כל משלוח הוא הכי טוב כי משמח אותי שחושבים עליי האמת

הייתה שנה שהכנתי איזה 8 סוגי עוגיות ועטפתי יפה בצלופנים קטנים ושמתי בקופסא מעוצבת יפה עם סרטים יפים

שנה שעברה זה היה בירה,פיצוחים, זיתים ועוגיות אלפחורס

לא יודעת להגיד האמת מה הכי

מה שבטוח העטיפה עושה הבדל משמעותי

לק"י

וזה היה ממש נחמד (וטעים).

חבל שהם עברו דירה😂

של משלוחי מנות

אף פעם לא עניין אותי

יותר כמו מטרד

אז פחות מעניין אותי מה מביאים

אני מביאה רק למי שטורח להביא

דואגת שיהיה פה משהו מכובד להחזיר

נטו בשביל לכבד

(לצערי מביאים פה הרבה מדי)

גאוותני. לא מכוונה ואני ממש לא כזו☺️)

אני לא מסוגלת להביא מוצרים קנויים(לא מזלזלת במי שכן כמובן אלא זה שלי)

אז אני אופה בעצמי . מאוד אוהבת לאפות.

בדכ כמה סוגי עוגיות וכו'

לגבי משלוח שקיבלתי.

זוכרת שכנה שהכניסה לי בבוקר וופל בלגי חם עם תוספות.. הילדים עדיין ישנו ואני ישבתי על זה לבדדד. היה מושלם!! 

יש לי מכשיר בבית, אבל אין ספק כשכיף יותר שמפנקים אותך.

אנחנו מטעמי כשרות זורקים/תורמים כל משלוח מנות שהוא לא קנוי..

כך שהכי משמח זה משלוח מנות שהוא קנוי.

(סליחה) מגעיל לאכול ממשפחות אחרות

חצי מהמשלוחים שמגיעים לפה בהכנה ביתית

ורובם הולכים לפח

כי אנחנו לא מגלגלים הלאה דברים ביתיים 

בתור אחת שגדלה בסופר משפחתי מה שנקרא ושוקלד רבע לשבע מבחיל אותי (לא מגעיל אבל ממש לא מרגש🙈 ויוצא מהאף)

חלום שמישו יביא לי ביתי☺️

אחרי לידות שנשים פה מבשלות ארוחות בוקר ליולדת אין טרי וטוב כזה עבורי

אני חושבת וזה מיועד לפותחת,

שאם זה משלוחים לאנשים חדשים  שאנלא מכירה זה משו אחד

ואם זה לאנשים שאני מכירה זה משו אחר.

ויש קהילות שיותר הולך שם קנוי ויש שיותר ביתי

וזה מאוד סביבת המקום ואיפה גדלת ולכן לאחת זה ברור שלא לאפות ביתי ולאחת ממש לא קנוי..

ואין נכון או לא נכון🤷

וכל אחת מה שעושה לה טוב

בכללי כל משלוח מראה שמישו חשב עלי בין אם מיחזר ובין אם לא כי הוא הכניס לי משהו וכולם ראויים להערכה 

לא חייבים להכיל שוקולד כלשהו

זה יכול להיות מוצרים שמשמשים כל בית

יין/ בירה/ נקטר

עוגיות/ חטיף/ וופלים/ נשנושים

ועוד

נכון שאין משהו נכון וכל דבר ראוי להערכה

רק כדאי להכיר את כל הצדדים

קרובה כנל יש כאלה ויש כאלה)

אמרתי גם נראלי זה קשור למאיפה באנו והורגלנו..

היות שהיה לנו סופר גדול משפחתי הרבה או אפילו רוב מה שהיה אפשר פשוט הוחזר לסופר למכירה😅

משלוחים שהוכנו בבית היו מרגשים ברמות.

דיברו פה על הכשרים אז באמת זה רק מאנשים כמובן שהכרנו  ומאמינים שהם אומרים שהשתמשו בהכשר הספציפי בהכנה.

מניחה שיש בזה גורם משמעותי לזה שאני תמיד מכינה לבד. ואצלי זה גם ההנאה שלי.. כמו שלכל ארוח או אירוע קטן אני מביאה איתי משהו וכו'

בא לך לשתף?

תמיד הייתי רוצה להיות זאת שמביאה איתה משהו, אבל אני מצליחה רק להביא משהו קנוי. 

שאני רצה איתם שנים כבר..

בדכ אביא פרווה. כמובן לא על חשבון השפיות. סה פשוט נכנס לי ברשימה שצריכה לעשות לשבת אירוח /ארוע וכו'

לא חובה.. לי זה עושה טוב

אני גם מאוד אוהבת לתת ולפנק,

אבל מטבח זה לא הקטע שלי כ"כ.

אני מנסה לפנק בדברים אחרים.

תודה שענית. 

אבל בעלי אוכל בשמחה רבה חח

אני אוכלת רק מאנשים ספציפים ורק מאכלים ספציפים

הוא להביא משלוח מנות שכולל מנות מבושלות לסעודת פורים.

המשלוחים הקנויים, מלאי הממתקים לא יודעת כמה הם עונים להגדרה ההלכתית.

פשוט כמו כל דבר- אנחנו אוהבים להגזים ובמקום לשלוח ולקבל משלוח מנות אחד ממישהו שאנחנו מכירים וסומכים על הניקיון, הכשרות וכו' ולהשתתף בשמחה אחד של השני בזה שסעודת החג שלנו כוללת מנות שלו, וסעודת החג שלו כוללת מנות שלנו, הלכנו לאיבוד. 

זה ארוחת בוקר,

זוכרת שהביאו לנו משהו כזה וזה ממש שימח אותי,

כמה דקות בכל הבלאגן לעצור ולאכול אוכל נורמלי.

לצערי לא תמיד יש לי זמן להכין ולכן רב הפעמים הבאתי דברים קנויים אבל שעטופים יפה עם ברכה בכתב יד.

מתלבטת מה לעשות השנה כי אני עם תינוקת ולא בטוחה שיהיה לי הרבה זמן

אני הרבה פעמים שמה רבע לשבע עם עוד משהו. קנוי ומשובח😉

אני דואגת להכין כמעט הכל מראש, קמה מוקדם מאוד, הולכים לקריאת מגילה ומתחילים לחגוג

לק"י

אני גם קמה מוקדם יחסית, והולכת לשמוע מגילה.

מכינה ספינג'ות לארוחת בוקר.

משלוחי מנות של הילדים, לחלקם יש חברים שלא גרים צמוד, אז זה ללכת איתם. לשלוח גם את שלנו.

לבשל, לא תמיד או בכלל אני מכינה הכל מראש. אבל אולי כדאי....

יום עליז, אבל יש בו כמה מצוות שדחוסות ליום אחד, וזה מעמיס.

יש עומס כזה להספיק,

בעלי הולך לקריאת מגילה ואז כשהוא חוזר אני הולכת והוא עם הילדים ואז צריך להספיק משלוחי מנות ובד"כ אנחנו גם נוסעים, אז לחוצים להספיק מהר הכל כדי לא לצאת מאוחר מידי..ואז להתקע בפקקים

אני לא מוכנה אחרי שנה אחת שהיה לי סיוט. לא עצמאות ולא פורים.

