ולעשות כך בחתונה שלך.

ולדעתי אין קשר בין ישיבה מעורבת

לבין ריקודים מעורבים.

יכול להעיד שהייתי לא פעם בחתונות עם ישיבה מופרדת.

אבל הריקודים היו מעורבים (היתה מחיצה. באיזה שלב מישהו הוריד אותה)

ומנגד. אצל רוב חבריי (וגם אצלנו בחתונה) היתה ישיבה מעורבת ולא היו ריקודים מעורבים.

ברור שברוב החתונות שההפרדה רק ברחבת הריקודים היא בהחלט תופסת, אבל משום מה אתה מתעלם ממה שכתבתי בהתחלה על כך שהאוכלוסייה שוכחת להתלבש ועלולה לרקוד במעורב.

הייתי בחתונה נפרדת לחלוטין והיו שתי כניסות שונות ומחיצה קבועה מקיר לקיר, להוריד את זה זאת חוצפה של ממש, ואי אפשר להיערך לכל תרחיש. אבל כדאי לעשות השתדלות עבור רוב הדברים.

כמו שאי אפשר להיערך לקריסה של האולם (אסון ורסאי) או למחבל שישחט את כולם.

בחתונה של הציבור הדתי לאומי,

יושבים כולם ביחד, אבל רוקדים ב 2 רחבות נפרדות ?

ואצל החרדים, גם הישיבה נפרדת ?

הבנתי נכון ?

בחתונה חרדית (בכל זאת, החרדים והמסורתיים יותר קרובים משום מה)

לא זוכר שהייתי בחתונה של דתיים-לאומיים.  ואחרי בנט-לפיד, אני גם לא מתכוון ללכת גם אם יזמינו ( מהמגזימים)

כמובן שיש חתונות של דתיים לייטים שהם המחיצה נופלת בשלב כלשהו, וחרדלניקים שבהם הישיבה נפרדת כמו אצל חרדים.

ויש גם ניואנסים של האם ההפרדה ברחבת הריקודים כוללת הסתרת עזרת הנשים מהיושבים המעורבים בשולחנות, או רק הפרדה באמצע רחבת הריקודים והכל פתוח. (אני אגב בעד להסתיר ולהפריד גם את עזרת הגברים. כל רחבת הריקודים יוצרת מלא רעש ובלאגן שמעצבן אנשים שבחרו לא לרקוד.)

איך שלי מסתדר בראש,

זה או שזה נפרד לגמרי או שזה מעורב לגמרי.

מה "שבאמצע" נראה לי יותר מעצבן ויותר מוזר.

ככה מרגיש לי.

גם ישיבה מעורבת ואז ריקודים ב 2 רחבות נפרדות, נשמע לי בסדר.  מסתדר לי.

העיקר שיהיה שמח בכל האפשרויות.

אבל לא חד משמעי, יכול לקרות מקרה שגם דתיים לאומיים יושבים נפרד.

אצל חרדים עד כמה שידוע לי זה כן מוחלט שהישיבה נפרדת

לדעתי

זה הארוע של הזוג, שיעשו מה שבא להם ומי שלא מתאים לו שלא יבוא

ויש ערך חשוב לכל צד,

השאלה היא מה חשוב יותר.

האם הזוג מוכנה לוותר או המשפחה מוכנה לוותר?

בשני המקרים זה בסך הכל כמה שעות ולכל צד יש לא מעט על מי לסמוך.

האיסור לדעת האוסרים מסתמך על פירושים לדרשות ולא מימרות מפורשות של חז"ל שאסור, ההיתר מסתמך על קריאה שונה של הדברים.
 

בסופו של דבר, אם מישהו מהמשפחה הקרובה לא מגיע זה יזכר עוד שנים רבות.

