מה דעתכם על הצעת החוק שאושרה על הפרדה מגדרית באקדמיה?
אני חושב שצריך לעשות הפרדה בהכל לא רק באקדמיה. ערים לנשים וערים לגברים, תחבורה נפרדת, רפואה נפרדת, מקומות עבודה נפרדים.
זה יפתור המון בעיות
מה דעתכם על הצעת החוק שאושרה על הפרדה מגדרית באקדמיה?
אני חושב שצריך לעשות הפרדה בהכל לא רק באקדמיה. ערים לנשים וערים לגברים, תחבורה נפרדת, רפואה נפרדת, מקומות עבודה נפרדים.
זה יפתור המון בעיות
החוק לא מחייב הפרדה, הוא לא כופה הפרדה, הוא בסה"כ מאפשר למוסד שרואה שיהיה לו שווה כלכלית לפתוח מסלול כזה - לעשות זאת.
אגב, לולי תחיבת האף של בג"ץ בכל נושא - בכלל לא היה צריך את החוק הזה. אין אף חוק שאוסר. בג"ץ החליט על דעת עצמו שאפילו שבשום חוק שחוקקה הכנסת לא מופיע שוויון ובוודאי אף חוק לא הסמיך אותם לכפות שוויון - בפועל הם כופים את מה שלשיטתם מהווה שוויון, אפילו שהתוצאה היא חוסר שוויון.
מישהו. אם לא היתה דרישה כזו לא היו מעלים את החוק.
לא היתה פסיקה שקובעת שחייבים ללמוד יחד
במדינה חופשית אם מוסד רוצה לפתוח תוכנית ותלמידים רוצים ללמוד, הם יכולים.
באו כל מיני עותרים וטענו שתכניות הלימודים בהפרדה, הם אפליה פסולה ולכן צריך לאסור אותן.
בא בג"ץ, תחב את אפו בלי שום סמכות חוקית ואסר על קיום לימודים אקדמאים בהפרדה מעבר לתואר ראשון. ממילא בג"ץ הפלה, השכלתית וכלכלית, את הציבור שלימוד בקבוצה מעורבת מנוגד לאורחות חייו.
כל החוק שעבר, הוא לתקן את העוות.
מלכתחילה בגצ נדרש לזה כי הוגשה עתירה, ולמה הוגשה עתירה? כי ביקשו לעשות הפרדה. ועל זה אני מדבר. מלכתיחה הדרישה של ההפרדה המגדרית היא הנושא שעליו אני שואל
מה שהיה אח"כ עם בגצ לא ענייני.
אני לומדת בשלוחה של מכללה גדולה
שלוחה לבנות בלבד
מה החוק מחדש?
להבנתי החוק החדש נועד לפתיחת מסלולי לימוד נפרדים באוניברסיטאות, היכן שזה לא קיים היום.
לא בגלל שאני בעד הפרדה
אלא
בגלל שאני בעד לאפשר השכלה גם למי שרוצה הפרדה
וכל המודאגים והמתיפיפים שילכו להתעסק בדברים אחרים
אישה שלא רוצה להיות מודרת
היא לא מודרת
יש מספיק מקומות גם ללימודים מעורבים וגם לא
והן לא מניעת פיתויים
יש לי אחות שעושה תואר שני
את התואר הראשון היא העדיפה לעשות בחברת נשים
תואר שני לא היה לה את האופציה והיא הלכה על לימודים מעורבים
החוק הזה בא לתקן כפייה חילונית על אנשים שרוצים אחרת
יש כאלו שיעדיפו גם עבודה נפרדת
וזה בסדר
זכותם
תחבורה/ סופר/ מדרכות
זה כבר בעייתי כי זה מפגע ציבורי למי שנקלע לאיזור הזה
זה לא הסיבות
כי לא צריך סיבה לחיות כרצונך
אם מישהו רוצה להפריד משהו
צריך לבחון באוביקטיביות
אם אפשר לבצע את ההפרדה בצורה שלא תפגע באחרים
לימודים ועבודה נפרדים לא פוגעים באף אחד
מדרכות/ אוטובוסים כן פוגעים
וגם להיפך
איסור על הפרדת לימודים פוגעת
שבגלל שכיתת גברים לא תאפשר משרות נשיות
אז צריך לכפות לימודים מעורבים על ציבורים שלמים
בהסתכלות אובייקטיבית זה אומר שהרבה אנשים נפגעים ולא יכולים ללמוד כרצונם רק בגלל כמה משרות ספציפיות שאולי יפרו איזשהו איזון בין גברים לנשים שאני תוהה אם הוא בכלל קיים ואם למישהו איכפת ממנו
וזה כבר קורה, במקומות הנפרדים של תואר ראשון.
המרצה הגבר מלמד גם בקמפוס גברים וגם בקמפוס נשים
המרצה האישה יכולה רק אצל הנשים (וחלק מהמשרות שם מאויישות עלידי גברים, אז פחות משרות לנשים)
ללמד נשים ואישה לא יכןלה ללמד גברים? מה חוסר השוויון הזה? מעבר לזה שזה מצמצם את האפשרויות לנשים
האפשרות האחרת היא שהגברים פשוט לא יגיעו לאקדמיה
גם לא הוגן שרק אשה יכולה ללדת.
אם יש גברים שמעוניינים לא לשבת במשך שעות ולהסתכל על אשה, ויש גברים אחרים שמעוניינים ללמד אותם - מה ההצדקה למנוע מהם ללמוד? מה ההצדקה להפלות אותם מהיכולת להתפרנס?
אי אפשר שגם את הנשים תלמדנה רק נשים?
כלומר כיתת הגברים תלמד אצל גברים
כיתת הנשים תלמד אצל נשים
ככה תצמצם את הפגיעה התעסוקתית של המרצות
לא?
המציאות עד החוק היא שבג"ץ המציא כפיה. כל מה שהחוק הזה עושה הוא לבטל את הכפיה.
אם יהיה מוסד שיהיה לו כלכלי לפתוח תואר לנשים שמלמדות בו רק נשים - בכבוד.
(תואר שני לא מחקרי - כבר קיים, הצעת החוק רלוונטית רק לתארים מחקריים)
בעיקרון בג"ץ המציא איסור כזה.
ואם אתה טוען שאפשרי לפתוח מסלול רק לנשים, וזה לא חוק שבא רק לטובת גברים, זה אפילו דורש יותר הסברים.
אוקי.
יש חוקר שמקבל רק גברים
יש חוקרת שמקבלת רק נשים
והם לא עובדים מול אף קבוצה אחרת, לא באוניברסיטה אחרת ולא בעולם?
אחרי זה - כל דבר שדורש להציג על מה אתם עובדים, בכל מיני אירועים כאלו ואחרים?
מישהו מהקבוצה של הגברים מדבר ראשון, ואז יוצא מהאולם ולא נשאר לשאר ההצגות, ואף אחת מהקבוצה של הנשים לא עולה לדבר כי "לא צנוע", ולכן אף אחד לא יודע שהן קיימות.
וכמובן, מעמד מקצועי, היכולת שלך להשיג תקציבים, אנשים שיצטרפו אליך וכו' - גדלים ככל שאף אחד לא יודע שאתה קיים ומה אתה עושה
אם במציאות זה לא ישתלם - אז זה לא יתקיים עם או בלי חוק.
הגבתי על התארים העיוניים. בעיקרון בג"ץ אסר את כל הלימודים בהפרדה מעבר לתואר ראשון. המציאות שבאורות ובעוד כמה מקומות עדיין יש אפשרויות מאוד ספציפיות לתואר שני בחינוך, זה כי עדיין לא אוכפים על הסטטוס-קוו.
כל מה שהחוק שזעזע את פותח השרשור חידש - זה שמותר לפתוח תואר בהפרדה. תהיה התכנות - יפתח, לא תהיה - לא יפתח.
אלא סתם צביעות ילדותית שמסתירה את האלימות והרצון של גברים מסוג מסוים לאסור על נשים ללמוד או להשפיע על משהו בעולם
(וכן, תגובה אליך בגלל שטויות שכתבת אתמול במקום אחר)
וגם נשים דפוקות. למה זה שיקול?
לפני כמה שנים, כשהתפוצץ איזה סיפור עם רבנים שקצת ליטפו תלמידות, ועלו טענות ששאלו למה בעצם יש רבנים באולפנות, וכ"כ הרבה? במיוחד כשלכיוון ההפוך זה בהגדרה לא קורה
פתאום היו המון פוסטים מזדעקים של רבנים על פגיעה בפרנסה של כל הגברים, על שזה איום ממשי מבחינתם וכאלו
בזמן שהמצב הקיים הוא שברוב הישיבות בהגדרה - לא מעסיקים נשים.
אפשר לדבר עד מחר על למה זה שונה, אבל זאת בעיקר היתממות, שמכסה על זה שמבחינת גברים מהסוג הזה, להם יש זכות להיות בכל מקום, ולנשים יש זכות להיות רק איפה שהם מרשים להן להיות
כי מי שמפעיל את האולפנות לא רוצה את האופי של נשים שהן תלמידות חכמים.
יש לזה סיבות שחלקן מוצדקות (הן נזים לא שמרניות, ושייכות לציבורים מאוד מסויימים)
וכן, יש כאלה והן מתקדמות יפה בתפקידים האלה.
הוא היה זה שהטיעון ה"יפה" של "אז כי זה ימנע מנשים משרות, צריך לכפות על כולם ללמוד נגד הערכים שלהם"
כשהטיעון לא עובד אף פעם לכיוון ההפוך
למה לא להפך? זה לא שיש יותר מדי חרדים שרוצים ללמוד תואר שני, אז כי זה ימנע מכמה חרדים ללמוד -לא לקבל נשים? אותו טיעון בדיוק.
(וכמו שכבר שאלתי - איך לעזאזל אתם מדמיינים שתואר מחקרי עובד? כי תואר שני לא מחקרי כבר קיים בהפרדה, ולא חסר איפה ללמוד כזה)
ישיבות תיכוניות מפוצצות במורות.
גם אם המערכת לא אוהבת את זה.
אין להם ברירה.
והיו מורות. לא הרבה
אבל הרבה יותר מאשר מורים באולפנה
וזה ממש לא אומר שאני מעוניינת בהפרדה בכל מקום
ואני גם לא מפחדת להתפתות לקשרים עם גברים
יותר נעים לי ללמוד עם נשים
כן רק בלימודים
וגם לא כל עבודה אני אקח
אוטובוס וקופ"ח זה לא אותו דבר
מה כואב לך שנשים מעוניינות בהפרדה?
שיגיעו 2 אוטובוסים באותו זמן
קודם שאוטובוס אחד יגיע בזמן וייתן שירות ראוי
הסיבות לרצון להפרדה:
1. אמונה והרגל בלימודים/ סביבת עבודה נפרדת
2. אי רצון לקשרים יומיומיים עם בני המין השני
3. רצון לקשרי חברות עם חברות ללימודים/ עבודה ואי רצון לקשר כזה עם בני המין השני
4. הרגשה נוחה יותר עם בני אותו מין בסביבת לימודים/ עבודה
אגב אני מעולם לא העדפתי סביבה נפרדת
אבל מכירה מספיק שמעדיפים
מבינה ומכבדת את הסיבות שלהם
שלא מעוניינים בהפרדה?