על משלוחי המנות בעלי אחראי בגדול וגם באים אלינו אז זה על הדרך

ספינג'ות

טוב שאת לא מכינה ברקוקש מסולת ביום פורים🤣

זה בהחלט מעמיס להתעסק עם בצק. עשיתי שנה אחת לאפות במחבת אחת אחת והצטערתי על היום שנולדתי חחחח

מכינה בשבילנו. לא כמות גדולה.

זה מה שגדלתי עליו לארוחת בוקר בפורים😅

אבל לא מצליחה בעצמי חח אז יצרתי לנו אחת אחרת משלנו

אבל יש עומס וריבוי משימות שצריכות לקרות אחת אחרי השניה ברצף..

זה בוקר עייף כי בערב לפני עוד עושים כל מיני דברים ולפעמים יש מסיבה וכו

וצריך תפילה(ארוכה, עם קריאת התורה ומגילה והכל) וכשהוא חוזר אני צריכה לצאת לקריאה גם(אין לך קטנטנים, אבל אצלי מישהו מאיתנו צריך להישאר בבית כי לקחת את הילדים לקריאת מגילה זה לא רלוונטי ויפגע במצווה של כולם)

ולסגור את משלוחי המנות אם עשינו משהו שצריך לסיים בבוקר, וכמעט תמיד זה ככה(בדכ ברמת להוציא מהמקרר ולהדביק את הצלופן, אבל עדיין זה עוד משהו)

וארוחת בוקר כי חשוב לי שיאכלו נורמלי לפני השטויות של פורים

ולחלק משלוחי מנות ואנחנו אוהבים להסתובב בנחת בישוב אצל החברים שלנו ושל הילד

ובעלי אוהב לשבת אצל הרב שלו כמה דקות

ומנחה לפני ששיכורים, זה גם ממש חשוב לבעלי

וסעודה שאו שנוסעים נסיעה קצרה למשפחה או שאוכלים פה בישוב אבל בכל מקרה מתחילים באיזור 14

קיצר זה יום כזה שאין זמן לנשום...

רק שנה שעברה הם באו איתנו לראשונה למקרא מגילה אז עשינו תורות בהחלט

אני מניחה שאצלנו סדר היום הוא שונה כי אנחנו נשארים בבית ואנשים באים אלינו. אנחנו פחות בקטע של להסתובב מלבד להורים של בעלי לכבד אותם במשלוח והם גרים 2 דקות נסיעה מאיתנו

ובעלי לא משתכר ב"ה

ואני מכינה הכל הכל לפני כי אני מאחרת בדרכ גם את הסעודה של פתיחת הצום

לחוץ לי קצת ביום תענית אסתר, וגם לפני, אבל ביום פורים עצמו אני משתדלת להנות 

וכנראה כאן נעוץ ההבדל..

מבחינתי זה המצווה והאווירה של פורים ומתאמצים על זה...

וברור שחלק זה בחירה..

וב"ה נהנים מאוד למרות העומס! זה לא סותר

נראה לי משעמם להסתובב בחוץ בפורים. לא מתחברים פה ככ. מה מצווה בזה בעצם..? מלבד התפילה כאילו ?

כי לילדים אין חברים פה קרוב אז יביאו ביום התחפשות כנראה

והשאר - בעלי דואג

אני בבית דואגת לסעודה/ קוראת תהלים

מחליפים לחיים וכאלה..

לא יודעת, אווירת שמחת פורים פשוט

 לו בכל ליבי. זה מראה לי שאוהבים אותי...
מה שכן טכנית אם אהייה כנה משלוחי המנות שאני הכי אוהבת הם משלוחים עם מצרכים סגורים.(תה צמחים, חפיסות שוקולד, בקבוק שתיה...
בעלי אוהב משלוחים של אוכל שהכינו בבית בקטנה, הוא אוכל הכל לארוחת בוקר...

קיבלתי פעם קערת מרק קוסקוס וזה היה מעדן.

ספינג' טרי

סלט מושקע

ארוחת בוקר

אני מכינה משלוחים משתדלת לפי נושא- דברים לשבת, אוכל מהמגילה, גרעינים וזרעונים...

ובזה משקיעה גם בעצמי.

בשנים האחרונות יש לנו תחפושת משפחתית, אז אנחנו מנסים שהמשלוח יהיה בקונספט שלה והברכה (מחורזת כמובן) תהיה קשורה ובעצם תסביר את התחפושת והמשלוח.

אני בעיקר זוכרת את הברכות המחזקות שכתבו אנשים בפורים תשפ"ד...

ובפורים תשפ"א, בקורונה, לא שלחנו כמעט משלוחי מנות בגלל החשש מהדבקה, אז שלחתי את הברכה (שהייתה בסגנון פורים-קורונה) לכל השכונה

(לרוב אנחנו לא מכינים אוכל בעצמנו, כי אני לא טובה בזה, ולפעמים גם לא אוכלים את המשלוחים מעשה בית שמביאים לנו, הן מטעמי כשרות והן מטעמי איסטיניסטיות... אז אלה שכאן שמכינות בעצמן - קחו את זה בחשבון🤭)

אלא אחרי אחת הלידות שאמא שלי שלחה לי מארז פרלינים ותמרים. זה החזיק אותי בחיים לכמה שבועות 😅 (טוב לקטגוריה הזו אפשר להכניס גם ארוחות ושבתות שחברות שלחו אחרי לידה)

המשלוח הכי טוב שנתתי: סלט חי עם רוטב ארוז ליד ובקבוק מיץ תפוזים שסחטתי לבד. (יש לציין שהייתי רווקה והכנתי רק כ3-4 משלוחים לחברות הקרובות 😅 פרט חשוב)

עוד משלוח שהתלהבו ממנו: שיפודי ירקות טריים עם מקלוני שומשום, חומוס וממרח טונה. 

קנויים,

על פני משלוח מנות ביתי

כל מה שבהכנה ביתית לא נעים לומר אבל, טוב עזבו. בכל מקרה אני לא משתמשת.

לדעתי חטיף עם בירה לגמרי נחמד.

זה מה שאני עושה השנה. חבילת רבע לשבע ובירה בטעמים (שניהם בצבע ירוק). עם מבצעי אושר עד יצא לי 14 למשלוח.

היה לי נחמד פעם לקבל משלוח מנות של עוגיות שוקולד צ'יפס (קנוי!) עם בקבוק אייס קפה, משהו כזה. היה נחמד לנשנש את זה במהלך היום.

אני עכשיו נזכרת ששנה שעברה, הייתה לי מכרה ששלחה קופסה קטנה עם הרינג ביתי וקרקרים, זו אחת שאני סומכת עליה ככה שהרגשתי בנוח לאכול אבל בעלי למשל - לא היה סיכוי. 

לק"י
 

נניח אותי בירה לא משמחת בכלל. ולא בטוחה שבעלי ישתה... אולי בתור המשקה המשכר של פורים (הוא נוהג לשתות קצת).

