כל משלוח הוא הכי טוב כי משמח אותי שחושבים עליי האמת

הייתה שנה שהכנתי איזה 8 סוגי עוגיות ועטפתי יפה בצלופנים קטנים ושמתי בקופסא מעוצבת יפה עם סרטים יפים

שנה שעברה זה היה בירה,פיצוחים, זיתים ועוגיות אלפחורס

לא יודעת להגיד האמת מה הכי

מה שבטוח העטיפה עושה הבדל משמעותי

לק"י

וזה היה ממש נחמד (וטעים).

חבל שהם עברו דירה😂

של משלוחי מנות

אף פעם לא עניין אותי

יותר כמו מטרד

אז פחות מעניין אותי מה מביאים

אני מביאה רק למי שטורח להביא

דואגת שיהיה פה משהו מכובד להחזיר

נטו בשביל לכבד

(לצערי מביאים פה הרבה מדי)

גאוותני. לא מכוונה ואני ממש לא כזו☺️)

אני לא מסוגלת להביא מוצרים קנויים(לא מזלזלת במי שכן כמובן אלא זה שלי)

אז אני אופה בעצמי . מאוד אוהבת לאפות.

בדכ כמה סוגי עוגיות וכו'

לגבי משלוח שקיבלתי.

זוכרת שכנה שהכניסה לי בבוקר וופל בלגי חם עם תוספות.. הילדים עדיין ישנו ואני ישבתי על זה לבדדד. היה מושלם!! 

יש לי מכשיר בבית, אבל אין ספק כשכיף יותר שמפנקים אותך.

אנחנו מטעמי כשרות זורקים/תורמים כל משלוח מנות שהוא לא קנוי..

כך שהכי משמח זה משלוח מנות שהוא קנוי.

(סליחה) מגעיל לאכול ממשפחות אחרות

חצי מהמשלוחים שמגיעים לפה בהכנה ביתית

ורובם הולכים לפח

כי אנחנו לא מגלגלים הלאה דברים ביתיים 

בתור אחת שגדלה בסופר משפחתי מה שנקרא ושוקלד רבע לשבע מבחיל אותי (לא מגעיל אבל ממש לא מרגש🙈 ויוצא מהאף)

חלום שמישו יביא לי ביתי☺️

אחרי לידות שנשים פה מבשלות ארוחות בוקר ליולדת אין טרי וטוב כזה עבורי

אני חושבת וזה מיועד לפותחת,

שאם זה משלוחים לאנשים חדשים  שאנלא מכירה זה משו אחד

ואם זה לאנשים שאני מכירה זה משו אחר.

ויש קהילות שיותר הולך שם קנוי ויש שיותר ביתי

וזה מאוד סביבת המקום ואיפה גדלת ולכן לאחת זה ברור שלא לאפות ביתי ולאחת ממש לא קנוי..

ואין נכון או לא נכון🤷

וכל אחת מה שעושה לה טוב

בכללי כל משלוח מראה שמישו חשב עלי בין אם מיחזר ובין אם לא כי הוא הכניס לי משהו וכולם ראויים להערכה 

לא חייבים להכיל שוקולד כלשהו

זה יכול להיות מוצרים שמשמשים כל בית

יין/ בירה/ נקטר

עוגיות/ חטיף/ וופלים/ נשנושים

ועוד

נכון שאין משהו נכון וכל דבר ראוי להערכה

רק כדאי להכיר את כל הצדדים

קרובה כנל יש כאלה ויש כאלה)

אמרתי גם נראלי זה קשור למאיפה באנו והורגלנו..

היות שהיה לנו סופר גדול משפחתי הרבה או אפילו רוב מה שהיה אפשר פשוט הוחזר לסופר למכירה😅

משלוחים שהוכנו בבית היו מרגשים ברמות.

דיברו פה על הכשרים אז באמת זה רק מאנשים כמובן שהכרנו  ומאמינים שהם אומרים שהשתמשו בהכשר הספציפי בהכנה.

מניחה שיש בזה גורם משמעותי לזה שאני תמיד מכינה לבד. ואצלי זה גם ההנאה שלי.. כמו שלכל ארוח או אירוע קטן אני מביאה איתי משהו וכו'

בא לך לשתף?

תמיד הייתי רוצה להיות זאת שמביאה איתה משהו, אבל אני מצליחה רק להביא משהו קנוי. 

שאני רצה איתם שנים כבר..

בדכ אביא פרווה. כמובן לא על חשבון השפיות. סה פשוט נכנס לי ברשימה שצריכה לעשות לשבת אירוח /ארוע וכו'

לא חובה.. לי זה עושה טוב

אני גם מאוד אוהבת לתת ולפנק,

אבל מטבח זה לא הקטע שלי כ"כ.

אני מנסה לפנק בדברים אחרים.

תודה שענית. 

אבל בעלי אוכל בשמחה רבה חח

אני אוכלת רק מאנשים ספציפים ורק מאכלים ספציפים

הוא להביא משלוח מנות שכולל מנות מבושלות לסעודת פורים.

המשלוחים הקנויים, מלאי הממתקים לא יודעת כמה הם עונים להגדרה ההלכתית.

פשוט כמו כל דבר- אנחנו אוהבים להגזים ובמקום לשלוח ולקבל משלוח מנות אחד ממישהו שאנחנו מכירים וסומכים על הניקיון, הכשרות וכו' ולהשתתף בשמחה אחד של השני בזה שסעודת החג שלנו כוללת מנות שלו, וסעודת החג שלו כוללת מנות שלנו, הלכנו לאיבוד. 

זה ארוחת בוקר,

זוכרת שהביאו לנו משהו כזה וזה ממש שימח אותי,

כמה דקות בכל הבלאגן לעצור ולאכול אוכל נורמלי.

לצערי לא תמיד יש לי זמן להכין ולכן רב הפעמים הבאתי דברים קנויים אבל שעטופים יפה עם ברכה בכתב יד.

מתלבטת מה לעשות השנה כי אני עם תינוקת ולא בטוחה שיהיה לי הרבה זמן

אני הרבה פעמים שמה רבע לשבע עם עוד משהו. קנוי ומשובח😉

אני דואגת להכין כמעט הכל מראש, קמה מוקדם מאוד, הולכים לקריאת מגילה ומתחילים לחגוג

לק"י

אני גם קמה מוקדם יחסית, והולכת לשמוע מגילה.

מכינה ספינג'ות לארוחת בוקר.

משלוחי מנות של הילדים, לחלקם יש חברים שלא גרים צמוד, אז זה ללכת איתם. לשלוח גם את שלנו.

לבשל, לא תמיד או בכלל אני מכינה הכל מראש. אבל אולי כדאי....

יום עליז, אבל יש בו כמה מצוות שדחוסות ליום אחד, וזה מעמיס.

יש עומס כזה להספיק,

בעלי הולך לקריאת מגילה ואז כשהוא חוזר אני הולכת והוא עם הילדים ואז צריך להספיק משלוחי מנות ובד"כ אנחנו גם נוסעים, אז לחוצים להספיק מהר הכל כדי לא לצאת מאוחר מידי..ואז להתקע בפקקים

אני לא מוכנה אחרי שנה אחת שהיה לי סיוט. לא עצמאות ולא פורים.

