שבענו מכוכבים שעולים בצורה מטאורית ונופלים באותה צורה.

היו קודם חברי מועצה, מזכירי ישוב וכד'.

מי שעולים לי בשלוף זה ניר ברקת ובעבר צבי הנדל ורון נחמן, דוד לוי, משה קצב (בעעע).

איציק בונצל מצטרף לפוליטיקה. לא בתור שק אלא בתור חבר כנסת. אם יתברר שזה היה מהלך מוצלח, שיקבל תפקיד שר בבחירות העוקבות.

אבל אני אשמח שיכנס לפוליטיקה בגלל הדעות הכלכליות (המאוד ימניות) שלו

אם אני זוכר נכון הוא נוטה שמאלה מדינית וימין כלכלי.

לגיטימי לומר שאחד המרכיבים הללו חשוב יותר מהשני,

אני לא חושב ששמאל זה פסול אוטומטי.

מבחינה מדינית. 

להמציא את השמאל מחדש: הדרך אל השלטון לא רצופה בגנרלים - עידן ארץ

נותן כיוון אך לא מחייב

צריכה להוביל את הציונות הדתית.

היא אשת חינוך.

היא אשת ארגון.

תוכה כברה.

היא תחזיר את עטרת הציונות הדתית ליושנה.

או משהו כזה.

יש מצב שעשתה שם דברים גדולים

אבל אני לא יודע אם הייתי רוצה לראות אותה בפוליטיקה ארצית. אני בעיקר חושש מהשאלה "איזה ציונות דתית" היא. לא צריך עוד חילי טרופרים, אלעזר שטרנים, ונפתלי בנטים. 

למען הסר ספק, אני לא קובע שהיא כזו כי אינני מכיר מספיק.

תנוחי

להוות גורם משפיע ודומיננטי בשדה הפוליטי המאוד קשוח

כדי להגיע להישגים לציבור הבוחרים של מפלגה - צריך להיות

חזקים במאבקי כוח, בפוליטיקה מלוכלכת - לא משהו שאשת חינוך נקייה מתאימה להיות הקטר שמוביל אחריו את קרונות

הרכבת של הציונות הדתית לאומית, הציבור הלא החרד"לי של סמוטריץ' או ימני-רדיקלי שמזוהה עם בן גביר 

הרב דרוקמן.

הרב רפי פרץ

ועוד רבים וטובים

לעשות סיבוב על הבוחרים. 

לרדת משנים עשר מנדטים לשמונה, ואחר כך לא לעבור את אחוז החסימה.

הגיוני בסך הכל.

כמו הנציגים של המפלגות החרדיות שדואגים היטב לאינטרסים המאוד ספציפיים שלהם.  

כל עוד אנחנו במשטר מרובה מפלגות, שכל מגזר מיוצג על ידי מפלגה משלו בכנסת - צריך מנהיגות שבאמת דואגת לציבור הבוחרים ולא בדיוק מעניין אותם יחסי הציבור שלהם בציבור הכללי. 

הרב דרוקמן (לפחות בפעם השניה) אמר שבועיים לפני הבחירות של סוף הקדנציה, שהוא רק מחכה להשתחרר מהתפקיד הזה.

הרב רפי פרץ לא התאים, עשה כל טעות אפשרית, לא רשם שום הישג ובסוף מצא את עצמו באופן טבעי בחוץ.

וכולם, אכן, הו/ברחו מהתפקיד.

לא יודע אם זה בגלל שהם אנשי חינוך, או בגלל שהם אנשי ערכים ואידאולוגיה

חייב להבהיר - פוליטיקה זה מקצוע, כמו כל מקצוע צריך להתאים אליו. יש תלמידי חכמים ואנשי חינוך מובהקים, שנכנסו למקצוע ועשו זאת טוב -

לדוגמא: הרב חנן פורת, הרב יצחק לוי, הרב בני אלון ועוד.

לעומת זאת, היו רבים וטובים שהוצנחו לפוליטיקה משדה הרבנות והחינוך ונכשלו, לא כי הם לא ערכיים או לא אידיאליסטים - אלא כי לא התאימו למקצוע. וכן, תלמיד חכם שנכנס לפוליטיקה, צריך 'לפשוט את הפראק' מטאפאורית, על כל המשתמע מכך. הרב בני אלון, למרות שעבר לפוליטיקה מראשות ישיבה הודיע לעיתונאים להפסיק לקרוא לו 'הרב'.

אגב, זה נכון גם על המפלגות החרדיות - הרב רביץ באמת היה תלמיד חכם והרב שך זצ"ל זיהה בו כחות וקטף אותו למפלגה והוא תפקד שם מעולה. לעומת זאת היו כמה וכמה תלמידי חכמים אמתיים שהוצנחו לרשימות (בעיקר בש"ס, חוזרים על הטעות פעם אחר פעם) לא השיגו היישגים מהותיים ונפגעו מאוד בעצמם ובתורתם.

