האם אצלכם כשהילדים מגיעים הביתה מהלימודים:
1. מחכה להם שולחן ערוך וארוחת צהרים חמה.
2. האוכל מוכן, רק דורש כמה דקות של חימום והתארגנות.
3. נזכרים ש"אה, צריך לאכול היום", מתחילים להכין. עד שהאוכל מוכן הילדים מתמלאים משטויות.
4. אחר (פרטו)
תודה על העזרה
ובחצי השני של השבוע אנחנו מכינים להם אוכל טרי.
במקרים קיצוניים כאשר לא מספיקים, הם אוכלים בצהריים "ארוחת ערב" (טוסטים, חביתות וכו') ואז בלילה תהיה ארוחת ערב בשרית טרייה.
מאז שגיליתי את נפלאות הסירים החשמליים, ממש קל לדאוג להם לאוכל טרי.
בבוקר זורקים כמה דברים לתוך הסיר, מגדירים בישול איטי של 8 שעות, ובצהריים יש ארוחה חמה וטרייה עם כל טוב.
עם בישול איטי, בישול בסיר לחץ, תנור, טיגון באוויר חם, אידוי...
אני יכול למשל לזרוק לתוכו בבוקר עוף עם אורז, פרגיות עם אורז וכיוצ"ב. יוצא אומאמי בטירוף! העוף ממש מתפרק מהעצם אחרי 8 שעות של בישול איטי והאורז סופג את כל הטעמים.
עוף עם תפוחי אדמה,
בשר עם ירקות שורש,
קציצות ברוטב אדום עם אורז או פתיתים...
באמת יש אינסוף אפשרויות, לפי מה שיש בבית ומה שהילדים מבקשים בבוקר.
4 דקות עבודה בבוקר, לא יותר, ובצהריים האוכל מוכן חם וטרי.
למשל:
2 כוסות אורז,
מעל זה מניחים כרעיים,
מעל זה שופכים בגסות קצת רסק עגבניות, קצת מלח פלפל, אפשר גם סילאן או טריאקי או כל דבר שאוהבים,
מעל זה 5 כוסות מים רותחים,
וזהו. סוגרים את המכסה ובעוד 8 שעות זה מוכן.
יש כאן יחס עלות/תועלת מאוד מאוד גבוה בהתחשב בכמה שהמתכון פשוט להכנה וכמה שהוא יוצא טעים.
אפשר גם להשקיע יותר ולקבל אוכל טעים יותר, למשל לטגן בצל או להוסיף אפונה וכיוצ"ב, אבל אז הילדים שלי לא יגעו בזה... לכן אני מכין פשוט פשוט בלי התחכמויות.
גם תפוחי אדמה זה לא הכי מהיר כי צריך לחתוך אותם, אז זה תלוי כמה זמן יש לי בבוקר...
אם תרצי להכין עם תפוחי אדמה, זה מתכון פשוט מעולה שגם מתאים לפסח לאשכנזים שלא אוכלים כלום, ומתאים לצליאק...
מניחים את העוף בתחתית הסיר
מעליו פרוסות תפוחי אדמה
מעל זה רסק עגבניות, קטשופ, טריאקי, כל דבר שאוהבים
ו...
זהו!
בלי מים אפילו!
סוגרים את הסיר ואחרי 8 שעות יש רוטב אדום טעים טעים טעים, העוף רך ומתפרק מהעצם, תפוחי האדמה רכים וממכרים.
אשמח ממש לעוד רעיונות לבישול בסיר הזה, ואיך עושים בו קציצות?
הדגם שלי הוא OP500, ויש בו הרבה מאוד פונקציות.
בהקשר של קציצות:
הסיר מגיע עם רשת ברזל פנימית דו קומתית, להכנסה לתוך הסיר.
אז אני מכניס אורז בתחתית, מעל זה מכניס את הרשת הדו קומתית - כשעל כל קומה יש קציצות (לפי איזה מתכון שאת רוצה. אצלי זה מתכון פשוט כי הילדים לא יאכלו אם יהיה בצל וכו').
מפעיל תוכנית בישול איטי והולך לעבודה...