על משלוחי המנות בעלי אחראי בגדול וגם באים אלינו אז זה על הדרך

ספינג'ות

טוב שאת לא מכינה ברקוקש מסולת ביום פורים🤣

זה בהחלט מעמיס להתעסק עם בצק. עשיתי שנה אחת לאפות במחבת אחת אחת והצטערתי על היום שנולדתי חחחח

מכינה בשבילנו. לא כמות גדולה.

זה מה שגדלתי עליו לארוחת בוקר בפורים😅

אבל לא מצליחה בעצמי חח אז יצרתי לנו אחת אחרת משלנו

אבל יש עומס וריבוי משימות שצריכות לקרות אחת אחרי השניה ברצף..

זה בוקר עייף כי בערב לפני עוד עושים כל מיני דברים ולפעמים יש מסיבה וכו

וצריך תפילה(ארוכה, עם קריאת התורה ומגילה והכל) וכשהוא חוזר אני צריכה לצאת לקריאה גם(אין לך קטנטנים, אבל אצלי מישהו מאיתנו צריך להישאר בבית כי לקחת את הילדים לקריאת מגילה זה לא רלוונטי ויפגע במצווה של כולם)

ולסגור את משלוחי המנות אם עשינו משהו שצריך לסיים בבוקר, וכמעט תמיד זה ככה(בדכ ברמת להוציא מהמקרר ולהדביק את הצלופן, אבל עדיין זה עוד משהו)

וארוחת בוקר כי חשוב לי שיאכלו נורמלי לפני השטויות של פורים

ולחלק משלוחי מנות ואנחנו אוהבים להסתובב בנחת בישוב אצל החברים שלנו ושל הילד

ובעלי אוהב לשבת אצל הרב שלו כמה דקות

ומנחה לפני ששיכורים, זה גם ממש חשוב לבעלי

וסעודה שאו שנוסעים נסיעה קצרה למשפחה או שאוכלים פה בישוב אבל בכל מקרה מתחילים באיזור 14

קיצר זה יום כזה שאין זמן לנשום...

רק שנה שעברה הם באו איתנו לראשונה למקרא מגילה אז עשינו תורות בהחלט

אני מניחה שאצלנו סדר היום הוא שונה כי אנחנו נשארים בבית ואנשים באים אלינו. אנחנו פחות בקטע של להסתובב מלבד להורים של בעלי לכבד אותם במשלוח והם גרים 2 דקות נסיעה מאיתנו

ובעלי לא משתכר ב"ה

ואני מכינה הכל הכל לפני כי אני מאחרת בדרכ גם את הסעודה של פתיחת הצום

לחוץ לי קצת ביום תענית אסתר, וגם לפני, אבל ביום פורים עצמו אני משתדלת להנות 

וכנראה כאן נעוץ ההבדל..

מבחינתי זה המצווה והאווירה של פורים ומתאמצים על זה...

וברור שחלק זה בחירה..

וב"ה נהנים מאוד למרות העומס! זה לא סותר

נראה לי משעמם להסתובב בחוץ בפורים. לא מתחברים פה ככ. מה מצווה בזה בעצם..? מלבד התפילה כאילו ?

כי לילדים אין חברים פה קרוב אז יביאו ביום התחפשות כנראה

והשאר - בעלי דואג

אני בבית דואגת לסעודה/ קוראת תהלים

מחליפים לחיים וכאלה..

לא יודעת, אווירת שמחת פורים פשוט

 לו בכל ליבי. זה מראה לי שאוהבים אותי...
מה שכן טכנית אם אהייה כנה משלוחי המנות שאני הכי אוהבת הם משלוחים עם מצרכים סגורים.(תה צמחים, חפיסות שוקולד, בקבוק שתיה...
בעלי אוהב משלוחים של אוכל שהכינו בבית בקטנה, הוא אוכל הכל לארוחת בוקר...

קיבלתי פעם קערת מרק קוסקוס וזה היה מעדן.

ספינג' טרי

סלט מושקע

ארוחת בוקר

אני מכינה משלוחים משתדלת לפי נושא- דברים לשבת, אוכל מהמגילה, גרעינים וזרעונים...

ובזה משקיעה גם בעצמי.

בשנים האחרונות יש לנו תחפושת משפחתית, אז אנחנו מנסים שהמשלוח יהיה בקונספט שלה והברכה (מחורזת כמובן) תהיה קשורה ובעצם תסביר את התחפושת והמשלוח.

אני בעיקר זוכרת את הברכות המחזקות שכתבו אנשים בפורים תשפ"ד...

ובפורים תשפ"א, בקורונה, לא שלחנו כמעט משלוחי מנות בגלל החשש מהדבקה, אז שלחתי את הברכה (שהייתה בסגנון פורים-קורונה) לכל השכונה

(לרוב אנחנו לא מכינים אוכל בעצמנו, כי אני לא טובה בזה, ולפעמים גם לא אוכלים את המשלוחים מעשה בית שמביאים לנו, הן מטעמי כשרות והן מטעמי איסטיניסטיות... אז אלה שכאן שמכינות בעצמן - קחו את זה בחשבון🤭)

אלא אחרי אחת הלידות שאמא שלי שלחה לי מארז פרלינים ותמרים. זה החזיק אותי בחיים לכמה שבועות 😅 (טוב לקטגוריה הזו אפשר להכניס גם ארוחות ושבתות שחברות שלחו אחרי לידה)

המשלוח הכי טוב שנתתי: סלט חי עם רוטב ארוז ליד ובקבוק מיץ תפוזים שסחטתי לבד. (יש לציין שהייתי רווקה והכנתי רק כ3-4 משלוחים לחברות הקרובות 😅 פרט חשוב)

עוד משלוח שהתלהבו ממנו: שיפודי ירקות טריים עם מקלוני שומשום, חומוס וממרח טונה. 

קנויים,

על פני משלוח מנות ביתי

כל מה שבהכנה ביתית לא נעים לומר אבל, טוב עזבו. בכל מקרה אני לא משתמשת.

לדעתי חטיף עם בירה לגמרי נחמד.

זה מה שאני עושה השנה. חבילת רבע לשבע ובירה בטעמים (שניהם בצבע ירוק). עם מבצעי אושר עד יצא לי 14 למשלוח.

היה לי נחמד פעם לקבל משלוח מנות של עוגיות שוקולד צ'יפס (קנוי!) עם בקבוק אייס קפה, משהו כזה. היה נחמד לנשנש את זה במהלך היום.

אני עכשיו נזכרת ששנה שעברה, הייתה לי מכרה ששלחה קופסה קטנה עם הרינג ביתי וקרקרים, זו אחת שאני סומכת עליה ככה שהרגשתי בנוח לאכול אבל בעלי למשל - לא היה סיכוי. 

לק"י
 

נניח אותי בירה לא משמחת בכלל. ולא בטוחה שבעלי ישתה... אולי בתור המשקה המשכר של פורים (הוא נוהג לשתות קצת).

(וגם לא גרנולה, שאני לא מבינה מה טעים בזה😅 לא קשור להודעה שלך. זה פשוט רעיון שנותנים הרבה פעמים למשלוחי מנות).

אבל באמת משהו ביתי אולי עדיף לתת כשיודעים שרוב הסיכויים שזה ייאכל. כי חבל על העבודה, אם לא.

