שמתוך הכרות עם המעון זו לא הייתה דירה 1 אלא 2...

כלומר 25 ילד בדירה

וה יעזור כנראה ההורים לא ראו את מה שכשהכוננים נכנסו באמצע כן ראו

איך זה שהורים מחכים 9 חודשים ללידת האוצר שלהם, לפעמים קדמו לזה חודשים או שנים של ציפייה והמתנה, אחרי הלידה הם בכו מהתרגשות, ברכו שהחיינו / הטוב והמטיב, חזרו הביתה עם התינוק החדש ושימחו את כל האחים הגדולים, הסבים והסבתות...

ואז הם נוסעים איתו ועם האחים שלו בלי לחגור אותם כראוי.

ואז הם נותנים להם בגיל לא מתאים (מתחת ל9!!!) לחצות כבישים לבד. (סליחה לא לבד, הילד בן השבע לוקח איתו את אחיו בן ה4).

ואז הם נותנים להם ליסוע באופניים/קורקינט בלי קסדה.

ואז הם משאירים אותו ברכב כש'רק' קופצים למכולת, כאילו לא היו דברים מעולם.
 

וכן, אני לא מדבר על אחרים, אני מדבר על אנשים בפורום הזה, על שכנים שלי, על חובשי כיפות סרוגות שמשרתים במילואים גם בגיל חמישים...

שאם היו נהרגים היום 2 תינוקות בגלל אחת הסיבות שכתבת,

הייתי כותב משהו דומה שמתייחס לאותן הסיבות.

ואדרבה, אתה לגמרי צודק. תזכורת כואבת לכולנו להקפיד על כל החוקים, ההוראות וההמלצות שנועדו לשמור עלינו ועל ילדינו בחיים.

לא להתכתב בנהיגה, לא לגנוב רמזורים, לא לתת לקטנים לחצות כביש וכיוצ''ב. בנפשנו הדבר.

אנשים שמרשים לעצמם ליסוע בלי חגורות, הם, ילדיהם וגם ילדים של אחרים (יום אחד הבן שלי אמר "במכונית של משפחת... אפשר ליסוע בלי חגורה", מאז אנחנו לא שולחים איתם...). בלי חגורות זה עוד עדין, עם ילדים שעומדים על המושב, נהג שנוהג עם תינוק על הברכיים, עקיפות על קו לבן ובמהירות עצומה, להמשיך?! (או שרק את 'החרדים' צריך לתקן)

פשוט כשזה לא חרדים - לא מעניין.

היה דיווח כאן בערוץ, כמו גם בשאר אתרי החדשות על הטרגדיה שבה נדרס ילד למוות, גם כשנדרסה ילדה היה דיווח.

אבל היה צריך לקרוא ממש בין השורות, כדי להבין את ההקשר, את האירוע ואת העובדה שהקפדה על כללי בטיחות בסיסיים - יכלה למנוע את הטרגדיה.

רק כשמדובר ב'חרדים' פתאום הכל מותר - מותר לחרוץ דין בלי לדעת את העובדות, מותר למלא כותרות בנסיבות שונות ומשונות שמתחלפות כל שעה, מותר להפיץ חופשי תמונות מזירה שלא נחקרה.

אני שותף להרבה מהביקורת המוצדקת על ההתנהלות החרדית בכלל ובתחומי בטיחות בפרט, אני יכול למלא ספר שלם מדוגמאות מופקרות שראיתי בעבר כשגרתי בשכנותם. אבל כל עוד ששכני דהיום, הדתיים לאומיים למהדרין (וגם החילונים) מגלגלים עיניים על זה שאיני מרשה לבן ה6 לחצות כבישים לבד, או לא מוכן להעלות טרמפיסטית מהישוב עם תינוק כשאין כסא בטיחות מתאים - אני משתדל לא לרקוד על הדם שעוד לא התקרר באירוע שעוד לא התברר.

רק אני לא מסכימה להקפיץ ילדות מהגן של הילדים אם אין לי עוד בוסטר🤦‍♀️

מה קורה עם ההורים היום שהשם ישמור

לרבים באזכור שמם של תינוקות שמתו

קחו על עצמכם משהו טוב או פשוט אל תריבו

זה מה שחסר עכשיו.. 

זו לא היהדות שלי 

זה סתם מוסיף לחילול ה' מעבר למה שהיה שם

לבין ההוא שדרש לא ללבוש חצאיות עם שסע?

שניכם באים לחנך את האחרים

אבל אתאר לך סיטואציה

זוג הורים עובדים קשה קשה. מנצלים כל זמן וכוח שיש להם כדי לשמור על הבית

ב"ה נולד ילד (מין הסתם לא ילד ראשון כך שיש עוד הוצאות )

עושים חישוב חודשי כמה כסף נשאר בסוף החודש כדי  לפרנס את התינוק המתוק שלהן.

יצא 3000 שח. סכום נאה בסך הכל.

טיטולים+מגבונים+ביגוד+מטרנה (כי האמא לצערנו לא יכולה להניק)  יוצא 1500 בחודש (זה בערך המחיר. אל תתפוס אותי על השקל)

ואז לאמא ואבא יש התלבטות.

1.לשים את הילד בגן "מוזנח" שעולה 1500 שח. אבל הילד יקבל אוכל וטיטולים וכו' כמו שצריך.

2. לשים את הילד בגן סביר. ויאללה נחליף טיטול פעם ב6 שעות. מידי פעם נדלג לו על ארוחה

3. נשים אותו בגן בינוני שיש שעולה 2500 שח לחודש.  הוא יבכה חזק והמטפלת כבר תתן לו מאוכל של ילד אחר. בבית שיהיה חזק, ניתן לו חלב תנובה כי מטרנה זה יקר.

4. אפשר לשים אותו בגן הכי טוב שיש. יעלה 3000 שח. מי צריך לאכול ולהחליף טיטול? למה בטבע מישהו מחליף טיטול לגור של הג'ירפה?

אתה כאבא. מה היית בוחר?

אבל צריך להבין איפה גם עובר את הגבול

קולגה שלי שיתף אותי לאחרונה שהוא החליט להביא רק 2 ילדים לעולם, כי הוא חישב שהוא יוכל לקנות רק 2 דירות. ומבחינתו המינימום (כן כן, זה המינימום) זה לתת לילד דירה

לשמחתי אני לא מכניס את השיקול הזה למשוואה, כי אחרת לא היו לי ילדים

מישהו אחר, יביא ילדים רק אם הוא יוכל לשלוח אותם לחוגים

שלישי רק אם הוא יוכל להעניק להם חדר נפרד בבית

רבעי השכלה גבוה

חמישי, רק אם הוא יוכל לתת להם אוכל בריא

שישי, אם הוא יוכל לדאוג להם לצרכים בסיסיים

והזנחה של אחד, זה לאו דווקא הזנחה של אחר

כי זה שאני אפילו לא מעלה על דעתי שאני אקנה לכל ילד דירה, לדעתו של הראשון אני מזניח אותם

אז נכון, לשים תינוק בארון זה קו אדום (איפה קראת את זה?)

או 25 ילדים בדירה זה הרבה

אבל אם 99% מהחברים שלך עושים את זה, כנראה זה הופך להיות סוג של נורמה

קראתי שאותו מעון עובד כבר 25 שנים

משמע זה לא איזה מוסד שנפתח אתמול, מי שניהלה אותו ידעה מה היא עושה

מה מידת האשמה של יקבע בית המשפט 

הנקודה היא

שנורמה של אחד זה לא נורמה של אחר

ולפעמים לפעמים,

יש גם מצבים שלא ממש בוחרים להביא את הילדים לעולם

או שהיה תכנון לX תקציב והמציאות שינתה את התכנון ב180 מעלות (ויש לצערנו הרבה סיבות למה זה זה יכול לקרות)

אתה באפשרויות הבאת בכל האפשרויות הזנחה.

יש דברים ש*אני* הייתי רוצה להעניק לילדיי, ויש דברים שאני, וכולנו, *מחוייבים* להעניק לילדינו.

אוכל, ביטחון, אהבה, חינוך (כאן כבר אפשר להתווכח איזה), בריאות (גם כאן אפשר להתווכח).

אל תסתכל מהמבט שלך, תסתכל ממבט של מורה שומרת חוק במערכת החינוך. באילו מקרים צריך להתערב כי קיימת הזנחה של הילד?

תמ"ל (או חלב אם), חיתולים, בגדים תואמי עונה, השגחה אחראית, קורת גג, כל אלו הם חובה.

חוגים, רכב משפחתי בשביל תחבורה, הלבנת שיניים, קניית דירה, מימון חתונה, ילקוט חדש כל שנה, קולקציית בגדים חדשה דנדשה כל שנה - יש הורים שיציבו לעצמם כסטנדרט. אבל היעדר של הדברים האלו לא מהווה *הזנחה*

למה הילדים נפטרו?

לא יודעים.

מהבוקר שמעתי 7-8 קביעות למה.

חומרי הדברה

ואז הוחלף בהרעלת co

ואז בחנק

ואז בהתייבשות

ואז במוות בעריסה

בנתיים אין קביעה חד משמעית

היו 20 ילדים עם 2 מטפלות קבועות

ועוד מטפלות מתגברות (כך מעדויות של הורים במשפחתון הזה)

מתמונות שראיתי. נראה בית נורמטיבי לחלוטין

אולי אפילו יותר טוב משל חלק מכותבי השרשור

מי אמר שחסכו בבטיחות?

מי אמר שיש אשמה של ההורים או של המטפלת?

נגמרה החקירה שאת יכולה לקבוע כך?

פינו את כל המעונות שהיו שם בכמה דירות ןלכן פונו סהכ 55 אבל בפועל בדירה לא היה כמות כזו

דבר נוסף לא יודעת מי הפיץ את הקטע שילדים בארונות צפיתי בסירטונים אף ילד לא היה בארון והמקום לא היה נראה מוזנח

רק הילד בשירותים צריך בירור האם באמת פינו אותו לשם

מעבר לזה אפשר לראןת שגם הילדים שפונו היו נראים מתוקתקים וממש לא מוזנחים

היה כאן המון ניפוח תיקשורתי ואני מתחילה לחשוב שלא סתם...

הבלאגן בתקשורת

האמת שהזדעזעתי להיחשף ככה לחדר שינה של זוג רק כי יש שם עגלה

פה אולי זה היה בלתי נמנע. אבל יש מקרים אחרים שהפיקוח נחוץ והכרחי

אבל מי שחי במציאות כזאת שכולם סביבו שולחים למקומות כאלה כנראה לא מרגיש שהוא מזניח את הילד שלו.

חוץ מזה אנחנו לא יודעים מה ההורים ידעו\חשבו ומה לא, לא יודעים מה מצבם הכלכלי מאפשר להם, לא יודעים מה הנורמה באזור הזה ומה היו הברירות שלהם.

מה שכן המקרה הזה יכול להעלות את נושא העוני בציבור החרדי, ואיך אפשר לשפר אותו. אני מעריך שכל האימהות ששלחו למעון הזה הן נשים עובדות, שלא יכלו להישאר עם התינוק בבית, ואולי הן גם המפרנסות העיקריות.

דיי אני בטוחה שההורים האלה היו הכי מסורים ורצו את הכי טוב בשביל ילדיהם

תפסיקו לשפוט אותם

מניחה שברוב המשפחות החרדיות יש אבא בתמונה, ובמקרים רבים הוא לומד תורה.