כן
רצון לאינטראקציה מקצועית/ אישית עם אנשים ללא הבדל גזע דת ומין
באקדמיה אתה נמצא שעות על גבי שעות באינטרקציה כם אנשים שאתה לומד או חוקר איתם, ובדרך כלל אין לך יותר מידי ברירה מאיזה מין הם. שונה מאוד מרחוב ומכולת
נפתרה הבעיה?
יש הלכות צניעות, ושיחה חברית עם גברים זה פחות.
זכותה של אישה לרצות ללמוד בכיף עם קבוצה שבה היא יכולה להביא את עצמה לגמרי ולהיות בקשר זורם עם כולן, או שזה טאליבן?
בתארים מתקדמים, בפרט בתארים שאינם מאלו המבוקשים ביותר, גם ככה הכיתות לא גדולות ולא מפוצצות בסטודנטים.
הפרדה מגדרית מצריכה עוד הרבה משאבים - עוד שעות הוראה למרצים, למעבדות, לכיתות, עוד תקורות של תחזוקה ותפעול.
ואז יקרה שבשביל 2-3-4 סטודנטים לא יפתחו שיעורים ומסלולי לימוד.
זה מזכיר לי בעיה דומה במוסדות הלימוד התיכוניים במגזר הדתי לאומי. הרבה מאוד מוסדות
לימוד קטנים יחסית לבנות בנפרד ולבנים בנפרד - ואי אפשר לקיים מסלולי לימוד טובים וברמה גבוהה באופן עקבי משנה לשנה בגלל ביקוש קטן, שההיקף שלו מאוד תלוי בשנתון.
לעומת תיכונים חילוניים, עם מאות תלמידים, ושפע מסלולי לימוד ואפשרויות בחירה רבות ומגוונות.
נראה לי הוא רק מאפשר לפתוח מסלול נפרד
לא נראה לי שמישהו מתערב בשיקולי עלות תועלת
תקציבית, ולא רק הצהרתית, המצב היה הרבה יותר טוב.
האוניברסיטאות רוצות הרי שיגיעו ללמוד אצלם.
ואכן יש כאן פוטנציאל לפתיחת אפשרויות למגזרים שעד היום לא הגיעו לאוניברסיטאות אלא למכללות הייעודיות.
אבל יש כאן משמעויות של חוסר יעילות כלכלית וצורך בתקצובים ייעודיים.
ויש אולי גם חשש של הדרת חברי סגל ופגיעה בשוויון: מרצות וחברות סגל לא יורשו ללמד במסלולי הגברים, גברים לא יורשו ללמד במסלולי הנשים, בשל דרישות דתיות של הסטודנטים. פגיעה כזו בחופש העיסוק ובקידום המקצועי של הסגל באקדמיה מייצרת עבור ההנהלה פלונטר מול חברי הסגל
מבחינת שוויון הזדמנויות המעסיק מחוייב להציע משרה לגברים ולנשים. אם משרה אחת משוריינת לנשים ומשרה שנייה משוריינת לגברים, מי בדיוק מופלה פה?
זה דווקא מגדיל את הציע המשרות, ושומר משרות יעודיות דווקא לנשים שלא חייבות להתחרות מול גברים וכל היתרונות ש"הפטריארכיה" נותנת להם.
טענה נוספת ששמעתי היא שזה יוריד את הרמה המקצועית. (מעבר לשובינזם המשעשע בהנחה שאם נשים מתקבצות ללמוד בלי גבר נוכח שיפקח עליהם אז זה לא מקצועי)
גרסא קצת יותר מושקעת טוענת שאם החרדים ילמדו במסלול נפרד הם ירצו גם סינון תכנים, וזה יפגע במקצועיות.
כי כמובן פסיכולוג שלא למד על התאוריות הסוטות של פרויד לעומק הוא לא מספיק מקצועי.
ובאופן כללי ההפרדה השרירותית בין מסלולי תואר ראשון לתואר שני כאן ממש לא הגיונית. שנים יש מסלולי תואר ראשון כאלו באוניבסיטאות, מה ההבדל העקרוני בפגיעה בערך השוויון המקודש בין תואר ראשון לשני? הדבר היחיד שזה עושה זה להגביל חרדים מתארים מתקדמים באקדמיה, ואז אותם אנשים בוכים שחרדים לא עובדים ולא משתלבים בחברה.
והקשיים, אם רוצים לפתוח אפשרויות לתארים מתקדמים באוניברסיטה בהפרדה מלאה.
האקדמיה תומכת ומעודדת שוויון הזדמנויות לגברים ולנשים, באיוש של חברי הסגל האקדמי. אבל ברור שהאוניברסיטה לא יכולה לשפכל/להכפיל כל תחום מחקר וכל סוג מעבדה בשטחה, כדי לאפשר מסלולי לימוד נפרדים לגברים ולנשים באותו תחום לימוד ספציפי.
בתארים מתקדמים באוניברסיטה - תואר שני עם תזה ובדוקטורט, יש שילוב של מחקר ומעבדות.
חברי הסגל האקדמי משלבים מחקר והוראה, כאשר היקף ההוראה הוא סביב 6-8 שעות שנתיות (ובערך מחצית מהשעות בסמסטר א', ומחצית שניה בסמסטר ב').
חלק ניכר מהמחקר האקדמי, מבוצע בפועל על ידי תלמידי המחקר שלומדים לתואר (מאסטרנטים, דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים).
מימון המחקרים:
חוקרים באוניברסיטאות לא מקבלים תקציב מחקר אוטומטי מהאוניברסיטה עצמה - עליהם להתחרות על מימון המעבדות והמחקרים מול קרנות מחקר בינלאומיות, למשל תוכנית Horizon Europe של האיחוד האירופי (שישראל חברה בה ומזרימה דרכה מיליארדים לחוקרים מקומיים). או קרנות ממשלתיות, או גופים מסחריים בעלי אינטרסים של מחקרים בתחומים מסוימים.
יש גם מימון בדרך של קתדרות ותרומות אישיות: תורם עשיר יכול להחליט שהוא מקים באוניברסיטה "קתדרה לחקר האנרגיה הירוקה" או "מרכז למחקרי המזרח התיכון".
כאשר למחקר יש פוטנציאל להפוך למוצר מסחרי, לתרופה או לטכנולוגיה יישומית, הכסף הגדול מגיע מהמגזר העסקי או מגופים ממשלתיים המעודדים חדשנות (כמו רשות החדשנות בישראל).
נראה לך מציאותי וסביר שאפשר להכפיל כל תחום מחקר, כדי לאפשר הפרדה מגדרית לסטודנטים המעוניינים ללמוד באחד ממסלולי המחקר האפשריים באותה אוניברסיטה?
ההבדל בין הקיים בתואר ראשון לבין תארים מתקדמים נובע מהכמות של הסטודנטים.
בתואר ראשון יש מאות אלפים - וגם חלוקה מגדרית עדיין מספיקה כדי לאכלס כיתות שלמות ולתת מספיק שעות הוראה פרונטליות למרצים, לחברי הסגל האקדמי. (אותם 6-8 שעות סמסטריליות).
בתארים מתקדמים - בהרבה מאוד תחומים יש מעט סטודנטים בכל מסלול ותואר. לא יהיה ניתן לפתוח כיתות ולהקצות שעות הוראה נפרדות לגברים ולנשים במקביל בהיקף של משרה מלאה למרצים ולמרצות.
אם יהיה ביקוש למסלול ספציפי בתואר ספציפי בהפרדה, מה הבעיה לאפשר אותו לסטודנטים שמעוניינים?
מה זה שונה ממסלול למצטיינים, או מסלול בשפה אחרת, או כל סיבה שהיא לפתוח מסלול עם מאפיין שונה מהמסלול הכללי?
אם יש ביקוש מספיק שעות וכל השיקולים הרלוונטיים אז פותחים, ואם לא אז לא. כל הדיון הוא שמהלך כזה יכול להכניס קבוצה גדולה של אנשים שמעוניינים בזה.
גם בתואר ראשון, אין מסלולים נפרדים לכל סוגי התארים הקיימים, רק בכאלו שיש בהם ביקוש.
כל מה שהחוק עושה זה שהוא מאפשר למוסד שיבחר בכך לפתוח מסלול נפרד אם יהיה עניין בכך. בדיוק כמו שיש היום בתואר ראשון. לא צריך להקצין לאיזה עולם שבו חייבת להיות הפרדה בכל דבר.
זה בערך כמו לשאול למה סטודנטים לפיזיקה צריכים ללמוד מה חשבו ביוון העתיקה על אטומים או למה סטודנטים למדעי המחשב צריכים ללמוד על מודלים חישוביים ומכונות טיורינג. מריצים את הקוד וזה עובד, לא?
התיאוריות של פרויד, למיטב ידיעתי, לא מקובלות היום, ואף אחד לא חושב שהן מתארות את המציאות, אבל כל מה שבא אחרי זה נבנה עליהן. גם לסתור ולהגיד את הדבר ההפוך לגמרי, הוא להיבנות על בסיס מה שנאמר קודם.
לדברים יש הקשר, והם נבנים אחד על השני, לרצות להתעלם מהבסיס שעליו הם נבנו, ולהתחיל מהאמצע, מהאוויר ובלי הקשר, בוודאות יוציא אנשי מקצוע טובים שיודעים למה דברים הם כמו שהם
דווקא נתת דוגמה נגד עצמך כאן. בתואר בפיזיקה באמת לא לומדים מדע אריסטוטלי וזה לא נמצא בתוכנית הלימודים. (מי שרוצה יכול לקחת קורסי בחירה, אבל זה לא חלק מהתואר).
ומי שלומד פיזיקה בדרך כלל מוסלל למחקר, יישומים פרקטיים של פיזיקה יהיו מקצועות כמו הנדסה, ובהם דווקא משתדלים להתרחק מהתאוריה שלא מביאה לידי מעשה.
אם סטודנטים לפסיכולוגיה רוצים להיות אנשי מקצוע ולא חוקרים, אפשר לדון כמה אנרגיה וזמן הם צריכים להקדיש לתאוריות לא רלוונטיות.
גם אם התאוריות שבאו אחריהם בונות על פרויד, צריך לשאול עד באמת צריך ללמוד את המקור, ולא להספק בהבנה בסיסית ולהמשיך למה שיותר רלוונטי.
אולי הם יצאו פחות אנשי מחקר, גם אם האקדמיה מאוד אוהבת להסליל למחקר, הגיוני שיש אנשים שיש להם שיקולים אחרים, במיוחד אם השיקול של צניעות תופס מקום בנוסף לכל שאר השיקולים.
אבל פועל יוצא של המצב- מוסד תיכוני לא יכול להחזיק ולהציע, לצורך הדוגמא, מסלול בגרות 5 י"ל בפיזיקה, כי על מנת לתפעל מעבדת פיזיקה, ולהשקיע בציוד טוב, ולהעסיק מורה טוב לפיסיקה, צריך שיהיו מספיק תלמידים כל שנה ושנה.
