מה דעתכם על הצעת החוק שאושרה על הפרדה מגדרית באקדמיה?
אני חושב שצריך לעשות הפרדה בהכל לא רק באקדמיה. ערים לנשים וערים לגברים, תחבורה נפרדת, רפואה נפרדת, מקומות עבודה נפרדים.
זה יפתור המון בעיות
מה דעתכם על הצעת החוק שאושרה על הפרדה מגדרית באקדמיה?
אני חושב שצריך לעשות הפרדה בהכל לא רק באקדמיה. ערים לנשים וערים לגברים, תחבורה נפרדת, רפואה נפרדת, מקומות עבודה נפרדים.
זה יפתור המון בעיות
החוק לא מחייב הפרדה, הוא לא כופה הפרדה, הוא בסה"כ מאפשר למוסד שרואה שיהיה לו שווה כלכלית לפתוח מסלול כזה - לעשות זאת.
אגב, לולי תחיבת האף של בג"ץ בכל נושא - בכלל לא היה צריך את החוק הזה. אין אף חוק שאוסר. בג"ץ החליט על דעת עצמו שאפילו שבשום חוק שחוקקה הכנסת לא מופיע שוויון ובוודאי אף חוק לא הסמיך אותם לכפות שוויון - בפועל הם כופים את מה שלשיטתם מהווה שוויון, אפילו שהתוצאה היא חוסר שוויון.
מישהו. אם לא היתה דרישה כזו לא היו מעלים את החוק.
לא היתה פסיקה שקובעת שחייבים ללמוד יחד
במדינה חופשית אם מוסד רוצה לפתוח תוכנית ותלמידים רוצים ללמוד, הם יכולים.
באו כל מיני עותרים וטענו שתכניות הלימודים בהפרדה, הם אפליה פסולה ולכן צריך לאסור אותן.
בא בג"ץ, תחב את אפו בלי שום סמכות חוקית ואסר על קיום לימודים אקדמאים בהפרדה מעבר לתואר ראשון. ממילא בג"ץ הפלה, השכלתית וכלכלית, את הציבור שלימוד בקבוצה מעורבת מנוגד לאורחות חייו.
כל החוק שעבר, הוא לתקן את העוות.
מלכתחילה בגצ נדרש לזה כי הוגשה עתירה, ולמה הוגשה עתירה? כי ביקשו לעשות הפרדה. ועל זה אני מדבר. מלכתיחה הדרישה של ההפרדה המגדרית היא הנושא שעליו אני שואל
מה שהיה אח"כ עם בגצ לא ענייני.
אני לומדת בשלוחה של מכללה גדולה
שלוחה לבנות בלבד
מה החוק מחדש?
להבנתי החוק החדש נועד לפתיחת מסלולי לימוד נפרדים באוניברסיטאות, היכן שזה לא קיים היום.
לא בגלל שאני בעד הפרדה
אלא
בגלל שאני בעד לאפשר השכלה גם למי שרוצה הפרדה
וכל המודאגים והמתיפיפים שילכו להתעסק בדברים אחרים
אישה שלא רוצה להיות מודרת
היא לא מודרת
יש מספיק מקומות גם ללימודים מעורבים וגם לא
והן לא מניעת פיתויים
יש לי אחות שעושה תואר שני
את התואר הראשון היא העדיפה לעשות בחברת נשים
תואר שני לא היה לה את האופציה והיא הלכה על לימודים מעורבים
החוק הזה בא לתקן כפייה חילונית על אנשים שרוצים אחרת
יש כאלו שיעדיפו גם עבודה נפרדת
וזה בסדר
זכותם
תחבורה/ סופר/ מדרכות
זה כבר בעייתי כי זה מפגע ציבורי למי שנקלע לאיזור הזה
זה לא הסיבות
כי לא צריך סיבה לחיות כרצונך
אם מישהו רוצה להפריד משהו
צריך לבחון באוביקטיביות
אם אפשר לבצע את ההפרדה בצורה שלא תפגע באחרים
לימודים ועבודה נפרדים לא פוגעים באף אחד
מדרכות/ אוטובוסים כן פוגעים
וגם להיפך
איסור על הפרדת לימודים פוגעת
שבגלל שכיתת גברים לא תאפשר משרות נשיות
אז צריך לכפות לימודים מעורבים על ציבורים שלמים
בהסתכלות אובייקטיבית זה אומר שהרבה אנשים נפגעים ולא יכולים ללמוד כרצונם רק בגלל כמה משרות ספציפיות שאולי יפרו איזשהו איזון בין גברים לנשים שאני תוהה אם הוא בכלל קיים ואם למישהו איכפת ממנו
וזה כבר קורה, במקומות הנפרדים של תואר ראשון.
המרצה הגבר מלמד גם בקמפוס גברים וגם בקמפוס נשים
המרצה האישה יכולה רק אצל הנשים (וחלק מהמשרות שם מאויישות עלידי גברים, אז פחות משרות לנשים)
ללמד נשים ואישה לא יכןלה ללמד גברים? מה חוסר השוויון הזה? מעבר לזה שזה מצמצם את האפשרויות לנשים
האפשרות האחרת היא שהגברים פשוט לא יגיעו לאקדמיה
גם לא הוגן שרק אשה יכולה ללדת.
אם יש גברים שמעוניינים לא לשבת במשך שעות ולהסתכל על אשה, ויש גברים אחרים שמעוניינים ללמד אותם - מה ההצדקה למנוע מהם ללמוד? מה ההצדקה להפלות אותם מהיכולת להתפרנס?
אי אפשר שגם את הנשים תלמדנה רק נשים?
כלומר כיתת הגברים תלמד אצל גברים
כיתת הנשים תלמד אצל נשים
ככה תצמצם את הפגיעה התעסוקתית של המרצות
לא?
המציאות עד החוק היא שבג"ץ המציא כפיה. כל מה שהחוק הזה עושה הוא לבטל את הכפיה.
אם יהיה מוסד שיהיה לו כלכלי לפתוח תואר לנשים שמלמדות בו רק נשים - בכבוד.
(תואר שני לא מחקרי - כבר קיים, הצעת החוק רלוונטית רק לתארים מחקריים)
בעיקרון בג"ץ המציא איסור כזה.
ואם אתה טוען שאפשרי לפתוח מסלול רק לנשים, וזה לא חוק שבא רק לטובת גברים, זה אפילו דורש יותר הסברים.
אוקי.
יש חוקר שמקבל רק גברים
יש חוקרת שמקבלת רק נשים
והם לא עובדים מול אף קבוצה אחרת, לא באוניברסיטה אחרת ולא בעולם?
אחרי זה - כל דבר שדורש להציג על מה אתם עובדים, בכל מיני אירועים כאלו ואחרים?
מישהו מהקבוצה של הגברים מדבר ראשון, ואז יוצא מהאולם ולא נשאר לשאר ההצגות, ואף אחת מהקבוצה של הנשים לא עולה לדבר כי "לא צנוע", ולכן אף אחד לא יודע שהן קיימות.
וכמובן, מעמד מקצועי, היכולת שלך להשיג תקציבים, אנשים שיצטרפו אליך וכו' - גדלים ככל שאף אחד לא יודע שאתה קיים ומה אתה עושה
אם במציאות זה לא ישתלם - אז זה לא יתקיים עם או בלי חוק.
הגבתי על התארים העיוניים. בעיקרון בג"ץ אסר את כל הלימודים בהפרדה מעבר לתואר ראשון. המציאות שבאורות ובעוד כמה מקומות עדיין יש אפשרויות מאוד ספציפיות לתואר שני בחינוך, זה כי עדיין לא אוכפים על הסטטוס-קוו.
כל מה שהחוק שזעזע את פותח השרשור חידש - זה שמותר לפתוח תואר בהפרדה. תהיה התכנות - יפתח, לא תהיה - לא יפתח.
אלא סתם צביעות ילדותית שמסתירה את האלימות והרצון של גברים מסוג מסוים לאסור על נשים ללמוד או להשפיע על משהו בעולם
(וכן, תגובה אליך בגלל שטויות שכתבת אתמול במקום אחר)
וגם נשים דפוקות. למה זה שיקול?
לפני כמה שנים, כשהתפוצץ איזה סיפור עם רבנים שקצת ליטפו תלמידות, ועלו טענות ששאלו למה בעצם יש רבנים באולפנות, וכ"כ הרבה? במיוחד כשלכיוון ההפוך זה בהגדרה לא קורה
פתאום היו המון פוסטים מזדעקים של רבנים על פגיעה בפרנסה של כל הגברים, על שזה איום ממשי מבחינתם וכאלו
בזמן שהמצב הקיים הוא שברוב הישיבות בהגדרה - לא מעסיקים נשים.