הארוע, זו דעתי. 🤷

זה תקף לגבי תפריט, מיקום האירוע, קונספט, תזמורת/ דיג'יי ומה סוג המוזיקה, וגם האם תהיה הפרדה או לא במה שנראה להם

משפחה קרובה שבוחרת לא להגיע - זה בעיה שלהם לא של הזוג בעיניי

גילוי נאות - האמת היא שנהגתי כך גם בעצמי למרות שאמרו לי שאולי יהיו אנשים שלא יבואו. בתכלס הגיעו יותר אנשים ממה שהזמנו גם, למרות שמעל 80 אחוז מהאורחים לא היו על הסקאלה הדתית בכלל

ושידע שהוא לא יכול לרצות את כל העולם ואחותו.

במיוחד כאשר כאמור החלופה היא ריקודים מעורבים אליהם החתן והוריו נקלעים בעל כורחם.

ככה זה היה נראה. אורחים הורידו את המחיצה והתחילו לרקוד באופן עצמאי בנים ובנות יחד לפני שבכלל התחיל הסבב השני.

אם אורחים היו מוכנים לבוא בצניעות ולנהוג בצניעות אפשר היה לוותר על הפרדה מלאה, אבל לא חושב שאפשר להשיג לכך ערובה אמיתית.

כמאמר רבותינו, השטן מרקד במקום תערובת אנשים ונשים משוררים ומרקדים.

וכידוע השטן הוא יצר הרע, ויצר הרע הוא אש, אז השטן הוא שליט האש. וכל הנלחם בשליט האש שוכח את המכנסיים.

רק הצדיק העליון השולט בארבעת הטורים יכול להביס אותו, אבל באירועים כאלה הוא נעלם.

שמעתי על זה רק לפני כמה שבועות בפעם הראשונה.

הייתי גם בחתונות של חרדים וגם של דתיים ומעולם לא נתקלתי בזה…

אבל שאלה, סליחה על הנצלוש, אפשר להעביר לשרשור חדש אם מפריע. אתם חושבים שצריך להתחשב באורחים? כלומר אם יש הרבה אורחים חילונים, אני אמורה להתחשב בזה ולעשות חתונה עם ישיבה מעורבת (אפילו באופן חלקי) או שברור גם לחילונים שאם הישיבה נפרדת הם יכבדו וישבו בנפרד? זה יגרום לאנשים (קרובי משפחה) לא להגיע?

שמעתי שבדתי לאומי יש הרבה פעמים ישיבה נפרדת ומעורבת, כלומר שמשפחה וזוגות חברים נשואים יושבים בחלק המעורב, ורווקים בנפרד. אתם באמת חושבים שזה מחזיק? אני מבינה את ההיגיון אבל זה מרגיש לי ממש מוזר. גם מה העניין שחברים יגיעו עם הנשים שלהם וישבו יחד, לא עדיף שישבו עם חברים אחרים? תכלס לנשים של חברים של החתן אין באמת קשר לחתונה (וכנ"ל בעלים של חברות)

בד"כ חברים/חברות של החתן והכלה לא מגיעים עם הבני זוג שלהם.

לפעמים גם עושים פשוט נפרד למי שרוצה, בלי החלוקה של רווקים/נשואים.

אם אנחנו באים בתור זוג, אנחנו רוצים להשאר ביחד. 

הלכתי לכמה חתונות של חברים של בעלי, ובעלי הלך איתי לחתונה של חברה טובה שלי, שגילינו בדיעבד שהייתה עם ישיבה נפרדת.

לא ראיתי אותו כל החתונה כמעט, אין לנו תמונות משותפות משם (את זה קלטתי רק לאחרונה) והוא לא הכיר אף אחד*. באמת היה מיותר שיבוא.

אני אנסה להסביר. ללכת חתונה בתור זוג יכולה להיות חוויה זוגית. יושבים עם עוד זוגות, מכירים אנשים וגם נהנים מהאירוע ביחד.

כשבאים כזוג אפשר להחליט תוך כדי האירוע האם לדבר עם חברים או להיות ביחד שנינו. לא תמיד אתה יודע מי יגיע והאם תרצה לדבר רק איתם.

