זה תלוי בסטנדרטים שלכם.

לא לכל זוג זה היה חורה.

כנראה שגם הוא לא חושב שחצה גבול, כי הוא לא היה מספר לך אם כן.

אם זה מאוד מפריע לך, כדאי שתגדירו גבולות גזרה כי זה לגמרי לא גבול שמובן מאליו.

די בסיסי לשתף דבר כזה.

אתה

רוצה

?

היתה כאן דוגמה לכך 

החלטתי למחוק כי אולי מישהו מכיר את מי שכתבתי עליו.

אז לא משנה

זה עובד בכל סוגי מערכות היחסים,

ככל שההורה / מנהל / בן־זוג מציג תגובה קשה יותר לשיתוף בעיות/כשלים/כיו"ב

ככה קטן החשק לשתף

מחשבה של חתול זמני: כרווק, למה שארצה להתחתן אם ירתחו עליי מעצבים על סיטואציות אקראיות שהשליטה שלי עליהן נמוכה? הלך חשיבה של חתולים זמניים, אבל אני חושב שיש בזה משהו.

ואם הם עשו משהו לא בסדר שמצדיק כעס?

אגב כעס זה לא בהכרח רגש שלילי.

אבל עצם זה שיש כעס, ברוב המקרים (חוץ מאצל מעטים כמו אריק) יוביל לזה שיש סיכוי נמוך יותר לשיתוף בהמשך.

כאן זה אפילו לא המצב.

אני בטוח שלא הוא ארגן את זה.

"אני רותחת מעצבים. איך להגיב?"

אם היא רותחת מעצבים לא עליו, למי היא צריכה שיקול איך להגיב?

הרי אם היא לא כועסת עליו אין לה דילמה בכלל איך להגיב. לא?

את צודקת בכך שכעס הוא בסך־הכל רגש, כמו פחד, תסכול, כו' שכרגשות הם... פשוט רגשות. הם הפלט הראשוני של הלב שלנו אחרי שהחושים והמוח עיבדו את המציאות.

המוח שלנו באופן אינסטינקטיבי מקשר בין רגשות מסוימים לדרכי פעולה מסוימות (כמו flight fight freeze, או ביטויים אינסטינקטיביים של כעס וכן הלאה).

לעיתים אין דרכי הפעולה האינסטינקטיביות משרתות אותנו לא בטווח הקרוב ולא בטווח הרחוק.

ובכן, מה את מתכננת לעשות? ומה את חושבת שתשיגי בדרך הפעולה הזאת?

הכעס יכול להיות חיובי כנורת אזהרה פנימית שמשהו לא בסדר ולא תקין. ומכאן אפשר לחשוב באמת מה עושים. אולי מדברים על זה, אולי מנסים לחשוב על זה מנקודת מבט אחרת, אבל אלה כבר תגובות מתונות ומושכלות.

שום דבר חיובי לא יוצא מתגובה שהבסיס שלה הוא לרתוח מעצבים, מהסיבה הפשוטה שברגע שצועקים על אנשים הם נוטים להתגונן, להתכנס, להרים חומות, או להשיב מלחמה שערה, אני לא רואה בזה שום תועלת שאפשר לדמיין חוץ מתחושה זמנית של צדק. כאילו, אפשר להיות צודק, אבל מי שצודק יותר מדי בסוף לא רוצים לשחק איתו, נראה לי. עכשיו, זה יכול להיות מאוד מתסכל, אבל נראה לי שפשוט ככה אנשים עובדים ואפשר לבחור מה התוצאה המועדפת.

בדיוק מה שגורם לי היום כמעט ולא לשתף בטעויות או קשיים או כאבים או פדיחות שלי.

למי יש כוח לשמוע שוב ושוב ושוב כמה הוא דפוק או גרוע או אפס?

ומה מודיעים למפקד מראש.

מכיר את זה מהמילואים שלי.

להסביר למפקד שאתה לא מוכן לישון עם חיילת באותו הרכב

אבל זה צריך להיות מראש וברור.

כמו שאם יתנו לך אוכל לא כשר לא תאכל. ככה גם כאן.

בדרך כלל יש התחשבות בגבול האפשרי

וכן. לפעמים זה גם לא אפשרי. נדיר אבל קיים

אני חשבתי שהאפשרות השנייה היתה

שהחיילת תהיה היחידה שתישן בחוץ

לא יקרה.

יותר סביר ש3 חיילים ישנו בחוץ מאשר חיילת תישן בחוץ

זה המציאות שאני מכיר מהצבא

אלא בגלל שיש חוסר באנשי רפואה בכירה (פראמדיקים ורופאים) והוכח (זה גם הגיון בסיסי) שאם יש מענה מיידי של רפואה בכירה במקרה של פציעה. זה משפר משמעותית את סיכויי ההישרדות.

