שמתוך הכרות עם המעון זו לא הייתה דירה 1 אלא 2...

כלומר 25 ילד בדירה

וה יעזור כנראה ההורים לא ראו את מה שכשהכוננים נכנסו באמצע כן ראו

איך זה שהורים מחכים 9 חודשים ללידת האוצר שלהם, לפעמים קדמו לזה חודשים או שנים של ציפייה והמתנה, אחרי הלידה הם בכו מהתרגשות, ברכו שהחיינו / הטוב והמטיב, חזרו הביתה עם התינוק החדש ושימחו את כל האחים הגדולים, הסבים והסבתות...

ואז הם נוסעים איתו ועם האחים שלו בלי לחגור אותם כראוי.

ואז הם נותנים להם בגיל לא מתאים (מתחת ל9!!!) לחצות כבישים לבד. (סליחה לא לבד, הילד בן השבע לוקח איתו את אחיו בן ה4).

ואז הם נותנים להם ליסוע באופניים/קורקינט בלי קסדה.

ואז הם משאירים אותו ברכב כש'רק' קופצים למכולת, כאילו לא היו דברים מעולם.
 

וכן, אני לא מדבר על אחרים, אני מדבר על אנשים בפורום הזה, על שכנים שלי, על חובשי כיפות סרוגות שמשרתים במילואים גם בגיל חמישים...

שאם היו נהרגים היום 2 תינוקות בגלל אחת הסיבות שכתבת,

הייתי כותב משהו דומה שמתייחס לאותן הסיבות.

ואדרבה, אתה לגמרי צודק. תזכורת כואבת לכולנו להקפיד על כל החוקים, ההוראות וההמלצות שנועדו לשמור עלינו ועל ילדינו בחיים.

לא להתכתב בנהיגה, לא לגנוב רמזורים, לא לתת לקטנים לחצות כביש וכיוצ''ב. בנפשנו הדבר.

אנשים שמרשים לעצמם ליסוע בלי חגורות, הם, ילדיהם וגם ילדים של אחרים (יום אחד הבן שלי אמר "במכונית של משפחת... אפשר ליסוע בלי חגורה", מאז אנחנו לא שולחים איתם...). בלי חגורות זה עוד עדין, עם ילדים שעומדים על המושב, נהג שנוהג עם תינוק על הברכיים, עקיפות על קו לבן ובמהירות עצומה, להמשיך?! (או שרק את 'החרדים' צריך לתקן)

פשוט כשזה לא חרדים - לא מעניין.

היה דיווח כאן בערוץ, כמו גם בשאר אתרי החדשות על הטרגדיה שבה נדרס ילד למוות, גם כשנדרסה ילדה היה דיווח.

אבל היה צריך לקרוא ממש בין השורות, כדי להבין את ההקשר, את האירוע ואת העובדה שהקפדה על כללי בטיחות בסיסיים - יכלה למנוע את הטרגדיה.

רק כשמדובר ב'חרדים' פתאום הכל מותר - מותר לחרוץ דין בלי לדעת את העובדות, מותר למלא כותרות בנסיבות שונות ומשונות שמתחלפות כל שעה, מותר להפיץ חופשי תמונות מזירה שלא נחקרה.

אני שותף להרבה מהביקורת המוצדקת על ההתנהלות החרדית בכלל ובתחומי בטיחות בפרט, אני יכול למלא ספר שלם מדוגמאות מופקרות שראיתי בעבר כשגרתי בשכנותם. אבל כל עוד ששכני דהיום, הדתיים לאומיים למהדרין (וגם החילונים) מגלגלים עיניים על זה שאיני מרשה לבן ה6 לחצות כבישים לבד, או לא מוכן להעלות טרמפיסטית מהישוב עם תינוק כשאין כסא בטיחות מתאים - אני משתדל לא לרקוד על הדם שעוד לא התקרר באירוע שעוד לא התברר.

רק אני לא מסכימה להקפיץ ילדות מהגן של הילדים אם אין לי עוד בוסטר🤦‍♀️

מה קורה עם ההורים היום שהשם ישמור

הפלאפון בנהיגה

סכנת נפשות!!!

כולם כולם מסביב בפלאפון בזמן נהיגה

לרבים באזכור שמם של תינוקות שמתו

קחו על עצמכם משהו טוב או פשוט אל תריבו

זה מה שחסר עכשיו.. 

זו לא היהדות שלי 

זה סתם מוסיף לחילול ה' מעבר למה שהיה שם

לבין ההוא שדרש לא ללבוש חצאיות עם שסע?

שניכם באים לחנך את האחרים

אבל אתאר לך סיטואציה

זוג הורים עובדים קשה קשה. מנצלים כל זמן וכוח שיש להם כדי לשמור על הבית

ב"ה נולד ילד (מין הסתם לא ילד ראשון כך שיש עוד הוצאות )

עושים חישוב חודשי כמה כסף נשאר בסוף החודש כדי  לפרנס את התינוק המתוק שלהן.

יצא 3000 שח. סכום נאה בסך הכל.

טיטולים+מגבונים+ביגוד+מטרנה (כי האמא לצערנו לא יכולה להניק)  יוצא 1500 בחודש (זה בערך המחיר. אל תתפוס אותי על השקל)

ואז לאמא ואבא יש התלבטות.

1.לשים את הילד בגן "מוזנח" שעולה 1500 שח. אבל הילד יקבל אוכל וטיטולים וכו' כמו שצריך.

2. לשים את הילד בגן סביר. ויאללה נחליף טיטול פעם ב6 שעות. מידי פעם נדלג לו על ארוחה

3. נשים אותו בגן בינוני שיש שעולה 2500 שח לחודש.  הוא יבכה חזק והמטפלת כבר תתן לו מאוכל של ילד אחר. בבית שיהיה חזק, ניתן לו חלב תנובה כי מטרנה זה יקר.

4. אפשר לשים אותו בגן הכי טוב שיש. יעלה 3000 שח. מי צריך לאכול ולהחליף טיטול? למה בטבע מישהו מחליף טיטול לגור של הג'ירפה?

אתה כאבא. מה היית בוחר?

אבל צריך להבין איפה גם עובר את הגבול

קולגה שלי שיתף אותי לאחרונה שהוא החליט להביא רק 2 ילדים לעולם, כי הוא חישב שהוא יוכל לקנות רק 2 דירות. ומבחינתו המינימום (כן כן, זה המינימום) זה לתת לילד דירה

לשמחתי אני לא מכניס את השיקול הזה למשוואה, כי אחרת לא היו לי ילדים

מישהו אחר, יביא ילדים רק אם הוא יוכל לשלוח אותם לחוגים

שלישי רק אם הוא יוכל להעניק להם חדר נפרד בבית

רבעי השכלה גבוה

חמישי, רק אם הוא יוכל לתת להם אוכל בריא

שישי, אם הוא יוכל לדאוג להם לצרכים בסיסיים

והזנחה של אחד, זה לאו דווקא הזנחה של אחר

כי זה שאני אפילו לא מעלה על דעתי שאני אקנה לכל ילד דירה, לדעתו של הראשון אני מזניח אותם

אז נכון, לשים תינוק בארון זה קו אדום (איפה קראת את זה?)

או 25 ילדים בדירה זה הרבה

אבל אם 99% מהחברים שלך עושים את זה, כנראה זה הופך להיות סוג של נורמה

קראתי שאותו מעון עובד כבר 25 שנים

משמע זה לא איזה מוסד שנפתח אתמול, מי שניהלה אותו ידעה מה היא עושה

מה מידת האשמה של יקבע בית המשפט 

הנקודה היא

שנורמה של אחד זה לא נורמה של אחר

ולפעמים לפעמים,

יש גם מצבים שלא ממש בוחרים להביא את הילדים לעולם

או שהיה תכנון לX תקציב והמציאות שינתה את התכנון ב180 מעלות (ויש לצערנו הרבה סיבות למה זה זה יכול לקרות)

אתה באפשרויות הבאת בכל האפשרויות הזנחה.

יש דברים ש*אני* הייתי רוצה להעניק לילדיי, ויש דברים שאני, וכולנו, *מחוייבים* להעניק לילדינו.

אוכל, ביטחון, אהבה, חינוך (כאן כבר אפשר להתווכח איזה), בריאות (גם כאן אפשר להתווכח).

אל תסתכל מהמבט שלך, תסתכל ממבט של מורה שומרת חוק במערכת החינוך. באילו מקרים צריך להתערב כי קיימת הזנחה של הילד?

תמ"ל (או חלב אם), חיתולים, בגדים תואמי עונה, השגחה אחראית, קורת גג, כל אלו הם חובה.

חוגים, רכב משפחתי בשביל תחבורה, הלבנת שיניים, קניית דירה, מימון חתונה, ילקוט חדש כל שנה, קולקציית בגדים חדשה דנדשה כל שנה - יש הורים שיציבו לעצמם כסטנדרט. אבל היעדר של הדברים האלו לא מהווה *הזנחה*

למה הילדים נפטרו?

לא יודעים.

מהבוקר שמעתי 7-8 קביעות למה.

חומרי הדברה

ואז הוחלף בהרעלת co

ואז בחנק

ואז בהתייבשות

ואז במוות בעריסה

בנתיים אין קביעה חד משמעית

היו 20 ילדים עם 2 מטפלות קבועות

ועוד מטפלות מתגברות (כך מעדויות של הורים במשפחתון הזה)

מתמונות שראיתי. נראה בית נורמטיבי לחלוטין

אולי אפילו יותר טוב משל חלק מכותבי השרשור

מי אמר שחסכו בבטיחות?

מי אמר שיש אשמה של ההורים או של המטפלת?

נגמרה החקירה שאת יכולה לקבוע כך?

פינו את כל המעונות שהיו שם בכמה דירות ןלכן פונו סהכ 55 אבל בפועל בדירה לא היה כמות כזו

דבר נוסף לא יודעת מי הפיץ את הקטע שילדים בארונות צפיתי בסירטונים אף ילד לא היה בארון והמקום לא היה נראה מוזנח

רק הילד בשירותים צריך בירור האם באמת פינו אותו לשם

מעבר לזה אפשר לראןת שגם הילדים שפונו היו נראים מתוקתקים וממש לא מוזנחים

היה כאן המון ניפוח תיקשורתי ואני מתחילה לחשוב שלא סתם...

הבלאגן בתקשורת

האמת שהזדעזעתי להיחשף ככה לחדר שינה של זוג רק כי יש שם עגלה

פה אולי זה היה בלתי נמנע. אבל יש מקרים אחרים שהפיקוח נחוץ והכרחי

תטפל בתינוק בבית

כל התרבות הזאת שהאשה צריכה לעבוד

גורם לכל הבלאגן

אבל מי שחי במציאות כזאת שכולם סביבו שולחים למקומות כאלה כנראה לא מרגיש שהוא מזניח את הילד שלו.

חוץ מזה אנחנו לא יודעים מה ההורים ידעו\חשבו ומה לא, לא יודעים מה מצבם הכלכלי מאפשר להם, לא יודעים מה הנורמה באזור הזה ומה היו הברירות שלהם.

מה שכן המקרה הזה יכול להעלות את נושא העוני בציבור החרדי, ואיך אפשר לשפר אותו. אני מעריך שכל האימהות ששלחו למעון הזה הן נשים עובדות, שלא יכלו להישאר עם התינוק בבית, ואולי הן גם המפרנסות העיקריות.

