שבענו מכוכבים שעולים בצורה מטאורית ונופלים באותה צורה.

היו קודם חברי מועצה, מזכירי ישוב וכד'.

מי שעולים לי בשלוף זה ניר ברקת ובעבר צבי הנדל ורון נחמן, דוד לוי, משה קצב (בעעע).

איציק בונצל מצטרף לפוליטיקה. לא בתור שק אלא בתור חבר כנסת. אם יתברר שזה היה מהלך מוצלח, שיקבל תפקיד שר בבחירות העוקבות.

אבל אני אשמח שיכנס לפוליטיקה בגלל הדעות הכלכליות (המאוד ימניות) שלו

אם אני זוכר נכון הוא נוטה שמאלה מדינית וימין כלכלי.

לגיטימי לומר שאחד המרכיבים הללו חשוב יותר מהשני,

אני לא חושב ששמאל זה פסול אוטומטי.

מבחינה מדינית. 

להמציא את השמאל מחדש: הדרך אל השלטון לא רצופה בגנרלים - עידן ארץ

נותן כיוון אך לא מחייב

צריכה להוביל את הציונות הדתית.

היא אשת חינוך.

היא אשת ארגון.

תוכה כברה.

היא תחזיר את עטרת הציונות הדתית ליושנה.

או משהו כזה.

יש מצב שעשתה שם דברים גדולים

אבל אני לא יודע אם הייתי רוצה לראות אותה בפוליטיקה ארצית. אני בעיקר חושש מהשאלה "איזה ציונות דתית" היא. לא צריך עוד חילי טרופרים, אלעזר שטרנים, ונפתלי בנטים. 

למען הסר ספק, אני לא קובע שהיא כזו כי אינני מכיר מספיק.

תנוחי

להוות גורם משפיע ודומיננטי בשדה הפוליטי המאוד קשוח

כדי להגיע להישגים לציבור הבוחרים של מפלגה - צריך להיות

חזקים במאבקי כוח, בפוליטיקה מלוכלכת - לא משהו שאשת חינוך נקייה מתאימה להיות הקטר שמוביל אחריו את קרונות

הרכבת של הציונות הדתית לאומית, הציבור הלא החרד"לי של סמוטריץ' או ימני-רדיקלי שמזוהה עם בן גביר 

הרב דרוקמן.

הרב רפי פרץ

ועוד רבים וטובים

לעשות סיבוב על הבוחרים. 

לרדת משנים עשר מנדטים לשמונה, ואחר כך לא לעבור את אחוז החסימה.

הגיוני בסך הכל.

כמו הנציגים של המפלגות החרדיות שדואגים היטב לאינטרסים המאוד ספציפיים שלהם.  

כל עוד אנחנו במשטר מרובה מפלגות, שכל מגזר מיוצג על ידי מפלגה משלו בכנסת - צריך מנהיגות שבאמת דואגת לציבור הבוחרים ולא בדיוק מעניין אותם יחסי הציבור שלהם בציבור הכללי. 

הרב דרוקמן (לפחות בפעם השניה) אמר שבועיים לפני הבחירות של סוף הקדנציה, שהוא רק מחכה להשתחרר מהתפקיד הזה.

הרב רפי פרץ לא התאים, עשה כל טעות אפשרית, לא רשם שום הישג ובסוף מצא את עצמו באופן טבעי בחוץ.

וכולם, אכן, הו/ברחו מהתפקיד.

לא יודע אם זה בגלל שהם אנשי חינוך, או בגלל שהם אנשי ערכים ואידאולוגיה

חייב להבהיר - פוליטיקה זה מקצוע, כמו כל מקצוע צריך להתאים אליו. יש תלמידי חכמים ואנשי חינוך מובהקים, שנכנסו למקצוע ועשו זאת טוב -

לדוגמא: הרב חנן פורת, הרב יצחק לוי, הרב בני אלון ועוד.

לעומת זאת, היו רבים וטובים שהוצנחו לפוליטיקה משדה הרבנות והחינוך ונכשלו, לא כי הם לא ערכיים או לא אידיאליסטים - אלא כי לא התאימו למקצוע. וכן, תלמיד חכם שנכנס לפוליטיקה, צריך 'לפשוט את הפראק' מטאפאורית, על כל המשתמע מכך. הרב בני אלון, למרות שעבר לפוליטיקה מראשות ישיבה הודיע לעיתונאים להפסיק לקרוא לו 'הרב'.

אגב, זה נכון גם על המפלגות החרדיות - הרב רביץ באמת היה תלמיד חכם והרב שך זצ"ל זיהה בו כחות וקטף אותו למפלגה והוא תפקד שם מעולה. לעומת זאת היו כמה וכמה תלמידי חכמים אמתיים שהוצנחו לרשימות (בעיקר בש"ס, חוזרים על הטעות פעם אחר פעם) לא השיגו היישגים מהותיים ונפגעו מאוד בעצמם ובתורתם.

