אז הלכתי אתמול לחתונה, ולהלן המסקנותבינייש פתוח

לדעתי, אם באים לחתונה אנשים פחות דתיים, אין מנוס מחתונה נפרדת לחלוטין כולל ישיבה נפרדת.

נשים עלולות לשכוח להתלבש באופן מלא (זה קורה לכולם כמובן, פעם שכחתי ללבוש מכנסיים) וישיבה נפרדת מונעת מגברים לראות.

מה גם שבחתונה של אתמול בסבב השני של הריקודים הכל הפך למעורב, כנראה בגלל מי שרקדה עם הסבא או מי שרקד עם הדודה.

ההורים שלי בחרו לומר יפה שלום וברכה והצלחה ולנסוע הביתה, בעוד שאני נשארתי עד הסוף, אבל מחוץ לאולם, חיכיתי לסוף ולשבע ברכות.

אבל... יש אנשים שהיו מתפתים לרקוד עם החברה של הכלה, מה גם שהחתן או אמא שלו אינם יכולים לשבת בצד או לדרוש מהדוד לא לרקוד עם האחיינית.

וכך אנשים דתיים מאוד רקדו ביחד בפומבי.

לדעתי הפתרון הוא ישיבה נפרדת לחלוטין (למרות שאני בדרך כלל פחות מתחבר לרעיון של אירוע בו אבא שלי לא יראה את אמא שלי או אחותי, וכנ"ל דודים ודודות עם ילדהם).

זכותך לחשוב כךנפשי תערוג

ולעשות כך בחתונה שלך.


ולדעתי אין קשר בין ישיבה מעורבת

לבין ריקודים מעורבים.


יכול להעיד שהייתי לא פעם בחתונות עם ישיבה מופרדת.

אבל הריקודים היו מעורבים (היתה מחיצה. באיזה שלב מישהו הוריד אותה)


ומנגד. אצל רוב חבריי (וגם אצלנו בחתונה) היתה ישיבה מעורבת ולא היו ריקודים מעורבים.

תראה,בינייש פתוח

ברור שברוב החתונות שההפרדה רק ברחבת הריקודים היא בהחלט תופסת, אבל משום מה אתה מתעלם ממה שכתבתי בהתחלה על כך שהאוכלוסייה שוכחת להתלבש ועלולה לרקוד במעורב.

הייתי בחתונה נפרדת לחלוטין והיו שתי כניסות שונות ומחיצה קבועה מקיר לקיר, להוריד את זה זאת חוצפה של ממש, ואי אפשר להיערך לכל תרחיש. אבל כדאי לעשות השתדלות עבור רוב הדברים.

כמו שאי אפשר להיערך לקריסה של האולם (אסון ורסאי) או למחבל שישחט את כולם.

דעתך חשובה לנושפלות רוח
תודה על המשוב, נציג יחזור אליך בהקדם.
אין צורךנפשי תערוג
חחחחחחחחח יא אחשפלות רוח
להבין לידע כללימוקי_2020

בחתונה של הציבור הדתי לאומי,

יושבים כולם ביחד, אבל רוקדים ב 2 רחבות נפרדות ?


ואצל החרדים, גם הישיבה נפרדת ?

הבנתי נכון ?

הייתימוקי_2020

בחתונה חרדית (בכל זאת, החרדים והמסורתיים יותר קרובים משום מה)

לא זוכר שהייתי בחתונה של דתיים-לאומיים.  ואחרי בנט-לפיד, אני גם לא מתכוון ללכת גם אם יזמינו ( מהמגזימים)

כן, בגדול אתה צודקחושבת בקופסא

כמובן שיש חתונות של דתיים לייטים שהם המחיצה נופלת בשלב כלשהו, וחרדלניקים שבהם הישיבה נפרדת כמו אצל חרדים.

ויש גם ניואנסים של האם ההפרדה ברחבת הריקודים כוללת הסתרת עזרת הנשים מהיושבים המעורבים בשולחנות, או רק הפרדה באמצע רחבת הריקודים והכל פתוח. (אני אגב בעד להסתיר ולהפריד גם את עזרת הגברים. כל רחבת הריקודים יוצרת מלא רעש ובלאגן שמעצבן אנשים שבחרו לא לרקוד.)

אם זה היה תלוי בימוקי_2020

איך שלי מסתדר בראש,

זה או שזה נפרד לגמרי או שזה מעורב לגמרי.