אחרת אין הצדקה.
חלקים גדולים מאוד מהציבור החרדי שהיום לא הולכים לתארים בגלל עניין ההפרדה, יפתחו מסלולים ויבואו ללמוד. קהל היעד של התארים הנפרדים לא יהיו הסטודנטים של היום. זה לא אמור ליצור בעיה כזו.
והלוואי שגם דתיים שיקצו יצליחו קצת להשתחל לשם.
ויש תואר שני. אני לא מכיר שיש שם ייצוג משמעותי של גברים חרדים.
נשים חרדיות, כן יש במכון טל.
סביר שמעכשיו נפתחה האפשרות למכון לב ו-טל לפתוח מסלולים גם לתואר שלישי.
היה שוק חופשי. מי שמתאים לו היה לומד בהפרדה ומי שמתאים לו במעורב.
זה הקיצוניות הדתית שמקצינה יותר ויותר.
אני דווקא בעד לאפשר לימודים מופרדים לחרדים ולהכניס לשוק העבודה.
החוק הזה ספציפית הגיוני.
אבל החשש העיקרי הוא על מגמה של קיצוניות דתית במיוחד בתחום ההפרדה שהולכת ומחמירה.
מהפרדה של מדרכות, שעות קניה בסופרים, אזורים לנשים ולגברים, אוטובוסים נפרדים שהתחילו כהמלצה בלבד והיום יצעקו עליך אם את מקדימה, ועד הגיוס שזאת סוגיה אחרת אבל הקצנה דתית של לימוד התורה בכל מחיר שלא הייתה בשום קהילה אורתודוקסית בעבר.
לכן כל חוק שעובר בין אם הגיוני ובין אם לא הגיוני, הוא פתח להקצנה נוספת - ותשאל מנהיגים חרדים והם יענו בפה מלא, אם תינתן להם האפשרות תהיה כאן הפרדה אפילו של אוויר לנשימה לגברים נשים.
אז החוק הספציפי אולי הגיוני אבל החשש מוצדק לגמרי.
במיוחד שהקהילה החרדית גדלה, עם כמות מנדטים שמאפשרת להם להחזיק את הממשלה בב***ם.
שחרדים אדוקים ירכשו השכלה בדרך שלהם
ולא דרך הכפייה החילונית
שיוכלו לעבור את המשוכה של תואר ראשון לעבר התואר השני
כמה חושך יש בלהקצות לימודים נפרדים רק לתואר ראשון ולא יותר
לשמור על סטנדרט חילוני בהשכלה גבוהה
פרימיטיבים
את יודעת כמה חרדים וחרדיות אני מכירה שעשו תואר שני במקום לא מופרד?
גם ככה לרוב כשיוצאים לשוק העבודה אחרי תואר ראשון מתערבבים נשים וגברים
ומשם נפתח פתח להמשכת לימודים שהם לא מופרדים.
ואני שוב אומרת שאני דווקא בעד החוק והוא מוצדק.
אבל כמו שאת בטוחה שיש מזימה מתחת לפני השטח לחלן את הציבור החרדי - יש משימה שהיא אפילו לא מתחת לפני השטח וזה לחרד את הציבור החילוני.
והציבור החילוני חושש ובצדק
מתחבורה ציבורית בשבת ועד חוקים שתומכים במשתמטים וקצבאות.
ציבור שטוען שלא מתחשבים בו ומכילים אותו, אבל חוק אחרי חוק בא ומוכיח שהוא לא שם *** על שום ציבור אחר מלבדו.
צריך להסתכל על המכלול ולא על החוק הספציפי הזה כדי להבין את ההתנגדות של הציבור עליו.
לוחצים על הרבה נקודות בו זמנית.
גם אם נקודה אחת היא נכונה, המצבור של ההקצנה חמור.
זאת בדיוק אותה קבוצת אנשים שדורשת שהתקציבים יותנו בלימודי ליבה.
יש הרבה דברים שבעיתיים אצל הציבור החרדי, אבל אף פעם לא עניין אותם מה קורה מחוץ לשכונה שלהם. זו בדיוק הבעיה שלהם.
לדרוש מימון לדרך חיים לא יציבה, לא להתגייס ועוד כל שאר הדברים האלו הם באמת לא בסדר, אבל ממש לא יגרמו לאף חילוני לשים שטריימל. אין שום מזימה "לחרד את החילונים".
יש הבדל גדול בין החשש של החילונים "יעשו דברים שאני לא מסכים איתם" לבין החשש של החרדים "לא יתנו לי להישאר מי שאני".
מהמונופול של הכשרות? תחבורה ציבורית בשבת? נישואי רבנות, גירושין?
צבא, אכלוסיית קצבאות.
ואני לא בהכרח מתנגדת להכל.
רק שימי את עצמך לשניה אחת בנעליים של חילוני ותגידי האם את לא פוחדת שיותר ויותר מהחוקים האלה יכנסו לתוך העולם החילוני.
שאר הדברים האלו הם סממני דת במרחב הציבורי, מפה ועד כפייה של חילוני לקיים איזשי מצווה לפי הציווי הדתי, קל וחומר להפוך לחרדי ממש, גדול ביותר.
יש הבדל בין חילוני ממוצע לבין איש שמאל קיצוני שמפחד בצורה היסטרית מכל ביטוי של דת במרחב הציבורי.
מה החילונים המסוג הזה (שאגב לפי סקרים ממש לא מהווים רוב בקרב החילונים) לא מבינים הוא שחילוניות היא תפיסת עולם ואורח חיים בדיוק כמו דתיים. הם לא בררת מחדל שאסור לסטות ממנה. ובדיוק כמו שמותר לבטא את הערכים שלהם גם דתיים וחרדים יכולים להתקיים ולהביע דעתם בצורה דמוקרטית על החיים במדינה.
ושאר הדברים כמו צבא ולהישען על קצבאות (שהחברי כנסת החרדים מעגנים בחוק) אולי הם לא כפייה, רק שחיתות.
אפילו בפרהסיה, ואפילו דווקא בנסיעה ברכב. וככל הידוע לי נהיגה ברכב בעצמך היא אפילו איסור חמור יותר מנסיעה באוטובוס שאדם אחר (במיוחד גוי) נוהג בו.
ברצינות, תחבורה ציבורית בשבת היא הדוגמה למאפיין שהוא הרבה יותר סממן מאשר קיום של מצווה אמיתית בפועל.
אפשר לדון על כל מיני דוגמאות והשלכות כאן, אבל הנקודה שלי היא שההתקעשות של מיעוט אליסטי וקולני מבין החילונים "לשמור עיניים" מכל ביטוי של יהדות במדינה ששיכת לא רק להם, היא לא פחות פנאטית ובהחלט מגוכחת.
זאת כפייה ואני תומכת בה כי אני מאמינה בה.
אל תכחשי לכפייה.
אני גם תומכת בנישואים ברבנות, כי זה העוגן של היהדות.
אבל לא טוענת שאין כפייה.
לכל מילה יש קונטציות והשלכות, ואני ממש לא מתכוונת ליפל לשיח שאני פשוט לא מסכימה איתו.
במיוחד שאם ננסה להגדיר את המושג "כפייה דתית" אני די בטוחה שהוא אמור לכלול כפייה של מצוות הדת לפי ההגדרה הדתית, וחוץ מנישואים, אף אחת מהדוגמאות שהבאת לא פועלת לפי ההגיון הלכתי בשום צורה. (וגם נישואים, זה לא שכופים עלך להתחתן, רק שאם אתה רוצה להתחתן,זה צריך להיות ברבנות. אנשים חופשיים לעבור על כל שאר איסורי עריות בלי שום מגבלה)
מבחינתי זה ביטוי לגיטימי של רצון ציבור לגיטימי במרחב הציבורי. לכפייה יש קונוטציה שלילית ופשוט לא מדוייקת כי מנקודת המבט הדתית שלי לא התקיימה כאן שום מצווה דתית.
ואם כבר אפשר לדבר באותה המידה על הכפייה שאדם דתי עובר במרחב החילוני.
אני לא חושבת שהמושג כפייה עוזר לדיון והוא סתם מעורר אמוציות מיותרות. בדיוק כמו ההבדל בין "משתמטים" לבין "לא התגייסו" לבין "ברחו מצבא השמד".
כשחוק דתי של חלק מהאוכלוסייה הופך לחוק ציבורי על אוכלוסייה אחרת באזור שהיא אפילו לו גרה בו, זאת כפייה.
ולמיטב ידיעתי יש תחבורה שהם ממנים מכספי המועצה כלומר - ממיסי התושבים.
צריך להפריד בין מגדרים שקבעו לעצמם חוקים שנשארים במסגרת המגורים שלהם לבין כאלה שיוצאים החוצה ומשפיעים על אחרים.
וגם כאן יש המון אפור.
בנסיעה שנסעתי מהכותל לתחנה המרכזית ששניהם ציבוריים ולא בבעלות חרדית (או שכבר כן?) עליתי על קו 1 שגם הוא ציבורי למיטב ידעתי ולא בבעלות חרדית, ישבתי ליד אבא שלי החרדי מאוד מקדימה, וחטפתי צעקות והערות מכמה אנשים ללכת אחורה.
אז עוברים בגאולה ובאזורים חרדיים, נכון,
במה זה שונה מהיום שתושבי שועפט ידרשו מנשים ללבוש חיג'אב כשהרכבת הקלה עוברת באזור שלהם?
בכל מקרה כל הטענות שלי הם בכלל לא נגד הנישואים/ שבת
בדעה האישית שלי אני דווקא רוצה לשמור על צביון יהודי למדינה.
כל הדיון הוא על אוכלוסיה שרוצה שיתפשרו בשבילה, שיראו אותה, אבל לא מוכנה לתת כלום בתמורה (חרדים ולא דתיים)
זה משהו שקיים הרבה שנים
ואני לא חושבת שרוצים לחלן
רוצים לשלוט
רוצים לכפות דעה
זה כמעט כולם רוצים לעשות
לא משנה מאיזה צד
(אני גם לא חושבת שנכון להפריד
וגם לא חושבת שנכון ללמוד השכלה גבוהה)
הדבר היחיד שחשוב פה זה חופש הבחירה
מי שלוקח אותו לאחרים/ לוקה בחרדות בנושא הוא הפרימיטיבי
אבל אני לא יכולה לסבול שהציבור החרדי מיתמם ומתקרבן שלא מכילים אותו כשהוא לא מכיל אף אחד אחר.
בסך הכולל אני מבינה את החילונים שחוקי המילואים והמיסים כששוב ושוב מעבירים חוקים לטובת ציבור מסוים, גם אם הציבור הזה במקרה הזה צודק.
שיש כפייה מכל הצדדים אין מה להבין מישהו
אלא לשמוח על כל חוק שמונע כפייה
לא משנה מאיזה צד
ככה בעיניי לפחות
אלה החוקי היסוד הבסיסים של מדינה דמוקרטית
הבעיה שהם מתנגשים.