אפשר לדבר עד מחר על למה זה שונה, אבל זאת בעיקר היתממות, שמכסה על זה שמבחינת גברים מהסוג הזה, להם יש זכות להיות בכל מקום, ולנשים יש זכות להיות רק איפה שהם מרשים להן להיות
כי מי שמפעיל את האולפנות לא רוצה את האופי של נשים שהן תלמידות חכמים.
יש לזה סיבות שחלקן מוצדקות (הן נזים לא שמרניות, ושייכות לציבורים מאוד מסויימים)
וכן, יש כאלה והן מתקדמות יפה בתפקידים האלה.
הוא היה זה שהטיעון ה"יפה" של "אז כי זה ימנע מנשים משרות, צריך לכפות על כולם ללמוד נגד הערכים שלהם"
כשהטיעון לא עובד אף פעם לכיוון ההפוך
למה לא להפך? זה לא שיש יותר מדי חרדים שרוצים ללמוד תואר שני, אז כי זה ימנע מכמה חרדים ללמוד -לא לקבל נשים? אותו טיעון בדיוק.
(וכמו שכבר שאלתי - איך לעזאזל אתם מדמיינים שתואר מחקרי עובד? כי תואר שני לא מחקרי כבר קיים בהפרדה, ולא חסר איפה ללמוד כזה)
ישיבות תיכוניות מפוצצות במורות.
גם אם המערכת לא אוהבת את זה.
אין להם ברירה.
והיו מורות. לא הרבה
אבל הרבה יותר מאשר מורים באולפנה
וזה ממש לא אומר שאני מעוניינת בהפרדה בכל מקום
ואני גם לא מפחדת להתפתות לקשרים עם גברים
יותר נעים לי ללמוד עם נשים
כן רק בלימודים
וגם לא כל עבודה אני אקח
אוטובוס וקופ"ח זה לא אותו דבר
מה כואב לך שנשים מעוניינות בהפרדה?
שיגיעו 2 אוטובוסים באותו זמן
קודם שאוטובוס אחד יגיע בזמן וייתן שירות ראוי
הסיבות לרצון להפרדה:
1. אמונה והרגל בלימודים/ סביבת עבודה נפרדת
2. אי רצון לקשרים יומיומיים עם בני המין השני
3. רצון לקשרי חברות עם חברות ללימודים/ עבודה ואי רצון לקשר כזה עם בני המין השני
4. הרגשה נוחה יותר עם בני אותו מין בסביבת לימודים/ עבודה
אגב אני מעולם לא העדפתי סביבה נפרדת
אבל מכירה מספיק שמעדיפים
מבינה ומכבדת את הסיבות שלהם
שלא מעוניינים בהפרדה?
כן
רצון לאינטראקציה מקצועית/ אישית עם אנשים ללא הבדל גזע דת ומין
באקדמיה אתה נמצא שעות על גבי שעות באינטרקציה כם אנשים שאתה לומד או חוקר איתם, ובדרך כלל אין לך יותר מידי ברירה מאיזה מין הם. שונה מאוד מרחוב ומכולת
נפתרה הבעיה?
יש הלכות צניעות, ושיחה חברית עם גברים זה פחות.
זכותה של אישה לרצות ללמוד בכיף עם קבוצה שבה היא יכולה להביא את עצמה לגמרי ולהיות בקשר זורם עם כולן, או שזה טאליבן?
בתארים מתקדמים, בפרט בתארים שאינם מאלו המבוקשים ביותר, גם ככה הכיתות לא גדולות ולא מפוצצות בסטודנטים.
הפרדה מגדרית מצריכה עוד הרבה משאבים - עוד שעות הוראה למרצים, למעבדות, לכיתות, עוד תקורות של תחזוקה ותפעול.
ואז יקרה שבשביל 2-3-4 סטודנטים לא יפתחו שיעורים ומסלולי לימוד.
זה מזכיר לי בעיה דומה במוסדות הלימוד התיכוניים במגזר הדתי לאומי. הרבה מאוד מוסדות
לימוד קטנים יחסית לבנות בנפרד ולבנים בנפרד - ואי אפשר לקיים מסלולי לימוד טובים וברמה גבוהה באופן עקבי משנה לשנה בגלל ביקוש קטן, שההיקף שלו מאוד תלוי בשנתון.
לעומת תיכונים חילוניים, עם מאות תלמידים, ושפע מסלולי לימוד ואפשרויות בחירה רבות ומגוונות.
נראה לי הוא רק מאפשר לפתוח מסלול נפרד
לא נראה לי שמישהו מתערב בשיקולי עלות תועלת
תקציבית, ולא רק הצהרתית, המצב היה הרבה יותר טוב.
האוניברסיטאות רוצות הרי שיגיעו ללמוד אצלם.
ואכן יש כאן פוטנציאל לפתיחת אפשרויות למגזרים שעד היום לא הגיעו לאוניברסיטאות אלא למכללות הייעודיות.
אבל יש כאן משמעויות של חוסר יעילות כלכלית וצורך בתקצובים ייעודיים.
ויש אולי גם חשש של הדרת חברי סגל ופגיעה בשוויון: מרצות וחברות סגל לא יורשו ללמד במסלולי הגברים, גברים לא יורשו ללמד במסלולי הנשים, בשל דרישות דתיות של הסטודנטים. פגיעה כזו בחופש העיסוק ובקידום המקצועי של הסגל באקדמיה מייצרת עבור ההנהלה פלונטר מול חברי הסגל
מבחינת שוויון הזדמנויות המעסיק מחוייב להציע משרה לגברים ולנשים. אם משרה אחת משוריינת לנשים ומשרה שנייה משוריינת לגברים, מי בדיוק מופלה פה?
זה דווקא מגדיל את הציע המשרות, ושומר משרות יעודיות דווקא לנשים שלא חייבות להתחרות מול גברים וכל היתרונות ש"הפטריארכיה" נותנת להם.
טענה נוספת ששמעתי היא שזה יוריד את הרמה המקצועית. (מעבר לשובינזם המשעשע בהנחה שאם נשים מתקבצות ללמוד בלי גבר נוכח שיפקח עליהם אז זה לא מקצועי)
גרסא קצת יותר מושקעת טוענת שאם החרדים ילמדו במסלול נפרד הם ירצו גם סינון תכנים, וזה יפגע במקצועיות.
כי כמובן פסיכולוג שלא למד על התאוריות הסוטות של פרויד לעומק הוא לא מספיק מקצועי.
ובאופן כללי ההפרדה השרירותית בין מסלולי תואר ראשון לתואר שני כאן ממש לא הגיונית. שנים יש מסלולי תואר ראשון כאלו באוניבסיטאות, מה ההבדל העקרוני בפגיעה בערך השוויון המקודש בין תואר ראשון לשני? הדבר היחיד שזה עושה זה להגביל חרדים מתארים מתקדמים באקדמיה, ואז אותם אנשים בוכים שחרדים לא עובדים ולא משתלבים בחברה.
והקשיים, אם רוצים לפתוח אפשרויות לתארים מתקדמים באוניברסיטה בהפרדה מלאה.
האקדמיה תומכת ומעודדת שוויון הזדמנויות לגברים ולנשים, באיוש של חברי הסגל האקדמי. אבל ברור שהאוניברסיטה לא יכולה לשפכל/להכפיל כל תחום מחקר וכל סוג מעבדה בשטחה, כדי לאפשר מסלולי לימוד נפרדים לגברים ולנשים באותו תחום לימוד ספציפי.
בתארים מתקדמים באוניברסיטה - תואר שני עם תזה ובדוקטורט, יש שילוב של מחקר ומעבדות.
חברי הסגל האקדמי משלבים מחקר והוראה, כאשר היקף ההוראה הוא סביב 6-8 שעות שנתיות (ובערך מחצית מהשעות בסמסטר א', ומחצית שניה בסמסטר ב').
חלק ניכר מהמחקר האקדמי, מבוצע בפועל על ידי תלמידי המחקר שלומדים לתואר (מאסטרנטים, דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים).
מימון המחקרים:
חוקרים באוניברסיטאות לא מקבלים תקציב מחקר אוטומטי מהאוניברסיטה עצמה - עליהם להתחרות על מימון המעבדות והמחקרים מול קרנות מחקר בינלאומיות, למשל תוכנית Horizon Europe של האיחוד האירופי (שישראל חברה בה ומזרימה דרכה מיליארדים לחוקרים מקומיים). או קרנות ממשלתיות, או גופים מסחריים בעלי אינטרסים של מחקרים בתחומים מסוימים.
יש גם מימון בדרך של קתדרות ותרומות אישיות: תורם עשיר יכול להחליט שהוא מקים באוניברסיטה "קתדרה לחקר האנרגיה הירוקה" או "מרכז למחקרי המזרח התיכון".
