ולעשות כך בחתונה שלך.

ולדעתי אין קשר בין ישיבה מעורבת

לבין ריקודים מעורבים.

יכול להעיד שהייתי לא פעם בחתונות עם ישיבה מופרדת.

אבל הריקודים היו מעורבים (היתה מחיצה. באיזה שלב מישהו הוריד אותה)

ומנגד. אצל רוב חבריי (וגם אצלנו בחתונה) היתה ישיבה מעורבת ולא היו ריקודים מעורבים.

ברור שברוב החתונות שההפרדה רק ברחבת הריקודים היא בהחלט תופסת, אבל משום מה אתה מתעלם ממה שכתבתי בהתחלה על כך שהאוכלוסייה שוכחת להתלבש ועלולה לרקוד במעורב.

הייתי בחתונה נפרדת לחלוטין והיו שתי כניסות שונות ומחיצה קבועה מקיר לקיר, להוריד את זה זאת חוצפה של ממש, ואי אפשר להיערך לכל תרחיש. אבל כדאי לעשות השתדלות עבור רוב הדברים.

כמו שאי אפשר להיערך לקריסה של האולם (אסון ורסאי) או למחבל שישחט את כולם.

בחתונה של הציבור הדתי לאומי,

יושבים כולם ביחד, אבל רוקדים ב 2 רחבות נפרדות ?

ואצל החרדים, גם הישיבה נפרדת ?

הבנתי נכון ?

בחתונה חרדית (בכל זאת, החרדים והמסורתיים יותר קרובים משום מה)

לא זוכר שהייתי בחתונה של דתיים-לאומיים.  ואחרי בנט-לפיד, אני גם לא מתכוון ללכת גם אם יזמינו ( מהמגזימים)

כמובן שיש חתונות של דתיים לייטים שהם המחיצה נופלת בשלב כלשהו, וחרדלניקים שבהם הישיבה נפרדת כמו אצל חרדים.

ויש גם ניואנסים של האם ההפרדה ברחבת הריקודים כוללת הסתרת עזרת הנשים מהיושבים המעורבים בשולחנות, או רק הפרדה באמצע רחבת הריקודים והכל פתוח. (אני אגב בעד להסתיר ולהפריד גם את עזרת הגברים. כל רחבת הריקודים יוצרת מלא רעש ובלאגן שמעצבן אנשים שבחרו לא לרקוד.)

איך שלי מסתדר בראש,

זה או שזה נפרד לגמרי או שזה מעורב לגמרי.

מה "שבאמצע" נראה לי יותר מעצבן ויותר מוזר.

ככה מרגיש לי.

גם ישיבה מעורבת ואז ריקודים ב 2 רחבות נפרדות, נשמע לי בסדר.  מסתדר לי.

העיקר שיהיה שמח בכל האפשרויות.

אבל לא חד משמעי, יכול לקרות מקרה שגם דתיים לאומיים יושבים נפרד.

אצל חרדים עד כמה שידוע לי זה כן מוחלט שהישיבה נפרדת

לדעתי

זה הארוע של הזוג, שיעשו מה שבא להם ומי שלא מתאים לו שלא יבוא

ויש ערך חשוב לכל צד,

השאלה היא מה חשוב יותר.

האם הזוג מוכנה לוותר או המשפחה מוכנה לוותר?

בשני המקרים זה בסך הכל כמה שעות ולכל צד יש לא מעט על מי לסמוך.

האיסור לדעת האוסרים מסתמך על פירושים לדרשות ולא מימרות מפורשות של חז"ל שאסור, ההיתר מסתמך על קריאה שונה של הדברים.
 

בסופו של דבר, אם מישהו מהמשפחה הקרובה לא מגיע זה יזכר עוד שנים רבות.

הארוע, זו דעתי. 🤷

זה תקף לגבי תפריט, מיקום האירוע, קונספט, תזמורת/ דיג'יי ומה סוג המוזיקה, וגם האם תהיה הפרדה או לא במה שנראה להם

משפחה קרובה שבוחרת לא להגיע - זה בעיה שלהם לא של הזוג בעיניי

גילוי נאות - האמת היא שנהגתי כך גם בעצמי למרות שאמרו לי שאולי יהיו אנשים שלא יבואו. בתכלס הגיעו יותר אנשים ממה שהזמנו גם, למרות שמעל 80 אחוז מהאורחים לא היו על הסקאלה הדתית בכלל

ושידע שהוא לא יכול לרצות את כל העולם ואחותו.