דיי אני בטוחה שההורים האלה היו הכי מסורים ורצו את הכי טוב בשביל ילדיהם

תפסיקו לשפוט אותם

מניחה שברוב המשפחות החרדיות יש אבא בתמונה, ובמקרים רבים הוא לומד תורה.

וכאן מדובר על פיקוח נפש ועל ילדיו שלו. אם כבר מגיעים למצב שאין כסף לשלוח את הילד לטיפול הולם, אז שהאב יתכבד וישמור על התינוק (או שניים) שלו בבית.

למה אנשים שוכחים שזו אופציה???

אפשר גם להיות יצירתיים ולהתאחד שתי משפחות, חצי מהזמן האבא מהמשפחה הראשונה שומר והשני לומד, ובחצי השני להיפך.

אבל לא. שכחו שזו אופציה. הכי קל להאשים את המדינה או העוני. 

אולי הוא עובד במשרה מלאה ועדיין הכסף לא מספיק?

אולי הוא עובד במשרה כפולה כי אישתו לא יכולה לגדל את התינוק (למנות לך סיבות?) אז שמו את התינוק במשפחתון?

איך קבעת את זה?

בגלל שהם חרדים?

(אני לא חרדי. אבל רוב החרדים שאני מכיר. ואני מכיר לא מעט. הגבר הוא המפרנס העיקרי בבית. )

ולהבנתי המלגה בכולל היא אלף וקצת בחודש. גם על המשפחתון העלוב הוא משלם, אז הפער הכלכלי קטן ממה שזה נראה (מה גם שהוא יכול ללכת לכולל לחלק מהיום, כלומר אחהצ-ערב כשאשתו חזרה הביתה, אז זה לא לגמרי לא להיות)

ויחד עם זאת אני מצליח להבין ולקבל שיש שיקולים ורצונות אחרים בעולם.

ואם זוג החליטו שיותר נכון להם שהאבא ישב בכולל, זכותם

במקרה הספציפי הזה זה לא שהמעון היה בהתעללות או משהו. אלה בצפיפות.

לא אמרו שהצפיפות היא זאתי שגרמה לפגיעה בילדים. רק אחרי שיהיה תשובה חד משמעית מה קרה לילדים, נוכל לדעת אם יש אסיפות במעון גם אשם תורם

גם זוג יכול להחליט שיותר נכון להם לצאת כל שבוע למסעדה. בגדול אין לי בעיה עם זה שכל אחד יעשה מה שבא לו.

אבל אם הם לא מספקים לילדים שלהם צרכים בסיסיים אז אין להם את האופציה בכלל לבחור ללכת למסעדה, כי יש להם פה חובה בסיסית קודם לעשות.

נשמע לך הגיוני שיתקמצנו על חיתולים בזמן שיושבים במסעדה כל שבוע?

אז כן, הם קודם כל מחוייבים לדאוג לביטחון, בריאות, אוכל, וצרכים בסיסיים של הילדים. אח"כ שיחשבו מה מסתדר עם זה תעסוקתית, כלכלית, וכל שיקול אחר שירצו. 

בבית שלה.

גם במעון יש בקבוצה כמות כזו של ילדים.

ה55 הגיעו מכל הבנין כי חששו מהרעלה.

אני מדברת על מצב שבו שולחים תינוקות למקומות עם הרבה ילדים ובלי פיקוח.

כפי שציינתי בתגובה אחרת, אני לא יודעת מה הייתה סיבת המוות פה ספציפית (להבנתי עוד לא הבינו סופית), ולכן לא יודעת אם זה משהו שהיה נמנע לו היה פיקוח.

אבל לשלוח למקום עם הרבה ילדים (7 ומעלה) ושאין בו פיקוח זה חוסר אחריות. וגם לא חוקי.

אותה הגננת בדיוק יכלה להיות תחת הפיקוח ועדיין לקבל בביתה וכו וכו. 

מרגול, להפנות את התגובה שלך לחלק מהמגיבים כאן שמאשימים את החרדים

מסחיטת מדינה.....יש אברכים שמרוויחים אפילו פחות מהסכום שציינת, לחודש

אבל אף אחד לא מאשים מוסדות המקבלים תקציבים מכובדים מאוד מהמדינה

ולא על לימוד תורה, ולא על חיזוק יהדות, אולי ההיפך לפעמים...

אבל כשזה נוגע לחרדים....הכל מותר. כי הם....חרדים.

אגב, כל ההורים ששלחו ילדיהם לאותו מעון שיבחו פה אחד את המטפלות החמות

והטובות.  לבטח שמעתם מאז את אמא של אהרן כ"ץ ז"ל, שהלכה לבית המשפט

להגן על המטפלות. התפעלתי מגודל האמונה והבטחון שלה בקב"ה. גיבורה.

כדאי להקשיב לשיעורו שלש הרב ברוך רוזנבלום על פרשת "בא".

הוא הזכיר בסוף השיעור את המקרה העצוב כל כך הזה.

אני מעדיפה מעון צפוף ומטפלות אמהיות על מעון מרווח, מקושט בצבעי

ילדים עליזים ומטפלות אדישות או קרות. אם כבר.

לב טוב. זה העיקר.

ב. כי מעון מעין זה הוא אפשרות לגיטימית בסביבה שבה הוא חי.

ג. אולי הם חשבו שהרמה קצת יותר רצינית.

ד. דוקא במשפט האחרון באתי להדגיש שכנראה בעית העוני באותן משפחות מגיעה אחרי מקסום של כח העבודה הנשי, שהן גם לפעמים בעלות תארים וקריירה מוצלחת. מה שממקד את הבעיה בדבר אחר. בין היתר, הגברים. אבל לא בטוח, ובטוח שלא רק.

התעלמות מוחלטת של מאות אלפים מהנחיות מצילות חיים בזמן מגפה,

אסון מירון,

אסון הטריבונות בגבעת זאב,

ילדים ונערים שצריכים חילוץ מעמודי חשמל ומגגות של אתרי בנייה אחרי הפגנות בירושלים,

ילד שנדרס למוות אחרי שהוא וחבריו ביצעו לינץ' בנהג אוטובוס,

האסון במעון הפיראטי ברוממה...

האם כל אירוע כאן הוא מקרי ועומד בפני עצמו, וזה סתם מזל רע שבכולם הקרבנות היו חרדים? או שיש קו מחבר שגורם לכל זה, למשל זלזול בוטה בחיי אדם, זלזול בהוראות בטיחות, מחשבה שתמיד יהיה בסדר, מחשבה גלותית שהוראות תכנון ובנייה נכתבו על ידי הפריץ הרשע ולכן חובה לעקוף אותן וכיוצ''ב?

‏הריקבון הזה מושרש בחלקים גדולים מדי של החברה החרדית. אפיקורסי ככל שזה יישמע, להורים יש אחריות לפרנס את ילדיהם. אבא שבוחר לא לעבוד, גוזר על ילדיו חיי דלות ועוני. חמישים שנה הצליחו החרדים לכפות על הציבור העובד לסבסד את העוני הזה (מאז עליית בגין לשלטון). עכשיו המדינה דורשת השתתפות בנטל הבטחון. במקום להרכין ראש מול ההחלטה הקדושה לסבסד את המשפחות המשרתות בצה"ל, או לפחות את אלה שבהן שני ההורים עובדים ומפרנסים, יוצאים פה במקהלה צינית על "היועמשית".

‏אריה דרעי לא מאמין לאף מילה שהוא אומר פה. הוא איש חכם ויודע בדיוק מי אחראים לתרבות המופרעת הזאת. זה אותם אחראים גם לאסון מירון ולתאונות בהפגנות שבהן נערים מטפסים על עמודי חשמל ועגורנים. דרעי יודע היטב מי האחראי, אבל הוא לעולם לא יודה באחריות. לכל היותר ימלמל בבכי שאוי לנו מלנחש חשבונות שמיים. לא משנה כמה השמיים האלה יבהירו לו בפסוקים מפורשים מה החשבונות שלהם.

‏האסונות הבאים ברחוב החרדי הם עניין של זמן. ככה זה כשמתעקשים לטמון את ראש בחול ולצפצף על כללי בטיחות ואחריות. אבל מה זה משנה? דרעי ולהקתו כבר ימצאו את מי להאשים גם בהם

ככה זה נוביק. אין לו בושה אפילו להאשים אחרים בריקוד על הדם. שיקשוט עצמו קודם.

2. לא זו בלבד, היא גם החברה שלפי כל מדד, מקבלת מהמדינה הכי הרבה.

3. האסון בירושלים והתגובות האוטומטית של פוליטקאים ועסקנים חרדים, הם דוגמה ומופת לסתירה הלוגית המובנית שעליה מושתתת החרדיוּת בישראל.

4. זה שהורים שלחו את הילדים שלהם למעון שהוא מחסן ילדים, והתרחש שם אסון מחריד, לשיטתם של עסקנים ופוליטיקאים חרדים, זה בעצם בגלל המדינה האנטישמית.

5. זאת שברשעותה הקוזאקית כבר לא מממנת את הגבר החרדי שמתעקש שלא לעבוד ולשלם מיסים, ולא להתגייס לעזרת ישראל מיד צר.

6. חוצמזה שעובדתית זה לא נכון, והמעון הספציפי הזה קיים 30 שנה, מה זה צורה החשיבה הזאת? אף מדינה לא אחראית לחוסר האחריות של אדם פרטי, לא כל שכן מדינה שאתם בזים לה במופגן.

7. וזאת תמצית התפיסה החרדית: לאחוז את המקל משני קצותיו. לא לתת יד כשצריך אתכם, לצפות שאחרים יעשו בשבילכם את העבודה, ואם מתרחשת תקלה, להתקרבן, לעולם לא לקחת אחריות, ותמיד תמיד למצוא את מי להאשים.

8. אפילו אנחנו שלא בזים למדינה, לא רק לא בזים, מתפללים לשלומה בשם ובמלכות, מציינים את יום ייסודה בתפילת הלל בבית הכנסת, אפילו חבריי ואני לא חושבים שהמדינה תיקח אחריות בשבילנו.

9. בבסיס, כל יהודי ציוני, לא רק שלא מצפה שיקחו בשבילו אחריות, הוא גם שומע שפרצה מלחמה, ורק בוער לו הישבן: איפה אני יכול להיות הכי מעורב. זאת היתה החוויה האישית שלי מרגע שהתחילה המלחמה. שלי ושל עשרות חברים מסביב.

10. ולקיחת האחריות של אדם סביר כמובן באה לידי ביטוי בראש ובראשונה בחייו הפרטיים: מאות אלפי שקלים הוצאתי בחיי על מעונות ומשפחתונים לילדיי. אף פעם לא הייתי זכאי לסבסוד. ובכל זאת אף פעם לא האשמתי את המדינה על הרמה של המוסד הפרטי שאליו שלחתי את הילדים שלי.

10. אפילו שאני ציוני שרוף, אף פעם לא האשמתי את המדינה בהשלכות של חוסר אחריות שהבאתי על עצמי.

11. ובאורח פלא, דווקא החרדים, אלה שנותנים הכי פחות, אלב שבזים למפעל הציוני הכי הרבה, כשזה מגיע לרמת הציפיות שלהם מהמדינה, כל אחד יותר ציוני מא.ד גורדון.

12. המלחמה הזאת היא מכה אדירה לכולנו, אבל כמו כל מכה, יש בה גם הזדמנות לגדול ולהיפטר מהרגלים אסוניים. יש בה הזדמנות לנער את האבק מעל נורמות חולניות שצמחו בחיים שלנו למימדים מפלצתיים.