אגב, זה שפוליטיקה זה מקצוע, זה חלק מזה שאיני מתלהב מ'קטיפת הכוכבים' בכלל. זה מקצוע, ועבודה בתוך הכנסת או הממשלה, זה תת מקצוע ספציפי. כמובן, כל מערכת היא דינמית, לכן יהיו תמיד חדשים (וגם להם כדאי שיהיה נסיון בתחומים קרובים), חלקם יצליחו וחלקם יפלטו. אבל הדמיון של כל מיני אנשים ש"אם רק נחליף את כל ה... יפתרו כל צרותינו", הוא מגוחך ומזיק.

יש את אלו שכבר בגן הובילו את הילדים, שהיו וועד כיתה בכיתה ג', שהיו קומונרים לא כי הסניף תקוע והכריחו אותם אלא כי הם פשוט היו.

רוצה דוגמא מובהקת מהפוליטיקאים היום?

קח את יצחק ווסרלוף. הצלחה מטאורית, נכנס לכנסת בגיל שלושים, מייד נהיה שר וכל מי שעובד איתו מרוצה. הוא איתגר בתקשורת (איני זוכר באיזו תוכנית) שיביאו ראש מועצה אחד מהנגב/הגליל שידבר נגדו והם לא מצאו, למרות שכל ראשי המועצות לא רק שעולם המושגים שלנם רחוק מעולמו ת"ק פרסה אלא שהם גם כמעט כולם יכלו להיות ההורים שלו.

אבל, זה לא שהוא 'התחיל בגיל שלושים', כבר בגיל 17 היה במקביל קומונר סניף הרובע (סליחה, 'סניף בין החומות', שלא כל הבוגרים יטרפו אותי) ובמקביל יו"ר ההנהגה הצעירה של האיחוד הלאומי, וזה וזה בנוסף ללימודים. לפני שנכנס בגיל שלושים לכנסת - הספיק להיות המנכ"ל שהרים את מוסדות 'עז ואמונה' למה שהם.

לא אומר שכולם צריכים להיות כאלו דווקא. יש כאלו שבגיל מסויים עשו תפנית לפוליטיקה. אבל זה חייב להיות עם הרבה ענווה. עם הרבה 'שימוש' של אלו שהיו שם לפניך ולא לחשוב ש"הגעתי, כולם דום!". עם ידיעה שכולם בהתחלה אוכלים הרבה חצץ וחלק גדול מאוד ממי שניסה, נפלט.

לעניין זה ווסרלאוף אינו שחקן חדש.

אבל בהחלט, יש לו מזג פוליטי שחסר מאוד במחוזותינו. לא רק שכל ראשי המועצות גומרים עליו את ההלל, גם בכנסת הוא זוכה לאהדה מימין ומשמאל.

ככזה, האם נראה אותו אי פעם מוביל את המחנה האמוני בכנסת?

דומה שאין צורך להשיב.

שיא האבסורד במסע אל הכוכבים, היה בפריימריז השני לבית היהודי - כשהעיתונות המגזרית היתה מלאה בנהי על כך שהמתפקדים בחרו 'רשימה משעממת'. המשעממת הזאת היתה כשכולם עם רז'ומה של קדנציה מצ'וקמקת אחת של שנה וחצי. אפשר לטעון לגופם, אבל האכזבה מזה שאין 'חדשים' היתה מביכה והראתה 

היא צברה מספיק ניסיון בתור ראש עיר. זה לא שהיא באה מהחינוך ישר להובלת מפלגה.

הם יפסלו פה כל מי ששמו לא מתחיל באות ב' ולא מסתיים באות ץ'

ממה שאני יודע הוא לא בעניין, אבל אני חושב שהוא הביא לעם ישראל קול אחר וחשוב והייתי שמח לראות אותו ממשיך להביא את הקול הזה בעשייה ציבורית בכנסת (מי שאולי יש יותר סיכוי, וגם אדם מאוד ראוי, זה חברו להקמת פורום תקווה - אליהו ליבמן).

כי מעבר ל'קול האחר', יש לו נסיון פוליטי ממשי. צביקה מור המדהים, רק עבד מול הפוליטיקה, מעולם לא עסק בפוליטיקה.

כפי שכתבתי כאן:

הרב נריה אמר בעצמו, שהכניסה לתפקיד היתה טעות - אקטואליה וחדשות

פוליטיקה זה מקצוע וצריך לדעת אותו לפני שנכנסים לליגה הלאומית.

יש הרבה דוגמאות אחרות, מהעבר ומההווה של שחקנים חדשים שהתגלו כפרלמנטרים מעולים. לרב נריה ספציפית זה לא התאים, לאחרים כן. זו לא תורה מסיני.

מנהיג ראוי, לדעתי, הוא מי שמסוגל לרתום ראשי מפלגות אחרות לשיתופי פעולה בתחומים שונים, גם כשזה לא מחליק טוב בגרון.

ברקע זה נבצר מבינתי להבין מדוע יכולות להתקיים שיחות מאחורי הקלעים בין חרדים לרע"ם והמשותפת על תמיכה בחוק הגיוס, ומאידך ניסיונות לתאם מהלכים עם הציונות הדתית לא יקומו ולא יהיו.