לכל העולם..

שכנים ומשפחה בעיקר וחברות

ולפי הודעות שמקבלת אחכ ובקשות מתכונים אז אני מניחה שנאכלו(יכולה לחיות בהרגשה של אולי משקרים עלי וסתם שלחו אבל פחות כזו..)

אבל באמת זה כאלה שמכירים אותי כבר שנים ויצא גם שביקשו ממני להכין עבור שמחות כמו בריתות וכו'

אני לא עובדת בזה אבל מסייעת למשפחה קרובה עם המתוקים.

מה שכן באמת צריך לציין כשכאני מכינה לאחרים אני מקפידה על הכשרים הכי מהודרים וגם כותבת בפתק מה ההכשר שהשתמשתי בו

יחד עם יוגורט ודבש זה החיים.

אשמח ממש לקבל לאורך כל השנה 😄

(זה היה חלק מארוחת בוקר שקיבלתי מארגון נשות חב"ד. ארוחה שיכלה להספיק לעוד כמה אנשים. כך שרעבה לא נשארתי😅).

זה בדיוק מה שחיפשתי!

לק"י

או שגם 2 דברים שונים באותה ברכה זה בסדר.

באמת צריכה לברר.

לק"י

אבל לא הכרתי את המנהג.

ובאמת בגוגל ראיתי שלא צריך (לדיעות מסויימות לפחות).

ז"א 2 מנות שונות עם ברכות שונות

המתנות לאביונים צריך 2 מתנות אבל כל אחת יכולה להיות מנה אחת

שתי ברכות לאחד זה החובה במשלוח מנות

ומתנות לאביוני זה לשני אנשים מעות אחד או אחד שקוראים לזה

אבל לפי מה שידוע לי אין חובה הלכתית שיהיו שתי ברכות שונות.

https://www.yeshiva.org.il/ask/63701

משלוח מנות - ברכות שונות | דין | שאל את הרב

אם את מכירה מקור שכותב שזו חובה - אשמח לראות. 

מילדותי שלמדנו ככה

מעניין באמת 

לאו דווקא ברכות שונות

אפשר 2 מנות מאותה הברכה

שנים רציתי להכין משהו בייתי והבאסתי על עצמי שזה םרויקט גדול מידי בשבילי..

ואז גיליתי שהרבה אנשים ממש לא אוהבים דברים בהכנה ביתית מאז אני נרגעת;)

כריכוני קוראסון עם גבינת שמנת וסלמון מעושן/ חביתה וירקות.

הכי טוב שקבלתי- ספינג' עם פתק חנוכה שמח 😂

לכי למאפיה הקרובה למקום מגורייך, קני קרואסונים בטעם חמאה (ריקים). חצי אותם באמצע ומרחי גבינת שמנת 30%. רחצי עלי חסה והניחי מעל הגבינה. חתכי סלמון מעושן/ הכיני חביתה והניחי מעל החסה. חתכי מלפפון לפרוסות דקות והניחי מעל.

בהצלחה 😂

שעל הבוקר היו מביאים פיצה רותחת

וזה היה כל כך במקום לאנשים שחוזרים מהמגילה מורעבים

המשלוח הטוב ביותר שקיבלתי לא היה בגלל מה שהיה בתוכו כי הוא היה משלוח "מעפן"

אבל המכתב שקיבלתי ממי שקיבלתי אותו זה מה ששינה את ההסתכלות על

המשלוח שלו ועל משלוחי מנות בכללי!

כלל קוסקוס עבודת יד דק דק, מרק עשיר ולחם בית. הכל היה חם ועשיר וטעים ממש והצטרף לארוחה שלנו.

אני ממש אוהבת ששולחים לי אוכל בית וחם (או שניתן לחימום) כיוון שאני עצמי לא מאוד בשלנית.

לצערי אני שולחת משלוחים קנויים (לא ידעתי שיש לאנשים העדפה לזה 😄) והם כוללים בדר"כ עוגה/רבע לשבע/עד חצות עם בקבוק שתיה קלה/בירה/יין על פי הקירבה.

כאן אני יוצאת ידי חובה.

אני כן מאוד מאוד משתדלת להדר במתנות לאביונים כפי כוחי והלוואי שהקב"ה יאפשר לי לתת עוד.

פשוט מעניין אותי.

זו לא שאלה למעשה, אני שולחת משלוחים קנויים.

אבל אני באמת תוהה לגבי הבנות שאמרו שהן לא אוכלות משלוחי מנות ביתיים - מה הסיבה?

כשרות/ניקיון?

האם אתן לא אוכלות במסעדות?

האם שם יש יותר הקפדה על כשרות וניקיון על פי דעתכן?

לא שואלת כשאלת התרסה - רק מתעניינת ובאמת רק מי שזורם לה לענות 💛

בררנית מאוד באוכל

וגם במסעדה יש לי את המנות הספציפיות שלי

מבחינת כשרות במסעדה יש הכשר... 

וניקיון- זה תלוי מי הביא לי את המשלוח

אני לא אוכלת הרבה מחוץ לבית וגם אז במקומות עם סטנדרט גבוה

להרבה אנשים פרטיים יש סטנדרטים מאד נמוכים של ניקיון

האמת אני בקושי אוכלת בחוץ וקשה לי לקחת מוכן על גבול הבלתי אפשרי

אבל מכינה בעצמי חלק

טרלול

על עצמך את סומכת חחחח

סתם באמת זה הגיוני

כי זה שאת לא אוהבת לקבל מוכן

לא אומר שמי שאת נותנת לו משלוח לא ישמח לקבל מוכן...

איך זה שבמסעדה אני כן אוכלת?

לא יודעת לענות על זה, אולי כי לא רואה מי בישל.

יש אירועים, נגיד חתונות שמגיעה ורק מלראות את המטבח מהצד הולך התיאבון.

אצל חמותי למשל, למרות שהיא הבנאדם הכי נקי שיש בעולם יש מאכלים שלא משנה מה אני לא אוכלת אצלה.

אצל אמא שלי כנל, לא מתחשק לי.

אצל אחרים זה משתנה, מגיל 0 אני בררנית, זה לא משהו חדש ואני חיה עם זה בטוב.

עוד נקודה חשובה - אצלנו באופן כללי כמעט כולם מביאים משלוח קנוי. רק בודדים הביאו בהכנה ביתית.. זה היה חריג. 

העליתן נקודות מעניינות.

בנושא הכשרות אני באופן אישי חושבת ששכנה יראת שמיים שמעידה על הכשרות אצלה במטבח טובה אלפי מונים מכשרות בסיסית של מסעדה שהבעלים והעובדים שלה אינם דתיים.

זאת דעתי הצנועה לפחות.

מאחלת לכן משלוחי מנות סגורים בלבד 😃

מבחינת כשרות יש אנשים שאסמוך עליהם, וגם על מסעדה אמינה שיש לה הכשר טוב נסמוך.

אבל מבחינת איסטיניסטיות - מסעדה זה הכי גרוע... אצל אנשים פרטיים - יש כאלה שכן אסמוך עליהם, ויש כאלה שאכריח את עצמי לסמוך עליהם כדי לא לפגוע (אם אני אוכלת אצלם) ויש כאלה שגם זה לא...