אגב, זה שפוליטיקה זה מקצוע, זה חלק מזה שאיני מתלהב מ'קטיפת הכוכבים' בכלל. זה מקצוע, ועבודה בתוך הכנסת או הממשלה, זה תת מקצוע ספציפי. כמובן, כל מערכת היא דינמית, לכן יהיו תמיד חדשים (וגם להם כדאי שיהיה נסיון בתחומים קרובים), חלקם יצליחו וחלקם יפלטו. אבל הדמיון של כל מיני אנשים ש"אם רק נחליף את כל ה... יפתרו כל צרותינו", הוא מגוחך ומזיק.

יש את אלו שכבר בגן הובילו את הילדים, שהיו וועד כיתה בכיתה ג', שהיו קומונרים לא כי הסניף תקוע והכריחו אותם אלא כי הם פשוט היו.

רוצה דוגמא מובהקת מהפוליטיקאים היום?

קח את יצחק ווסרלוף. הצלחה מטאורית, נכנס לכנסת בגיל שלושים, מייד נהיה שר וכל מי שעובד איתו מרוצה. הוא איתגר בתקשורת (איני זוכר באיזו תוכנית) שיביאו ראש מועצה אחד מהנגב/הגליל שידבר נגדו והם לא מצאו, למרות שכל ראשי המועצות לא רק שעולם המושגים שלנם רחוק מעולמו ת"ק פרסה אלא שהם גם כמעט כולם יכלו להיות ההורים שלו.

אבל, זה לא שהוא 'התחיל בגיל שלושים', כבר בגיל 17 היה במקביל קומונר סניף הרובע (סליחה, 'סניף בין החומות', שלא כל הבוגרים יטרפו אותי) ובמקביל יו"ר ההנהגה הצעירה של האיחוד הלאומי, וזה וזה בנוסף ללימודים. לפני שנכנס בגיל שלושים לכנסת - הספיק להיות המנכ"ל שהרים את מוסדות 'עז ואמונה' למה שהם.

לא אומר שכולם צריכים להיות כאלו דווקא. יש כאלו שבגיל מסויים עשו תפנית לפוליטיקה. אבל זה חייב להיות עם הרבה ענווה. עם הרבה 'שימוש' של אלו שהיו שם לפניך ולא לחשוב ש"הגעתי, כולם דום!". עם ידיעה שכולם בהתחלה אוכלים הרבה חצץ וחלק גדול מאוד ממי שניסה, נפלט.

לעניין זה ווסרלאוף אינו שחקן חדש.

אבל בהחלט, יש לו מזג פוליטי שחסר מאוד במחוזותינו. לא רק שכל ראשי המועצות גומרים עליו את ההלל, גם בכנסת הוא זוכה לאהדה מימין ומשמאל.

ככזה, האם נראה אותו אי פעם מוביל את המחנה האמוני בכנסת?

דומה שאין צורך להשיב.

שיא האבסורד במסע אל הכוכבים, היה בפריימריז השני לבית היהודי - כשהעיתונות המגזרית היתה מלאה בנהי על כך שהמתפקדים בחרו 'רשימה משעממת'. המשעממת הזאת היתה כשכולם עם רז'ומה של קדנציה מצ'וקמקת אחת של שנה וחצי. אפשר לטעון לגופם, אבל האכזבה מזה שאין 'חדשים' היתה מביכה והראתה 

היא צברה מספיק ניסיון בתור ראש עיר. זה לא שהיא באה מהחינוך ישר להובלת מפלגה.

הם יפסלו פה כל מי ששמו לא מתחיל באות ב' ולא מסתיים באות ץ'

ממה שאני יודע הוא לא בעניין, אבל אני חושב שהוא הביא לעם ישראל קול אחר וחשוב והייתי שמח לראות אותו ממשיך להביא את הקול הזה בעשייה ציבורית בכנסת (מי שאולי יש יותר סיכוי, וגם אדם מאוד ראוי, זה חברו להקמת פורום תקווה - אליהו ליבמן).

כי מעבר ל'קול האחר', יש לו נסיון פוליטי ממשי. צביקה מור המדהים, רק עבד מול הפוליטיקה, מעולם לא עסק בפוליטיקה.

כפי שכתבתי כאן:

הרב נריה אמר בעצמו, שהכניסה לתפקיד היתה טעות - אקטואליה וחדשות

פוליטיקה זה מקצוע וצריך לדעת אותו לפני שנכנסים לליגה הלאומית.

יש הרבה דוגמאות אחרות, מהעבר ומההווה של שחקנים חדשים שהתגלו כפרלמנטרים מעולים. לרב נריה ספציפית זה לא התאים, לאחרים כן. זו לא תורה מסיני.

מנהיג ראוי, לדעתי, הוא מי שמסוגל לרתום ראשי מפלגות אחרות לשיתופי פעולה בתחומים שונים, גם כשזה לא מחליק טוב בגרון.

ברקע זה נבצר מבינתי להבין מדוע יכולות להתקיים שיחות מאחורי הקלעים בין חרדים לרע"ם והמשותפת על תמיכה בחוק הגיוס, ומאידך ניסיונות לתאם מהלכים עם הציונות הדתית לא יקומו ולא יהיו.