(וגם לא גרנולה, שאני לא מבינה מה טעים בזה😅 לא קשור להודעה שלך. זה פשוט רעיון שנותנים הרבה פעמים למשלוחי מנות).

אבל באמת משהו ביתי אולי עדיף לתת כשיודעים שרוב הסיכויים שזה ייאכל. כי חבל על העבודה, אם לא.

לכל העולם..

שכנים ומשפחה בעיקר וחברות

ולפי הודעות שמקבלת אחכ ובקשות מתכונים אז אני מניחה שנאכלו(יכולה לחיות בהרגשה של אולי משקרים עלי וסתם שלחו אבל פחות כזו..)

אבל באמת זה כאלה שמכירים אותי כבר שנים ויצא גם שביקשו ממני להכין עבור שמחות כמו בריתות וכו'

אני לא עובדת בזה אבל מסייעת למשפחה קרובה עם המתוקים.

מה שכן באמת צריך לציין כשכאני מכינה לאחרים אני מקפידה על הכשרים הכי מהודרים וגם כותבת בפתק מה ההכשר שהשתמשתי בו

יחד עם יוגורט ודבש זה החיים.

אשמח ממש לקבל לאורך כל השנה 😄

(זה היה חלק מארוחת בוקר שקיבלתי מארגון נשות חב"ד. ארוחה שיכלה להספיק לעוד כמה אנשים. כך שרעבה לא נשארתי😅).

זה בדיוק מה שחיפשתי!

לק"י

או שגם 2 דברים שונים באותה ברכה זה בסדר.

באמת צריכה לברר.

לק"י

אבל לא הכרתי את המנהג.

ובאמת בגוגל ראיתי שלא צריך (לדיעות מסויימות לפחות).

ז"א 2 מנות שונות עם ברכות שונות

המתנות לאביונים צריך 2 מתנות אבל כל אחת יכולה להיות מנה אחת

שתי ברכות לאחד זה החובה במשלוח מנות

ומתנות לאביוני זה לשני אנשים מעות אחד או אחד שקוראים לזה

אבל לפי מה שידוע לי אין חובה הלכתית שיהיו שתי ברכות שונות.

https://www.yeshiva.org.il/ask/63701

משלוח מנות - ברכות שונות | דין | שאל את הרב

אם את מכירה מקור שכותב שזו חובה - אשמח לראות. 

מילדותי שלמדנו ככה

מעניין באמת 

לאו דווקא ברכות שונות

אפשר 2 מנות מאותה הברכה

שנים רציתי להכין משהו בייתי והבאסתי על עצמי שזה םרויקט גדול מידי בשבילי..

ואז גיליתי שהרבה אנשים ממש לא אוהבים דברים בהכנה ביתית מאז אני נרגעת;)

כריכוני קוראסון עם גבינת שמנת וסלמון מעושן/ חביתה וירקות.

הכי טוב שקבלתי- ספינג' עם פתק חנוכה שמח 😂

לכי למאפיה הקרובה למקום מגורייך, קני קרואסונים בטעם חמאה (ריקים). חצי אותם באמצע ומרחי גבינת שמנת 30%. רחצי עלי חסה והניחי מעל הגבינה. חתכי סלמון מעושן/ הכיני חביתה והניחי מעל החסה. חתכי מלפפון לפרוסות דקות והניחי מעל.

בהצלחה 😂

שעל הבוקר היו מביאים פיצה רותחת

וזה היה כל כך במקום לאנשים שחוזרים מהמגילה מורעבים

המשלוח הטוב ביותר שקיבלתי לא היה בגלל מה שהיה בתוכו כי הוא היה משלוח "מעפן"

אבל המכתב שקיבלתי ממי שקיבלתי אותו זה מה ששינה את ההסתכלות על

המשלוח שלו ועל משלוחי מנות בכללי!

כלל קוסקוס עבודת יד דק דק, מרק עשיר ולחם בית. הכל היה חם ועשיר וטעים ממש והצטרף לארוחה שלנו.

אני ממש אוהבת ששולחים לי אוכל בית וחם (או שניתן לחימום) כיוון שאני עצמי לא מאוד בשלנית.

לצערי אני שולחת משלוחים קנויים (לא ידעתי שיש לאנשים העדפה לזה 😄) והם כוללים בדר"כ עוגה/רבע לשבע/עד חצות עם בקבוק שתיה קלה/בירה/יין על פי הקירבה.

כאן אני יוצאת ידי חובה.

אני כן מאוד מאוד משתדלת להדר במתנות לאביונים כפי כוחי והלוואי שהקב"ה יאפשר לי לתת עוד.

פשוט מעניין אותי.

זו לא שאלה למעשה, אני שולחת משלוחים קנויים.

אבל אני באמת תוהה לגבי הבנות שאמרו שהן לא אוכלות משלוחי מנות ביתיים - מה הסיבה?

כשרות/ניקיון?

האם אתן לא אוכלות במסעדות?

האם שם יש יותר הקפדה על כשרות וניקיון על פי דעתכן?

לא שואלת כשאלת התרסה - רק מתעניינת ובאמת רק מי שזורם לה לענות 💛

בררנית מאוד באוכל

וגם במסעדה יש לי את המנות הספציפיות שלי

מבחינת כשרות במסעדה יש הכשר... 

וניקיון- זה תלוי מי הביא לי את המשלוח

אני לא אוכלת הרבה מחוץ לבית וגם אז במקומות עם סטנדרט גבוה

להרבה אנשים פרטיים יש סטנדרטים מאד נמוכים של ניקיון

האמת אני בקושי אוכלת בחוץ וקשה לי לקחת מוכן על גבול הבלתי אפשרי

אבל מכינה בעצמי חלק

טרלול

על עצמך את סומכת חחחח

סתם באמת זה הגיוני

כי זה שאת לא אוהבת לקבל מוכן

לא אומר שמי שאת נותנת לו משלוח לא ישמח לקבל מוכן...

איך זה שבמסעדה אני כן אוכלת?

לא יודעת לענות על זה, אולי כי לא רואה מי בישל.

יש אירועים, נגיד חתונות שמגיעה ורק מלראות את המטבח מהצד הולך התיאבון.

אצל חמותי למשל, למרות שהיא הבנאדם הכי נקי שיש בעולם יש מאכלים שלא משנה מה אני לא אוכלת אצלה.

אצל אמא שלי כנל, לא מתחשק לי.

אצל אחרים זה משתנה, מגיל 0 אני בררנית, זה לא משהו חדש ואני חיה עם זה בטוב.

עוד נקודה חשובה - אצלנו באופן כללי כמעט כולם מביאים משלוח קנוי. רק בודדים הביאו בהכנה ביתית.. זה היה חריג. 

העליתן נקודות מעניינות.

בנושא הכשרות אני באופן אישי חושבת ששכנה יראת שמיים שמעידה על הכשרות אצלה במטבח טובה אלפי מונים מכשרות בסיסית של מסעדה שהבעלים והעובדים שלה אינם דתיים.

זאת דעתי הצנועה לפחות.

מאחלת לכן משלוחי מנות סגורים בלבד 😃

מבחינת כשרות יש אנשים שאסמוך עליהם, וגם על מסעדה אמינה שיש לה הכשר טוב נסמוך.