כאשר למחקר יש פוטנציאל להפוך למוצר מסחרי, לתרופה או לטכנולוגיה יישומית, הכסף הגדול מגיע מהמגזר העסקי או מגופים ממשלתיים המעודדים חדשנות (כמו רשות החדשנות בישראל).
נראה לך מציאותי וסביר שאפשר להכפיל כל תחום מחקר, כדי לאפשר הפרדה מגדרית לסטודנטים המעוניינים ללמוד באחד ממסלולי המחקר האפשריים באותה אוניברסיטה?
ההבדל בין הקיים בתואר ראשון לבין תארים מתקדמים נובע מהכמות של הסטודנטים.
בתואר ראשון יש מאות אלפים - וגם חלוקה מגדרית עדיין מספיקה כדי לאכלס כיתות שלמות ולתת מספיק שעות הוראה פרונטליות למרצים, לחברי הסגל האקדמי. (אותם 6-8 שעות סמסטריליות).
בתארים מתקדמים - בהרבה מאוד תחומים יש מעט סטודנטים בכל מסלול ותואר. לא יהיה ניתן לפתוח כיתות ולהקצות שעות הוראה נפרדות לגברים ולנשים במקביל בהיקף של משרה מלאה למרצים ולמרצות.
אם יהיה ביקוש למסלול ספציפי בתואר ספציפי בהפרדה, מה הבעיה לאפשר אותו לסטודנטים שמעוניינים?
מה זה שונה ממסלול למצטיינים, או מסלול בשפה אחרת, או כל סיבה שהיא לפתוח מסלול עם מאפיין שונה מהמסלול הכללי?
אם יש ביקוש מספיק שעות וכל השיקולים הרלוונטיים אז פותחים, ואם לא אז לא. כל הדיון הוא שמהלך כזה יכול להכניס קבוצה גדולה של אנשים שמעוניינים בזה.
גם בתואר ראשון, אין מסלולים נפרדים לכל סוגי התארים הקיימים, רק בכאלו שיש בהם ביקוש.
כל מה שהחוק עושה זה שהוא מאפשר למוסד שיבחר בכך לפתוח מסלול נפרד אם יהיה עניין בכך. בדיוק כמו שיש היום בתואר ראשון. לא צריך להקצין לאיזה עולם שבו חייבת להיות הפרדה בכל דבר.
זה בערך כמו לשאול למה סטודנטים לפיזיקה צריכים ללמוד מה חשבו ביוון העתיקה על אטומים או למה סטודנטים למדעי המחשב צריכים ללמוד על מודלים חישוביים ומכונות טיורינג. מריצים את הקוד וזה עובד, לא?
התיאוריות של פרויד, למיטב ידיעתי, לא מקובלות היום, ואף אחד לא חושב שהן מתארות את המציאות, אבל כל מה שבא אחרי זה נבנה עליהן. גם לסתור ולהגיד את הדבר ההפוך לגמרי, הוא להיבנות על בסיס מה שנאמר קודם.
לדברים יש הקשר, והם נבנים אחד על השני, לרצות להתעלם מהבסיס שעליו הם נבנו, ולהתחיל מהאמצע, מהאוויר ובלי הקשר, בוודאות יוציא אנשי מקצוע טובים שיודעים למה דברים הם כמו שהם
דווקא נתת דוגמה נגד עצמך כאן. בתואר בפיזיקה באמת לא לומדים מדע אריסטוטלי וזה לא נמצא בתוכנית הלימודים. (מי שרוצה יכול לקחת קורסי בחירה, אבל זה לא חלק מהתואר).
ומי שלומד פיזיקה בדרך כלל מוסלל למחקר, יישומים פרקטיים של פיזיקה יהיו מקצועות כמו הנדסה, ובהם דווקא משתדלים להתרחק מהתאוריה שלא מביאה לידי מעשה.
אם סטודנטים לפסיכולוגיה רוצים להיות אנשי מקצוע ולא חוקרים, אפשר לדון כמה אנרגיה וזמן הם צריכים להקדיש לתאוריות לא רלוונטיות.
גם אם התאוריות שבאו אחריהם בונות על פרויד, צריך לשאול עד באמת צריך ללמוד את המקור, ולא להספק בהבנה בסיסית ולהמשיך למה שיותר רלוונטי.
אולי הם יצאו פחות אנשי מחקר, גם אם האקדמיה מאוד אוהבת להסליל למחקר, הגיוני שיש אנשים שיש להם שיקולים אחרים, במיוחד אם השיקול של צניעות תופס מקום בנוסף לכל שאר השיקולים.
אבל פועל יוצא של המצב- מוסד תיכוני לא יכול להחזיק ולהציע, לצורך הדוגמא, מסלול בגרות 5 י"ל בפיזיקה, כי על מנת לתפעל מעבדת פיזיקה, ולהשקיע בציוד טוב, ולהעסיק מורה טוב לפיסיקה, צריך שיהיו מספיק תלמידים כל שנה ושנה.
אחרת אין הצדקה.
חלקים גדולים מאוד מהציבור החרדי שהיום לא הולכים לתארים בגלל עניין ההפרדה, יפתחו מסלולים ויבואו ללמוד. קהל היעד של התארים הנפרדים לא יהיו הסטודנטים של היום. זה לא אמור ליצור בעיה כזו.
והלוואי שגם דתיים שיקצו יצליחו קצת להשתחל לשם.
ויש תואר שני. אני לא מכיר שיש שם ייצוג משמעותי של גברים חרדים.
נשים חרדיות, כן יש במכון טל.
סביר שמעכשיו נפתחה האפשרות למכון לב ו-טל לפתוח מסלולים גם לתואר שלישי.
היה שוק חופשי. מי שמתאים לו היה לומד בהפרדה ומי שמתאים לו במעורב.
זה הקיצוניות הדתית שמקצינה יותר ויותר.
אני דווקא בעד לאפשר לימודים מופרדים לחרדים ולהכניס לשוק העבודה.
החוק הזה ספציפית הגיוני.
אבל החשש העיקרי הוא על מגמה של קיצוניות דתית במיוחד בתחום ההפרדה שהולכת ומחמירה.
מהפרדה של מדרכות, שעות קניה בסופרים, אזורים לנשים ולגברים, אוטובוסים נפרדים שהתחילו כהמלצה בלבד והיום יצעקו עליך אם את מקדימה, ועד הגיוס שזאת סוגיה אחרת אבל הקצנה דתית של לימוד התורה בכל מחיר שלא הייתה בשום קהילה אורתודוקסית בעבר.
לכן כל חוק שעובר בין אם הגיוני ובין אם לא הגיוני, הוא פתח להקצנה נוספת - ותשאל מנהיגים חרדים והם יענו בפה מלא, אם תינתן להם האפשרות תהיה כאן הפרדה אפילו של אוויר לנשימה לגברים נשים.
אז החוק הספציפי אולי הגיוני אבל החשש מוצדק לגמרי.
במיוחד שהקהילה החרדית גדלה, עם כמות מנדטים שמאפשרת להם להחזיק את הממשלה בב***ם.
שחרדים אדוקים ירכשו השכלה בדרך שלהם
ולא דרך הכפייה החילונית
שיוכלו לעבור את המשוכה של תואר ראשון לעבר התואר השני
כמה חושך יש בלהקצות לימודים נפרדים רק לתואר ראשון ולא יותר
לשמור על סטנדרט חילוני בהשכלה גבוהה
פרימיטיבים
את יודעת כמה חרדים וחרדיות אני מכירה שעשו תואר שני במקום לא מופרד?
גם ככה לרוב כשיוצאים לשוק העבודה אחרי תואר ראשון מתערבבים נשים וגברים
ומשם נפתח פתח להמשכת לימודים שהם לא מופרדים.
ואני שוב אומרת שאני דווקא בעד החוק והוא מוצדק.
אבל כמו שאת בטוחה שיש מזימה מתחת לפני השטח לחלן את הציבור החרדי - יש משימה שהיא אפילו לא מתחת לפני השטח וזה לחרד את הציבור החילוני.
והציבור החילוני חושש ובצדק
מתחבורה ציבורית בשבת ועד חוקים שתומכים במשתמטים וקצבאות.
ציבור שטוען שלא מתחשבים בו ומכילים אותו, אבל חוק אחרי חוק בא ומוכיח שהוא לא שם *** על שום ציבור אחר מלבדו.
צריך להסתכל על המכלול ולא על החוק הספציפי הזה כדי להבין את ההתנגדות של הציבור עליו.
לוחצים על הרבה נקודות בו זמנית.