תמיד סיפרו לנו שהציונות הדתית היא גשר בין חילונים לדתיים, אבל מסתבר שהגשר הזה הוא בדיחה.

סמוטריץ' וסופר אינם פטריוטים יותר מביסמוט, אבל בשונה משני הראשונים ביסמוט מבין שאם חוק הגיוס שגיבש לא יעבור בכנסת בשלוש קריאות (ויעצר בבג"ץ), הכנסת תתפזר במהלך חודש מרץ, וכעבור חצי שנה סמוטריץ' וחבריו האידיאולוגים בעיני עצמם, יראו את הכנסת הבאה בדיגיטל.  

אבל יש גם רבים, אידיאליסטים באמת ועם רעיונות יפים באמת - שנפלטו החוצה אחרי קדנציה או שתיים, בלי להשאיר חותם במקרה הטוב ואם הרבה בזיון במקרה הנפוץ. זה נכון באופן כללי ונכון שבעתיים על רבנים שבזיונם הוא כביכול בזיון התורה. כשנכתבו כאן בזמנו ביקורות על הרב פרץ, כל פעם היו שטענו שככה לא כותבים על רב. הבעיה היתה שהוא לא היה בתפקיד של רב, אלא של פוליטיקאי והתפקיד לא התאים לו.

אלו שכן נכנסו והצליחו, כמעט תמיד הם היו קודם בעסקנות הפוליטית/מפלגתית, אם זה במוניציפלי, אם זה בתוך המערכת המפלגתית או בתפקידים בכירים במשרדי הממשלה.

יש גם שצברו את הנסיון המקדים, בפעילות חוץ פרלמנטרית מול הכנסת והממשלה. עדיין גילה פינקלשטיין, שאין להטיל ספק בכישורי ההנהגה והניהול שלה, העידה על עצמה שהיה לה פשוט שהיא דג במים בוועדת חינוך ומכירה את החדר ועבודתו יותר מרוב הח"כים - ובפועל לקח לה כמעט שנתיים להבין איך כח"כית היא מזיזה שם דברים.

אז מי שחושב שיש לו לא רק רעיונות אידיאליים יפים, אלא גם כשרון ביצוע, מרפקים מתאימים וסבלנות לשבת בפיליבסטרים של דיקדוקי עניות של הסתייגויות על הסתייגויות לשמן - נאחל לו בהצלחה רבה, מערכת מוצלחת צריכה גם דם חדש, אבל שיבוא עם הרבה ענווה וסבלנות.

הרי בכל בחירות יש כאלה שנפלטים מהמערכת, וזה לא תמיד בהכרח קשור לפעילות שלהם. שמחה רוטמן, לדוגצה, הוא אחלה של פוליטקאי, אבל מאוד יכול להיות שהוא יפלט מהכנסת, גם במציאות שהציונות הדתית תעבור את אחוז החסימה. אותו הדבר בנוגע למיכל וולדיגר. 

אתה שואל במושגי בית דין של מעלה, כולם טובים, כולם אהובים, כולם ברורים.

חלק מלהיות מתאים למערכת פוליטית, זה להיות מסוגל להתנהל עם חבריך לדרך, כולל לדעת מה להגיד ומתי להגיד וכו'. לא אומר, יתכן שיש כאלו באמת מוצלחים שנפלטו מכל מיני סיבות, אבל בגדול חלק מההתאמה היא היכולת להחזיק.

אגב, זו אחת הסיבות שאני מאוד מסתייג מכניסת תלמידי חכמים לפוליטיקה. יש פער מהותי בין הבירור הנוקב של בית המדרש (גם בו צריך לדעת מתי "מצווה שלא לומר וכו' ובכ"ז...), לבין התנהלות פוליטית שדורשת פשרות הכרחיות ולא פעם בחירה ברע במיעוטו - מעטים מאוד מסוגלים להחזיק את שני הצדדים בלי להסתבך.

ספציפית - אני מאוד מקווה ששמחה רוטמן יהיה גם בקדנציה הבאה. לגבי וולדיגר, בפעם הקודמת הצבעתי לה, גם בפריימריז, לא בטוח שהייתי חוזר על זה אם היה שוב.

איש ארגון מעולה שעשה חיל בהנהלת בתי הדין הרבנים, וכעבור זמן הצטרף לפוליטיקה כנציג תקומה, ושם לא היתה לו תקומה, ועבר לבית היהודי, וגם בליכוד הוא היה... ועכשו הוא שוב בבתי הדין הרבניים.

בבתי הדין הרבניים יש לו משרה מוגדרת ומטרה מוגדרת, כך לדבריו, ויש יותר מרמז שלציונות הדתית, כמפלגה בכנסת, אין מטרה (ואין חזון), ואין יעדים מוגדרים, והדברים נכתבים בצער. 

בזה צריך לטפל, ולא בהצנחת כוכבים מהחלל החיצון, ובעיקר מהצבא.