מה "שבאמצע" נראה לי יותר מעצבן ויותר מוזר.

ככה מרגיש לי.

לא אני חוזר בי. (שתיתי שוקו חם והסוכר שיפר חשיבה)מוקי_2020

גם ישיבה מעורבת ואז ריקודים ב 2 רחבות נפרדות, נשמע לי בסדר.  מסתדר לי.

העיקר שיהיה שמח בכל האפשרויות.

כן. יש רחבה אחת דתית ורחבה אחת לאומיתנוגע, לא נוגע
לרובפצלשי"ת
עבר עריכה על ידי פצלשי"ת בתאריך י"ד בכסלו תשפ"ו 21:35

אבל לא חד משמעי, יכול לקרות מקרה שגם דתיים לאומיים יושבים נפרד.

 

אצל חרדים עד כמה שידוע לי זה כן מוחלט שהישיבה נפרדת

זה לא מקרה נדיר....אולי פחות נפוץ, אבל לא נדיר.יעל מהדרום
סגור, תוקן. כנראה רק בסביבה שלי זה נדיר (:פצלשי"ת
ואז יהיו כאלה שלא יבואו. לא?זיויק
שלא יבואובינייש פתוח
אף אחד לא אמור להציב תנאים
נכוןזיויק
אא"כ זה משפחה קרובה
גם משפחה קרובה לא אמורה להציב תנאיםהמקורית

לדעתי

זה הארוע של הזוג, שיעשו מה שבא להם ומי שלא מתאים לו שלא יבוא

נכוןזיויק
אני מדבר על זוג שחשובה לו המשפחה
המשפחה יכולה להיות חשובה גם מהצד השניהמקורית
אם חשוב לזוג ישיבה נפרדת והם חשובים למשפחה - שיתחשבו הם. כולה כמה שעות
בסופו של דבר ברור שיש צד שייפגעארץ השוקולד

ויש ערך חשוב לכל צד,

השאלה היא מה חשוב יותר.


 

האם הזוג מוכנה לוותר או המשפחה מוכנה לוותר?

בשני המקרים זה בסך הכל כמה שעות ולכל צד יש לא מעט על מי לסמוך.

האיסור לדעת האוסרים מסתמך על פירושים לדרשות ולא מימרות מפורשות של חז"ל שאסור, ההיתר מסתמך על קריאה שונה של הדברים.
 

בסופו של דבר, אם מישהו מהמשפחה הקרובה לא מגיע זה יזכר עוד שנים רבות.

בחתונה החתן והכלה קובעים איך ייראההמקורית

הארוע, זו דעתי. 🤷

זה תקף לגבי תפריט, מיקום האירוע, קונספט, תזמורת/ דיג'יי ומה סוג המוזיקה, וגם האם תהיה הפרדה או לא במה שנראה להם

משפחה קרובה שבוחרת לא להגיע - זה בעיה שלהם לא של הזוג בעיניי


גילוי נאות - האמת היא שנהגתי כך גם בעצמי למרות שאמרו לי שאולי יהיו אנשים שלא יבואו. בתכלס הגיעו יותר אנשים ממה שהזמנו גם, למרות שמעל 80 אחוז מהאורחים לא היו על הסקאלה הדתית בכלל

כל אדם חייב שיהיה לו גבולותבינייש פתוח

ושידע שהוא לא יכול לרצות את כל העולם ואחותו.

במיוחד כאשר כאמור החלופה היא ריקודים מעורבים אליהם החתן והוריו נקלעים בעל כורחם.

ככה זה היה נראה. אורחים הורידו את המחיצה והתחילו לרקוד באופן עצמאי בנים ובנות יחד לפני שבכלל התחיל הסבב השני.

אם אורחים היו מוכנים לבוא בצניעות ולנהוג בצניעות אפשר היה לוותר על הפרדה מלאה, אבל לא חושב שאפשר להשיג לכך ערובה אמיתית.

נכוןזיויק
זה אני מטיל עלייך כישופים כל פעם שאת שולחת הודעותintuscrepidam
אני מכיר קוסם שיכול להעלים אותך ואת כל ההודעות שלךבינייש פתוח
בינייש פתוח
לא חשבתי שזה יקרה כל כך מהר
זה כוחו של הקסם..בנות מרכלות עלי
זה קורה הרבה,intuscrepidam

כמאמר רבותינו, השטן מרקד במקום תערובת אנשים ונשים משוררים ומרקדים.