(הכי אני סומכת על חמותי, כי היא איסטיניסטית יותר ממני. והאמת שהיא לא תאכל אצלנו🤭 כי הבית שלנו לא נראה עם תנאי ניקיון משופרים🙈🙈🙈)

בכיתה ז חברה הביאה יוגורט, גרנולה ביתית, תפוח וסירופ מייפל.

זוכרת את התחושה של "ילדה גדולה" שלא מקבלת שקית ממתקים. והיה ארוחת בוקר ממש מפנקת.

מאז הכנתי ונתתי גם יותר מפעם אחת

היה לשכנה לא דתיה, שהיתה לי מולה אי נעימות.

היו כמה ימים שהתחמקנו זו מזו, ובפורים החלטתי לנצל את משלוח המנות ולהתפייס.

אני באמת לא זוכרת מה הוא הכיל, אבל היא כל כך שמחה והתרגשה שהגעתי להתפייס, ואחר כך גם ישבתי אצלה איזה שעה לדבר (כן, כן, באמצע פורים...), וזה זכור לי כל כך לטובה.

מין תחושה שזו ממש מהות המצווה.

זה באמת כל הסיבה למצווה לקרב ולהתקרב לאנשים רחוקים ממך!

את בין היחידים שיכולה להגיד בשלימות "אני קיימתי את מצוות היום, את מצוות משלוח מנות"!!

מאז שעברנו לבניין שלנו אנחנו מקפידים לחלק משלוח מנות לכל השכנים. רובם לא דתיים. חלקם מחזירים לנו משלוח קנוי, חלקם לא, אבל אנחנו ממש לא נותנים מתוך רצון לקבל חזרה.

בשנה השניה או השלישית כאן, עלתה השכנה מלמטה והביאה לנו משלוח מנות מלא עוגיות ביתיות שוות וציינה בפנינו שהלכה לאפות אצל אמא שלה כי המטבח של אמא שלה כשר. כ"כ התרגשנו מהמחווה ומזה שהיא השקיעה ככה בשבילנו שזה באמת אחד המשלוחים היותר זכורים לי. 

עוד לפני שבכלל הייתי נשואה, היה מאחותי. היא נכנסה על הבוקר עם פנקייקים, תוספות, שקיות שוקו (גם לאח שלי שעדיין לא היה נשוי).

אל דאגה, היא כבר הבינה שזה היה מטורף והיא כבר לא בכיוון של זה.. חח

הכי מושקע שהבאתי- הסלסלה של כיפה אדומה- מגוון עוגיות ביתיות, 2 לחמניות, מטבל עגבניות ובקבוק מיץ תפוזים.

אנחנו לא עושעים הרבה משלוחים, אז אני מרשה לעצמי להשקיע, כמובן בהתאם ליכולות שלי. באותה שנה אני גם לא עבדתי, אז היה לי הרבה זמן להשקיע.

* אני מדברת על שני המשלוחים האלה הרבה, אז כתבתי מאנונימי כדי שלא יזהו

תמיד מקנא באלה שמקבלים דברים שווים כמו ארוחות בוקר, עוגיות שוות וכאלו....

אבל כן קיבלתי משלוח עם מוצרים בריאים (באופן יחסי) וזה שימח כי אני מעריכה שמשתדלים על בריאות וגם לפעמים קשה להשיג את המוצרים האלו או שהם קצת יותר יקרים מהרגיל

וסתם הערה לי כואב הלב על כל מה שנזרק לפח

אישית מעדיפה שלא יביאו לי ממתקים מוגזמים או מליון חטיפים

כן נחמד משהו איכותי כמו שוקולדים שווים או דברים אכילים שלאו דווקא מתוקים שיכול להיות שימושי

להבנתי יש בסיס הלכתי משמעותי לא לצום כל עוד יש לך תינוק מתחת לגיל שנתיים.

הרב שלנו פוסק להתחיל לצום ואם מרגישים קושי שוברים, בלי קשר לגיל התינוק. צום גדליה זה הצום שהכי קל להתיר לשבור

לא צמה בהריון ועם תינוק עד גיל 24 חודשים, בלי קשר להנקה.

יצא לי לצום עם יונק בן יותר משנתיים.

אחרי הרבה שנים שבהן לא צמתי בכלל את הצומות הקלים, בגלל רצף של לידות.

היה לי מוזר לחזור לצום.

בפועל הצום עבר לי ממש בסדר ולא הרגשתי אותו בכלל.

וגם לא עד גיל שנתיים של התינוק בלי קשר להנקה..

אבל אם את מניקה תינוק בין יותר משנתיים אז לא צריכה לצום

עד 24 חודשים מהלידה, בלי קשר להנקה.

אף פעם לא היה לי מצב עם ילד בן פחות משנתיים שלא יונק ובלי הריון.

אבל צום עם הנקה של בן יותר משנתיים יצא לי.

וואלה

אם היתה שנה מעוברת ועברו 24 חודשים לפני גיל שנתיים, אז כבר צריך לצום.

ווי הקטנה שלי חגגה שנתיים לפני שבוע ובעלי אמר שראוי שאצום

וואלה לא צמתי צומות קלים שניייים....

טוב

אולי אצום עד חצות אם כבר הגעתי עד הלום.

גם אם הוא יותר משנתיים.. חשבתי שזה ברור אבל אולי לא חח כנראה תלוי פסיקה

אצלי יש גם פוסט טראומה ובעיתיות לצום בגלל העבר בהריון אבל זה לא קשור כל עוד אני מניקה גם ככה אמרו לנו שלא צריכה ושכשאני אפסיק אז לפרט ולקבל פסיקה ספיציפית..

עד גיל שנתיים, בין אם מניקה ובין אם לא.

יצא לי לפעמים לצום בין הריונות. כשהתינוק היה בן שנתיים ועוד לא הייתי בהריון...

אבל יודעת שלא כולם ככה...

אבל יש גם דעה שבכללי שנתיים. ויש שרק בהנקה.

היו כמה שנים טובות שצמתי עד שמשהו קרה עם הגיל ואולי קצת בגלל הורמונים של טיפולים ונהיה לי קשה מדי. אח''כ אני כמה ימים מרגישה לא טוב בגלל זה אז הפסקתי בהתייעצות עם רב.

בשלב שלך לרוב אני מניקה אבל לרוב הגוף גם לא במצב לצום, עדיין עוד לא עברה שנה. יש לך את מי לשאול?

בכל מקרה אם בצום את עם התינוק והילדים ומתחילה להרגיש רע אז אישית הייתי שוברת בכל מקרה, בצומות הקלים. כי 'חולה' פטור. וזה לא יו''כ שאת אמורה לעשות הכל כולל לשכב ושהבעל לא יתפלל כדי לצום.

אם אני לא מניקה ולא בהריון

וזה אכן מוזר, גם אחרי כמה צומות כאלה (במיוחד שתכננתי להיניק שנתיים לפחות, אבל הקטנה הנוכחית וגם זו שלפניה לא השתתפו איתי ברצון הזה)

ואני לא רואה שום עניין בצומות, אם יש לי אפשרות לא לצום אני לא יצום. לתפקד עם הילדים זה לא כל כך קל גם כשאני לא בצום ובצומות אני אמורה לתפקד גם במקום בעלי...