כשהזכרתי למעלה את שמה של עליזה בלוך, לא בכדי הזכרתי, ודי לציין שהיא לא אשת צבא בדימוס.

בגלל זה הוא עזב את תקומה, למרות שיכל להכנס דרכה גם לכנסת הבאה, כשהוא מתנשא על חבריו שהוא "מוותר על השריון ומתמודד בפריימריז" ורק 'שוכח' לספר שבעוד לו יש כסף לפריימריז, משנים ארוכות של תפקידים בכירים בשירות המדינה, חבריו לסיעה אורית סטרוק שעשתה שנים רבות בהתנדבות למען העם והארץ, זבולון כלפא שהיה חבר מושב שיתופי וכו' - לא מסוגלים כלכלית להתמודד בפריימריז כזה.

בלילה שבנט הכריז על עריקתו - מוטי יוגב הציע לדרוש מנתניהו שהיות ובנט ושקד פרשו מהסיעה, שיפטר אותם מהממשלה ויתן את התפקידים שבהסכם הקואליציוני לחברי הסיעה - מה שהיה משפר את ההתמודדות לכנסת הבאה. משום מה הרב בן דהן מיסמס זאת בטענות על 'דרך ארץ' ואנחנו לא נקמנים.

אני חושב ששמחה רוטמן הוא דוגמה מאוד טובה, אז אני אמשיך איתו. היום הוא ציין 100 חוקים שעברו אצלו בוועדת החוקה בשלוש השנים האחרונות, ובכל זאת, ייתכן מאוד והוא לא יהיה בכנסת הבאה.

האם הכישלון הוא שלו? לא חושב שזה נכון לקבוע כך. קורה בפוליטיקה הישראלית שמפלגה קיבלה בבחירות מסויימות X מנדטים והכניסה הרבה חברי כנסת, ובבחירות. לאחר מכן היא קיבלה מעט פחות מאלף ואחת סיבות (התנהלות מפלגתית, מפלגת אווירה חדשה, קמפיין לא מוצלח), והוא מוצא את עצמו בחוץ. בטח במפלגה שבה אין פריימריז והוא לא יכול לשפר את מעמדו בכוחות עצמו.

אני לא חושב שאפשר להאשים את רוטמן בזה שהמקום שלו נהיה בבחירות האלה, כפי המסתן בכתיבת שורות אלו, כפחות ריאלי. במציאות שכזאת אין לו בכלל את האפשרות להחזיק, כי זה לא תלוי בו.

וזה לא רק רוטמן, זה הרבה אנשים טובים ואחרים שנדחקו עם השנים החוצה, בין היתר על ידי כוח רענן שבא מבחוץ (כצ'לה, אורי אריאל). כך עובדת השיטה הפוליטית בישראל. 

בנוסף, גם כתבתי שממה שאני מכיר - הוא לא בעניין (לעומת זאת, אישתו בריאיון לישראל היום אחרי השחורר של איתן היא אמרה שהוא צריך להמשיך בעשייה הציבורית)

אני, אגב, הבנתי שהשאלה מבקשת להיות ריאלית במידה מסוימת - ולא סתם ציון שמות שהייתי רוצה לראות. כנראה הבנו את השאלה באופן שונה.

שרקי במקום שני בזהות אחרי פייגלין.

סתם... אני נגד זהות.

אבל באמת פייגלין הציע לו לפני 5 שנים לרוץ בזהות במקום שני ברשימה, והרב שרקי סירב (ובאופן כללי הוא נגד לגליזציה של כל סוגי הסמים)

במערכת קשוחה שדורשת הרבה מרפקים?

הדתית לאומית- כמובן.

אני קורא בין השורות, אי אמון גורף ומוחלט בשחקנים דהיום, אחרת אין להבין מדוע שרשור זה עלה לאויר. 

למה קפצת

על שאלת דוד פסיג שלי

לא שמעתי על זה. למי הוא מייעץ?

אם כי, בכל מקרה, לא כל יועץ הוא גם מוכשר להיות פוליטיקאי. אלה לא דברים חופפים.

הגבורה/אם תרצו.

ואם נלך על שמות:

צביקה מור,

אורית מרק אטינגר,

שרה העצני כהן,

שי מימון,

גיל ברינגר,

דוד פטר,

אבידע בכר,

חיים ביבס,

יאיר אנסבכר

גם ככה כולם בכנסת לא עושים כלום, אז לפחות שיהיה מי שיגרום להם לעשות התעמלות ושיהיו שם קצת צחוקים. 

בס"ד

אי אז בבחירות 2013 ומפלגת כלכלה הזכורה לטובה עם הג'ינגל שלה

התבלבל? יובל המבולבל יתמודד על מקום בכנסת - וואלה חדשות

יושב לך במשכן הכנסת עם בגד ים ואוכל בננה לא מקולפת... 

זה בכל מקרה קרקס, אז לפחות שיהיו ליצנים טובים. 