כשעל אותו מקרה חרדי טוען שכופים עליו לראות נשים לא צנועות והאישה טוענת שכופים עליה איך להתלבש.
או שכופים עליו להתגייס כזה חלק מהחובות שכל אחד תורם למדינה.
וכדי לפתור כאלה סיטואציות חייב להגיע לפשרות.
יש בעיות בשני המחנות
ללא ספק.
רק כשאצל החרדי הבעיה בעיניי עמוקה יותר כי יש ישות עליונה ואלוקית שאוסרת עליהם להתפשר ואין מקום בכלל לדיון.
עוברת דרך ההבנה של אי כפייה
וההבנה הזו כמעט ולא קיימת
הנה חוק שלא אמור להטריד אף אחד
נמצא בכותרות ככפייה דתית בשעה שהוא בא לפתור כפייה חילונית
וגם בנושא הגיוס
חילוני לא מתגייס בגלל כפייה
אלא בגלל חינוך מגיל אפס
אי אפשר לגייס אף אחד מתוך כפייה
ולכן זה לא עובד עם החרדים
על מה את מדברת?
לכי לרבנים חרדים ובאמת תשאלי אותם אם הם תומכים בכל הדמיונות האלו שכתבת כאן."אוויר לנשימה נפרד" מאיפה הבאת את זה? תכף תגידי שהם יעשו "סיפורה של שפחה" ועוד ההזיות המדומינות של אנשים שלא טורחים לברר אפילו מה הצד השני רוצה ורק מציירים לו קרניים וזנב.
הפחד הלא רציונלי של חילונים שחס וחלילה הם לא ישלטו על המרחב הציבורי ויהיה גם מקום לקולות אחרים הוא זה מקצין את החרדים עוד יותר. יוצא שכולם צורחים אחד על השני בלי פתרון.
הסיבה מספר אחד למה חרדים לא רוצים להשתלב בחברה הכללית היא שהם מפחדים שישנו אותם. חרדי שרוצה להיפתח, ורואה כמה שונאים אותו ולא באים לקראתו במילימטר, הקצנה אצלו תהיה בהשיארות בישיבה בלי מקצוע מכניס ובלי אפשרות לתמוך בעצמו מעבר לכספי המדינה.
האם לפני עשרים שנים היו רחובות מופרדים לנשים וגברים? שעות סופר מופרדות?
כי עכשיו כן וזאת תופעה שהולכת וגדלה.
ברור שלא כל החרדים ככה, אבל אני מדברת על הקיצון- והוא הולך וגדל.
והבעיה בקיצון שעם הזמן הוא הופך לנורמה, כמו הפרדת אוטובוסים שבעבר נשמעה כמו קיצון ועכשיו היא נורמה.
הקיצוניות גדלה ואי אפשר להתכחש אליה.
תשאלי מנהיגים של הקהילות הגדולות בחרדים האם הם מאמינים ושואפים במדינה הלכה במלוא מובן המילה אם רק תינתן להם ההזדמנות, ותראי מה תהיה התשובה שלהם.
אז אמרתי שדווקא בחוק הזה אני תומכת לגמרי (דווקא יצא לי לדבר עם מתנגדים חילוניים אליו ולתמוך בצד הדתי) ,
אבל אי אפשר שלא להסתכל על המכלול ולא להבין את הפחד מההקצנה שהולכת וגדלה והשליטה המשמעותית של החרדים על מקבלי ההחלטות.
רחובות מופרדים?? שעות סופר מופרדות???
מדינת הלכה לא כוללת רחובות מופרדים
אין הלכה שאוסרת על גברים ונשים ללכת באותם ארבע אמות
מכירה הרבה שכונות חרדיות בירושלים
לא יודעת על מה את מדברת
הבעיה שההלכת ניתנת לפרשנות .
כמו הפרשנות של ההלכה לשבת וללמוד במקום לצאת לעבוד או להילחם באויב.
לעומת דתיים לאומיים שמאמינים לא פחות ומפרשים אחרת את התורה.
בתור חרדית האם תרצי שאחד שמציג את עצמו חרדי אבל מפרש את התורה לגמרי אחרת ממך יהיה בשלטון? (כמו למשל אחד מהציבור שאוסר על נשים למנוע הריון?)
אבל זה כבר לגמרי סוטה מהדיון
של פעילה חרדית חסידית לגמרי בפודקאסט - אני מעדיפה להילחם למען זכותי הדתיות במדינה דמוקרטית ליברלית מאשר להילחם למען זכויותיי הדמוקרטיות במדינה הלכה דתית.
מצויין?
אין הפרדה באקדמיה, אין טלפון סלולרי כשר, אין תחבורה ציבורית ייעודית, אין הנחות ותמיכות ממשלתיות, ושיעור האקדמאיים כולל תארים מתקדמים גבוה לאין ערוך מהמצב בישראל.
זה פשוט שם קוד חרדי לבעיה הרבה יותר פשוטה שמפריעה גם לאזרח חילוני. חילוני יגיד "צפיפות". חרדי יגיד "צניעות". היה צריך לפתור את הבעיה פשוט על ידי עוד אוטובוסים ולא על ידי דחיסה מגדרית.
אני נתקלתי ב"סופר" נפרד לגברים ונשים.
כשעברנו דירה לאזור עם יותר חרדים גילינו שמשנת יוסף שם בשעות נפרדות. זה בהחלט היה נראה מאוד מוזר, אבל כשבעלי הגיע בנפרד בשעות של הגברים מיד הבנו למה. היו שם צפיפות ומלחמת הכל בכל, קרטונים סחורה שפוכה על המדרכה ופשוט כאוס משווע.
מה שעוד היה שם בשעות הנפרדות והמהודרות אלו נשים, וממש לא כמה בודדות. קיצור כולם צפצפו על הפרדה, והאמת שאני ממש מבינה את המארגנים עכשיו.
אפשר באמת לקחת את הנתון של הצפיפות בחשבון כרואים הפרדה במקומות מוזרים. אני לא אומרת שצריך להסכים עם כל מקרה, אבל כדאי להבין את המקום שהצד השני מגיע ממנו ומה כל השיקולים לפני שמדביקים עליו תוויות מרושעות.
אבל הפיתרון זה לא הפרדה באוטובוסים. הפיתרון זה פשוט עוד מהם.
שהרבה יותר כיף לנשים (ולא רק) לא להתמודד עם מתח מיני, מצד אחד.
ומצד שני הפמיניסטיות מפחדות שיגבילו אותן והאישה הרגילה הולכת גם אחריהם באיזה שהוא מובן.
וקח בחשבון שהחברה החרדית איננה חברה שמרנית. היא רק מצטיירת ככזו.
אלה תפיסות עולם שאין בהן קמצוץ של מחשבה עמוקה אלא הליכה עם הזרם להרגיש שייכת. זה בכלל מגוחך כי מי שהעלה את הצעת החוק לא היו המפלגות החרדיות אז אין מה להזכיר אותן בהקשר הזה
לא תציע חוק לגבי תואר
כי מבחינתה חרדי/ ת לא אמורים לעשות תואר
של אישה מעוצמה יהודית
כלומר אישה דתיה
נראה לי שבמסלולים הנפרדים נמצאות רק דתיות/ חרדיות
גם בעבודות
בעוד רוב הנשים מעדיפות ללמוד ולעבוד בסביבות מעורבות
לעשות התאמות לציבור שרוצה הפרדה בלימודים ובעבודה
כלכלית זה משתלם
חברות פרטיות קלטו את זה לפני כ20 שנה כשפתחו מסלולי הכשרה ועבודה בהייטק לנשים חרדיות
ולפני כעשור לגברים חרדים
אח"כ גם משרדי ממשלה והמשטרה התאימו את עצמם ואחרונים הצטרפו צה"ל עם מסלולים לנשים וגברים מותאמים
עלות/תועלת.
וגם בחוק הזה
האוניברסיטה תשקיע
ויותר נשים/ גברים יעשו תואר שני או יותר
וזו שלמדה בבר אילן כבר מסיימת תואר שני בשנה הקרובה
ולפחות בזמנו את רוב השעות הם היו לומדות בכיתות של המדרשה, ככה שהממשק שלהן עם החלק החילוני והמעורב של האוניברסיטה באמת היה מינימאלי
ספציפית חרד''ליות לומדות לתואר ועובדות וגם הרבה מהגברים עושים תארים, והם ישמחו להפרדה הזו הרבה יותר מאשר הממסד החרדי שנאבק באקדמיה.
מהקיצוניות שמשתלטת במרחב יותר מדתיים לאומיים, אני מניחה ,כי הם, אנחנו, הסובלים הראשונים לה.
הפרדה מגדרית באקדמיה זה לא אחד הדברים, זה הפוך.
החלק היותר מפותח בציבור הוא זה שרוצה לימודים בהפרדה.
אנשים שרוצים להצליח, להשתלב, לעסוק במה שמענין אותם, ובלי לוותר על ערכים שחשובים להם.
ואני חושבת שצריך מידה גדולה של היתממות כדי לא להבין שבשביל אדם שרוצה להיות רק בקשר עניני עם בני המין השני, ולא בקשר חברי, לימוד משותף הוא ענין מורכב.
הסיבה שהדרישה ללימודים בהפרדה תופסת יותר שיח, זה בגלל שיש יותר ויותר חרדים שרוצים לעשות תארים ולעבוד ככל האדם. זה הכל.
אין לזה דבר עם הקיצוניות החולנית שתופסת יותר שליטה, ושלמרבה הצער מוזנת משני צידי המתרס.
וגם מה הבעיה במקומות עבודה נפרדים? תאמין לי נשים רבות היו מעדיפות את זה במקום שיחוגו סביבן זקנים עם דמיונות כמו זבובים
בעבודה אדם הוא לרוב נשוי / מטופל בילדים / יחסית בוגר אז יותר קל להציב גבולות ולהסתדר מאשר במקומות לימודים שיש שם הרבה קירוב לבבות מה שנקרא
או איך שאחד המרצים במכללה שלמדתי בה ניסח את זה, "למה נראה לכם שהולכים לפרונטלי במקום לזום? בגלל הדשא, לשבת עם הבנות וזה"
הפרדה לשני מינים ("מגדר" הוא המצאה של השמאל) במקומות לימוד היא דבר טוב, משום שזה עוזר להתרכז בלימודים. גם החילונים מתחלים להבין זאת:
התיכון החילוני שבוחר בהפרדה מגדרית: "לא פוליטיקלי קורקט, אבל אין רעשי רקע"
מאידך, אין שום צורך, ולא ההיפותטי ביותר, בהפרדת מדרכות, כלי תחבורה וכיו"ב. אין דומה כיתת לימוד עם אינטרקציה פעילה בקרב הסטודנטים, לשהייה אקראית באוטובוס, בבנק או בחנות.
יש אלפי תיכונים חילוניים בישראל, אחד בחר בהפרדה
אם וכאשר יוכח שלימודים בהפרדה תורמים להעצמה נשית וכד', יוקמו יותר ויותר מסגרות שכאלה. אגב, במערב לא חסרות מכללות ואף אוניברסיטאות לנשים, בלי קשר לדת.