כשחוזרים מהעבודה האוכל מוכן, אבל אפשר לעשות שהסיר יעבוד נניח 5 דקות במצב גריל או במצב טיגון באוויר חם, ואז הקציצות יהיו קריספיות והן לא יהיו מאוד רכות. תלוי במה שהילדים אוהבים או רוצים באותו רגע...
לא הבנתי איך הארוחה יכולה לחכות על השולחן אם הלכתי להביא אותם מהמסגרות... מי עורך את השולחן?
ממש מהיר כמו אורז ונקניקיות.
ומשתדלת עד שהאוכל מוכן להביא פרי או מקסימום בסקוויטים.
אמא טובה---דיה!אשכרה יש משפחות שאצלם שני ההורים בבית בצוהריים... חחח
אני מכינה בערב את ארוחת הצהריים למחרת, וכשחוזרים מהמסגרות נותר רק לחמם לכל אחד מה שהוא רוצה על הצלחת במיקרוגל ובתיאבון
אני מביאה את הילדים אני ואז שאני מגיעה מוזגת להם לצלחות
מסייגת את ימי חמישי שזה בדכ אכול מה שתמצא חח
תלוי האם יש הורה בבית באותו הבוקר (יום חופשי/עבודה מהבית).
האוכל מוכן זה בתחילת שבוע שאריות משבת, ובשלישי בערב אני מכינה אוכל לרביעי-חמישי (ואני חייבת שיהיה אוכל חם מראש, כי יש כאלה שצריכים לקחת קופסאות לדרך).
ברור שלא קשורה לנישואים טריים… ולא להריון ולידה …
אני הולך לבית שלך ואומר להורים שלך שהיה עדיף להם ילד אחר?
לחילופין, כדאי להתאים ולעדכן את שמות הפורומים
אל תאמין לאף מילה שכתובה בעיתון,
מלבד לתאריך והמחיר,
וגם בזה תמיד תהיה ספקן
פ.א.או במקרר( קציצות שניצלים רוטב בולונז וכו')
ואז נשאר רק להכין פסטה או אורז.
בתחילת שבוע הרבה פעמים יש משבת.
אז לרוב זה 2.
יש אנשים מתחת לגיל 70 שאומרים פריזר???
ממש חידשת לי!
כשסבתא שלי אומרת לי להכניס משהו לפריזר או לפריג'ידר, אני אף פעם לא זוכר מה זה מה...
האמת עד לא מזמן זה היה "אה צריך אוכל"
עד שהבנתי שהיא מגיעה רעבה ואוכלת שטויות ואני משתדלת במקסימום האוכל יהיה מוכן כשהיא מגיעה כי היא מגיעה רעבה
חוזרים אצלי ממש רעבים (למרות שאוכלים צהריים במסגרות)
אם קורה שאני לא מספיקה להכין חבריים אני אקנה משהו/ אפשיר פיתות עם ממרח בזמן שאני מכינה
ביום חופשי שלי, משתדלת 1 (הילדים מאושרים מזה...)
וזהו חסל סדר ארוחות צהרים.
החיסרון הוא שאני ובעלי נשארים רעבים...
ואז זה בדכ 3... או כלום ..ואוכלים רק ארוחת ערב. ץחוזרים בארבע הביתה גם ככה...
הבעל מאוחר יותר
זו נראית לי פריבילגיה שחלק גדול מהציבור לא יכול להרשות לעצמו, כש2 ההורים עובדים עד מאוחר..
יש גם הרבה ילדים שאוכלים בצהרון.
@פשוט אני.. דיבר על סיר חשמלי, אבל אני על זו הדרך הייתי מכינה בתנור/ סיר רגיל אוכל מהבוקר. ומגיעים בצהריים ויש אוכל חם. אם יש ביקוש אפרט בשמחה..
אבל לא מתמלאים משטויות בנתיים..
הוא לא חוזר מורעב רוב הימים
ואם כן אז מספיק לו איזה ירק או מקסימום פריכית להחזיק אותו את החצי שעה עד שמוכן
בנוסף זה לא שאז אני נזכרת מאפס, בדרך כלל, אלא הוצאתי מההקפאה בערב או בבוקר את החלבון וכבר יש לי בראש בגדול מה אני מכינה ורק הביצוע בפועל עוד לא קרה/התחלתי כי קלטתי מה השעה אבל זה עדיין לא מוכן..