הבוז הציבורי (שהתשקורת מהדהדת במודע) לנציגים שלנו, אלו שאנחנו שולחים, זה חלק ממה שיוצר את האווירה שמאפשרת לגורמים הלא נבחרים להשתלט על עוד ועוד תחומים.

(נ.ב. אין לי @ספק שאותך זה לא ישכנע, אבל מקווה שאחרים כן יהיו קשובים)

המשכורת הנפוחה שלהם שעבורה הם מציפים אותנו באג'נדות שלהם ובהרבה רוע.

זה באמת לא שכנע אותי. 

הקב"ה לא הבטיח לנו כמה זמן ומאמץ אנחנו עוד צריכים עד הגאולה השלמה. עד אז יהיו עוד סבבים בוריאציה כזאת או אחרת, נגד האויב הזה או האחר. התפקיד שלנו אינו לפרשן מהצד ובוודאי שלא לזרוע דכדוך ויאוש. יש *איסור מהתורה* לירא בשעת מלחמה.

עם ישראל חי ומנצח. בשנתיים וחצי האחרונות שינינו את מפת ישראל ומפת העולם. רוב ככמעט כל ראשי הטרר שונאי ישראל, ירדו שאולה.

האיום הכמעט מיידי, של אירן גרעינית שמשמעותו ח"ו שואה, הוסר במבצע עם כלביא וכעת משלימים את המלאכה. חסרי סבלנות כמותך, התלוננו כל כך, על זה שלא סיימו. עם קצת סבלנות, היית מבין שהיו צריכים להיערך לכך - מבחינת תכניות, אימונים, חימושים. לכן עשו הפסקה ופייק מו"מ.

בנתיים החזרנו את כל החטופים (מי היה מאמין)! כשאנחנו נשארים עם פרימטר מאוד רציני ויושבים על 'רכס השבעים' השולט ברצועה. המשכנו להחליש את חיזבאלה ולבסס את האחיזה בבשן.

עוד רבה הדרך, אך אחד לא משלה את עצמו שמחר בבוקר גר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ. אבל קצת עין טובה לא תזיק...

על פי הערכות זה משהו שיקח בין שנה לשנה וחצי. לא ארה"ב ולא מדינת ישראל מתכוונות להיות כל הזמן הזה להיות בלחימה מול איראן. מה שכן, האפקט של הלחימה כעת היא התשתית שתביא בהמשך להתקוממות גדולה יותר של העם האיראני אל מול משטר חלש הרבה יותר.

אגב, גם ההתקומומות הקודמת לא הייתה יוצאת אל הפועל בזכות 'עם כלביא'.

בהתחלה אמרו נצחון נצחון נצחון נצחון נצחון, מילואים מילואים מילואים מילואים מילואים, יחד יחד יחד יחד 

וכל שאר האמירות כאילו שעכשיו זו המלחמה הגדולה, אם כל המלחמות, שאחריה יהיה נצחון אמיתי,

שינוי אסטרטגי בכל מה שקשור לבטחון וכל מה שכל ישראלי שפוי רוצה כבר עשרות שנים.

ולא עברו שבועיים, וכבר הופכים את זה באופן רשמי ל"סבב".

פעם הבאה, אחרי שסין וצפון קוריאה יעזרו להם לבנות הכל מחדש, הפעם הרבה יותר עמוק

כך ששום פצצה לא תוכל להגיע אליהם, יהיה מלחמה פי הרבה מאד יותר קשה.

כל מה שקורה עכשיו - לחינם. הבל הבלים. בזבוז זמן, כסף. הרוגים ופצועים לשווא.

דובר צה"ל: "כל יום במלחמה מרחיק את הסבב הבא"

גם אם נלחמת והרחקת את זה בשנתיים, בינתיים היה לך שנתיים של שקט. זה לא "ניצחון מוחלט" אבל אני חושב שהשגי המלחמה עד עכשיו לא רעים בכלל. אפילו בצד של עזה.

איראן הייתה סוחטת את כל האזור, מכריחה את ארה"ב לנטוש את כל הבסיסים, ולקינוח הייתה כנראה פותחת מלחמת עולם בכל מקרה (או בהחלט משמידה את ישראל).

לכן, ארהב הביאה לפה למעלה משליש של הצבא שלה, ועוד היד נטויה. ללא החלפת משטר האסטרטגיה האיראנית תמשיך להתקדם, ובכך לא עשינו כלום.

לכן, המלחמה הזו לא תוכל להסתיים בלי שלטון חדש על איראן. וגם אם פתאום ייראה לך שעוצרים, זה יהיה שלב מחושב מאוד שיביא בעקבותיו את הקץ האיראני. כמו ש"עם כלביא" הכין את השמיים האיראניים למללמה הנוכחית, התחיל פגיעה אנושה בגרעין, ועיכב דרמטית את תיכנית הטילים הבליסטיים. עכשיו עושים שימוש בנצחונות של חודש יוני.