וכידוע השטן הוא יצר הרע, ויצר הרע הוא אש, אז השטן הוא שליט האש. וכל הנלחם בשליט האש שוכח את המכנסיים.

רק הצדיק העליון השולט בארבעת הטורים יכול להביס אותו, אבל באירועים כאלה הוא נעלם.

אני לא נתקלתי בחתונות שהיתה ישיבה מעורבתמבולבלת מאדדדד

שמעתי על זה רק לפני כמה שבועות בפעם הראשונה.

הייתי גם בחתונות של חרדים וגם של דתיים ומעולם לא נתקלתי בזה…


אבל שאלה, סליחה על הנצלוש, אפשר להעביר לשרשור חדש אם מפריע. אתם חושבים שצריך להתחשב באורחים? כלומר אם יש הרבה אורחים חילונים, אני אמורה להתחשב בזה ולעשות חתונה עם ישיבה מעורבת (אפילו באופן חלקי) או שברור גם לחילונים שאם הישיבה נפרדת הם יכבדו וישבו בנפרד? זה יגרום לאנשים (קרובי משפחה) לא להגיע?

שמעתי שבדתי לאומי יש הרבה פעמים ישיבה נפרדת ומעורבת, כלומר שמשפחה וזוגות חברים נשואים יושבים בחלק המעורב, ורווקים בנפרד. אתם באמת חושבים שזה מחזיק? אני מבינה את ההיגיון אבל זה מרגיש לי ממש מוזר. גם מה העניין שחברים יגיעו עם הנשים שלהם וישבו יחד, לא עדיף שישבו עם חברים אחרים? תכלס לנשים של חברים של החתן אין באמת קשר לחתונה (וכנ"ל בעלים של חברות)

...ברגוע

בד"כ חברים/חברות של החתן והכלה לא מגיעים עם הבני זוג שלהם.

לפעמים גם עושים פשוט נפרד למי שרוצה, בלי החלוקה של רווקים/נשואים.

זה מאוד מבאס לבוא לחתונה בתור זוג ולהיפרד בישיבהחושבת בקופסא

אם אנחנו באים בתור זוג, אנחנו רוצים להשאר ביחד. 

הלכתי לכמה חתונות של חברים של בעלי, ובעלי הלך איתי לחתונה של חברה טובה שלי, שגילינו בדיעבד שהייתה עם ישיבה נפרדת.

לא ראיתי אותו כל החתונה כמעט, אין לנו תמונות משותפות משם (את זה קלטתי רק לאחרונה) והוא לא הכיר אף אחד*. באמת היה מיותר שיבוא.

 

אני אנסה להסביר. ללכת חתונה בתור זוג יכולה להיות חוויה זוגית. יושבים עם עוד זוגות, מכירים אנשים וגם נהנים מהאירוע ביחד.

כשבאים כזוג אפשר להחליט תוך כדי האירוע האם לדבר עם חברים או להיות ביחד שנינו. לא תמיד אתה יודע מי יגיע והאם תרצה לדבר רק איתם.

גם זה די מבאס להישאר לבד בבית כשהשני הולך לאירוע.

כמובן שאנחנו לוקחים אחד את השני רק לחתונות של חברים מאוד קרובים, לא למישהי מהמדרשה שאני בקושי זוכרת את השם שלה. ושהנסיעה לא ארוכה מידי.

 

בחתונה שלנו רחבת הריקודים הייתה באמצע האולם, השולחנות הקיפו אותה במעין מעגל. החברות ישבו בצד של הנשים, והחברים הרווקים שלו בצד של הגברים, וכל המשפחות, זוגות, חברים מהעבודה של ההורים ישבו באמצע. זה סידור שתכלס יצר הפרדה למטרות צניעות, בלי לפלג משפחות ובלי להרגיש מאולץ. אני בטוחה שאף אחד מהמוזמנים לא שם לב.

(כמובן, השאלה היא אם מפרידים את הרווקים מהרווקות איך יצא משם משהו? (-: )

 

*עם חוק הדתיים השלובים הוא בסוף יצא מהאירוע כשהוא הבין שהוא מכיר את אבא של הכלה, וכל מיני חברים של החתן בקשרים דיעבדים. הוא לא סבל שם. אבל זאת לא רמת קרבה שהיית מראש הולך לאירוע הזה)

לא יותר פשוט לבוא לבד לחתונה של חברה??בינייש פתוח

חוץ מזה שאני לא מכיר אף חתונה שנוצרה בעקבות חתונה קודמת.