13. אין לי שום עניין להפוך אף חרדי לפחות חרדי במילימטר אחד. יש לי, לכולנו, עניין עצום, יש לנו צורך שבקרוב יהיה כבר בלתי ניתן לדחיה, לעשות סדר במבנה החברתי החרדי הבלתי אפשרי.

14. המבנה הזה רע מאוד להם, לצערנו הוא גם מתגלה שוב ושוב כמסכן חיים, וממש לא ירחק היום שבו הוא יביא לסף קריסה את החברה ואת הכלכלה הישראלית.

בעצם אשמתו שהוא נחשל.

אני רוצה לראות מה יהיו התגובות אם מישהו יאמר זאת על הבדואים (שיש אצלם המון אסונות כאלו בשל רשלנות) או על השחורים בארה"ב...

השאלה היא לא אם זה אשמת מגזר כזה או אחר. אלא מה החברה יכולה לעשות כדי לשפר את אותו מגזר (וכמובן מה המגזר עצמו יכול לעשות).

וכנ"ל, אני יכול לעשות לך סקירה כזאת על חוליי החברה החילונית ועל כמות ההתאבדויות שיש שם כתוצאה מבדידות, פירוק המשפחה ותחושת ריקנות וחוסר משמעות וכו'

אבל באופן כללי מסכים. החברה החרדית בזה לבטיחות כדבר מובנה תרבותית, וכל מי שייסע בבני ברק ויראה את הזלזול בבטיחות בדרכים יווכח בזה. איך משפרים זאת? שאלה

בסוף לא משנה מה היתה כוונתו של אתאלי. בציבור הפוסט שלו משודר כפוסט שטנה, ולא כביקורת בונה מול החרדים. האם יש סיכוי כלשהו שמה שהוא כתב ישפר את החרדים או את החקיקה בנוגע לחרדים? לא נראה לי. מה שכן זה פוסט שמלבה במילא את השנאה הקיימת

וכבר פוליטונאים משתמשים באסון כדי לקדם קמפיין. זה מגעיל באלף רמות.

שלפחות יחכו עד אחרי הקבורה.

אבל בשונה ממך, אני לא נקטתי צד כאן.

אם זה רע כששסניק עושה את זה, זה רע לא פחות כשפוליטונאי עושה את זה.

זה לא שקרה אסון, ואז במקביל היו 2 סיעות שונות שהשתמשו באסון לצרכים הפוליטיים שלהן (כפי שקורה למשל אחרי פיגועים: הימין מיד אומר שזו הוכחה שצריך יד יותר חזקה נגד הטרור ולהקים עוד התיישבויות וכיוצ''ב, השמאל מיד אומר שזאת הוכחה שצריך לעשות שלום ולדבר עם הפרטנרים שלנו ולסגת מהשטח. כמובן פישטתי את הדברים אבל בשביל הרעיון...).

מה שקרה כאן שונה לחלוטין:

רק צד אחד ניסה להשתמש באסון כדי להוכיח את צדקתו, אלא שהוא עשה זאת בצורה אווילית ואכזרית. אווילית כי המעון הזה קיים כבר עשרות שנים, אכזרית כי להאשים את מיארה (שאני מאוד מאוד מתנגד לה ולפועלה) במוות שאין לה שום קשר אליו, זה פשוט אכזרי.

הצד השני, עמיחי אתאלי למשל, לא הגיב לאירוע ישירות אלא הגיב לתגובה של הצד הראשון. הסביר למה התגובה של הצד הראשון שגויה וגם מעידה על צביעות.

ככה שהיחידים שניסו לקדם פוליטיקה על חשבון דם הילדים, הם אלה שהאשימו את המדינה / יועמשית / בגץ באסון הזה.

א. דווקא בגלל שיש אמת בדברים של הפוליטונאים האלה זה חמור בעיניי.

היחצנים של שס הם סתם מטומטמים כי האשמת השווא כאן נגד המדינה היא דבר ברור (המעון לא חדש, הכספים כן הועברו לחרדים בסופו של דבר, וכו).

ב. אני לא ממש מכיר את אתאלי, אבל נוביק הפוליטונאי מסוג בנט היה כותב את דבריו בכל מקרה. אם אתאלי דומה לנוביק, אז כנ"ל.

(פשוט הם לא מספיק הרבה בשביל לייצר כאוס כזה).

ברור שזה לא עומד בפני עצמו. אבל אמון זה דבר שצריך לבנות במחשבה רבה ובתהליך, במיוחד כאשר הוא נהרס פעם אחר פעם אחר פעם.

מן הסתם לא יצא לך להיות במירון בהילולה, אבל היום זה מתנהל אחרת לגמרי ממה שהיה עד ל"ג בעומר תשפ"א, ומהכאוס שעוד היה בשנת תשפ"ב.

שילוב של זלזול, אווירת סוף קורס, ידיעת הכל, בעלות על הדעת, קלפי ג'וקר אלמותיים של שמד ציוייינים ושות',

כל זה נתוני פתיחה, בנוסף לשגרה השוחקת שיש בכל חברה / בית .

לפני שתיגמר החקירה באופן מסודר.

הכי קל להאשים את החרדים בהזנחה ובקמצנות, אבל אני ממש לא בטוחה שזה המקרה.

היו מקרים של הזנחה ושל התעללות גם במקומות מפוקחים, למיטב ידיעתי.

וכן, באופן אישי גם אנחנו שולחים לכאורה למשפחתונים לא מפוקחים, פשוט כי אין לנו צורך במקומות המפוקחים (לא זכאים להנחת תמ"ת כי אני לא עובדת במשרה מלאה). ואני כמובן בודקת היטב את המטפלות (ככל שיכולתי מגעת) ואת התנאים הבסיסיים (שמבחינתי הם חום ואהבה אמיתיים, החלפת חיתולים בזמן, האכלה באוכל שאני מביאה, השכבה לישון בעגלה ובטיחות סביבתית בסיסית של דברים שבירים ושקעי חשמל מחוץ להישג יד). ויש כאלה שהתנאים הבסיסיים האלה לא מספיקים להם... בסדר, אז מה? כל אחד והסטנדרטים שלו... (והשיקול הוא בכלל לא כלכלי. אני חושבת שאנחנו משלמים יותר ממה שמשלמים למעון פר שעה בלי הנחה)

וזהו. צריך להשתדל מאוד לא לרקוד על הדם...

חגי לובר

זה קריטי להבין את הסיטואציה.

היו שם 15 ילדים כמו כל מטפלת רגילה בכל שכונה.

בכל מקום שיש מעון מפוקח יש גם מטפלות פרטיות.

בדר"כ גם יש להן ביטוח ויש עוסק פטור וזה מותר בחוק.

הילדים שפונו כל כך הרבה זה כי חששו מהרעלה ופינו את כל הבנין מכל ילדיו כשהיו בבנין עוד כמה נשים שמטפלות בילדים.

כך נוצר ריכוז גבוה כלכך.

עצוב מאד.

ומוסיפה שאין שם באזור מעון מפוקח.

ככה אמרו לי.

אמור להיות דאגה של מישהו לפתוח מעון נורמלי שיכיל את כל הילדים של האזור.

אמא אחת פרטית לא אמורה לפתוח מעון.

וכשאין מעון ואין מקום במעון הקיים זה בעיה שמוכרת בהרבה מקומות.

לא משייכת את זה בכלל להורים שהחליטו להביא ילדים ולהזניח אותם.

ואגב גם לא בטוח בכלל שזה כזה זול המטפלת הזו.

אם היא עם מלא ניסיון ואוהבים אותה חופשי שהיא גם לוקחת יקר ורק מי שמשקיע שם אצלה.

כאמא אפשר להתעלם מבית לא חדש ונוצץ ואי אפשר להתעלם מיזה שמטפלת במעון  מפוקח יכולה להיות ערביה. לדוגמא.

אני מעדיפה מישהי שאני מכירה ואוהבת ילדים וראיתי אותה כמה פעמים איך היא איתם מאשר מעון שאת לא יודעת מי היום תגיע להשלים. ולא תתן דין וחשבון לעולם.

הילדים שלי במעון מפוקח כי במקרה באזור שלי זה קיים ויש מקום.

ואני משלמת סכום שהרבה סביבי טכנית לא יכולית להוציא.

ואולי יש כאלה ששוקלים אם להביא ילד בגלל זה. אין לדעת.

אבל רק אומרת שזה לא ככה כמו שאתה מצייר את זה, שסתם בחרו להביא ילדים ולהניח אותם בסל בתחנה מרכזית.

אז אותה המטפלת שגם ככה החליטה לעבוד בזה, שתביא פיקוח… למה זה כזה הזוי?

החוק שונה לפני כמה שניפ. כל מטפלת עם 7 תינוקות ומעלה צריכה פיקוח.

פיקוח ≠ סבסוד

בכל אופן בגיל הזה (מתחת 15 חודשים) מותר עד יחס של גננת על 6 תינוקות.

כלומר אם היו שם 22 תינוקות היו צריכות להיות שם 4 מטפלות.

ומכיוון שהיו יותר מ7 ילדים באותה הדירה, צריך פיקוח.

האם זה היה נמנע לו היה פיקוח? לא יודעת, כי להבנתי עוד לא ברור מה היה גורם המוות.

אבל זו תזכורת לכך שאסור לשלוח תינוקות למטפלות שפועלות באופן לא חוקי.

או שיש עד 6 ילדים בדירה, או שיש יותר ויש פיקוח. אין אופציה אחרת.

ואכן, פיקוח לא אומר שבהכרח יש סבסוד. זה שני דברים שונים (אם כי כל מקום מסובסד אמור להיות עם פיקוח)

פרטית

שעובדת בדיוק ככה, עם עוסק פטור וביטוח

באזור לא חרדי, כל ילדי הגן לא חרדים

אבל ככה רואים את החרדים: מסכנים, גלותיים, סתומים, מזניחים את הילדים שלהם, מביאים מדי הרבה ילדים,

עשירים (גונבים כסף מהמדינה), מתייחסים לאסונות כלאחר יד, אדישים לגורל אחיהם עם ישראל.....

ולמרות הכל ועל אף הכל 

 אני גאה להיות חרדית. בחרתי בזה. לא נולדתי ולא גדלתי כך. היא הכי פחות

נוגעת בחברה החילונית, היא היחידה שנושאת את הדגל, דגל היהדות של אלפי שנים, בלי חיפופים

ושירת "אנו באנו ארצה" על שפתיה (מתחת  לכיפה.....). 

 אנשים לא טובים? יש בכל חברה,

בעיות למיניהן?  יש בכל חברה, מוסכמות כאלו ואחרות?  יש בכל חברה. הליכה עדרית (לא

ביהדות, לא בדברים מהותיים)? יש בכל חברה. דעות קדומות? יש בכל......

משאת הנפש של כל אמא חרדית אמיתית זה שבניה ילמדו תורה. כל היום וכל

הלילה. שיהיו רחוקים כמטווחי קשת מכל פסיק חילוני, שכד השמן יהיה טהור

וחתום.

רק חרדית אני רוצה להיות. חרדית לדבר השם.  באמת.