תמיד סיפרו לנו שהציונות הדתית היא גשר בין חילונים לדתיים, אבל מסתבר שהגשר הזה הוא בדיחה.

סמוטריץ' וסופר אינם פטריוטים יותר מביסמוט, אבל בשונה משני הראשונים ביסמוט מבין שאם חוק הגיוס שגיבש לא יעבור בכנסת בשלוש קריאות (ויעצר בבג"ץ), הכנסת תתפזר במהלך חודש מרץ, וכעבור חצי שנה סמוטריץ' וחבריו האידיאולוגים בעיני עצמם, יראו את הכנסת הבאה בדיגיטל.  

אבל יש גם רבים, אידיאליסטים באמת ועם רעיונות יפים באמת - שנפלטו החוצה אחרי קדנציה או שתיים, בלי להשאיר חותם במקרה הטוב ואם הרבה בזיון במקרה הנפוץ. זה נכון באופן כללי ונכון שבעתיים על רבנים שבזיונם הוא כביכול בזיון התורה. כשנכתבו כאן בזמנו ביקורות על הרב פרץ, כל פעם היו שטענו שככה לא כותבים על רב. הבעיה היתה שהוא לא היה בתפקיד של רב, אלא של פוליטיקאי והתפקיד לא התאים לו.

אלו שכן נכנסו והצליחו, כמעט תמיד הם היו קודם בעסקנות הפוליטית/מפלגתית, אם זה במוניציפלי, אם זה בתוך המערכת המפלגתית או בתפקידים בכירים במשרדי הממשלה.

יש גם שצברו את הנסיון המקדים, בפעילות חוץ פרלמנטרית מול הכנסת והממשלה. עדיין גילה פינקלשטיין, שאין להטיל ספק בכישורי ההנהגה והניהול שלה, העידה על עצמה שהיה לה פשוט שהיא דג במים בוועדת חינוך ומכירה את החדר ועבודתו יותר מרוב הח"כים - ובפועל לקח לה כמעט שנתיים להבין איך כח"כית היא מזיזה שם דברים.

אז מי שחושב שיש לו לא רק רעיונות אידיאליים יפים, אלא גם כשרון ביצוע, מרפקים מתאימים וסבלנות לשבת בפיליבסטרים של דיקדוקי עניות של הסתייגויות על הסתייגויות לשמן - נאחל לו בהצלחה רבה, מערכת מוצלחת צריכה גם דם חדש, אבל שיבוא עם הרבה ענווה וסבלנות.

הרי בכל בחירות יש כאלה שנפלטים מהמערכת, וזה לא תמיד בהכרח קשור לפעילות שלהם. שמחה רוטמן, לדוגצה, הוא אחלה של פוליטקאי, אבל מאוד יכול להיות שהוא יפלט מהכנסת, גם במציאות שהציונות הדתית תעבור את אחוז החסימה. אותו הדבר בנוגע למיכל וולדיגר. 

אתה שואל במושגי בית דין של מעלה, כולם טובים, כולם אהובים, כולם ברורים.

חלק מלהיות מתאים למערכת פוליטית, זה להיות מסוגל להתנהל עם חבריך לדרך, כולל לדעת מה להגיד ומתי להגיד וכו'. לא אומר, יתכן שיש כאלו באמת מוצלחים שנפלטו מכל מיני סיבות, אבל בגדול חלק מההתאמה היא היכולת להחזיק.

אגב, זו אחת הסיבות שאני מאוד מסתייג מכניסת תלמידי חכמים לפוליטיקה. יש פער מהותי בין הבירור הנוקב של בית המדרש (גם בו צריך לדעת מתי "מצווה שלא לומר וכו' ובכ"ז...), לבין התנהלות פוליטית שדורשת פשרות הכרחיות ולא פעם בחירה ברע במיעוטו - מעטים מאוד מסוגלים להחזיק את שני הצדדים בלי להסתבך.

ספציפית - אני מאוד מקווה ששמחה רוטמן יהיה גם בקדנציה הבאה. לגבי וולדיגר, בפעם הקודמת הצבעתי לה, גם בפריימריז, לא בטוח שהייתי חוזר על זה אם היה שוב.

איש ארגון מעולה שעשה חיל בהנהלת בתי הדין הרבנים, וכעבור זמן הצטרף לפוליטיקה כנציג תקומה, ושם לא היתה לו תקומה, ועבר לבית היהודי, וגם בליכוד הוא היה... ועכשו הוא שוב בבתי הדין הרבניים.

בבתי הדין הרבניים יש לו משרה מוגדרת ומטרה מוגדרת, כך לדבריו, ויש יותר מרמז שלציונות הדתית, כמפלגה בכנסת, אין מטרה (ואין חזון), ואין יעדים מוגדרים, והדברים נכתבים בצער. 

בזה צריך לטפל, ולא בהצנחת כוכבים מהחלל החיצון, ובעיקר מהצבא.