אבל מבחינת איסטיניסטיות - מסעדה זה הכי גרוע... אצל אנשים פרטיים - יש כאלה שכן אסמוך עליהם, ויש כאלה שאכריח את עצמי לסמוך עליהם כדי לא לפגוע (אם אני אוכלת אצלם) ויש כאלה שגם זה לא...

(הכי אני סומכת על חמותי, כי היא איסטיניסטית יותר ממני. והאמת שהיא לא תאכל אצלנו🤭 כי הבית שלנו לא נראה עם תנאי ניקיון משופרים🙈🙈🙈)

בכיתה ז חברה הביאה יוגורט, גרנולה ביתית, תפוח וסירופ מייפל.

זוכרת את התחושה של "ילדה גדולה" שלא מקבלת שקית ממתקים. והיה ארוחת בוקר ממש מפנקת.

מאז הכנתי ונתתי גם יותר מפעם אחת

היה לשכנה לא דתיה, שהיתה לי מולה אי נעימות.

היו כמה ימים שהתחמקנו זו מזו, ובפורים החלטתי לנצל את משלוח המנות ולהתפייס.

אני באמת לא זוכרת מה הוא הכיל, אבל היא כל כך שמחה והתרגשה שהגעתי להתפייס, ואחר כך גם ישבתי אצלה איזה שעה לדבר (כן, כן, באמצע פורים...), וזה זכור לי כל כך לטובה.

מין תחושה שזו ממש מהות המצווה.

זה באמת כל הסיבה למצווה לקרב ולהתקרב לאנשים רחוקים ממך!

את בין היחידים שיכולה להגיד בשלימות "אני קיימתי את מצוות היום, את מצוות משלוח מנות"!!

מאז שעברנו לבניין שלנו אנחנו מקפידים לחלק משלוח מנות לכל השכנים. רובם לא דתיים. חלקם מחזירים לנו משלוח קנוי, חלקם לא, אבל אנחנו ממש לא נותנים מתוך רצון לקבל חזרה.

בשנה השניה או השלישית כאן, עלתה השכנה מלמטה והביאה לנו משלוח מנות מלא עוגיות ביתיות שוות וציינה בפנינו שהלכה לאפות אצל אמא שלה כי המטבח של אמא שלה כשר. כ"כ התרגשנו מהמחווה ומזה שהיא השקיעה ככה בשבילנו שזה באמת אחד המשלוחים היותר זכורים לי. 

עוד לפני שבכלל הייתי נשואה, היה מאחותי. היא נכנסה על הבוקר עם פנקייקים, תוספות, שקיות שוקו (גם לאח שלי שעדיין לא היה נשוי).

אל דאגה, היא כבר הבינה שזה היה מטורף והיא כבר לא בכיוון של זה.. חח

הכי מושקע שהבאתי- הסלסלה של כיפה אדומה- מגוון עוגיות ביתיות, 2 לחמניות, מטבל עגבניות ובקבוק מיץ תפוזים.

אנחנו לא עושעים הרבה משלוחים, אז אני מרשה לעצמי להשקיע, כמובן בהתאם ליכולות שלי. באותה שנה אני גם לא עבדתי, אז היה לי הרבה זמן להשקיע.

* אני מדברת על שני המשלוחים האלה הרבה, אז כתבתי מאנונימי כדי שלא יזהו

תמיד מקנא באלה שמקבלים דברים שווים כמו ארוחות בוקר, עוגיות שוות וכאלו....

אבל כן קיבלתי משלוח עם מוצרים בריאים (באופן יחסי) וזה שימח כי אני מעריכה שמשתדלים על בריאות וגם לפעמים קשה להשיג את המוצרים האלו או שהם קצת יותר יקרים מהרגיל

וסתם הערה לי כואב הלב על כל מה שנזרק לפח

אישית מעדיפה שלא יביאו לי ממתקים מוגזמים או מליון חטיפים

כן נחמד משהו איכותי כמו שוקולדים שווים או דברים אכילים שלאו דווקא מתוקים שיכול להיות שימושי

איזה תכשיט ואיזה נעליים 😭

יש שאלון אונליין של 12 צעדים לבדוק האם אתה מכור.

דבר ראשון תבדקו האם מדובר בהתמכרות או שמדובר בהרגל שיש לו שליטה עליו.

כי הטיפול והיחס שונים לגמרי.

אבל יש משהו באופי שלו שמתמכר ( אימפולסיבי כזה ) מהר

ב"ה לא מעשן או שותה

אבל אני מחורפנת

הוא קם לשירותים הולך לישון

בא לי לצרח עליו, באמת

ואני מנסה להשאר שמחה בשביל הילדים

יש התמכרויות ספציפיות, משחקי מחשב זה לגמרי אחד מהם.

יש תוכנית ייעודית למכורי משחקי מחשב.

אפשר לבדוק את זה בקלות, כדאי באמת אחרי החג.

אם מדובר במכור, תדעי שכל עוד הוא לא מטופל אין לו שליטה על עצמו, כמו מכור לסמים.

זה לא אמור להוריד מהכעס שלך, מהפגיעה בך ומלקיחת אחריות שלו

אבל כן יתן לכם כלים אחרים כי זאת התמודדות אחרת לגמרי, מניסיון❤️

כנסי לחדר

תשתי קפה עם שוקולד, תדאגי רגע לעצמך, את לגמרי צודקת, זה מעצבן וחייב להיפסק.

תעשי את זה בשבילך, לא בשבילו, כדי לשמור על האנרגיה שלך ולדאוג לעצמך.

יש תקופות ( אחרי שאני ממש נשברת וניההית היסטרית ) שהוא מפסיק

אז זה לא שהוא לא יכול לשלוט על עצמו זה פשוט כיף לו

שאלון 20 השאלות של מכורי גיימינג אנונימיים (GAA - Gaming Addicts Anonymous) הוא כלי לבדיקה עצמית שנועד לעזור לך להבין אם הרגלי המשחק שלך חצו את הגבול להתנהגות כפייתית או להתמכרות. [1]

להלן השאלון המלא, מתורגם ומאורגן בצורה מסודרת לפי קטגוריות: [1, 2]

שליטה וניסיונות הפסקה

• הצבת גבולות: האם אי פעם קבעת לעצמך כללים או מגבלות זמן לגבי משחק, ואז הפרת אותם ושיחקת זמן רב מהמתוכנן?

• ניסיונות פרישה: האם אי פעם נשבעת להפסיק לשחק, מחקת משחק, אך חזרת אליו מאוחר יותר?

• החלפת משחקים: האם ניסית להגביל את זמן המשחק שלך על ידי מעבר למשחקים אחרים?

• חוסר שליטה: האם היה לך רגע שבו באמת רצית להפסיק לשחק כדי לעשות משהו אחר, אך פשוט לא הצלחת?

• חזרה חסרת שליטה: האם לקחת אי פעם הפסקה מגיימינג, וכשחזרת שיחקת בבולמוס חסר שליטה? [1, 2]

השפעה על הבריאות ואורח החיים

• הזנחה עצמית: האם השימוש במשחקים מוביל אותך להזניח את ההיגיינה האישית, התזונה, הבריאות הפיזית או מטלות יומיות חשובות אחרות?