היום הרבה פחות
תכניות כגון "מצוינות למדע", Woman2Woman ועוד.
לא מסגרות לימוד פורמליות נפרדות
שאנחנו חייבים לשלם לה דמי חבר. מילא הצד של מדעי הטבע והחיים שיש לנו ממנו תועלת. אבל בצד של מדעי הדשא ותארים במדעי הכלום בשביל שכר גבוה יותר?
(בתואר שני) ודוקטורט (בתואר שלישי) במדעי הכלום רק לטובת שיפור בשכר במגזר הממשלתי.
באלו המחקריים, כפי שגם התייחסה והגיבה @קפיץ היקרה, לא נראית אפשרות להפרדה מגדרית, באופן שבו המחקר מתבצע, במעבדות, בכנסים בארץ ובחו"ל.
במדעי הדשא והכלום יש כבר כיום פתרונות ואפשרויות של הפרדה מגדרית בתואר שני
במקרה יצא לי אתמול לשוחח עם פרופ' למתמטיקה באוניברסיטה מוכרת (וגם בת דודה). היו לה כמה סיפורים לא לפרסום מסמרי שיער. הרבה מאוד אנשים צריכים את התארים האלה בשביל שכר ובשביל מקצועות ומוכנים לעשות הכל כדי להשיג אותם בלי לעבוד קשה מדי בלימודים.
יכולים לעשות זאת גם עכשיו בהפרדה מגדרית…
משהאחרונהנכון
לא להתחתן כי זה לא צנוע. קידושין באמצעות שליחה החתן ישלח את הקידושין עם אמא שלו. כך שהנשים והגברים יהיו באולמות שונים לגמרי. ובלי חדר יחוד. גם בבנקים יום גברים ויום נשים. וגם בסופרים. ובית שיש בו בנים ובנות. יחלקו את הבית בקיר בטון. ומחיצה באמצע השולחן. נשים תצאנה לרחוב רק בשעות מסויימות. ויש לי עוד כמה רעיונות נחמדים... בקיצור אם יש נשים בשריון. אז בני ברק מציעה רחובות נפרדים. מתוך הנחה שירושלים לא תפגר אחריה חלילה. בקיצור אין גבול לטירלול.
שווה ערך לכל הדמיונות ההזויים שכתבת כאן.
הם עומדים להחזיר לקדמותה את הועדה למינוי שופטים ובכך הם מוותרים על הכוח שהחוק החדש נותן להם.
על פי החוק הנפלא של לוין ורוטמן, לקואליציה יהיה רוב ועדה למינוי שופטים והם יוכלו למנות שופטים בראש שלהם. והנה הגוש שניצח בבחירות מוות על הכוח הזה וחוזר למתווה הישן, המתווה שמבטיח חולשה לפוליטיקאים וחוזק לאנשי המקצוע בתחומי המשפט.
כמו כן יש לכבד מאד את גוש השינוי על נכונותו לבחור בשופט יוסף אלרון למבקר המדינה על אף שתמך בחוקי ההפכה המשטרית של לוין את רוטמן ופגע קשות במוניטין של בית המשפט העליון.
על אף כל זאת, ראשי הגוש שניצח בבחירות מכירים בכישוריו וביכולתו לכהן כמבקר המדינה.
האם הגוש הביביסטי יכול לגלות כזו גדלות נפש או שימשיכו לתמוך במועמדויות נפסדות ומושחתות החביבות על הגברת נתניהו
מרצונו הטוב ומנימוקים ערכיים?
יתכן ותהיה להם הסכמה עם השופטים בוועדה אבל גם ייתכן שלא.
כרגע זה נראה בהחלט כמו החלטה ערכית.
כנ"ל גם התמיכה בשופט אלרון שהוא בבירור מתנגד לגוש השינוי ובכל זאת הם מוכנים לתמוך בו בשל התאמתו לתפקיד
לא בטוח שהם יצליחו להקים עכשיו ממשלה, יכול להיות שהולכים לבחירות חוזרות ואז אולי הימין ינצח. וגם אם כן, מתישהו הרי הימין יחזור לשלטון.
לגבי מבקר המדינה אני לא מספיק בקיא בפרטים.
לדעת איך הם עשו זאת במקצוענות יתרה.
כנראה יש יהודים שקיבלו את הגנים של לבן הארמי.
לבן הצליח להתל 7 פעמים. בנט רק פעם אחת, נקווה שזה לא יגדל ל2
ברוב מקרי שהשיגו רק כי שילמו שוחד לערבים והמוני אדיוטים שימושיים שחשבו שלהצביע להם יגייס חרדים - הם מוותרים על הכח שהחוק נותן לנציגי העם ומחזירים אותו לאליטה שמייצגת אותם ומתנגדת לרוב העם, שברור להם שיחזור בכנסת הבאה.
ממש ראוי להערכה
הם יודעים שההישג הפוליטי שלהם לא יחזור על עצמו וגם הוא נשען על משענת קנה רצוץ של הערבים שממש לא בטוח שיחזיק מעמד. חוץ מזה נכון לעכשיו הכוח אצלם והם לא צריכים טובות.
….יושב ראש כנסת שעושה מעשה תועבה על פני איש ירא שמיים.
זה מינוי פוליטי של ח"כ שמייצג מפלגות מסויימות, לא מינו משגיח לישיבה
למדתי שחכמים מוצאים קשר בין דברים שונים ומשונים. בכלל פוליטיקה זה לא תירוץ לפעול ללא מוסריות. כתוב "בכל דרכך דעהו" גם בפוליטיקה.
בכלל שאלה "מה הקשר" לא רלבנטית ליהודי ירא שמיים. הכל קשור.
ועוד לא בכדי בחרו במלה כנסת לייצג את בית הנבחרים, הפרלמנט של מדינת ישראל. יש לזה משמעות.
אני אישית לא זוכר בכלל מי היו בעבר בתפקיד הזה.
אבל בכ"מ יו"ר הכנסת הוא לא בן אדם עצמאי, הוא בסה"כ עושה מה שהמפלגה והקואליציה שלו אומרת לו.
ככה שהרבה יותר חשוב מאיזה מפלגה הוא מגיע ואת מי הוא מייצג לעומת האם הוא דתי או חילוני.
…כל יצור יהיה מתאים לכם. העיקר שיהיה איש ימין, ביביסט, ליכודניק.
אם האומו היה איש שמאל הייתם עושים מזה מטעמים. זאת האמת.
אני בטוח שאם כהנא היה מהליכוד וכץ היה מישר אתה אתה היית שואל איך החרדים מצביעים לכהנא הביביסט ולא לאדם "ערכי" או "ישר" כמו כץ, והיית מצטט משפטים כמו "דרך ארץ קדמה.." או "למה אתם מסתכלים על החצוניות כל הזמן"
אז דווקא לי יותר חשוב מה הבן אדם יקדם בכנסת מאשר איך הוא חי.
כהנא אמנם עם כיפה, אבל בפועל הוא יהיה עושה דבריו של יאיר גולן (ואולי גם אחמד טיבי).
נחשב אחד מסמלי השלטון, וזכאי לקבר בהר הרצל בחלקת גדולי האומה.
בהיעדר נשיא - הוא ממלא את מקומו.
מוביל את טקס המשואות ביום העצמאות.
כל זה מבחינת האמירה.
ומעבר לכל זה - ולכן לשמאל/ערבים היה כל כך חשוב להחליף - הוא קובע את סדר היום בכנסת. כעת גם אם לא מוקמת ממשלה ויוצאים לבחירות, על מנת לכנס את הכנסת בדחיפות, צריך לשכנע את הנוכל הזה.
על אנשים שאין להם שום תפקיד
את המדינה. לא יודע מפני אילו שמיים ירא מתן כהנא, אבל נראה שהוא עמוק במסע להשמדת ערך עצמי, כמו בנט פטרונו לשעבר.
אולי הוא שומר מצוות טכנית, אבל אם היה ירא שמים לא היה נבחר בקולות המחבלים. לא היה מסתמך עליהם, אחרי שבכל ראיון לפני הבחירות אמר שאי אפשר להסתמך עליהם ועל דעת כן נבחר ולא היה נכנס לממשלה עם מרץ, אחרי שהזדעזע מזה שהמראיין בכלל שואל על זה.
בס"ד
זו שאלה שהיית צריך לשאול לפני ארבע שנים...
לכהנא אין אלוקים , אין יראת שמים ואיננו חלק מהציונות הדתית . הוא בוגד שפל , רמאי ושקרן כמו חברו בנט
כאשר רבקה היתה עוברת על פתחי תורה- יעקב היה מפרכס לצאת, וכאשר היתה עוברת על פתחי עבודה זרה- עשו היה מפרכס לצאת.
רבקה לא ידעה שיש שני בנים בקרבה. היא חשבה שיש לה מזרוחניק שרוקד בשתי החתונות, גם בבתי כנסת, וגם עם תומכי טרור ועם אתאיסטים מובהקים.
מוקדש באהבה למתן כהנא, שגלימת שר הדתות שלו ריסק את הרבנות הראשית, ועכשו זורק את חבריו מתחת לגלגלי האוטובוס.
(על פי תורתו של הרב שלום שבדרן)
ואולי תשוב.
בגדי עשיו.
הקול קול יעקב והיידיים ידי עשיו
על זה הדיון פה.
מדובר בעובדי ע"ז בשיתוף עם עבודת ה'.
לא יודע על כהנא, אבל הגישה של בנט במובן מסוים גרועה משל טומי לפיד
שיותר מפי 10 דתיים מסכימים עם דרכו הדתית מהדרך של נעם.
תסתכל על מספר המצביעים לימין החדש ב2019 לעומת מספר המצביעים לנועם כיום.
כאשר הימין החדש התפצל ב2019, ההבדל היה התפיסה הדתית בינו לסמוטריץ'.
כאשר נעם התפצלה התפיסה הייתה שהם מייצגים זרם מסוים.
ראינו את מספר המצביעים לכל מפלגה וניתן לראות בקלות למי יש יותר תומכים בפער עצום...
לגבי אופן התייחסותך לבנט על עבודה זרה בשיתוף, מכיוון שהכל הגזמה פרועה או חוסר הבנה מה זה עבודה זרה, אני חושב שכדאי שתלמד להתייחס לזולת באופן מכבד ותפסיק להמציא גוזמאות.
(וזה בין הסיבות שרבים העדיפו את השמאל על סמוטריץ' כי היחס אל הליברלים יותר בעולם הדתי הוא כאל אויב אז יש דילמה אם עדיף מי שתופס ממני אויב דתית אבל אני מסכים איתו ביטחונית על פני מי שבאזור שלי דתית אבל ביטחונית מנוגד לדעתי והיו כאלה שהצביעו כך והיו אחרת)
א. רוב מי שהצביע לו עשה זאת רק בגלל חוק הגיוס ונטל המילואים
ב. גם מי שהצביע לו בגלל עצמו. לאו דווקא עשה זאת כי תומך בהפרדת דת ומדינה, אלא כי לקחו את ההשתלבות בחברה החילונית של דברי הרב קוק צעד אחד קדימה - ומשם זה יוצא לרקוד לפי החליל של החברה החילונית אשכזזית שכיום מנהגיה הם פוסט ציונים פרוגרסיבים. אך הלייטים לא שמים לב.