כשהזכרתי למעלה את שמה של עליזה בלוך, לא בכדי הזכרתי, ודי לציין שהיא לא אשת צבא בדימוס.

בגלל זה הוא עזב את תקומה, למרות שיכל להכנס דרכה גם לכנסת הבאה, כשהוא מתנשא על חבריו שהוא "מוותר על השריון ומתמודד בפריימריז" ורק 'שוכח' לספר שבעוד לו יש כסף לפריימריז, משנים ארוכות של תפקידים בכירים בשירות המדינה, חבריו לסיעה אורית סטרוק שעשתה שנים רבות בהתנדבות למען העם והארץ, זבולון כלפא שהיה חבר מושב שיתופי וכו' - לא מסוגלים כלכלית להתמודד בפריימריז כזה.

בלילה שבנט הכריז על עריקתו - מוטי יוגב הציע לדרוש מנתניהו שהיות ובנט ושקד פרשו מהסיעה, שיפטר אותם מהממשלה ויתן את התפקידים שבהסכם הקואליציוני לחברי הסיעה - מה שהיה משפר את ההתמודדות לכנסת הבאה. משום מה הרב בן דהן מיסמס זאת בטענות על 'דרך ארץ' ואנחנו לא נקמנים.

אני חושב ששמחה רוטמן הוא דוגמה מאוד טובה, אז אני אמשיך איתו. היום הוא ציין 100 חוקים שעברו אצלו בוועדת החוקה בשלוש השנים האחרונות, ובכל זאת, ייתכן מאוד והוא לא יהיה בכנסת הבאה.

האם הכישלון הוא שלו? לא חושב שזה נכון לקבוע כך. קורה בפוליטיקה הישראלית שמפלגה קיבלה בבחירות מסויימות X מנדטים והכניסה הרבה חברי כנסת, ובבחירות. לאחר מכן היא קיבלה מעט פחות מאלף ואחת סיבות (התנהלות מפלגתית, מפלגת אווירה חדשה, קמפיין לא מוצלח), והוא מוצא את עצמו בחוץ. בטח במפלגה שבה אין פריימריז והוא לא יכול לשפר את מעמדו בכוחות עצמו.

אני לא חושב שאפשר להאשים את רוטמן בזה שהמקום שלו נהיה בבחירות האלה, כפי המסתן בכתיבת שורות אלו, כפחות ריאלי. במציאות שכזאת אין לו בכלל את האפשרות להחזיק, כי זה לא תלוי בו.

וזה לא רק רוטמן, זה הרבה אנשים טובים ואחרים שנדחקו עם השנים החוצה, בין היתר על ידי כוח רענן שבא מבחוץ (כצ'לה, אורי אריאל). כך עובדת השיטה הפוליטית בישראל. 

בנוסף, גם כתבתי שממה שאני מכיר - הוא לא בעניין (לעומת זאת, אישתו בריאיון לישראל היום אחרי השחורר של איתן היא אמרה שהוא צריך להמשיך בעשייה הציבורית)

אני, אגב, הבנתי שהשאלה מבקשת להיות ריאלית במידה מסוימת - ולא סתם ציון שמות שהייתי רוצה לראות. כנראה הבנו את השאלה באופן שונה.

שרקי במקום שני בזהות אחרי פייגלין.

סתם... אני נגד זהות.

אבל באמת פייגלין הציע לו לפני 5 שנים לרוץ בזהות במקום שני ברשימה, והרב שרקי סירב (ובאופן כללי הוא נגד לגליזציה של כל סוגי הסמים)

במערכת קשוחה שדורשת הרבה מרפקים?

הדתית לאומית- כמובן.

אני קורא בין השורות, אי אמון גורף ומוחלט בשחקנים דהיום, אחרת אין להבין מדוע שרשור זה עלה לאויר. 

למה קפצת

על שאלת דוד פסיג שלי

לא שמעתי על זה. למי הוא מייעץ?

אם כי, בכל מקרה, לא כל יועץ הוא גם מוכשר להיות פוליטיקאי. אלה לא דברים חופפים.

הגבורה/אם תרצו.

ואם נלך על שמות:

צביקה מור,

אורית מרק אטינגר,

שרה העצני כהן,

שי מימון,

גיל ברינגר,

דוד פטר,

אבידע בכר,

חיים ביבס,

יאיר אנסבכר

גם ככה כולם בכנסת לא עושים כלום, אז לפחות שיהיה מי שיגרום להם לעשות התעמלות ושיהיו שם קצת צחוקים. 

בס"ד

אי אז בבחירות 2013 ומפלגת כלכלה הזכורה לטובה עם הג'ינגל שלה

התבלבל? יובל המבולבל יתמודד על מקום בכנסת - וואלה חדשות

יושב לך במשכן הכנסת עם בגד ים ואוכל בננה לא מקולפת... 

זה בכל מקרה קרקס, אז לפחות שיהיו ליצנים טובים. 