במיוחד כאשר כאמור החלופה היא ריקודים מעורבים אליהם החתן והוריו נקלעים בעל כורחם.

ככה זה היה נראה. אורחים הורידו את המחיצה והתחילו לרקוד באופן עצמאי בנים ובנות יחד לפני שבכלל התחיל הסבב השני.

אם אורחים היו מוכנים לבוא בצניעות ולנהוג בצניעות אפשר היה לוותר על הפרדה מלאה, אבל לא חושב שאפשר להשיג לכך ערובה אמיתית.

כמאמר רבותינו, השטן מרקד במקום תערובת אנשים ונשים משוררים ומרקדים.

וכידוע השטן הוא יצר הרע, ויצר הרע הוא אש, אז השטן הוא שליט האש. וכל הנלחם בשליט האש שוכח את המכנסיים.

רק הצדיק העליון השולט בארבעת הטורים יכול להביס אותו, אבל באירועים כאלה הוא נעלם.

שמעתי על זה רק לפני כמה שבועות בפעם הראשונה.

הייתי גם בחתונות של חרדים וגם של דתיים ומעולם לא נתקלתי בזה…

אבל שאלה, סליחה על הנצלוש, אפשר להעביר לשרשור חדש אם מפריע. אתם חושבים שצריך להתחשב באורחים? כלומר אם יש הרבה אורחים חילונים, אני אמורה להתחשב בזה ולעשות חתונה עם ישיבה מעורבת (אפילו באופן חלקי) או שברור גם לחילונים שאם הישיבה נפרדת הם יכבדו וישבו בנפרד? זה יגרום לאנשים (קרובי משפחה) לא להגיע?

שמעתי שבדתי לאומי יש הרבה פעמים ישיבה נפרדת ומעורבת, כלומר שמשפחה וזוגות חברים נשואים יושבים בחלק המעורב, ורווקים בנפרד. אתם באמת חושבים שזה מחזיק? אני מבינה את ההיגיון אבל זה מרגיש לי ממש מוזר. גם מה העניין שחברים יגיעו עם הנשים שלהם וישבו יחד, לא עדיף שישבו עם חברים אחרים? תכלס לנשים של חברים של החתן אין באמת קשר לחתונה (וכנ"ל בעלים של חברות)

בד"כ חברים/חברות של החתן והכלה לא מגיעים עם הבני זוג שלהם.

לפעמים גם עושים פשוט נפרד למי שרוצה, בלי החלוקה של רווקים/נשואים.

אם אנחנו באים בתור זוג, אנחנו רוצים להשאר ביחד. 

הלכתי לכמה חתונות של חברים של בעלי, ובעלי הלך איתי לחתונה של חברה טובה שלי, שגילינו בדיעבד שהייתה עם ישיבה נפרדת.

לא ראיתי אותו כל החתונה כמעט, אין לנו תמונות משותפות משם (את זה קלטתי רק לאחרונה) והוא לא הכיר אף אחד*. באמת היה מיותר שיבוא.

אני אנסה להסביר. ללכת חתונה בתור זוג יכולה להיות חוויה זוגית. יושבים עם עוד זוגות, מכירים אנשים וגם נהנים מהאירוע ביחד.

כשבאים כזוג אפשר להחליט תוך כדי האירוע האם לדבר עם חברים או להיות ביחד שנינו. לא תמיד אתה יודע מי יגיע והאם תרצה לדבר רק איתם.

גם זה די מבאס להישאר לבד בבית כשהשני הולך לאירוע.

כמובן שאנחנו לוקחים אחד את השני רק לחתונות של חברים מאוד קרובים, לא למישהי מהמדרשה שאני בקושי זוכרת את השם שלה. ושהנסיעה לא ארוכה מידי.

בחתונה שלנו רחבת הריקודים הייתה באמצע האולם, השולחנות הקיפו אותה במעין מעגל. החברות ישבו בצד של הנשים, והחברים הרווקים שלו בצד של הגברים, וכל המשפחות, זוגות, חברים מהעבודה של ההורים ישבו באמצע. זה סידור שתכלס יצר הפרדה למטרות צניעות, בלי לפלג משפחות ובלי להרגיש מאולץ. אני בטוחה שאף אחד מהמוזמנים לא שם לב.