גם אם נקודה אחת היא נכונה, המצבור של ההקצנה חמור.
זאת בדיוק אותה קבוצת אנשים שדורשת שהתקציבים יותנו בלימודי ליבה.
יש הרבה דברים שבעיתיים אצל הציבור החרדי, אבל אף פעם לא עניין אותם מה קורה מחוץ לשכונה שלהם. זו בדיוק הבעיה שלהם.
לדרוש מימון לדרך חיים לא יציבה, לא להתגייס ועוד כל שאר הדברים האלו הם באמת לא בסדר, אבל ממש לא יגרמו לאף חילוני לשים שטריימל. אין שום מזימה "לחרד את החילונים".
יש הבדל גדול בין החשש של החילונים "יעשו דברים שאני לא מסכים איתם" לבין החשש של החרדים "לא יתנו לי להישאר מי שאני".
מהמונופול של הכשרות? תחבורה ציבורית בשבת? נישואי רבנות, גירושין?
צבא, אכלוסיית קצבאות.
ואני לא בהכרח מתנגדת להכל.
רק שימי את עצמך לשניה אחת בנעליים של חילוני ותגידי האם את לא פוחדת שיותר ויותר מהחוקים האלה יכנסו לתוך העולם החילוני.
שאר הדברים האלו הם סממני דת במרחב הציבורי, מפה ועד כפייה של חילוני לקיים איזשי מצווה לפי הציווי הדתי, קל וחומר להפוך לחרדי ממש, גדול ביותר.
יש הבדל בין חילוני ממוצע לבין איש שמאל קיצוני שמפחד בצורה היסטרית מכל ביטוי של דת במרחב הציבורי.
מה החילונים המסוג הזה (שאגב לפי סקרים ממש לא מהווים רוב בקרב החילונים) לא מבינים הוא שחילוניות היא תפיסת עולם ואורח חיים בדיוק כמו דתיים. הם לא בררת מחדל שאסור לסטות ממנה. ובדיוק כמו שמותר לבטא את הערכים שלהם גם דתיים וחרדים יכולים להתקיים ולהביע דעתם בצורה דמוקרטית על החיים במדינה.
ושאר הדברים כמו צבא ולהישען על קצבאות (שהחברי כנסת החרדים מעגנים בחוק) אולי הם לא כפייה, רק שחיתות.
אפילו בפרהסיה, ואפילו דווקא בנסיעה ברכב. וככל הידוע לי נהיגה ברכב בעצמך היא אפילו איסור חמור יותר מנסיעה באוטובוס שאדם אחר (במיוחד גוי) נוהג בו.
ברצינות, תחבורה ציבורית בשבת היא הדוגמה למאפיין שהוא הרבה יותר סממן מאשר קיום של מצווה אמיתית בפועל.
אפשר לדון על כל מיני דוגמאות והשלכות כאן, אבל הנקודה שלי היא שההתקעשות של מיעוט אליסטי וקולני מבין החילונים "לשמור עיניים" מכל ביטוי של יהדות במדינה ששיכת לא רק להם, היא לא פחות פנאטית ובהחלט מגוכחת.
זאת כפייה ואני תומכת בה כי אני מאמינה בה.
אל תכחשי לכפייה.
אני גם תומכת בנישואים ברבנות, כי זה העוגן של היהדות.
אבל לא טוענת שאין כפייה.
לכל מילה יש קונטציות והשלכות, ואני ממש לא מתכוונת ליפל לשיח שאני פשוט לא מסכימה איתו.
במיוחד שאם ננסה להגדיר את המושג "כפייה דתית" אני די בטוחה שהוא אמור לכלול כפייה של מצוות הדת לפי ההגדרה הדתית, וחוץ מנישואים, אף אחת מהדוגמאות שהבאת לא פועלת לפי ההגיון הלכתי בשום צורה. (וגם נישואים, זה לא שכופים עלך להתחתן, רק שאם אתה רוצה להתחתן,זה צריך להיות ברבנות. אנשים חופשיים לעבור על כל שאר איסורי עריות בלי שום מגבלה)
מבחינתי זה ביטוי לגיטימי של רצון ציבור לגיטימי במרחב הציבורי. לכפייה יש קונוטציה שלילית ופשוט לא מדוייקת כי מנקודת המבט הדתית שלי לא התקיימה כאן שום מצווה דתית.
ואם כבר אפשר לדבר באותה המידה על הכפייה שאדם דתי עובר במרחב החילוני.
אני לא חושבת שהמושג כפייה עוזר לדיון והוא סתם מעורר אמוציות מיותרות. בדיוק כמו ההבדל בין "משתמטים" לבין "לא התגייסו" לבין "ברחו מצבא השמד".
כשחוק דתי של חלק מהאוכלוסייה הופך לחוק ציבורי על אוכלוסייה אחרת באזור שהיא אפילו לו גרה בו, זאת כפייה.
ולמיטב ידיעתי יש תחבורה שהם ממנים מכספי המועצה כלומר - ממיסי התושבים.
צריך להפריד בין מגדרים שקבעו לעצמם חוקים שנשארים במסגרת המגורים שלהם לבין כאלה שיוצאים החוצה ומשפיעים על אחרים.
וגם כאן יש המון אפור.
בנסיעה שנסעתי מהכותל לתחנה המרכזית ששניהם ציבוריים ולא בבעלות חרדית (או שכבר כן?) עליתי על קו 1 שגם הוא ציבורי למיטב ידעתי ולא בבעלות חרדית, ישבתי ליד אבא שלי החרדי מאוד מקדימה, וחטפתי צעקות והערות מכמה אנשים ללכת אחורה.
אז עוברים בגאולה ובאזורים חרדיים, נכון,
במה זה שונה מהיום שתושבי שועפט ידרשו מנשים ללבוש חיג'אב כשהרכבת הקלה עוברת באזור שלהם?
בכל מקרה כל הטענות שלי הם בכלל לא נגד הנישואים/ שבת
בדעה האישית שלי אני דווקא רוצה לשמור על צביון יהודי למדינה.
כל הדיון הוא על אוכלוסיה שרוצה שיתפשרו בשבילה, שיראו אותה, אבל לא מוכנה לתת כלום בתמורה (חרדים ולא דתיים)
זה משהו שקיים הרבה שנים
ואני לא חושבת שרוצים לחלן
רוצים לשלוט
רוצים לכפות דעה
זה כמעט כולם רוצים לעשות
לא משנה מאיזה צד
(אני גם לא חושבת שנכון להפריד
וגם לא חושבת שנכון ללמוד השכלה גבוהה)
הדבר היחיד שחשוב פה זה חופש הבחירה
מי שלוקח אותו לאחרים/ לוקה בחרדות בנושא הוא הפרימיטיבי
אבל אני לא יכולה לסבול שהציבור החרדי מיתמם ומתקרבן שלא מכילים אותו כשהוא לא מכיל אף אחד אחר.
בסך הכולל אני מבינה את החילונים שחוקי המילואים והמיסים כששוב ושוב מעבירים חוקים לטובת ציבור מסוים, גם אם הציבור הזה במקרה הזה צודק.
שיש כפייה מכל הצדדים אין מה להבין מישהו
אלא לשמוח על כל חוק שמונע כפייה
לא משנה מאיזה צד
ככה בעיניי לפחות
אלה החוקי היסוד הבסיסים של מדינה דמוקרטית
הבעיה שהם מתנגשים.
כשעל אותו מקרה חרדי טוען שכופים עליו לראות נשים לא צנועות והאישה טוענת שכופים עליה איך להתלבש.
או שכופים עליו להתגייס כזה חלק מהחובות שכל אחד תורם למדינה.
וכדי לפתור כאלה סיטואציות חייב להגיע לפשרות.
יש בעיות בשני המחנות
ללא ספק.
רק כשאצל החרדי הבעיה בעיניי עמוקה יותר כי יש ישות עליונה ואלוקית שאוסרת עליהם להתפשר ואין מקום בכלל לדיון.
עוברת דרך ההבנה של אי כפייה
וההבנה הזו כמעט ולא קיימת
הנה חוק שלא אמור להטריד אף אחד
נמצא בכותרות ככפייה דתית בשעה שהוא בא לפתור כפייה חילונית
וגם בנושא הגיוס
חילוני לא מתגייס בגלל כפייה
אלא בגלל חינוך מגיל אפס
אי אפשר לגייס אף אחד מתוך כפייה
ולכן זה לא עובד עם החרדים
על מה את מדברת?
לכי לרבנים חרדים ובאמת תשאלי אותם אם הם תומכים בכל הדמיונות האלו שכתבת כאן."אוויר לנשימה נפרד" מאיפה הבאת את זה? תכף תגידי שהם יעשו "סיפורה של שפחה" ועוד ההזיות המדומינות של אנשים שלא טורחים לברר אפילו מה הצד השני רוצה ורק מציירים לו קרניים וזנב.