בהריון ובהנקה עד שמרגישה חולשה ואז שוברת. בהנקה אם התינוק מבוסס רק על זה ולא אוכל עדיין גם מוצקים גם אז יותר קל לשבור.

לא רואה סיבה להקל על עצמי (הצומות שלי סבבה בדכ) ומשתדלת לצום כמה שיכולה..

באמת שלא יודעת, אבל צומחת קשה לי בטירוף. אני נהיית שבר כלי.

אז יש פעמים שהייתי מתחילה שוברת. הפעם הרגשתי מראש הגדול עלי ממש. כל החסידים בעיקרון הבנות לא צמות צומות קלים, אז מסתמכת על זה.

ממש לא כל החסידים, נכון שיש הרבה שהבנות לא צמות אבל מלא חסידויות שהבנות צמות את כל הצומות.

עבדתי עם סוגים שונים של חסידות וכולל לא צמו, גם רווקות

אני לא צמה בהריון ובהנקה, בלי קשר לגיל של התינוק

מי שבהריון או שעדיין לא עברו שנתיים מהלידה, לא משנה אם מניקה או לא, לא צריכה לצום צומות קלים

אני הפסקתי להניק בגיל כמה חודשים ועדיין לא צמתי עד שהגיעו לשנתיים

עד גיל שנתיים- לא צמתי

מגיל שנתיים- עם הנקה- לא צמתי

כמובן כיפור ו 9 באב צמתי גם צמתי בתחילת הריון, בסוף הריון בהנקה מלאה ובלי.

אבל בקלים- יש מקום להקל לידיעתי.

אז באמת ב 11 כבר שברתי את הצום.

עם קטנטנים בבית ואני כבר בלי כוחות

עוד לא התאוששתי מעייפות של החג, הייתי ערה רוב הלילה כי תינוקי חולה, כאב לי הראש וחלשה אז הרגשתי שזה הדבר הנכון. וילון כיפור נתכונן יותר!

בדרכ צמתי בסדר. נראה לי פשוט שילוב של החג והיום יום.

היה לי משמעותי לשמוע אותכם.

תודה❤️

לא פשוט...

לפני כיפור נערכים מראש, הרבה מים, ענבים, הכנה נפשית...

נשים לא צמות צומות קלים...

לא משנה מה הסטטוס שלהם

אני השנה פעם ראשונה מזההרבה זמן שאני לא מניקה/הריון... אבל החצי במילואים

אז הולכת לפי מנהג אמא...

מישהי ממש דתיה שעבדתי איתה בעבר

שאלתי אותה אם צמה, באיזה צום (לא כיפור או 9 באב)

אמרה לי אני אמא, אימהות לא צמות

מעניין אם זה מבוסס על משהו (הלוואי...)

למה מרגיש מוזר ולא שייך לצום?

האמת שאני תמיד מרגישה שאני אחת הנשים הבודדות שצמות ולא מבינה למה זה. אם אני לא בהריון או מניקה למה שלא אצום?

זוכרת תמיד את אמא שלי צמה בכל הצומות ואת כל הנשים שהכרתי. אני חושבת שכל עוד לא הוחלט לבטל את הצומות הקלים אין סיבה שמי שיכולה לא תצום.

כמובן שכל אחת תעשה את המנהג שלה, נראה לי שבציבור החרדי מאוד רווח שנשים לא צמות צומות קלים.

בילדות שלי אמא שלי מעולם לא צמה צומות קלים,

חמותי לא תמיד צמה, היה לי מורות שנהגו לא לצום.

אז לא כזה טבעי לי כמו שלך.

וכמובן אפקט ההשפעה של הצום.

הדרך היחידה שלי לצום זה למות בערך. לא מסוגלת לעשות את זה על צום קל. התאומות הלא קלים זה מסירות נפש בשבילי.

אם כל-כך קשה לך לצום אז זה דין אחר. מי שאין לה בעיה לצום, או שיש לה קושי רגיל כמו כולם אז אני מסכימה עם @רק לרגע9 , אני גם לא מבינה למה כל-כך רווח שנשים לא צמות.. אני תמיד צמה מה שיכולה ולא עושה לעצמי הקלות. גם יש גברים שקשה להם לצום, אז הם יגידו שהם פשוט לא צמים? כמובן במקרים רגילים ולא קיצוני כמו שאת מתארת על עצמך.

כן אני עושה הקלות וכן אני לא צמה כל עוד יש לי סיכוי לעבור את זה.

המכון יש גברים שקשה להם ואני לא מודדת את עצמי מול אף אחד.

וכן מבינה את זה שבקהילות רבות נשים לא צמות באופן גורף חוץ מצומות כבדים יותר.

אישה יש לה בית לנהל וחייבת לתפקד. הגוף שלה עובר מליון תהליכים ומעברים וזה קשה יותר מגבר.

לא באה לשכנע, רק מסבירה איך אני רואה את זה.

וכמו שכתבה @אונמר

אנחנו הנשים עוברות בכל יום תהליכים ושינויים בגוף מה שגבר לא עובר כל חייו

אז איך אפשר בכלל להשוות..?!

אישית אני צמה רק כשאני מרגישה 100 אחוז טוב (בלי קשר לצום) וכשאני יודעת שאוכל לנוח ולא להתאמץ כל היום.

מיום כיפור!

יצא לי לצום בחודש שביעי, שמיני, בהנקה מלאה וגם כמה ימים אחרי לידה ולא פחדתי כ"כ מהצום כמו עכשיו... כעת בתחילת הריון והבחילות זה נוראי! אם אני רעבה אני כאילו חייבת מיד לאכול, איך אצום עם הבחילות? אני גם מקיאה ואז....עעע... אי אפשר לשטוף את הפה . זה נורא.

אני לא רב ואין לי מושג, רק זוכרת שבאמת ממש ממש קשה צום בתחילת הריון

גם אם יש מקרים שמותר לשבור את הצום וגם אם יש דרך מותרת לשטוף את הפה

זה קטע לא ידעתי שאצל חרדים לא נהוג

אני מהבת מצווה עד הריון ראשון לא פספסתי צום אחד..

וכולם צמו אצלי בבית, אמא שלי תמיד צמה. דתיים לאומיים רגילים אם המגזר משנה.

אגב היום יהיה לי הרבה יותר קשה לחזור לצום. אבל אם יש היתר כלשהו אני לוקחת אותו, שזה שנתיים מהלידה

חפץ מעבר זה דבר טוב בעיקרון בעיני כאמא. עוזר להרדם, להרגע, להיפרד. בלי להרוס את הפה ואת נשימת האף למשל כמו מוצץ או בקבוק.

פשוט אצל המתוקה שלך זה נשמע קצת קיצוני. בפארק ובכל מקום. אז אפשר לעשות איזו חשיבה כמו שאז דובר בשרשור ההוא.

אני לא בטוחה שבובה חדשה תועיל לזה ספציפית. אין עוד בובות בבית? אפשר לעודד אותה להרחיב ולשחק גם איתן. לשחק איתה קצת ואז לשחרר אבל לא מאמינה שזה יתקרב לאיך שהיא עם הדובון...