(כמובן, השאלה היא אם מפרידים את הרווקים מהרווקות איך יצא משם משהו? (-: )

*עם חוק הדתיים השלובים הוא בסוף יצא מהאירוע כשהוא הבין שהוא מכיר את אבא של הכלה, וכל מיני חברים של החתן בקשרים דיעבדים. הוא לא סבל שם. אבל זאת לא רמת קרבה שהיית מראש הולך לאירוע הזה)

חוץ מזה שאני לא מכיר אף חתונה שנוצרה בעקבות חתונה קודמת.

זה סתם מטומטם לשים את כל החברות של הכלה ליד החברים של החתן.

ודווקא בחתונה שלנו אחד החברים של בעלי פנה אליו בנוגע לאחותו. בסוף הקשר שלהם לא המשיך, אבל אלו דברים שכן קורים.

ואפשר להביע דעה בצורה יותר רגועה.

ב. ולמה לבוא לבד? אצלנו היו כמה חברים שהם זוגות נשואים (כולל 3-4 זוגות פורום. אנחנו בעצמנו זוג פורום). למה להפריד בניהם בישיבה?

גם הבעל וגם האישה חברים שלנו. 

דבר ראשון, תפסיק לשכנע אותי לא לא להפריד ישיבה בחתונות, אתה סתם מתעקש לא להבין שגם לדעתי רוב החתונות יכולות להיות עם ישיבה ביחד, וצריך להפריד לחלוטין חתונות מאוד מסוימות.

אמרתי את דעתי מה לעשות אם מישהו כבר מוזמן לחתונה שכזאת ואחד הצדדים לא מכיר שם אף אחד.

דבר שני, בכל חתונה יש לפחות 40 רווקים ו40 רווקות, וכל אדם בוגר ממוצע היה ב20-50 חתונות בחייו (תלוי בן כמה הוא...) ואני מכיר 0 זוגות שהכירו בחתונה ושמעתי ממקור ראשון על אולי 3 כאלה בלחץ...

לכן חישוב מתמטי גורס שהסיכוי לחתונה להוביל לעוד חתונה נמוך מ5% והסיכוי למי שבא לחתונה למצוא את האחת של חייו שווה פחות מ0.5%

את כל הגברים שלא רוצים להסתכל על נשים, בפרט באירוע שהן מגיעות חגיגיות, ובפרט כשיש חילוניות.  זה שאותם אנשים בכל מקרה יבואו כדי לא לפגוע וכדי לשמח, לא אומר שלא צריך להתחשב בהם.

צריך גם לשקול את המציאות הנתונה שלא מעט גברים מסתכלים, והאישה שלהם רואה את זה ונפגעת.

אז נכון שהפרדה גם יכולה ליצור בעיות כמו שתיארת, ונכון גם שיש זוג שמבואס שעד שיש לו יציאה, והוא גם משלם הרבה, הוא לא יכול לשבת יחד. זה באמת מבאס.

אבל בסופו של דבר לא כדאי לבטל את ההפרדה בגלל זה (למעט מקרים יוצאי דופן). שב ואל תעשה עדיף (תרתי משמע..)

שאני אשכרה מתבטא כמו ההורים שלי...

עוד חתונה שהייתי בה אתמול, ובסבב השני הריקודים התחחלו להיות מעורבים.

נשארה מחיצה, אבל חלק מהבנות רקדו ברחבה שלנו.

האם מה שהיה בשתי החתונות באותו החודש מראים מגמה, או שזה היה צירוף מקרים?

אולי עם הזמן נצטרך הפרדה מלאה כמו בציבור החרדי?

היו פורצים אותה.

אם רוצים. מצליחים לפרוץ

ואם לא רוצים. גם סדין של בד יכול להפריד

אם הם רוצים הם יכולים לומר ללהקה/דיג'יי שאם יש ריקודים מעורבים שיפסיקו את המוזיקה

בעיניי חתונה חייבת להיות טהורה לחלוטין בכל מחיר.

ומבחינת המשפחה שלי זוג שמתחתן חייב לחתן את כל החברים של החתן עם כל החברות של הכלה.

