמטיקה זה לא חשוב, אבל תנ"ך כן. מה שקורה בסוף הוא שמי שמגיעה לשם, מראש מחפשת לא ללמוד, ולא מגיעה גם לשיעורים הכאילו חשובים.

ב. ולמה ששם הן פתאום כן ירצו ללמוד?

ג. להגיד שאין מה להשוות זה יפה, אבל באמת נראה לך, שמי שבכיתה ח' לא רוצה ללמוד אנגלית או מתמטיקה (שעוד דורשים מעט מאוד בגיל הזה) פתאום שנה או שנתיים אח"כ תשב ללמוד, לא פחות קשה ולא פחות חומר, מרצונה החופשי, רק כי זה לא מתמטיקה?

אפשר להציג כאילו זה קל יותר, אבל זאת הנחה די מופרכת

א. אין שום כוונה שישבו וילמדו חומר עיוני בלי סוף -לבגרות מקצועית.

ב. את לא מבינה את ההבדל בין לימוד אין סופי , שנים על גבי שנים מקצועות עיוניים די משעממים...

לבין לימוד תחומים מעשיים שמעניינים את הנערה, והיא רוצה להתמקצע בעצמה בתחום המעשי המקצועי המסויים.

להצליח לעמוד בבחינות הבגרות.  

הכשרה מקצועית של עבודת כפיים - נגרות, צורפות, תכשיטנות, עיבוד שבבי ע"י מכונות CNC, טכנאות רשתות תקשורת ואינטרנט, הנהלת חשבונות, עיצוב גרפי, אפילו חקלאות - רפת, גידולי שדה, חממות פרחים,

אופן ההכשרה המקצועי לא מצריך לשבת שעות על גבי שעות ולשנן בעל פה ולזכור ים של חומר.

ההכשרה היא דרך הידיים, לא דרך העיניים …

יש לי ילדה שאולפנה כזו תהיה הצלה בשבילה - חמודה ומוכשרת במגוון ץחומי אומנות, ממשפחה דוסית - אבל הלימודים הקלאסיים פחות מתאימים לה.

כנראה שבסופו של דבר היא תבחר ללכת לאיפה שחברותיה הטובות ילכו, ואיכשהו תשרוד את לימודי התיכון, ואחר כך תלך ללמוד מקצוע שאהבה נפשה.

אבל הלוואי באמת שתהיה אולפנה כזו, והלוואי שהיא באמת תסכים ללכת אליה...

ברצינות

כדאי אולי לברר עם עוד נשים

אולי מהפיקוח,

אם באמת יש צורך כזה

ולהקים

ויישר כח

מאד מאד חשוב

הלוואי שתצליח

וכתבת בלשון זכר, לכן שאלתי.

אולי אפשר לפתוח סוג של מדרשה בשיתוף של תוכנית הילה. כמו שעושים על בסיס הלימודים הגבוהים במכללות. בנות עושות את החלק הלימודי במכללה ואת החלק התורני-חברתי במדרשה.

על אותו עיקרון, שאת החלק של בגרויות, מתומצת ולעניין, יעשו בעזרת הילה, והמדרשה תשקיע בהיבטים החברתיים, התורניים (בהתאמה ליכולות ולכשרונות של הבנות) וגם הכשרוניים. או לחילופין שלנושא הכשרונות יעזרו ב"מדרשה" בהשמה של כל בת ללימודים שמתאימים לה, בקורס ערב, באיזה סמינר, בשיעורים פרטיים... כל אחת לפי תחום העניין שלה.

נשמע מסובך או בר ביצוע?

בעיני זה יותר מנצרך. גם לבנים אגב (מדברת כאמא לבן כזה שבעור שיניו שרד את/ליד המערכת). ולא צריך המוני אנשים. רק צוות עם לב, כשרון וראש גדול ויצירתי. וכמובן לעשות פרסום מדויק ומסיבי... אשמח לעזור בחשיבה אם צריך.

בתיכונים חרדיים ממש עושים את זה נגיד. משלבים מגמות בתחומים שיש סיכוי טוב שימשיכו ללמוד אותן כמקצוע כישיגיעו לסמינר (י", י"ד)

יש לי כמה בנות נהדרות לשלוח למקום כזה

רק שמה את זה פה.

הכשרות חקלאיות

הכשרות לבנייה

הכשרות לקוסמטיקה.

זהו.

לפני כמה שנים. הבת שלי שהיתה אז ילדה מקסימה וחברותית וחיובית ואפילו דוסית, אבל הלימודים היו לה קשים מידי, חיפשה את האולפנה שלומדים בה הכי מעט ומצאה משהו, אבל גם משם היא נשרה בסוף.

תוכנית הילה הצילה אותה באיזשהו מובן. דוקא זה שהיא כן יצאה עם בגרות מלאה נתן לה בטחון עצמי שהיא מסוגלת. הלימוד הממוקד והפרטני לבגרות עזר לה מאוד. לא הייתי מוותרת על לימוד לבגרות.