איפה זה אג'נדה? שיריון/סיירות וכו'

ששם זה בדרך כלל ברור שגבר יעשה עבודה טובה יותר, כי ה' חנן את הגברים בכוח פיזי גדול יותר. ונדרש שם בעיקר כוח פיזי (כן. גם צריך מעבר. אבל בלי כוח פיזי זה פשוט לא ילך) 

את כועסת עליו? על הצבא?

אילו חלופות טובות יש לך להציע? אם הוא לא בחר בהן, אולי תשתפי אותו?

בכל־מקרה, התשובה שלי היא: כפי שהיית רוצה שיגיבו לך לוּ היית מוצאת את עצמך באותה סיטואציה.

אישית לא יכול להזדהות עם העצבים אבל OK,

עם כל התסכול שבדבר הבחירה הטובה לדעתי היא לפעול באופן פרגמטי שיועיל למערכת היחסים ולא יזיק.

לאו דווקא הבלגה והדחקה, אבל נניח לדון בזה באופן בוגר. כעס לא מוביל לשום מקום.

במהלך שירות צבאי ישנם קווים אזרחיים שזזים , בכמה תחומים,  ומכמה סיבות

למעשה זוהי אינה בדווקא עבירה, במובן של שוע יורה דעה,  למרות שאכן זהו מצב לא נעים, וזה מצב שעלול לקרות וקורה ויקרה,

לא פחות חמור,  מה ההווי היומיומי / הפרדה בתעסוקה, עם החיילות, דיבורים התנהלות התנהגות וכו . בשעות תעסוקה ובשעות הפוגה ובחדר אוכל

לגבייך שאת פגועה

א נכון. מהמשקפיים שלך זה ממש פגיעה

ב באם אתם זוג צעיר,  כנראה מגביר את ההרגשה שלך

ג תשוחחו . תראו מה נכון לכם, וכו

בהצלחה רבה, ניסיתי להאיר נקודות 

עם אווירה של חברה מעורבת, היה מטריד אותי הרבה יותר מנקודת קצה של הכרח שנגרמה.

השאלה כמובן אם זה נקודת קצה שנגרמה או שזה מעיד על כל מה שקורה שם.

קודם כל באמת מצטרף למי שאמר תעריכי שהוא סיפר. זה שהוא מספר לך הכל זה מראה שהוא שומר לך אמונים.

באמת זה אתגר מטורף. תהיי בטוחה שכל חייל שנמצא במסלולים מעורבים עובר אותו.

מציעה לך להתייעץ עם דמות תורנית אמיתית ויראת שמים [אולי אפילו ללכת ביחד איתו].

אבל אל תחכי רגע עם התחושות האלו.

תמיד כדאי לשאול אותם הפוך-

האם הייתם כועסים אם האשה שלכם היתה במילואים

והיתה ישנה עם חייל ?

זהו

קל

פשוט

שאשה תישן עם חייל

אין מצב שתגיבו אותו דבר

אתה בא להגיד שנשים דעתן קלה

וגברים מה?

לגברים יש חסינות נגד היסחפות בטנק?

לא הבנתי

אבל לא הייתי נופל מהכסא בגלל שיצא מאילוצים שהיו צריכים לישון לילה אחד בתוך האמר.

מי שרוצה ליפול בצניעות. לא צריך לחכות לשינה בהאמר כדי ליפול

ומנגד. גם מי ששומר על צניעות יכול להמשיך לשמור על צניעות כך

ברור שזה לא המצב הרצוי

וברור שהייתי מעדיף שלא

אבל חד משמעית הייתי מעדיף את זה מאשר הגברים יצטרכו לישון מחוץ לרכב

וכמובן שלא אתן שהאישה תצטרך לישון לבד מחוץ לרכב

כי כנראה זאת היתה האלטרנטיבה

ולהשאיר אותם ערים רק כדי שלא ישנו יחד. לדעתי אפילו גרוע יותר

לכן ההצעה הפרקית לדעתי

זה לוודא שלא מגיעים למצב הזה

לראות את תכנון המשימה מראש, מתי צפי לסיום.

מי ישן איפה ומתי.

ולזכור שתמיד יהיו בלת"מים

וגם בלת"מים אפשר לנסות לנהל

לא תמיד מצליח.

וכן. לצערנו כל עוד יש שירות משותף. דברים כאלה יכולים גם לקרות.

וכן. אם אישתי היתה נקלעת לסטוצאיה הזאת.

הייתי סומך עליה בעיניים עצומות.

והייתי אומרת לבעלי שישנתי בחוץ בקור רק כדי לא לישון עם חיילים אחרים (לא מדובר בחייל אחד)

הוא היה כועס עלי 

על מי את רותחת?