• חוסר שינה: האם אתה מפסיד שעות שינה רבות בגלל גיימינג?

• כאבים פיזיים: האם סבלת מכאבים פיזיים כלשהם (כמו כאבי גב, עיניים או פרקי כפות הידיים) בעקבות משחק אינטנסיבי?

• שינויי משקל: האם עלית או ירדת במשקל באופן משמעותי מאז שהפכת לגיימר? [1, 2]

רגשות ומצב נפשי

• זהות וירטואלית: האם אתה מעדיף את הזהות של הדמות שלך במשחק על פני הזהות שלך בחיים האמיתיים?

• בריחה מהמציאות: כשאשר אתה עצוב, חרד או מדוכא, האם אתה מרגיע את עצמך באמצעות משחקים או תוכניות לשחק?

• אשמה ובושה: האם אתה מרגיש אשמה, חרטה או בושה לאחר בולמוס משחק?

• שעמום מהחיים: האם אתה מוצא את עצמך משועמם מכמעט כל דבר אחר בחיים שאינו קשור לגיימינג?

• תסמיני גמילה: האם אתה מרגיש עצבני, חסר מנוחה או מוסח כאשר אתה רחוק מהמשחקים למשך זמן מה? [1, 2, 3]

מערכות יחסים, חברה ותפקוד

• פגיעה במחויבויות: האם אתה שוכח או מזניח פגישות, משימות או דדליינים בעבודה, בלימודים או במשפחה בגלל הגיימינג?

• הסתרה ושקרים: האם אתה מסתיר או משקר לגבי כמות הזמן שאתה מבלה במשחקים?

• התרחקות חברתית: האם הקשר שלך עם חברים ובני משפחה מהחיים האמיתיים הצטמצם באופן משמעותי מאז שהתחלת לשחק?

• ויתור על תוכניות: האם ביטלת או פספסת תוכניות חברתיות בחיים האמיתיים שציפית להן, רק כדי להמשיך לשחק?

• דאגת הסביבה: האם האנשים הקרובים בחייך הביעו דאגה לגבי כמות המשחק שלך?

• משחק במצבים לא מתאימים: האם שיחקת במצבים לא מתאימים או לא בטוחים (במהלך שיעור, בזמן עבודה, או בזמן נהיגה)? [1, 2, 3]

על חלק מהשאלות כדי להיחשב למכור (כדאי לעשות את זה עם איש מקצוע)

העניין עם מכור זה - שזה כפייתי.

הוא יכול מאוד לרצות לעזור לך, לשנוא את עצמו שהוא משחק שעות, לשנוא את עצמו שהוא מכאיב לך ולא מצליח לעזור לך ועדיין באופן כפייתי לא להצליח להפסיק.

התוכנית מלמדת לשלוט על המנגנונים האלה.

זה אומר שמבעד לניתוק התגובה הקיצונית שלך כן מצליחה לבקוע שם משהו ולגרום לו להתחבר לכאן ועכשיו.

כמו ששיכור שנוהג גם אם קריאת הסכנות בדרך מטושטשת, עדיין יכול לקלוט שני פנסי משאית דוהרים לקראתו ולהגיב לפני שיש תאונה חזיתית.

זה לא אומר שהוא לא נוהג בשכרות וזה לא אומר שכיף לו "לטייל" בכביש ולנהוג בחוסר זהירות.

הבעיה עם החרפת התגובות הקיצוניות של הסביבה (שלך במקרה הזה)

זה שהוא לומד להסתגל מחדש לתגובה הזאת ואז צריך להעלות ולהעלות את התגובה כדי שתצליח לבקוע מחדש

ואין לזה סוף.

רק שיהיה ברור שאת לשניה לא אשמה במשהו, זה לא פשוט וצריך עזרה. כדאי לך אחרי החג להתייעץ בצורה מסודרת עם אנשי מקצוע איך לגשת לזה.

זה מרגיש כאילו כיף לו

אבל האמת היא שהמשחק הוא הדרך שלו לווסת את עצמו ממשהו במציאות שגדול עליו להרגיש.

הזמן לשיחות עומק עם כל העומס שיש. אם אין זה אחלה

אני כן חושבת אבל שאת צריכה להגיד לו שאת פגועה ממנו ושאת רוצה לדבר על זה אחרי החג

אל תצפי שיבין אותך רק מההתנהגות שלך או שיזכור הבטחות. דברי ברחל בתך הקטנה

חסר לי הזמן איתך. אני רוצה שיהיה לנו זמן רק שלנו בערב בלי מפריעים. אני רוצה מתנה לחג בערב החג ולא אחרי כי זו לא אותה חוויה ואני לא רוצה לרדוף אחרי זה, אני רוצה שזה יבוא ממך

לא פשוט

חיבוק♥️

אני פשוט לא מסוגלת

זה פשוט קשה לי שהוא ידע שזה מה שיקרה

ובכל זאת בחר

וגם אמרתי לו, חשוב לי שהלך לישון ביחד, חשוב לי שהיום תחוה עם הילדים בבוקר

זה לא ניחושים

רק שהמשחק ניצח במקומי

חגי שיקום ודברי איתו ותגידי לו שאת מאוכזבת ופגועה

שאת מרגישה שאת לא חשובה לו אחרי שתיאמת איתו ציפיות וביקשת שיהיה איתך כדי לקחת חלק בהכנות והוא בכל זאת המשיך. שרצית שיקום ויהיה איתך כי זה חלק מהשותפות בזוגיות.

לחילופין את יכולה לבקש ממנו לקום לעזור

אגב זה נשמע קלאסי לקשב. גם לבעלי היה קושי בלראות קדימה/ לאמוד השלכות. אימפולסיביות. משיכה אינסופית למסך. גם הוא פרפר לילה

כי לא הייתי חושבת קשב אבל שאר הדברים דומים לפי מה שאמרת

הוא לא פרפר לילה. זה רק הזמן שהוא בבית ויכול לשחק

אם יש לו זמן בבוקר זה שם

בלילות הוא גמור ולא עושה כלום זה לא שיש לו אנרגיות

אבל מסכים יוצרים פעילות מוחית כמו של קשב לפי מחקרים

מכל מקום אני לא חושבת שהתפקיד שלך לאבחן, אלא להציף מה את מרגישה ולבקש ממנו שיטפל בעצמו ויעשה מה שצריך כדי שיהיה לך בעל מתפקד בבית

ואז תביני שהפרשנות שלך שגויה

ואז לא תתעצבני על הדברים הלא נכונים

ואז לא תעשי טעויות שיחריפו את המצב

ואז תוכלו לגשת לטיפול מסודר

ואז אולי זה יצליח ואולי לא

אבל תהיה לך וודאות ובהירות בחיים.

ההתמכרות הזאת לא אומרת שאת בעדיפות תחתונה, זה אומר שהוא חייב את זה בשביל להשיג שקט נפשי.