יכול להיות שבזכות ההודעה הזאת, הצלחת למנוע נישול עתידי שלי מהירושה.

וזה חשוב לך .

וזה מערער לך על דברים אחרים שאת אוהבת בו

זה חשוב לשים לב .

בסוף האישה צריכה להסתכל על בעלה ולחשוב ואי זכיתי. מתוך כך תצמח זוגיות שהיא בריאה הוא ירגיש שאת פשוט מעריכה אותו וגבר שמרגיש הערכה מאשתו זה גבר שהוא חתיכת גבר וזה זכייה בלוטו 

הבעיה היא שאני לא יודעת עד כמה זה מערער או לא מערער

ולא בא לי להמשיך לצאת תקופה ארוכה ואולי גם להתאהב בטעות ואז יהיה לי קשה לפעול באופן ריאלי.

מפריע לך שהוא כנראה פחות חכם כי יש לך תפיסה על חכמים או כי יש לך תפיסה על גברים ותפקידם בזוגיות? 

אבל בתור חברה הוא יכל להיות לי ממש סבבה,

כי מחברה אני לא מצפה למשהו משמעותי מעבר לבת שיחה כיפית נחמדה וכו' וכו'

בתור בעל אני מצפה למישהו שיהיה יותר דומה לי ומוכשר/ חכם לפחות כמוני

לא כי הוא פחות חכם ממך,

ולא כי אין נושאים שבהם חכמתו עולה על שלך,

אלא כי העובדה שזה מה שאת חושבת עליו - אומרת לדעתי ששום דבר טוב לא ייצא מזה.

אם תיפרדו אז תיפרדו,

ואם תישארו אז את תמיד תרגישי התנשאות כלפיו, או שתרגישי שאת עשית לו טובה שהתחתנת איתו, או שבעוד כמה שנים תראי מישהו גאון בעבודה ותגידי לעצמך ''אוף למה התפשרתי'' בצירוף קנאה קלה.

באמת זה החשש שלי, שלא אעריך אותו מספיק ואתבאס כל פעם שמישהו קרוב אלי מצליח ובעלי לא...

הדברים שאמרת הם לא הדברים הנכונים שצריך להסתכל עליהם כדי לדעת אם להמשיך או לא.

היא יכולה לחשוב שהוא פחות חכם ממנה כי זה נכון עובדתית ועדיין להרגיש שיש לו הרבה דברים לתרום לה, הרבה איכויות שלא קשורות בהכרח לרמת משכל שלו. 

השוואות תמיד יכולות לקרות גם אם מתחתנים עם האדם שלא היה לנו שום ספקות לגביו בשעת ההחלטה, כי אף אחד לא מושלם וכי תמיד יהיו יותר טובים.

שהשף מושיק רוט אמר פעם בבכי נרגש שאישתו (קוראים לה שירן) היא האדם שעושה את מושיק אדם טוב יותר בחיים, בעבודה, בזוגיות, במשפחה.

אני לא יודע אם אעמוד בזה בעצמי, אבל אני עדיין חושב שזו תובנה חזקה מאוד.

בסוף זו עבודה שעושים עם מי שבוחרים להתחתן איתו, לא?

לא עם כל מדויט רנדומלי...

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' באב תשפ"ו 16:24

שיודע שמעריכים אותו על מה שהוא, מעצם היותו.  לא רק אם הוא יודע שפות/ מתמטיקה/ כללי....

שאדם מקלף רגע את כל הידע/ חכמה/ כשרונות

הוא מגלה את היסוד הראשוני שלו, ונראה לי שרק על זה לבד , יש מה להעריך .

הערכה כנה, חיוך אמיתי, מציאת חן אמיתית, מסוגלת להביא אדם לגבהים שלא חשב!! 

ואם אפילו על הראשונות בעייתי להעריך

אולי על האינטלגנציה הלימודית/שכלית/ אחרת יהיה קושי נוסף שאולי  או וודאי שישליך על יסוד האמת של החיים המשותפים. 

תחשבי על רבי עקיבא. רועה צאן  ראתה הו רחל שהוא צנוע ומעוּלה ובזכות שתי המעלות שהעריכה בו, נישאו. ההערכה התמידית גרמה לו להיות גדול הדור! 