**אני עצמאית ולרוב עובדת מהבית
**ארוחת הצהריים צריכה לשרת אותי וילד אחד בן 7 שחוזר מבית הספר עמוס גירויים וגם כשהאוכל מוכן לא תמיד הוא פנוי לאכול עדיין עד חצי שעה-שעה אחרי. הקטנה ובעלי לרוב אוכלים מהאוכל הזה כשהם מגיעים או לוקחים(בעלי) ליום למחרת...
המצרכים בבית, אם יש כאלה שצריך להפשיר מפשירים מראש
איך שאני חוזרת עם הילדים בשעה 16 אני 10-15 דקות מעמידה סירים / תנור
לרוב שעה אחרי האוכל מוכן
הילדים אצלי קטנים ולא חוזרים מורעבים, מקסימום אוכלים פרי או ירק עד שהכל מוכן
יש הזנה בבית הספר ובגן
תחי הפריפריה
לפעמים 3.
אבל לא מתמלאים משטויות.
אוכלים נגיד תפוח או מלפפון, שעורי בית, ואז האוכל כבר מוכן.
אם עובדים מהבית או מגיעים זמן ממושך לפניהם הביתה. כנראה ש1 או לכל הפחות 2
אם לא. בדרך כלל 2
אבל גם 3 זאת לא מילה גסה שעובדים מחוץ לבית ומגיעים יחד איתם. לא תמיד יש אפשרות ערב לפני לבשל.
אפשר לבשל גם באותו הרגע
נשואים כבר כמה שנים טובות
קשה לי מאוד
בעלי חתיכת עצלן ותינוק מגודל
ולי פשוט נמאס
בינתיים אנחנו חיים ממשכורת שלי ותמיכה של ההורים שלו.
ונמאס לי, התחתנתי עם בעלי! לא עם ההורים שלו!
אני רוצה להרגיש יציבות כלכלית מבעלי, לא מההורים שלו!!!
פשוט נמאס לי ולא יודעת מה לעשות
לא מצליחה לסמוך עליו
עיצות/ תובנות/ עזרה יתקבלו בברכה
יהיו עלויות רבות בחתונה,
יש לכם רעיונות איך לגרום לכך שהעלויות לא יהיו הזויות בחתונה?
זוג צעיר שעד עכשיו היינו בדירה זמנית מרוהטת
ועכשיו עוברים לדירה לטווח ארוך
איך ואיפה קונים מוצרי חשמל וריהוט איכותיים בכמה שיותר זול?
אני יודע שיש מלא שיטות של כמה להשקיע במוצרים שקונים ושהם יחזיקו הרבה או לקנות דברים זולים בידיעה שהם יהרסו בהמשך וגם ככה אנחנו הולכים עוד לעבור דירות
אבל בכל מקרה אשמח לשמוע המלצות טיפים ועצות לכל כיוון
במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).
אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.
במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.
אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).
מתחתנים עוד חודש בעז"ה
קנינו סבתא של ארוסתי קנתה לנו מלא ציוד ב"ה
היא לא שאלה מה אנחנו צריכים אז יוצא שיש לנו כפולים או דברים שלעולם לא נשתמש
מה עושים?
אין לנו מקום בדירה לכפולים או למיותרים גם ככה זה צפוף
ובנוסף יש גם דברים שלעולם לא נשתמש נגיד שמיכה זוגית, כשאני וארוסתי רוצים שמיכות נפרדות בכל מקרה
אשמח לעצתכם וחכמת ההמונים
ישועת ה' כהרף עין ונרים לחיים
אז אין מה לשמור.
אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.
דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.
זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.
ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.
אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.
ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים.
אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.
אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.
למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.
שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.
ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.
וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.
בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול
לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם
אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו
ויש דברים שהעברנו הלאה
"אם זה היה הפוך - איך אני הייתי מגיב/ה?"
או
"איך הייתי רוצה שיגיבו אליי עכשיו אם זו הייתי אני?"
אז המשפט הזה כנראה לא מחדש וכולנו יודעים אותו,
אבל רגע לתת לו לנכוח במציאות שלנו בצורה אמיתית ושלמה יכול לקדם אותנו מאוד.