לדעתי להיות ערים במשך שעות ארוכות ולהעביר את הזמן בחברה מעורבת, גרוע בהרבה מלישון באותו מקום. (מה כבר עושים בשינה ?)

בטוחה שהסיטואציה הזאת לא נוחה גם לבעלך ולכן דיבר על זה. בטח לא ציפה שיכעסו בגלל הסיפור הזה.

המצב הזה בצבא הוא סופר בעייתי, אבל מה החייל במילואים שאין לו שום יכולת השפעה יכול לעשות?

 השיח הציבורי ניפח את זה למימדים דמיוניים. 

שמענו על מקרה בודד או שניים, וזהו. וכולם יודעים שחוץ משינה כלום לא קורה, וגם זה בסביבה מאוד קשה ולא נוחה ובלית ברירה כשכולים עייפים. אבל ברגע שנרטיב נכנס לתודעה קשה להוציא אותו. ואני תוהה, אם למשל מישהו היה ניגש לחיילת להתחיל איתה בלי לישון, הוא היה מקבל תווית של מטריד ובטוח שלא היה שיתוף פעולה מצידה. אז מאיפה פתאום הפחד מקרבה? אנשים שבחיים לא היה ביניהם שום קשר, פתאום צריך לדאוג שהם יתקרבו סתם כי הם ישנים באותו מרחב? הפחד הזה לא מגיע מהשטח. הוא מגיע בעיקר מהשיח הציבורי.

תשאל את עצמך אם היית שולח את אשתך

לכתחילה לסיטואציה כזאת.

זה כנראה היה אילוץ

וכן. יש אילוצים בצבא.

יש אנשים שנפצעים ונהרגים, זה קורה.

כל מי שהולך למילואים מבין שזה יכול לקרות.

זה צריך לקרות? לא. אבל לצערנו זה קורה.

ויש גם דברים לא כל כך נחמדים.

כמו שצריך לישון ברכב עם אישה

אני משער לעצמי (בגבול הסביר) שאף אחד לא רצה שזה יקרה.

אבל זה אילוץ

זה לא אמור לקרות. אבל כל מי שהולך למילואים מבין שיש אילוצים.

כשמבינים שזה בדיעבד אז בסדר אין ברירה

אבל יש כאלה שהגיבו כאן:

למה כל כך כועסים וכו'.

מי ששירת בצבא יודע שהתנאים הם בלתי אפשריים וכל מה שמעניין אותך הוא לשים את הראש לנוח בשביל המשימה הבאה. אף אחד לא עסוק עכשיו ביצירת קשר אינטימי עם חיילת

במיוחד שסתם כך בשירות הרגיל אין אינטראקציה אז לא סביר שדווקא באותה סיטואציה יקרה משהו. ולכן השאלה אם הייתי שולח את אשתי היא לא רלוונטית כי אפשר לשאול את זה על כל מקום שיש בו גברים. צריך להפסיק עם החשש המדומה ולהיכנס לסרטים. ברור לי שאם גבר זר היה פונה אלייך סתם ככה לא היית מגיבה (במקרה הטוב) בדיוק מאותה הסיבה. בטח זה לא מוצדק לרתוח מעצבים

או לידה .. מאחור

קצת מציק.. אבל למה את לא סומכת עליו .. לא ברור ..

אם הוא ישן לידה לא מתאים בשום צורה

אבל אם הוא מקדימה או שהיא מקדימה זו סיטואציה אחרת .

מוציאים את פותחת הקשור כלא בסדר

בזמן שהסיטואציה היא זאת שלא בסדר

אם מבינים שזה בדיעבד אז זה יותר קל.

לא אמרתי שזה הופך את הסיטואציה למבורכת

אבל לא ייתכן שנותנים לפותחת השרשור תחושה שהיא הלא בסדר כאן כשהיא כועסת

זה אכן מכעיס!

בסך הכל זה סיטואציה בדיעבד ולא לכתחילה

וכן מותר לה שזה יפריע לה מאוד מאוד מאוד

אין קשר ל"לא סומכת על בעלה"

אין אפוטרופוס ליריות

זה לא אני אמרתי

רק היתה התייחסות לאפן הצגת הדברים על ידה והתחושה שבלי הרעש שנעשה מסביב היא לא היתה מגיבה ככה. כמו שלא הגיבה ככה שבעלה הולך לעבודה עם נשים וכו'

לבין קרב

בין עבודה

לבין שינה

רוב המקרים של הבגידות והקרבה וכו' נוצרו במקומות העבודה. בשונה ממילואים שגם אותם שישנים יחד מבינים שזה בלית ברירה ומכורח המציאות

זה באמת אירוע לא פשוט בכלל!

הבעיה - לצבא לא נמצאת קדושת המחנה, הלכות צניעות והתורה בכלל בראש סולם הערכים.