מדובר ב3 דירות בבניין-שהם מעונות 

למעון הזה ספציפית היו 22 ילדים

מדובר במעון יקר ונחשב

לגבי הילדים בשירותים חשוב לציין ששמו אותם שם הכוננים שנכנסו

לא יודעת מה היה מבחינת הזנחה או לא

מקווה שיגלו מה באמת גרם לדבר הנורא הזה 

למעשה מה ששמעתי שהיה חימום מהמזגן והתייבשות…

זה נורא כמובן אבל זה שונה מהעלת מזון למשל

אישית לא שולחת עד גיל 3 לגן עיריה אז לא נכנסת לזה. 

יודעת שבכל המגזרים שולחים לפעמים למטפלת שהיא לא בדיוק עם רשיונות אלא מציעה עצמה לטפל ב1-2-3 ילדים

בדירה

מניחה שהורים בדקו ראו ויש את ה"עדר" שכולם שמים שם כולם חושבים שזה מקום נחשב אז רק מחכים להתקבל לשם.

בנוסף, לפי השמועות, מדובר בגן שפועל כבר הרבה שנים - וממש לא במשהו שנפתח בזריזות עכשיו בגלל בעיות כלכליות..

יש כתבה היום שהפרמדיק הודה שהוא הכניס את התינוק עם המזרן לשירותים כי חשש מגז רעיל...............

היה חשד שיש רעל בחדר הראשי אז הם הרחיקו את הילדים. לא בלתי סביר.

לידיעתך.

ולוא להוציא דיבה של ציבור שלם.

לא 55 ילדים בדירה - אלא מחולקים ל-3 דירות.

הילדים לא הונחו בשירותים - אלא הוזזו לשם בבהילות על ידי הפרמדיקים.

המקום לא מוזנח - אלא מעון יקר ונחשב.

כנראה שיש סיפור של חימום, התיבשות  - כואב וקשה לשמוע, אבל לא הזנחה פושעת או רשלנות. 

כמה חשוב לזכור שדיני לשון הרע תקפים גם על ציבורים שלמים.

שאת מזכירה לי את דיני לשון הרע. כי אחרי שאני קוראת חלק מהתגובות (יש לציין שהיו תגובות עניניות מאוד ולא מלאות שנאה ובוז

כמו של אחדים מהמגיבים - זה עשה לי טוב. סימן שהמצב לא כל כך גרוע...)

אבל באמת תודה לך. כי לפעמים, אחרי תגובות שטנה כאלה (ולא רק במקרה הזה), אני כל כך מזדעזעת (הרי כל ההפגנות המלאות

שנאה לפני השביעי אוקטובר - ממש התבקש שיקרה משהו נורא, אבל אלה היו חילונים שחלקם הגדול היה ערב רב כנראה)

שאני מרגישה שאני חייבת  לספר זאת לחברה שגדלה במגזר הדת"ל והתחרדה. היא לא מתרגשת כי חלק מהמשפחה שייך

לציבור הדתי לאומי והחרד"לניקי, אבל זה כנראה באמת לשון הרע. כי מה השתנה אם כך מהשביעי לאוקטובר? יש יותר

אחדות? יש יותר הבנה לזולת? לא בטוחה.

אני כן בטוחה שהקב"ה לא שמח בזה, בלשון המעטה.

אז לפחות, אם אנחנו לא יכולים להתגבר על ההתנשאות של מגזר אחד על משנהו, לפחות נשתוק. לראות את זה שחור

על לבן, זה.....כואב.

כל אחד שיחשוב כרצונו אבל אולי בפורום כדאי לשתף בנושאים פחות טעונים. לא?

שבוע  טוב (ושמח) לכולם!

למי את מתכוונת?

לפי דעתי פשוט התנשאות יש בכל הצדדים, קשה להאשים רק צד אחד בהתנשאות... 

לא מדובר בדירה אחת שהכילה 55 תינוקות, אלא בבניינים סמוכים שיש בהם כמה מסגרות, ולכן המספר הגדול

תפתח כל פורום אקראי שמדבר על מטפלות, כולל זה הסמוך, ותגלה המון פוסטים על מקומות לא חוקיים/ מפוקחים שבהם ילדים ישנים ואוכלים בעגלות שלהם במשך ימים שלמים לאורך זמן ו"הכל בסדר" כי לא מדובר בחרדים. זה מותר לאחרים אבל לחרדים לא כי הם אוכלי חינם

מכאן לאסון מירון. אסון מירון לא קרה בגלל חרדים. יש גורמי אכיפה שאמורים לדאוג לסדר הציבורי ולמכסות כניסה שלא יסכנו את האנשים.. ודווח על כך בדוח מבקר המדינה. זה לא חדש שעמוס שם כל שנה. אבל זה אשמת ה "חרדים" (למרות שכל עמך ישראל בארץ ובחול מגיעים והיום שם רק שהתמזל מזלם והם לא היו מהקורבנות) שהם מתו כי הם היחידים שהיו שם, אז "בעיה שלהם ושילמדו לקח"

Really?

אתה מדבר פה על זה שהורים מקדשים את הכסף על חשבון חיי ילדיהם, וסליחה - זה פשוט לרקוד על הדם כי אתה ניזון מהתקשורת שלא מחבבת חרדים בלשון המעטה, וזו הוצאת שם רע על ציבור שלם ואני מוחה על זה

וצודק. גם היו מהציבור הדתל

אמנם מראש רצו להגביל בגלל הקורונה ולא בגלל הצפיפות,

ועדיין - היו אלה חברי הכנסת החרדים שעשו מהומה כדי שלא יהיו הגבלות, תוך סיכון ממשי לחיי המשתתפים.

למקרה שלא היה ברור:

ההאשמה הייתה מופנית כלפי המארגנים, לא כלפי הקורבנות. כנ''ל לגבי אסון הטריבונה.

כדי להסדיר את המקום, המדינה הובילה מהלך של הפקעה והסדרה. אגב, מי שהיה חתום על ההפקעה, הוא שר האוצר דאז - לפיד. בג"ץ עצר את ההליך בכל מיני אמתלאות, שהסה"כ שלהם הוא המצאת 'מניעה משפטית', והפקעת סמכות הממשלה למשול. לולי ההתערבות של בג"ץ - המקום היה מוסדר.

היה שיעור תורה מפי אחד מרבני גור.

הוא דיבר על המלאך שעבר בין אומות העולם כדי להציע את התורה, וקיבל סירוב אחר סירוב מכל האומות אחרי שהן שמעו מה מופיע בתורה.

הרב שאל שאלה מדהימה שאף פעם לא חשבתי עליה עד אותו שיעור:

למה שאומה כלשהי תסרב לקבל ספר מצוות רק בגלל שכתוב בו שאסור לרצוח? וכי יש אומות שמתירות לכל אדם לרצוח כאוות נפשו את מי שיחפוץ בכך?

וכי יש אומות שלא מעמידות לדין גנבים? שלא מסכימות שחשוב לכבד אב ואם?

אלא שאותן האומות לא הבינו איך מסמך אלוהי, כולל בתוכו דברים כל כך בסיסיים וארציים. איך בספר שאמור לדבר על קרבנות ותפילות, טומאה וטהרה - מדברים על החובה הכ''כ מובנת מאליה לא להכות אב ואם. מבחינת אותן האומות, זה מראה על חוסר רצינות. כמו שאני אקנה חוברת על חינוך הילדים, ויהיה בה סעיף ''אסור לזרוק ילד מהחלון בקומה 10''. ברור שזה אסור, עצם הזכרת האיסור הזה בחוברת יגרום לי לחשוב שהיא לא רצינית.

אז אנחנו יהודים מאמינים, ויודעים שהתורה שלנו כוללת גם דיני טומאה וטהרה, וגם מצוות כיבוד הורים. גם הלכות קרבנות וגם איסור לרצוח. דווקא זאת הגדולה שלה, ולא ירידה ביוקרתה: התורה היא תורת חיים. היא כוללת גם דברים ברומו של עולם, וגם דברים פשוטים פשוטים על חיי היום יום שלנו. ואת כל זה ציווה בורא שמיים וארץ.

ע''ד לשונו.

אז למה, ריבונו של עולם, מצוות ברורות מהתורה כמו להישמר על נפשותינו, כמו לבנות מעקה בגג, פשוט נתפסות כלא חשובות או כאיזו המצאה של הציויינים?

''כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, מצוות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה" (רמב"ם, הלכות רוצח ושמירת הנפש י"א, ד).

"כל העובר על דברים אלו וכיוצא בהם ואמר הריני מסכן בעצמי ומה לאחרים עלי בכך, או איני מקפיד בכך - מכין אותו מכת מרדות. והנזהר מהם - עליו תבוא ברכת טוב" (שולחן ערוך חו"מ תכ"ז, י)

אני שואל מכאב ואהבה, לא משנאה חלילה. הלוואי שזה יהיה האסון האחרון.

בא קודם כל ניתן מקום לכאב האוטנתי,

אח"כ יהיה זמן לשאלות..

קילומטר וחצי מצומת רמות...

ולולי המסירות נפש של תושבי עופרה, שיוצאים לעזרת ישראל מיד צר ומגינים על כל עם ישראל, תושבי סנהדריה היו (ח"ו) נטבחים ע"י ערביי שועאפת ושייך ג'ראח.

בתור אחד שכל חייו הבוגרים ועוד קודם - לומד ומלמד תורה, וויתרנו על המון נוחות בשביל זה, אבל לא מבין איך זה קשור להתנהלות מופקרת של חוסר פיקוח שמחוייב חוקית, על התנאים בהם מוחזקים ילדים.

נ.ב.

איני מתייחס לאירוע הספציפי, שאת פרטיו איני יודע בוודאות. רק לעקרונות המופרכים בהודעתך.

מכח המסירות הזאת, ר' זאב (ז'בו) ארליך הי"ד, שלמרות שהסתובב בלי תואר (ובוודאי בלי פראק והמבורג...) כל מי שהכיר אותו יודע שהיה תלמיד חכם גדול (כנראה לא פחות מרוב תלמידי החכמים שבסנהדריה), שגם ידע שגדול תלמוד שמביא לידי מעשה ומתוך כך הלך להקים את עופרה והתהלך בארץ שד' נתן לאברהם, לארכה ולרחבה לגובה ולעמקה.

מכח המסירות הזאת בן הישוב לירון שניר הי"ד יצא, אחרי שנות שקידה ארוכות על תלמודו, וכשבכל חופשה מהצבא חזר לשקוד על תלמודו, להלחם מלחמת עזרת ישראל מיד צר.

מועצת בנימין, שעופרה הוא חלוץ ישוביה, קברה אתמול את החלל השישים מתחילת המלחמה. המסירות של האנשים אינה עצמם, אלא על ארץ ישראל והעם היושב בה.

אחרי כל זה, לא הבנתי איזה מסירות על תורה מצאת בהפקרות של שליחה למעון לא מפוקח.

קודם כל- העובדות מתבררות לאט, ודברים שנאמרו בהתחלה התבררו כלא נכונים.

אז זה קודם תזכורת חשובה עבורינו לחכות תמיד לפני ששופטים (ולגמרי אומרת את זה גם לעצמי כי זו גם הייתה תגובתי הראשונה..)

אני כן מסכימה שיש נורמות שקשורות לחברה-

בחברות מסויימות זה נורמטיבי לשלוח למשפחתון (מפוקח או שלא) שישנים בו בעגלות, וזה לא קשור דווקא לחרדים או לא, גם בחברות בתוך הציבור הדת"ל זה מקובל

ואצלי למשל זה לא היה עובר.