גם זה די מבאס להישאר לבד בבית כשהשני הולך לאירוע.

כמובן שאנחנו לוקחים אחד את השני רק לחתונות של חברים מאוד קרובים, לא למישהי מהמדרשה שאני בקושי זוכרת את השם שלה. ושהנסיעה לא ארוכה מידי.

בחתונה שלנו רחבת הריקודים הייתה באמצע האולם, השולחנות הקיפו אותה במעין מעגל. החברות ישבו בצד של הנשים, והחברים הרווקים שלו בצד של הגברים, וכל המשפחות, זוגות, חברים מהעבודה של ההורים ישבו באמצע. זה סידור שתכלס יצר הפרדה למטרות צניעות, בלי לפלג משפחות ובלי להרגיש מאולץ. אני בטוחה שאף אחד מהמוזמנים לא שם לב.

(כמובן, השאלה היא אם מפרידים את הרווקים מהרווקות איך יצא משם משהו? (-: )

*עם חוק הדתיים השלובים הוא בסוף יצא מהאירוע כשהוא הבין שהוא מכיר את אבא של הכלה, וכל מיני חברים של החתן בקשרים דיעבדים. הוא לא סבל שם. אבל זאת לא רמת קרבה שהיית מראש הולך לאירוע הזה)

חוץ מזה שאני לא מכיר אף חתונה שנוצרה בעקבות חתונה קודמת.

זה סתם מטומטם לשים את כל החברות של הכלה ליד החברים של החתן.

ודווקא בחתונה שלנו אחד החברים של בעלי פנה אליו בנוגע לאחותו. בסוף הקשר שלהם לא המשיך, אבל אלו דברים שכן קורים.

ואפשר להביע דעה בצורה יותר רגועה.

ב. ולמה לבוא לבד? אצלנו היו כמה חברים שהם זוגות נשואים (כולל 3-4 זוגות פורום. אנחנו בעצמנו זוג פורום). למה להפריד בניהם בישיבה?

גם הבעל וגם האישה חברים שלנו. 

דבר ראשון, תפסיק לשכנע אותי לא לא להפריד ישיבה בחתונות, אתה סתם מתעקש לא להבין שגם לדעתי רוב החתונות יכולות להיות עם ישיבה ביחד, וצריך להפריד לחלוטין חתונות מאוד מסוימות.

אמרתי את דעתי מה לעשות אם מישהו כבר מוזמן לחתונה שכזאת ואחד הצדדים לא מכיר שם אף אחד.

דבר שני, בכל חתונה יש לפחות 40 רווקים ו40 רווקות, וכל אדם בוגר ממוצע היה ב20-50 חתונות בחייו (תלוי בן כמה הוא...) ואני מכיר 0 זוגות שהכירו בחתונה ושמעתי ממקור ראשון על אולי 3 כאלה בלחץ...

לכן חישוב מתמטי גורס שהסיכוי לחתונה להוביל לעוד חתונה נמוך מ5% והסיכוי למי שבא לחתונה למצוא את האחת של חייו שווה פחות מ0.5%

את כל הגברים שלא רוצים להסתכל על נשים, בפרט באירוע שהן מגיעות חגיגיות, ובפרט כשיש חילוניות.  זה שאותם אנשים בכל מקרה יבואו כדי לא לפגוע וכדי לשמח, לא אומר שלא צריך להתחשב בהם.

צריך גם לשקול את המציאות הנתונה שלא מעט גברים מסתכלים, והאישה שלהם רואה את זה ונפגעת.

אז נכון שהפרדה גם יכולה ליצור בעיות כמו שתיארת, ונכון גם שיש זוג שמבואס שעד שיש לו יציאה, והוא גם משלם הרבה, הוא לא יכול לשבת יחד. זה באמת מבאס.