הבוז הציבורי (שהתשקורת מהדהדת במודע) לנציגים שלנו, אלו שאנחנו שולחים, זה חלק ממה שיוצר את האווירה שמאפשרת לגורמים הלא נבחרים להשתלט על עוד ועוד תחומים.

(נ.ב. אין לי @ספק שאותך זה לא ישכנע, אבל מקווה שאחרים כן יהיו קשובים)

המשכורת הנפוחה שלהם שעבורה הם מציפים אותנו באג'נדות שלהם ובהרבה רוע.

זה באמת לא שכנע אותי. 

… הוא עלילה גמורה אבל….

אתה מרגל גמור, ברור לך שזאת עלילה ועדיין אתה מצטרף לחגיגה ומאשים אותנו.

האשמה היחידה היא שלא אומרים בפה מלא, שדם בני עמינו והנלווים עלינו, קודם לכל אויב.

… במקום לעשות חשבון נפש אז אתה לוקה ביראת שמיים. תחשוב טוב על זה.

בכל מקרה המצב הזה עם הסרט הוא התגשמות מדויקת של הפסוק שצוטט שמתייחס לנבואת יחזקאל .חבל שאתה מכפיש יהודי דווקא בעשרת ימי תשובה. עברות בן אדם לחברו לא נסלחות על ידי המקום. כנראה שזה לא מפחיד אותך. גם זה קשור ביראת שמיים.

הפסוק שציטטת אינו נבואה ואינו מיחזקאל.

הוא תפילה של דניאל. דל כבודנו בגויים - כי ישראל בגלות והם משתעבדים בהם, לא כי לישראל יש כח והמערב הצבוע יושב באולמות ממוזגים ומאשים.

""בֶּן אָדָם בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל אַדְמָתָם וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּדַרְכָּם וּבַעֲלִילוֹתָם כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה". [1]

כל כך כועסים על יוצרי הסרט האלה.

הרי רוב אנשי הציבור אומרים בפה מלא שזה מה שהם היו שמחים שיקרה.

בן גביר שמהלל את מהלך שלהקשיח את התנאים בכלא. להוציא להורג.

סמוטריץ וסוכות שקוראים למחוק את חווארה

הרב זרביב שמקבל מהימין כבוד של גיבור ישראל על כך שהוא "מזרבב את עזה"

למה אנשי הימין כל כך כועסים?

צריך לבוא ולהגיד בפה מלא.

שאחרי הטבח שעשו בנו

לדעת רוב מצביעי הימין והנציגים שלהם,

לא מגיע לאנשי עזה נזק אגבי

מגיע לכולם נזק מכוון

דינם של כל משתפי פעולה עם חמאס. מוות

ודין משפחותם במקרה הטוב גלות

אני טועה?

מוצאים דיבה?

יכול להיות גם סביר להניח

אבל הרוב היו שמחים שזה יקרה

…אנשי עזה הם עמלק נכון?

באשמת שני אוטואנטישמים רשעים גמורים שירקבו בגיהינום

… במקום לעשות חשבון נפש אז אתה לוקה ביראת שמיים. תחשוב טוב על זה.

בכל מקרה המצב הזה עם הסרט הוא התגשמות מדויקת של הפסוק שצוטט שמתייחס לנבואת יחזקאל .חבל שאתה מכפיש יהודי דווקא בעשרת ימי תשובה. עברות בן אדם לחברו לא נסלחות על ידי המקום. כנראה שזה לא מפחיד אותך. גם זה קשור ביראת שמיים.

להאשים את כולנו בכך שיש כמה רשעים גמורים זה הזיה

לכך שהכפשת אותנו?

כל השרשור הזה שפתחת הוא הכפשה שלנו

… כדי להבליט את הנרטיב הימני הקיצוני.

כדי להיות ענייני צריך לסטור את ההתאמה בין טומאת נידה למצב שלנו בעקבות הסרט הארור הזה.

תפיצו, תתרמו, זה לא "עוד קמפיין" זה מאורע היסטורי של ניתוק גוש שכם-ג'נין וגוש רמאללה-סלפית.

תהיו חלק!

כל תפיסה פנאטית דתית ולא משנה מאיזו דת כולל היהדות, אם אתה מאמין שהאל עצמו שאתה מחוייב לעבוד אותו מצווה עליך לעשות משהו שום הגיון רציונאלי לא יעמוד כנגדו.

איפה כתוב באיסלאם שאי אפשר לחכות מספר שנים? להפך, הבנתי שבאיסלאם יש קטע של

סבלנות וכדומה

אתה לא חייב להיות צודק.

הכבוד המוסלמי הדתי לא יכול לתתל הם להגיד שמוחמד טעה והם הפסידו בפני ה"כופרים"

שמפקד הבסיג' הורה על תקיפת שלוש ספינות אמריקאיות במיצר הורמוז בזמן השיחות. הוא עשה זאת לפי הטענה, בלי לעדכן את הנשיא שוודאי היה נגד אבל גם את משמרות המהפכה וכך השיחות פוצצו. בעיקרון משמרות המהפכה היו כנראה בעד ההסכם. הדינמיקה שנוצרה מאז גרמה להם לאבד אמון במהלך הזה מול האמריקאים.