ג. זה גם מתופעה חברתית - אם אתה דתי שעובד בחברת הייטק שמאלנית, בסוף הלחץ החברתי יעשה את שלו. וכנל זה שהתקשורת ועולם הפרסום וכדומה השמאל שולט בהם והלייט נחשף אליהם בעיקר ו"שרי התעמולה" של השמאל שוטפים לו את המוח.
ד. אם יש 10 מנדטים של דתיים שבעד הפרדת דת ומדינה זה עצוב מאוד. אבל גם בימי אליהו רוב העם עבד את הבעל. בסוף זה ייבוא שיטה מודרן אורתודוקסית מחו"ל יחד עם ערבוב הרפיסות הסרוגה כלפי דמות האשכנזי החילוני שהקים את המדינה. הגישה הזו מקומה בטמפלים שך ברלין או בטמפלים של לוס אנגלס, והיא נטע זר בתוך היהדות הארצישראלית. (יהודי בחו"ל שהיהדות שלו רק בביתו והחוץ גויי, אני מבין למה זה גישתו. אבל למה צריך לייבא אותה לארץ?)
אגב לא במקרה גם הוריו של בנט וגם של טרופר הם ילידי חו"ל ולא הארץ.
כמובן זה מעטים ולא מעידים על רוב העולים, אך הגישה הזו מקורה בחו"ל בכלל ולא מהארץ.
ה. מה הקשר נעם? יותר דתיים תומכים בסמוטריץ מאשר בנט, אז הקטע להכניס את נעם לדיון לא רלוונטי
ו. זה היה מליצה. הוא לא באמת עובד ע"ז בשיתוף. אבל דו הפרצופיות שלו הן כיהודי והן כ"עם ככל העמים" יוצר עבודת אידאלוגיה זרה בשיתוף ליהדות. כלומר "היה יהודי בביתך וישראלי-פלאפל-ככל העמים בצאתך"
ז. אין בזה חוסר כבוד. בנט הוא תינוק שנשבה ולא אשם במעשיו. האם בגלל כבוד אני לא אטען שמי שטועה הוא טועה? לא
ח. כלל לא דיברתי על הליברלים, אלא על מפרידי דת ומדינה. ההפרש בין הרב סולוביציק לבנט הוא מרחק מזרח ממערב
וכמות המצביעים. (138 אלף לעומת פחות מ10 אלף)
על השאר אקרא ואתייחס בהמשך
ההבדלים בין נעם לסמוטריץ מינורים מהותית ובעיקר ההבדל הוא בגישה הפרקטית. (מה גם ש90 אחוז מישיבות הקו לא הצביעו למעוז)
אם כבר להשוות את החרדלים ללייטים, או את גוש סמוטריץ-מעוז-בן גביר לגוש בנט-כהנא
מקבילות, הן מגבילות כח של גורמים דתיים או משפטיים באמצעות מתן כח לציבור להחליט.
יש רבים שמשום מה סומכים על אנשים במקום אחד ולא במקום השני ולכן הם בעד אחת הרפורמות ונגד השניה.
מי שרוצה יותר כח אצל הציבור ופחות אצל גורמים לא נבחרים ללא קשר לשאלה מי שם ואם הוא מסכים איתו אידיאולוגית אמור לתמוך ברפורמות בשתי המקומות (אני בעד בשניהם)
לציבור ולא לתת למדינה ולנבחרי הציבור הדמוקרטים את הסמכות?
ענייני הקודש במדינה הם עניין כלל ישראלי , ולא מושא צרכנות
כמו שיש סמכות עליונה לרישיונות נהיגה ועריכת דין.
מתן כהנא, חבר ילדות של בנט, וחובש כיפה כמוהו, וכמו גלעד קריב, מקדם לכאורה מדינת כל אזרחיה, או דו לאומית, או רק השטן יודע מה רוצה האיש המסוכן הזה.
בצלאל סמוטריץ' זיהה את הסכנה בעוד מועד, והמליץ לאסור עליו להכנס לבית כנסת.
חוץ מהעניין של לא להכניסו לבית כנסת
אגב, ברפורמת הכשרות הרבנות היא עדיין סמכות עליונה כי היא מגדירה מה הסף שצריך לכל רמת כשרות.
ולקח כח מהדמויות הלא נבחרות.
מושא צרכנות=לתת לי ולך לבחור מה מתאים לנו.
זה ההבדל בין גישת מפרידי דת ומדינה לבין גישת ממלכת כהנים וגוי קדוש.
ב. גישת הכשרות הרגילה קיימת בשל נבחרי הציבור. אין פה דקטטורה. רוב של 61 חכים או שרי ממשלה עשו אותה
מה יקרה מבחינה כלכלית, רפואית וכו'?
תוך כמה זמן יהיה אפשר להתאושש מזה?
אחר ההתאוששות תהיה צמיחה רצינית כי כבר לא נהיה כבולים ועסוקים בשטויות שלהם?
כלום.
אתמול המציאו עלילת דם על גניבת בחירות
כשזו גוועה בקול נפיחה קלה המציאו את תומכי הטרור.
גם זה לא תופס ולא מועיל.
מה מחר?
איך מרימים מחאה אפקטיבית נגד פעולות שלטוניות הפוגעות בערכי היסוד שלנו?
ביטול שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים אושר בקריאה טרומית ברוב של 63 חברי וחברות כנסת
הטענה על גניבת הבחירות לא נפחה את נשמתה, אלא נרצחה על ידי היועצת המפוטרת, שבג"ץ השאיר בתפקידה באופן לא חוקי וכעת גומלת לבג"ץ בזה שמסלקת את הקואליציה שחוקקה חוקים שמרסנים את ההתפרעות של בג"ץ.
נשלף הנשק הסודי.
סיכון ביטחוני חדש איום ונורא, אנחנו בפני השמדה, אבו יאיר עומד בפני הסכנה לאבד את המעונות הממומנים שלו, את השיירה, את המטוס, את השמרטפים של יאיר, הוא יצטרך להשאר בבית עם שרה.
(לפחות עד שהוא הולך לכלא על שוחד והפרת אמונים, אז הוא יקבל את התא של דרעי ואולמרט).
אז צריך להציל את המדינה וכשנזקקים לגנב מורידין מן התליה. איפה בנט? תביאו לי מהר מהר את בניט...את הבוגד מרעננה, הוא כבר יבין את גודל הסכנה ויפנה עורף לחבריו.
אם רק היה מתפנה מראש הליכוד (ובתקווה עוד כמה מהאנשים הנוראיים שאסף סביבו), היה תוך שניה ממשלה ימנית אמיתית (אין שום
קשר בין ביבי הרשע המושחת לבין ימין). היה את הליכוד (שהכי טוב אם היה בראשו מישהו ימני אמיתי כמו עמית הלוי למשל) + סמוטריץ + בן גביר + ליברמן + בנט + עוד כמה.
בגלל שהרשע הזה תאב שלטון בצורה שאי אפשר בכלל לתאר, הוא עושה הכל להשאר וייתכן וכל המדינה תחרב
בגלל זה.
.... כמו תמיד חייב להגשים את מאייבהם
מתוך הפייסבוק של שלמה פיוטרקובסקי:
"זהירות, פוסט פסימי (וארוך) ככל שחולפים הימים מאז הבחירות הולך ומתברר שכמדינה אנחנו בסיטואציה פוליטית בלתי אפשרית לחלוטין, ומרבית הסיכויים שהיא גם חסרת מוצא, משום שבחירות נוספות לא ישנו אותה מהותית. אז מה עושים? ת'אמת? לא יודע. נדמה שנקלענו לסיטואציה משברית אמיתית. אבל לטעמי עדיף להביט במציאות בעין מפוכחת, ולכן חשוב קודם כל להבין את הסיטואציה. להבנתי, נקודת המוצא שממנה נכון להתחיל את ניתוח המצב היא הדרמה שקרתה במגזר הערבי. עליית שיעורי ההצבעה במגזר, גם אם תודלקה באמצעים לא כשרים, היא עובדה קיימת, שלמעשה בסך הכול מסירה את המסכה שכיסתה לכולנו את העיניים מאז הקמת המדינה. במשך 78 השנים האחרונות הערבים יוצגו בכנסת בייצוג חסר, וגרמו לנו לא להבין מהם יחסי הכוחות האמתיים בחברה הישראלית. אפשר להתווכח מתי ולמה השד יצא מהבקבוק, אבל אי אפשר להדחיק את המציאות שמול עינינו. כשערביי ישראל מיוצגים ייצוג מלא, לאף גוש פוליטי שאיננו כולל אותם אין ממשלה "לבד". לא רק לגוש המרכז-שמאל. גם גוש הימין-חרדים (ונניח לצורך העניין שזהו גוש אמיתי ולא נישואי נוחות שמתחזים לגוש), לא מסוגל להגיע ל-61 ח"כים בהינתן שיעור הצבעה גבוה במגזר הערבי שמעלה יחד אתו את שיעור ההצבעה הכללי. מכאן והלאה כל מערכת בחירות תוביל אותנו לכאורה לאחד מתוך 3 עד 4 הרכבים קואליציוניים אפשריים. הבעיה היא שכולם בעייתיים עד מאוד. ההרכב האפשרי הראשון הוא זה שהכי קל להסביר מדוע מדובר במתכון לאסון, אף שלכאורה הוא היה צריך להיות הכי פשוט ואף מתבקש. 67 חברי כנסת המליצו לנשיא להטיל על גדי אייזנקוט את מלאכת הרכבת הממשלה. אז למה בעצם שלא יקימו קואליציה ויסגרו עניין? התשובה לשאלה הזו לא נעוצה בקונסטלציה פוליטית כזו או אחרת אלא במשמעות של קואליציה שנשענת לצורך תפקודה על המפלגות הערביות (ולצורך העניין המסוים הזה אין הבדל בין המשותפת לרע"מ, אף שלהבנתי יש ביניהן הבדלים משמעותיים). כדי להבין את הבעיה צריך פשוט להקשיב היטב למנסור עבאס מסביר בעברית למה הוא לא יכול להגיד בפיו שחמאס הוא ארגון טרור. "אל תעמידו אותנו במקום הזה", ביקש עבאס בכנות, והאמת היא שזו באמת פינה מאוד מורכבת עבור ערבי ישראלי שזהותו הלאומית היא פלסטינית. בקרב חלק גדול מהציבור הערבי-ישראלי אמירה כזו תיחשב לבגידה בעם הפלסטיני שהוא העם שלהם. לכן, גם אם מנסור עבאס האיש היה מאוד רוצה להכריז שחמאס ארגון טרור, מנסור עבאס הפוליטיקאי לא יכול לממש את הרצון הזה. כאדם אני לגמרי מבין את המצוקה של מנסור עבאס. אבל במציאות הביטחונית הנוכחית, בטח בשנים הללו, מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה ממשלה שתלויה אפילו רק ברע"מ, בטח שלא במשותפת - שבה ההזדהות עם האויב היא מוקצנת