ואני כן אגיד בכאב שיש *לי* תחושה *אישית* שלפעמים יש בציבור החרדי זלזול מסויים בחוקים שמטרתם בטיחות ושמירה על החיים, אולי כי זה חוקים של המדינה והיחס למדינה הוא מורכב

ואני באמת אומרת את זה בכאב גדול כי היה אפשר לחסוך מקרי מוות מיותרים

אבל מצד שני, יכול להיות שאני לא רואה את הדבשת של עצמי ולא שמה לב למקומות שבהם אנחנו כציבור מעגלים פינות (למשל תנועות נוער שמאד מקובלות אצלנו- שיכולות לזמן לא מעט פתחים לאסונות. . )

דבר ראשון אני מכיר אישית את המקום, אין שום הזנחה, לא שירותים ולא נעליים, זה קרה בשעת מעשה שחשבו שיש דליפת גז ולכן שמו אותם שמה. המטפלת לא אכזרית היא אישה טובה ומקצועית, ומכירים אותה עשרות שנים. יכול להיות שהייתה רשלנות ספציפית והדבר נבדק, אבל הזנחה אין, הכל ספין תקשורתי. [הראיה הכי גדולה, שלא מעניין אותם החיים של החרדים, שאתמול נרצח בחור בן 17 ע”י דריסת נהג אוטובוס ויש עדים ךאירוע ויש הסרטות, כנ”ל נהג דרס מפגין בן 15 ופצע אותו בינוני. ויש שקט תקשורתי מחפיר, מהדהדים את זה שהיה אלימות של חרדים, אבל זה שרצחו חרדים זה לא מעניין וזה מושתק, בושה וחרפה!!! רק לפני שבועיים היינו באירוע דומה והמשטרה והפרקליטות והנהג מסתובב חופשי ללא תנאים מגבילים.

דבר שני במעון יש 30 ילדים עם שני מטפלות, ונכון שזה הרבה, אבל זה בשליטה. וברור שכולנו היינו רוצים לשלוח למעון מפוקח, הבעיה שהפער בין מטפלת למעון מפוקח, הוא לא מאות שקלים, אלא בין 1000 ש”ח לאלפיים ש”ח

שלא ראיתי שום אזכור בתקשורת לרצח המזעזע שאירע אתמול.

רצח כפשוטו.

אם היה קורה כזה דבר בהפגנות של השמאל

היו מסקרים יום שלם

ודורשים מיצוי הדין עם הרוצח

כאשר הימין חסם כבישים בהפגנות נגד פינוי יישובי גוש קטיף, כאשר הימין הפגין נגד פינוי יישובים בצפון השומרון ובעמונה - היה פיזור אלים מאוד של החסימות + מעצרים.  

בעקבות הפגנות השמאל נגד הממשלה הימנית, חסימת כבישים נעשתה עניין לגיטימי משפטית.  

"אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי" כלשון היועמ"שית..🥲

היו גם הפגנות של ארגוני נכים שהביאו לחסימת כבישים ראשיים ומרכזיים.  

ומאז הלגיטימיות של חסימת כבישים, זה הפך לעניין שגרתי.  

המחאה נגד הרפורמה המשפטית (2023–2024) - היא  הדוגמה הבולטת והנרחבת ביותר בשנים האחרונות. במסגרת "ימי שיבוש" ארציים, נחסמו צירים מרכזיים בכל רחבי הארץ על ידי קבוצות כמו "כוח קפלן", "אחים לנשק" וארגונים נוספים.

חסמו בצורה מאורגנת - אבל לא ראית שאנשים מההפגנה משתוללים בכביש.  

אלפים עמדו בכביש וחסמו אותו.  

במקרה של הרג המפגין עם האוטובוס, כולם ראו בסרטים את ההתפרעות מול האוטובוס והנהג.  שיגעו אותו והוא כנראה נכנס לפניקה.  

השמאל הביא לגיטימציה לחסימת כבישים

אבל רק ע"י שמאלנים

אם זה חרדים אז מותר לרצוח אותם

והנהג לא נכנס לפניקה הוא נכנס להתקף עצבים

וגם פניקה זה לא סיבה לרצוח

מה שהיה אתמול זה אפילו לא היה התפרעות

זה היה נער בשולי הכביש שהנהג פשוט נכנס בו

למה לא, אם גם ככה העונש הכי גרוע שלו יהיה שלילה ל90 יום

כי יש לי חברים שמאלנים שטוענים את אותו הדבר על ההפגנות של החרדים.

שלחרדים נותנים לגיטימציה וכו'.

גם שם היו לא מעט סיפורים של שוטרים שתקפו מפגינים עם סוסים ודברים דומים.

לא יודעת מה דעתי על זה, כנראה שכל צד מעט צודק ומעט טועה.

אבל זה משעשע לראות שהטענות אותן טענות (ולא רק בנוגע להפגנות) רק הרעיונות הפוכים.

ובארונות.

הם באו בבוקר, ומסרו את התינוק למטפלת.

וראו צפיפות. אבל צפיפות זה לא שווה ערך להזנחה.

קשה לי להאמין שהם ידעו כמה פעוטות יש שם.

אני זוכרת שהיה בפעוטון חילוני רצח מזוויע שמטפלת לא יהודיה ישבה על ראש של פעוטה עד שמתה. ותהום הארץ. אבל לא אמרו שככה זה אצל חילונים. בכו.

מאז לצערנו היו הרבה זוועות בפעוטונים

וצריך להגיד ביושר שזה חוצה מגזרים.

לשלוח למטפלת בלי לדעת כמה ילדים יש שם זה לא מעשה כ"כ אחראי

(בלי קשר למקרה הספציפי שהפרטים עדיין לא ברורים)

זה הזמן לחכות לתוצאות חקירת המשטרה

להתעללות ותקיפה.

ציפוף השורות החרדי נראה רע!

לא משרת את האינטרס החדרי לצאת יותר טוב בדעת הקהל.

מזכיר את התמיכה של ליצמן במלכה לייפר... והמאבק למנוע הסגרתה למשפט.

במיוחד מזיק התירוץ שהשכיבו תינוק בשירותים כדי להרחיק אותו מהגז...

לא חושבת שההורים ידעו.

חכו שיבררו מה קרה שם.

יכול להיות שיתברר שאין שום אשמה.

שהייתה דליפה של משהו סביבתי.

הציבור החרדי עושה לעצמו שם של מי שלא אכפת לו מתינוקות, העיקר להגן על הכבוד שלו. טעות!

והטענות לגבי נהגי האוטובוסים הדורסים - נכונות. אלו אנשים שהוכיחו מסוכנות. אין מה למהר.

 למה לשים בראשי פוסט של השערות. חכו עם כל המסקנות. המשטרה לא עושה הנחות, אבל עוד אין פסק דין.

מה שאחר כך אמרו -

לא כל הילדים היו אצל מטפלת אחת.

הילד לא ישן בשירותים אלא הוזז לשם על ידי מישהו מכוחות ההצלה.

אם אמא בדרך כלל נמצאת עם הילד בבית ושמה אותו ליום אחד כשהיא צריכה לצאת לסידורים או משהו כזה זה ממש לגיטימי לשים אותו להשגחה אצל מטפלת לכמה שעות ולא לשלוח אותו למעון מפוקח לכל השבוע. הפוך - זו אמא מסורה שרצתה להיות איתו בבית ולא לתת לאחרות לטפל בתינוק שלה.

אם באמת יש רשלנות אז צריך לפתור אותה וללמוד לקח. ובכל נושא הבטיחות המגזר החרדי ככלל צריך להשתפר כי מבחינה סטטיסטית במגזר החרדי יש יחסית הרבה בעיות בנושא הזה.

מה שבטוח שלעצור את המטפלות לא באמת נחוץ, אלא רק לחקור היטב מה קרה שם.

לגבי ההשלכה שחלק מהמגיבים החרדים עושים להתחיל להצטדק ב- "המתנחלים גם מפקירים את הילדים שלהם כשהם גרים בשטחים" - הזוי שיהודים מדברים ככה.

דבר ראשון - להיות יהודי זה פיקוח נפש בפני עצמו, בכל מקום בעולם ואין כמו הטבח להוכיח את זה. בשביל המחבלים תושבי בארי הם מתנחלים בדיוק כמו יהודי תושב יו"ש, וגם מי שגר בחו"ל "ולא מתגרה בהם" דינו מוות.

דבר שני - כבר הוכח ששטחים תמורת שלום לא מונע פיקוח נפש אלא גורם לפיקוח נפש, יישוב ארץ ישראל הוא זה שגורם לביטחון. אם רק הממשלה והצבא היו מכוונים יותר לתקיפות והרתעה מול האויבים אז גם היו פחות פיגועים (בכל הארץ).

דבר שלישי - מצוות ישוב הארץ דוחה פיקוח נפש.

זה הייתה בסך הכל תגובה,על מה שכתבו שהציבור החרדי לא מעניין אותו ונשמרתם, ולגור בתוך הערבים... זה ממש ענין של ונשמרתם. כל ציבור יש לו את הדברים שהוא מצטיין בהם, וצריך לראות שזה לא בא על חשבון משהו אחר.

אף אחד לא בא להכפיש את המתיישבים [כי אני בעצמי גר בשטחים] וברור לכולם שבמצב הנוכחי אם לא היה מתיישבים... המתיישבים הם אינטרס ביטחוני ראשון במעלה דווקא בשביל תל אביב ורעננה...

לדוגמה -

https://www.yeshiva.org.il/midrash/42658

הלכה ד - כיבוש הארץ ופיקוח נפש | פרק ג - מצוות ישוב הארץ | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

https://www.yeshiva.org.il/midrash/16523

https://shaalvim.co.il/torah/view.asp?id=1471

https://www.yeshiva.org.il/ask/251

באיזור שאני נמצאת פה (שדומה מאוד לאיזור שבו קרה האסון, לשלוח למטפלת זה נחשב יותר טוב ממעון. בבית פרטי, פחות שעות, פחות ילדים לרוב (לא היו אצלה כל הילדים שהיו בכתבות, זה משלוש מטפלות ועוד כמה גנים שיש באותו בניין). רוב האימהות בסביבה שלי יעדיפו לשלוח למטפלת מאשר למעון, ומעון זה רק אלה שאין להן ברירה ועובדות מ8-16 חמישה ימים בשבוע. גם בפורום אחר פה נראה שמטפלת פרטית או משפחתון הם נורמה שלא נחשבת הזנחה בשום צורה, אז הנחת המוצא של רוב מי שהגיב פה שמעון נחשב טוב יותר ממטפלת היא לא מובנת מאליה, והורים ששולחים למטפלת לא בהכרח שווה הורים מזניחים!

כשיהיה לא עלינו מקרה של מטפלת במעון שמתעללת יגידו הפוך.

איך אפשר לשלוח למעון שאת לא ידודעת מי המטפלת שקמה הבוקר להשלים מקום???

בטח כשהתקשורת האכילה כל כך הרבה שטויות.

כל מה שאמרו היה חירטוטים. כלום לא היה נכון.

מעל זה - צריך פיקוח גם אם זו מטפלת פרטית. פיקוח מגדיר כמה אנשי צוות צריכים להיות, באלו תנאים וכד'. גם אם 50 ילדים הם משלוש מטפלות שונות, זה עדיין כשבעה עשר ילדים למטפלת, בדירות מאוד צפופות. לא תקין.