המנהיגים בהחלט עשויים להאמין (ויתכן שגם בצדק) שעוד טיפת כבוד זה מה שימנע מהם ליפול סופית,

ושאם הם יראו חולשה קטנה - העם יקום וזה יהיה הסוף שלהם

האינטריגה הגלובלית נחשפת: האם נבואת חז"ל על סחרור המעצמות מתממשת לנגד עינינו?

התערערות היציבות העולמית מעוררת תחושה עמוקה שאירוע היסטורי עומד להתרחש. מדרש רבי יצחק חוזה בדיוק את הדרמה הזו: "שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה". במוקד, מלך פרס מתגרה במלך ערבי, וזה האחרון פונה למלך אדום ליטול עצה בברית פוליטית מבוהלת.

בזירה המודרנית, מלכות פרס מתאפיינת בעורמה ובסבלנות אסטרטגית המצריכות דריכות מצד המערב וממשל טראמפ. על פי המדרש, המהלך מוביל לטלטלה שמותירה את ישראל מפוחדים ואובדי עצות: "להיכן נבוא ונלך?". דווקא בשיא הסערה נשמע קולו המרגיע של הבורא: "בני, אל תתיראו! כל מה שעשיתי – לא עשיתי אלא בשבילכם!".

יד ה' תיפרע מאחראי הטבח, כנבואת זכריה: "קִנֵּאתִי לִירוּשָׁלַיִם... וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קֹצֵף עַל הַגּוֹיִם הַשּׁאֲנัנִּים". הטלטלה הנוכחית היא שעון מעורר המזכיר כי מפלת האויב היא רק חצי מהמשוואה; הגאולה תלויה בשיבת כל אחד מאיתנו לשורשיו הרוחניים.

במקום לשקוע בוויכוחים ובניכור, עלינו לבחור באמונה ובאחדות מתוך הבנה ש"כל ישראל ערבים זה בזה". המגן האמיתי שלנו הוא החזרה לשורשים העוצמתיים והמוצקים של ימי מתן תורה. התעוררות פנימית זו תביא לקריסת האויב ולשלווה נצחית, כהבטחה: "שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלַיִם בְּרַחֲמִים, בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ". העולם אולי מתרעש, אך עבורנו זו קריאת השכמה, כי "ישועת ה' כהרף עין".

"מַהֵרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ": השועלים שמחבלים בכרם המולדת ומעלילות הדם מבית

בעוד עם ישראל חווה את השבר העמוק של השביעי באוקטובר, מילות שיר השירים מקבלות משמעות מצמררת: "אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים, שׁוּעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים". השבר הביטחוני והרוחני שנכפה עלינו אינו מנותק מהתהליכים הפנימיים שקדמו לו, והמציאות הנוכחית מעוצבת על ידי שילוב קטלני בין אויב אכזרי מבחוץ לבין כרסום עמוק ומתוחכם מבפנים, הפועל בשלוש חזיתות:

כרסום פנימי ורפיון: פועלם של גופים כגון "כוח קפלן" ו"אחים לנשק" הוביל, תחת אצטלה של נאורות, לרפיון מנטלי וצבאי, לסרבנות ולערעור הלכידות הלאומית. חז"ל הזהירו כי בעקבות משיחא "חוצפא ישגא" וּ**"הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת"**, מחאה זו פגעה בחוסן הלאומי והקרינה חולשה חסרת תקדים כלפי חוץ.

עלילות קבוצות האנרכיסטים: כחלק מאותו רפיון, פועלים תאים אנרכיסטיים המפיצים דמיונות מרושעים ומאשימים את חיילי צה"ל בהרג אזרחים, ועלילות כזב אלו מחלישות את הלגיטימציה של מגיני הארץ ומשרתות ישירות את האויב.

מתקפת האויב החיצוני: חמאס ניצל במדויק את הפירוד הפנימי והחלשת הזיקה לקודש, והשביעי באוקטובר היה מימוש האזהרה "כְּשֻׁעָלִים בַּחֳרָבוֹת, נְבִיאֶיךָ יִשְׂרָאֵל הָיוּ" – האויב זיהה את ה"חורבה" שבנו כוחות הפירוד והלם בנו בעוצמה.

חומת האמונה והתיקון: למרות הניסיונות להחליש את רוח האומה, המשבר הוא שלב הבירור האחרון, ומול חומת האמונה של העם, השועלים מבית והאויבים מחוץ יתפוגגו, שכן עם ישראל לא יתקפל, ומתוך החורבן נצא אל הגאולה: "וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם".

"בלי ההתיישבות ביהודה ושומרון:**

בהיעדר ההתנחלויות ונערי הגבעות, הבית שלכם היה הופך לקו הבוער. אתם ובני משפחותיכם הייתם מוצאים את עצמכם בקו הראשון של מתקפת השביעי באוקטובר — בדיוק כמו תושבי עוטף עזה."