זה סתם מטומטם לשים את כל החברות של הכלה ליד החברים של החתן.

כתבתי שם כבר למה יותר נחמד בזוגחושבת בקופסא

ודווקא בחתונה שלנו אחד החברים של בעלי פנה אליו בנוגע לאחותו. בסוף הקשר שלהם לא המשיך, אבל אלו דברים שכן קורים.

ואפשר להביע דעה בצורה יותר רגועה.

כתבת בפירוש שהיה מיותר שהוא הגיעבינייש פתוח
ואת האחרונה שיכולה להעיר לאנשים על רוגע
א. תתפלא. אני מכיר כמהנפשי תערוג

ב. ולמה לבוא לבד? אצלנו היו כמה חברים שהם זוגות נשואים (כולל 3-4 זוגות פורום. אנחנו בעצמנו זוג פורום). למה להפריד בניהם בישיבה?

גם הבעל וגם האישה חברים שלנו. 

חלה טעותבינייש פתוח

דבר ראשון, תפסיק לשכנע אותי לא לא להפריד ישיבה בחתונות, אתה סתם מתעקש לא להבין שגם לדעתי רוב החתונות יכולות להיות עם ישיבה ביחד, וצריך להפריד לחלוטין חתונות מאוד מסוימות.

אמרתי את דעתי מה לעשות אם מישהו כבר מוזמן לחתונה שכזאת ואחד הצדדים לא מכיר שם אף אחד.

דבר שני, בכל חתונה יש לפחות 40 רווקים ו40 רווקות, וכל אדם בוגר ממוצע היה ב20-50 חתונות בחייו (תלוי בן כמה הוא...) ואני מכיר 0 זוגות שהכירו בחתונה ושמעתי ממקור ראשון על אולי 3 כאלה בלחץ...

לכן חישוב מתמטי גורס שהסיכוי לחתונה להוביל לעוד חתונה נמוך מ5% והסיכוי למי שבא לחתונה למצוא את האחת של חייו שווה פחות מ0.5%

אם שוקלים התחשבות באחרים, צריך גם לשקולנוגע, לא נוגע

את כל הגברים שלא רוצים להסתכל על נשים, בפרט באירוע שהן מגיעות חגיגיות, ובפרט כשיש חילוניות.  זה שאותם אנשים בכל מקרה יבואו כדי לא לפגוע וכדי לשמח, לא אומר שלא צריך להתחשב בהם.

צריך גם לשקול את המציאות הנתונה שלא מעט גברים מסתכלים, והאישה שלהם רואה את זה ונפגעת.

 

אז נכון שהפרדה גם יכולה ליצור בעיות כמו שתיארת, ונכון גם שיש זוג שמבואס שעד שיש לו יציאה, והוא גם משלם הרבה, הוא לא יכול לשבת יחד. זה באמת מבאס.

אבל בסופו של דבר לא כדאי לבטל את ההפרדה בגלל זה (למעט מקרים יוצאי דופן). שב ואל תעשה עדיף (תרתי משמע..)

מה נסגר עם הצעירים של היום??בינייש פתוח

שאני אשכרה מתבטא כמו ההורים שלי...

עוד חתונה שהייתי בה אתמול, ובסבב השני הריקודים התחחלו להיות מעורבים.

נשארה מחיצה, אבל חלק מהבנות רקדו ברחבה שלנו.

האם מה שהיה בשתי החתונות באותו החודש מראים מגמה, או שזה היה צירוף מקרים?

אולי עם הזמן נצטרך הפרדה מלאה כמו בציבור החרדי?

עזוב. גם אם היה גדר תיל של הפרדהנפשי תערוג

היו פורצים אותה.

אם רוצים. מצליחים לפרוץ

ואם לא רוצים. גם סדין של בד יכול להפריד

זה עצוב מה שאתה מתארבינייש פתוח
כלומר שאף אחד לא יכול לארגן לעצמו חתונה טהורה.
בסוף זה תלוי בחתן והכלהברגוע

אם הם רוצים הם יכולים לומר ללהקה/דיג'יי שאם יש ריקודים מעורבים שיפסיקו את המוזיקה

תקשיב לי טוב אח יקרבינייש פתוח

בעיניי חתונה חייבת להיות טהורה לחלוטין בכל מחיר.