הכל פה שקר הבת שלי בגן  זה אולי 15 ילדים וגם היא אף פעם לא שמה את הילדים מתחת לאסלה זה היה הצלה לא היהפעם אחת שהיא שמה את הילדים מתחת לאסלה ואני שם מלא הכל זה תקשורת שמלונית לא היה ולא נברא בכל הרחוב היו 50 ילדים

מתחת לאסלה.

כי גז שוקע- וזה מקום נמוך

כי זה מקום מטונף

כי מי שמוציאים אותו מאיזור רעיל מוציאים אותו ישר לאוויר הצח

וזה טפשות להדהד את התירוץ העלוב הזה.

תשתקו וזהו. הכי בריא זה להגיד שמעולם לא ראיתם כזה דבר. ולא לכתוב את ההבלים האלה על פעולות אנשי ההצלה. 

זה יותר שומר על הכבוד שלכם.

ובכלל, כל הורה יכול ליפול לגן עם סייעת או גננת מתעללת, אין מגזר שנקי מזה. גם לא הציונות הדתית. בעצמי הוצאתי ילד מגן מפוקח שהייתה בו סייעת מתעללת, ובעצמי רשמתי ילד אחר למעון לא מפוקח שהייתה לו גננת חמה ונפלאה. הדרך היחידה לדעת מה קורה בגן זה: או להתחבא ולהקשיב אם מצליחים, או לעשות ביקורות פתע, וגם אז צריך הרבה שמירה ורחמים מלמעלה.

לא בושה ליפול בפח. 

והחקירה עוד לא נגמרה, ולא יודעים מה היה. 

בדירה בה נפטרו הילדים - היו בסה"כ 20 תינוקות ב-100 מטר -זה בהחלט תואם את התקן - תבדקי !

התינוק ששכב מתחת לאסלה -  זה בינה מלאכותית !!!!!- אף הורה לא זיה בגד כזה !

ועוד ועוד שקרים .

הורים נורמטיביים ומשכילים ,אף אחד מהם לא פרייאר להיות מרומה .

התגובה שלי עכשיו עשויה להיראות ''בצחוק'' או סרקסטית, אבל בחיי שאני כותב אותה בשיא הרצינות:

בהרבה מאוד תחומים הדעות שלי יחודיות. עוף מוזר, אם תרצי.

בדרך כלל ועל רוב הנושאים, אני שותק ולא כותב את דעתי, כי ממילא לא אצליח לשכנע אף אחד ואין טעם לגרום לכולם לכעוס עלי.

עם זאת, יש נושאים שבהם אני מרגיש חובה לכתוב, גם אם אני יודע שיכעסו עלי ויעריכו אותי פחות. נושאים שפוגשים אותי במקום אחר בנפש שלי.

והנה סיפור שכתבתי כאן כבר בעבר:

בקבוצת הוואצאפ של הקהילה שלי, כתבתי נגד זה שהרב דרוקמן מביא למוטי אלון ''הכשר'', ונותן לו ללמד בישיבת אור עציון.

מיד כולם יצאו עלי, ''איך אתה מעז, אתה עפר לרגלו, מי אתה שתדבר עליו, חילול ה''' ועוד כהנה וכהנה. אחד מהקהילה הגיב ''אתה חצוף!'' והפסיק לדבר איתי.

חלפו השנים, לצערי הוכח שצדקתי, אבל המחיר היה כבד. עוד נערים נפגעו *בגלל* ההכשר שנתן הרב דרוקמן.

עכשיו אני שואל:

מי עשה חילול ה'?

אני, שהתרעתי על הידוע מראש?

או תלמידי הרב שלא העזו להגיד מילה, ובכך גרמו לכך ששמו יזכר לעולם כמי שבגללו, בפעם השנייה, נערים נפגעו?

כשזה התפוצץ בכל אחרי החדשות - הדתיים והחילוניים - הכותרות זעקו ''הרב דרוקמן מודה שהפעם הוא מאמין לתלונות'', ''הרב דרוקמן כועס על מוטי אלון: סמכתי עליך'' וכו'.

ואולי אם תלמידיו היו ''מחללים שם ה''' ולא מאפשרים לו להכניס עבריין מין, אז שם ה' היה הרבה פחות מתחלל? שלא לדבר על שמו של הרב דרוקמן עצמו..

אגב, אף לא אחד מהקהילה, כולל מר ''אתה חצוף!'', לא ביקש סליחה אחרי שהפרשה התפוצצה.

האמת היא שלמרות שהייתי בטוח שאני צודק בכך שאסור לתת לו ללמד קטינים, מאוד נפגעתי אחרי שחברי קהילתי יצאו עלי ותקפו אותי. הגעתי ממש למצב שהיה קשה לי להירדם בלילה בגלל מחשבות על זה (אדם רגיש, מה לעשות...). וכך זה קרה גם בפעמים אחרות שבהן כתבתי את דעתי על נושאים שנויים במחלוקת, ולמען ההגינות כמובן אכתוב שברוב מוחלט של המקרים לא הוכח שצדקתי, בניגוד לעניין של מוטי אלון והרב דרוקמן.

לכן, אני גאה בעצמי על כך שעדיין יש לי כוח לספוג את זה, לכתוב דברים לא נעימים רק בגלל שהם חשובים לי, גם במחיר של לקרוא תגובות שלא מכוונות רק לדעה שלי אלא גם אלי אישית (את עוד היית מאוד מאוד עדינה. היו תגובות מזעזעות כלפיי אישית שהנהלת הפורום הסירה)

כי להיות נחמד לכולם זה באמת הכי קל לי, אבל כשיש נושא שבוער בי - אני פשוט לא מסוגל. וכן, פגיעה בילדים היא אחד מאותם נושאים.

לזה.. אבל מפאת הזמן (יום שישי)  רק אתנצל.

לא רציתי לפגוע אלא באמת לאמר שאני מעריכה את דעותיך וחבל לי שנפלת גם ישר לשיפוטיות של המקרה שארע.

אבל אני יכולה להבין שלא נעים לקרוא את התגובה שלי כשזה ככה בפורום כללי ולא באישי.

אז מחילה.

אם יהיה לי זמן בהמשך אגיב לטענות שהעלת .שבת שלום

הם צריכים את העסקנים והמאכרים המקומיים שיעשו מעשה.

בציבור החרדי הכל עובר דרך עסקנים ומקושרים.  

עסקני הרפואה הם גאווה מגזרית, ואנשי הקשר בעיריות הם הכתובת למי שצריך להחליק ולהכשיר תוספות בנייה. עם השנים, העזרה הזו הפכה לסוג של נכות חברתית. כל דבר מצריך "פרוטקציה" כדי להסתדר.  ומי שאין לו קשרים, נשאר מאחור.  יש תלות תמידית במתווכים.  

אתם יודעים מי היו הראשונים לצעוק על כך שהתנאים במעון היו נוראיים?

שהצפיפות, ההזנחה וחוסר הפיקוח גרמו למותם של שני ילדים?

חברי הכנסת החרדים...

הם כמובן לא עשו זאת כדי לדפוק על החזה של עצמם בהכאה על חטא, אלא כדי להתנגח ביועמשית, ועדיין - אותם אף אחד לא תקף על זה שהם ממהרים להסיק שהייתה במעון הזנחה.

אז הכל פוליטי?

אין משמעות לאמת?

המציאות היא אותה המציאות, אבל רק לצורך פוליטי מסוים?

הרי מה שהתגלה לאחרונה הוא כל כך סביר והגיוני. למה צריך תגליות? אחך לא חשבנו על זה לבד?

מה יותר הגיוני מזה שיש מיטות במקלחת לשעת חירום? וכי יש ספק שהמקום הכי נורמלי לזמן של איום טילים הוא חדר שמחופה בקרמיקות? וכי לא מובן מאליו שממש נוח וקל להכניס ילד במהירות האפשרית, כשצריך לדחוף אותו מתחת לצינור של ברז? ובכלל, איפה בריא ונקי בבית יותר מהשירותים?!

אומרים לך ש50 תינוקות לא היו בדירה אחת, וההוכחה היא שיש כמה דירות בבניין ויש כמה נשים שמוכנות לספר שגם אצלן היו תינוקות (מלבד זמני חירום שהכניסו את כולם לאיזה שירותים). במקום לשאול שאלות פשוטות, כמו: תכלס כמה סייעות היו על כמה ילדים בתוך ה"בית אבא ואמא" הזה, אתה מתעלם מהאצילות של השכנות שעוזרות לטיוח גם במחיר של הרצח הבא. אתה פשוט חלאה!

אתה לא מתבייש לחשוב שהתינוקות מתו באשמת מישהו, כשגם אתה מבין שזה לא אחראי לומר את זה ללא נתיחה. ובעצם אתה בכלל כזה חצוף לדרוש נתיחה כדי לדעת באשמת מי זה. אז בתוך הסתירה הזו אתה בטח אדם לא אחראי ולא אכפת לך ממוות של תינוקות! מה פחות הגיוני מזה?!

והנה לקח שלושה ימים למצוא הסברים, כי גם היחצנים צריכים לתת נימוקים מפולפלים. אבל אתה בחוצפתך, פשוט לא נותן להם אפילו דקה לעבוד עליך. גועל נפש!!

(הדברים כתובים על בסיס המידע הבסיסי שהתפרסם כאן ובעוד מקומות, אני לא קורא חדשות בכלל אז יתכן שיש נתונים שמפריכים חלק מכתב האישום שהצגתי כאן)

בקיצור, אתה פשוט מנובל כי דיברת על חרדים. על כל שאר הפרטים נבדוק ונעדכן בהקדם.

כי הם טענו שבגלל היועמ"שית או כל מי שנגד החרדים - ההורים נדחקו לפינה ונאלצו לשלוח את התינוקות למעון עם תנאים כאלו.

בעצם זה שירת את הנרטיב שהם בחרו להציג.
 

בסוף הסתבר שכל זה כנראה מופרך -

ההורים לאו דווקא רצו את המעון הזה בגלל העלויות של מעון רגיל, תנאי המעון לא עד כדי כך גרועים והצינוקות כנראה לא מתו מהסיבות שצויינו.

כמובן שצריך לחכות ולשמוע מה הסיבה האמיתית למוות ולהפיק לקחים.
 

וכדאי לזכור כלל בתקשורת - תמיד לפקפק במה שפורסם בתקשורת ואתה לא מכיר את הפרטים ממקור ראשון ממש. תמיד יש מקום ללמד זכות כי הרבה מאוד פעמים הם מעוותים ומסלפים.

אם בתקשורת הייתה מוצגת תמונה מסוימת,

ונציגי הציבור היו מציגים תמונה אחרת,

באמת לא יכולתי לדעת למי להאמין. לכל אחד יש האינטרס שלו.

אבל כאשר אין כלל מחלוקת, גם התקשורת וגם הח''כים החרדים מדברים על הזנחה וחוסר תנאים, למה שאני אחשוב שגם אלה וגם אלה משקרים?

הם שמעו את התקשורת והגיבו.

מישהו כאן חושב שזה הפתרון? 

לא מצאתי את הידיעה כעת,  אבל ראיתי צילום מסך כזה מאחד מאתרי החדשות, מקווה שזה פייק...

זה מהמזרח הקרוב

מדת השלום והאחוה

וזה קיים כבר

על יפה או לא יפה אפשר לדון

בברכה

זו הגזענות בחברה החרדית כלפי עדות המזרח. מעמד נחות.  