זה מורעב ולא באמת אפשר להסביר (וגם לא חושבת אני מבינה מספיק בשביל להסביר)

אבל תדמייני שיש לו לחץ פנימי, או מחשבות טורדניות או משהו בתוך הראש שלו שלא מאפשר לו להיות נוכח.

צריך לפרק את זה בזהירות ובהדרגה.

כרגע את פועלת כדי לעצור את הדבר היחיד שנותן לו שקט.

נכון הוא לא רואה אותך ולא מתנה, ולא הכנות לחג.

תארי לך שהיית סובלת מבחילות איומות, והייתה לך תרופה בהישג יד רק שהייתה גורמת לך לא להיות נוכחת 4 שעות, ובעלך היה מנסה לדבר לשכל שלך ומדבר על ההשלכות (ספויילר הוא יודע הכל, את לא מחדשת לו כלום)

כשהדבר היחיד שאת רואה זה את הגוף שלו שחוסם אותך מלהגיע לתרופה שאת זקוקה לה בכאן ועכשיו.

אל תהיי במקום המטיף הזה, אל תתפוצצי עליו, הוא לא יקשיב לך הוא רק יראה בך מפלצת שמפריעה לו בדרכו.

לא כי הוא לא אוהב אותך, לא כי הוא חושב שהוא צודק, אלא כי הוא לא מצליח לנהל את זה.

אני בטוחה שהוא אדם טוב. ויש לו מצפון שהוא פוגע בך ובמדפחה ובגללו דברים נדפקים, המצפון הזה לא עוזר לו להתגבר. הוא צריך כלים להתמודד וזה לא פשוט.

במקום לבזבז על זה אנרגיות,

תתמקדי במה שאת יכולה לעשות ולהכין. מה שאת יכולה, מצויין.

מה שלא, להרפות.

מה היית עושה אם היה מחליק ומתפנה באמבולנס? תעשי אותו דבר.

זה שאין ביטוי פיזי לקושי לא אומר שהוא לא קיים.

קחי בחשבון שיומיים חג בלי מחשב עלולים לגרום לו ליותר עצבנות.

זה יכול מצד שני להיות הזמן להתקרבות. אי אפשר לדעת.

תחבקי ותפנקי את עצמך על המקום הזה שנשארת לד במערכה על ההכנות לחג!

את מלכה וזו התמודדות סופר לא פשוטה!

❤️❤️

אחרי שהוא הודה לפני כמה שנים שהיה צופה בפורנו שהיינו בטיפול

המטפל טען שהוא לא מכור וזה פשוט דחף וכו'

מרגישה שזה אותו דבר כאן

ואני יודעת שברגע שאני יעלה את זה אני מתפוצץ

יצאתי מהבית עם הילדים

מאתמול בבוקר חשבתי על מכתב לכתוב לו לראש השנה על הדברים שאני מעריכה בו ואיך שהוא המשענת שלי ואני פשוט לא מסוגלת

וזה עצוב לי

ואני גם כועסת

חוץ מזה שאני על גלולות שנראה לי עושים לי רע ומסלימים את התגובה שלי

ואני לא מושלמת

וגם נשאבת למסך אבל לא באות צורה בכלל

יש לי את הבעיות שלי ואני מודעת והייתי בטיפול

אבל אני עצבנית

ואחרי הרבה עוגמת נפש של שניםם והרבה כסף ואנרגיה שהלכו למטפלים שונים שלא ידעו לאבחן.

לכו למטפל שמתמחה במכורים!

אם הוא מכור, הוא לא חייב להיות מכור לעוד דברים כמו פורנו, כמו שמכור לסמים לא בהכרח מכור לאלכוהול.

קשה לפעמים לקבל את זה כי זה "מסיר מעליו אחריות " כי זה לא הם זאת ההתמכרות.

ולנפגעים יותר קל להישאר בעמדת המאשים והקורבן ולא לקבל את זה שגם הוא קורבן וחולה (זה באמת מעצבן בטירוף, שהוא גם הפוגע וגם הקורבן)

אבל אם הוא מכור ונשמע ככה (אבל מי אני, תבדקו באופן מבוקר)

תהיו חייבים לעשות סוויצ' בראש ולהסתכל על התמונה אחרת.

זה לא מסיר מעליו אחריות בשום שלב ולא מצמצם את הפגיעה בך בשום שלב.

לאבחן כדי לדייק את הטיפול.

בעיני זה לא משנה אם זה התמכרות או דחף,

בשניהם יש קושי עצום להתגבר (תקראי לזה יצר הרע אם זה יותר מקובל בעינייך)

זה לא עוזר להגיד לבן אדם שעושה פעם אחר פעם את אותה הטעות שהוא טועה.

צריך להבין מה מניע אותו, איך לטפל בזה מבפנים.

ובשביל זה צריך טיפול.

אם זה היה משהו שבידיים שלך לשנות, זה היה קורה מזמן.

גם אם צריך לעבוד על קבלת אחריות ובחירה, זה מול מטפל.

תראי גם בכל נושא של אשה מוכה או כתות וכד'

יש את האבחנה המקצועית אבל יש גם סקאלה של איפה אדם מונח והאם יש לו באמת בחירה חופשית בכל רגע נתון או שלא, וצריך לעזור לו לקחת שליטה על הנושא.

למשל בטיפול באשה שסובלת מאלימות ברמה כזו או אחרת, עושים איתה המון סימולציות אז על איך להגיב.

יכול להיות שהוא צריך תרגול איך להתגבר.

מאוד קשה לי להאמין שהוא עושה את זה שוב ושוב ושוב כי לא אכפת לו או כי הוא לא מודע להשלכות או חושב שיהיה בסדר.

ויודעת מה, גם אם זה זה, עדיין עדיף שתשמעו את זה ממישהו מקצועי מאשר נקודת ההנחה שזה רק זה וסה"כ רק אם נסביר ונדבר על זה, ההתנהגות תשתנה.

אבל ברור שרק את מכירה את המצב אצלכם, אולי זה לא כמו שנשמע.

בכל אופן הרבה כוחות 🤗

נכון שאנחנו לא רוצות לכעוס בערב ראש השנה, ובטח שלא בחג, תנסי לנשום עמוק כמה שאפשר, מה שעוזר לי במצבים כאלה לדמיין שאני לבד בבית והוא במילואים/ בעבודה/ בטיול או ווטאבר , שלמעשה זה עוזר לי כי אז אני לא מצפה לכלום ממש.

גם אם לא יהיה ממש נקי ולא ממש מאכלים, תנשמי עמוק.

אבל כשיהיה לך זמן פנוי, אני אגיד לך את האמת לפעמים צריך בזוגיות לשתוק ולוותר אבל יש מצבים, כמו זה למשל, לדעתי, שאת ממש לא אמורה להבליג. לא צריך לצרוח עליו, אבל תחשבי טוב מה יכול להניע אותו לפעולה להתעורר על עצמו כי זה ממש אבל ממש לא לעניין להתנהג ככה כשיש לך אישה, בית, ילדים. לא מגיע לך חיים כאלו ולא יחס כזה. אני בטוחה שהוא לא עושה זאת מכוונה רעה , אבל את חייבת לעשות צעד שיאלץ לעשות סטופ. את מכירה אותו ואת חכמה מספיק לחשוב מה יעזור, להכנס לשתיקה ולהתעלמות זה כלי אכזרי אבל תשקלי לפעמים צריך להשתמש בכלי הזה. או להעמיד אותו בגבול שאו שהוא מוחק את המשחקים או שנרשם לטיפול ועד אז... כך וכך.