ומבחינת המשפחה שלי זוג שמתחתן חייב לחתן את כל החברים של החתן עם כל החברות של הכלה.

יכול להיות שבזכות ההודעה הזאת, הצלחת למנוע נישול עתידי שלי מהירושה.

🤗ברגועאחרונה
הוא סבבה והכלרקשאלה12

אבל פחות חכם ממני, 

אשמח לשמוע את המלצות החכמים אם להמשיך איתו או להיפרד.

מעניין וחשוב.נחלת

עוד פעםטבע, אמת

האמת,שקצת נמאס לי

אני יוצאת כבר תקופה, בת 22

ודי נמאס לי.

אין לי כח עוד פעם,שניים -שלוש דייטים

ואז זה לא מתאים,

כי החלומות שונים

כי סגנונות התקשורת לא מתאימים

סתם כי זה פשוט היה מוזר.

בסדר, כל קשר מדייק אותי. וזה אמיתי,

אבל נמאס לי לקבל דיוקים, אני פשוט רוצה למצוא את האיש שלי, את הדרך שאני עושה לבד, לעשות עם עוד משהו

נמאס לי לצעוד לבד בדרך, לפעמים אני מרגישה שגם הקב"ה איתי. אבל לא מעבר לזה,

ונמאס לי לשמוע עצות, ביקורת, תנסי לראות את..., מה הבעיה שלך עם..., אני רוצה משהו שיחלום חלום דומה לשלי, שהבית שלנו ילך לאותו מקום, בסדר. יש לי קצת חלומות לא קונבנציונלים, אבל יש לי חלום, ונמאס לי לחלום אותו לבד.

קיצר, אחרי הפריקה והתסכול - איך ממשיכים לשמוע עוד הצעות? לא רוצה לצאת לעוד הפסקה בין דייטים, אבל אין לי כח לעוד קשר שיגמר.

קודם כל - חיבוק ענק!רק נשמה

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

מאוד יפה וחכם.נחלת

מה עדיף? להתחתן סתם כי כבר אין כח לחפש?חוזר תמיד לאשתי

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

ברור שלאטבע, אמת

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

ספרי לי על זההפי

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

...אילת השחראחרונה

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

סגנון על פי מקום לימודיםאביעד מילוא

כמה מקום הלימודים במהלך השנים לדעתכם משפיע על האישיות ,רמה התורנית, וההשתייכות החברתית בתוך הציבור כיום?

ואם כן אז האם ראוי לומר לשדכן שאני רוצה להכיר בחורה שלמדה במוסד הספציפי הזה או לפנות לאותו מוסד ולשאול על בוגרות שבאזור הגיל שלי פחות או יותר?

(לא רק מדרשות נכללות כאן אלא גם אולפנות)

ובכלל מה מגדיר סגנון של השקפה בציבור שלנו?

לדעתי כן,חתול זמני

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

בגיל מסויים זה לא אומר הרבהיעל מהדרום

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

כן ולאברוקולי

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני אדייקאביעד מילואאחרונה

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

"אפקט הדומינו"רק נשמה

מישהו שמע על זה פעם בהקשר של חתונות? הבנתי שזה אומר כאילו שבתוך קבוצת חברות/חברים כשמתחיל איזה גל של התארסויות אז ה"נותרים" יכולים לקבל החלטות שנובעות מתוך לחץ חברתי ופחד "להישאר מאחור". כלומר, הם עלולים להתארס, גם אם יצאו עם מישהו הרבה זמן, מהסיבות הלא נכונות, אם מישהו שלא בהכרח מתאים להם, רק בגלל שהם לא מסוגלים להשתיק את הסביבה. שמעתי על זה מחברה בשבת בהקשר של איזה מישהי אחרת וזה פשוט טלטל אותי...מה דעתכם? זה באמת קיים ואנשים מצטערים על זה אחר כך?

ברור שלחץ חברתי משפיעברוקולי

גם לחיוב וגם לשלילה

רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.

מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית

ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)

ולזכור עבודת המידות.

ברור שקייםנפשי תערוגאחרונה

לא רק בחתונות

בכל נושא

המלצות או דיס המלצות על אולמותארץ השוקולד

אלגריה,

הרמוניה בגן,

נסיה,

ארץ.

(לחורף)


כמו כן, האם אתם יודעים אם מומלץ או לא לפנות דרך סוכנים כגון מאורסים-מאורסות או אחרים?