לגבי מתנה אני בעד מה שכיף לגיל שנתיים- בובה ילדה ועגלה קטנה, מגנטים, כלי מטבח, פירות לחיתוך, אפשר ערכות כאלה של מליסה ודאג של גלידה, פיצה וכד'. ממש אוהבים בגיל הזה. וזה מעודד דיבור בשפה באופן טבעי משחקי ונכון לגיל... עם מגנטים אפשר לבנות בתים לחיות. בגיל הזה העבודה טבעית וכיפית עם כל האמצעים שהילדים אוהבים. את יכולה להכין איתה ארוחה לדובי ולעוד כמה בובות. להתחיל לשחק שהן משמיעות קולות או מדברות אם היא בשלה ואם לא אז עדיין לפעול עליהן בלי לתפעל אותן.

אז זה יעזור לה להתחבר אליה טוב יותר מאשר בובה שקיימת בבית... (אבל לא בטוח שזה יעבוד - לפני כמה זמן הלכתי איתה ועם אחותה הגדולה יותר, שרצתה בובה של חתולה, ואחרי שבחרתי בשבילה הצעתי לקטנה שתי בובות קטנות וזולות שתבחר אחת מהן, והיא בחרה בדובי קטן בהתלהבות - אבל כמה רגעים אחר כך זרקה אותו לרצפה בחוסר אכפתיות...)

אני אתייעץ גם עם קלינאית התקשורת שיש לה עכשיו, אבל בכל זאת - יש לך רעיונות איך למתן את הקשר שלה עם הדובי? והאם באמת צריך לעשות את זה כבר בגיל הזה?

תודה על שאר הרעיונות!

מגנטים יש לנו בבית והיא לא ממש מתעניינת בהם. עגלה ובובה היא אוהבת מאוד (יש לנו עגלה אחת, קצת מפורקת, אולי באמת אפשר לקנות חדש), אבל היא לא מגוונת את המשחק בבובה ככה (ולרןב שמה בעגלה את הדובי שלה). שאר המשחקים שהכרת באמת פגשנו אצל קלינאית התקשורת והיא נהנתה. החשש שלי שהחלקים של המשחק יתפזרו מהר מאוד ולא יהיו שמישים למשחק, כמו שקרה להרבה משחקים אחרים שקניתי במהלך השנים...

אבל אולי באמת צריך להשתדל עם זה באופן מיוחד, ולקנות משהו ולשמור עליו באדיקות בשבילה... (זה או ר גם לשמור עליו מפניה לפעמים🙈)

שאם זו מטרה איתה אז צריך איכשהו לעבוד על להרחיב גם אם לא קורה לבד. קצת להאכיל, לנדנד, לתת בקבוק... כמובן עם מלל מתאים וחזרתי. העבודה בעצם על השפה משולבת בעבודה על המשחק בגיל הזה. אם היא לא מוותרת על הדובי אז לגוון בסוג המשחק איתו. אם מוכנה לבובה אחרת אז אפשר אותו דבר כמו שעשתה עם הדובי, הבנת את הרעיון? לגוון בדבר אחד שישאיר אותה באזור בטוח שהיא תוכל להתפתח בו.

יכול להיות שאם היא תבחר בובה יפה בעצמה היא יותר תשחק. וגם עגלה זה אחלה לגיל הזה אם מה שיש כבר עשה את שלו. ומגנטים, שוב, צריך קצת ללמד, קצת לשבת, לתת ביטחון... נגיד בשבת אפילו קצת להקדיש לזה. לא צריך שעות.

לגבי הדובי בכללי, היא באמת קטנה... פשוט כמוך הייתי נגעלת מזה בפארק בקופ''ח או בקניון. אז משאירה באוטו או בתיק. או דברנו אז נראה לי על שקית מיוחדת שתהיה ''הבית שלו''. ברמה הזאת. לא צריך גמילה בגיל שנתיים. בעיני לפחות.

יכול להיות שבעבר משחקים נעלמו כי היו לך הרבה קטנים? אולי זה יהיה שונה עכשיו. ברור שזה קורה אבל אצלי נגיד לא בקצב וברמה שאת מתארת. אבל זה גם הרבה פחות ילדים. בכל מקרה גם בובה ועגלה עובד. ובלי קשר לשפה גם בימבות כיפיות לגיל... לכי עם הלב.

(6.5) יש בובה שהוא מאד אוהב ושמיכה שהוא מאד אוהב

לא רואה בזה בעיה

כן הרחבנו את מעגל השמיכות והבובות

אבל הוא שומר אמונים לאלה האהובים

ולפעמים אנחנו צריכים לחפש אותם כשהם נאבדים והוא לא יכול לישון בלעדיהם

נראה לי קצת דרמטי לדבר על בעיות כאלה בגיל שנתיים

זה טבעי שיש בובה אהובה

אלא אם היא הולכת איתה כל הזמן צמוד גם נניח לגן

כרגע זה טוב מבחינתי, כי היא עדיין בשלב ההסתגלות.

באמת זו שאלה, אם זה באמת לא טוב...

(יש לי עוד בת שהייתה לה בובה מסוימת אהובה בגיל הזה, אבל לאט לאט נוספו לה עוד בובות. ובגיל חמש בערך היא איבדה בהן עניין לגמרי... ועוד בת שאהבה לישון עם חיתול טטרה מגיל צעיר מאוד, ונגמלה מזה רק בגיל שמונה בערך. אני לא ראיתי בזה רע, אבל חמותי ששמעה על זה הייתה בהלם... וגם הילדונת שמעליה מכורה לכרית מסוימת, אבל בעיקר בשינה או כשהיא צריכה התפנקות, היא לא צריכה אותה בגן למשל... מעניין שאצלי רק הבנות התמכרו לחפץ מעבר🙃 ויש אחת שלא...)

אם היא עוזבת אותה לפעמים או ממש צמודה אליה

אצלי רק הוא עם חפצים כאלה

(ועוד אחד היה מחובר למוצצים שלו)

אבל הוא אף פעם לא לקח לגן את השמיכה/ בובה

היא כן מסוגלת להסכים לעזוב אותו כשחייבים, למשל כשנוטלים ידיים בבוקר או כשמתקלחים (אבל לפעמים קשה לה).

נשמע קצת יותר מדי

אבל היא עדיין קטנה

יש לזה הרבה זמן להתאזן לבד

אני לא מבינה בזה

אבל הבת שלי בגיל שלה וכרגע היא מאוד מאוד אוהבת עגלות של בובות

ימים שלמים היא משחקת בזה

גם בימבה היא אוהבת

אבל אולי צריך לגוון לה את יכולות המשחק, וזה מה שאני מתלבטת...

אני חושבת שזה ממש לגיטימי וטוב להתפתחות הרגשית שיש בובת מעבר בגיל הזה ואף לא רואה חשש שזה ימשיך לגיל מאוחר יותר. בסופו של דבר אף ילד לא ימשיך להידבק לדובי לעולמי עד, זה עובר לבד..(בניגוד למוצץ שכן יש חשיבות להפסיק עד גיל מסויים כי זה משפיע על תפקודי הפה).

את אמא שלה ומכירה את הבת שלך הכי טוב, תקני לה מה שהיא אוהבת כל משחק יכול לשרת אותה שפתית, זה הכל תלוי באיך המבוגר שלידה מעשיר אותה שפתית תוך כדי המשחק ונותן לה מודל לחיקוי.