שולחת לך ים כוחות, זה ניסיון קשה מאוד בערב חג ומעליב ביותר, אני איתך❤️

חזרתי לבית והוא היה ער אמרתי לו שאני הולכת לנוח

נכנסתי לחדר ופשוט התפרקתי והוא נכנס אחרי

הוא אמר שהוא לא הלך לישון ב3 רק ב1:30 ואז קם שוב לשעה כי לא הצליח להירדם אז זה לא ששיחק עד 3 בלה בלה ( זה דפוס חוסר שלפעמים קשה לו להרדם אחר 20 דק' קם לשחק ואז ברור שלא יירדם, לא הבנתי )

הוא אמר שהוא מבקש סליחה והאם אני עדיין עצבנית

אמרתי לו אני, עצבנית ? למה ? בגלל שחשבתי שאני יקום מאוחר יותר הולך לקנות תכשיט ובמקום זה הייתי ערה מ5 ותפעלתי את כולם כשאני מנסה להשאר חזקה ושמחה ( טוב, לא הצלחתי להשאר שמחה אבל לפחות הייתי רגועה עם הילדים )

אמרתי לו שאני רוצה שאחרי החג הוא יילך לאבחון. הרי הוא בן אדם טוב יודע כמה המשחקים פוגעים בי ובזוגיות שלנו ואני חוששת שזה התמכרות כי אם לא למה הוא היה ממשיך

הוא ממש התנצל ואמר שאם זה מה שאני רוצה זה בסדר ואני יכולה להשים סיסמא למחשב כדי שאני אצטרך לאשר ( לא תודה, יש לי ילדים אני לא אמא שלך )

הציע ששבוע הבא נקנה משהו

אבל אני עדיין פגועה

והבית מסריח ואני השלמתי עם זה

יש לי אשכרה ערמות של בגדים על הרצפה,שירותים מלוכלכים וכיורות מלאים ואין בי טיפת אנרגיה

לפחות אני שומעת אותו עושה כלים עכשיו

הוא בעל טוב עוזר עם הילדים, בישולים וכו' אבל הדבר הזה גומר אותי

תזכרי במשך החג שהחיים ימשיכו אחרי

לא נגמר העולם היום.

ואחרי החג הוא יעשה איבחון ובעז''ה תגיע ישועה.

ותהיי גאה בעצמך שהובלת לזה.

ותמשיכי להיות קשובה לעצמך. זה באמת לא נעים בכלל

זה נשמע ממש התמכרות

ודבר החשוב בעיני

זה להבין

שהוא לא אוהב את זה. לא עף על זה.

יותר נשמע כמו לא ממש שולט בזה.

אז בעז''ה ילמד לשלוט.

חג שמח יקרה ♥️

הלוואי שהצער והבדידות שאת חווה יהיו לכפרת עוונות, תחל שנה וברכותיה.

אתם נמצאים בלופ שבו לכל אחד מכם יש תפקיד קבוע, הסוף ידוע מראש ומסבב לסבב המצב מסלים.

משחקי המחשב ומטלות הבית הם רק טריגר, הסיפור האמיתי הוא שלכל אחד מכם יש אסטרטגיה הפוכה להתמודדות עם הטריגר - שבאופן טרגי דוחקת את בן הזוג עמוק יותר לאסטרגיית ההתגוננות שלו.

בעלך בתפקיד הנמנע (נסוג) - כשהוא מוצף הוא נסוג מהסיטואציה לתוך משחקי המחשב, וזה עוזר לו לווסת את עצמו. הוא רגיש מאד לביקורת ממך, וכשהוא מרגיש שאת מצפה ממנו או כל דבר אחר שמטרגר אותו הוא חייב לווסת את עצמו - כמובן דרך התרחקות (ונסיגה לתוך משחקי המחשב). הוא לא כל כך טוב בלהבין את מצב הרוח שלך או מה את מרגישה וצריכה.

את בתפקיד הרודפת - רגישה מאד להתקרבות והתרחקות שלו, ולמצבי הרוח שלו. כשאת מרגישה שהוא לא איתך את חייבת לרדוף אחריו כדי להחזיר אותו שלא תישארי לבד.

יכול להיות שהוא כבר מכור בהגדרה, אני לא יודעת ובעיני זה לא מאד משנה. בעיני המפתח לשבור את הלופ הוא להתחיל להבין באיזה צורה כל אחד מאיתנו מטורגר ומדוע, ולתקשר דרך הלב ולא דרך ההתנהגות.

זה להפסיק להתייחס להתנהגות הבלתי נסבלת שלו - להעז לדבר על הבדידות שאת חווה. אבל רק מעומק הלב, מהמקום העמוק והפגיע ביותר, לא מהרציונל - מה שישר יקבל גוון של ביקורת ויחזיר אתכם ללופ.

מאד קשה ואפילו בלתי אפשרי בתוך קשר לא מספיק בטוח לפתוח את העומק הזה, שהרבה פעמים אפילו לעצמי אין מערכת יחסים איתו..

לכן ממליצה מאד על טיפול זוגי EFT.

אם הוא מכור זה משנה את כל התמונה.

למכור באופן נוירולוגי אין שליטה. מי שחווה יבין.

טיפולים למיניהם רק יגבירו את התסכול.

בדיוק כמו ילד עם קושי פיזי או מוחי שמכריחים אותו לבצע משהו שאין לו את היכולת הזאת.

כמובן אין מה לרתום את הסוסים לפני העגלה יכול להיות שהוא בכלל לא.

אבל כתבת שזה לא משנה בעינייך.

אז זה משנה מאוד.

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

כי בעלי שם.

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..

יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?

איך היה?

אני מקווה שעכשיו אתם אחרי.

חג שמח!

אחי וגיסתי נקלטו בהזרעה ראשונה

הבעיה היתה לא ידועה אצלהם הכל היה תקין 😊 בקרוב אצלך שהשנה החדשה תביא לך הריון תקין 🙏

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

נסי לעבוד מהמשרד...

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

זה הרבה פעמים, אולי ברוב מוחלט של המקרים, תסמין של מערכת עצבים שתקועה בבהלה גבוהה.

הבהלה לא מתבטאת כפי שהיא אמורה להתבטא - ולכן אינה מורגשת, אבל התפקוד של הגוף תקוע במצב הישרדותי וכישורי ארגון וניהול וכמובן קשב נמצאים בתחתית הרשימה, כי הגוף כרגע מצפה לתקיפת אריה בג'ונגל ולא פנוי להתרכז בכתיבת קוד..

הרבה פעמים אפשר לזהות עוד דרכים שבהן המח מנסה לשחרר את הסטרס: כסיסת ציפרניים, תנועות חוזרניות (למשל התעסקות בשיער), טיקים, תנועתיות מוגברת, הידוק לסתות ועוד ועוד.