ולגבי טראמפ? הוא אוהב לבלבל את התקשורת, ואולי גם קצת את האויב (למרות שלאויב יש מודיעין, כך שההצהרות למעשה מכוונות אל ההמונים). תבחן את המעשים שלו, לא את הלוחמה הפסיכולוגית שלו.

עם ישראל חי!

לקב"ה   אם א נ ח נ ו ננצח ונביס את כל אויבינו?

האם זה השלום שהקבה" מתכוון אליו באומרו: "ונתתי שלום בארץ...."

אולי זה לא נגמר לגמרי ונמשך ונמשך, כי הקב"ה רוצה שנבין משהו?

אולי יש יותר מדי כוחי ועוצם ידי? אפילו טראמפ, כשהוא מודה, הוא

מסיים "ובמיוחד לקב"ה"?

אומנם יש המון סד"ש, ברחמיו עלינו, אבל האם לא נדרש מאיתנו,

לפחות, להבין שיש מישהו מלמעלה שמנהל הכל?

האם היעוד שלנו הוא לחסל את אויבינו וזהו?

למה בכלל הגענו לארץ הזו?

המשטר באירן על סף קריסה. להמשיך לפתח את הגרעין כבר לא בראש שלו.

שתמשיך לשתוק.

כי סייג לחכמה שתיקה.

היא הופכת עמדה, וטוענת שכוחות מיוחדים נשלחו ללבנון לשם מטרה מיותרת.

אוי הפוזיציה.

להביא חלל לקבר ישראל, זו מצווה גדולה מאוד, אבל לא מצדיקה סיכון חיים.

עדיין היא היתה מהצעקניות היותר בולטות של קפלן.

לו בשל כך בלבד, מול כל עמדה שלה תהיה אשר תהיה, אני אציג עמדה הפוכה.

יש לי תמיהות גם לגבי התנהלותה בחייה הפרטיים, אבל זה לא שייך לכאן.

אז אתה מודה בפה מלא שאינך ענייני.

תודה.

אשתמש בזה בהמשך, כשמול כל מיני אחרים שאינך מחבב, תציג עמדה הפוכה על כל הדברים הטובים שהם עושים...

זה מה שכתבתי, ובמטותא, אל תעשה מניפולציה על דברי.

זה לא יפה.

ולגופן של עניין, ידעו טייסי חיל האויר שמרחיקים טוס עד 2000 ק"מ מהבית, שצה"ל יעשה הכל, ה-כל, כדי להשיב הביתה אותם או את גופותיהם.

כלפי הדעות של תמי ארד  הודת שאינך עניני, זה נכון באותה מידה כלפי רבים וטובים אחרים, שאתה אובססיבי לגביהם.

לגופו של עניין, כשאתה אומר "צה"ל יעשה הכל, הכ-ל", מה זה כולל?

אם בשביל להשיב את גופותיהם יהיה צריך להפציץ את תל אביב על יושביה, או לשחרר את יחיא סינואר הבא, אתה גם בעד?!

מחילה, אתה מדבר כל היום על 'קפלניסטים' ומגדיר כל מי שבפרומיל לא מוצא חן בעינך כ'קפלניסט', אבל אתה נופל באותו מקום בדיוק. בדיוק השיח של "לעשות הכל כדי להחזיר אותם" - הוא השיח שגרם שלמרות הישגים מדהימים שלנו במלחמה, החמאס עדיין קיים ושולט בחלק מהרצועה.

אם אומה חפצת חיים אנחנו, חייבים לחזור לתודעה שבה הכלל קודם לפרט. כמובן, איננו רוסים ששולחים אלפים כבשר תותחים. כמובן נעשה מאמצים רבים שחיילנו יחזרו ממשימותיהם בשלום ונעשה *מאמצים רבים*, שמי שמסר נפשו - יושב לקבר ישראל. אבל ממש לא *הכל*.

הדעה שלה לגבי החזרת נעדרים היא פוליטית נטו, וכשגילתה הזדמנות לנגח את הממשלה היא קפצה כמוצאת שלל רב.

כשהיו חטופים ונעדרים בעזה היא נבחה בקפלן: את כולם ע-כ-שו... וכשחיילים נפלו במהלך פעילות מבצעית להשבתם, זה לא הזיז לה.

מעבר לכך, זמן קצר ביותר לאחר שנשבה בעלה היא היתה בזוגיות חדשה... שיהיה לה לבריאות.

בניגוד למשפחות נעדרי קרב סולטן יעקב שלא מוותרים על יקיריהם, רון מעניין אותה רק לשם עשיית הון פוליטי.

לכן, כל מה שאצלה שחור, אצלי הוא לבן, וכן להיפך.

לגבי איתור נעדרים, מדיניות משרד הבטחון לא השתנתה כהוא זה מאז מלחמת השחרור וטוב שכך, וגם עכשו אין לשנות.

והדעה שהיא הביעה השבוע נכונה, בלי שום קשר לשום דבר אחר. לא טענתי שבגלל שהיא אומרת זה נכון (וממילא ממש לא חושב שכלל מה שאתה חושב עליה רלוונטי).