בגיל הזה לאט לאט מתפתח משחק דמיוני. לכן אני מאד אוהבת בגיל הזה לקנות כלי מטבח, כלי רופא, אמבטייה לבובה, כלי עבודה (יותר לבנים..).

בהצלחה!

ואם המבוגר שלידה לא תמיד זמין כדי להעשיר לה את המשחק?...🙈

(ועכשיו אני קולטת שראשי התיבות שלך הם בעצם קלינאית תקשורת! נכון?)

ילדתי רגע לפני שבוע 37.

חוץ מאחד ההריונות, שבאותה תקופה לא עבדתי.

אבל תמיד ילדתי לפני התאריך.

וזה יתקבל יפה, אז למה לא לצאת מיד אחרי החגים? בעיניי זה לא מנוון זה מאוורר...

יצאתי בשבוע 35

קמתי בבוקר והבנתי שזה גדול עלי להיסחב לאוטו ומשם לעבודה

היו לי ממש מעט ימי מחלה ולקחתי על חשבוני

בשבילי זה היה מאד נכון

לנוח בבית להיות בקצב שלי

לא להטריד את הגוף במאמץ שגדול עליו

ולהגיע ללידה בנחת

ובלידה אחריה ילדתי אחרי חודש וחצי בבית (עם כלביא שהתחבר כבר לחופש של התיכונים ולידה באמצע יולי😅)

אלא אם כן ילדתי לפני..

הכי טוב זה כמה ימים לפני

לא מידי הרבה

שיהיה בשעה טובה לידה קלה

בלידה הראשונה תכננתי לעבוד עד הלידה אבל בפועל כמה ימים לפני לא יכלתי כבר ולקחתי מחלה. תכננתי לחזור לעבוד אבל לא הספקתי...

אחכ בכל הלידות יצאתי מוקדם יותר מלכתחילה כדי לנוח לפני הלידה. בחלק ילדתי מיד וחלק היו לי כמה ימים בבית. אבל כחלד, לא מחלה

בין שבוע לשבועיים

למה מנוון? גם לנוח כל היום זה מצויין לפני הלידה

תמיד הגעתי ככה מאוד רגועה ונינוחה ללידה..

בדכ השתמשתי בימי מחלה בימים האלו שלפני הלידה

אם אין לך אז אולי באמת השיקולים הם שונים

יודעת כל עובדת משרד החינוך שימי מחלה יש בשפע 🤣

אני אחרי חודשיים חופש ומרגיש שאני בקושי זזתי ועייפה. אבל התכלס אפשר לקשר את זה לסוף הריון, פריטין נמוך וכבדות כללית.

אני לא חושבת שמישהו ימחא לי כפיים אם אעבוד עד הסוף.

למדתי שאם את לא דואגת לעצמך אף אחד לא ידאג לך לצערי.

ולצאת הכי מוקדם שמתאפשר לך זו מתנה בעיניי למנוחה והכנת הגוף לקראת הלידה

איך יש לנו קטע דפוק לרצות אחרים, ואף אחד לא שם לב..

לקחתי לתשומת לבי.

אתן מחזקות אותי לצאת מיד אחרי החגים בע"ה

ילדתי אחרי שבוע

מבחינתי הייתי חייבת את הזמן קצת בבית לפני

שלא יתרגל..

אלא ישר מכבסים...

אצלנו עדיין הוא עם שמיכות קיץ, אבל בחורף שעבר קניתי פוך קטן היחסית דק שנכנס למכונה יחד עם המתים, ואני לא מצפה, נוח ממש.

גם כרבולית עבה עובדת.

ואנחנו גרים במקום קר, והיה לו סבבה בחורף

לכבס את הסדין, מגן מזרן, שמיכה*3 פלוס הכביסות מהחג היום זה יוצא לי מלא...

והפעם גם אחת הרטיבה 2 שמיכות

ואני מכבסת את המגן מזרן כי הוא עם בד מצד אחד

והפעם גם עברה למיטה לשי ופספסה גם שם אז בכלל יצא הרבה.....

מגן מרופד לא עובד עם מפספסים... וגם הניילון שלונסדק ומתחורר בכביסות מרובות ופתאום תגלי שהוא חדיר לנוזלים.

כבר הרבה זמן מחפשת

למזרן

הם ילדים, הרשרוש לא מפריע להם לישון...

רק לגדולים שלא מפספסים בכלל אני שמה מגן מזרן עם בד למעלה.

הבן שלי לא מסכים מעל הסדין-אבל זה חוסך את המגן מזרון, אבל כשיש הרבה זה נוזל גם....

והייתה לי חברה שלא הייתה שמה סדין, רק מגן מזרון עם מגבת.

ובאמת זה שלב מתיש ולי יש אחד שמפספס...

ככה שגם קל להציע את המיטות וגם זה משהו אחד לכבס במקום 2.

יש הרבה צבעוניים ועם ציורים חמודים.

מאז שעברנו לזה, הרבה יותר קל. ושמיכות בקיץ מכבסים..

קופה-פוליאסטר 360 ° גיליון מותאם אישית עמיד למים רק (ללא ציפה) סרט אלסטי סביב מזרנים כיסוי מיטת גודל מלך - AliExpress 15

אצלנו זה עזר ברוב הפעמים עם חלק מהילדים.

כל בוקר לגלגל את כלי המיטה על סדיניה וכו ולמכונה ישר, שלא יספג הריח.

ולתלות בשמש

אין מה לעשות

רק תפילה ולחכות שיגדלו. (כמובן לשלול אם זה רפואי או נפשי- שינוי, גן חדש וכו' ואז לחישות לילה יכול להועיל.

הולכים לפני השינה

ואת הגדולה גם לוקחת לפני שאני הולכת לישון

זה גנטי ממש.......

אני שמה כרבולית מתחת לשמיכה פוך, ואז רק היא סופגת את הרטיבות ואני מכבסת רק אותה כל יום.

בנוסף, ממליצה בחום על סדינית הפלא, זה משנה חיים! חוסך את הכביסה של הסדין והמגן מזרון, וגם את ההחזרה שלהם למיטה אח"כ שזה החלק השנוי עלי.

הופך את כל הכביסה להרבה יותר קלילה!

ובחורף מעל הפליז עם פוך. ככה לפעמים מספיק לכבס רק את הפליז.

וסדין ניילון. בלי ציפויים. ככה רק מנגבים.

ושמיכות פוך בגודל של תינוק (גם לילדים שכבר בגן). כי שמיכה גדולה לא נכנסת בקלות למכונה, ושמיכת תינוק כן נכנסת למכונה.

חוץ מזה אפשר כבר ללמד אותם מגיל מסויים להוריד את הסדין, להניח במקלחת עם הפיז'מה הרטובה. זה חוסך קצת התעסקות

אזור ירמיהו. המליצו לי, לא התנסיתי

יש להם אתר וגם סניף ביפו.

איפה יקר אבל אני מאוד אוהבת את הבדים 'להם והמגוון.

אולי אפשר לקבל דרגה על סמך חודשים אחרים?