הפחד הלא רציונלי של חילונים שחס וחלילה הם לא ישלטו על המרחב הציבורי ויהיה גם מקום לקולות אחרים הוא זה מקצין את החרדים עוד יותר. יוצא שכולם צורחים אחד על השני בלי פתרון.
הסיבה מספר אחד למה חרדים לא רוצים להשתלב בחברה הכללית היא שהם מפחדים שישנו אותם. חרדי שרוצה להיפתח, ורואה כמה שונאים אותו ולא באים לקראתו במילימטר, הקצנה אצלו תהיה בהשיארות בישיבה בלי מקצוע מכניס ובלי אפשרות לתמוך בעצמו מעבר לכספי המדינה.
האם לפני עשרים שנים היו רחובות מופרדים לנשים וגברים? שעות סופר מופרדות?
כי עכשיו כן וזאת תופעה שהולכת וגדלה.
ברור שלא כל החרדים ככה, אבל אני מדברת על הקיצון- והוא הולך וגדל.
והבעיה בקיצון שעם הזמן הוא הופך לנורמה, כמו הפרדת אוטובוסים שבעבר נשמעה כמו קיצון ועכשיו היא נורמה.
הקיצוניות גדלה ואי אפשר להתכחש אליה.
תשאלי מנהיגים של הקהילות הגדולות בחרדים האם הם מאמינים ושואפים במדינה הלכה במלוא מובן המילה אם רק תינתן להם ההזדמנות, ותראי מה תהיה התשובה שלהם.
אז אמרתי שדווקא בחוק הזה אני תומכת לגמרי (דווקא יצא לי לדבר עם מתנגדים חילוניים אליו ולתמוך בצד הדתי) ,
אבל אי אפשר שלא להסתכל על המכלול ולא להבין את הפחד מההקצנה שהולכת וגדלה והשליטה המשמעותית של החרדים על מקבלי ההחלטות.
רחובות מופרדים?? שעות סופר מופרדות???
מדינת הלכה לא כוללת רחובות מופרדים
אין הלכה שאוסרת על גברים ונשים ללכת באותם ארבע אמות
מכירה הרבה שכונות חרדיות בירושלים
לא יודעת על מה את מדברת
הבעיה שההלכת ניתנת לפרשנות .
כמו הפרשנות של ההלכה לשבת וללמוד במקום לצאת לעבוד או להילחם באויב.
לעומת דתיים לאומיים שמאמינים לא פחות ומפרשים אחרת את התורה.
בתור חרדית האם תרצי שאחד שמציג את עצמו חרדי אבל מפרש את התורה לגמרי אחרת ממך יהיה בשלטון? (כמו למשל אחד מהציבור שאוסר על נשים למנוע הריון?)
אבל זה כבר לגמרי סוטה מהדיון
של פעילה חרדית חסידית לגמרי בפודקאסט - אני מעדיפה להילחם למען זכותי הדתיות במדינה דמוקרטית ליברלית מאשר להילחם למען זכויותיי הדמוקרטיות במדינה הלכה דתית.
מצויין?
אין הפרדה באקדמיה, אין טלפון סלולרי כשר, אין תחבורה ציבורית ייעודית, אין הנחות ותמיכות ממשלתיות, ושיעור האקדמאיים כולל תארים מתקדמים גבוה לאין ערוך מהמצב בישראל.
זה פשוט שם קוד חרדי לבעיה הרבה יותר פשוטה שמפריעה גם לאזרח חילוני. חילוני יגיד "צפיפות". חרדי יגיד "צניעות". היה צריך לפתור את הבעיה פשוט על ידי עוד אוטובוסים ולא על ידי דחיסה מגדרית.
אני נתקלתי ב"סופר" נפרד לגברים ונשים.
כשעברנו דירה לאזור עם יותר חרדים גילינו שמשנת יוסף שם בשעות נפרדות. זה בהחלט היה נראה מאוד מוזר, אבל כשבעלי הגיע בנפרד בשעות של הגברים מיד הבנו למה. היו שם צפיפות ומלחמת הכל בכל, קרטונים סחורה שפוכה על המדרכה ופשוט כאוס משווע.
מה שעוד היה שם בשעות הנפרדות והמהודרות אלו נשים, וממש לא כמה בודדות. קיצור כולם צפצפו על הפרדה, והאמת שאני ממש מבינה את המארגנים עכשיו.
אפשר באמת לקחת את הנתון של הצפיפות בחשבון כרואים הפרדה במקומות מוזרים. אני לא אומרת שצריך להסכים עם כל מקרה, אבל כדאי להבין את המקום שהצד השני מגיע ממנו ומה כל השיקולים לפני שמדביקים עליו תוויות מרושעות.
אבל הפיתרון זה לא הפרדה באוטובוסים. הפיתרון זה פשוט עוד מהם.
שהרבה יותר כיף לנשים (ולא רק) לא להתמודד עם מתח מיני, מצד אחד.
ומצד שני הפמיניסטיות מפחדות שיגבילו אותן והאישה הרגילה הולכת גם אחריהם באיזה שהוא מובן.
וקח בחשבון שהחברה החרדית איננה חברה שמרנית. היא רק מצטיירת ככזו.
אלה תפיסות עולם שאין בהן קמצוץ של מחשבה עמוקה אלא הליכה עם הזרם להרגיש שייכת. זה בכלל מגוחך כי מי שהעלה את הצעת החוק לא היו המפלגות החרדיות אז אין מה להזכיר אותן בהקשר הזה
לא תציע חוק לגבי תואר
כי מבחינתה חרדי/ ת לא אמורים לעשות תואר
של אישה מעוצמה יהודית
כלומר אישה דתיה
נראה לי שבמסלולים הנפרדים נמצאות רק דתיות/ חרדיות
גם בעבודות
בעוד רוב הנשים מעדיפות ללמוד ולעבוד בסביבות מעורבות
לעשות התאמות לציבור שרוצה הפרדה בלימודים ובעבודה
כלכלית זה משתלם
חברות פרטיות קלטו את זה לפני כ20 שנה כשפתחו מסלולי הכשרה ועבודה בהייטק לנשים חרדיות
ולפני כעשור לגברים חרדים
אח"כ גם משרדי ממשלה והמשטרה התאימו את עצמם ואחרונים הצטרפו צה"ל עם מסלולים לנשים וגברים מותאמים
עלות/תועלת.
וגם בחוק הזה
האוניברסיטה תשקיע
ויותר נשים/ גברים יעשו תואר שני או יותר
וזו שלמדה בבר אילן כבר מסיימת תואר שני בשנה הקרובה
ולפחות בזמנו את רוב השעות הם היו לומדות בכיתות של המדרשה, ככה שהממשק שלהן עם החלק החילוני והמעורב של האוניברסיטה באמת היה מינימאלי
ספציפית חרד''ליות לומדות לתואר ועובדות וגם הרבה מהגברים עושים תארים, והם ישמחו להפרדה הזו הרבה יותר מאשר הממסד החרדי שנאבק באקדמיה.
מהקיצוניות שמשתלטת במרחב יותר מדתיים לאומיים, אני מניחה ,כי הם, אנחנו, הסובלים הראשונים לה.
הפרדה מגדרית באקדמיה זה לא אחד הדברים, זה הפוך.
החלק היותר מפותח בציבור הוא זה שרוצה לימודים בהפרדה.
אנשים שרוצים להצליח, להשתלב, לעסוק במה שמענין אותם, ובלי לוותר על ערכים שחשובים להם.
ואני חושבת שצריך מידה גדולה של היתממות כדי לא להבין שבשביל אדם שרוצה להיות רק בקשר עניני עם בני המין השני, ולא בקשר חברי, לימוד משותף הוא ענין מורכב.
הסיבה שהדרישה ללימודים בהפרדה תופסת יותר שיח, זה בגלל שיש יותר ויותר חרדים שרוצים לעשות תארים ולעבוד ככל האדם. זה הכל.
אין לזה דבר עם הקיצוניות החולנית שתופסת יותר שליטה, ושלמרבה הצער מוזנת משני צידי המתרס.