וכאן מדובר על פיקוח נפש ועל ילדיו שלו. אם כבר מגיעים למצב שאין כסף לשלוח את הילד לטיפול הולם, אז שהאב יתכבד וישמור על התינוק (או שניים) שלו בבית.

למה אנשים שוכחים שזו אופציה???

אפשר גם להיות יצירתיים ולהתאחד שתי משפחות, חצי מהזמן האבא מהמשפחה הראשונה שומר והשני לומד, ובחצי השני להיפך.

אבל לא. שכחו שזו אופציה. הכי קל להאשים את המדינה או העוני. 

אולי הוא עובד במשרה מלאה ועדיין הכסף לא מספיק?

אולי הוא עובד במשרה כפולה כי אישתו לא יכולה לגדל את התינוק (למנות לך סיבות?) אז שמו את התינוק במשפחתון?

איך קבעת את זה?

בגלל שהם חרדים?

(אני לא חרדי. אבל רוב החרדים שאני מכיר. ואני מכיר לא מעט. הגבר הוא המפרנס העיקרי בבית. )

ולהבנתי המלגה בכולל היא אלף וקצת בחודש. גם על המשפחתון העלוב הוא משלם, אז הפער הכלכלי קטן ממה שזה נראה (מה גם שהוא יכול ללכת לכולל לחלק מהיום, כלומר אחהצ-ערב כשאשתו חזרה הביתה, אז זה לא לגמרי לא להיות)

ויחד עם זאת אני מצליח להבין ולקבל שיש שיקולים ורצונות אחרים בעולם.

ואם זוג החליטו שיותר נכון להם שהאבא ישב בכולל, זכותם

במקרה הספציפי הזה זה לא שהמעון היה בהתעללות או משהו. אלה בצפיפות.

לא אמרו שהצפיפות היא זאתי שגרמה לפגיעה בילדים. רק אחרי שיהיה תשובה חד משמעית מה קרה לילדים, נוכל לדעת אם יש אסיפות במעון גם אשם תורם

גם זוג יכול להחליט שיותר נכון להם לצאת כל שבוע למסעדה. בגדול אין לי בעיה עם זה שכל אחד יעשה מה שבא לו.

אבל אם הם לא מספקים לילדים שלהם צרכים בסיסיים אז אין להם את האופציה בכלל לבחור ללכת למסעדה, כי יש להם פה חובה בסיסית קודם לעשות.

נשמע לך הגיוני שיתקמצנו על חיתולים בזמן שיושבים במסעדה כל שבוע?

אז כן, הם קודם כל מחוייבים לדאוג לביטחון, בריאות, אוכל, וצרכים בסיסיים של הילדים. אח"כ שיחשבו מה מסתדר עם זה תעסוקתית, כלכלית, וכל שיקול אחר שירצו. 

בבית שלה.

גם במעון יש בקבוצה כמות כזו של ילדים.

ה55 הגיעו מכל הבנין כי חששו מהרעלה.

אני מדברת על מצב שבו שולחים תינוקות למקומות עם הרבה ילדים ובלי פיקוח.

כפי שציינתי בתגובה אחרת, אני לא יודעת מה הייתה סיבת המוות פה ספציפית (להבנתי עוד לא הבינו סופית), ולכן לא יודעת אם זה משהו שהיה נמנע לו היה פיקוח.

אבל לשלוח למקום עם הרבה ילדים (7 ומעלה) ושאין בו פיקוח זה חוסר אחריות. וגם לא חוקי.

אותה הגננת בדיוק יכלה להיות תחת הפיקוח ועדיין לקבל בביתה וכו וכו. 

ב. כי מעון מעין זה הוא אפשרות לגיטימית בסביבה שבה הוא חי.

ג. אולי הם חשבו שהרמה קצת יותר רצינית.

ד. דוקא במשפט האחרון באתי להדגיש שכנראה בעית העוני באותן משפחות מגיעה אחרי מקסום של כח העבודה הנשי, שהן גם לפעמים בעלות תארים וקריירה מוצלחת. מה שממקד את הבעיה בדבר אחר. בין היתר, הגברים. אבל לא בטוח, ובטוח שלא רק.

התעלמות מוחלטת של מאות אלפים מהנחיות מצילות חיים בזמן מגפה,

אסון מירון,

אסון הטריבונות בגבעת זאב,

ילדים ונערים שצריכים חילוץ מעמודי חשמל ומגגות של אתרי בנייה אחרי הפגנות בירושלים,

ילד שנדרס למוות אחרי שהוא וחבריו ביצעו לינץ' בנהג אוטובוס,

האסון במעון הפיראטי ברוממה...

האם כל אירוע כאן הוא מקרי ועומד בפני עצמו, וזה סתם מזל רע שבכולם הקרבנות היו חרדים? או שיש קו מחבר שגורם לכל זה, למשל זלזול בוטה בחיי אדם, זלזול בהוראות בטיחות, מחשבה שתמיד יהיה בסדר, מחשבה גלותית שהוראות תכנון ובנייה נכתבו על ידי הפריץ הרשע ולכן חובה לעקוף אותן וכיוצ''ב?

‏הריקבון הזה מושרש בחלקים גדולים מדי של החברה החרדית. אפיקורסי ככל שזה יישמע, להורים יש אחריות לפרנס את ילדיהם. אבא שבוחר לא לעבוד, גוזר על ילדיו חיי דלות ועוני. חמישים שנה הצליחו החרדים לכפות על הציבור העובד לסבסד את העוני הזה (מאז עליית בגין לשלטון). עכשיו המדינה דורשת השתתפות בנטל הבטחון. במקום להרכין ראש מול ההחלטה הקדושה לסבסד את המשפחות המשרתות בצה"ל, או לפחות את אלה שבהן שני ההורים עובדים ומפרנסים, יוצאים פה במקהלה צינית על "היועמשית".

‏אריה דרעי לא מאמין לאף מילה שהוא אומר פה. הוא איש חכם ויודע בדיוק מי אחראים לתרבות המופרעת הזאת. זה אותם אחראים גם לאסון מירון ולתאונות בהפגנות שבהן נערים מטפסים על עמודי חשמל ועגורנים. דרעי יודע היטב מי האחראי, אבל הוא לעולם לא יודה באחריות. לכל היותר ימלמל בבכי שאוי לנו מלנחש חשבונות שמיים. לא משנה כמה השמיים האלה יבהירו לו בפסוקים מפורשים מה החשבונות שלהם.

‏האסונות הבאים ברחוב החרדי הם עניין של זמן. ככה זה כשמתעקשים לטמון את ראש בחול ולצפצף על כללי בטיחות ואחריות. אבל מה זה משנה? דרעי ולהקתו כבר ימצאו את מי להאשים גם בהם

ככה זה נוביק. אין לו בושה אפילו להאשים אחרים בריקוד על הדם. שיקשוט עצמו קודם.

2. לא זו בלבד, היא גם החברה שלפי כל מדד, מקבלת מהמדינה הכי הרבה.

3. האסון בירושלים והתגובות האוטומטית של פוליטקאים ועסקנים חרדים, הם דוגמה ומופת לסתירה הלוגית המובנית שעליה מושתתת החרדיוּת בישראל.

4. זה שהורים שלחו את הילדים שלהם למעון שהוא מחסן ילדים, והתרחש שם אסון מחריד, לשיטתם של עסקנים ופוליטיקאים חרדים, זה בעצם בגלל המדינה האנטישמית.

5. זאת שברשעותה הקוזאקית כבר לא מממנת את הגבר החרדי שמתעקש שלא לעבוד ולשלם מיסים, ולא להתגייס לעזרת ישראל מיד צר.

6. חוצמזה שעובדתית זה לא נכון, והמעון הספציפי הזה קיים 30 שנה, מה זה צורה החשיבה הזאת? אף מדינה לא אחראית לחוסר האחריות של אדם פרטי, לא כל שכן מדינה שאתם בזים לה במופגן.

7. וזאת תמצית התפיסה החרדית: לאחוז את המקל משני קצותיו. לא לתת יד כשצריך אתכם, לצפות שאחרים יעשו בשבילכם את העבודה, ואם מתרחשת תקלה, להתקרבן, לעולם לא לקחת אחריות, ותמיד תמיד למצוא את מי להאשים.

8. אפילו אנחנו שלא בזים למדינה, לא רק לא בזים, מתפללים לשלומה בשם ובמלכות, מציינים את יום ייסודה בתפילת הלל בבית הכנסת, אפילו חבריי ואני לא חושבים שהמדינה תיקח אחריות בשבילנו.

9. בבסיס, כל יהודי ציוני, לא רק שלא מצפה שיקחו בשבילו אחריות, הוא גם שומע שפרצה מלחמה, ורק בוער לו הישבן: איפה אני יכול להיות הכי מעורב. זאת היתה החוויה האישית שלי מרגע שהתחילה המלחמה. שלי ושל עשרות חברים מסביב.

10. ולקיחת האחריות של אדם סביר כמובן באה לידי ביטוי בראש ובראשונה בחייו הפרטיים: מאות אלפי שקלים הוצאתי בחיי על מעונות ומשפחתונים לילדיי. אף פעם לא הייתי זכאי לסבסוד. ובכל זאת אף פעם לא האשמתי את המדינה על הרמה של המוסד הפרטי שאליו שלחתי את הילדים שלי.

10. אפילו שאני ציוני שרוף, אף פעם לא האשמתי את המדינה בהשלכות של חוסר אחריות שהבאתי על עצמי.

11. ובאורח פלא, דווקא החרדים, אלה שנותנים הכי פחות, אלב שבזים למפעל הציוני הכי הרבה, כשזה מגיע לרמת הציפיות שלהם מהמדינה, כל אחד יותר ציוני מא.ד גורדון.

12. המלחמה הזאת היא מכה אדירה לכולנו, אבל כמו כל מכה, יש בה גם הזדמנות לגדול ולהיפטר מהרגלים אסוניים. יש בה הזדמנות לנער את האבק מעל נורמות חולניות שצמחו בחיים שלנו למימדים מפלצתיים.

13. אין לי שום עניין להפוך אף חרדי לפחות חרדי במילימטר אחד. יש לי, לכולנו, עניין עצום, יש לנו צורך שבקרוב יהיה כבר בלתי ניתן לדחיה, לעשות סדר במבנה החברתי החרדי הבלתי אפשרי.

14. המבנה הזה רע מאוד להם, לצערנו הוא גם מתגלה שוב ושוב כמסכן חיים, וממש לא ירחק היום שבו הוא יביא לסף קריסה את החברה ואת הכלכלה הישראלית.

בעצם אשמתו שהוא נחשל.

אני רוצה לראות מה יהיו התגובות אם מישהו יאמר זאת על הבדואים (שיש אצלם המון אסונות כאלו בשל רשלנות) או על השחורים בארה"ב...

השאלה היא לא אם זה אשמת מגזר כזה או אחר. אלא מה החברה יכולה לעשות כדי לשפר את אותו מגזר (וכמובן מה המגזר עצמו יכול לעשות).

וכנ"ל, אני יכול לעשות לך סקירה כזאת על חוליי החברה החילונית ועל כמות ההתאבדויות שיש שם כתוצאה מבדידות, פירוק המשפחה ותחושת ריקנות וחוסר משמעות וכו'

אבל באופן כללי מסכים. החברה החרדית בזה לבטיחות כדבר מובנה תרבותית, וכל מי שייסע בבני ברק ויראה את הזלזול בבטיחות בדרכים יווכח בזה. איך משפרים זאת? שאלה

בסוף לא משנה מה היתה כוונתו של אתאלי. בציבור הפוסט שלו משודר כפוסט שטנה, ולא כביקורת בונה מול החרדים. האם יש סיכוי כלשהו שמה שהוא כתב ישפר את החרדים או את החקיקה בנוגע לחרדים? לא נראה לי. מה שכן זה פוסט שמלבה במילא את השנאה הקיימת

וכבר פוליטונאים משתמשים באסון כדי לקדם קמפיין. זה מגעיל באלף רמות.

שלפחות יחכו עד אחרי הקבורה.

אבל בשונה ממך, אני לא נקטתי צד כאן.

אם זה רע כששסניק עושה את זה, זה רע לא פחות כשפוליטונאי עושה את זה.

זה לא שקרה אסון, ואז במקביל היו 2 סיעות שונות שהשתמשו באסון לצרכים הפוליטיים שלהן (כפי שקורה למשל אחרי פיגועים: הימין מיד אומר שזו הוכחה שצריך יד יותר חזקה נגד הטרור ולהקים עוד התיישבויות וכיוצ''ב, השמאל מיד אומר שזאת הוכחה שצריך לעשות שלום ולדבר עם הפרטנרים שלנו ולסגת מהשטח. כמובן פישטתי את הדברים אבל בשביל הרעיון...).

מה שקרה כאן שונה לחלוטין:

רק צד אחד ניסה להשתמש באסון כדי להוכיח את צדקתו, אלא שהוא עשה זאת בצורה אווילית ואכזרית. אווילית כי המעון הזה קיים כבר עשרות שנים, אכזרית כי להאשים את מיארה (שאני מאוד מאוד מתנגד לה ולפועלה) במוות שאין לה שום קשר אליו, זה פשוט אכזרי.

הצד השני, עמיחי אתאלי למשל, לא הגיב לאירוע ישירות אלא הגיב לתגובה של הצד הראשון. הסביר למה התגובה של הצד הראשון שגויה וגם מעידה על צביעות.

ככה שהיחידים שניסו לקדם פוליטיקה על חשבון דם הילדים, הם אלה שהאשימו את המדינה / יועמשית / בגץ באסון הזה.

א. דווקא בגלל שיש אמת בדברים של הפוליטונאים האלה זה חמור בעיניי.

היחצנים של שס הם סתם מטומטמים כי האשמת השווא כאן נגד המדינה היא דבר ברור (המעון לא חדש, הכספים כן הועברו לחרדים בסופו של דבר, וכו).

ב. אני לא ממש מכיר את אתאלי, אבל נוביק הפוליטונאי מסוג בנט היה כותב את דבריו בכל מקרה. אם אתאלי דומה לנוביק, אז כנ"ל.

(פשוט הם לא מספיק הרבה בשביל לייצר כאוס כזה).

ברור שזה לא עומד בפני עצמו. אבל אמון זה דבר שצריך לבנות במחשבה רבה ובתהליך, במיוחד כאשר הוא נהרס פעם אחר פעם אחר פעם.

מן הסתם לא יצא לך להיות במירון בהילולה, אבל היום זה מתנהל אחרת לגמרי ממה שהיה עד ל"ג בעומר תשפ"א, ומהכאוס שעוד היה בשנת תשפ"ב.

שילוב של זלזול, אווירת סוף קורס, ידיעת הכל, בעלות על הדעת, קלפי ג'וקר אלמותיים של שמד ציוייינים ושות',

כל זה נתוני פתיחה, בנוסף לשגרה השוחקת שיש בכל חברה / בית .

לפני שתיגמר החקירה באופן מסודר.

הכי קל להאשים את החרדים בהזנחה ובקמצנות, אבל אני ממש לא בטוחה שזה המקרה.

היו מקרים של הזנחה ושל התעללות גם במקומות מפוקחים, למיטב ידיעתי.

וכן, באופן אישי גם אנחנו שולחים לכאורה למשפחתונים לא מפוקחים, פשוט כי אין לנו צורך במקומות המפוקחים (לא זכאים להנחת תמ"ת כי אני לא עובדת במשרה מלאה). ואני כמובן בודקת היטב את המטפלות (ככל שיכולתי מגעת) ואת התנאים הבסיסיים (שמבחינתי הם חום ואהבה אמיתיים, החלפת חיתולים בזמן, האכלה באוכל שאני מביאה, השכבה לישון בעגלה ובטיחות סביבתית בסיסית של דברים שבירים ושקעי חשמל מחוץ להישג יד). ויש כאלה שהתנאים הבסיסיים האלה לא מספיקים להם... בסדר, אז מה? כל אחד והסטנדרטים שלו... (והשיקול הוא בכלל לא כלכלי. אני חושבת שאנחנו משלמים יותר ממה שמשלמים למעון פר שעה בלי הנחה)

וזהו. צריך להשתדל מאוד לא לרקוד על הדם...

חגי לובר

זה קריטי להבין את הסיטואציה.

היו שם 15 ילדים כמו כל מטפלת רגילה בכל שכונה.

בכל מקום שיש מעון מפוקח יש גם מטפלות פרטיות.

בדר"כ גם יש להן ביטוח ויש עוסק פטור וזה מותר בחוק.

הילדים שפונו כל כך הרבה זה כי חששו מהרעלה ופינו את כל הבנין מכל ילדיו כשהיו בבנין עוד כמה נשים שמטפלות בילדים.

כך נוצר ריכוז גבוה כלכך.

עצוב מאד.

ומוסיפה שאין שם באזור מעון מפוקח.

ככה אמרו לי.

אמור להיות דאגה של מישהו לפתוח מעון נורמלי שיכיל את כל הילדים של האזור.

אמא אחת פרטית לא אמורה לפתוח מעון.

וכשאין מעון ואין מקום במעון הקיים זה בעיה שמוכרת בהרבה מקומות.

לא משייכת את זה בכלל להורים שהחליטו להביא ילדים ולהזניח אותם.

ואגב גם לא בטוח בכלל שזה כזה זול המטפלת הזו.

אם היא עם מלא ניסיון ואוהבים אותה חופשי שהיא גם לוקחת יקר ורק מי שמשקיע שם אצלה.

כאמא אפשר להתעלם מבית לא חדש ונוצץ ואי אפשר להתעלם מיזה שמטפלת במעון  מפוקח יכולה להיות ערביה. לדוגמא.

אני מעדיפה מישהי שאני מכירה ואוהבת ילדים וראיתי אותה כמה פעמים איך היא איתם מאשר מעון שאת לא יודעת מי היום תגיע להשלים. ולא תתן דין וחשבון לעולם.

הילדים שלי במעון מפוקח כי במקרה באזור שלי זה קיים ויש מקום.

ואני משלמת סכום שהרבה סביבי טכנית לא יכולית להוציא.

ואולי יש כאלה ששוקלים אם להביא ילד בגלל זה. אין לדעת.

אבל רק אומרת שזה לא ככה כמו שאתה מצייר את זה, שסתם בחרו להביא ילדים ולהניח אותם בסל בתחנה מרכזית.

אז אותה המטפלת שגם ככה החליטה לעבוד בזה, שתביא פיקוח… למה זה כזה הזוי?

החוק שונה לפני כמה שניפ. כל מטפלת עם 7 תינוקות ומעלה צריכה פיקוח.

פיקוח ≠ סבסוד

בכל אופן בגיל הזה (מתחת 15 חודשים) מותר עד יחס של גננת על 6 תינוקות.

כלומר אם היו שם 22 תינוקות היו צריכות להיות שם 4 מטפלות.

ומכיוון שהיו יותר מ7 ילדים באותה הדירה, צריך פיקוח.

האם זה היה נמנע לו היה פיקוח? לא יודעת, כי להבנתי עוד לא ברור מה היה גורם המוות.

אבל זו תזכורת לכך שאסור לשלוח תינוקות למטפלות שפועלות באופן לא חוקי.

או שיש עד 6 ילדים בדירה, או שיש יותר ויש פיקוח. אין אופציה אחרת.

ואכן, פיקוח לא אומר שבהכרח יש סבסוד. זה שני דברים שונים (אם כי כל מקום מסובסד אמור להיות עם פיקוח)

פרטית

שעובדת בדיוק ככה, עם עוסק פטור וביטוח

באזור לא חרדי, כל ילדי הגן לא חרדים

מדובר ב3 דירות בבניין-שהם מעונות 

למעון הזה ספציפית היו 22 ילדים

מדובר במעון יקר ונחשב

לגבי הילדים בשירותים חשוב לציין ששמו אותם שם הכוננים שנכנסו

לא יודעת מה היה מבחינת הזנחה או לא

מקווה שיגלו מה באמת גרם לדבר הנורא הזה 

למעשה מה ששמעתי שהיה חימום מהמזגן והתייבשות…

זה נורא כמובן אבל זה שונה מהעלת מזון למשל

אישית לא שולחת עד גיל 3 לגן עיריה אז לא נכנסת לזה. 

יודעת שבכל המגזרים שולחים לפעמים למטפלת שהיא לא בדיוק עם רשיונות אלא מציעה עצמה לטפל ב1-2-3 ילדים

בדירה

מניחה שהורים בדקו ראו ויש את ה"עדר" שכולם שמים שם כולם חושבים שזה מקום נחשב אז רק מחכים להתקבל לשם.

בנוסף, לפי השמועות, מדובר בגן שפועל כבר הרבה שנים - וממש לא במשהו שנפתח בזריזות עכשיו בגלל בעיות כלכליות..

יש כתבה היום שהפרמדיק הודה שהוא הכניס את התינוק עם המזרן לשירותים כי חשש מגז רעיל...............

היה חשד שיש רעל בחדר הראשי אז הם הרחיקו את הילדים. לא בלתי סביר.

ולוא להוציא דיבה של ציבור שלם.

לא 55 ילדים בדירה - אלא מחולקים ל-3 דירות.

הילדים לא הונחו בשירותים - אלא הוזזו לשם בבהילות על ידי הפרמדיקים.

המקום לא מוזנח - אלא מעון יקר ונחשב.

כנראה שיש סיפור של חימום, התיבשות  - כואב וקשה לשמוע, אבל לא הזנחה פושעת או רשלנות. 

כמה חשוב לזכור שדיני לשון הרע תקפים גם על ציבורים שלמים.

לא מדובר בדירה אחת שהכילה 55 תינוקות, אלא בבניינים סמוכים שיש בהם כמה מסגרות, ולכן המספר הגדול

תפתח כל פורום אקראי שמדבר על מטפלות, כולל זה הסמוך, ותגלה המון פוסטים על מקומות לא חוקיים/ מפוקחים שבהם ילדים ישנים ואוכלים בעגלות שלהם במשך ימים שלמים לאורך זמן ו"הכל בסדר" כי לא מדובר בחרדים. זה מותר לאחרים אבל לחרדים לא כי הם אוכלי חינם

מכאן לאסון מירון. אסון מירון לא קרה בגלל חרדים. יש גורמי אכיפה שאמורים לדאוג לסדר הציבורי ולמכסות כניסה שלא יסכנו את האנשים.. ודווח על כך בדוח מבקר המדינה. זה לא חדש שעמוס שם כל שנה. אבל זה אשמת ה "חרדים" (למרות שכל עמך ישראל בארץ ובחול מגיעים והיום שם רק שהתמזל מזלם והם לא היו מהקורבנות) שהם מתו כי הם היחידים שהיו שם, אז "בעיה שלהם ושילמדו לקח"

Really?

אתה מדבר פה על זה שהורים מקדשים את הכסף על חשבון חיי ילדיהם, וסליחה - זה פשוט לרקוד על הדם כי אתה ניזון מהתקשורת שלא מחבבת חרדים בלשון המעטה, וזו הוצאת שם רע על ציבור שלם ואני מוחה על זה

וצודק. גם היו מהציבור הדתל

אמנם מראש רצו להגביל בגלל הקורונה ולא בגלל הצפיפות,

ועדיין - היו אלה חברי הכנסת החרדים שעשו מהומה כדי שלא יהיו הגבלות, תוך סיכון ממשי לחיי המשתתפים.

למקרה שלא היה ברור:

ההאשמה הייתה מופנית כלפי המארגנים, לא כלפי הקורבנות. כנ''ל לגבי אסון הטריבונה.

כדי להסדיר את המקום, המדינה הובילה מהלך של הפקעה והסדרה. אגב, מי שהיה חתום על ההפקעה, הוא שר האוצר דאז - לפיד. בג"ץ עצר את ההליך בכל מיני אמתלאות, שהסה"כ שלהם הוא המצאת 'מניעה משפטית', והפקעת סמכות הממשלה למשול. לולי ההתערבות של בג"ץ - המקום היה מוסדר.

היה שיעור תורה מפי אחד מרבני גור.

הוא דיבר על המלאך שעבר בין אומות העולם כדי להציע את התורה, וקיבל סירוב אחר סירוב מכל האומות אחרי שהן שמעו מה מופיע בתורה.

הרב שאל שאלה מדהימה שאף פעם לא חשבתי עליה עד אותו שיעור:

למה שאומה כלשהי תסרב לקבל ספר מצוות רק בגלל שכתוב בו שאסור לרצוח? וכי יש אומות שמתירות לכל אדם לרצוח כאוות נפשו את מי שיחפוץ בכך?

וכי יש אומות שלא מעמידות לדין גנבים? שלא מסכימות שחשוב לכבד אב ואם?

אלא שאותן האומות לא הבינו איך מסמך אלוהי, כולל בתוכו דברים כל כך בסיסיים וארציים. איך בספר שאמור לדבר על קרבנות ותפילות, טומאה וטהרה - מדברים על החובה הכ''כ מובנת מאליה לא להכות אב ואם. מבחינת אותן האומות, זה מראה על חוסר רצינות. כמו שאני אקנה חוברת על חינוך הילדים, ויהיה בה סעיף ''אסור לזרוק ילד מהחלון בקומה 10''. ברור שזה אסור, עצם הזכרת האיסור הזה בחוברת יגרום לי לחשוב שהיא לא רצינית.

אז אנחנו יהודים מאמינים, ויודעים שהתורה שלנו כוללת גם דיני טומאה וטהרה, וגם מצוות כיבוד הורים. גם הלכות קרבנות וגם איסור לרצוח. דווקא זאת הגדולה שלה, ולא ירידה ביוקרתה: התורה היא תורת חיים. היא כוללת גם דברים ברומו של עולם, וגם דברים פשוטים פשוטים על חיי היום יום שלנו. ואת כל זה ציווה בורא שמיים וארץ.

ע''ד לשונו.

אז למה, ריבונו של עולם, מצוות ברורות מהתורה כמו להישמר על נפשותינו, כמו לבנות מעקה בגג, פשוט נתפסות כלא חשובות או כאיזו המצאה של הציויינים?

''כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, מצוות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה" (רמב"ם, הלכות רוצח ושמירת הנפש י"א, ד).

"כל העובר על דברים אלו וכיוצא בהם ואמר הריני מסכן בעצמי ומה לאחרים עלי בכך, או איני מקפיד בכך - מכין אותו מכת מרדות. והנזהר מהם - עליו תבוא ברכת טוב" (שולחן ערוך חו"מ תכ"ז, י)

אני שואל מכאב ואהבה, לא משנאה חלילה. הלוואי שזה יהיה האסון האחרון.

בא קודם כל ניתן מקום לכאב האוטנתי,

אח"כ יהיה זמן לשאלות..

קילומטר וחצי מצומת רמות...

ולולי המסירות נפש של תושבי עופרה, שיוצאים לעזרת ישראל מיד צר ומגינים על כל עם ישראל, תושבי סנהדריה היו (ח"ו) נטבחים ע"י ערביי שועאפת ושייך ג'ראח.

בתור אחד שכל חייו הבוגרים ועוד קודם - לומד ומלמד תורה, וויתרנו על המון נוחות בשביל זה, אבל לא מבין איך זה קשור להתנהלות מופקרת של חוסר פיקוח שמחוייב חוקית, על התנאים בהם מוחזקים ילדים.

נ.ב.

איני מתייחס לאירוע הספציפי, שאת פרטיו איני יודע בוודאות. רק לעקרונות המופרכים בהודעתך.

מכח המסירות הזאת, ר' זאב (ז'בו) ארליך הי"ד, שלמרות שהסתובב בלי תואר (ובוודאי בלי פראק והמבורג...) כל מי שהכיר אותו יודע שהיה תלמיד חכם גדול (כנראה לא פחות מרוב תלמידי החכמים שבסנהדריה), שגם ידע שגדול תלמוד שמביא לידי מעשה ומתוך כך הלך להקים את עופרה והתהלך בארץ שד' נתן לאברהם, לארכה ולרחבה לגובה ולעמקה.

מכח המסירות הזאת בן הישוב לירון שניר הי"ד יצא, אחרי שנות שקידה ארוכות על תלמודו, וכשבכל חופשה מהצבא חזר לשקוד על תלמודו, להלחם מלחמת עזרת ישראל מיד צר.

מועצת בנימין, שעופרה הוא חלוץ ישוביה, קברה אתמול את החלל השישים מתחילת המלחמה. המסירות של האנשים אינה עצמם, אלא על ארץ ישראל והעם היושב בה.

אחרי כל זה, לא הבנתי איזה מסירות על תורה מצאת בהפקרות של שליחה למעון לא מפוקח.

קודם כל- העובדות מתבררות לאט, ודברים שנאמרו בהתחלה התבררו כלא נכונים.

אז זה קודם תזכורת חשובה עבורינו לחכות תמיד לפני ששופטים (ולגמרי אומרת את זה גם לעצמי כי זו גם הייתה תגובתי הראשונה..)

אני כן מסכימה שיש נורמות שקשורות לחברה-

בחברות מסויימות זה נורמטיבי לשלוח למשפחתון (מפוקח או שלא) שישנים בו בעגלות, וזה לא קשור דווקא לחרדים או לא, גם בחברות בתוך הציבור הדת"ל זה מקובל

ואצלי למשל זה לא היה עובר.

ואני כן אגיד בכאב שיש *לי* תחושה *אישית* שלפעמים יש בציבור החרדי זלזול מסויים בחוקים שמטרתם בטיחות ושמירה על החיים, אולי כי זה חוקים של המדינה והיחס למדינה הוא מורכב

ואני באמת אומרת את זה בכאב גדול כי היה אפשר לחסוך מקרי מוות מיותרים

אבל מצד שני, יכול להיות שאני לא רואה את הדבשת של עצמי ולא שמה לב למקומות שבהם אנחנו כציבור מעגלים פינות (למשל תנועות נוער שמאד מקובלות אצלנו- שיכולות לזמן לא מעט פתחים לאסונות. . )

דבר ראשון אני מכיר אישית את המקום, אין שום הזנחה, לא שירותים ולא נעליים, זה קרה בשעת מעשה שחשבו שיש דליפת גז ולכן שמו אותם שמה. המטפלת לא אכזרית היא אישה טובה ומקצועית, ומכירים אותה עשרות שנים. יכול להיות שהייתה רשלנות ספציפית והדבר נבדק, אבל הזנחה אין, הכל ספין תקשורתי. [הראיה הכי גדולה, שלא מעניין אותם החיים של החרדים, שאתמול נרצח בחור בן 17 ע”י דריסת נהג אוטובוס ויש עדים ךאירוע ויש הסרטות, כנ”ל נהג דרס מפגין בן 15 ופצע אותו בינוני. ויש שקט תקשורתי מחפיר, מהדהדים את זה שהיה אלימות של חרדים, אבל זה שרצחו חרדים זה לא מעניין וזה מושתק, בושה וחרפה!!! רק לפני שבועיים היינו באירוע דומה והמשטרה והפרקליטות והנהג מסתובב חופשי ללא תנאים מגבילים.

דבר שני במעון יש 30 ילדים עם שני מטפלות, ונכון שזה הרבה, אבל זה בשליטה. וברור שכולנו היינו רוצים לשלוח למעון מפוקח, הבעיה שהפער בין מטפלת למעון מפוקח, הוא לא מאות שקלים, אלא בין 1000 ש”ח לאלפיים ש”ח

שלא ראיתי שום אזכור בתקשורת לרצח המזעזע שאירע אתמול.

רצח כפשוטו.

אם היה קורה כזה דבר בהפגנות של השמאל

היו מסקרים יום שלם

ודורשים מיצוי הדין עם הרוצח

כאשר הימין חסם כבישים בהפגנות נגד פינוי יישובי גוש קטיף, כאשר הימין הפגין נגד פינוי יישובים בצפון השומרון ובעמונה - היה פיזור אלים מאוד של החסימות + מעצרים.  

בעקבות הפגנות השמאל נגד הממשלה הימנית, חסימת כבישים נעשתה עניין לגיטימי משפטית.  

"אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי" כלשון היועמ"שית..🥲

היו גם הפגנות של ארגוני נכים שהביאו לחסימת כבישים ראשיים ומרכזיים.  

ומאז הלגיטימיות של חסימת כבישים, זה הפך לעניין שגרתי.  

המחאה נגד הרפורמה המשפטית (2023–2024) - היא  הדוגמה הבולטת והנרחבת ביותר בשנים האחרונות. במסגרת "ימי שיבוש" ארציים, נחסמו צירים מרכזיים בכל רחבי הארץ על ידי קבוצות כמו "כוח קפלן", "אחים לנשק" וארגונים נוספים.

חסמו בצורה מאורגנת - אבל לא ראית שאנשים מההפגנה משתוללים בכביש.  

אלפים עמדו בכביש וחסמו אותו.  

במקרה של הרג המפגין עם האוטובוס, כולם ראו בסרטים את ההתפרעות מול האוטובוס והנהג.  שיגעו אותו והוא כנראה נכנס לפניקה.  

השמאל הביא לגיטימציה לחסימת כבישים

אבל רק ע"י שמאלנים

אם זה חרדים אז מותר לרצוח אותם

והנהג לא נכנס לפניקה הוא נכנס להתקף עצבים

וגם פניקה זה לא סיבה לרצוח

מה שהיה אתמול זה אפילו לא היה התפרעות

זה היה נער בשולי הכביש שהנהג פשוט נכנס בו

למה לא, אם גם ככה העונש הכי גרוע שלו יהיה שלילה ל90 יום

כי יש לי חברים שמאלנים שטוענים את אותו הדבר על ההפגנות של החרדים.

שלחרדים נותנים לגיטימציה וכו'.

גם שם היו לא מעט סיפורים של שוטרים שתקפו מפגינים עם סוסים ודברים דומים.

לא יודעת מה דעתי על זה, כנראה שכל צד מעט צודק ומעט טועה.

אבל זה משעשע לראות שהטענות אותן טענות (ולא רק בנוגע להפגנות) רק הרעיונות הפוכים.

ובארונות.

הם באו בבוקר, ומסרו את התינוק למטפלת.

וראו צפיפות. אבל צפיפות זה לא שווה ערך להזנחה.

קשה לי להאמין שהם ידעו כמה פעוטות יש שם.

אני זוכרת שהיה בפעוטון חילוני רצח מזוויע שמטפלת לא יהודיה ישבה על ראש של פעוטה עד שמתה. ותהום הארץ. אבל לא אמרו שככה זה אצל חילונים. בכו.

מאז לצערנו היו הרבה זוועות בפעוטונים

וצריך להגיד ביושר שזה חוצה מגזרים.

לשלוח למטפלת בלי לדעת כמה ילדים יש שם זה לא מעשה כ"כ אחראי

(בלי קשר למקרה הספציפי שהפרטים עדיין לא ברורים)

זה הזמן לחכות לתוצאות חקירת המשטרה

להתעללות ותקיפה.

ציפוף השורות החרדי נראה רע!

לא משרת את האינטרס החדרי לצאת יותר טוב בדעת הקהל.

מזכיר את התמיכה של ליצמן במלכה לייפר... והמאבק למנוע הסגרתה למשפט.

במיוחד מזיק התירוץ שהשכיבו תינוק בשירותים כדי להרחיק אותו מהגז...

לא חושבת שההורים ידעו.

חכו שיבררו מה קרה שם.

יכול להיות שיתברר שאין שום אשמה.

שהייתה דליפה של משהו סביבתי.

הציבור החרדי עושה לעצמו שם של מי שלא אכפת לו מתינוקות, העיקר להגן על הכבוד שלו. טעות!

והטענות לגבי נהגי האוטובוסים הדורסים - נכונות. אלו אנשים שהוכיחו מסוכנות. אין מה למהר.

 למה לשים בראשי פוסט של השערות. חכו עם כל המסקנות. המשטרה לא עושה הנחות, אבל עוד אין פסק דין.

מה שאחר כך אמרו -

לא כל הילדים היו אצל מטפלת אחת.

הילד לא ישן בשירותים אלא הוזז לשם על ידי מישהו מכוחות ההצלה.

אם אמא בדרך כלל נמצאת עם הילד בבית ושמה אותו ליום אחד כשהיא צריכה לצאת לסידורים או משהו כזה זה ממש לגיטימי לשים אותו להשגחה אצל מטפלת לכמה שעות ולא לשלוח אותו למעון מפוקח לכל השבוע. הפוך - זו אמא מסורה שרצתה להיות איתו בבית ולא לתת לאחרות לטפל בתינוק שלה.

אם באמת יש רשלנות אז צריך לפתור אותה וללמוד לקח. ובכל נושא הבטיחות המגזר החרדי ככלל צריך להשתפר כי מבחינה סטטיסטית במגזר החרדי יש יחסית הרבה בעיות בנושא הזה.

מה שבטוח שלעצור את המטפלות לא באמת נחוץ, אלא רק לחקור היטב מה קרה שם.

לגבי ההשלכה שחלק מהמגיבים החרדים עושים להתחיל להצטדק ב- "המתנחלים גם מפקירים את הילדים שלהם כשהם גרים בשטחים" - הזוי שיהודים מדברים ככה.

דבר ראשון - להיות יהודי זה פיקוח נפש בפני עצמו, בכל מקום בעולם ואין כמו הטבח להוכיח את זה. בשביל המחבלים תושבי בארי הם מתנחלים בדיוק כמו יהודי תושב יו"ש, וגם מי שגר בחו"ל "ולא מתגרה בהם" דינו מוות.

דבר שני - כבר הוכח ששטחים תמורת שלום לא מונע פיקוח נפש אלא גורם לפיקוח נפש, יישוב ארץ ישראל הוא זה שגורם לביטחון. אם רק הממשלה והצבא היו מכוונים יותר לתקיפות והרתעה מול האויבים אז גם היו פחות פיגועים (בכל הארץ).

דבר שלישי - מצוות ישוב הארץ דוחה פיקוח נפש.

זה הייתה בסך הכל תגובה,על מה שכתבו שהציבור החרדי לא מעניין אותו ונשמרתם, ולגור בתוך הערבים... זה ממש ענין של ונשמרתם. כל ציבור יש לו את הדברים שהוא מצטיין בהם, וצריך לראות שזה לא בא על חשבון משהו אחר.

אף אחד לא בא להכפיש את המתיישבים [כי אני בעצמי גר בשטחים] וברור לכולם שבמצב הנוכחי אם לא היה מתיישבים... המתיישבים הם אינטרס ביטחוני ראשון במעלה דווקא בשביל תל אביב ורעננה...

לדוגמה -

https://www.yeshiva.org.il/midrash/42658

הלכה ד - כיבוש הארץ ופיקוח נפש | פרק ג - מצוות ישוב הארץ | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

https://www.yeshiva.org.il/midrash/16523

https://shaalvim.co.il/torah/view.asp?id=1471

https://www.yeshiva.org.il/ask/251

באיזור שאני נמצאת פה (שדומה מאוד לאיזור שבו קרה האסון, לשלוח למטפלת זה נחשב יותר טוב ממעון. בבית פרטי, פחות שעות, פחות ילדים לרוב (לא היו אצלה כל הילדים שהיו בכתבות, זה משלוש מטפלות ועוד כמה גנים שיש באותו בניין). רוב האימהות בסביבה שלי יעדיפו לשלוח למטפלת מאשר למעון, ומעון זה רק אלה שאין להן ברירה ועובדות מ8-16 חמישה ימים בשבוע. גם בפורום אחר פה נראה שמטפלת פרטית או משפחתון הם נורמה שלא נחשבת הזנחה בשום צורה, אז הנחת המוצא של רוב מי שהגיב פה שמעון נחשב טוב יותר ממטפלת היא לא מובנת מאליה, והורים ששולחים למטפלת לא בהכרח שווה הורים מזניחים!

כשיהיה לא עלינו מקרה של מטפלת במעון שמתעללת יגידו הפוך.

איך אפשר לשלוח למעון שאת לא ידודעת מי המטפלת שקמה הבוקר להשלים מקום???

בטח כשהתקשורת האכילה כל כך הרבה שטויות.

כל מה שאמרו היה חירטוטים. כלום לא היה נכון.

מעל זה - צריך פיקוח גם אם זו מטפלת פרטית. פיקוח מגדיר כמה אנשי צוות צריכים להיות, באלו תנאים וכד'. גם אם 50 ילדים הם משלוש מטפלות שונות, זה עדיין כשבעה עשר ילדים למטפלת, בדירות מאוד צפופות. לא תקין.

הכל פה שקר הבת שלי בגן  זה אולי 15 ילדים וגם היא אף פעם לא שמה את הילדים מתחת לאסלה זה היה הצלה לא היהפעם אחת שהיא שמה את הילדים מתחת לאסלה ואני שם מלא הכל זה תקשורת שמלונית לא היה ולא נברא בכל הרחוב היו 50 ילדים

מתחת לאסלה.

כי גז שוקע- וזה מקום נמוך

כי זה מקום מטונף

כי מי שמוציאים אותו מאיזור רעיל מוציאים אותו ישר לאוויר הצח

וזה טפשות להדהד את התירוץ העלוב הזה.

תשתקו וזהו. הכי בריא זה להגיד שמעולם לא ראיתם כזה דבר. ולא לכתוב את ההבלים האלה על פעולות אנשי ההצלה. 

זה יותר שומר על הכבוד שלכם.

ובכלל, כל הורה יכול ליפול לגן עם סייעת או גננת מתעללת, אין מגזר שנקי מזה. גם לא הציונות הדתית. בעצמי הוצאתי ילד מגן מפוקח שהייתה בו סייעת מתעללת, ובעצמי רשמתי ילד אחר למעון לא מפוקח שהייתה לו גננת חמה ונפלאה. הדרך היחידה לדעת מה קורה בגן זה: או להתחבא ולהקשיב אם מצליחים, או לעשות ביקורות פתע, וגם אז צריך הרבה שמירה ורחמים מלמעלה.

לא בושה ליפול בפח. 

והחקירה עוד לא נגמרה, ולא יודעים מה היה. 

בדירה בה נפטרו הילדים - היו בסה"כ 20 תינוקות ב-100 מטר -זה בהחלט תואם את התקן - תבדקי !

התינוק ששכב מתחת לאסלה -  זה בינה מלאכותית !!!!!- אף הורה לא זיה בגד כזה !

ועוד ועוד שקרים .

הורים נורמטיביים ומשכילים ,אף אחד מהם לא פרייאר להיות מרומה .

התגובה שלי עכשיו עשויה להיראות ''בצחוק'' או סרקסטית, אבל בחיי שאני כותב אותה בשיא הרצינות:

בהרבה מאוד תחומים הדעות שלי יחודיות. עוף מוזר, אם תרצי.

בדרך כלל ועל רוב הנושאים, אני שותק ולא כותב את דעתי, כי ממילא לא אצליח לשכנע אף אחד ואין טעם לגרום לכולם לכעוס עלי.

עם זאת, יש נושאים שבהם אני מרגיש חובה לכתוב, גם אם אני יודע שיכעסו עלי ויעריכו אותי פחות. נושאים שפוגשים אותי במקום אחר בנפש שלי.

והנה סיפור שכתבתי כאן כבר בעבר:

בקבוצת הוואצאפ של הקהילה שלי, כתבתי נגד זה שהרב דרוקמן מביא למוטי אלון ''הכשר'', ונותן לו ללמד בישיבת אור עציון.

מיד כולם יצאו עלי, ''איך אתה מעז, אתה עפר לרגלו, מי אתה שתדבר עליו, חילול ה''' ועוד כהנה וכהנה. אחד מהקהילה הגיב ''אתה חצוף!'' והפסיק לדבר איתי.

חלפו השנים, לצערי הוכח שצדקתי, אבל המחיר היה כבד. עוד נערים נפגעו *בגלל* ההכשר שנתן הרב דרוקמן.

עכשיו אני שואל:

מי עשה חילול ה'?

אני, שהתרעתי על הידוע מראש?

או תלמידי הרב שלא העזו להגיד מילה, ובכך גרמו לכך ששמו יזכר לעולם כמי שבגללו, בפעם השנייה, נערים נפגעו?

כשזה התפוצץ בכל אחרי החדשות - הדתיים והחילוניים - הכותרות זעקו ''הרב דרוקמן מודה שהפעם הוא מאמין לתלונות'', ''הרב דרוקמן כועס על מוטי אלון: סמכתי עליך'' וכו'.

ואולי אם תלמידיו היו ''מחללים שם ה''' ולא מאפשרים לו להכניס עבריין מין, אז שם ה' היה הרבה פחות מתחלל? שלא לדבר על שמו של הרב דרוקמן עצמו..

אגב, אף לא אחד מהקהילה, כולל מר ''אתה חצוף!'', לא ביקש סליחה אחרי שהפרשה התפוצצה.

האמת היא שלמרות שהייתי בטוח שאני צודק בכך שאסור לתת לו ללמד קטינים, מאוד נפגעתי אחרי שחברי קהילתי יצאו עלי ותקפו אותי. הגעתי ממש למצב שהיה קשה לי להירדם בלילה בגלל מחשבות על זה (אדם רגיש, מה לעשות...). וכך זה קרה גם בפעמים אחרות שבהן כתבתי את דעתי על נושאים שנויים במחלוקת, ולמען ההגינות כמובן אכתוב שברוב מוחלט של המקרים לא הוכח שצדקתי, בניגוד לעניין של מוטי אלון והרב דרוקמן.

לכן, אני גאה בעצמי על כך שעדיין יש לי כוח לספוג את זה, לכתוב דברים לא נעימים רק בגלל שהם חשובים לי, גם במחיר של לקרוא תגובות שלא מכוונות רק לדעה שלי אלא גם אלי אישית (את עוד היית מאוד מאוד עדינה. היו תגובות מזעזעות כלפיי אישית שהנהלת הפורום הסירה)

כי להיות נחמד לכולם זה באמת הכי קל לי, אבל כשיש נושא שבוער בי - אני פשוט לא מסוגל. וכן, פגיעה בילדים היא אחד מאותם נושאים.

לזה.. אבל מפאת הזמן (יום שישי)  רק אתנצל.

לא רציתי לפגוע אלא באמת לאמר שאני מעריכה את דעותיך וחבל לי שנפלת גם ישר לשיפוטיות של המקרה שארע.

אבל אני יכולה להבין שלא נעים לקרוא את התגובה שלי כשזה ככה בפורום כללי ולא באישי.

אז מחילה.

אם יהיה לי זמן בהמשך אגיב לטענות שהעלת .שבת שלום

הם צריכים את העסקנים והמאכרים המקומיים שיעשו מעשה.

בציבור החרדי הכל עובר דרך עסקנים ומקושרים.  

עסקני הרפואה הם גאווה מגזרית, ואנשי הקשר בעיריות הם הכתובת למי שצריך להחליק ולהכשיר תוספות בנייה. עם השנים, העזרה הזו הפכה לסוג של נכות חברתית. כל דבר מצריך "פרוטקציה" כדי להסתדר.  ומי שאין לו קשרים, נשאר מאחור.  יש תלות תמידית במתווכים.  

אתם יודעים מי היו הראשונים לצעוק על כך שהתנאים במעון היו נוראיים?

שהצפיפות, ההזנחה וחוסר הפיקוח גרמו למותם של שני ילדים?

חברי הכנסת החרדים...

הם כמובן לא עשו זאת כדי לדפוק על החזה של עצמם בהכאה על חטא, אלא כדי להתנגח ביועמשית, ועדיין - אותם אף אחד לא תקף על זה שהם ממהרים להסיק שהייתה במעון הזנחה.

אז הכל פוליטי?

אין משמעות לאמת?

המציאות היא אותה המציאות, אבל רק לצורך פוליטי מסוים?

הרי מה שהתגלה לאחרונה הוא כל כך סביר והגיוני. למה צריך תגליות? אחך לא חשבנו על זה לבד?

מה יותר הגיוני מזה שיש מיטות במקלחת לשעת חירום? וכי יש ספק שהמקום הכי נורמלי לזמן של איום טילים הוא חדר שמחופה בקרמיקות? וכי לא מובן מאליו שממש נוח וקל להכניס ילד במהירות האפשרית, כשצריך לדחוף אותו מתחת לצינור של ברז? ובכלל, איפה בריא ונקי בבית יותר מהשירותים?!

אומרים לך ש50 תינוקות לא היו בדירה אחת, וההוכחה היא שיש כמה דירות בבניין ויש כמה נשים שמוכנות לספר שגם אצלן היו תינוקות (מלבד זמני חירום שהכניסו את כולם לאיזה שירותים). במקום לשאול שאלות פשוטות, כמו: תכלס כמה סייעות היו על כמה ילדים בתוך ה"בית אבא ואמא" הזה, אתה מתעלם מהאצילות של השכנות שעוזרות לטיוח גם במחיר של הרצח הבא. אתה פשוט חלאה!

אתה לא מתבייש לחשוב שהתינוקות מתו באשמת מישהו, כשגם אתה מבין שזה לא אחראי לומר את זה ללא נתיחה. ובעצם אתה בכלל כזה חצוף לדרוש נתיחה כדי לדעת באשמת מי זה. אז בתוך הסתירה הזו אתה בטח אדם לא אחראי ולא אכפת לך ממוות של תינוקות! מה פחות הגיוני מזה?!

והנה לקח שלושה ימים למצוא הסברים, כי גם היחצנים צריכים לתת נימוקים מפולפלים. אבל אתה בחוצפתך, פשוט לא נותן להם אפילו דקה לעבוד עליך. גועל נפש!!

(הדברים כתובים על בסיס המידע הבסיסי שהתפרסם כאן ובעוד מקומות, אני לא קורא חדשות בכלל אז יתכן שיש נתונים שמפריכים חלק מכתב האישום שהצגתי כאן)

בקיצור, אתה פשוט מנובל כי דיברת על חרדים. על כל שאר הפרטים נבדוק ונעדכן בהקדם.

כי הם טענו שבגלל היועמ"שית או כל מי שנגד החרדים - ההורים נדחקו לפינה ונאלצו לשלוח את התינוקות למעון עם תנאים כאלו.

בעצם זה שירת את הנרטיב שהם בחרו להציג.
 

בסוף הסתבר שכל זה כנראה מופרך -

ההורים לאו דווקא רצו את המעון הזה בגלל העלויות של מעון רגיל, תנאי המעון לא עד כדי כך גרועים והצינוקות כנראה לא מתו מהסיבות שצויינו.

כמובן שצריך לחכות ולשמוע מה הסיבה האמיתית למוות ולהפיק לקחים.
 

וכדאי לזכור כלל בתקשורת - תמיד לפקפק במה שפורסם בתקשורת ואתה לא מכיר את הפרטים ממקור ראשון ממש. תמיד יש מקום ללמד זכות כי הרבה מאוד פעמים הם מעוותים ומסלפים.

אם בתקשורת הייתה מוצגת תמונה מסוימת,

ונציגי הציבור היו מציגים תמונה אחרת,

באמת לא יכולתי לדעת למי להאמין. לכל אחד יש האינטרס שלו.

אבל כאשר אין כלל מחלוקת, גם התקשורת וגם הח''כים החרדים מדברים על הזנחה וחוסר תנאים, למה שאני אחשוב שגם אלה וגם אלה משקרים?

הם שמעו את התקשורת והגיבו.

מה קרה בשבת שאת מפחדת לראות?

הייתי מנחש בצד המשפחתי.

לא חייבת לענות בפורום כמובן. אבל בגדול מחלות באות כדי "לשמור" עלינו מדברים שאנחנו צריכים "עזרה" כדי להתמודד איתם. 

בעלי והילדים הלכו לבית הכנסת ואני קראתי ספרים.. אבל בהחלט מחשבה עבורי

אם יש רופא בקהל- האם אנטיביוטיקה בכדורים "ציפוויט" יכולה לעזור? יש לי בבית

לא שאני מתכוונת לקחת בלי אישור מרופא

(או שכן)

לא שייך להעלות לפה כי זה סוג של לפרסם וגם כי אין לי כח לויכוחים עם @פשוט אני.. .

אם למישהו יש שפעת, הגוף שלו לא מנסה לשמור עליו, הגוף שלו פשוט נחדר על ידי נגיף שמשבש את פעילותו ופוגע בו.

באותה המידה אפשר להגיד שאם מישהו ספג קליע של אקדח, זה כי הגוף שלו רוצה לשמור עליו שלא יהיה לו עודף דם. או אם מישהו ספג פגיעה מפגוש של מכונית, הגוף שלו רוצה לשמור עליו מפני עצמות שלמות.

העובדה שאת הקליע ואת הפגוש רואים בעין ואת החיידקים לא רואים, לא אומרת שהמהות שונה בהקשר הזה. זה הבדל טכני בגלל הגודל של הגורם הפוגע, אך אם אתה לא רואה את החיידק זה לא אומר שיש פה איזה כוח מיסטי ומסתורי.

קודם כל יש חיידקים וכל מה שאתה מתאר.

כשיש מערכת חיסון מתפקדת הם נשארים בחוץ. כשיש חולשה - הם נכנסים פנימה.

מערכת החיסון עובדת 24/7 בסינון מיליוני גורמים שחודרים לגוף בכל יום. יש פתוגנים כל כך חזקים, שאף מערכת חיסון לא יכולה לעמוד בפניהם, בחלק מהמקרים היא תצליח לחסל אותם אחרי שכבר גרמו למחלה ולסבל ובחלק מהמקרים זה ייגמר במוות (למשל וירוס הכלבת יהרוג תוך ימים גם את האדם הבריא ביותר בעולם).

הבעיה היא לא תמיד חולשה של המארח, אלא העוצמה של התוקף.

גם אפוד קרמי יכול להיחדר על ידי קליע, האם זה אומר שהייתה לו חולשה? שהוא רצה להיחדר בשביל לעזור לתקן משהו?

ואם באמת יש מערכת חיסונים חלשה מאיזו שהיא סיבה, אז היא חלשה בכל הגוף. אותם הנוגדנים שהיו אמורים להגיע לכבד אך לא הגיעו בזמן או בכמות מספקת, לא יגיעו גם אל העיניים וגם אל הריאות.

אין דבר כזה שהמערכת החיסונית חלשה דווקא באיבר מסוים. אם היא חלשה אז עוד ועוד פתוגנים יצליחו לחדור, הניסיון להגיד כאילו החדירה תהיה דווקא לעין כי יש קשר למשהו שלא רוצים לראות, מנותק לחלוטין מהדרך שבה המערכת עובדת.

המערכת לא יודעת לקרוא את המחשבות שלנו ולעשות שביתה דווקא באיבר מסוים בהתאם לרגשות והמחשבות שלנו באותו היום.

א. רופא עיניים יידע לעזור

ב. מאוד מאוד סביר שרופא המשפחה לא טועה. אני לא במקום של להגיד אם הוא צודק או לא, אבל אם את לא מרגישה בטוחה - אל תהססי ללכת לרופא עיניים.

אני פשוט לא מבינה למה אחרי 4 ימים של כאבים אודם ונפיחות (אני לא יוצאת מהבית מרחמים על אנשים שצריכים לראות את זה) אין שיפור! הפוך המצב רק מחמיר

תלכי לרופא אחר, ספרי לו מתי זה התחיל, מה אמר ומה רשם הרופא הקודם, כמה זמן עבר, והוא כבר יבין האם זה נורמלי או שדרוש טיפול אחר.

אני אישית *הרבה מאוד פעמים* לא סומך על רופאים. במצב כזה אני הולך לאחד אחר, עד שאני מקבל תשובה לשאלה.

גוגל אומר שאין הרבה מה לעשות חוץ ממה שהרופא עיניים אמר לי לעשות.

אבל אחרי החוסר סבלנות שלו מחר אני אלך להתייעצות בתל השומר

מניסיון הם טובים כי הם תמיד מתייעצים עם מלא רופאים . ככה קשה יותר לטעות.

אבל אם מישהו יודע לגבי הציפוויט אשמח

בדרך כלל זה יורד אחרי כמה ימים. אם לא אז תחזרי לרופא עיניים. אצלי זה נמשך חודש. ואז הרופאת עינים שלי שלחה אותי לרופאת עיניים מנתחת. ממש. היא הרדימה את המקום ופתחה וניקתה ואחרי זה תפרה תפר אחד. לא רוצה להלחיץ אבל זה לפעמים מתפתח לכזו דלקת כך שאין ברירה אלא לפתוח בכירורגי. יש לזה שם ברפואה לא זוכרת מה.

זה לא כואב ולא כלום. גם לא התפר. לא נשארה לי צלקת

שיהיה בהצלחה 

הרופא בקופת חולים יודע להתערב פיזית בגוף כדי לרפא את  הסימפטום. הוא לא יודע לרפא את המחלה מהקצה שלה.

למען הסר ספק: אני לא נגד ללכת לרופא כשחולים. זה בסדר. וגם לקחת תרופות זה בסדר וצריך. אבל יש עוד אפשרות שיכולה למנוע את המחלה או לקצר אותה.

אם יש לכם התקף לב, לכו לחדר מיון.

לרפואה המערבית אין מענה להרבה מאוד סוגים של מחלות בעיקר אלרגיות למינהן. הכדורים שלהם (יודע, ניסיתי במשך עשור) פשוט לא עוזרים וגם הניתוח לצריבת האף כדי שלא ינזל גם הוא לא לגמרי עוזר. ושם יש מענה אחר וזה גם בסדר.

ומה עושה אנטיביוטיקה לאדם עם דלקת גרון? רק מחלישה את הכאב או גורמת לחיידקים להתפרק ולהיספג לעולם שכולו טוב?

ומה לגבי הקרנות שמחסלות תאים סרטניים?

הרפואה המערבית יודעת להשתמש ברעלים ובהקרנות בשביל להרוג את הסרטן יחד עם חצי גוף. היא לא "מרפאת" אותו. היא פשוט הורגת אותו באלימות.

זה בסדר כשאין לנו פיתרון יותר טוב ולמען הסר ספק כשיש סרטן הולכים לבית חולים.

ועדיין - אבל היא לא יודעת להגיד למה פתאום הופיע סרטן אצל אדם ספציפי ולמה באיבר ספציפי.

אנטיביוטיקה קצת חריגה פה ובאמת הורגת את החיידקים. דבר  שהוא במקור תפקיד של מערכת החיסון הבריאה. אני לא נגד כשצריך. אבל פשוט צריך לדעת.

זה שלרפואה מבוססת ראיות עדיין אין תשובה לכל השאלות,

לא אומר שיש שיטה שלא מבוססת על ראיות שיודעת יותר טוב.

יש לא מעט מידע על 'למה' רגשית קורות מחלות'

רובו סטטיסטי. כלומר, הוא לא 'מדוייק' אבל נותן כיוון לא רע.

וכן. זה עובד יפה. לא ב100% אבל לפחות הסטטיסטיקה שלי היא סביב 80%. דברים שלקופת חולים אין מענה.

והפכת אותו כבר ממש למיסטיקה.

רגע אחד היא לא רצתה לראות משהו, אולי, המצאנו את זה הרגע, ואז למחרת היא כבר עם שעורה בעין?!

נו נו

במצב כזה גיליתי אלרגיה לחומר של המגבונים. החלפתי חברה והכל עבר תוך יום.

שורף לך יותר אחרי הניקוי/ הטיפות?

תחליפי חברה. לי של דוקטור פישר היה טוב

המגבונים אמורים לתת הקלה רגעית

מרגיע מאוד

גם המגבונים של דר פישר מכילים גם קמומיל.

והמצב השתפר. היום בבוקר הצלחתי לפתוח את העיין.. מקווה שמגמת השיפור תמשך. מאמינה שכן אבל אםלא אז בהחלט אלך למיון. תודה רבה לכולם

עד גיל 3. עם כולם.

בפועל

את הגדול שלחתי בגיל 9 חודשים

אמצעי בגיל 4 חודשים

קטן בגיל חצי שנה.

גיל חצי שנה מוקדם מדי לדעתי.

אבל שוב,זה תלוי אם את עובדת או לא.

זה גיל שהם מתחילים לפתח מיומנויות חברתיות

בפועל הכנסו אותם מוקדם יותר מטעמי עבודה

זה שלב שהם מתחילים להיות יותר מודעים לחברה ונהנים יותר ממשחק עם ילדים אחרים בגילם, ובמקביל שלב שבו מתחילים במעון או אצל המטפלת גם ללמד ולעשות יותר דברים. אבל כנראה שנשלח מוקדם יותר כי שנינו עובדים..

גיסות לא חסינות מקנאה. גם לא אחיות. על ענייני כספים ועזרה, לא רואה סיבה לשתף אף אחד. בטח אם זה לא סימטרי. את לא אשמה שיש לך כמובן, ב"ה ושיהיה לבריאות, אבל אל תסמכי יותר מדי על אנשים סביבך שישמחו במה שיש לך ולהם לא

לב שבור זה דבר קשה ומאתגר מאוד.

איך הקשר עם שתי הגיסות השניות?

בהנחה והוא טוב אז לשמור אותו ככזה, להיות איתן בקשר שיכירו אותך טוב, זה רק יעשה לך מקום חיובי אצלם ואצלך.

תחזקו את התא המשפחתי הקטן שלכם. לא צריך להיות בקשר שלילי בכח.

אני לא יודע איך זה הגיע אלייך אבל אולי באותה הדרך להעביר אליהן חזרה שכל מה שחושבות (בעיקר בתחום הכלכלי אם זה מה שמפריע) הוא לא נכון, אולי אפילו לנסות להיות איתן בקשר יותר קרוב אבל עם כל אחת בנפרד כדי שיכירו אותך טוב יותר.

בכל אופן אם לא הולך והן עושות לך רע פשוט תקחי מרחק במידה מסויימת

כדאי להחליף.

בהצלחה עם הגיסות ובכלל. 

להיות פה אנונימיים

כדי לשתף בנוח דברים אישיים

הן חושבות שאת עשירה, למה זה דבר רע? בעיני דבר טוב. בקרוב אצלי 😆

קורה שבמשפחה מדברים אחד על השני. זה אולי לא טוב, אבל בסופו של דבר זה משפחה. אם אין איזה מריבות מוגזמות, לא הייתי לוקחת את זה ללב. אז אמרו ככה או אחרת, נו, לא קרה לך שדיברת על אדם אחר אפילו שאת אוהבת/ מחבבת אותו? תמיד יש ביקורת על אחרים. זה לא גורע מהמשפחתיות או מהחיבה אחד לשני. אפשר רק ללמוד מזה על עצמינו, מה לא לעשות לאחרים. מאמינה שאם תמשיכי לאהוב את עצמך כמו שאת ולהיות בטוחה במקום שלך במשפחה, בלי לשפוט אחרים על התנהגויות או אמירות, זה יקרין החוצה. 

כן יש בזה מן האמת

תודה הכנסת אותי לפרופורציות

ממש לקחתי את זה קשה אתמול 

רק תדעי שזה שמדברים מאחורי הגב

לא בהכרח אומר שהן לא אוהבות אותך או לא מעריכות אותך

לפעמים אנשים מלכלכים גם על אנשים שהם אוהבים

בעיקר כי מקנאים

מרגש מאוד לקרוא

עשית דרך מיוחדת וזה מיוחד ומקסים וצריך ללמוד מזה.

שיעור גדול לכולם

כמה זה חשוב 

ברור שנפגעת מההתנהלות שלו

אבל רואים שזה נוצר אצלו בכפיה מהאשה השניה והפחד שלו לפרק עוד בית ולהיות בודד

לא כל האבות שלנו גיבורים וחזקים עם עמוד שידרה כמו שחלמנו שיהיה

אבל לפחות לי ברור מבין השורות שהוא מאוד אוהב אותך ואת חשובה לו רק שהוא לא יודע לעמוד על שלו ולתת לך את מה שאת ראויה לו ולכן כניראה המכשפה שלו קינאה בך כי היא הרגישה את האהבה שלו אלייך!

מבטיח לך באתי לישון כבר במיטה והעלת לי את הסעיף עם הסיפור הזה! שמישהו יעז לקרוא לבת שלי זונה אם אני לא מוחק אותו! איך היא מעזה להגיד את זה!

בנוסף מציין ממה שנשמע זה שזכית לבעל מדהים ואשריכם על העין הטובה אולי יום אחד אזכה גם להיות כזה 

עד שתקבעו טיפול רגיל בין בקופ"ח ובין בפרטי.

זה יכול להיות טיפול ראשוני עד שתתארגנו על עצמכם.

שירגיש שהוא לא לבד.

נשמע שאת מאוד תומכת בו, קשובה לו, הוא זכה.

גם את כנראה זקוקה לעצה מיקצועית איך להתמודד.

הוא עבר איזה משבר אישי לאחרונה? משהו שיכול לגרום לדיכאון?

דברו שניכם על חשיבות השליטה העצמית.

בלי הלקאה, בלי ייסורי אשם, בלי לשנוא את מה שהיה.

כי הנטייה להתפרצות היא חלק ממנו, ואם הוא ישנא את הנטייה הזאת ואת החלק הזה בעצמו, במצב דחק היא תתעורר וביתר עוצמה.

בעיניי חשוב שהוא יבטא גם מה המחשבה מאחורי ההתפרצות:

אולי היא "אני כל כך לבד בעולם הזה, בא לי לברוח מכל המחויבויות ותחומי האחריות שלי"

או שהיא אומרת "אני לחוץ כל כך, לא יכול לשאת עוד מיליגרם של לחץ"

או "אין לי כוח להשקיע בחיים ולכן מה שעולה בי מוציא החוצה"

חשוב שתדברו ביניכם לעומק. תנסו להבין את העולם הפנימי שלו.

וכמובן- ליצור לילד חוויה טובה עם אבא. חווייה בונה ביטחון.

אם הילד בר דעת ממש לדבר אתו על שליטה עצמית ולהגיד לו שהוא מבטיח לשלוט בעצמו.

לא רק לטייח, אלא גם לתת מרפא לשריטה שנוצרה.

הסיטואציה לא ברורה לגמרי.

קורה שיש לחצים ועצבים בחיים.

מה זה אומר זרק?

זרק כדור? זרק מלחיה? כדור שלג? זרק מילה?

את לא צריכה להשתלט על הסיטואציה..

את לא אשת מקצוע ואת לא צריכה לאבחן אותו לדכאון.

לדכאון יש תסמינים כללים ותסמינים אישיים.

אתן דוגמא:

אני אוהב מאוד ללמוד תורה.

אבל, יש אנשים שאומרים שכשאני לומד חומר מסויים זה אומר שאני לא בסדר.

בפועל, כשדיברתי עם רופא המשפחה על זה הוא אמר לי שזה לא סימן, להיפף זה סימן שאני בריא.

לכן מאוד חשוב להאציל במקרה הזה את הסמכות של ההכרעה והבדיקה וההתעייצות לאיש מקצוע.

למה לרוץ לטיפול? אולי רופא המשפחה יכול לתת כיוון?

הוא יודע מה הוא עובר בחיים ואת לא. את לא יודע מה העבר והווה משליכים על נשמתו...

ועם כל הדאגה, ער"ן זה לא הפתרון למקרים כאלו לדעתי.

הייתי מתחיל ברופא בהתייעצות משותפת על רופא המשפחה ואז לפי הגישה הכללית שלכם.

יש אנשים שבשבילהם "רב" הוא דמות שהם יכולים לסמוך עליה בנושא.

ויש אחרים שמדברים עם משפחה (אני ממש לא ממליץ) ויש שעם חברים.

אגב, תני לו קצת מרחב..

רק תקחי בחשבון שכנראה לי שאם הוא לחוץ, אולי זה לא הזמן לעוד ילדים במשפחה? (היספור על הרב עם זה שחסר מקום בבית..)

קוראת ולוקחת לתשומת ליבי...

בסוף הוא באמת התקשר לער"ן, גם אם זה לא ממש תאם סיטואציה זאת הייתה התחלה טובה ב"ה שעודדה אותו מאוד. לכל השואלים בנושא זאת כמובן הייתה סיטואציה שלא קרתה בעבר, אין סימנים או דגלים אדומים בענייני אלימות ומעולם לא חשנו מאיימים בבית. פשוט אדם מוצף וחם מזג שלא הצליח לשלוט בעצמו (כמובן מבלי להוריד בחומרת העניין והצורך בטיפול) ובטח שלא התכוון לפגיעה פיזית בשום שלב.

דיברנו אחרי זה עם הילד לשמוע מה הוא חווה ולהסביר את הסיטואציה מהצד שלנו, וכמובן התנצלות

.. בתקווה לצמוח למקומות טובים יותר!

שוב מודה לכולם על התגובות... 

במרוצת השנים שלנו יחד

עזר לא מעט

עדיין יש נפילות

למרות שהכי עזר לי המילואים

פסיכופט בקרב

ילד טוב בבית

בהצלחה

גם מספר של פסיכיאטר שמאבחן אוטיזם

וגם את של אבי ויצמן 

אלו תגובות שמזמינות אותה להיפתח יותר. היא כאילו נותנת לך פה קצה חוט ומצפה שתתעניין בעולמה.

תגובות שיפתחו אותה הן כאלו:

"אני שומע. מתי הרגשת את זה לאחרונה?"

"זה נשמע ממש כואב להרגיש ככה לבד. רוצה לספר לי עוד?"

"איך אפשר להיות שם בשבילך?"

"את רוצה לספר לי יותר? אני מאוד רוצה לדעת"

"איך אפשר לתמוך בך ולהקל עליך?"

וכו'

לשאול שאלות ולא להציע פתרון, זו התורה כולה

להיפך התגובה שלך מחממת את הלב.

קודם כל, לצאת מנקודת הנחה שמישהו שמרגיש שלא רואים אותו והוא לא מעניין זה יכול לכאוב מאד מאד מאד. ובסיטואציות של המשפחה שלך, שהיא לא גדלה בה, באירועים משפחתיים שיש הרבה רעש ובלגן ואפשר למצוא את עצמך בצד בלי מישהו לדבר איתו - זה מאד מקשה.

אחר כך, תשאל אותה. תגיד לה שניסית להיות איתה ולעודד אותה. תן לה לחשוב ולענות - מה את רוצה לשמוע? מה היה מעודד אותך שאני אגיד?

לא בשביל שתדקלם את זה פעם הבאה, אלא כדי שתבין לעומק.

התגובה שלך היתה מעולה, אבל זה לא מה ש*היא* ציפתה, או מה ש*היא* מרגישה כעידוד ותמיכה.

זה ממש הגיוני. מישהו אחד צריך שיגידו לו - קטן עליך אתה מעולה ותעבור את זה, וזהו להתעלם מהקושי, ומישהו אחר צריך שיתנו לו שקט במיטה כשהוא הולך למיטה, ומישהו אחר צריך שדווקא יבואו אחריו וישאלו שוב ויכינו לו שוקו וישתתפו איתו בגל העצב הזה עד שיעבור.

ואם לא ברור לך או לא ברור לה - קח את התשובה של שוקולד פרה

זה באמת סוג התגובות שמאפשרות לפרוק רגש. תגובות של פתרון (אז תהיי איתי/אז אל תבואי) או של עידוד לפני שמקשיבים ממש עד הסוף (את מעולה ברור שכיף לדבר איתך) יכולות לתת הרגשה שהרגש שהיא חווה כרגע בעוצמה לא חשוב/לא משנה/משעמם/מתיש אותך.

בגדול אני מרגיש שהיא מצפה שאני אהיה איתה בזה שבאמת לא מעריכים אותה ואעלב יחד איתה אני מנסה לא לבטל את זה למרות שבתוכי אני חושב שהיא נורא נחיתית (כמובן שלא אגיד )אבל אולי איכשהו אני לא מצליח באמת להראות שאני גם חושב שהיא כזאת לא מוערכת (וגם חושב שכשמישהו כל הזמן משדר את זה אז גם לאנשים קצת קשה עם זה)ומרגישה בודדה 'לא מבינים אותה .

בגדול אני חושב שכן הגבתי כמו שכתבתם שאלתי מה היתה הציפייה שלה שאני יגיב וסוג התשובות הם אני בודדה ותן לי להיות עם זה לבד שאין לי זוגיות (כמו שכתבתי זה על קצה המזלג ...פשוט נשברתי עכשיו לבקש עזרה במקרה האחרון)וזה באמת נורא מתסכל לשמוע את זה כל הזמן. אז אם בכל אופן מתוך לב של אשה לאשה אתן יכולות להעמיק את הטעות שלי בתגובה ממש אשמח.

היא מרגישה רגש, שגם אם הוא נובע מפרשנות לא נכונה של הסביבה - הוא עדיין רגש קיים שמקשה עליה כרגע.

אז לפני שאתה מנסה לעזור לה, למצוא לה פתרונות, וכו' - קודם כל היא רוצה שתבין אותה איפה שהיא נמצאת, שתחבק את המקום שבו היא מרגישה בודדה ולא מוערכת.

הרבה פעמים רגשות כאלו באמת מושפעים מהאופן שבו אנחנו מפרשים את המציאות סביבנו. וזה לרוב מושפע מחוויות ילדות ודברים אחרים שהשאירו בנו רושם. ולכן שני אנשים שונים יפרשו באופן שונה את אותה סיטואציה, וירגישו אחרת בהתאם.

אז יש סיכוי שהפרשנות שלה שגויה, וההסתכלות שלך נכונה יותר. אבל כנראה שהחוויה של בדידות וחוסר הערכה של הסביבה טבועה בה בגלל חוויות קודמות בחיים, וזה מה שמשפיע גם פה (זה ניחוש שלי, אולי יש דברים אחרים שמשפיעים על הפרשנות והחוויה שלה).

בשלב ראשון פשוט תנסה לקבל את החוויה שלה כמו שהיא. לדבר איתה על הרגשות שלה, על כמה זה באמת לא נעים להרגיש ככה.

אחר כך אפשר גם לשאול אותה אם היא רוצה לשמוע איך אתה רואה את הדברים, או אם היא רוצה לחשוב על פתרונות, וכו'. אבל זה לא יכול לקרות לפני שנותנים מקום לרגש שכרגע היא מרגישה.

אבל כן כדאי שתחשבו ביחד איך היא יכולה להפגש יותר עם חברות/משפחה, נשים חייבות את זה בשביל לא להרגיש בדידות.

לגבי התחושות שלה שהיא נעלבת ממך קשה לי לעזור, אולי הנשים כאן ידעו יותר.

כתבו פה הרבה עצות חכמות לפניי. אבל אני אתעסק עם משהו אחר:

התפקיד שלך הוא להציב לה גבול רגשי. הרגשות שלך נשארים אצלך. אני נמצה פה בתור בעל ומוכן לחבק ולהיות ולהקשיב וכו. אבל אתה צריך להשאיר את האשמה שלה אצלה.

את ה"כיווץ" בגוף שאתה מרגיש ושלח אותך כנראה לכתוב את הפוסט הזה- את זה תשאיר אצלה. זה שלה. זה לא קשור אליך.

אתה יכול לעזור? אולי. אתה בן זוג מכיל וכל העצות הטובות? כן ! אבל זה שלה. לא שלך.

1. מציעה בזמן שהיא לא בקושי, לשאול אותה איזה דברים יכולים לעזור לה שתעשה.

אם היא לא אומרת אפשר להציע:

חיבוק, לשבת לידה, להגיד לה שאתה אוהב אותה,

להגיד עליה דברים טובים, מחווה של משהו טעים נגיד שוקולד ושתיה חמה, או ארוחת ערב..

2. באופן כללי כנראה כואב לה והיא רוצה להרגיש אהובה, שרואים אתה ומשתתפים בצערה, ממליצה לעזור לה בשיח של הכרה בתחושות שלה;

נשמע ממש מבאס, זה בטח עצוב וכו

בשלב ראשון לא לתת פתרונות, לא לנסות לשכנע אותה שזה פחות נורא ממה שהיא מרגישה או שזה לא נכון. כדי להכנס לפרופורציה היא צריכה קודם כל תיקוף והכרה במה שהיא מרגישה עכשיו, וזה מה שהיא צריכ  (גם אם כנראה אובייקטיבית זה לא נכון שכולם לא אוהבים אותה או חושבים שהיא גרועה.)

אחרי זה להגיד שאתה ממש אוהב אותה וחושב עליה דברים טובים, ולפרט מה הדברים הטובים שאתה רואה ומעריך..  וגם מחוות כמו שהצעתי ברשימה למעלה.

מעבר לזה, אם אתה רואה שיש לה קשיים משמעותיים כדאי לעודד אותה לקבל עזרה רגשית שתעזור לה להרגיש טוב ולטפל בקשיים מהשורש וגם למד כלי התמודדות. 

אוהב אותך אח שלי, הזכרת לי הרבה סיטואציות אצלי, שלקח לי הרבה זמן להבין. אני לא יועץ זוגי, לכן לא מתיימר לייעץ. אבל יכול לשתף במה שעזר לי מניסיוני, ומקווה שיעזור גם לך, כטיפ מגבר אל גבר.

קודם כל לי עזר הרבה להבין שלא כל רגש שלילי של אשתי - הוא כתב אישום כלפיי.

לאשתך כואב. היא ציפתה לקבל ממך נחמה, ולא היה לך איך לנחם אותה. זה בסדר, בסדר גמור, לא תמיד מצליחים לעזור.

אז היא התאכזבה (מהסיטואציה, לא ממך). היא נשארה עצובה ובודדה (לא בגללך, בגלל המצב). והלכה למיטה.

אל תיקח את זה ללב. היא לא כועסת עליך, היא רק הטיחה מילים מתוך צער. 

תרחם עליה. קשה לה. תכין לה כוס תה, תכתוב לה הודעה שאתה אוהב אותה ומבין את הכאב שלה, תקנה לה שוקולד. 

ועוד משהו: הרבה פעמים עוזר פשוט להקשיב, ולהראות ששמעת (לשקף. אני שומע שממש קשה לך, שאת מרגישה בודדה). ולא לנסות בכלל לפתור. זה לא התפקיד שלך (ובאמת אין לך פתרון). העזרה שלך תהיה רק בזה שהיא תרגיש שיש מישהו איתה במצב הכואב ששומע אותה ומכיל אותה ומחבק אותה.