זה מתחבר לחוויית החיים שלך?

אם כן, הפתרון לא יהיה בכיוונים התנהגותיים (ללמוד מיומנויות, להתחיל בקטן וכו'),

אלא ביצירת סביבת חיים בטוחה שתאפשר למח לאט לאט להוריד בהלה: להפחית עומס, להשקיע ביצירת מערכות יחסים בטוחות, להוסיף הנאה פעילה לחיים שלך, הרבה יציאה לטבע.

לשים לב למצב של הגוף, מתי הוא מתוח ואיפה, ולהרפות במודע. לשים לב מה בחיים שלך מעורר מתח ולנקות אותו.

מיינדפולנס מאד עוזר!

כל אלה יכולים מאד לעזור, ואולי תרצי גם לשקול טיפול טוב שיעזור לך לרדת לשורש הבהלה התקועה ולשחרר אותה.

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.

קשה לך בכללי עם החלטות?

ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.

חוץ מהנקודה האחרונה זה נראה בשיוק אני

אין לי עצות, רק הזדהות

אני מאוד מזדהה עם מה שאת כותבת כי גם אני נאלצתי לפתח הרגלי "ניהול עצמי" רק כבוגרת וזה מאוד לא פשוט.

אז כאן בעיניי הדבר הנכון הוא להתחיל מצעדים קטנים, קטנטנים, בוני אמון בינך לבין עצמך.

מה אני מתכוונת?

היום כשאת מחליטה לעשות משהו, זה לא ממש קורה.

נכון?

נניח את מחליטה לעשות משימה של העבודה ובפועל נמרחת ואת עושה את זה ברגע האחרון.

כלומר כשאת אומרת לעצמך "אני אעשה כך וכך, יש בך איסה קול, מודע או לא, שמגחך לעצמו ויודע שזה לא יקרה בזמן שקבעת לעצמך (אם בכלל קבעת וזה לא נשאר באוויר).

ולכן אני קוראת לזה "צעדים בוני אמון", את צריכה להאמין לעצמך שאת תצליחי להגשים את מה שאת מבטיחה לעצמך, וזה לא משנה אם את מבטיחה לעצמך לסדר את החדר או להתקשר לקולגה מהעבודה.

ההתחלה היא בצעדים ממש ממש קטנים.

את אומרת לעצמך "עוד 2 דקות אני אקום מהספה" ובאמת לקום מהספה.

לא אחרי חמש דקות אלא שתי דקות, כי זה מה שאת החלטת.

על כל ניצחון קטנטן כזה, תרימי לעצמך.

משימות גדולות פרקי למשימות קטנות, שימי לעצמך זמן לביצוע ותתלהבי מבפנים על כל צעד קטן שקבעת לעצמ לעשות ועשית.

במשימות "גדולות" שמורכבןת מהרבה משימות קטנות אבל אפשר לעשות הכול בפרק זמן קצר, אני אוהבת לשים לעצמי טיימר, על כל המשימה או חלקים ממנה.

זה עוזר לי להתמקד ולהתעודד שזה רק עוד איקס זמן

ואני מבטיחה לעצמי שאחרי הטיימר ניקח הפסקה (ובאמת לחזור מההפסקה למשימה הבאה! אבל זה לאט לאט אחרי הרבה צעדים בוני אמון)

ותהיי גאה בעצמך על הצלחות.

אם את רוצה עזרה מקצועית, בעיניי אימון אישי יכול להתאים פה מאוד.

אה ועוד משהו, שדי סותר את השרשור הזה אבל בכל זאת... תתנתקי מכל הפורומים, הרשתות החברתיות וכו', זה שואב ברמות.

גם לזה את יכולה לקבוע לעצמך דד ליין ולעמוד בו, נגיד עד יום שני ב14:00 להתנתק מהרשתות החברתיות, בערב יום כיפור ב16:00 להתנתק מפורומים, סתם דוגמה ללו"ז כזה.

רק כותבת שאני מצאתי פודקאסט שקצת התכתב עם זה, קוראים לו אנשי הקשב ..

ועוד משהו קטן, אני רואה את זה על עצמי כמו התמכרות, ואני יודעת שלהתנקות מהדופמין שזה מייצר לוקח לפחןת שבועיים, אני גם במאבק תמידי על זה , ומחפשת פתרון. מחזקת אותך!! ושתדעי שהאשמה זה חלק מהמעגל הזה ... בזבוז זמן, אשמה ,חוסר הצלחה

הדחיינות הזאת מתבטאת בעוד נושאים בחיים?

ושרשרת אליי בטעות?

מה שעזר לי -

להיות סלחנית כלפי עצמך. זו את כרגע, רגשי אשמה ויסורי מצפון על כל יום ויום לא מקדמים. מותר לפעמים להימרח ולהיות פחות יעילים. מותר לטעות ומותר להודות שאנחנו לא יודעים משהו. זו עבודה בשינוי החשיבה, אבל זה אפשרי.

למצוא מה הזמנים היעילים שלך. כשאת כן יעילה, באיזו שעה ביום זה קורה? אצלי זה ב10-15. אני מראש לא מתחילה לשבת על דברים קשים לפני וברגע שאני רואה שעברתי את שלב היעילות אני נותנת לעצמי הפסקה ארוכה. אחר כך לפעמים יש עוד זמן יעיל, אם נחים מספיק.

לכתוב על דף את המשימות שצריך לעשות היום ולהרים לעצמך על כל משימה שסיימת. גם אם היו 20 משימות וסיימת 5, זו הצלחה. לאט לאט תלמדי את עצמך לסיים יותר משימות וגם להיות ריאלית בכמות שאפשר להספיק ביום.

לזהות מתי הגלישה היא התחמקות ממשימה, לנשום עמוק ולהגיד לעצמך "אני מתחמקת מלהתקשר לשמוליק ולכן מוסחת" ולבצע את המשימה שהתחמקת ממנה. אפילו דבר קטן כמו לנסח טיוטה לבקשה משמוליק. העיקר להפסיק להתחמק

לא מכניסה את זה הביתה בשיגרה ולכן תקוע לי בראש שזה ממש ממש לא בריא

מכירה הרבה שבהריון לא מסתדרות עם מים ומיץ כן עובד להם. נכון שזה לא בריא אבל בהריון זורמים עם מה שהגוף דורש🙂

שתיתי כל יום 3 ליטר פטל,

ואחרי תקופה נהיו לי שיניים ורודות....

יתן לך ויטמין סי

אפשר גם סודה, חלב, בירה שחורה

חליטות של תה ללא קפאין (לואיזה, אפרסק, תפוח מה שאת אוהבת) ולשתות קר.

אפשר גם לקנות תפוזים סחוט

או סיידר תפוחים - תרכיז טבעי ללא תוספת סוכר

אפ אין סכרת הריון עדיף לשתות ממותק, זה מסוכן להתייבש!

כדאי למצות עוד אפשרויות -

תה קר

חליטות

מים עם לימון

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

מונעת עם דיאפרגמה 😉

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

כאמור, דיאפרגמה 😅

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