וגם מה הבעיה במקומות עבודה נפרדים? תאמין לי נשים רבות היו מעדיפות את זה במקום שיחוגו סביבן זקנים עם דמיונות כמו זבובים
בעבודה אדם הוא לרוב נשוי / מטופל בילדים / יחסית בוגר אז יותר קל להציב גבולות ולהסתדר מאשר במקומות לימודים שיש שם הרבה קירוב לבבות מה שנקרא
או איך שאחד המרצים במכללה שלמדתי בה ניסח את זה, "למה נראה לכם שהולכים לפרונטלי במקום לזום? בגלל הדשא, לשבת עם הבנות וזה"
הפרדה לשני מינים ("מגדר" הוא המצאה של השמאל) במקומות לימוד היא דבר טוב, משום שזה עוזר להתרכז בלימודים. גם החילונים מתחלים להבין זאת:
התיכון החילוני שבוחר בהפרדה מגדרית: "לא פוליטיקלי קורקט, אבל אין רעשי רקע"
מאידך, אין שום צורך, ולא ההיפותטי ביותר, בהפרדת מדרכות, כלי תחבורה וכיו"ב. אין דומה כיתת לימוד עם אינטרקציה פעילה בקרב הסטודנטים, לשהייה אקראית באוטובוס, בבנק או בחנות.
יש אלפי תיכונים חילוניים בישראל, אחד בחר בהפרדה
אם וכאשר יוכח שלימודים בהפרדה תורמים להעצמה נשית וכד', יוקמו יותר ויותר מסגרות שכאלה. אגב, במערב לא חסרות מכללות ואף אוניברסיטאות לנשים, בלי קשר לדת.
היום הרבה פחות
תכניות כגון "מצוינות למדע", Woman2Woman ועוד.
לא מסגרות לימוד פורמליות נפרדות
ואחרי הבחירות הוא ירוץ לבתי הרבנים לבקש שישלימו לו מנין לבלוק חוסם.
חצוף האיש הזה.
שיורה לעסקנים שלו להתחנחן במקומות הנכונים כשזה יהיה מדובר בצרכים שלו.
הנציב דיבר על אנשים כמותו. ישעיהו דיבר על אנשים כמותו. לא דומה למלאך ה' צבקות, לא הוא ולא שכמותו.
לא יפה
קודם ביקרת את נתניהו שהוא תוקף אותם ואחר כך ינצל אותם,
ועכשיו מה פתאום נתניהו בכלל מתערב בנושא הזה.
זה יפה שאתה יודע למנף את הדברים של עצמך להרחבת יריעת הביקורת.
שיתעסק עם סמוטריץ' ויתן או לא יתן לו שיריונים ברשימת הליכוד
לעזרת ישראל מייד צר בהוראתו של נתניהו, לכן הוא אמור להגן עליהם.
(לא מתייחס לדברים עצמם)
הוא פתח בקמפיין נגד חרדים, והיום חטף בחזרה.
נתניהו כמביט מן הצד, חושב שאם יצטרף לקמפיין של סמוטריץ' הוא יבטיח לעצמו את ראשות הממשלה לאחר הבחירות, והוא טועה.
וכשנתניהו מגן על החיילים שהוא שלח - אין לזה שום קשר לסמוטריץ'
התחיל לקרוא מדף המסרים של סמוטריץ'
שאתה מאמין לשטויות של עצמך.
בניגוד לנתניהו, סמוטריץ' מעולם לא דיבר ולא ידבר נגד רבנים, כמה שהדברים שלהם קשים.
ואחרי הבחירות תמיד אפשר להתנצל וכו'...
כמובן אני לא מסכים עם סגנון הדברים של נתניהו אבל מה לעשות הוא לא גדל על 'הזהר בגחלתן ...'
אבל בכללי בעולם חייב להיות תגובה שכן מותר גם ל'איש הפשוט' להגיב.
לא יודע, אבל לא יכול להיות שהרבנים, שהם באמת גדולי תורה, תוקפים ציבורים שלמים על השקפת עולם- שהם אמנם מתנגדים לה, אבל יש לה 'בית אב' מאד גדול- ורק הרבנים שלנו, אם יראו לנכון, יגיבו.
כאילו אני אפילו יכול להבין על מה הביקורת של הרבנים מופנית. אבל ההכללה, החריפות, ראיית הדברים רק לצד אחד בלי מורכבות, זה כל כך קשה ומרתיח.. כאילו הרבנים שלהם בגלל עת לעשות לד' תוקפים בכל הכח-אותנו- ואנחנו צריכים לספוג הכל בשקט..
מורכב אמרתי?
למה לגנות דברים שאני חושב שציבור שלם יגנה בהתאם נקרא לתקוף? (באמת שואל על המינוח, גם בחדשות)
שאלה נוספת שצריכה להישאל, היא לגבי דברי גפני בתגובה לנתניהו:
"דברי גדולי התורה הם קודש הקודשים של עם ישראל, ומפיהם אנו חיים. מי שאינו חי את עולם התורה ואינו מבין את עומק דבריהם, מוטב שלא ימהר לפרשם, ובוודאי שלא לתוקפם. היזהרו בגחלתן"
האם באמת יש כאן "עומק דבריהם"? או שפשוט קרוביו של הרב לנדו מחדירים לו מסרים שהם רוצים שיישמעו בקול כפי שנעשה עם הרב קנייבסקי זצ"ל?
כנראה שה' בעד ספרד.
נראה בעוד כמה שעות, כשנדע מי ניצח...הסטוריהאמת, לא מעניין אותי כדורגל ובעייני כל ההתעסקות בספורט תחרותי זה מושב ליצים אחד גדול והתיוונות למהדרין.
אבל דחילאק, כמה רל"ב אפשר להיות?!
נתניהו וסמוטריץ' לא תומכים בארגנטינה כי תומכים בכדורגל. הם מפרגנים לארגנטינה כי ארגנטינה בעדינו במלחמות וספרד ממובילות הקו האנטי ישראלי.
בהודעה הזו אתה נגד הממשלה או נגד המדינה?!
לא שלחת? לא לקחת!!
ולהעלות בחזקת מינוס אחת.
אולי זה רמז לחבייר מילי, שבמסגרת תהליך ההתחזקות, הוא צריך להעביר את מוקד ההתעניינות ממונדיאל לחידון התנ"ך...
מט"ו באב של ביתר לט"ו באב של ימינו: קריאה לפיוס וסגירת מעגל לאומי
יום ט"ו באב נושא עמו משמעות היסטורית עמוקה של נחמה וחסד בתוך השבר. חז"ל מלמדים אותנו שביום זה ניתנו הרוגי ביתר לקבורה, אירוע שהביא עמו הקלה כה גדולה עד שנקבעה בעבורו ברכת "הטוב והמטיב" בברכת המזון, וט"ו באב הפך ליום טוב.
השנה, לאחר המלחמות הממושכות, ולאחר שהושבו ארצה כל החטופים והובאו לקבורה כל החללים עד האחרון שבהם, יש מקום לציין את ט"ו באב הקרוב בחגיגה לאומית גדולה ומשמעותית.
יש שיאמרו שחזרת החטופים והחללים אינה הניצחון המוחלט – הרי הניצחון האמיתי היה אילו המלחמה והאובדן לא היו מתרחשים כלל. אך דווקא מהסיפור התלמודי של הרוגי ביתר אנו למדים שחוגגים את החסד, את כבוד המתים ואת סגירת המעגל, גם כשאין מדובר בניצחון צבאי מוחלט. אם על קבורת הרוגי ביתר, בעיצומו של חורבן נורא, קבעו חז"ל יום טוב, הרי שבימינו – כשהשבנו את בנינו ובנותינו לביתם ולאדמתם – התודה והשמחה צריכות להיות גדולות פי כמה וכמה. זוהי הזדמנות היסטורית להכריז רשמית גם על סיומה של המערכה.
אולם, תיקון לאומי אמיתי אינו שלם ללא פיוס פנימי. כדי לצאת לדרך חדשה ולסיים את המלחמות מבית, הגיעה העת להושיט יד זה לזה. כחלק מחגיגות ט"ו באב והיציאה לחירות, נכון יהיה להוביל מהלך כולל של "סולחה" לאומית: להעניק חנינה לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובמקביל לבלום את המשך החקירות והעיסוק בתיקיו ובמעורבים בהם, כמו גם בנושא הפצ"רית.
עברנו די מלחמות בחוץ ומלחמות בפנים. הגיעה השעה לחתור לפיוס מוחלט בין בני עמנו, להניח למשקעי העבר, ולבנות יחד את העתיד מתוך אחדות אמיתית.
מישהו ברשת כתב ספק בציניות, ספק ברצינות:
"תודה לראש הממשלה שלא פעל בהתאם לאינטרסים של מדינת אויב. לא מובן מאליו בכלל".
והנה התשובה שלי:
כשמסתכלים על המציאות, זה באמת לחלוטין לא מובן מאליו
* **מבית:** כמעט כל מובילי דעת הקהל והמשפיענים בישראל מפעילים לחץ כבד ומושכים בכל כוחם לכיוון ששירת באופן ישיר את האינטרסים של האויב.