עוד הרבה יותר. למרבה הצער המצב הביטחוני של ישראל הופך שותפות אזרחית אמיתית, שמצד האמת היתה צריכה להיות שאיפה של כולנו, לבלתי אפשרית. איך אפשר לנהל מדיניות ביטחון בשנת 2026/7 כשכל החלטה משמעותית עלולה להעמיד שותפה קואליציונית קריטית בסיטואציה בלתי אפשרית עבורה? מציאות כזו בהכרח תשפיע לרעה על האופן שבו המדיניות בנושאי ביטחון מנוהלת, בין אם נרצה ובין אם לא. עצוב, אבל התעלמות מהמציאות הזו עלולה להפוך לסיכון קיומי. יש לקוות שגם גדי אייזנקוט מבין את זה. ההרכב האפשרי השני הוא גוש איזנקוט בצירוף ש"ס ויהדות התורה. פה הבעיה עומדת במישור שונה מאוד, ועדיין - האפשרות הזו פשוט לא יכולה להתגשם במציאות. נניח לרגע סוגיות כמו קיום הבטחות וכדו', לב העניין הוא פשוט: אני משוכנע שבשני הצדדים יש רצון שהדיל יצליח, אבל רצון לא מספיק. יש מעגלים שאפילו טובי המתמטיקאים לא יצליחו לרבע. המינימום שהחרדים מסוגלים לחתום עליו לא פוגש את המקסימום שהגוש הזה מסוגל לתת להם. לפני כמה חודשים ניהלו חברים שלנו מו"מ על רכישת בית. הם מאוד רצו לקנות, המוכר הפוטנציאלי מאוד רצה למכור, אבל המקסימום שהם היו מסוגלים לגייס ולשלם היה נמוך מהמינימום שבעל הבית היה מוכן להתפשר עליו. כששמעתי מה היה הפער, הוא לא נשמע לי גדול. שאלתי את החבר אם הם לא יכלו להיפגש באמצע, והוא ענה לי: "זה לא הפער בין נקודות המוצא. זה הפער בין הפשרה הכי גדולה שאנחנו מסוגלים לעשות, כשאנחנו מוותרים על 10 דברים אחרים בדרך, ובין הפשרה הכי גדולה שהוא מוכן לבלוע. במצב כזה גם אם הפער קטן, אי אפשר לגשר עליו בקלות". זו הסיטואציה האמתית של החרדים וגוש אייזנקוט. הבעיה היא לא הפער המטורף בנקודות המוצא, אלא היעדר נקודת מפגש ריאלית באמצע, גם בהינתן רצון מלא. כדי להבין למה הקושי להגיע להסכמה ניתנת ליישום בהקשר הזה הוא כל כך גדול, צריך לעשות את המתמטיקה: גוש אייזנקוט מונה 48 ח"כים בלי המפלגות הערביות. ש"ס ויהדו"ת המוכות והחבולות עומדות על 13 מנדטים יחד. קואליציה של 61 ח"כים היא עסק קשה לניהול גם ככה. המחשבה שבגוש הזה, שהבטיח יומם ולילה לגייס חרדים בלי למצמץ, יהיו פחות מורדים מאשר בגוש השני - שעם קואליציה רחבה הרבה יותר, ופערי אידיאולוגיה קטנים הרבה יותר, לא הצליח לפתור את הסוגיה - זו נאיביות. מנגד, צריך גם להבין את הראש שאיתו החרדים מגיעים לאירוע של שותפות עם השמאל. גם מבחינתם זה אירוע סופר רגיש, שידרוש מהם לבלוע צפרדעים בלי סוף ולדכא התקוממויות פנימיות שהימין יבעיר להם בתקשורת המגזרית אחת ליומיים. בניגוד לאינטואיציה הפשוטה, מרחב התמרון הפוליטי של החרדים מול גוש אייזנקוט פחות רחב מזה שהם ניהלו מול גוש נתניהו. הם חייבים שכל ההישגים ינתנו להם במפורש, בכתב ועם ערובות. פחות מזה הם לא יוכלו לקנות. לכן, על אף ששני הצדדים היו רוצים להקים קואליציה כזו הסיכוי להקמה שלה קלושים עד בלתי קיימים. הרכב שלישי, הוא בעצם ההכלאה בין שתי האפשרויות הבלתי אפשריות הללו - למשל, קואליציית 62 של גוש אייזנקוט עם יהדות התורה ורע"ם. האפשרות הזו הוזכרה כמה פעמים בשבוע האחרון, אבל ניתוח פשוט מלמד שזה לא פותר כלום. להפך: במקרה הזה הבעיות לא מתקזזות, הן מתווספות אחת על השניה, מהטעם הפשוט שהן לא יושבות על מישור אחד. התוצאה היא שזו למעשה בכלל לא אופציה. ממילא ברור מדוע רבים מייחלים באמת לאפשרות הרביעית שהיא בעצם שלישית, קואליציה של גוש איזנקוט בהרכב מלא או חלקי, יחד עם הליכוד ואולי סמוטריץ' או בן גביר או שניהם. אותו הרכב שיש מכנים בכינוי שהפך לסיסמה: "ברית המשרתים". הסיבה שזו קואליציה שנראית לרבים מתבקשת, היא שבשתי הסוגיות שלעיל, ביטחון וגיוס חרדים, יש בה לא מעט היגיון. אלא שכל מי שמנפנף בה כאפשרות מועדפת, מדחיק את העובדה הפשוטה שבמרבית הנושאים שנתונים במחלוקת ציבורית במדינת ישראל - זו קואליציה שאין בה שום היגיון מבני. זה מתכון בטוח לממשלת שיתוק, שבה העיסוק העיקרי הוא מאבקים פנימיים. אם תרצו, שחזור של קואליציית נתניהו-לפיד מ-2013, שהיתה כל דבר חוץ מאשר בקואליציה. זו קואליציה שאולי ניתן יהיה להקים, אבל בלתי אפשרי יהיה לתחזק. בנוסף, לפחות במצב הנוכחי זו קואליציה שספק אם בכלל ניתן להקים. כמויות הדם הרע שזורמות בין הצדדים, החשדנות, חוסר האמון, והתחושה של כל צד שהצד השני לא מגיע למו"מ בנפש חפצה אלא כדי לרמות אותו בשלב ראשון ולדרוס אותו בשלב שני, הופכות את הקואליציה הדמיונית הזו לחסרת היתכנות לחלוטין. גוש איזנקוט מגיע לשולחן כשהוא מחזיק בזיכרון את האופן שבו סיכלו נתניהו והליכוד את מימוש הסכם הרוטציה עם גנץ בממשלת החילופים הראשונה. הפרת ההסכם ההוא, ולא חשוב כרגע אם בדיעבד ניתן להבין את הסיבות שהביאו את נתניהו למהלך, עשתה לנתניהו שם של אחד שהחתימה שלו לא שווה כלום. ההנחה הבסיסית אצל איזנקוט ואנשיו היא שנתניהו יעשה הכל להפר כל הסכם שהוא חתום עליו, וממילא ההסכם האפשרי היחיד הוא כזה שבו התמורות משולמות במזומן. אלא שתשלום במזומן על סחורה שתגיע בהמשך דורש מידה גבוהה של אמון, ולפחות כרגע מצדו של איזנקוט אין ניסיון לבנות רקורד של אמון. ההתעקשות (המובנת כשלעצמה, אגב) על החלפת יו"ר הכנסת, ויותר מכך ההכרזות על הכוונה לבטל במהלך בזק את כל החקיקה המשמעותית של הקואליציה היוצאת, יוצרים חשדנות בסיסית שנייר חתום כשלעצמו לא יפוגג. ואלו עוד הבעיות הטכניות, שבהינתן הרכב אנושי שונה (נניח מצב דמיוני שבו נתניהו מוחלף) ניתן לחשוב על פתרונות עבורן. לב העניין הוא שהפער האידיאולוגי בין שני אגפי הקואליציה הדמיונית הזו הוא אמיתי, ולא פחות ממנו הפער הסוציולוגי והסנטימנט השלילי. התחושה בכל אחד מהאגפים היא, בו זמנית, גם שהאגף השני גם לא מבין כלום ומורכב מחבורת אימבצילים שהזדכו על שכלם מזמן, וגם שהאגף השני לא רואה אותם ממטר, לא מוכן להקשיב להם, לעמדות שלהם ולמצוקות שלהם. בעולם שבו כבר אין מדורת שבט אחת, גם אין מציאות אחת. כשתמונת המציאות של כל אחד מהאגפים שונה כל כך, השסע רק הולך ומעמיק. וממילא אין שום היתכנות לחיבור, שקיים בעיקר בדמיון (מעורר ההערכה וההזדהות) של אנשים מלאי רצון טוב אך לא מאוד מחוברים למציאות בשטח. זה לא נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר מחד ולא אייזנקוט, בנט, ליברמן, לפיד וגולן מאידך. זו החברה הישראלית. בשבועיים וחצי האחרונים נשמעה לא פעם הטענה ש"העם בחר אחדות". אבל מי שטוען כך, מספר על הרהורי ליבו, לא על המצב הישראלי האמיתי. האמת הפשוטה היא שהעם אמנם לא נתן מספיק קולות לאף גוש, אבל הוא לחלוטין לא בחר אחדות, למעשה - בדיוק להפך. המצביע הישראלי לא נתן שום דיבידנד אלקטורלי למי ששם את ההגעה לאחדות כזו או אחרת בראש סדר יומו הפוליטי. דוחפי האחדות ספגו מכת מוות ביום הבוחר. את השסע העמוק בחברה הישראלית אי אפשר לתפור בחוטים של הסכם קואליציוני, וגם עשר מערכות בחירות נוספות לא ימחקו אותו. ייתכן אמנם שפה ושם קונסטלציה פוליטית כזו או אחרת תצליח לייצב שלטון למשך זמן מסוים. יתכן אפילו שבהינתן חילופי אישים בצמרת, ניתן יהיה לגבש קואליציות אד הוק חוצות גושים שתחזקנה מעמד למשך זמן מה, אך סוף כולן יהיה כסופה של ממשלת נתניהו-גנץ. גם אם תוקם בחודשים הקרובים בנס גלוי ממשלה חוצת גושים, היא תהיה בגדר הנחת פלסטר על שטף דם פורץ. בלי שינוי עמוק בחברה הישראלית - שינוי שנדמה היה למשך כמה ימים שה-7 באוקטובר הביא בכנפיו אך מהר מאוד התברר שממש לא כך קרה - המשבר הפוליטי העמוק שעם ישראל ומדינת ישראל נתונים בו, לא ילך לשום מקום."
במקום לעשות העתק-הדבק של מלל שאי אפשר לקרוא
כרגע רק אסתפק בזה, שעם כל הערכתי אליו - הוא מביע עמדות בלי להכיר בכלל מה זה אסלם ושיטות ההסבאה העצמית של המוסלמים.