מושלם!!!!!!הפי

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

ארץ זה גן אירועים (יש אולם בפנים, ישיבה בחוץ)נפש חיה.

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.


בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

אם זה גן אירועים זה אומר שאין אפשרות של בפנים?ארץ השוקולד
תודה
אני לא זוכרת איך החלוקה וכמה מקום יש בפניםנפש חיה.

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

תודה, אשאלארץ השוקולד
קיוויתי שיש אנשים עם ניסיון גם ולא רק כאלה שמנסים למכור.
אז שאלתי, עושים שם חתונות חורףנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' באב תשפ"ו 16:58

האולם קטן, 400 - 350 איש.

תודה רבהארץ השוקולד

מעריך את הבדיקה.

נבדוק אם רלוונטי

הם סוגרים עם זכוכיות בחורףנפשי חמדה

תודהארץ השוקולדאחרונה

מה באמת יש אופציההפי

שלא יהיה אופציה בפנים?

למה לא?ארץ השוקולד

לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר

כי הרבה פעמים פתאום גשםהפי
אנשים סומכים עליהם .. 
ולכן מוודאים שיש אפשרות מתאימה בפניםארץ השוקולד

ונבחר באותו יום או יום לפני

אחי התחתן בנסיה.ענבל

בס"ד

 

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

 

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

תודהארץ השוקולד

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה

על שמירת נגיעה (כן, אני מניח שלחלקכם זה נדוש)מתוך סקרנות

אני, חרדי במקור, וכיום, ברוב הדברים נוטה יותר לכיוון הדתי/דתי תורני, דווקא כי בהרבה מובנים הדתיות שלהם נראית לי חזקה, אמתית ואותנטית יותר.

 

אבל אחד הנושאים המאתגרים, הוא נושא "שמירת הנגיעה", יכול להיות שלחלקכם זה נושא נדוש, אבל אותי מפתיע היחס הרווח ל"שמירת נגיעה", כאילו מדובר באיזו חומרה בסגנון של הקפדה על צאת השבת לפי ר"ת וכיוצא בזה.

 

הנה דוגמאות:

 

 

 

 

למיטב הבנתי, נגיעה של חיבה בנידה היא איסור דאורייתא, ואם אני זוכר נכון, לפי המשנ"ב זה יהרג ואל יעבור (יכול להיות שלא זוכר נכון).

אני מפספס פה משהו?

 

אני לא בא להוכיח, וגם אני בעצמי לא צדיק גדול, אבל עדיין הנושא מאתגר ומעסיק.

 

 

צפיתי בשני הסרטוניםהעני ממעש

אין כאן מבחינתה שום עיקום של האיסור ההלכתי

והיא מתייחסת במלוא הכובד ראש

יחד עם הכרת המציאות

לגבי המגדר שלך

כלל אצבע מבחינתי

שעדיף להשאר מבחינה חברתית אישית נפשית, בקהילה אליה נולדת

יססדודי111

האם יש אולפניסטית מבית אל שפדוט תוכיח אותי טועה לגבי הכת הזו

מה עושים עם הלחץ שמשתלט לי על הגוףלחוצת חתונה

לפני דייט ראשון, כשהעניינים נהיים רציניים, וגם לפני רגעים גורליים אחרים בחיים

אני ממש בלחץ, לא חרדה, אלא מתח חזק מכובד ההחלטות, מהסיכונים והסיכויים.

והלחץ הזה משפיע על כל הגוף.

בעיקר כאבי בטן. חוסר תאבון רוב הזמן, אבל עדיין יש מידי פעם תחושת רעב שמכריחה אותי לאכול קצת ואז הבטן עוד יותר מתבלגנת.

תחושה של מתח פיזי ומופשט במרכז הגוף ולפעמים גם בידיים וברגליים.

קשה להרדם ממחשבות ומתח פנימי.

אני אוכלת פחות מהרגיל, מרגישה לא בטוב, וקשה לי מאוד להתרכז ברמה שזה פוגע לי בלימודים.



מה עושים עם זה? זה מוכר? יש דרכים להרגיע את הגוף?

בדרך כלל אני בן אדם מאוד הגיוני, בשליטה, אבל הגוף ככה מגיב ללחץ בלי לשאול אותי

תודה רבה!!(:אני:)))))

אולי יעניין אותך