* **מחוץ:** המעצמה הגדולה ביותר, זו שמעניקה לנו את התמיכה הדיפלומטית ואת החימוש, לחצה ללא הרף לעצור ולהפסיק.
לעמוד איתן מול לחצים אדירים כאלה, גם מבית וגם מחוץ, זהו הישג עצום. אין מילים להודות להקדוש ברוך הוא ששלח לנו את ראש הממשלה הנכון, עם העמידה האיתנה הנדרשת, בזמן הקשה ביותר בתולדות המדינה.
הרי ההיסטוריה הקרובה מוכיחה שזה לא מובן מאליו. ארבעה ראשי ממשלה לפניו בחרו לפעול בדיוק בכיוון ההפוך ונסוגו תחת לחץ וגם בלי לחץ:
* **יצחק רבין:** הוביל את הסכמי אוסלו.
* **אהוד ברק:** הוביל את הבריחה החפוזה מלבנון.
* **אריאל שרון ואהוד אולמרט:** הובילו וביצעו את תוכנית ההתנתקות.
אל מול מורשת הנסיגות הזו, העמידה הנוכחית היא פשוט פלא ותולדה של מנהיגות נכונה בזמן נכון.
יומיים לפני פיזור הכנסת הפנים הבן יקיר לי שהבוס הרמאי רימה אותו.
אופיר סופר, אל תלך בלי חברך סלומון,
הוא לא 'הביא' ארצה עשרות אלפי גויים, להפך, הוא שינה כיוון מכל שנות השליטה של ליברמן מהשקעה רק ביוצאי חבר העמים - שממילא רובם המוחלט גויים - להשקעה בהבאת יהודים מארצות מגוונות, שמהם גוים לא מחפשים לעלות.
שנית - ממש לא הוא זה שטרפד את חוק הגיוס. את חוק הגיוס טרפדו אגודה, שכל נוסח שהוצע לא היה מספיק טוב בשבילם. מה שהם רצו, היו מספיק ליכודניקים שלא יכלו לבלוע, גם בלי קשר לאופיר סופר.
פשוט לא נכון, אם זה היה נכון - הוא לא היה פורש.
הוא פורש על רקע חילוקי דעות בינו לבין סמוטריץ' איך נכון לנהוג במצב שבו מצד אחד נציגי הציבור החרדי התגלו בעליבותם ואוגואיסטיתם, כשמשתמש בדיבורים על 'לומדי תורה' כדי למנוע שבבניקים מהחלצות למלחמת מצווה ומצד שני - אין לנו קואליציה אחרת...
תשלם בשביל בטחון ישראל מה שהוא שילם, לפני שאתה מתמש כלפיו בביטויים מזלזלים כאלו.
אבל בכל הנוגע לחוק הגיוס הוא התנהג כמו חנווני קטן, ויש אומרים שהיה שלוחו של הבוס, כדי שחס ושלום לא ידבק רבב בבגדו של הבוס.
על רקע זה לא בלתי אפשרי שהתגלעו חילוקי דעות ביניהם.
בדבר אחד (כמעט) הכל מודין. טלית שכולה תכלת הוא לא, וקל וחמר לגבי הבוס שלו.
למרות הצדק בדבריו על הגיוס, ואין לי מושג איך מישהו יכול להתנגד לדרישה שבמקביל להסדרת מעמד לומדי התורה, עליו הוסכם בהסכמים הקואליציונים, הציבור החרדי יראה שהוא חלק מכלל ישראל ויוביל בגאון ובהובלה של מנהיגותו - מהלך של גיוס משמעותי של אלו שבזמן שאחיהם נחלצים לעזרת ישראל מיד צר - הם יושבים בצ'ונטיות במקרה הטוב ועל הברזלים ובטרמפיאדות לאילת במקרה המצוי, מבחינה קואליציונית זאת היתה התנהלות לא חכמה ולכן נוצר פער בינו לבין בצלאל.
הוא עוזב כי רימו אותו.
וגם הרויח ביושר.
לא שמעתי אף אחד מחבריו, ובמערכת הפוליטית בכלל, שקורא לו לחזור.
וגם, נכס אלקטוראלי מעולם הוא לא היה, נהפוך הוא- מאז ההודעה על פרישתו המפלגה מתחזקת בסקרים.
הוא (וגם משה סלמון) לא עוזבים כי רימו אותם, אלא כי נוצר פער משמעותי.
שמחה רוטמן אתמול בגלי ישראל הביע צער משמעותי.
ואגב, ההתחזקות בסקרים היתה כבר שלשום. הופתעתי שאחד כמוך, שכל כך התבחבש בסקרים שלכאו' טענו שלא עוברים, לא פתח שרשור על כך...
סמוטריץ' נחלש ועומד שוב על 4 מנדטים, כשהוא מגרד את אחוז החסימה מלמעלה.
ובשרשור בתוך שרשור, במיוחד בשבילך, לפי סקר מעריב מהבוקר, סמוטריץ'+בן גביר מאבדים יותר מעשרים אחוז מכוחם האלקטוראלי בקיזוז הריבוי הטבעי. בלעדיו הנפילה היתה כ- 25 אחוז.
לגבי הפער המשמעותי שנוצר, אם נוצר, כי במקום לקדם יידישקייט, קידמה המפלגה מלחמת חורמה בחרדים.
רחמנות על צביקה מור שהימר על הסוס הלא נכון.
אבל אם כבר אז הפוך - אפקט סופר הוא ההחלשות לא ההתחזקות.
יש בעיה אמתית כרגע שהציוני דתי הממוצע מגבעת שמאול או פתח תקווה, מנווה שאנן או רחובות - לא מוצא את בני דמותו במפלגה. כל הנציגים שנשארו חוץ מוולדיגר שגם לא ברור את תהיה בשביעיה הראשונה בכנסת הבאה - הם מציר 60. הפרישה של סופר וסלמון, שביטאו (גם אם אני חושב שהיו צריכים לעשות זאת בצורה יותר חכמה פוליטית) קול משמעותי בציבוריות הציונית דתית - מצמצמת את הציבור שרואה במפלגה את מיצגיו.
במידה רבה, וסמוטריץ' היה מודע לזה כשהשתדל בפריימריז לקדם את רחלי צינקין ודומיה, על זה תלויה השאלה אם באמת זאת מפלגת הציונות הדתית, או שזה רק גרסה של תקומה - חייבים לומר - גרסה עם הישגים כבירים.
ממילא אני ממש לא מבין למה האנשים שסמוטריץ' מנסה לגייס הן דמויות כמו עופר וינטר או הרב זרביב, גיבורי ישראל אבל זה לא רלוונטי. אין שום הוכחה שמי שהיה אריה בשדה הקרב, יצליח בפוליטיקה, על פי רוב זה להפך. אבל מעבר לזה - שניהם דמויות ש'ישכנעו את המשוכנעים', לא אלו שהציוני דתי הממוצע מדרום ירושלים או נו"ש ימצא בהם את מי שהוא רוצה להצביע לו.
לשמאל אין מה למכור, לא בדיוק, כי הוא מוכר רק לא ביבי, ומסתבר שזה עובד לא רע.
ולענייננו, סמוטריץ' מנסה לגייס כוכבים, אבל כוכבים לא מדברים לקהל שלו.
דוגמאות יש בלי סוף, וחלק מהם הזכרתי בהזמנויות קודמות. עופר וינטר זה אפי איתם החדש, ועל הרב זרביב אני לא רוצה לכתוב.
מפלגות צריכות להתמקד באויבים ולא לקושש כוכבים.
בענייננו, סמוטריץ' מתמקד במנסור עבאס, ולא בליברמן, והוא טועה, אבל מי אני שהוא יקשיב לי.
אם סמוטריץ' יעמיד למבחן הבוחר: אופיה היהודי של המדינה, מול וודקה וחזיר, ומחיקת הרוב היהודי השברירי, הוא יחזור ל- 14 מנדטים, ובגדול.
או במילים אחרות, ה"רק לא ביבי" של סמוטריץ' והציונות הדתית צריך להיות רק לא ליברמן.
נ.ב. ליברמן עושה את המנדטים שלו מ- "משיחיים" ומריצות, ולא שיש לו משהו אחר למכור.
גם הוא יושב כי הודה בדבר שלא עשה, ויש עשרות הוכחות לכך ברשת.
🛎🛎שנימה ההבדל?
עמיר מן הסתם הודה בגלל איומי רצח שקיבל ,
ובן אוליאל הודה בגלל העינויים.
זה משנה כל כ
אני לא רואה הבדל גדול,
שניהם הודו במה שלא עשו
וחיים לניתוק מהמשפחות
רק מזיק לבן אוליאל?