אפשר לקחת את זה כדוגמא לזה שהערכה אמיתית, תורמת לביטחון העצמי וממילא למיצוי השאיפות לא משנה באיזה תחום. נתינה הדדית, כבוד והערכה תמידית- הדדית, יכולים לטפח את בני הזוג ולתרום הרבה מאד לשלום הבית ביניהם,  ולברכה בעקבותיו.

אבל קודם כל חשוב לי להבהיר שאני לא מזלזל באף אספקט שמישהו או מישהי רואים כמשמעותי בעיניהם. להיפך, דווקא בגלל שאני יודע שהחוכמה של הצד השני חשובה לי ומאוד, אז אני מניח גם את התובנה הזו של מושיק.

בעצם לא היה אכפת לו, כביכול, אם היא חכמה או יפה או עשירה או חברותית וכדומה (למרות שברור שיש לו עניין גם בדברים כאלה, אבל המבט הגדול הוא אחר). כשהוא רואה אותה הוא רואה מישהי עם איכות מוסרית עמוקה שמשפיעה עליו. הקשר שהוא מתאר הוא ברכה לא בגלל מה שהיא נותנת לו אלא בגלל מה שזה גורם לו להוציא מעצמו.

אבל זו באמת מעלה אדירה שאני לא בטוח שכולם מסוגלים לה, גם לא אני. אבל זה חזון יפה.

ברמה הטכנית, אני חושב שייתכן ופשוט-אני צודק. בטח אם זה דבר שבשורה התחתונה יביא לידי זילזול קבוע בו. בית אמור להיות מקום מוגן, שלפחות בו אפשר לקבל קצת כבוד קיומי (בין היתר). אם זה לא יקרה אז מלכתחילה זה נישואי אסון.

מקווה שלפחות בתור נשואה אגיע למעלה הזו

מעריכה אותו בכל זאת על שאר הדברים הטובים שיש בו- אין בעיה

אבל אם זה גורם לך לחוסר הערכה- בעיניי יש פה בעיה

אני לא מכירה אותו מידי לעומק

אם הקשר יעמיק ויתפתח אוכל לדעת אם אני מעריכה אותו על דברים אחרים ואם הרמה השכלית מפריעה לי

אבל זה בעייתי  לי מ2 סיבות:

1) אין בי רצון לצאת עם בחור תקופה ארוכה ואז להוריד, זה רק מכניס אותי לתסביכים וכשהקשר עמוק קשה יותר להיפרד.

2) אם אתאהב בו אז לא יפריע לי, אבל אחרי תקופה מהחתונה כשההתרגשות והנצנצים טיפה יורדים זה יוכל להפריע לי.

לא קיצוני ברמה כזאת.

לא קיצוני בכלל.

אבל כן פער קיים

זה תלוי בעיקר בך.

עד כמה זה חשוב לך? עד כמה זה קריטי? האם זה תופס משקל כבד יותר מדברים אחרים?

צריכה הרבה בירור עם עצמי

בטוחה שאם הייתי קצת יותר נואשת לחתונה אז הייתי מתגברת על זה.

אולי כי אני לא לחוצה בכלל, ויש לי עוד הצעות במקביל אז אני מתלבטת כי אולי יהיה מישהו טוב יותר.

מצד שני באמת יש לי איתו כימיה מדהימה והוא בחור לגמרי סבבה.

אבל לא בא לי שפתאום זה יפגוש אותי בכל מיני הזדמנויות ואני לא אעריך אותו מספיק

כי רוצה להעריך את בעלי הכי בעולם...

בהצלחה רבה!

שאלות לעיונך-

תקשורת טובה ביניכם, יש?

את מוצאת בו שתי נקודות מרכזיות של טוב?

את מרגישה שאת מצליחה להעריך אותו בגללן?

הנקודות האלו , מבוססות או משתנות עם כל משב רוח? הכוונה - היום מעריכה ומחר מזלזלת... 

אברר עם עצמי 🙏

מרגיש לי שלפעמים יש מסר שמאוד מעודד להישאר בזוגיות כמעט בכל מחיר, וזה קצת צורם לי.
 