ההנחה שהסיפור של מנסור עבאס הוא " גם אם מנסור עבאס האיש היה מאוד רוצה להכריז שחמאס ארגון טרור, מנסור עבאס הפוליטיקאי לא יכול לממש את הרצון הזה." - מעידה שאין לו מושג מי זה מנסור עבאס ומה זה 'האחים המוסלמים'.
האמת הפוכה לגמרי - מנסור עבאס האיש, תומך בחמאס בכל מאודו, מנסור עבאס הפוליטיקאי, מחייך ליהודים, כביכול מתנגד לטבח באזרחים. אפילו הוא, עם כל ההצגות שלו, את המילים המפורשות שמוציאות את חמאס מהתחום הלגיטימי - הוא לא יכול להוציא מהפה.
הרשימה המשותפת היא אויב מסוכן, כמו מדינות ערב שמסביב. ערבים, שונאים אותנו, ובפנים - לכל ערבי, גם 'חילוני' מקנן הג'יהאד שמתפרץ כשהתנאים מבשילים. התנועה האסלמית, הסניף הארץ-ישראלי של האחים המוסלמים, הם הקיצוניים, שבכל המדינות שסביבנו נחשבים 'ארגון טרור' ומוצאים מחוץ לחוק. בניגוד אלינו, הערבים מבינים עם מי יש להם עסק.
שהמפלגות הערביות לא ילכו לשום מקום, והמגזר הערבי קיבל תיאבון שבעקבותיו גם בבחירות הבאות ימשיך להצביע בשיעורים גבוהים. נוסיף על קח את העניין הדמוגרפי וללא עלייה המונית (שטרם נראית באופק), עוד 30-20 שנה נקבל מדינה דו-לאומית. כולל ביטול החוקים ה"מפלים" כמו חוק השבות ויישום זכות השיבה, מהלך שיהפוך את יהודי ארץ ישראל מיעוט שבמיעוט.
אם הערבים ישבו עכשיו באופוזיציה ולא יצליחו להשיג שום דבר, יכול להיות שהאחוז הצבעה ירד בחזרה.
ומבחינה דמוגרפית המגמה היא דווקא לטובת היהודים.
איזה כשרון להצמד לטפל בדברים של פיוטרקובסקי. גם לי לא ישב 100% התיאור של מנסור עבאס אם כי אני לא שולל את התיאור הזה כמוך. כך או כך זה ממש נקודה שולית בדברים של פיוטרקובסקי.
זו אכן נקודה די שולית בחשבון שלו, אבל היא קריטית להצלת עם ישראל.
בהנחת המוצא שלו מובלעת המחשבה שאפשר להמשיך לחיות עם המפלצת ולדמיין שבעצם היא חיית מחמד. האחים המוסלמים מוגדרים במצריים ארגון טרור - אצלינו אפילו אנשי ימין רואים בהם כאלו ש'בעצם רוצים להתנגד לחמאס'.
ההצעה שלי שכלל איני בטוח שתעזור אבל האפשרות קיימת.
א. הקמת גופי תקשורת ובכלל מקומות לשיח עם כללים לשיח בריא יותר.
ב. הידברות ושיח במטרה להגיע םאמנה משותפת.
ג. משאלי עם על כמה מן הסוגיות הנפיצות. ממש לא על כולן.
ד. הסכמה שבסוגיות יסוד כמו רפורמה משפטית וחוקה מצומצמת הולכים על החלטות או כוונים שזוכים במשעל עם לכ59% מקולות המצביעים היהודים במשאל עם.
ה. מסכימים ששלוש השנים האחרונות הן הקדנציה האחרונה של ביבי כראש ממשלה ככל שיעלה בידו לקבל את ראשות הממשלה. אפשר להעביר חוק שראש ממשלה לא יוכל לכהן יותר מ22 שנים וחצי. ומקסימום אפשר יהיה לתת לו הערכה נוספת של 3 חודשים. כרגע הוא כבר היה 19 שנים וחודש או חודשיים.
ו. אם עוד שנהו9 חודשים משפט נתניהו לא קרוב להחלטה ברורה. הולכים על חנינה ללא הודעה באשמה. תמורת פרישה כזו או אחר מהפוליטיקה לאחר תום הקדנציה.
כי השמאל כל פעם ידרבן את הערבים להצביע (לטובת עמדות השמאל) ובנוסף יזרים ימבה כסף לצורכי תעמולה.
כמו שקשה לך להשלים עם תוצאות הבחירות.
אני מקווה שתתרגל, השמאל חי עם שלטון הימין כבר כמעט חמישים שנה והם עדיין בחיים
שמיתג רפורמה משפטית בתור "הפיכה משטרית" וישמח לעוות כל חוק אחר שלא ימצא חן בעיניו. או, לחילופין, להציג נסיגה בתור ניצחון.
נקרא מלחמת התקומה ואיך שאר הבלגן יקרא נצחון מוחלט
את התשובה.
לדוגמה: כשבסקרים שאלו כשאלה כללית בלי לרדת למשמעויות: "האם אתה בעד עסקה לשחרור החטופים?" היה רוב, לא גדול אבל כן יציב - בעד.
כשתמיר דורטל טרח לנסח סקר שהשאלה היתה: "האם אתה בעד להחזיר את החמאס לסף ישובי העוטף וויתור על כל הישגי המלחמה, תמורת החטופים?" - כבר לא היה רוב שתמך.
אז אני לא טוען שבשום סוגיא לא שייך לעשות משאל עם, אבל זה יצטרך להיות על סוגיא ליבתית אחרי שהציבור יודע היטב - אם הוא בעד, בדיוק בעד מה ואם הוא נגד, בדיוק נגד מה. זה מורכב מאוד.
בידיעה שבכך נקבל לתוכנו עוד ארבעה מיליון ערבים שיצטרכו לקבל שירותי בריאות, חינוך, שיכון, משטרה וביטוח לאומי?
השארת המצב כמו שהוא.
ריבונות עם נתינת אזרחות לאויבים.
גירוש האויב מהארץ שלנו והשארת רק מי שמוכן להשאר כפרט ללא שאיפות לאומיות ובתנאי שהוא נאמן לחלוטין למדינת ישראל ובצד שלנו במלחמה נגד האויב.
אבל לאסור בחירה לכנסת בהחלט כן. אלא אם כן ישנה מוכנות מוחלטת לחיות פה. אבל רק זה. בחירה מוניציפלית בהחלט כן. אם היה אפשר לגרש, עדיף.
וגם אם 'מעט מעט אגרשנו מפניך' כשנציב את זה כיעד ונתחיל בצעדים קטנים, נתקדם לשם.
דבר ראשון לבטל את האפליה ה'מתקנת', לאכוף את חוקי התכנון והבניה וכמובן לאסוף את הנשק הלא חוקי.
ביו"ש ובעזה.
רעיון מצויין
זה לא משנה. אם רוצים ממשלה יציבה יחסית... אז צריך אחדות לא כי רוצים, כי אין משהו אחר.
ב"גניבת בחירות" היא כה עלובה ושלומיאלית עד כי אני מאמין שזה באמת בא מהלשכה של ביבי.
סיפר בפירוש ששומרים חומרים במגירה ו'שולפים' אותם כשזה מתאים פוליטית.
אתמול, אילנה-אמת לשעתה-דיין, קדחה סיפור בלי שום הוכחות וכבר רצת לפתוח שרשור. קצת תחכום...
למה מפליא אותך שלא כתבתי כאן עלום על הרכילויות של איזה בלט?
שחומרים נשמרים לזמנים שצריך לסכל אנשים, או ליישר שוטרים.
עמית סגל חשף, זה הופיע גם כאן בערוץ, אפילו הגבתי לך כאן בפורום עם קישור - אבל את, כמו היועמ"שית וכמו קובעי הטון בערוצי התבהלה, שומרת את הזעזוע הסלקטיבי, למה שמתאים לך פוליטית. די, רואים לכם.
לתשומת ליבך, תגובתי אלייך משבוע שעבר:
תביא עובדות למצב הזה ואוכל אולי להביע דעה
דברים מפורשים, שאומר בקולו הברור בכיר במשטרה - מבחינתך זו רכילות.
אבל רכילות שאילנה דיין ממציאה, בלי שום הוכחה - את כבר חוגגת עליה. קצת ישרות, אעפעס
ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב בועז בלט, תקף בהקלטות שנחשפו בחדשות 12 בחריפות את הפרקליטות ומח"ש:
התקיפה נגד הפרקליטות: טען שהפרקליטות מחזיקה "תיקי מגירה" ושולפת אותם כמנופי לחץ על אזרחים ושוטרים.
חשש השוטרים: האשים ששוטרים חוששים לפעול ולהתחכך עם משפחות הפשע.
ההתנצלות: בעקבות סערה ציבורית, בלט פרסם הודעת התנצלות ובה הבהיר כי הדברים המוקלטים נאמרו על-ידו לפני שנתיים – בטרם נכנס לתפקידו הנוכחי – וכי "דברים שרואים מכאן לא רואים משם"
בעולם החקירות, דמות שהכירה איך הפרקליטות עובדת.
ממליץ להסתכל בהיסטוריה של תפקידיו.
כך שהאמירה על דברים שרואים מכאן אצלו היא די מגוחכת...
איזה בלט - ראש אגף חקירות במשטרה.
אגב, מה קורה עם חקירת הפצ"רית?
את זוכרת... ההיא שהגישה תצהיר שקר לבג"צ שאין לה מושג מי הדליף את הסרטון המבושל? ואז הלכה וזרקה - סליחה, בטעות איבדה - את הטלפון שלה בים אחרי שהיא מחקה ממנו תכתובות?
לא יודע למה נזכרתי בזה פתאום... ובמנדלבליט ששי ניצן מחזיק אותו בגרון...
"רואה שצריך לשים דברים בפרופורציה הנכונה:בסופו של דבר, גם אחרי שנודעה המעורבות של ראש הסגל של ראש הממשלה וגם אחרי שנודע שהשוטרים הגיעו בלי צו חיפוש והשדוברות של המשטרה חגגה על החשד הזה ביום הבחירות - עדיין בתי המשפט האריכו את המעצר של החשודים. יותר מפעם אחת.ההתנהלות צריכה להיבדק - אבל מכאן ועד האווירה כאילו כל האירוע היה פייק מתחילתו ועד סופו יש מרחק גדול. גדול מדי."
האם את חושבת שבתי המשפט פועלים לפי גחמות של נתניהו?
לדעתי, הסיפור של רע"מ לא יכול להוביל לשינוי בהינתן המציאות כעת על הבחירות, אולי עזר להם אבל זה אל חזור וגם ממה שהבנתי לא כה משמעותי.
עם זאת, יש בעיה של חוסר משילות ברחובות מסוימים וצריך לטפל בזה.
אופס, זאת לא עלילה:
מגוחך לא תצליחו
עכשיו מנסים להראות לנו "ציפור" כדי שנשכח מזה.
יכול להיות שהיה מעשה ספציפי לא הגון מצד מישהו - ועדיין, סכומי עתק זרמו ממקורות עלומים כדי לשלם לאנשים במגזר הערבי להצביע.
איזה דבר טוב יכול לצמוח מזה?
וגם את הטבח לא עשה החמאס אלא אזרחים שוודים תמימים