רק אם אתה סובר שזו מלחמת דת, אם אתה סובר שזו מלחמת שטח אזי...

"בלי מדינה יהודית:**

בלי זהות יהודית אין מדינה יהודית ואם זו לא תהיה מדינה יהודית, גורלנו כנראה לא היה שונה מגורלן של עיראק, סוריה או לבנון, כי אנחנו נמצאים בלב המזרח התיכון. אין ציונות בלי יהודים."

לא, הבעייה של המוסלמים היא שבטיות, כיהודיים אנחנו לאומיים ולא שבטיים (ואפילו קצת מערביים) וע"כ נוכל לחיות נורמאלי פה (למה לא ציינת את המדינות "סעודיה" "כווית" "איחוד האמרויות" אפשר בערך לציין גם את "ירדן" ו"מצרים" {אם אנחנו מדברים רק על צורת השלטון וכזה}).

ושתדע לך דווקא שיש הרבה מתנדבים... יש גם עובדים והשמאל מנסה לצייר אותם ככמות מועטה וזניחה ושהרוב הם "מסורים למאבק" וכזה אבל יש כמות לא מבוטלת בכלל של מתנדבים...

ערביות דומות.

בס"ד

אם כן, אז כבר הגבתי לך בטוויטר 😅

בלהוסיף מפלגות ששווה להצביע אליהן ולא חרא צרוף בלבד.

למה מפלגת משפט צדק לא ברשימת המפלגות?

מפלגת הפיראטים

מפלגת שרשר לאהבה ואחדות העם

לא מספיק טוב בכלל

לחבר הוא המליץ על ליברמן ורעמ...

הסקר הזה מוטה מאוד שמאלה,

יש אחד ימני יותר שדורש הבעת עמדה בשונה מזה שימליץ לך להצביע אייזנקוט אם אין לך דעה על כלום.

במי לבחור בבחירות 2026? מחשבון בחירות – ענו על 20 שאלות וגלו

הם אינם ביביסטים, אבל גם אינם שמאל... הלכו עם גוש השמאל אבל כמפלגות הם אינם שמאל...

ההטיה היא לא בגלל ההמלצה על ליברמן, אלא הניסוח של השאלות על מדינה פלסטינית לדוגמא

אין צפיה שהוא ייצג אותנו. יש ערך במקום הסמלי, שקצינים בכירים, גיבורי ישראל, מכירים בזה שערכי הציונות הדתית הם הערכים שראויים וצריכים להוביל את עם ישראל כיום.

מדבריו של יוסי בכר נשמע שהוא בתהליך התפכחות וגם אם אולי מידי מורכב לו כיום בגילו המתקדם לקבל עול תורה ומצוות כמו בנו שחזר בתשובה שלמה ונשוי לנכדת הרב ליאור

(הועברת לדף אחר

להכרזה שלו יש ערך משמעותי.

הוא מאמין בהעתק והמשך של תפיסת הבית היהודי עם איילת שקד, ינון מגל, ואלי אוחנה.

מעוז ולייטנר הם דמויות בעיתיות בעיניו.

חוץ מזה שמעוז אכן בעייתי, סתם בזבז כסא בכנסת ארבע שנים. לא מועיל בכלום וגורם אנטגוניזים לכל מה שכולנו מסכימים עליו.

לא מכיר את לייטנר ושות', אבל אם באמת היה רוצה מקום בכנסת ולא סתם לעקוץ את ג', היה מתחיל מלהתאחד עם 'הקהל' ועם 'אח"י'.

היו מוסיפים עוד 1500 קולות ביחד, וכל קול חשוב.

להזכירך שזה יותר ממספר הקולות שהלך הנוכל לחפש בפחי האשפה של ועדת הבחירות המרכזית.

לגבי 'נעם' ההערכה הפשוטה שלי, אין לי מושג מה סמוטריץ' חשב, שאכן הם ישרפו מעט מאוד והרבה יותר מזה מהמתלבטים בין הצה"ד לכל מיני מפלגות "מרכז" יעזבו.

כלומר - צירוף מעוז היה מקטין את הסיכוי לממשלת ימין.

הפעם לא ישרפו לשמאל כמה מנדטים של מרץ ושל בל"ד.

ולגוש הימין, עוד לפני שהתחלנו בכלל, הולכים להישרף כמה מנדטים של וינטרים וחרדים.

אולי בסוף הרב אברג'יל יורה לחסידיו להצביע לבן גביר (הם מאוד מקורבים), אבל עדיין המצב לא טוב. הכל תלוי בהעלאת שיעורי ההצבעה במעוזי הימין.

ממילא, הוא לא ירצה להצביע לקואליציה הנוכחית.

השאלה היא מה גודל הציבור הזה והאם הציבור הזה יעדיף את וינטר או את אייזנקוט או בנט או גנץ.

לדעתי וינטר צודק והוא יעבור

ר הוא יביא עלינו בזבוז של אולי קרוב ל 4 מנדטים. ולא נראה לי שציבור האמצע שאתה מתאר יצביע לו, במיוחד כשיוסף חדד איתו.