אני אומרת את זה ממקום אישי שהתייעצתי עם נשים דוסות וכמעט התארסתי בגיל 21 מתוך תחושת לחץ  בין היתר בגלל מסרים ששמעתי מסביב מבנות, שהיום במבט בוגר אני מבינה שיש כאלה שנכנסו לנישואין מתוך לחץ ולא מתוך בשלות אמיתית(:

עוד נקודה חשובה לא פחות שמרגיש לי שלא מדייקים וחבל

לפני החתונה הוא עדיין אופציה, ולכן זה בדיוק הזמן לבדוק אם יש תקשורת, כימיה ומציאת חן. בעיניי, לא נכון להיכנס לנישואין בתקווה שהדברים האלה ייבנו רק אחר כך.

אחרי החתונה הוא כבר לא "אופציה" 

הוא בן הזוג שלך נקודה סוף פסוק.

 שם באמת עובדים על הקשר, מתמודדים, מתפשרים וצומחים יחד.

 אבל זה עולם אחר לגמרי. את הבסיס צריך להרגיש עוד לפני שמחליטים להתחתן.

(ב"ה בסוף החלטתי שלא שייך ובדיעבד הצלתי לעצמי את החיים )
 

בעיניי חשוב שכל אחת תקבל החלטה מתוך רצון, התאמה ושלמות עם עצמה, ולא מתוך פחד או לחץ חברתי או גרוע מכך נואשות. 

להרגיש עליו התנשאות וזלזול, לא הייתי ממליצה להמשיך

אם את רואה שאת מרגישה כלפיו כבוד והערכה

אז לא רואה סיבה לא לנסות

יכולה להגיד לך עלי שממש קל לי להתחבר לאנשים ולגברים .. ולא רע לי בכלל. .זה ממש לא אומר שכל אחד מהם הוא האחד .

אבל למרות כל מה שכתבנו לך את רשמת :

"אשמח לשמוע את המלצות החכמים אם להמשיך איתו או להיפרד."

חשוב לי לחדד אף אחד לא מחליט לך חוץ ממך .

חשוב שתדעי את זה שאת ורק את אחראית הבלעדית להחלטות שלך.

נשמע שבכל זאת משהו מפריע לך. אז קודם כל אני מציע לך לברר האם זה תירוץ שאת מתרצת לעתמך על מנת לסיים קשר שאת לא כל כך רוצה בו, או שזו באמת שאלה נקודתית שאם תכריעי בה לקולא ותצליחי לשחרר היית שמחה להמשיך עם הבחור.

בלי קשר, השאלה עד כמה להיות עם יד קלה על ההדק לפסול על עניינים כאלה מושפעת מאד מגילך, כמה הצעות רלוונטיות את מקבלת, כמה לחוץ לך להתחתן בקרוב, וכמה משאבים (נפשיים בעיקר) את תבזבזי להערכתך אם תאמצי מדיניות פסילות כזו או אחרת.

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

שלא יהיה אופציה בפנים?

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה

איך מישהי אמרה לי יש ביקוש לקצת שקט ..

עוד משהו השוק מוצף באנשים שחושבים שהם יכולים לתת עצות במקום להציע הצעות (:

מתי שמתחילים לצרוך סגולות פחות או יותר

ברור שהתחום פרוץ וכדאי להיות מודע לזה ופעול בהתאם אם מתעניינים בשירותים של מאמן/נת.

לכן נראה לי שבמקרים מסויימים שמעוניינים באימון ולא בטיפול פסיכודינמי אז כדאי ללכת רק על פי המלצות אישיות או התרשמות אישית.

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )

להרבה אנשים יש תקופות יובש בהצעות מכל שיוך עדתי ומגזרי.

ייתכן שיש יותר ופחות אבל כנראה שסתם לא יצא לך לשמוע

ויש כאן הבדל גדול מאוד.

עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.

גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.

אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..

כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).

לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.

בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.

השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?

כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.

לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.

וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.

אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.

העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (:

אבל להאמין גם בלב וגם בשכל

שה' אחראי לזה מההתחלה ועד הסוף

ברגע שתשליך על ה' באמת תרגיש את זה יותר

אפילו תגיד תודה על זה שאני רווק אבא תודה על זה שאני רווק . 

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.

אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.

לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.

ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.

יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.

צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.

אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.

קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.

יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".

אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.

אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.

ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".

זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.

מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?

כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".

כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.

גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.

כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.

בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה). 

ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.

וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל). 

ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.

ואל תוציאי דברים מהקשרם

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).

וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.

יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.