אמרתי שהדברים שהיא אמרה אתמול נכונים, לא בגללה, אלא כי אני משתדל להיות ענייני.

לגבי מה שכתבת ספציפצת , לא יודע אם היא אמרה "את כולם עכשיו" (חיפשתי בגוגל, לא מצאתי), אבל כן ראיתי אותך, כאן, בהודעה הזאת:

*מול כל עמדה שלה* - אקטואליה וחדשות

טוען שצריך לעשות *הכל* כדי להביא גופות לקבר ישראל. כולנו מסכימים שצריך לעשות מאמצים מרובים, אבל בשום אופן לא *הכל*. כשאתה אומר *הכל* אתה לחלוטין מאבד את השיקולים הכלליים לטובת השיקול הפרטי.

לגבי פדיון שבויים, ההלכה היהודית ברורה לגמרי.

וכאן זה סיפור אחר.

פדיון שבויים וכל מה שנאמר עליו בפוסקים, עוסק ביהודים שנשבו וגויים מחזיקים בהם על מנת להשיג כסף תמורתם או למכור אותם לעבדים וכד'. כאן יש הלכות שדורשות הכרעה בכל מציאות ספציפית, שמצד אחד זו מצווה גדולה, הקודמת לכל הצדקות ומותר למכור בשבילה ספר תורה וכד'.

מאידך יש הגבלה ברורה ש"אין פודין את השבויים יותר מכדי דמיהם", בדיוק בשביל לא להפוך את העניין לכדאי לגויים - כלומר גם במצב של גלות, הכלל קודם לפרט.

בימינו גם שבויים חיים, אינם בגדרי 'פדיון שבויים' המדובר. השבויים הם חלק מהמלחמה של האוייב בנו. השיקולים לפעמים דומים ולכן לפעמים אפשר בזהירות לדמות מלתא למלתא, מהלכות שנאמרו לגבי פדיון שבויים, אבל פשוט שאין זהות. השיקול הכללי - מצד אחד לא לתת לאוייב להשפיל אותנו במציאות של שבויים ומצד שני לא להפוך את השבי לנשק קטלני, היחיד שמדינת ישראל מתקפלת בפניו - גובר על שלל השיקולים הפרטיים והפרצופים של פלוני ואלמוני שדחפו לנו בכל פינה.

כשמדובר על גופה, זה בכלל לא הסיפור. אין כאן שבוי שנמצא בסכנה. כמובן, הבאתו לקבר ישראל היא מצווה גדולה של גמילות חסד עם המתים ועם החיים - אבל אינה מצדירה כלל סיכון חיים נוספים.

שים לב לצילום מסך שהעלתי בתגובתי הקודמת.

מתקשה להאמין שאינך מכיר את זה.

מבין שבשביל להתנגד לתמי ארד, אתה מוכן לזרוק את השכל הישר. רחמנות עליך.

מאז מלחמת השחרור.

לא כולל לתלות את כל הג'ינג'ים... אם זה יהיה המחיר שידרשו מאיתנו לשלם.

בשביל חטופים חיים, מדינת ישראל עשתה הסטוריה, בשורה של מבצעים הירואיים שאומרים שאכן הפרטים מוכנים לסכן את עצמם בשביל טובת הכלל, אכן חלק מטובת הכלל - שלא יהיו קלפי מיקוח בידי האוייב.

רק בארבעים השנה האחרונות, במסגרת רוחות השלום והעייפות ממלחמות, מדינת ישראל איבדה את הראש בנושא.

הדיון פה הוא על השבת גופות נעדרים, ולא על עסקאות שערורייתיות.

בענייננו, משרד הבטחון וצה"ל מעולם לא ויתרו על נעדר כלשהו. החריג הוא נעדרי הצוללת דקר שירדו למצולות.

הרבנות הצבאית מציינת מידי שנה את ז' באדר כיום זכרון לחיילי צהל שמקום קבורתם לא נודע.

ופתאום קמה בבוקר אשה שנויה במחלוקת פוליטית, ודורשת הלכה למעשה לנטוש את החיפושים אחר מי שהיה פעם, בעבר הרחוק, בעלה או בן זוגה.

היא אמרה דבר שהוא כל כך פשוט והגיוני וגם נכון הלכתית, שאיני מבין איך הפוזיציה כל כך מעוותת את דעתך, שאתה מלביש תילי תילים של עניינים לא קשורים כדי להתנגח.

כל מה שהיא אמרה, זה שלא *לסכן חיים* בשביל הבאת חלל לקבורה. ככל הידוע לי, האזכרה של הרבנות הצבאית, לא כוללת סיכון חיים...

ואין לנו קצה חוט אמין באשר לגורלו, משכך מרוכזים המאמצים בתחום המודיעיני, וכשמגיע מידע ולו קלוש, יוצאים למבצעים גדולים או קטנים במדינת אויב, שמטבע הדברים כרוכים בסיכון חיי אדם.

אשר לתמי ארד, אם נחושה שלא לסכן חיי אדם, משתמע שהשבת רון נמצא אצלה במקום לא גבוה, ולא יכול להיות אחרת.