אבל בסופו של דבר לא כדאי לבטל את ההפרדה בגלל זה (למעט מקרים יוצאי דופן). שב ואל תעשה עדיף (תרתי משמע..)

שאני אשכרה מתבטא כמו ההורים שלי...

עוד חתונה שהייתי בה אתמול, ובסבב השני הריקודים התחחלו להיות מעורבים.

נשארה מחיצה, אבל חלק מהבנות רקדו ברחבה שלנו.

האם מה שהיה בשתי החתונות באותו החודש מראים מגמה, או שזה היה צירוף מקרים?

אולי עם הזמן נצטרך הפרדה מלאה כמו בציבור החרדי?

היו פורצים אותה.

אם רוצים. מצליחים לפרוץ

ואם לא רוצים. גם סדין של בד יכול להפריד

אם הם רוצים הם יכולים לומר ללהקה/דיג'יי שאם יש ריקודים מעורבים שיפסיקו את המוזיקה

בעיניי חתונה חייבת להיות טהורה לחלוטין בכל מחיר.

ומבחינת המשפחה שלי זוג שמתחתן חייב לחתן את כל החברים של החתן עם כל החברות של הכלה.

יכול להיות שבזכות ההודעה הזאת, הצלחת למנוע נישול עתידי שלי מהירושה.

תהיות תמיד יש, לכולם.

אם זה לא על קיומם של חייזרים אי שם, ונוגע ישירות לחיים ולאיכותם,

השאלה מה עושים עם זה. האם זה נשאר ככה,

או מיתרגם ל"איך אני יכול להפוך את זה (עצמי) ליותר טוב"

דפוסים מחשבתיים מעסיקים אותי בכלל בחיים ובפרט בדייטים.

בעיני, הרגש הוא לא מי שמחליט.

השכל קולט את הרגש והוא מחליט.

השאלה עד כמה הרגש מגיע מאוזן ואז השכל מגיע ממקום ששולט על הסיטואציה ולא ממקום שנגרר אחרי הרגש.

כי זה רגש של הלקאה

כאילו של יכולתי לעשות אחרת

שבפועל מרגיש לי שאני ממש עובדת על עצמי

אז יש גבול גם לזה

ואם בגדול ממש מרגיש לי שאני עדינה עם הצד השני ומכבדת אותו אז לא צריך להיכנס כבר למעגל ..

מאד...

תיקון קל-

כמו שהיא בסוף התחתנה עם מישהו אחר -"זיווג שני"- לא משורש נשמתה אבל כן לפי מעשיה,

גם הבחור שחלם והתעורר יכול למצוא מישהי שתואמת למעשיו וזיווגם יעלה יפה.

נראה לי שפעם באמת שברתי קליפס בטעות 😅 

אבל ממש מזמן... כילד

אבל צריך לדעת לא לשבור

כי אז הן רוצות שאקנה להן חדש

אני מאבד את זה שבנות מדברות על כל העניינים שלהן, זר (בן) לא יבין זאת

תופסן כזה מפלסטיק

אני פעם שיחקתי עם לק של אישתי (עוד הרבה לפני החתונה ) מפה לשם שפכתי אותו על הנעל שלה והרסתי לה את הנעל.

וזאת היתה נעל שהיא מאוד אהבה

יש לה במועדפים את הכ"א אישי שלי

אל דאגה, מאז נקנו עוד עשרות נעליים😂😅

כי כבר עברו את השלב של המביך לזכרוני

אבל כן היה לי מאוד לא נעים

אני זוכר שנסיתי לנקות את זה וזה עשה רק יותר גרוע 🫣

לכן לא נוגעים בלק

טיפ לחיים(:

לא מבין אם זה ציני

רק אתה שוכח שלא אני בחרתי את השם של השרשור

שום אגרסיביות לא היתה פה

וקשה לכבד את זה.

אני אפילו לא מדבר עכשיו על התוכן של ההודעה הפותחת בשרשור, זה בצד, גם אם יש מה להגיד, משתדלים לדון לכף זכות, ומאמין לך לא התכוונת לשום אגרסיביות. מקבל, אולי לא המילה הכי מדויקת.