אם בעלך הגיב בצורה קצרה הפעם,
אם הרגשת אתמול שאין לאשתך טיפת סבלנות,
אם בעלך פיקשש ושכח משהו מטורח ועומס המציאות והחיים,
אם שמת לב שהתגובה הזו של אשתך מפעילה אותך וגורמת לך לכעוס עליה ולא להבין אותה כלל,
אם מצאת את עצמך כועסת עליו ממש על משהו שעשה או לא עשה
אם כל מה שעולה לראש עכשיו בכעס ובאכזבה זה "אוף איתו! הוא כזה מעצבן! חצוף! חסר סיכוי!"
אם כל מה שהלב והראש שלך זועקים לך עכשיו זה: "אוף איתה! היא רואה רק את עצמה! אי אפשר ככה!"
נעצור רגע.
ניקח אוויר ונשאל את עצמינו -
אם זה היה הפוך - איך אני הייתי מגיב/ה?
ואיך הייתי רוצה שיגיבו אליי עכשיו אם זו הייתי אני?
וננשום שוב. ונמשיך להביט במבט-על על הסיטואציה
ואפילו להיכנס רגע לראש ולנעליים של השני/ה.
רגע, מה קרה רגע לפני? וכמה דקות? וכמה שעות לפני?
מה גרם לו/לה בעצם להיות פחות סבלני/ת? מה עובר עליו/ה כרגע?
כי כולנו אנושיים.
ואם נשאל זאת רגע את עצמינו על עצמינו - נצליח יותר לראות את האחר. את השני. את אשתי. את בעלי.
נצליח לראות את האנושיות שלו.
את האנושיות שלה.
כמוני.
גם אני בן אדם
גם היא
גם הוא.
אז נכון שלא היה הכי נעים לשמוע תגובה לקונית או קצרה בטון לחוץ, אבל היי, אם זו הייתי אני והייתי לחוצה ממשהו או ממהרת לאנשהו האם תמיד תמיד הייתי מגיבה ברוגע בשלווה ובסבלנות אין קץ?
או שיש פעמים שגם כשאני ממהרת לאנשהו ובדיוק בעלי תופס אותי בדלת כשאני באיחור, או שאני לחוצה מאוד ממשהו שיושב עליי ודווקא עכשיו בעלי שואל אותי משהו, אני גם אגיב לא מושלם?
ואם זה היה אני שבדיוק כשהילדים צורחים ברקע אשתי רוצה ממני משהו, או בדיוק בשעה האחרונה של הצום כשאני מחוק אשתי שואלת אותי משהו, האם תמיד אגיב ברוגע ובסבלנות ואורך רוח?
או שגם אני לפעמים יכול לדבר יותר קצר, רק רק כי אני אנושי?
ואיך אני הייתי רוצה שבעלי יגיב אליי כאשר אני לחוצה עכשיו, או טרודה או עייפה?
ואיך אני הייתי רוצה שאשתי תגיב אליי כאשר אני לא מאה אחוז מושלם בכל רגע כי עובר עליי משהו ואני פשוט מראה אנושיות?
אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו
ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק
אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?
הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.
וקודם כל בינינו לבין עצמינו
ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר
זה כבר משמעותי מאוד מאוד.
שלום לכולם, עברנו שבת קשה. אצל חמי עם כל המשפחה. אשתי האהובה פגעה בי, חצי בכוונה, חצי מהורמונים של הריון, מול כולם. זה היה כל כך פוגע. הלכתי לחדר ונרדמתי עד הבוקר. בבוקר קמתי, היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה. הפעם לא הלכתי לחדר אבל נשרפתי מבפנים.
קרה לכם פעם?
מבקש את עזרת הרגישים.
מי שלא רגיש בבקשה שלא יענה.
תודה
זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?
או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)
וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?
וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.
הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.
כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:
"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?
"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?
אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?
נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.
וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש.
כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.
וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.
לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק
אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.
רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.
ב"הצלחה רבה
לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים
זה מאוד קשה.
אבל-
זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות
אבל בלי קהל.
הקהל מפריע מאוד לריכוז
אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.
יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת
אשמח לעזרה האם יש המלצות על מטפלים /מטפלות זוגיים.
(אחרי סשן שלא ממש פתר)