אלא שלאור התנהגותה הקפלניסטית בסוגיית הגופות בעזה, אנן סהדן שבבחירה בין השבתו, מה שיביא אולי עוד חצי מנדט לנתניהו, ובין השארתו לנצח בידי האוייב- האפשרות השניה מועדפת עליה.

דחילאק, קצת יושרה. בשרשור הזה אתה משמיע בדיוק את המסרים ששנתיים פימפמו בקפלן.

קפלניסטים לא יכולים להטריד את טלי גוטליב ואחר כך ליילל שמרדכי דוד מטריד אותם.

ומרגע שהקפלניסטית תמי ארד פערה את פיה, היא תבחן לגופו של אדם ולא לגופו של עניין.

וכאן גופו של עניין וגופו של אדם כרוכים וקשורים זה בזה.

סיימתי

צילמתי לך מסך

והאמת, לא ראיתי עד עכשיו וזה גם לא משנה במיוחד. כפי שציינתי, לא הבאתי את זה כי "אם תמי ארד אומרת - זה נכון", ממש לא. הבאתי את זה כי הפעם היא אמרה דבר נכון.

תודה רבה על כל תפעול הפורומים והאתר.

תמי ארד באמת דיברה בכיכר החטופים וכו' וגרמה אז נזק עצום. אני לא ממעריציו של @איתן גיל  אבל חייב להודות שבמקרה הזה לטענה הזו יש מקום. נורא קל להשתמש בדבר הנכון הזה נגד הממשלה ולדבר הפוך לפני שנתיים במקדש של דת החטופים.

חשובה מאוד מאוד, אך לא מצדיקה סיכון חיים.

לגבי האירוע הספציפי - איני יודע יותר מידי. יש הרבה רחשים שלמרות הכרזת רוה"מ, היו לו עוד מטרות מה שמשנה את התמונה.

מלבד זאת, לפי מה שטוענים ברוטר ובכל מיני וואצפים, מעז יצא מתוק. כחות של חיזבאלה שבאו משני כיוונים וחשבו לסגור על כוחותינו, תקפו אחד את השני והרגו לעצמם עשרות רבות.

לגמרי.

כמובן, ד' רוצה שעם ישראל ינצל וזה מה שיהיה. אם לא מכאן, אז משם, רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר. אבל, בהחלט לבחירה שלנו יש משמעות. זה ממש לא הכוכבים הסתתדרו.

בתוך המציאות המסובכת, נתניהו שממש לא חף מטעויות עבר והיה לו חלק מרכזי בבניית הקונספציה שהביאה אותנו עד שמחת תורה תשפ"ד - התגלה כמנהיג גדול מאוד.

ההחלטה להמשיך להלחם בחורף ובקיץ תשפ"ד מול לחצים מטורפים מבית ומחוץ, גם כשאולי עמדו על השולחן הצעות כאלו ואחרות להפסיק בתנאים שהציבוריות והתשקורת היתה מקבלת, תחשב לדורות שניה רק להחלטה של בן גוריון להקים מדינה למרות כל הלחצים וההפחדות.

שה' "מסדר את הכוכבים".

חז"ל מדברים הרבה על השפעת הכוכבים על מאורעות העולם, ואפילו כשהם אומרים "אין מזל לישראל" - ההוכחות שלהם לזה הן מהסיפורים שדברי האסטרולוגים כמעט התקיימו!

אלא שהכוכבים אינם עצמאיים, ויש מי שמנהל אותם, והם לא "מחליטים" מה יקרה לנו וכו'.

אז כן, הכוכבים הסתדרו לפקודת מפקדם - הלא הוא הקב"ה - כדי לעזור לנו...

"לב מלך ביד ה'" ולכן הכוכבים פה מקבלים עזרה כשהם מסתדרים.

והשילוב הזה עכשיו קורה בימינו.

הרבה פחות מהעוטף אבל לגמרי חטף. חשבנו פעם שטילים על תל אביב (או ראשון, זכור לי מצוק איתן) יעזרו לטפל בבעיה והסתבר שגם זה לא נכון.

אבל ההתנתקות לא הגיעה מחלל ריק, זה הגיעה בעקבות הסכמי אוסלו שהפכו את עזה לגיהינום. 

העוטף חטף המון, החיים היו כמו מצב חירום נצחי. קשה להבין איך המדינה ככה הפקירה אותם ואיך כולם חיו עם זה בשלום (לא מעניין אותי מי היה הרמטכל או ראהמ בכל רגע. להיפך, כשבנט/לפיד נכנסו לתמונה הייתי בטוח שכשמאל-מרכז וככאלה שחייבים להוכיח את עצמם, הם יעשו מה שביבי לא עדה כל השנים. עובדתית, קיבלנו בדיוק את אותה גברת בשינוי אדרת...).

זה אכן מזעזע, ומי שמכיר את תושבי האזור שם יודע כמה זה היה מפחיד והזוי...