אבל לא עשיתי שום דבר שמצדיק המשך עקיצה סרקסטית כשאת מגיבה ב"לא מותק".  - בדיוק כמו שאת היית מצפה מאף אחד כאן לקרוא לך בכינוי כזה, או דומה לו, כמפגין זלזול במעטה נאיבי גס (תחשבי בינך לבין עצמך מה הייתה התגובה שלך למישהו שהיה מתייחס אלייך בכינוי כזה בביטול ציני).

זה לא מכבד אותי, זה לא מכבד אותך. ברור שלא חשבת לפני שכתבת. ובין אם זאת הייתה המטרה שלך או לא, אני מסיים את הדיון הזה פה, תחשבי מה שאת רוצה על החומר שהנחתי פה (רוצה להאמין שזה ביכולתך, לפני שהמגננות שלך יקפצו ויעוורו היגיון, הגינות וד"א).

ולבנות מגדלים באוויר

להיות אופטימי, אבל לאו דווקא בגלל הסיכויים שתמצא את אשתך

מה שכן בטוח -

בטוח תפגש עם בנאדם,

בנאדם - זה לב ועיניים וטובו

לפעמים האדם שמולך גם כמוך חושש לפעמים עם בטחון לפעמים פחות

אבל המשותף לכל מי שפוגשים - כולם בחיפוש, בכולם יש צמאון.

להאמין בטוב של בני אדם

לא תמיד זה כזה ורוד, 

לפעמים זה משעמם, לפעמים זה פוגע, לפעמים זה מתיש

אבל בסוף, אתה נפגש עם בנאדם.

ככל שמסתכלים על תהליך החיפוש בצורה אנושית יותר

מצמצמים שחיקה, 

באים בראש פתוח

באים בוויב נעים וכיפי

וככה יש יותר סיכוי לממש הפוטניאל הזוגי כשמגיעים לדייט 

הרב מרדכי שטרנברג כתב שלפניי פגישה צריך להיכנס לראש של: "אני הולך לפגוש את אשתי בעזרת ה' (אולי)"

מצד אחד לבוא עם אמונה שזה זה ומצד שני להיות בראש פתוח 

וואי מזכיר לי יותר מדי את השאלה של "מה אתה מחפש?" מצד אנשים שכל כך רחוקים משידוכים וכו, ומצפים שעכשיו תפתח את הלב(כי לרוב הם דווקא הכי מתעניינים בפרטי פרטים) ותגיד הכל כשתכלס אין להם שום דבר להציע, מבחינתם זה סתם עוד פיסת מידע שתשב להם בראש בלי תכלית. אז פחות אבל תודה.

זה מעצבן ומעיק, אבל כל עוד לא הולכים בדרך של תקשורת ישירה, לא רואה איך נמנעים מזה..

יש אנשים שמאוד מתחברים, ויש אנשים שמאוד לא.

לי באופן אישי יש חבר שהתחתן בשידוך של חיים קורץ, וב"ה הם חיים באושר ועושר עם 3 ילדים.

יש לו מאגר גדול של כרטיסים מכל גווני הציונות הדתית

והוא גם אחד מהשדכנים של "הבאר"

יש שיגידו שלפעמים השידוכים שלו אינטואטיבים. כל פעם שיצרתי איתו קשר היה לו שידוך בשבילי על המקום..

מצד שני יש לו המוון הצלחות, ואני מכיר כמה זוגות שהוא שידך.

מכירה זוגות שהתחתנו דרכו, אבל באופן אישי לא קיבלתי - לקראת נישואין וזוגיות

ועוד כמה שאני מכירה.

ממה שאני שמעתי, יש לו אינטואיציה טובה ואם מתאים לך לדייק אותו אחרי הצעות לא מתאימות אז הוא ממש מדייק אותן.