ההבדל הוא עצום -
יגאל אמיר הודה במעשיו באותו רגע ובחקירה הראשונה, הוא גם התגאה בכך. אגב, בעייני, על עצם ההודאה הנלהבת שלו וההתנהלות שלו בבית המשפט - ראוי שישב בכלא עד סוף ימיו.
כל מי שטוען כל מיני קונספירציות, צריך להסביר גם למה יגאל אמיר שיתף איתן פעולה.
בן אוליאל הודה רק תחת עינויים, חזר בו כשהחקירה לא היתה תחת עינויים והסכים 'להודות' שוב, כשבניגוד לחוק הכניסו את המענה לחדר.
שניהם הורשעו בפשעים שביצעו,
אצל שניהם ההודאה היא לא הראיה היחידה נגדם (אחד עשה זאת מול קהל רב ואחד ידע פרטים מוכמנים שאפילו החוקרים לא ידעו),
שניהם היו יהירים בבית המשפט ולא הביעו כל חרטה,
שניהם יישבו בכלא ובצדק עוד שנים רבות.
אני כן יודע שאלו שטוענים שהם 'לא ידעו' כל מיני דברים, הם אלו ששיקרו למעלה, שיש הצדקה לעינויים, שמבוצעים במדינה רק במקרה של פצצה מתקתקת - כשהם ידעו טוב מאוד שזה שקר.
הם עינו עצור, נגד החוק, נגד התקנות ובעיקר נגד כל נורמה אנושית, רק כי 'רוח המפקד' היתה שאת התיק הזה חייבים לפענח (משום מה כעשר שריפות בתים בדומא, לפני ואחרי, כמעט לא נחקרו...).
הם גם עברו במהלך השחזור המדובר על הכללים, כשהחוקרים מהחקירה נכחו בשחזור.
אגב, אני גם מתקשה לסמוך על מערכת חקירה, שהיתה כל כך שיטחית, שבמשך שבועות ארוכים מהאירוע ושלושה שבועות שהחשוד הספציפי ועוד עשרות נחקרים בהם בחקירת שב"כ (שגם בלי עינויים, היא פגיעה חמורה באדם באשר הוא) לא טרחו לשלוח את מעבדת הזיהוי הפלילי, לבדוק אם החלון נפתח ימינה או שמאלה...
אני גם יודע שההודאה שלו, לא מתאימה לעדי הראיה שהעידו על שניים.
אני כן יודע בוודאות, שפדופילים שיש עליהם ידע וודאי שפגעו בעשרות ילדים מסתובבים חופשי, בגלל דיקדוקי עניות של כללי החקירה וזיהום חקירה. אז כן - אני מצפה שהעובדה שיש לאדם גזומבות זו לא הצדקה לדה-הומניזציה.
בן אוליאל היה עבריין קטן שהיה מעורב בעבירות רכוש וכו'. אינני יודע אם עשה מה שטוענים שהוא עשה. אני נוטה להאמין שלא.
א. השופטים פסלו את ההודאה שלו כי היא נעשתה בניגוד לחוק (כלומר בניגוד למוסר ולצדק).
והעירעור הכשיר דבר פסול. על בסיס מה? רק על בסיס הכוח שלהם לעשות את זה.
ב. למיטב ידיעתי, לא היה להם שום הוכחה שהוא קשור לסיפור. לא ביומטריה, לא עדות, כלום.
כל אדם תחת עינויים קשים יספר מה שרוצים לשמוע. לכן גם במחבלים עושים את זה רק כאשר יש סכנה אמיתית, ואי אפשר לקחת סתם מנוול ערבי ולענות אותו כדי לקבל מידע.
זה מה שאני יודע. אולי יש טעות בידי.
אני לא יודע מאיפה להתחיל ואין לי זמן להתווכח ויכוח טיפשי.
האם ראיתם את השתיים שלוש שעות של הראיון של המומחה ד"ר נחום שחף אצל פבריקנט או דושי ?האם ראיתם את ההוכחות שמביא הפרופסור זרצקי ביוטיוב ?
שיחות עם נתן גפן מס' 2 ו-3?
אני הייתי כמוכם...
משך 20 שנה חשבתי שלומר שעמיר לא הרג זאת הזיה של אנשים חשוכים,
עד שבתוך 40 דקות כשראיתי את הסרט הנכון הבנתי .
יש עשרות הוכחות לכך שזה לא הוא,
ולא סתם לאה רבין ז"ל דרשה ב 99 לדעת מי הרג את בעלה.
כאן בקישור הראשון להלן, בדקה 22:00 ,שר המשטרה (=לבטחון פנים) אומר בגלוי למצלמה שרבין קיבל 2 כדורים בחזה. אפילו לא אומר שנורה בגב.
איך זה מסתדר עם הטענה שיגאל עמיר הרג אותו בירי מאחור בכיכר?
ועוד,
ועוד
(השם הידוע לי לתפילה לפדיון שבויים- יגאל בן גאולה)
קראתי את הספר של בארי חמיש ז"ל לפני המון שנים, ואני מוכן לקבל את הטענה שעמיר לא היה זה שרצח ממש את רבין.
א ב ל,
זה לא משנה כי הוא רצה לרצוח אותו. מבחינתו הוא אכן ירה, וכדורים חיים ממש שאינם סרק. הוא ניסה לרצוח את רבין, גם אם בפועל מישהו אחר עשה את זה.
## **דל"פ: גדי אייזנקוט לא היה כל כך תמים ונאיבי, יאיר גולן פשוט לא הבין סרקזם**
בסרטון שהתפרסם לאחרונה, יאיר גולן מספר שבזמן ההתנתקות, גדי אייזנקוט אמר לו על המחבלים:
> *"הם פשוט ישבו על הטריבונה, ימחאו לנו כפיים ויהיה לך משעמם"*.
>
התגובה האוטומטית של כולם היא לתפוס את הראש ולשאול: איך קצין בכיר כל כך היה מסוגל להיות כזה נאיבי? במיוחד אחרי שכולנו ראינו את תוצאות הסכמי אוסלו והנסיגה מלבנון.
אבל האמת היא קצת שונה, ואולי אפשר להסתכל על זה אחרת:
**אייזנקוט לא היה תמים. הוא הבין מצוין לאן זה הולך.**
### **הסבר חלופי: הומור שחור מול חוסר הבנה**
אייזנקוט הבין היטב את גודל האסון והפיאסקו של ההתנתקות, וביטא את זה ב**ציניות מוחלטת ובסרקזם שחור**.
מי שלא הבין את הציניות הזו הוא יאיר גולן (שהיה אז קצין צעיר יותר ולא ניחן, איך לומר בעדינות, ביותר מדי חוש לניואנסים או חכמה יתרה בקריאת המפה), ולקח את הדברים פשוטם כמשמעם.
### **אז למה אייזנקוט לא אמר את זה בפירוש?**
נשאלת שאלת מיליון הדולר: אם אייזנקוט הבין שההתנתקות היא אסון, למה הוא התנסח ברמזים סרקסטיים במקום להציג עמדה ברורה ואמיצה?
* **מכבש הלחצים של התקשורת:** באותם ימים, המערכת הממסדית והתקשורתית אתרגה את התוכנית לחלוטין. כל מי שהעז להשמיע קול ביקורתי נגד ההתנתקות – סומן מיד, ספג שיימינג והוצג באור שלילי, קיצוני ומסוכן.
* **ההקבלה לימינו:** קל מאוד לראות את הדמיון לימינו אנו – כאשר כל מי שהעיז להביע התנגדות לעסקת כניעה מול מחבלים, או חושב אחרת מהמיין-סטרים בנושא החטופים, נתקל במתקפה תקשורתית חסרת רחמים שמציירת אותו כ"אוכל מוות" ואויב העם.
### **השורש הרוחני: מנטליות של גלות**
הפחד הזה לומר את האמת הפשוטה, והצורך להסתתר מאחורי מסכות ורמזים, מראה בדיוק באיזה מצב רוחני ומנטלי אנחנו נמצאים. אנחנו עדיין בתוך מציאות של גלות, שעליה נכתב בתוכחה:
> **"וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף..."** (ויקרא כ"ו, ל"ו)
> **"וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי חֶרֶב וְרֹדֵף אָיִן..."** (ויקרא כ"ו, ל"ז)
>
כשמנהיגים וקצינים מפחדים לומר את האמת הברורה רק בגלל צל של ביקורת תקשורתית, זוהי התגלמות ה"עלה הנידף" והרדיפה העצמית של זמן הגלות.
מרוב הפעמים שהוא עשה את עצמו כאילו שהוא טיפש חסר שכל, בסוף הוא נהיה כזה
[url]https://x.com/OhevTziyon/status/2077708681840394321?s=20[/url]