אלא שהמוסדות היום מלמדים הרבה מעבר לבגרות המינימלית שחייבים, וזה ממש לא מתאים לכל אחת. לכן הייתי מגבה אולפנה מקצועית, אבל עם אפשרות ודירבון לבגרות מלאה אפילו אם מינימלית.

בהצלחה!

אני עובדת באולפנא הטרוגנית מאוד בפריפריה ומעל 90 אחוז מהבנות שלנו מסיימות עם תעודת בגרות. עם הרבה עבודה קשה ותשומת לב של הצוות. אהינחא בטוחה שהנצונים שהובאו םה על האחוזים שמסימים עם תעודת בגרות מייצגים את הציבור שלנו( מניחה שהציבור החרדי והערבי מורידים את האחוזים). מסכימה שיש בנות שיהיה להם טוב יותר ללמוד מקצוע. אבל לא היתי רוצה להחליט בשביח ילדה בכיתה ח שלא תהיב לה תעודת בגרות. אפשר לפתח אולפנא שחש בה בגרות מינימלית ולימודי מקצוע. מי שתוכל צעדה גם בגרות , וכולן יצאו עם מקצוע. יש עוד מקצועות לא אקדמאים שדורשים תעודת בגרות( מזכירות רפואית , חשבת שכר ועוד).

וגם יש הרבה בנות שיכולות לעשות בגרות עם סיוע ומאמץ( אני רואה ערך במאמץ ). ואולי כן ירצו ללמוד תואר קל כגון חינוך, למה שנחליט כבר בכיתה ח שלא תהיה להן בכלל תעודת בגרות? אני מכירה בנוצ שלנדו אצלנו בכיתת לקויי למידה ועשו תואר אחר כך, חבל שהיו מדירים אותם מהאפשרות לבגרות כבר בכיתה ח. מסכימה שצריך אולפהות טובות עם אופציה מקצועית. 

בעיקר - העבודה בחינוך היא קלה? (את כמורה אמורה לדעת...)

אני למדתי חינוך, ונכון שזה יותר קל ממקצועות הנדסה, אבל זה לא כל כך קל. וזה מקצוע שצריך ללמוד בשביל השליחות שבכך ולמי שמתאימה לכך, לא סתם למישהי שמתקשה בלימודים... (אני לא מתאימה לכך, והלכתי ללמוד חינוך רק כי רציתי מקום דתי של בנות בלבד, ומקצועות ההנדסה לא מתאימים לי... בכל אופן, לבת שלי שהזכרתי כאן בשרשור - חינוך ודאי לא מתאים, והיא תוכל להפיק מעצמה הרבה יותר במקצועות אומנותיים...)

אני מכירה אישית בנות שהיו להן קשיי לימודים באולפנא שלומדות חינוך. יש לי 2 בראש כרגע, שתיהן לומדות חינוך מיוחד והיו טובות בזה בשרות הלאומי, אז מניחה שגם ימצאו את מקומן בתחום אחר כך. הן באמת עובדות קשה על התואר, וזכאיות להתאמות במבחנים כמו שהיה להן באולפנא.

מכירה בוגרת של הכיתה הקטנה אצלנו שלמדה להיות חשבת שכר, זה לא תואר , אבל מצריך תעודת בגרות בסיסית. עוד בת שלמדה בכיתה הקטנה וסיימה עם תעודת בגרות שהיא סייעת במרפאת שינים, זה מצריך קורס שנראה לי שכדי להתקבל אליו צריך תעודת בגרות. לא אומרת שכולן חייבות תעודת בגרות ואפשר להצליח גם בלעדיה . אבל לרוב הבנות שקשה להן מוקדם מידי להחליט באמצע כיתה ח שלא תהיה להן תעודת בגרות.  יש בנות שברור שהן לא בכיוון בכלל, אבל מהנסיון שלי כיועצת באולפנא ראיתי הרבה בנות שקשה להן ועם הרבה עזרה והתאמות בבחינות הן מסימות עם תעודת בגרות ותחושת סיפוק . לכן נראה לי שבית ספר שלומדים בו גם מקצוע זה רעיון מעולה אבל צריכה להיות בו גם האפשרות של תעודת בגרות בסיסית זה מה שקיים היום בתיכונים הטכנולוגים( זה תיכונים מקצועיים ככה קוראים להם) יש בהם אופציה לבגרות וגם לימודי מקצוע. פשוט צריך להקים אולפנא כזו, כי רוב התיכונים האלה שאני מכירה, גם הדתיים הם מעורבים ויש בהם בעיקר נןער בסיכון.

אבל בעיקר שיאפשרו בנות להתפתח בתחומים שהן חזקות בהם, גם אם הם לא דורשים תעודת בגרות כמקצוע.

(ואני רואה שטעיתי במקצוע שלך, סליחה🤭)

באמת כדאי שתהיה אולפנא כזו.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות