בעקבות הטרגדיה בירושליםפשוט אני..

אני באמת מנסה להבין,

ללמד זכות,

לחשוב מה הייתי עושה אם מצבי הכלכלי היה אחר (ואני מזכיר שבעבר הוא בהחלט היה אחר)...


ובכל זאת, אני פשוט לא מצליח לתפוס את זה.


איך זה שהורים מחכים 9 חודשים ללידת האוצר שלהם, לפעמים קדמו לזה חודשים או שנים של ציפייה והמתנה, אחרי הלידה הם בכו מהתרגשות, ברכו שהחיינו / הטוב והמטיב, חזרו הביתה עם התינוק החדש ושימחו את כל האחים הגדולים, הסבים והסבתות...


ואז, בגיל 3 חודשים, שולחים את הפעוטות חסרי הישע האלה למקומות נוראיים שכאלה. דירה בבניין עם 55 תינוקות. מזרנים בכל פינה, ילדים הולכים לישון מתחת לאסלה ובתוך ארונות הבגדים.


לפעמים יש מטפלות שנראות מקסימות, ובסוף מתברר שהן מתעללות. ה' ישמור. לא תמיד אפשר לזהות מראש, לצערנו, לא תמיד אפשר לדעת היכן הסכנה.


אבל במקרה הזה - זה כ''כ זועק לשמיים! מטפלת אכזרית יכולה לחייך מול ההורים ולהסתיר את הכיעור הפנימי שלה, אך קירות לא יכולים לשקר! דירת 100 מטרים לא יכולה להתרחב לכדי אחוזה מפוארת, ולהכיל 55 ילדים בצורה נורמלית!

איך 110 הורים הרגישו בנוח לשלוח את ילדיהם למעון כ''כ צפוף, שבו ילדים הולכים לישון בזוגות בתוך ארונות בגדים?


אני לא יודע מה סיבת המוות והאם היא בכלל קשורה להזנחה הפושעת הזאת. אבל מה שלא יהיה, אני פשוט מקווה שמחר בבוקר כל אותם הורים ששלחו את ילדיהם למעונות מוזנחים ומזניחים שכאלה, יבינו את המסר המזעזע.

שאותם הורים ירשמו עוד היום את ילדיהם למקום אחר, גם אם יעלה כמה מאות שקלים יותר.


יהי זכר תינוקות של בית רבן, שנהרגו על קידוש הכסף, ברוך.

מישהי בפורום רשמהSeven

שמתוך הכרות עם המעון זו לא הייתה דירה 1 אלא 2...

כלומר 25 ילד בדירה

וה יעזור כנראה ההורים לא ראו את מה שכשהכוננים נכנסו באמצע כן ראו

זה הדבר היחיד שאתה לא מבין?!הסטורי

איך זה שהורים מחכים 9 חודשים ללידת האוצר שלהם, לפעמים קדמו לזה חודשים או שנים של ציפייה והמתנה, אחרי הלידה הם בכו מהתרגשות, ברכו שהחיינו / הטוב והמטיב, חזרו הביתה עם התינוק החדש ושימחו את כל האחים הגדולים, הסבים והסבתות...

 

ואז הם נוסעים איתו ועם האחים שלו בלי לחגור אותם כראוי.

 

ואז הם נותנים להם בגיל לא מתאים (מתחת ל9!!!) לחצות כבישים לבד. (סליחה לא לבד, הילד בן השבע לוקח איתו את אחיו בן ה4).

 

ואז הם נותנים להם ליסוע באופניים/קורקינט בלי קסדה.

 

ואז הם משאירים אותו ברכב כש'רק' קופצים למכולת, כאילו לא היו דברים מעולם.
 

וכן, אני לא מדבר על אחרים, אני מדבר על אנשים בפורום הזה, על שכנים שלי, על חובשי כיפות סרוגות שמשרתים במילואים גם בגיל חמישים...

אני מבטיח לךפשוט אני..

שאם היו נהרגים היום 2 תינוקות בגלל אחת הסיבות שכתבת,

הייתי כותב משהו דומה שמתייחס לאותן הסיבות.


ואדרבה, אתה לגמרי צודק. תזכורת כואבת לכולנו להקפיד על כל החוקים, ההוראות וההמלצות שנועדו לשמור עלינו ועל ילדינו בחיים.


לא להתכתב בנהיגה, לא לגנוב רמזורים, לא לתת לקטנים לחצות כביש וכיוצ''ב. בנפשנו הדבר.

אז נגלה לךהסטורי
שזה אמנם לא היה אירוע אחד אלא שניים נפרדים, אבל ממש לא מזמן שני ילדים בישובים 'שלנו' איבדו את חייהם. בלי להכנס לפרטים שעלולים להכאיב מידי לקוראים - ילד אחד היה איתנו אם היה חובש קסדה וילדה היתה איתנו, אם היה ברור שלרדת לכביש לפני גיל 9, זה קו אדום.


אנשים שמרשים לעצמם ליסוע בלי חגורות, הם, ילדיהם וגם ילדים של אחרים (יום אחד הבן שלי אמר "במכונית של משפחת... אפשר ליסוע בלי חגורה", מאז אנחנו לא שולחים איתם...). בלי חגורות זה עוד עדין, עם ילדים שעומדים על המושב, נהג שנוהג עם תינוק על הברכיים, עקיפות על קו לבן ובמהירות עצומה, להמשיך?! (או שרק את 'החרדים' צריך לתקן)

לא הייתי מודע לרשלנות שכתבת עליהפשוט אני..
בוודאי שלא היית מודע, זו גם לא אשמתךהסטורי

פשוט כשזה לא חרדים - לא מעניין.


היה דיווח כאן בערוץ, כמו גם בשאר אתרי החדשות על הטרגדיה שבה נדרס ילד למוות, גם כשנדרסה ילדה היה דיווח.

אבל היה צריך לקרוא ממש בין השורות, כדי להבין את ההקשר, את האירוע ואת העובדה שהקפדה על כללי בטיחות בסיסיים - יכלה למנוע את הטרגדיה.


רק כשמדובר ב'חרדים' פתאום הכל מותר - מותר לחרוץ דין בלי לדעת את העובדות, מותר למלא כותרות בנסיבות שונות ומשונות שמתחלפות כל שעה, מותר להפיץ חופשי תמונות מזירה שלא נחקרה.


אני שותף להרבה מהביקורת המוצדקת על ההתנהלות החרדית בכלל ובתחומי בטיחות בפרט, אני יכול למלא ספר שלם מדוגמאות מופקרות שראיתי בעבר כשגרתי בשכנותם. אבל כל עוד ששכני דהיום, הדתיים לאומיים למהדרין (וגם החילונים) מגלגלים עיניים על זה שאיני מרשה לבן ה6 לחצות כבישים לבד, או לא מוכן להעלות טרמפיסטית מהישוב עם תינוק כשאין כסא בטיחות מתאים - אני משתדל לא לרקוד על הדם שעוד לא התקרר באירוע שעוד לא התברר.

ואי ואיSeven

רק אני לא מסכימה להקפיץ ילדות מהגן של הילדים אם אין לי עוד בוסטר🤦‍♀️

מה קורה עם ההורים היום שהשם ישמור

אצלנו בקהילהדרקונית ירוקה
היה דיון סוער גם אחרי המקרים שכתבת, והתחילה לפעול תוכנית בטיחות בדרכים במטרה להעלות למודעות את כללי הבטיחות
אתה כל כך צודקמישהי נשואה

הפלאפון בנהיגה

סכנת נפשות!!!

כולם כולם מסביב בפלאפון בזמן נהיגה

סליחה אבל זה ממש נראה לי לא המקוםהפי

לרבים באזכור שמם של תינוקות שמתו

קחו על עצמכם משהו טוב או פשוט אל תריבו

זה מה שחסר עכשיו.. 

כלומר לא ללמוד לקח אלא פשוט לתת צדקה?פשוט אני..
אולי גם אחרי האסון במירון, במקום ללמוד מטעויות היו צריכים פשוט להדליק נרות שבת כמה דקות מוקדם יותר?


זו לא היהדות שלי 

אני לא עומדת לריב איתךהפי

זה סתם מוסיף לחילול ה' מעבר למה שהיה שם

מה ההבדל בינךרקאני

לבין ההוא שדרש לא ללבוש חצאיות עם שסע?

שניכם באים לחנך את האחרים

 

אני לא מאשים אנשים אחרים ביצר שליפשוט אני..
לא מוצא שום דמיון בינינו 
אני לא יכול לשפוטנפשי תערוג

אבל אתאר לך סיטואציה

זוג הורים עובדים קשה קשה. מנצלים כל זמן וכוח שיש להם כדי לשמור על הבית

ב"ה נולד ילד (מין הסתם לא ילד ראשון כך שיש עוד הוצאות )

עושים חישוב חודשי כמה כסף נשאר בסוף החודש כדי  לפרנס את התינוק המתוק שלהן.

יצא 3000 שח. סכום נאה בסך הכל.

טיטולים+מגבונים+ביגוד+מטרנה (כי האמא לצערנו לא יכולה להניק)  יוצא 1500 בחודש (זה בערך המחיר. אל תתפוס אותי על השקל)


ואז לאמא ואבא יש התלבטות.


1.לשים את הילד בגן "מוזנח" שעולה 1500 שח. אבל הילד יקבל אוכל וטיטולים וכו' כמו שצריך.


2. לשים את הילד בגן סביר. ויאללה נחליף טיטול פעם ב6 שעות. מידי פעם נדלג לו על ארוחה


3. נשים אותו בגן בינוני שיש שעולה 2500 שח לחודש.  הוא יבכה חזק והמטפלת כבר תתן לו מאוכל של ילד אחר. בבית שיהיה חזק, ניתן לו חלב תנובה כי מטרנה זה יקר.


4. אפשר לשים אותו בגן הכי טוב שיש. יעלה 3000 שח. מי צריך לאכול ולהחליף טיטול? למה בטבע מישהו מחליף טיטול לגור של הג'ירפה?


אתה כאבא. מה היית בוחר?

5. לא להביא ילדים אם אין את האמצעיםנעמי28
אני מסכים עם הגישה שלךנפשי תערוג

אבל צריך להבין איפה גם עובר את הגבול

קולגה שלי שיתף אותי לאחרונה שהוא החליט להביא רק 2 ילדים לעולם, כי הוא חישב שהוא יוכל לקנות רק 2 דירות. ומבחינתו המינימום (כן כן, זה המינימום) זה לתת לילד דירה

לשמחתי אני לא מכניס את השיקול הזה למשוואה, כי אחרת לא היו לי ילדים

 

מישהו אחר, יביא ילדים רק אם הוא יוכל לשלוח אותם לחוגים

שלישי רק אם הוא יוכל להעניק להם חדר נפרד בבית

רבעי השכלה גבוה

חמישי, רק אם הוא יוכל לתת להם אוכל בריא

שישי, אם הוא יוכל לדאוג להם לצרכים בסיסיים

 

והזנחה של אחד, זה לאו דווקא הזנחה של אחר

כי זה שאני אפילו לא מעלה על דעתי שאני אקנה לכל ילד דירה, לדעתו של הראשון אני מזניח אותם

 

אז נכון, לשים תינוק בארון זה קו אדום (איפה קראת את זה?)

או 25 ילדים בדירה זה הרבה

אבל אם 99% מהחברים שלך עושים את זה, כנראה זה הופך להיות סוג של נורמה

קראתי שאותו מעון עובד כבר 25 שנים

משמע זה לא איזה מוסד שנפתח אתמול, מי שניהלה אותו ידעה מה היא עושה

מה מידת האשמה של יקבע בית המשפט 

 

הנקודה היא

שנורמה של אחד זה לא נורמה של אחר

 

ולפעמים לפעמים,

יש גם מצבים שלא ממש בוחרים להביא את הילדים לעולם

או שהיה תכנון לX תקציב והמציאות שינתה את התכנון ב180 מעלות (ויש לצערנו הרבה סיבות למה זה זה יכול לקרות)

 

 

 

 

 

אתה משווה דירה למטרנה?מרגול

אתה באפשרויות הבאת בכל האפשרויות הזנחה.

יש דברים ש*אני* הייתי רוצה להעניק לילדיי, ויש דברים שאני, וכולנו, *מחוייבים* להעניק לילדינו.


אוכל, ביטחון, אהבה, חינוך (כאן כבר אפשר להתווכח איזה), בריאות (גם כאן אפשר להתווכח).


אל תסתכל מהמבט שלך, תסתכל ממבט של מורה שומרת חוק במערכת החינוך. באילו מקרים צריך להתערב כי קיימת הזנחה של הילד?


תמ"ל (או חלב אם), חיתולים, בגדים תואמי עונה, השגחה אחראית, קורת גג, כל אלו הם חובה.


חוגים, רכב משפחתי בשביל תחבורה, הלבנת שיניים, קניית דירה, מימון חתונה, ילקוט חדש כל שנה, קולקציית בגדים חדשה דנדשה כל שנה - יש הורים שיציבו לעצמם כסטנדרט. אבל היעדר של הדברים האלו לא מהווה *הזנחה*

לא חושב שההורים שם "חסכו" בדברין בסיסייםנפשי תערוג

למה הילדים נפטרו?

לא יודעים.

מהבוקר שמעתי 7-8 קביעות למה.

חומרי הדברה

ואז הוחלף בהרעלת co

ואז בחנק

ואז בהתייבשות

ואז במוות בעריסה


בנתיים אין קביעה חד משמעית

בטיחות זה לא דבר בסיסי? והם חסכו שם…מרגול
לא הבנתי איך קבעת את זה?נפשי תערוג

היו 20 ילדים עם 2 מטפלות קבועות

ועוד מטפלות מתגברות (כך מעדויות של הורים במשפחתון הזה)

מתמונות שראיתי. נראה בית נורמטיבי לחלוטין

אולי אפילו יותר טוב משל חלק מכותבי השרשור


מי אמר שחסכו בבטיחות?

מי אמר שיש אשמה של ההורים או של המטפלת?

נגמרה החקירה שאת יכולה לקבוע כך?

נכון התקשורת עשתה הרבה סלטSeven

פינו את כל המעונות שהיו שם בכמה דירות ןלכן פונו סהכ 55 אבל בפועל בדירה לא היה כמות כזו

דבר נוסף לא יודעת מי הפיץ את הקטע שילדים בארונות צפיתי בסירטונים אף ילד לא היה בארון והמקום לא היה נראה מוזנח

רק הילד בשירותים צריך בירור האם באמת פינו אותו לשם

מעבר לזה אפשר לראןת שגם הילדים שפונו היו נראים מתוקתקים וממש לא מוזנחים

היה כאן המון ניפוח תיקשורתי ואני מתחילה לחשוב שלא סתם...

וואי ממשרקאני

הבלאגן בתקשורת

האמת שהזדעזעתי להיחשף ככה לחדר שינה של זוג רק כי יש שם עגלה

 

יכול להיות שפה גם אם היה פיקוח זה היה קורהמרגול
אבל אני מדברת על העקרון של לשלוח ככה תינוקות למקומות שעובדים בלי פיקוח, כנגד החוק (עד 6 ילדים בבית אפשר לטפל בלי פיקוח, כן צריך ביטוח. 7 ומעלה צריך פיקוח וגם עוד מטפלת, כי צריך מטפלת על כל 6 ילדים במקסימום).


פה אולי זה היה בלתי נמנע. אבל יש מקרים אחרים שהפיקוח נחוץ והכרחי

שהאמא אם אפשרמישהי נשואה

תטפל בתינוק בבית

כל התרבות הזאת שהאשה צריכה לעבוד

גורם לכל הבלאגן

אני לא מצדיקברגוע

אבל מי שחי במציאות כזאת שכולם סביבו שולחים למקומות כאלה כנראה לא מרגיש שהוא מזניח את הילד שלו.

לומר שהם נהרגו על קידוש הכסף זה רדוד ופרובוקטיביפתית שלג

חוץ מזה אנחנו לא יודעים מה ההורים ידעו\חשבו ומה לא, לא יודעים מה מצבם הכלכלי מאפשר להם, לא יודעים מה הנורמה באזור הזה ומה היו הברירות שלהם.

מה שכן המקרה הזה יכול להעלות את נושא העוני בציבור החרדי, ואיך אפשר לשפר אותו. אני מעריך שכל האימהות ששלחו למעון הזה הן נשים עובדות, שלא יכלו להישאר עם התינוק בבית, ואולי הן גם המפרנסות העיקריות.

נכוןאוסיללה

דיי אני בטוחה שההורים האלה היו הכי מסורים ורצו את הכי טוב בשביל ילדיהם

תפסיקו לשפוט אותם

כל התגובות על האמהות, ושכחו שיש אבות…מרגול

מניחה שברוב המשפחות החרדיות יש אבא בתמונה, ובמקרים רבים הוא לומד תורה.

וכאן מדובר על פיקוח נפש ועל ילדיו שלו. אם כבר מגיעים למצב שאין כסף לשלוח את הילד לטיפול הולם, אז שהאב יתכבד וישמור על התינוק (או שניים) שלו בבית.

למה אנשים שוכחים שזו אופציה???


אפשר גם להיות יצירתיים ולהתאחד שתי משפחות, חצי מהזמן האבא מהמשפחה הראשונה שומר והשני לומד, ובחצי השני להיפך.


אבל לא. שכחו שזו אופציה. הכי קל להאשים את המדינה או העוני. 

מי אמר לך שהאבא לא עובד?נפשי תערוג

אולי הוא עובד במשרה מלאה ועדיין הכסף לא מספיק?

אולי הוא עובד במשרה כפולה כי אישתו לא יכולה לגדל את התינוק (למנות לך סיבות?) אז שמו את התינוק במשפחתון?

איך קבעת את זה?

בגלל שהם חרדים?


(אני לא חרדי. אבל רוב החרדים שאני מכיר. ואני מכיר לא מעט. הגבר הוא המפרנס העיקרי בבית. )

אמרתי בהכללהמרגול
היו שם 55 תינוקות. מניחה שחלק מהאבות שלהם עובדים. אבל מדובר בחברה החרדית ולכן סביר ש*רובם* לומדים בכולל בשעות היום.


ולהבנתי המלגה בכולל היא אלף וקצת בחודש. גם על המשפחתון העלוב הוא משלם, אז הפער הכלכלי קטן ממה שזה נראה (מה גם שהוא יכול ללכת לכולל לחלק מהיום, כלומר אחהצ-ערב כשאשתו חזרה הביתה, אז זה לא לגמרי לא להיות)

גישתי דומה לשלךנפשי תערוג

ויחד עם זאת אני מצליח להבין ולקבל שיש שיקולים ורצונות אחרים בעולם.

ואם זוג החליטו שיותר נכון להם שהאבא ישב בכולל, זכותם


במקרה הספציפי הזה זה לא שהמעון היה בהתעללות או משהו. אלה בצפיפות.

לא אמרו שהצפיפות היא זאתי שגרמה לפגיעה בילדים. רק אחרי שיהיה תשובה חד משמעית מה קרה לילדים, נוכל לדעת אם יש אסיפות במעון גם אשם תורם


מרחב הבחירה מגיע אחרי ההכרחמרגול

גם זוג יכול להחליט שיותר נכון להם לצאת כל שבוע למסעדה. בגדול אין לי בעיה עם זה שכל אחד יעשה מה שבא לו.

אבל אם הם לא מספקים לילדים שלהם צרכים בסיסיים אז אין להם את האופציה בכלל לבחור ללכת למסעדה, כי יש להם פה חובה בסיסית קודם לעשות.

נשמע לך הגיוני שיתקמצנו על חיתולים בזמן שיושבים במסעדה כל שבוע?


אז כן, הם קודם כל מחוייבים לדאוג לביטחון, בריאות, אוכל, וצרכים בסיסיים של הילדים. אח"כ שיחשבו מה מסתדר עם זה תעסוקתית, כלכלית, וכל שיקול אחר שירצו. 

ראי את התגובה שלי למטה. היו שם 15אונמר

בבית שלה.

גם במעון יש בקבוצה כמות כזו של ילדים.

 

ה55 הגיעו מכל הבנין כי חששו מהרעלה.

 

ועל איזושהי מטפלת היה פיקוח?מרגול

אני מדברת על מצב שבו שולחים תינוקות למקומות עם הרבה ילדים ובלי פיקוח.

כפי שציינתי בתגובה אחרת, אני לא יודעת מה הייתה סיבת המוות פה ספציפית (להבנתי עוד לא הבינו סופית), ולכן לא יודעת אם זה משהו שהיה נמנע לו היה פיקוח.


אבל לשלוח למקום עם הרבה ילדים (7 ומעלה) ושאין בו פיקוח זה חוסר אחריות. וגם לא חוקי.

אותה הגננת בדיוק יכלה להיות תחת הפיקוח ועדיין לקבל בביתה וכו וכו. 

מציעהלךנחלת

מרגול, להפנות את התגובה שלך לחלק מהמגיבים כאן שמאשימים את החרדים

מסחיטת מדינה.....יש אברכים שמרוויחים אפילו פחות מהסכום שציינת, לחודש

אבל אף אחד לא מאשים מוסדות המקבלים תקציבים מכובדים מאוד מהמדינה

ולא על לימוד תורה, ולא על חיזוק יהדות, אולי ההיפך לפעמים...

 

אבל כשזה נוגע לחרדים....הכל מותר. כי הם....חרדים.

 

אגב, כל ההורים ששלחו ילדיהם לאותו מעון שיבחו פה אחד את המטפלות החמות

והטובות.  לבטח שמעתם מאז את אמא של אהרן כ"ץ ז"ל, שהלכה לבית המשפט

להגן על המטפלות. התפעלתי מגודל האמונה והבטחון שלה בקב"ה. גיבורה.

 

כדאי להקשיב לשיעורו שלש הרב ברוך רוזנבלום על פרשת "בא".

הוא הזכיר בסוף השיעור את המקרה העצוב כל כך הזה.

 

אני מעדיפה מעון צפוף ומטפלות אמהיות על מעון מרווח, מקושט בצבעי

ילדים עליזים ומטפלות אדישות או קרות. אם כבר.

 

לב טוב. זה העיקר.

לב טובמישהי נשואה
ולישון בארונות? ובשירותים?
א. כי הוא גם מקבל מילגה על השעות שלו בכוללפתית שלג

ב. כי מעון מעין זה הוא אפשרות לגיטימית בסביבה שבה הוא חי.

ג. אולי הם חשבו שהרמה קצת יותר רצינית.

 

ד. דוקא במשפט האחרון באתי להדגיש שכנראה בעית העוני באותן משפחות מגיעה אחרי מקסום של כח העבודה הנשי, שהן גם לפעמים בעלות תארים וקריירה מוצלחת. מה שממקד את הבעיה בדבר אחר. בין היתר, הגברים. אבל לא בטוח, ובטוח שלא רק.

מבחינתי זה לא משנה אם ההורים ידעו או לאפשוט אני..
כי כל אחת מהאפשרויות האלה, מובילה למסקנה של הזנחה קשה מאוד
האם זה צירוף מקרים?פשוט אני..

התעלמות מוחלטת של מאות אלפים מהנחיות מצילות חיים בזמן מגפה,

אסון מירון,

אסון הטריבונות בגבעת זאב,

ילדים ונערים שצריכים חילוץ מעמודי חשמל ומגגות של אתרי בנייה אחרי הפגנות בירושלים,

ילד שנדרס למוות אחרי שהוא וחבריו ביצעו לינץ' בנהג אוטובוס,

האסון במעון הפיראטי ברוממה...


האם כל אירוע כאן הוא מקרי ועומד בפני עצמו, וזה סתם מזל רע שבכולם הקרבנות היו חרדים? או שיש קו מחבר שגורם לכל זה, למשל זלזול בוטה בחיי אדם, זלזול בהוראות בטיחות, מחשבה שתמיד יהיה בסדר, מחשבה גלותית שהוראות תכנון ובנייה נכתבו על ידי הפריץ הרשע ולכן חובה לעקוף אותן וכיוצ''ב?


עקיבא נוביק כתבפשוט אני..
‏פשוט בושה וחרפה לראות צייצנים ופוליטיקאים חרדים שרוקדים ככה על דמם של פעוטות מסכנים, עוללים שלא פשעו, תינוקות מתוקים של בית רבן, כדי לגרד עוד איזו נקודה מול היועמ"שית ולהתחמק בכל מחיר מלעשות חשבון נפש. חברה חולה, שנפנפה את אסון מירון כאילו כלום, שבזה לחוקי תכנון ובניה, ומתנערת מאחריות הורית בצורה הפושעת ביותר.


‏הריקבון הזה מושרש בחלקים גדולים מדי של החברה החרדית. אפיקורסי ככל שזה יישמע, להורים יש אחריות לפרנס את ילדיהם. אבא שבוחר לא לעבוד, גוזר על ילדיו חיי דלות ועוני. חמישים שנה הצליחו החרדים לכפות על הציבור העובד לסבסד את העוני הזה (מאז עליית בגין לשלטון). עכשיו המדינה דורשת השתתפות בנטל הבטחון. במקום להרכין ראש מול ההחלטה הקדושה לסבסד את המשפחות המשרתות בצה"ל, או לפחות את אלה שבהן שני ההורים עובדים ומפרנסים, יוצאים פה במקהלה צינית על "היועמשית".


‏אריה דרעי לא מאמין לאף מילה שהוא אומר פה. הוא איש חכם ויודע בדיוק מי אחראים לתרבות המופרעת הזאת. זה אותם אחראים גם לאסון מירון ולתאונות בהפגנות שבהן נערים מטפסים על עמודי חשמל ועגורנים. דרעי יודע היטב מי האחראי, אבל הוא לעולם לא יודה באחריות. לכל היותר ימלמל בבכי שאוי לנו מלנחש חשבונות שמיים. לא משנה כמה השמיים האלה יבהירו לו בפסוקים מפורשים מה החשבונות שלהם.


‏האסונות הבאים ברחוב החרדי הם עניין של זמן. ככה זה כשמתעקשים לטמון את ראש בחול ולצפצף על כללי בטיחות ואחריות. אבל מה זה משנה? דרעי ולהקתו כבר ימצאו את מי להאשים גם בהם

האיש רוקד על הדם מהצד השנינקדימון
קודם כל בוא נשתלח ונרוויח עוד כמה נקודות בפוליטיקה של השמאלנים, ואחר כך נבדוק מה באמת העובדות, והאם באמת החברה החרדית שונה במקרה הזה.


ככה זה נוביק. אין לו בושה אפילו להאשים אחרים בריקוד על הדם. שיקשוט עצמו קודם.

עמיחי אתאליפשוט אני..
1. בסוף זה מדהים, האוכלוסייה היהודית שהכי מנותקת מהמפעל הציוני, זאת שמתעקשת שלא לנקוף אצבע בשעת החירום הכי גדולה בתולדותינו, זאת שבזה בקול רם למדינת ישראל, שרוקדת וצוהלת "בחוקי הציונים אין אנו מאמינים" - היא זאת שיש לה הכי הרבה ציפיות מהמדינה.


2. לא זו בלבד, היא גם החברה שלפי כל מדד, מקבלת מהמדינה הכי הרבה.


3. האסון בירושלים והתגובות האוטומטית של פוליטקאים ועסקנים חרדים, הם דוגמה ומופת לסתירה הלוגית המובנית שעליה מושתתת החרדיוּת בישראל.


4. זה שהורים שלחו את הילדים שלהם למעון שהוא מחסן ילדים, והתרחש שם אסון מחריד, לשיטתם של עסקנים ופוליטיקאים חרדים, זה בעצם בגלל המדינה האנטישמית.


5. זאת שברשעותה הקוזאקית כבר לא מממנת את הגבר החרדי שמתעקש שלא לעבוד ולשלם מיסים, ולא להתגייס לעזרת ישראל מיד צר.


6. חוצמזה שעובדתית זה לא נכון, והמעון הספציפי הזה קיים 30 שנה, מה זה צורה החשיבה הזאת? אף מדינה לא אחראית לחוסר האחריות של אדם פרטי, לא כל שכן מדינה שאתם בזים לה במופגן.


7. וזאת תמצית התפיסה החרדית: לאחוז את המקל משני קצותיו. לא לתת יד כשצריך אתכם, לצפות שאחרים יעשו בשבילכם את העבודה, ואם מתרחשת תקלה, להתקרבן, לעולם לא לקחת אחריות, ותמיד תמיד למצוא את מי להאשים.


8. אפילו אנחנו שלא בזים למדינה, לא רק לא בזים, מתפללים לשלומה בשם ובמלכות, מציינים את יום ייסודה בתפילת הלל בבית הכנסת, אפילו חבריי ואני לא חושבים שהמדינה תיקח אחריות בשבילנו.


9. בבסיס, כל יהודי ציוני, לא רק שלא מצפה שיקחו בשבילו אחריות, הוא גם שומע שפרצה מלחמה, ורק בוער לו הישבן: איפה אני יכול להיות הכי מעורב. זאת היתה החוויה האישית שלי מרגע שהתחילה המלחמה. שלי ושל עשרות חברים מסביב.


10. ולקיחת האחריות של אדם סביר כמובן באה לידי ביטוי בראש ובראשונה בחייו הפרטיים: מאות אלפי שקלים הוצאתי בחיי על מעונות ומשפחתונים לילדיי. אף פעם לא הייתי זכאי לסבסוד. ובכל זאת אף פעם לא האשמתי את המדינה על הרמה של המוסד הפרטי שאליו שלחתי את הילדים שלי.


10. אפילו שאני ציוני שרוף, אף פעם לא האשמתי את המדינה בהשלכות של חוסר אחריות שהבאתי על עצמי.


11. ובאורח פלא, דווקא החרדים, אלה שנותנים הכי פחות, אלב שבזים למפעל הציוני הכי הרבה, כשזה מגיע לרמת הציפיות שלהם מהמדינה, כל אחד יותר ציוני מא.ד גורדון.


12. המלחמה הזאת היא מכה אדירה לכולנו, אבל כמו כל מכה, יש בה גם הזדמנות לגדול ולהיפטר מהרגלים אסוניים. יש בה הזדמנות לנער את האבק מעל נורמות חולניות שצמחו בחיים שלנו למימדים מפלצתיים.


13. אין לי שום עניין להפוך אף חרדי לפחות חרדי במילימטר אחד. יש לי, לכולנו, עניין עצום, יש לנו צורך שבקרוב יהיה כבר בלתי ניתן לדחיה, לעשות סדר במבנה החברתי החרדי הבלתי אפשרי.


14. המבנה הזה רע מאוד להם, לצערנו הוא גם מתגלה שוב ושוב כמסכן חיים, וממש לא ירחק היום שבו הוא יביא לסף קריסה את החברה ואת הכלכלה הישראלית.

אפשר אבל לומר זאת על כל מיעוט נחשל בכל מדינה. שזהקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ב' בשבט תשפ"ו 9:52

 

 

 

בעצם אשמתו שהוא נחשל.

 

אני רוצה לראות מה יהיו התגובות אם מישהו יאמר זאת על הבדואים (שיש אצלם המון אסונות כאלו בשל רשלנות) או על השחורים בארה"ב...


 

השאלה היא לא אם זה אשמת מגזר כזה או אחר. אלא מה החברה יכולה לעשות כדי לשפר את אותו מגזר (וכמובן מה המגזר עצמו יכול לעשות).

 

וכנ"ל, אני יכול לעשות לך סקירה כזאת על חוליי החברה החילונית ועל כמות ההתאבדויות שיש שם כתוצאה מבדידות, פירוק המשפחה ותחושת ריקנות וחוסר משמעות וכו'

 

אבל באופן כללי מסכים. החברה החרדית בזה לבטיחות כדבר מובנה תרבותית, וכל מי שייסע בבני ברק ויראה את הזלזול בבטיחות בדרכים יווכח בזה. איך משפרים זאת? שאלה

 

בסוף לא משנה מה היתה כוונתו של אתאלי. בציבור הפוסט שלו משודר כפוסט שטנה, ולא כביקורת בונה מול החרדים. האם יש סיכוי כלשהו שמה שהוא כתב ישפר את החרדים או את החקיקה בנוגע לחרדים? לא נראה לי. מה שכן זה פוסט שמלבה במילא את השנאה הקיימת

למי אכפת מהבדואים?מישהי נשואה
הגופות עוד לא התקררונקדימון

וכבר פוליטונאים משתמשים באסון כדי לקדם קמפיין. זה מגעיל באלף רמות.

 

שלפחות יחכו עד אחרי הקבורה.

מסכים במאה אחוזפשוט אני..
הקפיצה בראש של חברי הכנסת של שס למשל, להאשים את היועמשית כאילו היא אשמה בכך שהמעון הזה פעיל עוד כשהייתה בבית הספר היסודי, הזויה
וואטאבאוטיזם. יפה.נקדימון

אבל בשונה ממך, אני לא נקטתי צד כאן.

אם זה רע כששסניק עושה את זה, זה רע לא פחות כשפוליטונאי עושה את זה.

זה לא וואטאבאוטיזםפשוט אני..

זה לא שקרה אסון, ואז במקביל היו 2 סיעות שונות שהשתמשו באסון לצרכים הפוליטיים שלהן (כפי שקורה למשל אחרי פיגועים: הימין מיד אומר שזו הוכחה שצריך יד יותר חזקה נגד הטרור ולהקים עוד התיישבויות וכיוצ''ב, השמאל מיד אומר שזאת הוכחה שצריך לעשות שלום ולדבר עם הפרטנרים שלנו ולסגת מהשטח. כמובן פישטתי את הדברים אבל בשביל הרעיון...).


מה שקרה כאן שונה לחלוטין:


רק צד אחד ניסה להשתמש באסון כדי להוכיח את צדקתו, אלא שהוא עשה זאת בצורה אווילית ואכזרית. אווילית כי המעון הזה קיים כבר עשרות שנים, אכזרית כי להאשים את מיארה (שאני מאוד מאוד מתנגד לה ולפועלה) במוות שאין לה שום קשר אליו, זה פשוט אכזרי.


הצד השני, עמיחי אתאלי למשל, לא הגיב לאירוע ישירות אלא הגיב לתגובה של הצד הראשון. הסביר למה התגובה של הצד הראשון שגויה וגם מעידה על צביעות.


ככה שהיחידים שניסו לקדם פוליטיקה על חשבון דם הילדים, הם אלה שהאשימו את המדינה / יועמשית / בגץ באסון הזה.

חולק עליךנקדימון

א. דווקא בגלל שיש אמת בדברים של הפוליטונאים האלה זה חמור בעיניי.

היחצנים של שס הם סתם מטומטמים כי האשמת השווא כאן נגד המדינה היא דבר ברור (המעון לא חדש, הכספים כן הועברו לחרדים בסופו של דבר, וכו).


ב. אני לא ממש מכיר את אתאלי, אבל נוביק הפוליטונאי מסוג בנט היה כותב את דבריו בכל מקרה. אם אתאלי דומה לנוביק, אז כנ"ל.

נכון מאוד, ואגב נכון גם לפעמים לגבי נערי גבעותפתית שלג

(פשוט הם לא מספיק הרבה בשביל לייצר כאוס כזה).

ברור שזה לא עומד בפני עצמו. אבל אמון זה דבר שצריך לבנות במחשבה רבה ובתהליך, במיוחד כאשר הוא נהרס פעם אחר פעם אחר פעם.

מן הסתם לא יצא לך להיות במירון בהילולה, אבל היום זה מתנהל אחרת לגמרי ממה שהיה עד ל"ג בעומר תשפ"א, ומהכאוס שעוד היה בשנת תשפ"ב.

מים שקטים חודרים עמוקהעני ממעש

שילוב של זלזול, אווירת סוף קורס, ידיעת הכל, בעלות על הדעת, קלפי ג'וקר אלמותיים של שמד ציוייינים ושות',

כל זה נתוני פתיחה, בנוסף לשגרה השוחקת שיש בכל חברה / בית .

אני אישית מחזיקה את עצמי חזק לא לפרשן כלוםמתואמת

לפני שתיגמר החקירה באופן מסודר.

הכי קל להאשים את החרדים בהזנחה ובקמצנות, אבל אני ממש לא בטוחה שזה המקרה.

היו מקרים של הזנחה ושל התעללות גם במקומות מפוקחים, למיטב ידיעתי.

וכן, באופן אישי גם אנחנו שולחים לכאורה למשפחתונים לא מפוקחים, פשוט כי אין לנו צורך במקומות המפוקחים (לא זכאים להנחת תמ"ת כי אני לא עובדת במשרה מלאה). ואני כמובן בודקת היטב את המטפלות (ככל שיכולתי מגעת) ואת התנאים הבסיסיים (שמבחינתי הם חום ואהבה אמיתיים, החלפת חיתולים בזמן, האכלה באוכל שאני מביאה, השכבה לישון בעגלה ובטיחות סביבתית בסיסית של דברים שבירים ושקעי חשמל מחוץ להישג יד). ויש כאלה שהתנאים הבסיסיים האלה לא מספיקים להם... בסדר, אז מה? כל אחד והסטנדרטים שלו... (והשיקול הוא בכלל לא כלכלי. אני חושבת שאנחנו משלמים יותר ממה שמשלמים למעון פר שעה בלי הנחה)

וזהו. צריך להשתדל מאוד לא לרקוד על הדם...

תודה על זהזיויק
הייתי ממליץ לך לקרוא את הפוסט של חגי לוברadvfb
רק אומרת שלא היו 55 ילדים בבית אחדאונמר

זה קריטי להבין את הסיטואציה.

היו שם 15 ילדים כמו כל מטפלת רגילה בכל שכונה.

בכל מקום שיש מעון מפוקח יש גם מטפלות פרטיות.

בדר"כ גם יש להן ביטוח ויש עוסק פטור וזה מותר בחוק.

 

הילדים שפונו כל כך הרבה זה כי חששו מהרעלה ופינו את כל הבנין מכל ילדיו כשהיו בבנין עוד כמה נשים שמטפלות בילדים.

כך נוצר ריכוז גבוה כלכך.

 

עצוב מאד.

 

ומוסיפה שאין שם באזור מעון מפוקח.

ככה אמרו לי.

אמור להיות דאגה של מישהו לפתוח מעון נורמלי שיכיל את כל הילדים של האזור.

אמא אחת פרטית לא אמורה לפתוח מעון.

וכשאין מעון ואין מקום במעון הקיים זה בעיה שמוכרת בהרבה מקומות.

 

לא משייכת את זה בכלל להורים שהחליטו להביא ילדים ולהזניח אותם.

 

ואגב גם לא בטוח בכלל שזה כזה זול המטפלת הזו.

אם היא עם מלא ניסיון ואוהבים אותה חופשי שהיא גם לוקחת יקר ורק מי שמשקיע שם אצלה.

כאמא אפשר להתעלם מבית לא חדש ונוצץ ואי אפשר להתעלם מיזה שמטפלת במעון  מפוקח יכולה להיות ערביה. לדוגמא.

אני מעדיפה מישהי שאני מכירה ואוהבת ילדים וראיתי אותה כמה פעמים איך היא איתם מאשר מעון שאת לא יודעת מי היום תגיע להשלים. ולא תתן דין וחשבון לעולם.

 

הילדים שלי במעון מפוקח כי במקרה באזור שלי זה קיים ויש מקום.

ואני משלמת סכום שהרבה סביבי טכנית לא יכולית להוציא.

ואולי יש כאלה ששוקלים אם להביא ילד בגלל זה. אין לדעת.

 

אבל רק אומרת שזה לא ככה כמו שאתה מצייר את זה, שסתם בחרו להביא ילדים ולהניח אותם בסל בתחנה מרכזית.

גם משפחתון יכול להיות מפוקח…מרגול
כלומר, גם מטפלת שמטפלת כל יום ב6 תינוקות בבית שלה, צריכה ויכולה להיות תחת פיקוח.


אז אותה המטפלת שגם ככה החליטה לעבוד בזה, שתביא פיקוח… למה זה כזה הזוי?

אכן לא הזוי. אבל מקובל ממש וקיים בכל הארץ. וחוקי.אונמר
לא חוקידרקונית ירוקה

החוק שונה לפני כמה שניפ. כל מטפלת עם 7 תינוקות ומעלה צריכה פיקוח.

פיקוח ≠ סבסוד

אמת. ומדובר על 7 ומעלה בלי קשר למספר המטפלותמרגול

בכל אופן בגיל הזה (מתחת 15 חודשים) מותר עד יחס של גננת על 6 תינוקות.

כלומר אם היו שם 22 תינוקות היו צריכות להיות שם 4 מטפלות.


ומכיוון שהיו יותר מ7 ילדים באותה הדירה, צריך פיקוח.


האם זה היה נמנע לו היה פיקוח? לא יודעת, כי להבנתי עוד לא ברור מה היה גורם המוות.


אבל זו תזכורת לכך שאסור לשלוח תינוקות למטפלות שפועלות באופן לא חוקי.

או שיש עד 6 ילדים בדירה, או שיש יותר ויש פיקוח. אין אופציה אחרת.


ואכן, פיקוח לא אומר שבהכרח יש סבסוד. זה שני דברים שונים (אם כי כל מקום מסובסד אמור להיות עם פיקוח)

אני שולחת למטפלתרקאני

פרטית

שעובדת בדיוק ככה, עם עוסק פטור וביטוח

באזור לא חרדי, כל ילדי הגן לא חרדים

 

ממש ככה והרבה יותר מזהסברא ישרה
יש בישראל 550 אלף תינוקות מגילאי 0-3 ויש סך הכל 160,000 אלף מוקומות לילדים, דהיינו יש 390 אלף שגם אם הם ירצו מאוד וישלמו הרבה כסף, אין להם מקום לשים את הילד. זה הזנחה שהאחראי המרכזי זה משרד החינוך מזה עשרות שנים, שאין חולק שמעון בגיל הזה הוא חיוני וחשוב לכל המגזרים, מוזנח לחלוטין.
אבלנחלת

אבל ככה רואים את החרדים: מסכנים, גלותיים, סתומים, מזניחים את הילדים שלהם, מביאים מדי הרבה ילדים,

עשירים (גונבים כסף מהמדינה), מתייחסים לאסונות כלאחר יד, אדישים לגורל אחיהם עם ישראל.....

 

 

ולמרות הכל ועל אף הכל 

 

 אני גאה להיות חרדית. בחרתי בזה. לא נולדתי ולא גדלתי כך. היא הכי פחות

נוגעת בחברה החילונית, היא היחידה שנושאת את הדגל, דגל היהדות של אלפי שנים, בלי חיפופים

ושירת "אנו באנו ארצה" על שפתיה (מתחת  לכיפה.....). 

 אנשים לא טובים? יש בכל חברה,

בעיות למיניהן?  יש בכל חברה, מוסכמות כאלו ואחרות?  יש בכל חברה. הליכה עדרית (לא

ביהדות, לא בדברים מהותיים)? יש בכל חברה. דעות קדומות? יש בכל......

 

משאת הנפש של כל אמא חרדית אמיתית זה שבניה ילמדו תורה. כל היום וכל

הלילה. שיהיו רחוקים כמטווחי קשת מכל פסיק חילוני, שכד השמן יהיה טהור

וחתום.

 

רק חרדית אני רוצה להיות. חרדית לדבר השם.  באמת.

אז ככה ממה שהבנתי קצת עובדותחדשה דנדשה

מדובר ב3 דירות בבניין-שהם מעונות 

למעון הזה ספציפית היו 22 ילדים

מדובר במעון יקר ונחשב


 

לגבי הילדים בשירותים חשוב לציין ששמו אותם שם הכוננים שנכנסו


 

לא יודעת מה היה מבחינת הזנחה או לא

מקווה שיגלו מה באמת גרם לדבר הנורא הזה 

למעשה מה ששמעתי שהיה חימום מהמזגן והתייבשות…


 

זה נורא כמובן אבל זה שונה מהעלת מזון למשל


 

אישית לא שולחת עד גיל 3 לגן עיריה אז לא נכנסת לזה. 

 

יודעת שבכל המגזרים שולחים לפעמים למטפלת שהיא לא בדיוק עם רשיונות אלא מציעה עצמה לטפל ב1-2-3 ילדים

בדירה

מניחה שהורים בדקו ראו ויש את ה"עדר" שכולם שמים שם כולם חושבים שזה מקום נחשב אז רק מחכים להתקבל לשם.


 

 

כתבת נכון מאודנקדימון

בנוסף, לפי השמועות, מדובר בגן שפועל כבר הרבה שנים - וממש לא במשהו שנפתח בזריזות עכשיו בגלל בעיות כלכליות..

הכוננים לא שמו אף אחד לישון בשירותיםפשוט אני..
הם אלה שצילמו את זה
יש כתבה היום שהפרמדיק הודה שהוא הכניס את התינוק עםסיסו מהתברואה

יש כתבה היום שהפרמדיק הודה שהוא הכניס את התינוק עם המזרן לשירותים כי חשש מגז רעיל...............

המטפלות שמו שםמשה

היה חשד שיש רעל בחדר הראשי אז הם הרחיקו את הילדים. לא בלתי סביר.

כן שמונחלת

לידיעתך.

תודה. כמה הסיפור הזה הוא שיעור בללמד זכות ולארעיה ואם בישראל

ולוא להוציא דיבה של ציבור שלם.

לא 55 ילדים בדירה - אלא מחולקים ל-3 דירות.

הילדים לא הונחו בשירותים - אלא הוזזו לשם בבהילות על ידי הפרמדיקים.

המקום לא מוזנח - אלא מעון יקר ונחשב.

 

כנראה שיש סיפור של חימום, התיבשות  - כואב וקשה לשמוע, אבל לא הזנחה פושעת או רשלנות. 

 

כמה חשוב לזכור שדיני לשון הרע תקפים גם על ציבורים שלמים.

 

תודהנחלת

שאת מזכירה לי את דיני לשון הרע. כי אחרי שאני קוראת חלק מהתגובות (יש לציין שהיו תגובות עניניות מאוד ולא מלאות שנאה ובוז

כמו של אחדים מהמגיבים - זה עשה לי טוב. סימן שהמצב לא כל כך גרוע...)

 

אבל באמת תודה לך. כי לפעמים, אחרי תגובות שטנה כאלה (ולא רק במקרה הזה), אני כל כך מזדעזעת (הרי כל ההפגנות המלאות

שנאה לפני השביעי אוקטובר - ממש התבקש שיקרה משהו נורא, אבל אלה היו חילונים שחלקם הגדול היה ערב רב כנראה)

שאני מרגישה שאני חייבת  לספר זאת לחברה שגדלה במגזר הדת"ל והתחרדה. היא לא מתרגשת כי חלק מהמשפחה שייך

לציבור הדתי לאומי והחרד"לניקי, אבל זה כנראה באמת לשון הרע. כי מה השתנה אם כך מהשביעי לאוקטובר? יש יותר

אחדות? יש יותר הבנה לזולת? לא בטוחה.

 

אני כן בטוחה שהקב"ה לא שמח בזה, בלשון המעטה.

 

אז לפחות, אם אנחנו לא יכולים להתגבר על ההתנשאות של מגזר אחד על משנהו, לפחות נשתוק. לראות את זה שחור

על לבן, זה.....כואב.

 

כל אחד שיחשוב כרצונו אבל אולי בפורום כדאי לשתף בנושאים פחות טעונים. לא?

 

שבוע  טוב (ושמח) לכולם!

שניה, לגבי התנשאות של מגזר אחד על משנהוקופצת רגע

למי את מתכוונת?

לפי דעתי פשוט התנשאות יש בכל הצדדים, קשה להאשים רק צד אחד בהתנשאות... 

למיטב הבנתיהמקורית

לא מדובר בדירה אחת שהכילה 55 תינוקות, אלא בבניינים סמוכים שיש בהם כמה מסגרות, ולכן המספר הגדול

תפתח כל פורום אקראי שמדבר על מטפלות, כולל זה הסמוך, ותגלה המון פוסטים על מקומות לא חוקיים/ מפוקחים שבהם ילדים ישנים ואוכלים בעגלות שלהם במשך ימים שלמים לאורך זמן ו"הכל בסדר" כי לא מדובר בחרדים. זה מותר לאחרים אבל לחרדים לא כי הם אוכלי חינם


מכאן לאסון מירון. אסון מירון לא קרה בגלל חרדים. יש גורמי אכיפה שאמורים לדאוג לסדר הציבורי ולמכסות כניסה שלא יסכנו את האנשים.. ודווח על כך בדוח מבקר המדינה. זה לא חדש שעמוס שם כל שנה. אבל זה אשמת ה "חרדים" (למרות שכל עמך ישראל בארץ ובחול מגיעים והיום שם רק שהתמזל מזלם והם לא היו מהקורבנות) שהם מתו כי הם היחידים שהיו שם, אז "בעיה שלהם ושילמדו לקח"

Really?


אתה מדבר פה על זה שהורים מקדשים את הכסף על חשבון חיי ילדיהם, וסליחה - זה פשוט לרקוד על הדם כי אתה ניזון מהתקשורת שלא מחבבת חרדים בלשון המעטה, וזו הוצאת שם רע על ציבור שלם ואני מוחה על זה

כל מילהרקאני
כמה מהקורבנות באסון מירון היו מהציונות הדתיתהסטורי
ולולי בג"ץ שביטל את ההפקעה, האסון היה נמנע.
ערכתי. לא הבנתי אותך נכוןהמקורית

וצודק. גם היו מהציבור הדתל

מי התעקש בכנסת ובממשלה שלא יהיו הגבלות?פשוט אני..

אמנם מראש רצו להגביל בגלל הקורונה ולא בגלל הצפיפות,

ועדיין - היו אלה חברי הכנסת החרדים שעשו מהומה כדי שלא יהיו הגבלות, תוך סיכון ממשי לחיי המשתתפים.

 

למקרה שלא היה ברור:

ההאשמה הייתה מופנית כלפי המארגנים, לא כלפי הקורבנות. כנ''ל לגבי אסון הטריבונה.

קורונה היתה באותה שנההסטורי
שנתיים אח"כ לא היתה. גם כאן בפורום בקרתי בחריפות את ההתנהלות החרדית סביב הקורונה. בכל זאת - אם האסון לא היה אז, הוא היה מגיע בשנה אחרת שאין בה קורונה, נס שלא הגיע הרבה קודם.


כדי להסדיר את המקום, המדינה הובילה מהלך של הפקעה והסדרה. אגב, מי שהיה חתום על ההפקעה, הוא שר האוצר דאז - לפיד. בג"ץ עצר את ההליך בכל מיני אמתלאות, שהסה"כ שלהם הוא המצאת 'מניעה משפטית', והפקעת סמכות הממשלה למשול. לולי ההתערבות של בג"ץ - המקום היה מוסדר.

באחת האזכרות של סבא שלי ז''לפשוט אני..

היה שיעור תורה מפי אחד מרבני גור.


הוא דיבר על המלאך שעבר בין אומות העולם כדי להציע את התורה, וקיבל סירוב אחר סירוב מכל האומות אחרי שהן שמעו מה מופיע בתורה.


הרב שאל שאלה מדהימה שאף פעם לא חשבתי עליה עד אותו שיעור:


למה שאומה כלשהי תסרב לקבל ספר מצוות רק בגלל שכתוב בו שאסור לרצוח? וכי יש אומות שמתירות לכל אדם לרצוח כאוות נפשו את מי שיחפוץ בכך?

וכי יש אומות שלא מעמידות לדין גנבים? שלא מסכימות שחשוב לכבד אב ואם?


אלא שאותן האומות לא הבינו איך מסמך אלוהי, כולל בתוכו דברים כל כך בסיסיים וארציים. איך בספר שאמור לדבר על קרבנות ותפילות, טומאה וטהרה - מדברים על החובה הכ''כ מובנת מאליה לא להכות אב ואם. מבחינת אותן האומות, זה מראה על חוסר רצינות. כמו שאני אקנה חוברת על חינוך הילדים, ויהיה בה סעיף ''אסור לזרוק ילד מהחלון בקומה 10''. ברור שזה אסור, עצם הזכרת האיסור הזה בחוברת יגרום לי לחשוב שהיא לא רצינית.


אז אנחנו יהודים מאמינים, ויודעים שהתורה שלנו כוללת גם דיני טומאה וטהרה, וגם מצוות כיבוד הורים. גם הלכות קרבנות וגם איסור לרצוח. דווקא זאת הגדולה שלה, ולא ירידה ביוקרתה: התורה היא תורת חיים. היא כוללת גם דברים ברומו של עולם, וגם דברים פשוטים פשוטים על חיי היום יום שלנו. ואת כל זה ציווה בורא שמיים וארץ.


ע''ד לשונו.


אז למה, ריבונו של עולם, מצוות ברורות מהתורה כמו להישמר על נפשותינו, כמו לבנות מעקה בגג, פשוט נתפסות כלא חשובות או כאיזו המצאה של הציויינים?


''כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, מצוות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה" (רמב"ם, הלכות רוצח ושמירת הנפש י"א, ד).


"כל העובר על דברים אלו וכיוצא בהם ואמר הריני מסכן בעצמי ומה לאחרים עלי בכך, או איני מקפיד בכך - מכין אותו מכת מרדות. והנזהר מהם - עליו תבוא ברכת טוב" (שולחן ערוך חו"מ תכ"ז, י)


אני שואל מכאב ואהבה, לא משנאה חלילה. הלוואי שזה יהיה האסון האחרון.


ובדיוק בגלל מה שאתה אומרadvfb

בא קודם כל ניתן מקום לכאב האוטנתי,

אח"כ יהיה זמן לשאלות..

לגור בעופרה יותר מסוכן מלשים ילד במקום לא מפוקח..סברא ישרה
לכל ציבור יש את הדברים שהוא מאמין בהם והם חשובים לו, בציבור החרדי לימוד התורה הוא הגדול מכולם, ואצל הדת”ל ישוב א”י וכל אחד צריך לעשות חשבון נפש שהוא לא לוקח את הדבר שהוא מצטיין בו על חשבון דברים אחרים...
לגור בעופרה לא יותר מסוכן מלגור בסנהדריההסטורי

קילומטר וחצי מצומת רמות...

 

ולולי המסירות נפש של תושבי עופרה, שיוצאים לעזרת ישראל מיד צר ומגינים על כל עם ישראל, תושבי סנהדריה היו (ח"ו) נטבחים ע"י ערביי שועאפת ושייך ג'ראח.

 

בתור אחד שכל חייו הבוגרים ועוד קודם - לומד ומלמד תורה, וויתרנו על המון נוחות בשביל זה, אבל לא מבין איך זה קשור להתנהלות מופקרת של חוסר פיקוח שמחוייב חוקית, על התנאים בהם מוחזקים ילדים.

 

נ.ב.

איני מתייחס לאירוע הספציפי, שאת פרטיו איני יודע בוודאות. רק לעקרונות המופרכים בהודעתך.

אם לגור בעופרה לא יותר מסוכן מסנהדריה,סברא ישרה
אז למה אתה קורא להם מוסרי נפש. [ושוב אני לא באתי ח”ו לזלזל, אלא לגוף הטיעון]
כי הם חיים במסירות נפשהסטורי
היו שנים שבאמת הדרכים היו מסוכנות, אבל לא זו הנקודה. הנקודה היא שכל החיים שלהם מכוונים למסירות נפש לעם ישראל. מכח המסירות הזאת המוני בני הישוב יצאו למערכות ישראל וכמה מהם לא שבו.


מכח המסירות הזאת, ר' זאב (ז'בו) ארליך הי"ד, שלמרות שהסתובב בלי תואר (ובוודאי בלי פראק והמבורג...) כל מי שהכיר אותו יודע שהיה תלמיד חכם גדול (כנראה לא פחות מרוב תלמידי החכמים שבסנהדריה), שגם ידע שגדול תלמוד שמביא לידי מעשה ומתוך כך הלך להקים את עופרה והתהלך בארץ שד' נתן לאברהם, לארכה ולרחבה לגובה ולעמקה.


מכח המסירות הזאת בן הישוב לירון שניר הי"ד יצא, אחרי שנות שקידה ארוכות על תלמודו, וכשבכל חופשה מהצבא חזר לשקוד על תלמודו, להלחם מלחמת עזרת ישראל מיד צר.


מועצת בנימין, שעופרה הוא חלוץ ישוביה, קברה אתמול את החלל השישים מתחילת המלחמה. המסירות של האנשים אינה עצמם, אלא על ארץ ישראל והעם היושב בה.


אחרי כל זה, לא הבנתי איזה מסירות על תורה מצאת בהפקרות של שליחה למעון לא מפוקח.

אהבתי את הדבר תורה, תודה!קופצת רגע
אני לא חושבת שזה עניין כלכליהשקט הזה

קודם כל- העובדות מתבררות לאט, ודברים שנאמרו בהתחלה התבררו כלא נכונים.


אז זה קודם תזכורת חשובה עבורינו לחכות תמיד לפני ששופטים (ולגמרי אומרת את זה גם לעצמי כי זו גם הייתה תגובתי הראשונה..)


אני כן מסכימה שיש נורמות שקשורות לחברה-

בחברות מסויימות זה נורמטיבי לשלוח למשפחתון (מפוקח או שלא) שישנים בו בעגלות, וזה לא קשור דווקא לחרדים או לא, גם בחברות בתוך הציבור הדת"ל זה מקובל

ואצלי למשל זה לא היה עובר.


ואני כן אגיד בכאב שיש *לי* תחושה *אישית* שלפעמים יש בציבור החרדי זלזול מסויים בחוקים שמטרתם בטיחות ושמירה על החיים, אולי כי זה חוקים של המדינה והיחס למדינה הוא מורכב


ואני באמת אומרת את זה בכאב גדול כי היה אפשר לחסוך מקרי מוות מיותרים


אבל מצד שני, יכול להיות שאני לא רואה את הדבשת של עצמי ולא שמה לב למקומות שבהם אנחנו כציבור מעגלים פינות (למשל תנועות נוער שמאד מקובלות אצלנו- שיכולות לזמן לא מעט פתחים לאסונות. . )

מכיר אישית את המקוםסברא ישרה

דבר ראשון אני מכיר אישית את המקום, אין שום הזנחה, לא שירותים ולא נעליים, זה קרה בשעת מעשה שחשבו שיש דליפת גז ולכן שמו אותם שמה. המטפלת לא אכזרית היא אישה טובה ומקצועית, ומכירים אותה עשרות שנים. יכול להיות שהייתה רשלנות ספציפית והדבר נבדק, אבל הזנחה אין, הכל ספין תקשורתי. [הראיה הכי גדולה, שלא מעניין אותם החיים של החרדים, שאתמול נרצח בחור בן 17 ע”י דריסת נהג אוטובוס ויש עדים ךאירוע ויש הסרטות, כנ”ל נהג דרס מפגין בן 15 ופצע אותו בינוני. ויש שקט תקשורתי מחפיר, מהדהדים את זה שהיה אלימות של חרדים, אבל זה שרצחו חרדים זה לא מעניין וזה מושתק, בושה וחרפה!!! רק לפני שבועיים היינו באירוע דומה והמשטרה והפרקליטות והנהג מסתובב חופשי ללא תנאים מגבילים.

דבר שני במעון יש 30 ילדים עם שני מטפלות, ונכון שזה הרבה, אבל זה בשליטה. וברור שכולנו היינו רוצים לשלוח למעון מפוקח, הבעיה שהפער בין מטפלת למעון מפוקח, הוא לא מאות שקלים, אלא בין 1000 ש”ח לאלפיים ש”ח

אני גם מאד הופתעתיניק חדש2

שלא ראיתי שום אזכור בתקשורת לרצח המזעזע שאירע אתמול.

רצח כפשוטו.

אין מה להיות מופתעים מיחס התקשורתזמירות
כי כאשר מי שמשתתף בהפגנה לא חוקית, אלימה ופראית, שגורמת סבל עצום לאלפי אזרחים תמימים, ורק משניא את עצמו יותר ויותר מול שאר חלקי העם - נפגע בעצמו תוך כדי
אבל אותה תקשורת בדיוקרקאני

אם היה קורה כזה דבר בהפגנות של השמאל

היו מסקרים יום שלם

ודורשים מיצוי הדין עם הרוצח

השמאל הוא שהביא לסובלנות המשפטית לחסימת כבישיםזמירות

כאשר הימין חסם כבישים בהפגנות נגד פינוי יישובי גוש קטיף, כאשר הימין הפגין נגד פינוי יישובים בצפון השומרון ובעמונה - היה פיזור אלים מאוד של החסימות + מעצרים.  


בעקבות הפגנות השמאל נגד הממשלה הימנית, חסימת כבישים נעשתה עניין לגיטימי משפטית.  

"אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי" כלשון היועמ"שית..🥲

היו גם הפגנות של ארגוני נכים שהביאו לחסימת כבישים ראשיים ומרכזיים.  

ומאז הלגיטימיות של חסימת כבישים, זה הפך לעניין שגרתי.  


המחאה נגד הרפורמה המשפטית (2023–2024) - היא  הדוגמה הבולטת והנרחבת ביותר בשנים האחרונות. במסגרת "ימי שיבוש" ארציים, נחסמו צירים מרכזיים בכל רחבי הארץ על ידי קבוצות כמו "כוח קפלן", "אחים לנשק" וארגונים נוספים.


חסמו בצורה מאורגנת - אבל לא ראית שאנשים מההפגנה משתוללים בכביש.  

אלפים עמדו בכביש וחסמו אותו.  


במקרה של הרג המפגין עם האוטובוס, כולם ראו בסרטים את ההתפרעות מול האוטובוס והנהג.  שיגעו אותו והוא כנראה נכנס לפניקה.  

 

נכוןרקאני

השמאל הביא לגיטימציה לחסימת כבישים

אבל רק ע"י שמאלנים

אם זה חרדים אז מותר לרצוח אותם

 

והנהג לא נכנס לפניקה הוא נכנס להתקף עצבים

וגם פניקה זה לא סיבה לרצוח

 

מה שהיה אתמול זה אפילו לא היה התפרעות

זה היה נער בשולי הכביש שהנהג פשוט נכנס בו

למה לא, אם גם ככה העונש הכי גרוע שלו יהיה שלילה ל90 יום

זה משעשענעמי28

כי יש לי חברים שמאלנים שטוענים את אותו הדבר על ההפגנות של החרדים.

שלחרדים נותנים לגיטימציה וכו'.

גם שם היו לא מעט סיפורים של שוטרים שתקפו מפגינים עם סוסים ודברים דומים.


לא יודעת מה דעתי על זה, כנראה שכל צד מעט צודק ומעט טועה.

אבל זה משעשע לראות שהטענות אותן טענות (ולא רק בנוגע להפגנות) רק הרעיונות הפוכים.

לגיטימציה מסוכנתסברא ישרה
קצת נסחפת, רצח זה גבול אדום!!!סברא ישרה
במיוחד כשזה נהפך לתופעה מסוכנת במובן הכי חמור של המילה
קשה להאמין שההורים ראו את הפעוטות בשירותיםכמו🐌תמס

ובארונות.

הם באו בבוקר, ומסרו את התינוק למטפלת.

וראו צפיפות. אבל צפיפות זה לא שווה ערך להזנחה.

קשה לי להאמין שהם ידעו כמה פעוטות יש שם.

אני זוכרת שהיה בפעוטון חילוני רצח מזוויע שמטפלת לא יהודיה ישבה על ראש של פעוטה עד שמתה. ותהום הארץ. אבל לא אמרו שככה זה אצל חילונים. בכו.

מאז לצערנו היו הרבה זוועות בפעוטונים

וצריך להגיד ביושר שזה חוצה מגזרים.


 

 

...ברגוע

לשלוח למטפלת בלי לדעת כמה ילדים יש שם זה לא מעשה כ"כ אחראי

(בלי קשר למקרה הספציפי שהפרטים עדיין לא ברורים)

אם ואני מדגישה אם. כי התקשורת זו לא חקירת משטרהכמו🐌תמס
אבל אם. היא השכיבה תינוקות בארונות, אז ההורים לא העלו את זה בדעתם. הם ראו כמה עגלות. המספר האמיתי נחשף רק כשכוחות ההצלה הגיעו.


זה הזמן לחכות לתוצאות חקירת המשטרה

המשטרה החמירה את ההאשמותסודית
עבר עריכה על ידי סודית בתאריך ד' בשבט תשפ"ו 17:20

להתעללות ותקיפה.


 

 

ציפוף השורות החרדי נראה רע!

לא משרת את האינטרס החדרי לצאת יותר טוב בדעת הקהל.


 

מזכיר את התמיכה של ליצמן במלכה לייפר... והמאבק למנוע הסגרתה למשפט.


 

במיוחד מזיק התירוץ שהשכיבו תינוק בשירותים כדי להרחיק אותו מהגז...


 

לא חושבת שההורים ידעו.


 

חכו שיבררו מה קרה שם.

יכול להיות שיתברר שאין שום אשמה.

שהייתה דליפה של משהו סביבתי.

הציבור החרדי עושה לעצמו שם של מי שלא אכפת לו מתינוקות, העיקר להגן על הכבוד שלו. טעות!

והטענות לגבי נהגי האוטובוסים הדורסים - נכונות. אלו אנשים שהוכיחו מסוכנות. אין מה למהר.

 

 למה לשים בראשי פוסט של השערות. חכו עם כל המסקנות. המשטרה לא עושה הנחות, אבל עוד אין פסק דין.

 

אפשר לשלוח באוטובוס, או במונית, או ברכבת, או ברכביוסי כ
כמה שקרים פירסמו בתקשורתאודי-ה

מה שאחר כך אמרו -

לא כל הילדים היו אצל מטפלת אחת.

הילד לא ישן בשירותים אלא הוזז לשם על ידי מישהו מכוחות ההצלה.


אם אמא בדרך כלל נמצאת עם הילד בבית ושמה אותו ליום אחד כשהיא צריכה לצאת לסידורים או משהו כזה זה ממש לגיטימי לשים אותו להשגחה אצל מטפלת לכמה שעות ולא לשלוח אותו למעון מפוקח לכל השבוע. הפוך - זו אמא מסורה שרצתה להיות איתו בבית ולא לתת לאחרות לטפל בתינוק שלה.


אם באמת יש רשלנות אז צריך לפתור אותה וללמוד לקח. ובכל נושא הבטיחות המגזר החרדי ככלל צריך להשתפר כי מבחינה סטטיסטית במגזר החרדי יש יחסית הרבה בעיות בנושא הזה.

מה שבטוח שלעצור את המטפלות לא באמת נחוץ, אלא רק לחקור היטב מה קרה שם.


לגבי ההשלכה שחלק מהמגיבים החרדים עושים להתחיל להצטדק ב- "המתנחלים גם מפקירים את הילדים שלהם כשהם גרים בשטחים" - הזוי שיהודים מדברים ככה.

דבר ראשון - להיות יהודי זה פיקוח נפש בפני עצמו, בכל מקום בעולם ואין כמו הטבח להוכיח את זה. בשביל המחבלים תושבי בארי הם מתנחלים בדיוק כמו יהודי תושב יו"ש, וגם מי שגר בחו"ל "ולא מתגרה בהם" דינו מוות.

דבר שני - כבר הוכח ששטחים תמורת שלום לא מונע פיקוח נפש אלא גורם לפיקוח נפש, יישוב ארץ ישראל הוא זה שגורם לביטחון. אם רק הממשלה והצבא היו מכוונים יותר לתקיפות והרתעה מול האויבים אז גם היו פחות פיגועים (בכל הארץ).

דבר שלישי - מצוות ישוב הארץ דוחה פיקוח נפש.

חד משמעית, אין ספק שהשומרון שומר על המרכזסברא ישרה

זה הייתה בסך הכל תגובה,על מה שכתבו שהציבור החרדי לא מעניין אותו ונשמרתם, ולגור בתוך הערבים... זה ממש ענין של ונשמרתם. כל ציבור יש לו את הדברים שהוא מצטיין בהם, וצריך לראות שזה לא בא על חשבון משהו אחר.

אף אחד לא בא להכפיש את המתיישבים [כי אני בעצמי גר בשטחים] וברור לכולם שבמצב הנוכחי אם לא היה מתיישבים... המתיישבים הם אינטרס ביטחוני ראשון במעלה דווקא בשביל תל אביב ורעננה...

אשמח למקור שמצוות ישוב א"י דוחה פיקוח נפשסברא ישרה
מה שידוע לי שחוץ מג’ עבירות וכן בשעת השמד [דהיינו שבאים לעביר את ישראל מעל ”דתם” ולא מעל ציוניותם] כל התורה כולה נדחית בפני פיקו”נ משום שחז”ל דרשו ’וחי בהם’ ולא שימות בהם.
למה כולם פה מתייחסים למטפלת כהזנחה?ניגון של הלב

באיזור שאני נמצאת פה (שדומה מאוד לאיזור שבו קרה האסון, לשלוח למטפלת זה נחשב יותר טוב ממעון. בבית פרטי, פחות שעות, פחות ילדים לרוב (לא היו אצלה כל הילדים שהיו בכתבות, זה משלוש מטפלות ועוד כמה גנים שיש באותו בניין). רוב האימהות בסביבה שלי יעדיפו לשלוח למטפלת מאשר למעון, ומעון זה רק אלה שאין להן ברירה ועובדות מ8-16 חמישה ימים בשבוע. גם בפורום אחר פה נראה שמטפלת פרטית או משפחתון הם נורמה שלא נחשבת הזנחה בשום צורה, אז הנחת המוצא של רוב מי שהגיב פה שמעון נחשב טוב יותר ממטפלת היא לא מובנת מאליה, והורים ששולחים למטפלת לא בהכרח שווה הורים מזניחים!

חד משמעית.אונמר

כשיהיה לא עלינו מקרה של מטפלת במעון שמתעללת יגידו הפוך.

איך אפשר לשלוח למעון שאת לא ידודעת מי המטפלת שקמה הבוקר להשלים מקום???

 

בטח כשהתקשורת האכילה כל כך הרבה שטויות.

כל מה שאמרו היה חירטוטים. כלום לא היה נכון.

 

גם מטפלת ביותר משישה ילדים צריכה פיקוח על פי חוקהסטורי
אני בהחלט מסכים למה שכתבת. עדיין, צריך פיקוח. ההגיון אומר שעל עד שישה ילדים - אפשר לשים לב, לראות אם מישהו לא מרגיש טוב, אם יש איזו בעיה קר/חם מידי וכד' אם מישהו מסתבך עם שמיכה וכד'.. זה לא ימנע לחלוטין מוות עריסה, כמי שהוא מתרחש גם בבית, אבל ממעיט מאוד את הסיכוי לאסונות.


מעל זה - צריך פיקוח גם אם זו מטפלת פרטית. פיקוח מגדיר כמה אנשי צוות צריכים להיות, באלו תנאים וכד'. גם אם 50 ילדים הם משלוש מטפלות שונות, זה עדיין כשבעה עשר ילדים למטפלת, בדירות מאוד צפופות. לא תקין.

שטויןת הבת שלי הייתה בגןירחמיאלר

הכל פה שקר הבת שלי בגן  זה אולי 15 ילדים וגם היא אף פעם לא שמה את הילדים מתחת לאסלה זה היה הצלה לא היהפעם אחת שהיא שמה את הילדים מתחת לאסלה ואני שם מלא הכל זה תקשורת שמלונית לא היה ולא נברא בכל הרחוב היו 50 ילדים

אף איש רפואה לא שם פעוט עם הראשכמו🐌תמס

מתחת לאסלה.

כי גז שוקע- וזה מקום נמוך

כי זה מקום מטונף

כי מי שמוציאים אותו מאיזור רעיל מוציאים אותו ישר לאוויר הצח


 

 

וזה טפשות להדהד את התירוץ העלוב הזה.


 

 

תשתקו וזהו. הכי בריא זה להגיד שמעולם לא ראיתם כזה דבר. ולא לכתוב את ההבלים האלה על פעולות אנשי ההצלה. 

 

 

זה יותר שומר על הכבוד שלכם.

 

 

ובכלל, כל הורה יכול ליפול לגן עם סייעת או גננת מתעללת, אין מגזר שנקי מזה. גם לא הציונות הדתית. בעצמי הוצאתי ילד מגן מפוקח שהייתה בו סייעת מתעללת, ובעצמי רשמתי ילד אחר למעון לא מפוקח שהייתה לו גננת חמה ונפלאה. הדרך היחידה לדעת מה קורה בגן זה: או להתחבא ולהקשיב אם מצליחים, או לעשות ביקורות פתע, וגם אז צריך הרבה שמירה ורחמים מלמעלה.

 

 

לא בושה ליפול בפח. 

והחקירה עוד לא נגמרה, ולא יודעים מה היה. 

עצוב כמה תקשורת משקרת ואת מאמינה לה !יהודיה שאוהבת

בדירה בה נפטרו הילדים - היו בסה"כ 20 תינוקות ב-100 מטר -זה בהחלט תואם את התקן - תבדקי !

התינוק ששכב מתחת לאסלה -  זה בינה מלאכותית !!!!!- אף הורה לא זיה בגד כזה !

ועוד ועוד שקרים .

הורים נורמטיביים ומשכילים ,אף אחד מהם לא פרייאר להיות מרומה .

האמת?אחת פשוטה
הערכתי אותך הרבה יותר לפני השירשור הזה. 
שימחת אותיפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך ה' בשבט תשפ"ו 12:13

התגובה שלי עכשיו עשויה להיראות ''בצחוק'' או סרקסטית, אבל בחיי שאני כותב אותה בשיא הרצינות:


 

בהרבה מאוד תחומים הדעות שלי יחודיות. עוף מוזר, אם תרצי.


 

בדרך כלל ועל רוב הנושאים, אני שותק ולא כותב את דעתי, כי ממילא לא אצליח לשכנע אף אחד ואין טעם לגרום לכולם לכעוס עלי.


 

עם זאת, יש נושאים שבהם אני מרגיש חובה לכתוב, גם אם אני יודע שיכעסו עלי ויעריכו אותי פחות. נושאים שפוגשים אותי במקום אחר בנפש שלי.


 

והנה סיפור שכתבתי כאן כבר בעבר:


 

בקבוצת הוואצאפ של הקהילה שלי, כתבתי נגד זה שהרב דרוקמן מביא למוטי אלון ''הכשר'', ונותן לו ללמד בישיבת אור עציון.


 

מיד כולם יצאו עלי, ''איך אתה מעז, אתה עפר לרגלו, מי אתה שתדבר עליו, חילול ה''' ועוד כהנה וכהנה. אחד מהקהילה הגיב ''אתה חצוף!'' והפסיק לדבר איתי.


 

חלפו השנים, לצערי הוכח שצדקתי, אבל המחיר היה כבד. עוד נערים נפגעו *בגלל* ההכשר שנתן הרב דרוקמן.


 

עכשיו אני שואל:

מי עשה חילול ה'?


 

אני, שהתרעתי על הידוע מראש?

או תלמידי הרב שלא העזו להגיד מילה, ובכך גרמו לכך ששמו יזכר לעולם כמי שבגללו, בפעם השנייה, נערים נפגעו?

כשזה התפוצץ בכל אחרי החדשות - הדתיים והחילוניים - הכותרות זעקו ''הרב דרוקמן מודה שהפעם הוא מאמין לתלונות'', ''הרב דרוקמן כועס על מוטי אלון: סמכתי עליך'' וכו'.


 

ואולי אם תלמידיו היו ''מחללים שם ה''' ולא מאפשרים לו להכניס עבריין מין, אז שם ה' היה הרבה פחות מתחלל? שלא לדבר על שמו של הרב דרוקמן עצמו..

אגב, אף לא אחד מהקהילה, כולל מר ''אתה חצוף!'', לא ביקש סליחה אחרי שהפרשה התפוצצה.


 

 

האמת היא שלמרות שהייתי בטוח שאני צודק בכך שאסור לתת לו ללמד קטינים, מאוד נפגעתי אחרי שחברי קהילתי יצאו עלי ותקפו אותי. הגעתי ממש למצב שהיה קשה לי להירדם בלילה בגלל מחשבות על זה (אדם רגיש, מה לעשות...). וכך זה קרה גם בפעמים אחרות שבהן כתבתי את דעתי על נושאים שנויים במחלוקת, ולמען ההגינות כמובן אכתוב שברוב מוחלט של המקרים לא הוכח שצדקתי, בניגוד לעניין של מוטי אלון והרב דרוקמן.


 

לכן, אני גאה בעצמי על כך שעדיין יש לי כוח לספוג את זה, לכתוב דברים לא נעימים רק בגלל שהם חשובים לי, גם במחיר של לקרוא תגובות שלא מכוונות רק לדעה שלי אלא גם אלי אישית (את עוד היית מאוד מאוד עדינה. היו תגובות מזעזעות כלפיי אישית שהנהלת הפורום הסירה)


 

כי להיות נחמד לכולם זה באמת הכי קל לי, אבל כשיש נושא שבוער בי - אני פשוט לא מסוגל. וכן, פגיעה בילדים היא אחד מאותם נושאים.


 

 

 

יש לי הרבה מה להגיבאחת פשוטה

לזה.. אבל מפאת הזמן (יום שישי)  רק אתנצל.

לא רציתי לפגוע אלא באמת לאמר שאני מעריכה את דעותיך וחבל לי שנפלת גם ישר לשיפוטיות של המקרה שארע.

אבל אני יכולה להבין שלא נעים לקרוא את התגובה שלי כשזה ככה בפורום כללי ולא באישי.

אז מחילה.

אם יהיה לי זמן בהמשך אגיב לטענות שהעלת .שבת שלום

תודה רבה, ממש מעריך🙏🏼פשוט אני..
ההורים לא יעשו כלום בעצמם למען שיפור המצבזמירות

הם צריכים את העסקנים והמאכרים המקומיים שיעשו מעשה.


 

בציבור החרדי הכל עובר דרך עסקנים ומקושרים.  

עסקני הרפואה הם גאווה מגזרית, ואנשי הקשר בעיריות הם הכתובת למי שצריך להחליק ולהכשיר תוספות בנייה. עם השנים, העזרה הזו הפכה לסוג של נכות חברתית. כל דבר מצריך "פרוטקציה" כדי להסתדר.  ומי שאין לו קשרים, נשאר מאחור.  יש תלות תמידית במתווכים.  

לכל אלה שמאשימים אותי שאני מאמין לתקשורתפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך ה' בשבט תשפ"ו 11:19

אתם יודעים מי היו הראשונים לצעוק על כך שהתנאים במעון היו נוראיים?

שהצפיפות, ההזנחה וחוסר הפיקוח גרמו למותם של שני ילדים?


 

חברי הכנסת החרדים...


 

הם כמובן לא עשו זאת כדי לדפוק על החזה של עצמם בהכאה על חטא, אלא כדי להתנגח ביועמשית, ועדיין - אותם אף אחד לא תקף על זה שהם ממהרים להסיק שהייתה במעון הזנחה.


 

אז הכל פוליטי?

אין משמעות לאמת?

המציאות היא אותה המציאות, אבל רק לצורך פוליטי מסוים?

אני לא מבין אותךשלג דאשתקד

הרי מה שהתגלה לאחרונה הוא כל כך סביר והגיוני. למה צריך תגליות? אחך לא חשבנו על זה לבד?


מה יותר הגיוני מזה שיש מיטות במקלחת לשעת חירום? וכי יש ספק שהמקום הכי נורמלי לזמן של איום טילים הוא חדר שמחופה בקרמיקות? וכי לא מובן מאליו שממש נוח וקל להכניס ילד במהירות האפשרית, כשצריך לדחוף אותו מתחת לצינור של ברז? ובכלל, איפה בריא ונקי בבית יותר מהשירותים?!

אומרים לך ש50 תינוקות לא היו בדירה אחת, וההוכחה היא שיש כמה דירות בבניין ויש כמה נשים שמוכנות לספר שגם אצלן היו תינוקות (מלבד זמני חירום שהכניסו את כולם לאיזה שירותים). במקום לשאול שאלות פשוטות, כמו: תכלס כמה סייעות היו על כמה ילדים בתוך ה"בית אבא ואמא" הזה, אתה מתעלם מהאצילות של השכנות שעוזרות לטיוח גם במחיר של הרצח הבא. אתה פשוט חלאה!

אתה לא מתבייש לחשוב שהתינוקות מתו באשמת מישהו, כשגם אתה מבין שזה לא אחראי לומר את זה ללא נתיחה. ובעצם אתה בכלל כזה חצוף לדרוש נתיחה כדי לדעת באשמת מי זה. אז בתוך הסתירה הזו אתה בטח אדם לא אחראי ולא אכפת לך ממוות של תינוקות! מה פחות הגיוני מזה?!

והנה לקח שלושה ימים למצוא הסברים, כי גם היחצנים צריכים לתת נימוקים מפולפלים. אבל אתה בחוצפתך, פשוט לא נותן להם אפילו דקה לעבוד עליך. גועל נפש!!

(הדברים כתובים על בסיס המידע הבסיסי שהתפרסם כאן ובעוד מקומות, אני לא קורא חדשות בכלל אז יתכן שיש נתונים שמפריכים חלק מכתב האישום שהצגתי כאן)


בקיצור, אתה פשוט מנובל כי דיברת על חרדים. על כל שאר הפרטים נבדוק ונעדכן בהקדם.

לקח לי כמה רגעים להבין את הסרקזם...פשוט אני..
הם עשו מזה פוליטיקהאודי-ה

כי הם טענו שבגלל היועמ"שית או כל מי שנגד החרדים - ההורים נדחקו לפינה ונאלצו לשלוח את התינוקות למעון עם תנאים כאלו.

בעצם זה שירת את הנרטיב שהם בחרו להציג.
 

בסוף הסתבר שכל זה כנראה מופרך -

ההורים לאו דווקא רצו את המעון הזה בגלל העלויות של מעון רגיל, תנאי המעון לא עד כדי כך גרועים והצינוקות כנראה לא מתו מהסיבות שצויינו.

כמובן שצריך לחכות ולשמוע מה הסיבה האמיתית למוות ולהפיק לקחים.
 

 

וכדאי לזכור כלל בתקשורת - תמיד לפקפק במה שפורסם בתקשורת ואתה לא מכיר את הפרטים ממקור ראשון ממש. תמיד יש מקום ללמד זכות כי הרבה מאוד פעמים הם מעוותים ומסלפים.

אין סיבה לפקפק כששני הצדדים מסכימיםפשוט אני..

אם בתקשורת הייתה מוצגת תמונה מסוימת,

ונציגי הציבור היו מציגים תמונה אחרת,

באמת לא יכולתי לדעת למי להאמין. לכל אחד יש האינטרס שלו.


אבל כאשר אין כלל מחלוקת, גם התקשורת וגם הח''כים החרדים מדברים על הזנחה וחוסר תנאים, למה שאני אחשוב שגם אלה וגם אלה משקרים?

הח"כים לא היו שם. מאיפה הם יודעים?אודי-ה

הם שמעו את התקשורת והגיבו.

ועכשיו רוצים לייבא לפה סייעות מהמזרח הרחוקמתוך סקרנות

מישהו כאן חושב שזה הפתרון? 

לא מצאתי את הידיעה כעת,  אבל ראיתי צילום מסך כזה מאחד מאתרי החדשות, מקווה שזה פייק...

כנראה חושבים שאם הן טובות לקשישים, אז גם לתינוקותפ.א.
אולי כי לשניהם צריכים טיפול דומה: להחליף טיטולים, לרחוץ, להאכיל, לצאת לגינה… 😜 
זה לא מהמזרח הרחוקנפשי תערוג

זה מהמזרח הקרוב

מדת השלום והאחוה


וזה קיים כבר

אתה בטוחשלג דאשתקד
שאצל החרדים יקבלו מטפלות מעדות המזרח? 😉
לא יפה מצידך וכמובן לא נכון.נחלת
הלוואי שזה היה לא נכוןנפשי תערוגאחרונה

על יפה או לא יפה אפשר לדון

להיפך. בתור שואבי המים וחוטבי עצים, הם תמיד יתקבלופ.א.

בברכה

זו הגזענות בחברה החרדית כלפי עדות המזרח. מעמד נחות.  

בחברה החרדיתמישהי נשואה
יש גם עדות המזרח
מאיזה סיבה מעודדים בפורום גירושין???מחפש אהבה

את הטקסט הבא כתבתי בפורום גרושים, אני מעלה את זה גם פה, נראה לי זה גם רלוונטי: אני פעיל בפורומים כבר כמה חודשים. במחילה מכבודכם [ויש כבוד] לקח לי הרבה זמן לקלוט שפה בפורום מעודדים גירושין הרבה יותר מאשר טיפול ותיקון של המסגרת הקיימת.

תבדקו את זה, זה קצת מחריד, אבל בד"כ כשמישהו.הי תכתוב שהיא מאותגרת בזוגיות [וזה בדרך כלל יבוא עם המון סערת רגשות, אבל לא מחייב שבאמת המצב קריטי באמת ואין עוד מה לעשות], רוב התגובות יעודדו אותה ברמה כזו או אחרת לחתוך, לא להשקיע במסגרת הקיימת.

למה???

שלא תחשבו, גם לי יש המון אתגרים, רגעים שאני בטוח שאם הייתי מעלה אותם פה, כולכם הייתם צורחים לי להתגרש.

והנה, אני מסתכל אחורה ורואה שטוב עשיתי שבחרתי להבליג, להרים את הראש מעל המים, לאהוב למרות שהיא נראית שונאת, להביא אהבה שממיסה שכבות של ניכור תסכול וכעס, ועוד ועוד.

אני עדיין מאותגר, קשה, עוד אין לי זוגיות טובה. אבל יש לי זוגיות שמנסה כל פעם מחדש להילחם.

גילוי נאות: אני בא מרקע חרדי. אני יודע שבחוץ אוהבים לתקוף את החרדים על זה שהם לא יושעים עם מי הם מתחתנים. הרבה זמן חשבתי ככה. אבל בשלב מסוים קלטתי שחרדי שזוכה להכיר את אישתו לעומק אחרי החתונה, ולקדש אותה כביכול מחדש אחרי החתונה [אחרי שהוא מכיר אותה וחי איתה ויודע בדיוק מי היא], האיש הזה זוכה להנות מהטאבו של הנישואין החרדיים, שלא כזה מהר מתגרשים!!!

חברים יקרים! למה??? למה כל כך מהר לפרק בתים? למה ישר להביט אל האופק הרחוק ולומר: תמצא.י מישו יותר טוב? איפה האמונה בכח אשת נעורים? בינינו: זיווג שני לא ישווה ולא ידמה לאשת נעורים.

הבהרה: כמובן שיש מקרים שחובה להתגרש. אני צועק על היד שהפכה לקלה מאוד על ההדק. הרבה יותר מאי פעם.

עוד משהו קטןמחפש אהבה

יש הבנה מאוד חזקה בזוגיות.

כשאנחנו פוגשים את החולשות של הצד מולנו.

האם זה בעיה שלא, אנחנו הרי הטובים, הוא הבעייתי. שיסתדר. מקסימום אני צדיק על שאני מנסה לעזור.

או שבגלל שתחת החופה קשרתי את גורלי בגורל נשמת בן זוגי והפכנו לגוף אחד וזה נכון לכולם, גם למי שחושב.ת שזה היה בטעות, אז זה בעיה שלי בדיוק כמו שזה בעיה שלו!!

בלי שום הבדל!!

 

אתה שואל ''למה'' על תופעה שלדעתי כלל לא קיימתפשוט אני..
..מחפש אהבה

לא חוכמה רק להגיד.

תסביר

איפה מעודדים פה גירושים?רקאני

אני לא נתקלתי בזה

אם אתה מאשים אחרים, אתה זה שצריך להוכיחפשוט אני..
תשובההעני ממעש

ככלל, לא מעודדים גירושין

כן מעודדים ניסיונות לפתרון

השיטה של אי הכרות נכונה אולי למקומה

בדרך הטבע בקהילה כזו אחוז הגירושין נמוך

אי אפשר להחשיב אותה, ודאי לא כיום, כהשיטה החרדית

מהניסיון של אנשים כי רובם צ'יק צ'אק מתחתניםאדם פרו+

והילדים מאושרים שיש להם עוד זוג הורים(חורגים)

וכולם חיים בשלום ובאהבה (:

אז למה להתעקש על הזוגיות המקורית.

רק בגלל נאמנות?

למי אתה נאמן לשני השותפים הכי קרובים שלך בחיים?

ושהיו איתך בטוב וברע.


 

לא עדיף מרירות מריבות ומרמור קבוצתי

עם שאר הגרושים והגרושות?

את רציני???? זה בדיחה ולא הבנתי?מחפש אהבה
הלוואי שזו הייתה בדיחהאדם פרו+

זו המציאות שנשים מסויימות יותר נהנות מלהתמרמר על הגבר עם חברותיהן, לגרום לו לנזקים, לצער אותו,  מאשר מלחיות עם המשפחה שלמה.


והילדים משלמים את המחיר.

וגם אנחנו.

הבדיחה על חשבוננו.

וואו נכון. היה שווה להקשיב לךמחפש אהבה
מטורףשבור לרסיסים

לגזור ולשמור

לא מעודדים בפורום גירושין. נקודההסטורי
יש מקרים ספציפיים, בהם עדיפים גירושין רשמיים, על פירוד פנימי ופלקט חיצוני של משפחה.
זה ממש מצחיק, כי אם יש משהו שמעודדיםלאחדשה
בפורום זה טיפול. כל הזמן 😂

מעניין איך הגעת למסקנה

וזה טוב או רע?חודש טוב ומבורך
לא טוב ולא רע זו פשוט עובדהלאחדשהאחרונה
שהיא הפוכה מהטענה המרכזית שסביבה נפתח השרשור הנוכחי.
טיפול וגירושין זה מבחינתי אותו דבראדם פרו+

זה ללכת לקיצוניות.

לא להגיד כלום בקשר למה שנאמר.

לא לעזור בכלום.

לא עולה לכתוב את זה כלום.

 

וככה יוצאים בתדמית איכפתית./קריזיונרית.

 

ומבטאים לבן אדם כמה ההודעה שלו נגעה ללב

בלי להתייחס לדברים

 

זה סוג של תגובה להוצאת הקיטור - לך לטיפול

כלומר באמת אתה בבעיה -

אותי זה לא מעודד, אבל אם יש אנשים שמרגישים

ככה מעודדים ומעודדים - באהבה ובשמחה

ומה כן תהיה תגובה טובה לדעתך, למישהו או מישהיקופצת רגע
שמספרים על קשיים בזוגיות ומבקשים עצות? 
להביע הזדהות.אדם פרו+

ואם יש ליהודי מה לתרום לנושא

שיכתוב את דעתו.


 

מה הקטע עם המשלוח לייעוץ הזה

אין לך מה לכתוב -

תכתוב "נגע לליבי"

אולי "אשמח לשוחח."


 

יש לך -תכתוב-


 

אבל מה הקטע לשלוח כל דקה לייעוץ

ממילא הוא בפורום להתייעץ לא?

לפעמים אנשים פשוט חושבים שכדאי להתייעץ עםקופצת רגע
מומחה. הם לא אומרים את זה רק כדי להביע הזדהות זה באמת מה שנראה להם נכון.

נניח שאתה מבין בשיפוצים, וחבר שלך מתייעץ איתך, אתה יכול לייעץ לו איזה חומרים לקנות ובאיזה כלים כדאי להשתמש, אבל אם תעריך שזו עבודה גדולה ו/או מסובכת, או שתשים לב שוואלה לבן אדם אין מושג על מה אתה מדבר, לא תציע לו להזמין איש מקצוע? 

ייעוץ בפורוםרקאני

לא מתקרב לייעוץ בחיים האמיתיים

בטח לא לטיפול

ולפעמים רק מהצד רואים כמה טיפול יכול לעזור

מוקסיפן וכריתת יד ורגל, זה אותו דברהסטורי
ללכת לרופא - זה כי אתה בבעיה...
אני אף פעם לא מצליחה לרדת לסוף דעתךלאחדשה

אם אתה באמת מתכוון למה שאתה אומר.

אתה שומע את עצמך?

למה טיפול זה קיצוני?

אדם חולה שלא מצליח להסתדר עם במחלה שלו, ללכת לרופא שיעזור להתאים לו טיפול רפואי/תרופה זה צעד קיצוני?

קודם כל מבפנים. 🏠❤️נגמרו לי השמות

להתחיל מבראשית.

להתחיל ממה שמבפנים.

מבפנים החוצה.

לא החוצה פנימה.

 

קודם כל להתחיל בי. 

מי אני? אדם. אדמה לאלוק. נבראתי בצלם אלוקים. יש בי נשמה שהיא חלק אלוק ממש.

ואז החצי השני שלי.

כמה חשוב לדעת וללמוד על הקשר הראשון בתורה - איש ואישתו.

כמו שכתוב בבראשית א כז: "וַיִּבְרָא אֱלֹקים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹקים בָּרָא אֹתוֹ:  זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם."

לפני הורים, לפני ילדים, לפני חברים, לפני הכל - איש ואישתו.

היינו פה קודם.

ואחרינו ומשנינו כל השאר.

והמיקוד פנימה, אל הבית, אל אשתי -

*זאת* הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי

ל*זאת* יקרא אישה

כי מאיש לוקחה *זאת*

וכמו שכתוב גם במקורות אחרים:

- *זאת* חוקת התורה.

- ו*זאת* הברכה.

- *זה* היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו

- *זה* אלי ואנווהו.

הייחוד. האיחוד. לקדש. רק אותה.

הייחודיות שלה, של אשתי.

זאת ולא אחרת.

וכמה חשוב להתמקד פנימה. אליה. ורק אליה.

להתכוונן אליה, ורק אליה.

זאת התורה, זאת הברכה, זאת אשתך.

 

ומה תפקידי כאן בעולם? -

לעובדה ולשומרה.

לעבוד על מה שעדיין אין.

ולשמור על מה שכבר יש.

כמה חשוב לשמור על היש והקיים.

ולעבוד על עוד ועוד שיהיה ויועצם.

גם כאן בעבודה ובשמירה הזאת -

אני מתחיל מעצמי. מתוכי פנימה.

אני לומד כל החיים לימוד מקביל לא רק של תואר ראשון, שני, דוקטורט, פוסט דוקטורט וכו', 

אני לומד לא רק להיות פרופ' באקדמיה,

אלא להיות פרופ' של החיים באוניברסיטה של החיים עצמם.

לעשות גם בחיים עצמם מבחנים. ולימוד. ושכר לימוד.

להתקדם לא רק לרוחב או קדימה, אלא גם לעומק, פנימה.

שם לגדול

שם להשקיע את מירב הזמן שלי, האנרגיה שלי, המאמץ שלי, המחשבה שלי, המשאבים שלי.

שם המיקוד.

בבית פנימה.

למשפחותם.

וכמה מהקורונה כבר 6 שנים אנחנו נדרשים לו לאותו לימוד של הבית פנימה. בלית ברירה אנחנו מוצאים את עצמינו שוב ושוב רק בתוך 4 קירות ביתנו, עם אשתי. עם אישי. עם ילדיי. וזהו.

סגר, מגיפה, טילים, מלחמה, מרחב מוגן, הנחיות, אין מסגרות, אין בחוץ, שוב ושוב אנו מונחים לצמצם שהות רק לבית פנימה.

והלוואי שנהיה בלימוד הזה גם בטוב וברווחה, ברווח ולא בצמצום.

שנבין כולנו שהלימוד הזה באמת באמת הכי חשוב ויקר לנו, לאיכות החיים שלנו, לאושר שלנו, לחיים שלנו עצמם.

כמה זמן השקעתי בחיים בכל ה"בחוץ"? וכמה זמן השקעתי בחיים באשתי? בבעלי? בביחד שלנו?

כמה מאמץ וכוונה ומוטיבציה השקעתי במה שמחוץ לבית? וכמה בביתי פנימה?

וכמה שיקר לנו רגע לעצור ולמקד את מה שבאמת חשוב בחיים וללמוד את הלימוד הראשון במעלה הזה שחשוב בפני עצמו - ללמוד להיות בקשר. 

ללמוד להישאר בקשר

ללמוד לבנות קשר

ללמוד לתחזק קשר

ללמוד להעצים קשר

ללמוד לגדול בקשר

ללמוד לגדול מהקשר.

ואז, כמו שצוונו בבראשית ב טו: "וַיִּקַּח ה' אֱלֹקים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ"

לעובדה ולשומרה. לעבוד בקשר ולשמור על הקשר.

ומתוך כך להגיע לגן עדן גם בעולם הזה. גן עדן של אהבת איש ואישתו.

גן עדן של החיים עצמם, פנימה.

המשך 👈 קדושים תהיו.נגמרו לי השמותאחרונה

קראנו השבת בפרשת השבוע את פרשת קדושים.

אנו קוראים בה על המקום הכי קדוש לעם ישראל - קודש הקודשים -

שביום הכי קדוש בשנה - יום הכיפורים -

האיש הכי קדוש בעם - הכהן הגדול - נכנס לקודש הקודשים ומכפר בעדו, בעד ביתו ובעד כל עם ישראל.

 

ואנו יכולים ללמוד מכך גם בהשוואה אלינו. לקודש הקודשים שלנו. כל אחד ואחת מאיתנו:

המקום:

המקום הכי קדוש לנו - הבית שלנו.

ובתוך המקום הזה, נפנה באמת מקום. 

נראה בו באמת את מה שהוא - קדוש. נבדל. מכל הבחוץ.

ניתן לו את המקום הראוי לו ונאפשר לנו לפנות רעשי רקע למען אותו מקום פנימי שהוא רק שלנו.

 

האדם:

האיש הכי קדוש לי זה אישי.

האישה הכי קדושה לי היא אשתי.

קדוש גם במשמעות של נבדל גם כאן -

להבדיל את אשתי מכל הנשים בעולם. 

להבדיל את אישי מכל האנשים בעולם. 

"הרי את" - ורק את.

"מקודשת לי" - ורק לי.

מקודשת.

רק היא עבורי.

רק הוא עבורי.

לחזק את הייחודיות. את הבלעדיות.

לקדש אותנו.

 

הזמן:

הזמן הכי קדוש לנו הוא הזמן שלנו יחד.

לפנות זמן למרחב הזוגי שלנו.

לקדש ולבדל אותו מזמנים אחרים.

לתת זמן ופניות לביחד שלנו.

ולהבדיל אותו מהסחות דעת לדברים אחרים באותו רגע ולייחד ולקדש את הזמן הזה אך ורק עבורנו.

 

אז גם בביתנו פנימה -

מקום

זמן

אנחנו -

האיפה

המתי

המי

ולייחד אותם. ולקדש אותם. ולהבדיל אותם מאחרים.

 

"קדושים תהיו"

"כי קדוש אני"

ה' אחד ושמו אחד

וללמדנו גם מתוך כך -

אשתי אחת. ובה ורק בה אני ממוקד. ובה ורק בה אני מכוון ומוציא את האנרגיה שלי.

אישי אחד. ובו ורק בו אני ממוקדת. ובו ורק בו אני מכוונת ומוציאה את האנרגיה שלי.

ואנחנו יחד - אחד.

מחפשת המלצה לבתי מלון עם אוכל טוב/ צימר עם א. בוקרעינב66

באזור כייפי, ויפה עם מגוון אפשרויות לטייל ולכייף באזור..


חשבנו על אזור גוש עציון/עמק האלה/סובב ירושלים..


מתכננים חופשה חלומית לרגל יום נישואין ואחרי תקופה אינטנסיבית...


פנקו אותי בהמלצות מנסיון


תודה רבה!

חלומית זה בא עם תקציב מפנק? מלון כרמים.מרגול
כן.. גם תקציב מפנק. העניין שמחפשת מהדרין ושם זה לאעינב66
אתם עם רכב? שלל מסעדות מעולות קרובותמרגולאחרונה

לא בטוחה מה מהדרין

הרים (בית קפה-קונדיטוריה מדהים!)

דרך הגפן

ההוא האסייתי ששכחתי את שמו

יש מסעדות כיפיות בעין כרם (אווירה של חופשה וקרוב ברכב)

נפילות ברשת אחרי החתונהמחפש את עצמי!

אני היחיד?

לא, אבל מה זה רלוונטי?פשוט אני..

אם אתה לא מרוצה מזה, אז זה שיש עוד כמוך לא אמור לגרום לך לוותר

אתה ממש לא היחיד. זה אמור לעזור לך?לאחדשה

זה לא אמור לנרמל את המצב (ואני לא אומרת בטון ביקורתי בכלל..)
אם אתה מחפש עזרה או עצות זה משהו אחד.
אם הכלה הבנה והזדהות זה משהו אחר.

כן. אתה היחיד בעולם שעשה את זה.חתול זמני

עד רגע זה, אף־אחד, מעולם, לאורך כל ההיסטוריה של האנושות, לא הגיע לכך.

ברכותיי.

(או קללותיי, לא יודע מה אומרים במצב כזה.)

נראה לי שמה שעומד מאחורי השאלה שלך, אינו אם באמתהסטורי

אתה היחיד, אלא כאב עצום שקיווית שהחתונה תמנע ממך את הנפילות ואתה מגלה שלא רק שהיא לא מונעת - אלא על ייסרי המצפון על הנפילות, נוסף מצפון על הפגיעה באשתך.


אז לא - חתונה היא טובה, היא חשובה, היא נותנת מקום להביע את הביקושים הגופניים בדרך היתר ומצווה - אבל היא לא מונעת נפילות.


הדרך למנוע נפילות אחרי החתונה, בדיוק כמו לפניה, היא בסור מרע ועשה טוב -

סור מרע - לא להחזיק שום מכשיר לא מוגן ולא להתקרב לזה, אם זה לא מספיק - ללכת לטיפול אצל מטפל מוסמך שמומחה בגמילה מנפילות כאלו.

עשה טוב - למלא את זמנך בעיסוקים חיוביים.

למה אתם כאלה לא מבינים..מחפש את עצמי!

הסטורי דיבר לעניין.

אשמח אם תרחיב יותר מניסיון [ברמה שנקי לדבר]

וגם תקשר אותי למטפלים כאלו

אגב, לדעתך זה טיפול? יעני אני בעייתי? חולה?

לא אומר את זה כדי להתגאותהסטורי
אבל לי לא היו הסוג הזה של הנפילות, ככה שלא שייך לכתוב מנסיון (אל תדאג, כל אחד ו'התיק' שהוא סוחב, יש לי מספיק מורכבויות אחרות...). בכלל, כנראה שכשהייתי בגילך - האינטרט היה הרבה פחות משמעותי, בוודאי בסביבה בה אני הייתי.

השאלה אינה איזה 'טייטל' נלביש עליך. כשיש קושי, גם אם הוא לא 'מחלה', כדאי לטפל בו. לא צריך להיות חולה, בשביל להתגבר על קשיים. כן יכול להגיד מנסיוני, בהקשר אחר לגמרי - שהייתי צריך תמיכה/טיפול והיה לי מאוד קשה לקבל את זה (במיוחד שלא אני גרמתי, אז למה אני ה'חולה' שצריך טיפול,), חבל שלקח לי זמן להסכים.


איני יודע אישית, יודע שהיו כל מיני פרסומים. אין לי מושג מי באמת מוצלח, אפשר לברר. הרב יוני לביא עוסק בזה כבר למעלה מחצי יובל - אולי הוא יוכל להפנות.

אתה לא בעייתי ולא חולהשוקו.

אתה מתמודד עם מעידות שקשורות לגלישה ברשת. איפה כמה למה ומה חומרת הבעיה את זה במידת הצורך ובמידה ותחליט ללכת לטיפול,יקבע המטפל. עד אז תשמח על עצם השאלה שמעידה שאתה נמצא במקום שאתה לא רוצה להיות בו, וזו ברכה ונקודה שמאפשרת תיקון וחזרה לסדר. ישנם ארגונים שבצורה אנונימית מסייעים בתחומים אלו כמו חברים מקשיבים ועוד. תתייעץ איתם,זה יתן לך פרופורציות ובהירות על המקום שאתה נמצא בו ואפשרות לקחת אחריות ולצאת מהמקום שאתה נמצא בו.

 

בהצלחה אחי.

וכמו בכול דבר תתפלל על זה, אל תוותר ואל תתייאש וההפך - תשמח, תיקון הכללי טבילת מקווה תהילים כל יום

 

בהקשר של גלישה, אני משתמש בשני תוספיםנקדימון

שבאופן כללי שיפרו את הרגלי האינטרנט שלי. שניהם תוספים של chrome.

 

הראשון זה Adblock Plus שמה שטוב בו באופן מיוחד זה האפשרות לחסום אלמנטים נוספים בתוך כל אתר, גם אם זה לא נחסם באופן מובנה על בסיס הפילטרים הדיפולטיים.

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/adblock-plus-free-ad-bloc/cfhdojbkjhnklbpkdaibdccddilifddb)

 

השני זה StayFocusd שמאפשר לך להגדיר רשימות אתרים שייחסמו אחרי X זמן גלישה שאתה קובע, אבל מה שטוב במיוחד זה אפשרות מובנית לחסום כל מיני פיצ'רים אוכלי זמן באתרים מסויימים (כמו למשל להעלים את הרילס מיוטיוב וכדומה)

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/stayfocusd-%E2%80%93-website-bloc/laankejkbhbdhmipfmgcngdelahlfoji )

 

למען הסר ספק, אני לא מספים כאן ולא מקבל כסף (אלה תוספים חינמיים) והאינטרס היחיד שלי זה לשתף במה שמצאתי יעיל.

הקישורים הם מהאתר הרשמי של התוספים של גוגל. אלה תוספים שיש להם כמות הורדות ענקית ולכן נחשבים בטוחים (אם כי, עדיין כשאני נכנס לבנק וכדומה אז אני מכבה אותם לפני כן ומדליק שוב לאחר מכן).

 

גם אם זה לא קשור באופן ישיר למה שאתה צריך @מחפש את עצמי! , אני עדיין חושב שצבירה של הרגלים טובים בהקשר הטכנולוגי-אינטרנטי יהיה בעל ערך מוסף גדול לחיים שלך. בהצלחה רבה, חבר!

uBlock Origin עדיף על Adblockחתול זמני

החסימת הפרסומות שלו הרבה יותר מקיפה

מה הכוונה יותר מקיף?נקדימון
כרגע adblock חוסם לי ממש כמעט הכל, ומה שלא אז סימנתי לבד את האזור במסך וחסמתי. זה גם עובד לא רק על פרסומות.

למשל ברוטר, אז סימנתי את האזור של התגובות וב"ה כל הרעל שהולך שם נחסך ממני עכשיו...


אבל אבדוק את ההצעה שלך בכל זאת. תודה רבה!!

זכורני שיש דברים ש-uBlock חוסם ו־adblock לאחתול זמניאחרונה

אבל לא זוכר מהם

מעניין. הייעוד שלהם הוא כללי בעצם?מרגול

למשל, שלא יקפצו לי גם פרסומות מיותרות של דברים אחרים (לאו דווקא לא צנועים), ושאבזבז פחות זמן על שטויות? (נניח אפילו אתרי שופינג)


נשמע מעניין.

מחפשת בשביל המחשב. עובד גם על מקבוק? (גולשת לרוב בכרום, לא ספארי)

כן, לגמרינקדימון
אני משתמש בזה לא רק בגלל צניעות. למעשה הסיבה המרכזית היא הזמן, ההטרדה, המתח והפיזור שזה חוסך לי. צניעות זה עוד בונוס ענק בהקשר הזה, כמובן.
בשליפההעני ממעש

נפוץ


יש דמיון שנישואין זה תעודת ביטוח מתאוות מין

זה לא בהחלט נכון


כל עוד לא חריג איני יודע אם מצריך טיפול

שמות של מטפליםקינסא

קודם כל חשוב לי להגיד שאתה לא היחיד אבל כמו שאמרו לעיל -  זה לא אמור לנרמל את העניין..

אנחנו בדור מלא פריצות בתחום הזה בכל פינה, והדרך הנכונה זה לגדור פרצות ואם אתה מרגיש שגם זה לא עוזר, להיעזר באיש מקצוע.

אני אישית גם מתמודד בתחום ונעזרתי בעבר בטיפול.

לא יודע אם יתאים לכל אחד..זו הייתה מטפלת חילונייה.

לדעתי עדיף דתי,

יש לי כמה שמות:

אלישע אזר 054-7600080

שי אורים 0586886579

מומלץ בחום דר יניב אפרתישוקו.

אומנם הוא מתעסק בתחום ההתמכרויות אבל במכון שהוא הקים יידעו אולי להכווין אותך ולתת כלים ודרך

לפעמים דבר כזה הוא התמכרותמרגול

בטח כשזה כולל תכנים ברשת ולא רק מעשים פיזיים עם עצמו.

אפילו טלוויזיה או נטפליקס ממכרים. אז בוודאי שתכנים כאלו גם. 

מכיר את התוכנית של פורטיפיי?אינגיד

פעם היה באתר GYE. אבל אני יודע שהיום יש ערוץ ביוטיוב שמכיל את כל הסרטונים של התוכנית. תחפש פורטיפיי ישראל או משהו בסגנון.


זו תוכנית שנועדה לסייע למתמודדים.

אולי תמצא בזה תועלת. יש מי שזה עזר להם.

מישו מחפש איפה לגור?מחפש את עצמי!

יש פה עוד זוגות צעירים, וגם לא, שעוד לא מצאו מקום לגור בו שהם מתחברים אליו, והם עדיין מחפשים?

אם אפשר לשתף גם מה הסיבה שעוד לא מצאתם?

ומה אתם מחפשים.

[מי שרוצה כמובן]

 

כןניק חדש2

לא מצאנו מקום שעונה על מכלול הדרישות- בעיקר שלי.

שהן

חינוך מספיק איכותי לילדים

קרבה יחסית להורים שלי

מקום עם תחושת ביטחון פיזית

קהילה חמה ואיכותית.

מחירים הגיוניים.


כרגע אנחנו גרים במקום שכמעט עונה על הכל.

אבל המחיר פה בשמיים. לא יודעים אם נוכל לעמוד בזה לטווח הרחוק.

וגם החינוך הוא לא בדיוק מה שרצינו. 

יש מקום בארץ שהמחיר לא בשמים?משה
חוץ ממצפה רמון?
בחדרהפ.א.
במקרה יודע ממקרה משפחתי של מכירת דירה 
כל שוק הנדלן בטירוף בחצי שנה האחרונהמשה

אבל רוב המחירים לא ירדו באמת. רק פיקציה.

בוודאי שיש מקומות.ניק חדש2אחרונה
פשוט לא עונה על שאר הדרישות שלי🙄

אנחנו.מנגואית

גרים במקום מאוד נוח מהרבה בחינות. גם חברתית וגם אידאולוגית.

מצד שני , חלום שלי ישוב פיצי ועכשיו יש מלא כאלה

וחזרה להתחלה שכרגע גרים במקום טוב )יש חסרונות אבל הרבה יתרונות)

אני משתגעת ממנו!אנוני.מית

נסעתי היום לסידורים. בעלי היה על הילדים. כנראה קם בבוקר והמקרר התקלקל.  ניתק אותו מהחשמל שיפשיר, שלח את הילדים למסגרות ונסע לעבודה.

 

 

אני חוזרת הביתה. פותחת את המקרר ומגלה שהתרופות פוריות נשארו שם. הוא לא טיפל בהן ולא הוציא אותן משם. הן התקלקלו. זה אלפי שקלים וכאב לב פסיכי.

התקשרתי אליו לדבר איתו. הוא ניתק עליי את השיחה וכתב לי אחר כך "לא לצעוק עליי" בווטסאפ. התקשרתי שוב. הוא התעלם.

אני משתגעת. כל כך הרבה כסף וכל כך מעט התייחסות.

 

מה לעשות איתו?

הוא בטוח לא עשה זאת בכוונהפשוט אני..
ואם את צעקת עליו כאילו הוא ילד קטן, אז מן הסתם השיחה לא מועילה אלא רק גורמת לו לרצות להתרחק ולהתגונן.

האם היית כועסת עליו אם הוא היה שובר צלחת בטעות? הרי זה אותו דבר. הוא בטח מיהר בבוקר, ועם ארגון ופיזור הילדים וגילוי התקלה זה התפספס.

הצעקותoo

לא יתקנו את הטעות

וגם לא יעזרו לכעס ולתסכול


הפסד כספי זה כאב לב

חוסר לגיטימציה לטעות זה גם כאב לב

כנראה גדול יותר


מה לעשות?

ללמוד לנהל כעסים בצורה טובה יותר

להכניס למודעות שבני אדם יכולים לטעות

לא להתקשר כדי לצעוק

ואם מנתקים לכבד את הספייס של הבנאדם 

יפה מאוד!נחלת
אני מבין את המקום שלךחתול זמני

וזה באמת מלחיץ ומטלטל,

 

איני טוב בניסוחים אך אגיד את דעתי האובייקטיבית נוקבת ככל שתהיה.

 

אבל

 

– לא רוצה להטיף מוסר דתי אבל זה באמת מסוג הדברים שהם ניסיון באמונה. הנזק כבר נעשה אין פה כבר מה לתקן. גם מפתח הפרנסה וגם מפתחות החיים נתונים בידי הקב"ה ברצונו נתן וברצונו לקח כי הנה כהגה ביד המלח. או שאנחנו אומרים את זה ומאמינים בזה או שאנחנו אומרים את זה ולא מאמינים בזה. זה ניסיון מטורף אבל זאת ההשקפה שאנחנו צריכים לגבש לעצמנו בסופו־של־דבר. ואחת הסיבות שאנחנו מצווים באמונה הזאת היא כדי שלא נאשים את האנשים מסביבנו. איני מאמין שהדבר נעשה בכוונת מכוון הרי זה כסף (ואינטרס) משותף לשניכם. אני מניח שגם הוא בעצמו החוויר כששמע את זה, ויודע כמה זה חשוב לך אישית.

 

– איך את היית רוצה שיתנהגו אלייך אם היית עושה טעות כזאת? אם היית נניח קמה עם כאב ראש פיצוצים ושוכחת לעשות משהו מרוב שמיהרת? ואז מתקשרים לצעוק עלייך בטלפון? שיחות בטלפון לא נועדו כדי לספוג צעקות (וגם שיחות בכלל). אם מתקשרים לצעוק אז עדיף שלא להתקשר בכלל ולצעוק אל הקיר, זאת דעתי. מה בדיוק מרוויחים מזה? הרי, אם הוא מבין את חומרת העניין וכמה זה חשוב לך, אז גם ככה הוא מבין ויתמוך בך כשיחזור מהעבודה. אם זה לא מזיז לו, אז מה טוב בכך ש"תכריחי" אותו ש"יזיז" לו?

 

– בית בסופו־של־דבר הוא מקום המבטח של האדם, המצודה היחידה שלו בעולם רועש גועש ועוין, ספינה בלב ים. בערך כל האנשים סופגים דברים לא נעימים בעבודה, ומה לעשות סופגים כי על זה (בין השאר) משלמים. בית לא יכול להפוך למקום לא בטוח, גם אם קורות פשלות וטעויות. הוא אמור להיות רשת שתופשת את המקומות האלה והפוך מקנה ביטחון. טוב, לא לתת לו פרס על פיזור הדעת שלו... אבל העיקרון מובן. אין שום עניין להפוך את הבית לשדה קרב נוסף בשם הצדק.

נפלא חתול זמני. אם אתה נאה דורש ונאה מקיים,נחלת

תהיה בעל נהדר! בעזרת השם!

נעחתול זמני

ראשית אינני אלא חתול זמני. תרתי לגריעותא.

שנית נקודת החוזקה שלי שהיא דעותיי האובייקטיביות היא גם נקודת התורפה כי אנשים לא אוהבים אותן.

 

הן מצוינות ומאלפותנחלת

אלא שבתחילה אומרים שצריך להכיל את הרגש של הזולת

לא משנה כמה הוא רואה/לא רואה את האמת ואחר כך,

כשהוא נרגע אפשר וכדאי לאמר לו את דעתנו.

 

גם הח"ח מדבר על כך (שלפעמים מותר לשמוע

לשון הרע מהזולת אם זה מרגיע אותו, בבחינת

"דאגה בליבו ...)

 

אם אתה יכול להתחבר לרגש הראשוני

של המשיח ולנסות להכיל את מצוקתו

זה מצויין.

 

אובייקטיביות זה דבר נפלא!

כיוונת לדעתי האובייקטיביתחתול זמני

תיכננתי להתחיל את תגובתי בכך שהייתי צריך להתחיל את תגובתי בהכלה הבנה וכו' וכו'.

אלא שאין לי סבלנות לזה כלל וכלל, מי שרוצה לקנות את סחורתי האובייקטיבית והצנועה מוזמן גם בלי זה.

תודה.אנוני.מית

בעיקר המשפט האחרון. עזר קצת להבין מה קורה.

באסהנתקה

איזה באסה 

פלא יועץ : סימן "דאגה"

איזה נסיון!שוקולד לבן

קודם כל קבלי חיבוק ממני

זה ממש ממש מחרפן

אלפי שקלים או יותר שהלכו לפח כבר מוציא מהדעת,

להוסיף לזה את הצורך להשיג שוב, ואת כל עוגמת הנפש שיוצאת מזה זה באמת מוציא מהדעת

ממש הגיוני שהגבת ככה


העניין הוא שזה קרה. ואין מה לעשות עם זה.

ובעלך לא עשה את זה בכוונה, כי למרבה הצער הגברים לא באמת חווים את הטיפולים, כמה שזה מתסכל.

לא הם אלו שצריכים להשכים לבדיקות ולאחר לעבודה, לא הם אלו שצריכים לקחת מיליון תרופות ולהזריק לעצמם, לא הם אלו שעוברים את החשיפה לפרטיות והם לא אלו שצריכים להיות זמינים לטלפון של האחיות בזמן הכי תקוע שיש. לכן הם לא מספיק מודעים בד"כ ולא מספיק חושבים על זה.

העניין הוא שעכשיו הוא כבר מבין את ההשלכות אוכל את הלב על מה שהוא עשה, ואז הצעקות (ההכי הגיוניות בעולם!) מחסלות אותו סופית..

הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עם זה שהוא גרם לכל זה.


אז ממש כדאי לך לנסות להוציא את העצבים (הסופר מוצדקים) במקום אחר, ולחוס על בעלך שסה"כ מניחה שאת אוהבת אותו ורוצה בטובתו ולא רוצה להוסיף על יסורי המצפון שהוא עשה לעצמו.

מניחה שהוא למד את הלקח ולא יעשה את זה שוב..


(ואת עוגמת הנפש קחי לתפילות שהטיפולים יצליחו, בסוף כל הזריקות האלו יכלו גם להיזרק כי הטיפול לא צלח, לא כל הטיפולים הרי מצליחים למרבה הצער, תפילות הכי נצרך)

יישר כויח גדול, שוקולד לבן!נחלת
קודם כל הוא לא גרם לכל זהמשה

מי שגרם לכל זה הייתה התקלה במקרר. סביר להניח שבעת הגילוי שלה (סביר להניח - בוקר לחוץ שנוגעים באוכל במקרר והוא לא קר) התרופות כבר היו מקולקלות.

 

השאר. נכון.

 

אגב, אני חושב שנכון שהוא הגיב "לא צועקים עליי" כהצבת גבול. לא בטוח שנכון היה לנתק את השיחה. גם במצב של התפרקות רגשית זה לא סיבה להתנפל על בן זוג. זה גם לא מקדם שום דבר. אנשים שמגיבים לצעקות (גם אם הם עושים מה שמבקשים מהם) מתייחסים לבית כאל מקום-לא-בטוח וממילא הלב שלהם ישאר בחוץ כדי להתגונן.

הגיוני שאתה צודקשוקולד לבן

באמת במצב כזה אולי בכל מקרה לא היה כדאי להשתמש בתרופות

ובכל מקרה התסכול שלה מובן מאד, זה אפילו לא על הבעל אלא על המצב.

ומסכימה שזה לא סותר שנכון להציב גבול. רק שלא הגבתי לבעל אלא לאשה

להבנתי את המציאות (ואולי אני טועה)משה

התרופות לא התקלקלו בגלל "הבעל". כשהבעל פתח את המקרר בבוקר התרופות כבר היו (לכאורה?) מקולקלות. לבוא אליו בטענות זה קודם כל לא מחובר למציאות.

 

(וכתבת פה תגובה רגישה ומכבדת)

כמו שהגבתי סביר להניח שאתה צודקשוקולד לבן

יחד עם זה התסכול שלה מאד מובן והגיוני שהוא יצא בצורה לא טובה, כי זו עוגמת נפש נוראית. רק שעכשיו כדאי לתקן כי בפועל בין אם זה אשמתו ובין אם לא זה כבר היה וחבל להעכיר את המצב, זה לא יעזור אז לפחות שיהיה שלום בית ובעז"ה עצם השלום-בית יעזור ותהיה להם ברכה

 

תודה 

מצופה מגבר לא להתפרק ככה בטלפון .העני ממעש
לא נעים לי, אבל גם אני עשיתי כזה דבר,נחלת

ממש בלי כוונה. נכון שלגבי הקוטג', הייתי מגלה יותר רגישות

אבל מה לעשות שלא רגילה לתרופות פוריות בפריג'ידר?.......

חביבתי. עוד משהו. הוא פיזר את הילדים!נחלת

הוא לא אמר: עזבי אותי במנוחה אין לי כוח  לזה....

 

ואולי האיפוק שלנו הוא שיגרום לברכה שתבוא ותשרה? אולי זה הנסיון?

קשה. בטח. אבל אולי שווה?

וגם שם לב שהמקרר התקלקל וגם ניתק את החשמלנחלת

לא כל אחד היה שם לב לדבר כזה!

 

כמה צריך ללמד זכות. להשתדל לראות את מחצית הכוס המלאה, להבין.....וכמה זה קשה לפעמים.

חיבוק גדוללאחדשה

לא חוויתי טיפולי פוריות והאמת שלא מכירה מקרוב, אז אולי אין לי זכות להתייחס ספציפית לעניין הזה.
בכל זאת נשמע כואב וקשוח ממש!
מבלי להקטין את הכאב של הסיטואציה שלך, מציעה להסתכל על העניין ב"נפרדות"-
להבין מה הוא חווה ואיך פעל, בלי קשר לאיך שזה גורם לך להרגיש.
הוא וודאי לא עשה בכוונה,
וודאי מצטער מהעניין, גם אם פחות ממך.
השאלה החותמת שלך בפוסט דיי מסכמת את הגישה שלך- מה לעשות איתו?
מה זה דייסון מקולקל? סליחה שאני מציגה את זה בכזו חריפות זה פשוט ממש בלט לי.
זה בעלך, את לא אמורה "לעשות" איתו כלום.
גם אם הגבת מרגש ומקום כואב- כמו שהתגובה שלך כבר נעשתה ואין להשיב למה שהיא גרמה כך גם מה שקרה לו- בבוקר קם לכאוס (ארגון ילדים ומקרר מקולקל) ונסע לעבודה לבד, ואח"כ קיבל מטר צרחות מאשתו (כנראה שלא שמת לב כמה זה מפריע לו, כתבת התקשרתי לדבר איתו. כשבעצם כנראה צעקת והתעצבנת- וזה ממש מובן אגב! אבל זה היה המצב..)


עכשיו לאחר מעשה, אי אפשר להחזיר את התרופות,
ולא את הצעקות שלך עליו.
אפשר לנשום, להתאכזב, ולהרגיש את הצער והכאב.
לדבר איתו, ולתווך לו מה הרגשת וכמה זה מתסכל תוך הבהרה שאת יודעת שהוא לא שם במצב, לא עשה בכוונה זה בטוח...

שוב חיבוק❤️

תודה אנוני.מית

עזרת לסדר את הראש.

וואו איזה מפח נפש נגמרו לי השמות

דבר ראשון רוצה לשלוח חיבוק גדול

גם על עצם המציאות שמצריכה תרופות פוריות

וגם על האובדן שלהן

ובכלל על כל הסיטואציה

נשמע כ"כ מתסכל, וטבעי מאוד להרגיש את מפח הנפש הזה. זה באמת מאוד כואב.

 

כתבו לך מקסים ומצטרפת לדברים החכמים מעליי,

בעלך היקר בטוח לא התכוון שהתרופות יתקלקלו וכל הכסף והמאמץ ירדו לטימיון, אלא הוא בן אדם בשר ודם ואנושי וטעה כאן אבל באמת טעות אנושית ובלי כוונה רעה חלילה.

בטוחה שגם לו מאוד עצוב שהתרופות התקלקלו.

והוא ניסה מה שהוא יכל באותו רגע נתון, עם כל העומס והלחץ של הבוקר, אירגון הילדים החמודים, הפיזור שלהם, דאגה למקרר, לרוץ לעבודה, כל זה בתוך הימים הבודדים בהפסקת האש לאחר המלחמה שגם ככה המוח של כולנו די פירה בגלל כל המצב ולהסתגל אפילו להגיד משפט קוהרנטי בריכוז באמת לוקח זמן...

אז הכל ביחד גרם לטעות אנוש של לשכוח את התרופות.

ונכון, זה הכי הכי הכי מתסכל וכואב שיש! בטח המשמעות שלהן בכמיהה לעוד ילד, וגם עניין העלות הגבוהה וכל המאמץ בפני עצמו. זה באמת הרבה מאוד לאבד ומותר בהחלט לתת לעצמך את הזמן והמקום והליגיטימציה לאכזבה, לתסכול, לכאב, לאובדן של זה.

ויחד עם החמלה וההבנה שלך כלפי עצמך, לנסות לראות גם את ההבנה והחמלה כלפי בעלך (והוא כלפייך כמובן) באופן של טעות האנוש שבאמת נעשתה בלי כוונה ורק מתוך לחץ עומס ובעיקר אנושיות ❤️

אז מותר לטעות.

ומותר להתאכזב.

ומותר שיכאב.

והלוואי וב"ה מעז יצא מתוק

ודווקא מתוך הכאב הזה תזכו לישועה שלמה בקרוב ממש,

זה ממש הזכיר לי את הסיפור על הזוג מצידון שבאו לרבי שמעון בר יוחאי, והאישה שלקחה את בעלה כחפץ שהכי יקר לה יותר מכל ובסוף נפקדו ב"ה...  כלומר המהות הזו שהכי חשוב זה את ובעלך. האהבה ביניכם.

 

אתם בהחלט יכולים להתאכזב ביחד על אובדן התרופות

ובהחלט יכולים להבין יחד ולתת חמלה ומרחב גם לטעויות.

ויכולים גם ללמוד עוד על מצבי קושי שנוצרים בעקבות האנושיות שלנו (בין אם זה מצב הקושי בצעקות שצעקת מהכאב שלך, ובין אם זה מצב הקושי של בעלך ששכח את התרופות בגלל העומס וכו', ובין אם זה מצב הקושי שבעלך לא יכל לשאת צעקות וביקש לא לצעוק עליו וניתק את הטלפון וכן הלאה...) - כל מצבי הקושי הללו מולידים אצלנו הפעלה של מנגנון הגנה שהוא זה שעכשיו בקדמת הבמה ולא ה"אני האמיתי והמיושב" שלנו.

זה מה שקרה לך כשצעקת

זה מה שקרה לו כשניתק את הטלפון

נכון שזה לא אידיאלי, אבל זה בהחלט קורה ולטובים ביותר.

אז הכל בסדר,

לקחת נשימה עמוקה

להבין את עצמי

להבין את בעלי

להבין את הכאב שלי ולתת לו חיבוק ולגיטימציה

להבין את האנושיות של בעלי ולתת גם לטעות האנוש חמלה והבנה

להבין אצל בעלך את המקום שבו שהרגיש מכווץ מצעקות עליו + תחושת אשמה קשה גם כלפי אשתו שבגללו התרופות ירדו לטימיון וגם כלפי עצמו כי וודאי שזו מטרה גם שלו הכמיהה לעוד ילד... אז הכל יחד יצר אצלו את התגובה שזעקה ממנו: אני לא יכול שצועקים עליי. בבקשה לא לצעוק עליי. ואולי גם ניתוק הטלפון כדי לא לשמוע שצועקים עליו, את ה"הוכחה" הזו עבורו עד כמה הוא אשם ולא בסדר. עד כמה הוא איכזב. עד כמה זה בגללו. עד כמה בגללו אין גם לאשתו וגם לו את התרופות עכשיו על כל המשתמע מכך.

אז זה גם הצעקות עצמן שלא נעימות וגם מה שמסתתר מאחוריהן שזו בעצם תחושת אכזבה עצומה ממנו והוא לא יכל להכיל את זה כנראה. גם בפני עצמו ובטח אם זה יושב אצלו על פצעי ילדות קודמים של מקומות בהם הרגיש שהוא לא בסדר או אשם או שצועקים עליו או שצועקים בסביבתו הקרובה וכל מה שזה עושה, ופיתח רגישות או יותר נכון "אלרגיה" לצעקות ומאוד קשה לו לשאת אותן.

לכן זו דווקא הזדמנות אחרי שהכל נרגע

ואחרי שנותנים מקום להכל כנ"ל

ללבן עוד את המקומות הכואבים שלנו

את הפצעים שלנו

את הקושי שמולו עמדנו

את מול הקושי שלך באובדן התרופות

והוא מול הקושי שלו באכזבה ממנו ובצעקות עליו

ולנסות לראות שם עוד לעומק איזה מפתחות אפשר לקחת משם, 

איך אפשר ללמוד עוד להבא, 

איך אפשר להגיב בצורה שגם תיתן מקום לקושי וגם לא תפגע בשני/ה וכן הלאה.

 

ובעזרת ה' שהקב"ה שבידו הכל, והוא אמר גם לחומץ לדלוק ובידו להושיע אתכם בכל מציאות שהיא, גם אם אבדו התרופות כרגע, ישלח לכם ישועה שלמה וזרע של קיימא במהרה, בשמחה, בנחת ובאהבה 🙏❤️

וואי וואי....שלג דאשתקד

טירגרת אותי מהתקופה שלנו עם תרופות הפוריות. זה באמת הון תועפות (וגם משפיע מאוד על מצב הרוח, כך שממש אני לא מתפלא אם רצית לרצוח אותו 😅).

ממש תקופה מאתגרת, גם הורמונלית וכלכלית וגם המוןן בלבול מוח לתאם את הכל (וגם כל העניינים של ההזרעות וכו', לא חוויה מי יודע מה...). פשוט מבין אותך ומסכים איתך.

כדי לנחם ולהרגיע אותך (אם זה אפשרי 😉), אומר לך שקורה לכולנו, גברים ונשים וצ'רקסים, שאנחנו שוכחים דברים, גם אם אלו דברים חשובים מאוד. ולמה הוא ככה היה עצבני עלייך? כי יכול להיות שהוא כבר סובל בשקט הרבה זמן...


והכי חשוב יקרה, שה' יעזור לכם, שהתקופה הזו תביא לכם טובה ושמחה וברכה, בכי וצחוק ואושר ויופי והנאה!

כשזה מגיע, אין יותר יפה מזה..

כואב ממשהסטורי
תודה לכולם (ולכולן)אנוני.מית

קמתי בבוקר, זרקתי את המקולקל לפח. קניתי מה שצריך באושרעד. הכל רגוע עכשיו.

מדהים!שלג דאשתקדאחרונה
מלא הצלחה בהכל!!
אלימות בזוגיותנחלת

זה מתחיל לפעמים כל כך דק, עדין והולך והולך ומחריף, אם אנו מניחים רגל

במלכודת הדבש הזו.

 

ספר קשה. מאוד. לדעתי, חובה:

"הכל עניין של פיקסלים". תמר.

הערת שוליים - גם תמר, מתארת בקצרה את תקופת השידוכים  והאירושין עם אותו אדם, שלבסוף נישאה לו. אתר "בין הזמנים".

 

גם באתר הידברות יש ראיון של מורן קורס בנושא.

 

בחוברת "המקום" יש כתבה גדולה על כך.

 

 

 

את מקבלת כסף על ההפצה המקיפה הזו?נקדימון
אני לא יודע אם יש פורום שלא הספמת עם זה.
נניח שכןשלג דאשתקד
מה אכפת לך? אולי היא מפיצה חומר טוב ומעניין?!
בכלל לא נראה לי קשור לכסף. אלא חכמת חייםקעלעברימבאר

@נחלת  אני צודק?

(אני בדרך כלל לא קורא פה. זה פשוט קפץ לי בראשי)קעלעברימבאר
כל מי שעוקב אחרי נחלתשלג דאשתקד

יגיד לך שהיא לא מונעת מכסף.

מהכתיבה שלה אני מבין שהיא אישה חרדית, מבוגרת יחסית, גרושה, עם לב טוב ורצון להחכים אותנו בדברים שהיא התפעלה מהם.

מסכים, והתגובה שלי כוונה למיסיונריות המסויימתנקדימוןאחרונה

שעלתה מההפצה התזזיתית הזו במספר פורומים כאן. האמירה שלי על "תשלום" היא צינית. מי שעוקב אחרי, כבר אמור להכיר.
 

לב טוב ושיתוף בהתפעלות זה דבר יפה, ואני לא מזלזל חלילה. אני כן מבקר את ההגזמה בזה, במיוחד שאנשי הפורום כאן אינם חולקים איתה את החרדיות. לכל דבר צריכה להיות מידה, לזו כוונתי.

קראתי חלקמישהי נשואה

המפרקים שהיה אפשר באינטרנט.


לא הבנתי - למה היא מתארת כאילו זו בעיה

שהיא ניקתה את הבית / הפעילה מכונות כביסה וכו'?


זה מתואר כאילו זה בעייתי

וזה שהיא משתפת את בעלה במה שהיא עשתה בבית

מה הבעיה בזה?


הספר הזה חשוד שיש בו בעצם רעיון וניסיון לפרק בתים.


לתת לאשה תחושה שהיא אוכלת  אותה בגלל שהיא עקרת בית.

בגלל שהיא עושה את התפקידים של אמא.

מנקה מסדרת מבשלת מכבסת.

מה הבעיה בזה?


דרך אגב אם כבר רוצים לעזור לדמות בסיפור

הבעיה העיקרית היא- זה שהיא מרצה

היא מפחדת

היא מרצה.

אם היא לא היתה מרצה

גם הבעל שלה לא היה משתלט עליה כמו שמתואר


** ואני מסייגת שלא קראתי הכל.


רק מה שהיה אפשר באינטרנט.


אז אני ממליצה למי שהשתכנע מהספר הזה

לעקוב דווקא אחרי מישהי בשם:

חני בצון


---------------------


תמר כותבת לעצמה בהערות שוליים

שמותר לה גם לתת מקום לעצמה

כל פעם במילים אחרות

ברור שזה מרכיב מאוד משמעותי בקשר שלה עם בעלה

ועם כל הסביבה שלה


לאותה תמר (כן אני יודעת שזו דמות מספר)

הייתי ממליצה ללכת לטיפול רגשי

שיעזור לה לעמוד על שלה

לתת לעצמה מקום.

וממילא היא היתה מקבלת גם יותר מקום מהסביבה.


ואל תשכחו- זה עוד ניסיון להסביר לנשים כמה זה לא טוב להיות עקרת בית. להיות בתפקיד האשה.


כן זה לא פסול שהיא ניקתה וסידרה ושוב ניקתה חשוב הפעילה מייבש.

מאוד הפריע לי האופן שבו מתואר שהיא הפעילה שוב חשוב מיבש!


זו הדיעה שלי אני בטוחה שיש לכם דיעות משלכם

מוזמנים להגיב. (יהונתן גרובר עיין שם שם)


וגם ממליצה לצפות קצת במיכל לויטין


מסכים איתך חלקיתשלג דאשתקד

האמת, חוברות כמו "המקום", חשודות בעיניי באופן מיידי בדברים שאת אומרת. מדובר בביטאון של חרדים סופר מודרניים, מניח שאחוסי הגירושין שם גדולים מאוד וכמעט כל הנשים שמעורבות בפרוייקטים האלה לא נשואות.

הטענה היא תמיד, שמצד שני זה גם פותח את העיניים לאלו שען נמצאים במצב של אלימות וסכנה (לצערי הכרתי לא מעט גברים - בעיקר חרדיים - שנמצאים במקום הזה. גבר חרדי שמתחתן הוא מאוד נאיבי וחסר ניסיון. יש נשים, בעיקר אלימות או מטורפות, שמנצלות את זה והגבר לרוב לא יגיב וינסה לרצות. אצל גברים המודעות נמוכה מאוד, ולהיפך החינוך הוא תמיד ל"מכבדה כגופו" וכו וכו, וכאנשים חסרי ניסיון וגםחסרי השכלה ומשענת כלכלית, הם מאוד בקלות נכנסים ללופ הזה של ריצוי וכניעה. יש לי כמה חברים שהתגרשו אחרי שנים רבות, ומהסיפורים שלהם אין לי מושג איך החזיקו יום אחד. אחד מהם היה נשוי לחולת נפש רשמית, שאפילו את העובדה הזו היא הצליחה החליק לו ולגרום לו להתחתן איתה).


אז מה טוב, קשה להגיד. ככלל זה תלוי באיזו אוכלוסייה אני נמצא/ת. אם אני נערה שמוקפת בפמיניסטיות קלאפטעס, עדיף לקחת איזון עם ספרי בגן השלום. אם אני מנשות השאלים, כדאי לקרוא המקום.

והעי חשוב זה לקוות ולהתפלל שיהיו לנו עיניים טובות וחדות, לראות כל הזמן את מה שטוב, ולדעת אם זה באמת טוב

כתבת יפה ונכון!מישהי נשואה

מדוייק

ושיהיה ברור שלא תקין לא אשה מוכה ולא גבר מוכה


שכחתי לציין לגבי "המקום"שלג דאשתקד
אאל"ט: "המקום", "צריך עיון" ו"בין הזמנים" זה אותו גוף ואותם אנשים עם אותן מטרות (לא אמרתי שהמטרות שלהם לא טובות. אבל כן צאיך להבין מאיזו פרספקטיבה הם באים ולקחת את מה שטוב).
עזרה בתקשורתצופה אנונימי

שלום לכולם

נשואים טריים ב"ה

אני בצבא, חוזר בעיקר סופ"שים

היא בלימודים מאוד אינטנסיביים (עכשיו תקופת מבחנים אז בכלל)

התקשורת שלנו מתבססת בעיקר על שיחות טלפון (ממש מקפידים פעם ביום בד"כ בערב)

והודעות בווצאפ

העניין הוא שאני יחסית מאוד זמין בהודעות והיא בכלל לא

כלומר אני בד"כ מגיב כמה דקות אחרי שהיא שולחת

ואצלה זה גם יכול לקחת כמה שעות

מה שזה גורם הרבה פעמים זו למין הרגשה של לבד פה בזוגיות

לא ספציפית כי היא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלנו וכשאנחנו לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש רחוק

דיברנו על זה ושני דברים באמת עלו מהשיחה:

א. אולי באמת זו איזו מין תלותיות לא טובה בקשר

ב. אני מאוד מאוד אוהב אותה ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה ולדבר איתה אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר (אני נניח יושב לעשות משהו שאני פחות אוהב ופתאום רואה הודעה ממנה, ברור שאני ישר אפתח ואענה)

רעיונות שלכם מה לעשות?

אם זו תלותיות איך באמת אפשר לפתור את זה?

אם זה עניין של פשוט מאוד אוהב לדבר איתה עדיין איך אפשר להתמודד גם כשאני עושה דברים שפחות אני אוהב?

יש לציין שמבחינתה הודעות זה ממש לא כמו שיחה וזה משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון

ומבחינתי זה פחות האלמנט של ההודעות

אלא זו ההרגשה שאני חושב עליה מלאא במהלך היום ואצלי זה מתבטא בהודעות ולעומת זאת כשאני רואה שהיא שולחת לי הודעות בשלוש נקודות זה גורם להרגיש שהיא חושבת עליי בשלוש נקודות במהלך היום

מה דעתכם?

תודה למשיבים

שניכם צודקיםהעני ממעש

זה תקופה מאתגרת

תזכרו שלא לנצח יהיה כך

הבהרת יפה את ההבדלים ביניכם,  בין כהבדלי המינים,  בין כנגזרת של הבתים בהם גדלתם, או סיבה אחרת

ממש כואב להרגיש ככהשבורת,לב

לא פשוט להתחיל בתוך צבא.

הקשר חשוב לך, הלב שלך לגמרי שם וזה מקסים.

טבעי שאתה רוצה להרגיש שגם היא מתגעגעת.

מה קורה בהודעות וכשכן מדברים? היא חמה? מביעה רגש?

ההודעות שלהצופה אנונימי

בדרך כלל יותר טכניות אבל מידי פעם יש הודעה חמה וזה ממש יפה

אני חושב שאני יותר חם בהודעות אבל בסוף אני מבין ורואה שזה לא אותו דבר כמו לדבר

כשאנחנו כן מדברים אז הכול בסדר 

מורכב, אבל זו המציאותהסטורי
המצב התקין הוא שזוג נפגש כל ערב, וודאי זוג צעיר. לבנות התחלה של חיים על בסיס שיחות והודעות - זה מאוד לא פשוט.

אשריך שאתה משרת ומגן עלינו, למלחמת מצווה יש השלכות רבות. המציאות היא שאתה צריך קצת לשחרר, אי אפשר בלימודים אינטנסיביים להיות זמינים כל הזמן.

מרגיש לימשה

שאתה מפתח תלות לא בריאה בהתכתבויות ובשיחות. וזה לא קשור אליך. זה שלך לגמרי. היא שם והיא נשואה לך גם כשהיא לא מגיבה כשהיא עמוסה. זה שאתה מרגיש רחוק זה כי אתה מרגיש רחוק.

שווה לבודד איפה אתה מול דברים אחרים מהבחינה הזו. יש לך עוד אובססיות? דברים שממש שואבים לך את המוח בלי קשר אליה?

 

זה לא במקום קשר זוגי תקין. זה רק קריאה לראות עוד זווית על ההתנהגות שלך.  רק שלך. והשחרור משם יהיה לך גן עדן.

עוד אובססיותצופה אנונימי

ממש שואב אותי לקרוא או ללמוד משהו שאני אוהב או לשמוע שירים

לא הבנתי את המשפט האחרון מה במקום קשר זוגי תקין?

ומה לדעתך הדרך הנכונה לטפל באובססיה הזו אם בכלל?

תודה

אז אתה בהיפר פוקוס.משה

קודם כל תדע שזה מאוד נפוץ אצל כמה סוגי אנשים. תקרא על זה קצת. זה תופעה שכל המוח ממוקד במשהו אחד והוא "הכי חשוב" ואין בלתו.  כשזה בעבודה למשל זה ממש עוזר. כשזה על משהו משני אז פחות.

 

שב תקרא קצת. 

עוד שאלה - אתה אדם יחסית רגיש?

 

עוד לפני  לטפל. קודם כל לדעת שזה קיים. וזה בסדר. לדעת שאני קצת נמשך לשם וזה לא "האמת". כלומר האמת זה לא המחשבה שרצה לי בראש שהיא לא הגיבה לי כמה שעות ולכן אנחנו נפרדים או משהו אחר שאתה מרגיש שם  בגלל הפצע שלך ולא מעיז להגיד. וזה בסדר להרגיש הכל. כלומר, אל תרגיש לא בסדר עם הרגשות שלך. רק להתייחס אליהם כאל מה שהם: רגשות. אמצעי תקשורת בין המערכת התת מודעת למודע בחוץ.

 

 

"לא במקום קשר זוגי תקין" - היחס  למנגנון שלך שנשאב לשם ומרגיש לא טוב כשאין קשר.

חושבת שזה נורא טבעינחלת

מה שאתה מרגיש. שמתי לב שיש אנשים/נשים שפחות אוהבים לשוחח בטלפון ומגיבים מאוד טכנית.

עובדה שבשיחות הכל בסדר.

 

לא לשכוח שהמצב בו אתה נמצא גם יוצר מתח ואולי חרדה ואתה נכסף לקשר חם וטוב ומכיל.

 

ויתכן גם שהיא אדם פחות רגשי ממך. זה בסדר גמור. זה טוב לאיזון!

 

למה שלא תאמר לה מה אתה מרגיש? שאתה מרגיש כמו.....?

אולי היא תבין ותעשה מאמץ.

 

כל כך כיף לשמוע על אהבה וכמיהה כמו שלך. זה נותן תקווה. באמת!

 

המון אושר ביניכם. עד 120, בעזרת השם!

בדקתי על היפר פוקוסצופה אנונימי

לא נשמע ממש כמו מה שיש לי

אני לא מאוד ננעל לחלוטין ולא רואה כלום

אני כן אדם יחסית רגיש

תודה על השאר, נשמע נכון להתמקד בלתת מקום לרגשות האלה ולא לחשוב שהם האמת 

זה בסדר שמשהו לא מדוייק לךמשהאחרונה

בגדול מותר להרגיש ולחיות בתוך הרגש שלנו. זה רק רגש. לא כל היום או כל הזמן אבל מותר לפנות את הזמן להרגיש ולרצות דברים גם כשהם לא הגיוניים.

קודם כל זה נפלא שאתם מדברים על הדבריםנגמרו לי השמות

כבר הגעתם יחד להבנות ותובנות.

ממליצה להמשיך לפתוח ולדבר ביניכם על הדברים.

וכך כל פעם תוכלו לגלות עוד רובד ולהגיע לעוד איזה דיוק.

 

אז הנתונים בינתיים שאתם כבר במודעות אליהם ולוקחים אותם בחשבון:

- גם נשואים טריים ב"ה - והידיעה שצריך כמה שניתן להשקיע בבסיס היציב הזה של הביחד שלכם, על כל המשתמע מכך.

- גם אתה בצבא וחוזר בעיקר סופ"שים - כלומר להבין את המורכבות המובנית כאן ולמצוא עוגנים במהלך השבוע שיהיו מותאמים ונכונים לכל אחד מכם ובסופי השבוע לחזק עוד ועוד את הביחד.

- גם אשתך בלימודים מאוד אינטנסיביים ועוד בתקופת מבחנים - כנ"ל, להבין את המורכבות המובנית שיוצרת פחות פניות וליצור לעצמכם כמה שיותר עוגנים בשיגרה הנוכחית + חיזוק הטוב והקשר בזמנים שכן אפשר.

ובתוך כל זה -

מה שיוצא בפועל שהתקשורת לא יכולה להיות פנים מול פנים כל ערב. נכון שזה הכי עדיף והכי אפקטיבי ומקדם, אבל המציאות מורכבת ולא מאפשרת זאת.

כל זמן שכן תוכלו - תעמיקו וכן תדברו פנים מול פנים.

ומתי שלא - אתם כבר יודעים ששיחות טלפון, בהן לפחות שומעים את הטון וכו' הן יותר אפקטיביות, ואתם שומרים על כל ערב לשוחח שזה חשוב.

 

לגבי ההודעות - כאן יש גם סוג תקשורת פחות אפקטיבי כי גם לא רואים וגם לא שומעים אחד את השנייה, אז נלקחו לכם כבר שני חושים כאן,

אז קודם כל להבין זאת, 

ואז גם לקחת בחשבון שוב את המציאות המורכבת של לימודים אינטנסיביים + תקופת מבחנים + צבא רוב השבוע = יצא פחות ופחות פניות,

ואז גם לקחת בחשבון את ההבדלים ביניכם בתור בני אדם שונים, "כשם שפרצופיהם שונים כן דעותיהם שונות", והכוונה כאן באיך כל אחד מתייחס להודעות בוואטסאפ,

מאוד יכול להיות שלאשתך אין צורך בהודעות רבות ותכופות ואילו לך יש. הכל בסדר. זה לא אומר עליכם שום דבר רע, אלא רק שאתם שני בני אדם שונים, איזה כיף שלא התחתנת עם עצמך

ובתוך הדיוק הזה של ההודעות (שהוא כבר מחולק ל3 הבנות - שאין כאן ראייה ושמיעה + שיש מציאות נוכחית מורכבת ומובנית עם פחות פניות + שיש הבדלים ביניכם שם והכל בסדר) -

יש דיוק נוסף אפילו שכבר הגעתם אליו - שבו אמרת שלא מפריע לך ספציפית שהיא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלכם וכאשר אתם לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש לך רחוק, ויוצר הרגשה של בדידות.

אז קודם כל זה הכי טבעי והגיוני ואנושי שיש שאתה מחכה לדבר עם אשתך!

וזה אפילו מרגש ונפלא עד כמה אתה אוהב את אשתך, עד כמה אתה רוצה בקרבתה, עד כמה הביחד שלכם יקר לך, עד כמה אתה חושב עליה במהלך היום ואוהב לדבר איתה, זה פשוט מרחיב את הלב לקרוא אותך, זכות עצומה ב"ה!

ממש את הלב הזה שלך, את המילים הללו שלך, תאמר לאשתך היקרה. ככה בפשטות ומכל הלב.

דרך כך תגיעו לעוד יותר הבנות ודיוקים ותיצרו את המתכון הייחודי והמותאם לכם ספציפית גם למצב הנוכחי והאינטנסיבי.

תוכלו למשל עוד לדייק:

* בעיקר כדאי לשנות אצלך בראש את המשוואה שאומרת "אם אשתי לא זמינה כמוני סימן שפחות אכפת לה" או מילים דומות כאלה,

ולשנות את המשוואה ל- "אשתי פחות זמינה כי היא בלימודים אינטנסיביים ותקופת מבחנים. + מאוד יכול להיות שעבורה הודעות הן לא כ"כ אפקטיביות להרגשת הקירבה לכן לא רואה בהם חשיבות עליונה מדי + ברור ברור לי שהיא אוהבת אותי ואכפת לה ממני כ"כ! זה שהיא פחות זמינה לא סותר את זה כלל וכלל אלא רק אומר שהיא כאמור פחות זמינה עכשיו"

* שזה אף פעם לא אני נגדך אשתי או אני נגדך בעלי, וזה אף פעם כי אנחנו לא אוהבים או לא אכפת, אלא זה רק כי המציאות אינטנסיבית ולא מאפשרת את הפניות שהיינו רוצים. השורש הוא תמיד האהבה והביחד שלנו. משם יוצאים ולשם חוזרים. זה הבסיס. ולא לשכוח זאת.

* לחשוב ולמצוא יחד עוד דרכים בהם ניתן להרגיש את הקירבה ולא הריחוק גם בתקופה הזו.

בין אם בשיחות והודעות, בין אם זה להסתכל בתמונות שלכם יחד כשהשני לא זמין כרגע, לשמוע שיר מקרב שמזכיר, לחשוב אחד על השניה עם חיוך ונשימה עמוקה כמה טוב שיש אותו/ה, להחביא פתקים בתחילת השבוע לכל השבוע אחד לשניה, אפילו פתק קטן של "אני אוהב אותך" ואז לקרוא גם בזמנים שאי אפשר לדבר עכשיו, להחביא כנ"ל הפתעות קטנות כמו שוקולד, תמונה, חפץ שמזכיר וכו', לחשוב על תיאום זמנים תחומים כמו תחנות יציבות ביום בהם יודעים שיש פניות וניתן לשוחח/להתכתב ואז אפשר לחכות להם ויש למה לצפות וכן הלאה.

ובעיקר - להשמיע לאשתך את הלב שלך. ולתת לה לשמוע אותו לעומק.

ולה להשמיע את הלב שלה ומה היא מרגישה וחושבת בנושא.

ויחד כאמור למצוא את מה שהכי מדויק לכם.

 

עורכת לעוד כמה נקודות ששכחתי לכתוב:

* לא הייתי ממהרת להדביק כותרת והגדרה של "תלותיות בקשר".

כי על פניו נשמע שמדובר כאן פשוט באיש שאוהב כ"כ את אשתו

ואין בכך שום פשע, להיפך זה כ"כ מדהים לקרוא את זה!

איך שכתבת "אני מאוד מאוד אוהב אותה

ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה

ולדבר איתה

אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר"

נכון!

ככה פשוט!

לא תלותיות ולא נעליים מה שנקרא אלא רק אהבה גדולה ושלמה וזכות עצומה!

התחנת עם אשת בריתך, אהבת חייך, אתם נשואים טריים ואתה פשוט רוצה לאהוב אותה ולהיות כמה שיותר קרוב אליה!

אין יותר טבעי, מקסים ומרגש מזה

 

(כל זה כאמור רק בצורה שטחית ומקריאה של הודעה ולא בא כמובן להחליף היכרות מעמיקה ולא בא להחליף איבחון כזה או אחר.

ואם כן יש עניין של תלותיות שיבוא לידי ביטוי בדברים נוספים, רבים ועמוקים, עכשיו או בהמשך, אפשר לבחון זאת בנפרד וללמוד ולעבוד על נפרדות בתוך הביחד, על מובחנות, על עצמאות רגשית גם בתוך קשר וכן הלאה.

וזה לימוד בפני עצמו שחשוב לכל איש ולכל אישה באשר הם במערכת זוגית.

אז אם יש או יהיה צורך - מצוין. אפשר ללמוד את זה. (וגם בלי תלותיות בקשר חשוב לכולנו ללמוד את זה).

אבל שוב לא הייתי ממהרת להדביק תוויות על עצמך ולהכניס אותך למשבצת של "תלותיות בקשר", בעוד אתה בסה"כ איש יקר שאוהב את אשתו היקרה...)

 

* כתבת בהודעתך שמבחינת אשתך "הודעות זה ממש לא כמו שיחה אלא משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון"

בהמשך למה שכתבתי בתחילת ההודעה, כדאי גם כאן להעמיק יחד ולראות עוד מה זה ההודעות עבור אשתך.

כי אם מבחינתה אי אפשר לדעת למה השני, אתה, מתכוון בהודעות, יכול להיות שזה זולל לה אנרגיות שאין לה כרגע עם כל האינטנסיביות והמבחנים וכו' והיא רק רוצה לדבר נורמלי עם בעלה האהוב פנים מול פנים או לפחות בטלפון ולשמוע אותו...

ואז כל ההלבשה של החששות של המוח שאומר "הנה היא לא אוהבת אותי. לפחות לא כמוני. היא שולחת 3 נקודות אז זה מה שהיא חושבת עליי רק 3 נקודות" - כל הפרשנות הזו כלל לא רלוונטית ולא נכונה ואפשר ממש לשחרר אותה ולהיות בנחת הזו שאשתי אוהבת אותי! מאוד! וחושבת עליי ולא רק 3 נקודות, אלא פשוט היא לא מסתדרת עם הפלטפורמה של ההודעות בוואסאפ כ"כ, היא לא כ"כ מצליחה להבין מתוך התכתבות, היא צריכה ישירות, תקשורת ישירה, טון, מילים, הקול שלי, אני. היא צריכה אותי! והודעות זה רק חלק פצפון של מילים שאני מקליד לה בלי הקול שלי, בלי הטון שלי, בלי החיוך שלי וכו' אז היא פחות מצליחה להבין ככה ולכן, בתוספת האינטנסיביות הגדולה שהיא נמצאית בה, היא פחות שולחת הודעות וגם כשכן זה יותר בקצרה.

אבל הכל בסדר כי אני יודע עד כמה היא אוהבת אותי ואדרבא, עד כמה אני כאדם, כאני, כמכלול, יקר לה שהיא רוצה את הדבר האמיתי ולא הקלדה יבשה של מילים בלי הקול שלי שהיא שומעת.

 

עד כאן מה שעלה לי מהקריאה.

איזו נחת אתם!

תמשיכו ככה

לבנות את בניין עדי עד שלכם 

והמון המון ברכה והצלחה בכל ב"ה

וכמובן תודה רבה מכל העם שלנו על שירותך בצבא 🙏💪

וואו הרבה נקודות מעניינותצופה אנונימי
תודה רבה!
זה ממש מתוק..לאחדשה

לפני הכל לומר שאני קוראת אותך וזו ממש מתיקות, ההתרגשות הזו מבן הזוג.
אני רוצה להתייחס לשני דברים עיקריים בתגובה:
1. עצם קיום הקשר שלכם
2. אופן התקשורת בינכם

בעיה מורכבת מאוד בציבור שלנו, שכשרוצים זוגיות מלאה על כל המשתמע מכך, אהבה, אינטימיות רגשית ופיזית, מתחתנים. למה זו בעיה?
בגלל שהחיים איך שהם מתנהלים הרבה פעמים לא מאפשרים בניה יציבה ורצופה של הקשר הזוגי- חברה דתיים בגיל של חתונה לומדים לימודים תובעניים ומתגייסים לפעמים במקביל.
ואז מה שקורה שצריך להשקיע בכמה "פרוייקטים" גדולים בו זמנית וזה מתנגש. כי ברגש- רוצים להיות אחד עם השניה, להשקיע זמן קריטי חשוב וטוב בבניה זוגית, אבל החיים קורים מסביב באינטנסיביות. הרבה פעמים תוך תקופה קצרה נכנסים להריון ואז בכלל החגיגה מכופלת.
אז קודם כל להבין את המורכבות שאתם נמצאים בה- הריחוק הפיזי שלכם במהלך השבוע, אתם לא נפגשים בסוף כל יום, לא ישנים יחד, זה לא טבעי בבניית זוגיות, בטח שלא בהתחלה. זה מייצר נדבח של קושי.
מה שאני רוצה לחדד פה זה גם אם שניכם הייתם זמינים אחת לשניה ימים שלמים- תקשורת דיגיטלית זה עדיין לא האידיאל, לכן הקושי מורגש.
מכאן מגיעה לנקודה השניה-
2. אופן התקשורת. אנחנו שונים. גברים ונשים, חייל וסטודנטית ועוד אינספור הבדלים. שפת תקשורת זה משהו שלומדים, הרבה זמן, משתנים ומשתדרגים.
השלב הראשון זה להבין- שאם אנחנו מתקשרים שונה זה לא אומר שיש בעיה ביננו. ברגע שאתה מקבל את עצם העובדה הזו אפשר להתקדם לשלב הבא- לא להסיק מסקנות על מה שהיא מרגישה כלפייך והרצון שלה. עכשיו כאן זה טריקי בגלל שבמערכת יחסית מרגישים הרבה פעמים דרך המעשים הרבה יותר מהמילים שאומרים, אבל כאן בגלל המוגבלות של המרחק חשוב לזכור, ממש לשנן מנטרה מודגשת בראש- היא אוהבת אותי וחושבת עליי גם אם היא לא עונה על כל הודעה מיד!
זה יכול להיות שבאמת יש אצלה עומס, ויכול להיות שהיא מרגישה שהיא לא מצליחה לתקשר נורמלי בהודעות ויכול להיות עוד מליון דבריפ אחרים. אבל זה לא שבגלל זה משהו לא תקין בינכם.
זה שאתה כ"כ משתוקק אליה, זה מרחיב את הלב, באמת. אבל בשבילך- על מנת לא לכאוב ולהתאכזב, כדאי לתרגל התנהלות וציפיות שונות ממה שאתה רגיל.
מה למשל?
זמנים שאתה לא ליד הטלפון בכלל- גם אם אתה ממש רוצה. אין ציפיה= אין אכזבה. (דרך אגב, אולי היא יותר נונשלנטית כי היא יודעת שלא משנה מתי היא תכתוב לך אתה תענה? אולי כדאי לייצר אצלה ציפיה? לא בכוונה אלא איזון בריא במערכת התקשורתית..)
אני מבינה שעיקר התקשורת הוא בהודעות אז אולי להוריד בכמות ולהעלות באיכות? לא כל פיפס לרשום בשניה שעולה, לרכז הכל פעם בכמה שעות?
אולי לנסות להבין מתי יותר נוח לה להתכתב? נגיד בבוקר היא רעננה ללמידה והודעות מוציאות אותה מריכוז, אז אולי בזמנים שהיא עושה הפסקה או מנוחה?

אולי למצוא עוד זמן ביום  לשיחת טלפון של כמה דקות ששומעים אחד את השניה?

ואם הצלחת לשרוד את כל האורך עד לכאן, מחזקת אתכם, בניה של בית זה הדבר הכי מתוק ומרגש שקיים במישור הפרטי, וודאי מקרב את הגאולה בפן הלאומי. עם זאת, לא להתרגש ולהיכנס לטלטלה, לוקח זמן להכיר אחד את השניה, לטוב ולמוטב, יש לכם בע"ה עד 120.
העיקר שיהיה בבריאות, בשמחה, בנחת ואהבה!
 

אולי יעניין אותך