תפני לחריגים

ואני לא אשאיר אותו כשאני משלמת 4,500 לחודש

מעניין אותי אם זה סכום אחיד בכל המעונות תמת כי אצלינו גם כששילמנו על תינוק קטן בלי הנחה זה היה 3700... ( לא שזה זול אבל זה פער משמעותי)

ומשתנה בין קבוצות גיל

על חודש הפרש אני משלמת 1,000 שח יותר

אני בשוק איך המחיר קופץ!!

זה היה שנה שעברה

ואם זאת תקינה מורחבת

ובחודשים הראשונים גובים עוד כ200-300 שח לא יודעת על מה

לגבי החודש, מבינה אותך....

תחשבי שילדים שמחכים בבטן עוד 5 דקות במקום לצאת כבר משלמים על עוד שנה שלמה במעון 🙈

כמה עולה אצלכם מעון/ מטפלת פרטית?

אני גם לא שולחת לתמ"ת כי אין לי הנחה והמחירים שלהם פשוט מטורפים בעיניי...

משפחתון או מעון פרטי עולה בערך 3,000

ויש גם באיזור ה2,000

ויש חצי יום ב1,000+ לא יודעת מה המטפלת נותנת שם שזה הסכום שהיא מבקשת

איפה שאנחנו הפרטי עולה עוד יותר וגם אין הבדלי גיל אז שילמתי בגיל 3 3800 לחודש לפני שנה, וזה הזול באזור שלנו

מה עכשיו תעשי?

מעצבן.

מבאס ממש

משתדלת להאמין שהכל משמים לטובה אבל קשוח

בגלל הפרש של 5 ימים.

אין מה לעשות, הגבול צריך לעבור איפשהו ומי שעל הגבול נדפק🙄

אנחנו קיבלנו דרגה ממש מהר ואז תדעי בוודאות אם אתם זכאים או לא.

נשמע כואב ממש.

נשמע קשה ממש. שלא מתייחסים ולא מעריכים.

אין לי עצות, אז רק נותנת חיבוק ומקווה שתמצאי נחת 🙏

לדעתי תחשבי רגע על משהו קטן שיעשה לך נעים כי את דואגת לעצמך. משהו שניתן לך חיבוק לעצמך.

שוקו חם.

עוגיה.

איזה שיר שמרגש אותך.

משו קליל שניתן לך חיבוק. מגיע לך.

ואחרי זה אני היתי יושבת לחשוב מה יעשה לזה סוף. משו כלשהו חייב להיות.

♥️

את ראויה להרבה טוב 😘

כשיש פער בין איך שזה נראה

לבין המציאות

שאי אפשר להתלונן

שיוצאים קטנים

קשוח

אצלנו עושים ש"ב בצהרון (לפחות אמורים. לא תמיד זה קורה. וזה בכל אופן לא כולל דפי קריאה שצריך להקריא להורים).

בעיניי ילדים שחוזרים בארבע וחצי - חמש מהמסגרות, לא צריכים חוגים ולא צריכים גינה, אלא רק בית..

במיוחד שעוד מעט יהיה חורף, וקצת אחרי זה כבר חושך.

אם חשוב לך לצאת איתם עוד, אני מציעה שתצאו לגינה רק בימים שאין חוג. אל תעמיסי עליהם ועלייך יותר מדי, יהיה לשלושתיכם יותר קל.

בהצלחה ♥️

מיותר גם לדעתי חוג. לא צריך. זה ממש מאוחר ולחוץ.

ש.ב גם אצלנו היו עושים בצהרון. בכל מקרה בגיל הזה זה לא אמור לקחת יותר מ 10-15 דק'. ואם זה יותר לעשות רק חלק ולכתוב פתק למורה.

בעיני עדיף לא להיות לחוצים מדי משיעורי בית, אם יש לך כוח וזמן צאו לגינה, ותנסו להקדים ארוחת ערב ומקלחות, להכנס מוקדם למיטה, ולהאריך קצת את הזמן שיושבים איתם לפני השינה, זה הזמן שפתאום הם רוצים לספר מה היה היום.

אוורור זה יכול להיות זמן נחת בבית עם סיפור, חומרי יצירה או משחקי דימיון, ויכול להיות יציאה לגינה.

ביום של חוג לא הייתי הולכת לגינה.

מה התוכנית, ומתי כדאי לאסוף אותם.

וגם לראות אם הילדים נהנים רוצים להישאר, או שהם רוצים לחזור מוקדם.

לפעמים יש בצהרון- חוג/ פעילות, ואולי הם לא ירצו להפסיד.

אצלינו בצהרונים עד 16:00 ולא יותר.

משתנה ממקום למקום.

בין בייביסיטר באיכות ירודה, להעלות, חוגים הוראה מתקנת לשיעורי בית...

ממליצה לך לברר עם נשים מהאזור ששמו הצהרון שנים קודמות.

למה לדחוס לו''ז? לדעתי אחרי ארבע זה כבר לחזור ישר הביתה לאכול פרי, קצת זמן אמא (משחק, יצירה, סיפור), וכבר ארוחת ערב.

אם יש הצהרון חוגים- אל תעמיס עליהם חוגים נוספים. חבל עלייך ועליהם. אם אין, אפשר יום אחד בשבוע ללכת. לא יותר. שיהיה לך בנחת.

שיעורי בית אני הייתי אוהבת להכין איתם אחרי מקלחת וארוחת ערב, כשזה או להכין שיעורים או ללכת לישון... ואז הם שמחים להכין, כי זו האופציה הטובה מבין האפשרויות...

לא אצל כולם זה עובד, כי יש ילדים שקשה להם להתרכז כשהם עייפים. ב''ה לילדים שלי זה התאים (למרות שעכשיו אני אוכלת עם זה חצץ, כשהבת בכיתה ז' נזכרת בעשר בערב שיש לה שיעורים שלוקחים שעה...).

אנחנו נגיד יןצאים לגינה רק בשבתות ופעם ב.. באמצע שבוע. אנחנו מגיעים הביתה אחרי מסגרות וזה הכי נכון לנו במיוחד שהמסגרות מאוחרות והילדים מוצפים מכל היום.

חוגים אני נותנת מגיל שהילד רוצה ומבקש ולא דוחפת לזה, וגם אז פעם בשבוע בלבד. חוג אחד. כשניסיתי אחרת זה היה לי ולהם נורא.

בנימה אישית אתן לך עצה כי נשמע שהילדים מאתגרים אותך והם במסגרת חדשה ומציפה. אם יש לך אפשרות הייתי מוציאה הכי מוקדם שאני יכולה. לי יש ילדה באלף עכשיו ואני משתדלת בימים שאני מסיימת מוקדם לאסוף גם אותה מוקדם כי מסגרת חדשה זה קשה. והכל חדש. וקל וחומר לילדים שמאתגר להם בכללי.

כשהייתי בהדרכת הורים בגישה ההקשרותית ממש דובר שם על הרעה החולה של הדור הזה שזה צהרונים. ובואי גם אני עובדת ואין ברירה וכו.

אבל בגלל שכתבת שאת צריכה את הזמן שלך הייתי במקומך לוקחת יום בשבוע בו אני מוציאה מאוחר ובכל השאר מוקדם, אם זה כמובן מסתדר לך בלוז.

לגבי אוורור, ההפך הוא הנכון. אחרי יום עמוס ילדים צריכים רק בית. משחקים, שב אם לא הספיקו, מקלחת וארוחת ערב בנחת

בהצלחה.