ימני קיצוני מבחינתם

טרם שמעתי ממישהו טענה שיוסף חדאד קיצוני מדי, אני מכיר כאלה שלא אהבו שוינטר אמר שימליץ על נתניהו ולכן כנראה לא יצביעו לו.

מתאימה להם. יצביעו אייזנקוט או בנט ויחשבו שהם מרכז ולא שמאל

עדיף שתשכנעי אותם להצביע לבנט כי הוא עם יותר דמויות במרכז (שתי המנכליות בחמישייה הפותחת היו מנכ"ליות של משרדי ממשלה שזה משרת אמון, אחת הייתה של ישראל כץ והשניה של יועז שקידמה את הרפורמה של התקשורת ביו"ש כך שכנראה הם נוטים ימינה.)

אבל יותר קריטי, אייזנקוט הוא חתול בשק בכמעט כל דבר והוא מהאחראים לכשלים של הצבא במלחמה.

מדיניות הליכוד עד לאחרונה היתה לקדם שמאלנים כדי להוכיח שהם "ענייניים".

המדיניות הזו נכשלה והופקו לקחים.

באמת שאני לא מבין איך מישהו, מאיזשהי אידיאולוגיה סומך במשהו על בנט, שנבחר כשהוא טוען שזה שרה"מ מנהל בכלל מו"מ על איזשהן הבנות עם עבאס זה "מטורף", ורגע אח"כ הקים ממשלה שלעבאס יש בה ווטו על כל החלטה.

חלק הפר וחלק קיים,

אבל ברור מאיפה הוא בא ואלו אנשים הוא צירף אליו עכשיו שהם סביב המרכז.

בסופו של דבר, כולנו בוחרים פוליטיקאים שיקיימו חלק ממה שהבטיחו וחלק לא יקיימו, השאלה היא אם מה אנחנו מוכנים לחיות ולתמוך פעם הבאה ומה לא, אצל בנט ברור שרבים ממצביעיו חושבים שהוא הפר יותר מדי ועדיין ברור שהוא באזור המרכז מבחינה מדינית, מבחינה כלכלית זה ברור שהוא ימין כלכלי, מבחינת דת ומדינה זה לא ברור, מבחינת צבא יש שאיפה אצלו לגייס, לעומת אייזנקוט שהכל אצלו לא ברור. אצל אייזנקוט אין לי מושג אם דרוקר צודק שגולן ימני יותר מאייזנקוט, אין לי מושג מה דעותיו בכלכלה או בדת ומדינה, ביחס לגיוס יש שאיפה ל30% פטור לחרדים.

כשהוא הלך על 'ימין מלא, ימין מימין לימין' ועל זה ניהל את כל מערכת הבחירות - הוא עשה ההפך הגמור.

קלמן הסביר בבהירות, למה זה היה הרבה יותר בוטה מכל הפרות ההבטחות ה'רגילות' של פוליטיקאים:

הועברת לדף אחר

(סליחה שזה ממעריב, הייתי צריך לפתוח את הנטסךארק בשביל זה...)

מי שמאמין שהפעם הוא לא יעשה הכל כדי 'להשאר על הגלגל', לפי איך שהמנדטים יסתדרו -

בין אם זה להקים שוב ממשלה עם רע"מ (אפילו שהיום התברר שהם לא רק 'אחות של חמאס', אלא דרך כל מיני עמותות 'צדקה', העבירו כספים לחמאס) ועם המשותפת

ובין אם זה יהיה להכנס לממשלה תחת נתניהו עם החרדים (בתירוץ שהוא 'מציל את ישראל מבן גביר וגוטליב') או עם בן גביר וגוטליב (בתירוץ שהוא מציל את ישראל מהחרדים) - יש לי קרקע על הירח למכור לו.

הועברת לדף אחר

בנט משתמש וזורק.

די עם כל ההלבנה הזו של בנט בחלקים מהצה"ד, גם התורניים, רק בגלל שאין דמות דתית מתאימה אחרת מבחינתם להזדהות איתה.

אלא כדי להביע תמיכה.

אתה בעצם אומר שהוא "סתם" התפקד? בשביל האמירה שבזה

וזה אמירה משמעותית (אומר זאת כאחד שסיכוי סביר שלא אצביע להם עדיין) שמפקד בכיר במילואים במלחמה הנוכחית מביע אמון בסמוטריץ' בהינתן ההישגים וההתנהלות במלחמה.

לדעתי זה מעניין מאוד ומשמעותי שהוא ואיתם שהיו מפקדים במלחמה במילואים כעת מביעים תמיכה במפלגה של סמוטריץ',

אצל נתניהו יש את אלישע מדן וטליק גווילי ששילמו מחיר גדול במלחמה ותומכים בו,

אצל אייזנקוט יש בכירים לשעבר,

אצל גולן יש אנשי מחאה,

אצל וינטר יש אזרחים שהיו מעורבים במלחמה.

זה מעניין ומעורר מחשבה מה כל מפלגה מציגה