יש כקהילות נפרדות.

אין קבלה למוסדות חינוך של אשכנזים.

אין נישואין בין עדות.

האם באמת "ככה זה"? על היחס החרדי לעדות המזרח - צריך עיון

The Mizrahi Situation in Israel's Ultra-Orthodox Society and Reactions to It

תחושת הקיפוח הספרדית מתפוצצת מחדש סביב חוק הגיוס

החיים שלך הם שלך. לא שלהם.

כשמתחילים להסתכל פנימה ולא החוצה מבינים מה המעלות והדברים טובים שכן יש בחיים.

(אגב רוב ככל הדברים שכתבת הם ברי שינוי, אבל העבודה היא לא להשיג את מה שיש לאחר אלא להעריך את מה שכן יש לי. אח''כ לחשוב מה אפשר לשדרג בחיים ואיך).

הפייסבוק יוצר אשליה. מעלים את הרגעים המחוייכים ולא את המורכבויות שיש לכולם. אתה שמכיר גם את הצדדים המורכבים אצלך, אבל אצל אחרים מכיר רק את מה שהם מעלים, חי בתחושה שלכולם יש.

החיים בהשוואה לחיצוניות של אחרים, תמיד יהיו מתסכלים. כדאי לעבוד עם עצמך על שמחה בחלקך. אם לא מצליח לבד אפילו שווה לקחת טיפול ממוקד בזה.

אתה בנוני.

כמו שיש כאלה שיותר, יש גם כאלה שפחות

אולי סיפורם לא מוצג בפייסבוק וכו'

אבל הוא קיים.

לא סתם נאמר באבות. "השמח בחלקו..."

שרשתות חברתיות זה המקום האחרון שמשקף משהו

בעיניי קנאה זה דבר טוב

זה שיקוף של מה שכואב בנפש

על מה כדאי לעבוד ולטפל

כמעט כל מה שכתבת אפשר להשיג ב10 אצבעות

בעבודה נכונה

במודעות למידה יישום והתמדה

גם אם החיים שלך עכשיו בינוניים

אגב רוב האנשים בינוניים ומטה

תסתכל על סטטיסטיקות

בכל נושא

הממוצע/ החציון לא משהו

יותר כמו, "יש כזה בעולם, אני רוצה גם, איפה משיגים?".

התחושה הזו דיכאה אותי למרות שידעתי שזה שקר.

אני בפייסבוק כל יום בין קבוצות של חשמלאים וקבוצות DIY ודורשי עבודה וקבוצות מסויימות בבאר שבע שחשוב לי להיות בהם אבל לא מאשר אף חבר אפילו לא קרובי משפחה.

כשאתה יודע שכולם רוכשים דברים דברים שהם לא צריכים, עם כסף שאין להם כדי להרשים אנשים שהם לא אוהבים, כשאתה מודע לזה שזה משפיע על הנפש בצורה  הרסנית, אתה יכול פשוט להחליט שאתה לא משחק את המשחק הזה יותר.

אף אחד לא מפרסם את ההחזר החודשי של המשכנתא שסוגר עליו, רק מפרסם תמונות של הבית, אף אחד לא מפרסם את ההקרבה של לאכול רק כוסמת ועשבים, רק את הרזון, אף אחד לא מפרסם כמה רע וקשה לו בעבודה (חוץ ממורים) רק כמה כיף ואיזו עבודה נחשקת הם עובדים.

וכולם בינוניים בתחומים מסויימים, כולם מפרסמים רק את ההצלחות, אלה שמפרסמים תמונות מחופשת הסקי באלפים או קרוז בים התיכון לא מפרסמים את הקבלה של כמה עלה להם התענוג כי הם לא רוצים לצאת אידיוטים, אלה שמפרסמים תמונות מחוייכות מהדיסני וורלד לא יפרסמו לעולם את התמונות של הפרצוף שלהם עומדים בתור למתקן שלא באמת מלהיב כמו סרטון של יחידת החילוץ בטלפון.

ופתאום אתה מגיע לגיל 35 ופתאום חבר שסוגר את העסק וידידה שמתגרשת, מעניין, הם תמיד היו נראים כל כך מאושרים בפייס מה קרה?

שמראה מתאם גבוה בין כמות התמונות הזוגיות ברשתות החברתיות, לבין גירושין...

עזוב.

אנשים מראים מה שבא להם לשדר. זה ממש לא אומר מה יש להם באמת.

(ואספר שוב סיפור שכבר סיפרתי כאן בעבר-

חברה טובה, שהיתה תקופה שקינאתי בה כי כמה פעמים כשהייתי שם בעלה הגיע עם זרי פרחים, ומתנות, ומפרגן לה בלי סוף.

אבל אחרי כמה שנים היא התגרשה, וגיליתי שהוא היה מכה אותה, אבל אני נחשפתי רק לזמנים בהם הוא ניסה לפייס...

עבורי זה היה לימוד מטורף לכמה אנחנו לא יודעים כלום על החיים של אחרים, גם אם נדמה לנו שאנחנו יודעים משהו).

אתה רוצה להיות מאושר.

ואתה חושב שהדרך לאושר היא בבית יותר גדול, אישה יפה יותר, להיות פחות בינוני, יותר מוצלח, ויותר בראש הפירמידה.

למזלך סוגיית האושר נחקרת כבר אלפי שנים.

ולפילוסופים יהיו לא מעט תשובות עבורך איך משיגים אושר - ואף אחד מהם לא תולה אושר בחומר כמו כסף או אישה יפה, ממש להפך, לרוב ככל שהחומר גדל יש יותר ניתוק מהעצמי האמיתי ופחות אושר.

לא סתם אחוז ההתאבדויות בקרב נערים בעמק הסיליקון עולה ועולה - העשירים ביותר ואני מניחה שעם הבחורות היפות ביותר, כי כסף מושך יופי.

אז מה כן עושה אושר?

תקרא את ד"ר טל בן שחר.

הוא מסכם את זה

*באיכות הקשרים שסובבים אותנו - משפחה, חברים, ילדים, זוגיות.

ככל שהם טובים יותר האושר עולה.

*תחושת משמעות -מטרה בחיים, סיפוק, משמעות, הגשמה עצמית.

*קשר טוב בינינו לבין עצמנו- לתת לעצמנו להרגיש רגשות, לא להדחיק, שהמעגל האישי שלנו עם עצמנו יהיה בריא.

*הנאה יום יומית- כלומר לא רק להשיג מטרות עתידיות, גם ליהנות מהדרך בחיי היום יום הרגילים.

רוב הפילוסופים גם הגדירו אושר כתחושת משמעות.

יש לו ספרים בעברית אם זה מעניין אותך.

ופרקטית, עזרה ראשונה, תמחק את הרשתות החברתיות, זה חתיכת בולשיט.

מי שמאושר באמת לא מרגיש צורך להוציא את זה החוצה.

מהתורה (מרבה נכסים..ועוד), הרמב"ם , פילוסופים יוונים כמו סוקרטס, אפלטון, אריסטו ואפיקורוס ועוד,

הבודהה, ועד לפילוסופיה המודרנית.

 אף אחד מהם לא הגדיר את תלה את אושר כהנאה רגעית או ריבוי חומר.

חלקם ממש מאמינים שהתנאי לאושר הוא צמצום החומר והסתפקות בצרכים בסיסיים בלבד  (כמו אפיקורוס, בודהה ועוד )

וחלקם לא אומרים שצמצום הוא תנאי לאושר, אבל עושר וחומר הם רק אמצעי ולא יכולים להיות מטרה ברגע שהם הופכים למטרה ורדיפה ותלות ל'לאושר' הם מרחיקים אותנו מהאושר.

תמצא נקודה אחת ברשימה, תחשוב איך להשתפר בה, אם צריך תיעזר במישהו,  תציב יעד, בעוד x חודשים סימנתי ווי על , ככה וככה. אבל זה עבודה,  לא משחק ילדים.

בהצלחה 

במקום "לקנא".

בוא תסתכל עליהם, ותשנה פרדיגמה.

מה אתה רוצה ללמוד מהם? איזה שיעור האנשים האלה באו להביא לך לעולם?

אתה רוצה כסף?

איך אתה מגיע לשם. אפשר לתפור תוכנית.

אתה רוצה בית יפה?

לך למעצבת פנים שעובדת עם עלי אקספרס. אל תשכח גם שצריך לתחזק ולנקות.

אתה רוצה שרירים? לך לחדר כושר. פעמיים בשבוע.

אה, לא? עדיף לגלול בפורום?. זה סבבה. פשוט יש לזה מחיר.

הדבר היחיד שבאמת חשוב לעבוד עליו ולהתאמץ לשנות תפיסה זה לגבי אשתך. זה בן אדם שהתמסר אליך ואתה אליה, ומן הראוי להתאמץ לא לפגוע ברגשותיה. היא גם בן אדם שיש בסיפור שלך.

את הצילום מסך של המינוס בבנק,

תמונה של בוס מאוכזב, או ילד שהתחצף...

אף אחד לא מתאר איזה דברים פוגעים בן הזוג אמר או עשה,

ולא מספר כמה הוא שונא איזה בטטה הוא הפך להיות ...

מה שמעלים זה את הרגעים הכי יפים.

זה בדיוק השקר.

כולם בינוניים.

מי שיש לו 100 רוצה מאתיים, ומי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות.

תמיד רוצים יותר ממה שיש.יש פה אפשרות למנף עבודה על הודיה על הקיים- יש לך בית? יש לך אישה? תודה

ועשינו ותפילה להתקדמות. יש הרבה שבידיים שלך.

אבל תמיד יהיה יותר

אם תשווה החוצה, לעולם לא תהיה שמח במה שיש לך.

מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל, שכל אחד עסוק בד אמותיו

רוצה יותר לעצמך? תיצור לך מציאות כזו, במה שאתה יכול. ולא כל אחד יכול לשנות הכל

אנחנו לא נהפוך כולנו לכוכבים רשת שמגלגלים שותפים בעשרות אלפי שקלים. כאילו, תנסה עם בא לך, אבל חשוב לדעת שרוב האנשים חיים את היומיום ה"ממוצע"

לרזות ולהיות שרירי זה בהישג יד

גם להחליף עבודה

עם אשתך לדעתי יש לך עבודה פנימית לעשות.. אני די בטוחה שאם זה מה שהייתה חושבת עליך היית מתבאס. חוצמיזה שהחיים הם לא רק חיצוניות

נכון לא נכון מה שכתבת

זה לא משנה.

לא בריא לחיות ככה

אתה מוכרח להיות במבט אחר

על החיים, או אפילו בלי מבט

בלי לדרג ולתת ציונים יתר.

לזרום עם עצמך ולהיות במצב רוח יותר חיובי

אני מזדהה, קודם כל.

אצלי זה קשור לחוסר אמונה בעצמי. בגלל שאני מרגישה חוסר מימוש עצמי מצד אחד, וחוסר אמונה שאני יכולה להגיע לזה מהצד השני, לא נשאר לי אלא להשוות ולקנא... במקום להתרכז בעשיה. 

צריך איכשהו לחזור לעצמך. וזאת כנראה דרך ארוכה אבל משתלמת. זה הדברים היחידים שאני יודעת.

אז  במקום להסתכל מה קורה בדשא של השכן תתחיל להשקות את הדשא שלך. מאוד ממליצה לך על  צום דיגטלי.

ובעלי תמיד מאזן אותי בנושא הזה.
תמיד יהיו יפות ממני, מוצלחות ממני, עם מספר ילדים יותר גדול משלי, עם גוף יותר יפה, עם בעל יותר וואו, עם בית מתוקתק יותר
אבל איכות חיים פנימית
היא בלהודות על השפע הספציפי שמגיע אליי.
שפע שמגיע בדמות חברה שפתאום שולחת הודעה שמחממת את הלב,
צחוק של ילד,
זמן נחמד ביחד עם בעלי
הוכרת תודה להורים

אני מבינה מאיפה זה מגיע. זה הרצון לשלמות אובייקטיבית. שלמות שהיא בכל הפרמטרים, מקיםה את כל תחומי החיים, וכמובן שלמות עצמית.

התבגרות זה לעזוב את השלמות האובייקטיבית הזאת

לשמוע את השיר החדש והנפלא הזה של ישי ריבו - הנשמה לא meta.

מדבר ממש על ההפסד והשקר העצום ברשתות החברתיות.

ממש כל מילה שם מתאימה.

מצרפת את השיר:

שם המבט.

שם המיקוד.

פנימה.

איפה ואיך אני יכול לתקן? לשפר? להעצים? לבנות?

כי החוץ מלא שקר, מלא זרות, מלא זיוף, מלא הפסד, מלא הסתרה 

ובעיקר מלא במה שלא שייך לי.

אם נבין באמת כמה כוח עצום יש לכל אדם ובטח כל יהודי, זה לא נתפס!

אתה חלק אלו-ק ממש!

עוצמות על גבי עוצמות

נשמה מאירה של אינסוף

ואתה בהחלט יכול להביט בה, פנימה, ולהוציאה מן הכוח אל הפועל ולהביא אותה לזרוח להאיר ולחמם את חייך שלך ממש!

ב"הצלחה רבה

תלוי בגורמים רבים

למשל

מי ומה אתם , מה הסביבה, בבית ובחברה, מי הילד, מניין הגיע ונובע הקשר,

אבל מעשית, הוא כבר לא ילד. הוא מחליט על עצמו ובוחר את הבחירות שלו, על ההשלכות שיהיו להן. כנראה שאם הבחור בחר בקשר כזה - אין מה להטיף לו על הבחינה העקרונית, אלא לראות איך משמרים קשר קשוב וקרוב.

כן, במידה שיש לכם שיח פתוח איתו (אם אין, כבר מאוחר מידי) - חשוב לנהל שיח על גבולות. שמעתי מד"ר אלישע אזר (מטפל בכיר בתחומי טרוואמה, משפחה מיניות ועוד, מנהל מרכז מפגש בשילה) שהרבה פעמים בני נוער דתיים חוצים גבולות חמורים ואפילו מסוכנים מאוד מהר, כי ברגע שחצו את הגבול של לדבר עם בנים/בנות, או את הגבול של נגיעה - לא מודעים להמשך המדרג. כשמגיעים לכל מיני סיטואציות, שנער חילוני הודרך להתנהל בהן, נסחפים גם בלי מודעות לסכנות או לחוסר רצון לעבור גבולות חמורים יותר.

ובעולם שלנו לא מאוזן.

רצון לקשר זוגי והורמונים מתחילים הרבה לפני ש"נכון" לקיים אותו, בד"כ.

אם הוא בכיוון של להתחתן מוקדם, זה לאן דווקא רע.

אין כללים, רק דבר אחד חשוב.

אהבה.

לא להתנות איתו כלום, אלו החיים לו, גם אם הוא מתנהל בצורה שלא תואמת את איך שהיית רוצה או מצפה. כשיש קשר אוהב ןמכיל, יש תוואי שיכול להגיע ולהשפיע על הלב.

כשיש ביקורת, זה מפתח מגננה, רצון להסתיר ולעשות דווקא. וזה, אתה בטוח לא רוצה....

לכבוד האישה החשובה והניצבת על משמר המתיקות, תחיה.

קיבלתי מכתבך ודמעותיי (הקפואות) זלגו על הדף. כבר אמרו חכמינו: "על טעם ועל ריח אין להתווכח", אך כאן מדובר בשינוי סדרי בראשית ובערבוב מין בשאינו מינו.

לעצם העניין, הנה הכרעת ההלכה:

דין "כל דפריש": יש לדעת כי גלידת בייגלה מלוח היא בבחינת "חדש אסור מן התורה". אבותינו במדבר אכלו מן שהיה טעמו כצפיחית בדבש, ולא כצפיחית בבייגלה עם נגיעות מלח אטלנטי.

מי שמשנה מן המטבע שטבעו חכמים בשוקולד-וניל, עליו הראיה.

שלום בית קודם לכל: שנינו במדרש שגדול השלום, שאפילו השם המפורש נמחה על המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו. ואם במים עסקינן, קל וחומר בגלידה שנמסה. לכן, על בעלך לדעת ש"ביתו של אדם הוא מבצרו", אך המקפיא שלו הוא רכוש משותף.

דין התערובות: אסור לערבב בייגלה בשוקולד בלגי, משום "בל תשחית" את הטעם הטוב. עם זאת, אם נפל פירור בייגלה לתוך הווניל-עוגיות שלך – הוא בטל בשישים, ובלבד שלא יתכוון לבטלו לכתחילה.

הפתרון הפרקטי:  יש לקבוע "עירובי תחומין" במקפיא: צד ימין למתוקים וצד שמאל למלוחים, בבחינת "אם השמאל אימינה ואם הימין אשמאילה".

מומלץ לרכוש שתי כפיות בצבעים שונים כדי למנוע "בליעות" של מליחות במתיקות (חשש "טעם לפגם").

לסיכום: על הבעל לעשות תשובה (ורצוי שתהיה בטעם ריבת חלב). אם הוא מתעקש על הקרמל המלוח, עליו לאוכלו בחדר סגור, בבחינת "מים מלוחים ימתקו".

מקורות:

תלמוד בבלי, מסכת קינוחין, דף ע"ב ע"א:

"תנו רבנן: האוכל גלידה - מתוקה היא לו, מלוחה היא לו. מאי מלוחה? אמר רב פפא: בייגלה ושוקולד לבן. אמר ליה אביי: והא תנן 'דבש למתוקים ומלח לבשר'? אמר ליה: הכא במאי עסקינן? בקרמל מלוח, דאית ביה תרתי לטיבותא - ריחא דמתיקתא וטעמא דמליחתא. ופליגי בה רבי יוחנן וריש לקיש: חד אמר 'שלום בית מעכב' וחד אמר 'המקפיא מעכב'."

רש"י על אתר:

בייגלה ושוקולד לבן: ערבוב מוזר שחידשו בני מערבא בשנים האחרונות, ואין דעת הבריות נוחה הימנו.

ריחא דמתיקתא: ריח של מתוק, שמטעה את האדם לחשוב שקינוח הוא, ולבסוף מוצא בו מלח ובוכה.

המקפיא מעכב: שאין המקפיא סובל שני מינים בסל אחד, וסופו שקופסת הווניל מקבלת טעם לוואי של בייגלה, וזהו "טעם לפגם" גמור.

תוספות:

ויש מקשים: מדוע לא אמרו "כל המלוח הרי הוא כמתוק"? ויש לומר דהני מילי בבשר ודגים, אבל בגלידה – מלח בתוך סוכר הוי "שינוי מנהג" וצריך עיון גדול.

הייתי ממליץ לך (לנקד בשווא או בפתח?) @אמא אסתי היקרה ובעלה המהולל, ללכת ליועץ זוגי, תלמיד חכם מופלג (ומומחה אמיתי לאובססיות) ולהיוועץ בו...

מה שמפתיע שפותחת השרשור היתה בקיאה בכל כך הרבה מושגים הלכתיים שהיה מתבקש מאליו תשדע לבד את התשובה, מה היא צריכה רבנים ומדריכות?

אני לא בטוח אם המלל, לאחר עריכה, לא ראיתי את המקור, עובר את גבול הטעם הטוב הנהוג בפורום זה

גם קשקושי פורים ניתן להעביר בצורות שונות

אגב, פעם היו משנים את שמות הפורומים , .. 

פנייה שנעשית בתור פורים שפיל, יש לה גבולות גזרה משל עצמה

פנייה שנעשית ברצינות,  מומלץ לרשום באופן שיבינו שזו שאלה אמיתית

אמנם אני לא אחרי לידה אבל מזדהה עם הקושי של הטהרה, ממש..

אני חושבת שכדאי להפריד שניה.

עזבי את המחשבות על עוד ילדים.

בפרספקטיבה של זמן, שבוע לפה או לשם זה משהו שאפשר להתמודד איתו בד"כ (אלא אם כן זה ימים של מילואים ואז באמת בעייתי). זה באמת ממש עוד קצת. סיוט אבל בסוף עובר.

אל תחשבי רחוק. תחשבי איך את עוברת את היום הנוכחי.

תפנקי ותפרגני לעצמך יותר

יש משהו הוא יכול לעשות שיעזור, יועיל? שתפי אותו.

מתפללת איתך שייגמר בקרוב 💓

בבקשה תשאלו את הרב זכריה בן שלמה. מומחה גדול ופוסק שנים בהלכותת טהרה.

במקרה של ראייה ביום השביעי ממש ממש כדאי לפנות לבודקת טהרה!

בטח שאחרי לידה.

יש ממש סיכוי לרגישות במקום שגורמת לפצעים עם כל הבדיקות. (לכן, אחרי לידה מומלץ להוריד את מספר הבדיקות).

מקוה שתיטהרי בקרוב ממש.

חיבוק גדול 

זה באמת קשוח ממש

שולחת לך כוחות...

לגבי עוד ילדים אל תחשבי על זה כרגע את אחרי לידה תעשי מה שטוב ומרים לך תמצב רוח

אני שואלת כי זאת יכולה להיות הסיבה שהדימום עדיין מתרחש

או אמצעי מניעה הורמונליים ..

אולי יש עוד סיבות שאני לא מכירה

חשוב להתייעץ ולראות רופאת נשים אם עדיין ממשיך.

בהצלחה רבה 

קטונתי מלתת עצות ובכל זאת כוונתי רק להועיל

יש את הרב זכריה בן שלמה שיש לו הרבה ידע הלכתי ורפואי...

ניסית ללכת לבודקת?

גם לי זה קרה, הלכתי לבודקת והיא הצליחה לטהר.

למה זה קורה. יכול להיות שיש נשים שזה לוקח יותר זמן, אבל כדאי לבדוק שהכל בסדר. (זכור לי שמתישהו זה קרה לי אחרי הפלה והרופא כן מצא איזה משהו ונתן לי כדור כלשהו, זה היה כלכך מזמן שלא זוכרת מה זה היה.)

וגם אני יודעת שיש מצבים שאומרים להמעיט בבדיקות כדי להיטהר.

ובנוסף אחרי לידה, כמה שרוצים כבר חיבוק, הגוף צריך את הזמן שלו להחלים. אצל כל אחת זה זמן אחר ואולי פשוט עוד לא הגיע הזמן והגוף דורש לקחת את המנוחה שלו.  (חוץ מההחלמה המקומית, חוסר מנוחה מספיקה וחוסר בשתיה או מזון בריא, יכול לגרום לדימום.)

חוץ מזה שיש כאלו שאמצעי מניעה הורמונלים מפסיקים להן את הדימום.

מזל טוב והרבה בהצלחה