אם שניכם מסכימים על כך שמדובר בקו אדום - יש מקום לבחון ביחד את השירות במילואים... (ואני יודעת שיסקלו אותי פה על האמירה הזו...)

אם אתם לא מסכימים על כך שמדובר בקו אדום - יש מקום לדבר (ואולי עדיף בנוכחות איש מקצוע חיצוני...) על הגבולות של כל אחד מכם ואיך מתנהלים עם הפער

בכל מקרה - ברור מאוד שמדובר בעניין לא פשוט שפוגע בך...

חייל לא בא לצבא בכדי לריב עם הקדוש ברוך הוא או עם אשתו.

הייתי מכריזה שהוא מפסיק מילואים וחוזר הביתה

מוזמנים לזרוק עלי עגבניות

אבל אם אין את היסוד הבריא והשמור של טהרת הבית והזוגיות

לא ננצח בשום מלחמה!

זה לא קשור לאמון וסומכת/לא סומכת!!

נעים להתחבא מאחורי סיסמאות אבל האמת הפשוטה היא שרק התורה היא המנחה של חיינו וכשיש מציאות שהיא היפך של ההלכה

אין פה שום דיון מבחינתי (וגם מבחינת בעלי ב"ה)

התורה קודמת לחוקי המדינה והצבא!

ואז כדאי שהם ידברו על גבולות קווים אדומים...

תחילי את זה על מקומות עבודה ??

זה לא איסור הלכתי

קלות ראש וקירוב דעת והערות ביניים

הם כן

יש יותר מדי חורים בכיפה הסרוגה שלך.

אולי הגיע הזמן להחליף כיפה

כי אם לא

רבים וטובים נפלו בפח הזה שקוראים לו עריות

ועכשיו הם רבים טובים וגרושים

זה מה שנר לרגלינו ולא שום "הלכות" שהמדינה או הצבא מחליטים.

אנחנו עבדי ה' ולא עבדי הממלכתיות!

ויוצא לנו לעבוד במקומות מעורבים שבהם אפשר לשמור על ההלכה

וכאן בהחלט נכנס השיתוף והאמון בין בני הזוג.

יש יותר מדי חורים בכיפה הסרוגה שלנו.

אולי הגיע הזמן להחליף כיפה

כי אם לא

רבים וטובים נפלו בפח הזה שקוראים לו עריות

ועכשיו הם רבים טובים וגרושים

גם אותי זה היה ממש מכעיס..

דווקא זה ששיתף זה סימן טוב שהוא פתוח איתך וכנראה גם לו זה הפריע או היה מוזר.. כנראה לא הייתה ברירה. זה שהיו עוד חייל/ים ברכב זה דווקא מרגיע. אבל ברור שלא שייך בכלל. הייתי מדברת על זה עם בעלי ואומרת לו מה אני מרגישה לגבי זה.. ואולי גם יוצרת קשר/מבקשת שהוא יצור קשר עם הדרגות הגבוהות יותר שזה לא יקרה שוב..

שאם תבקשי מהם יעיפו את כל הנשים מהצבא.

מספיק כבר עם הטרלול הזה.

לא מדובר בתופעה רחבה, מדברים על חיילים שהיו 3 ימים במבצע צבאי ללא שינה ויצאו לשטח כינוס לנוח. הדבר האחרון שמעניין אותם זה עכשיו עם מי ישנים ואיפה.

במקומות עבודה יש יוצר בגידות וקשרים בין המינים מאשר בגיפ צבאי.

זה שיש יותר אפשרויות לחטוא בעבודה מאפשר לזלזל בהלכה בחיי הצבא?

איזו מחשבה עקומה!

יש נפילות. אנחנו בני אדם עם יצר טוב ויצר רע

אבל לנרמל ולהקטין מעשה אסור זאת הבעיה החמורה פה!

הדבר האחרון שמעניין אותו אם האוכל כשר או לא!

נו באמת!

גם בקרב החייל לא צריך לישון עם חיילת

רגע אם זה מפריע לחיילים אז כן תקבל את זה?

למה אתה לא מקבל את הביקורת (לא כלפיך)

שזה לא מצב תקין?!

כשאדם רעב הדבר האחרון שמעניין אותו אם האוכל כשר - מוסכם. זו לא הדוגמה הנכונה.

כשאדם עייף גם לא מעניין אותו אם האוכל כשר כי זה לא רלוונטי עבורו. וגם לא מעניין אותו איפה הוא ישן ועם מי.

מי שלא היה בצבא ולא השתתף בתמרונים לא יבין את זה. זה כמו להסביר לעיוור את אור השמש

יכול להיות

אבל שים לב שאני לא היחידה כאן שחושבת שזה לא תקין לישון עם חיילת

אז אני לא בבית מיעוט

אבל בסדר

יכול להיות שאף אחד לא מבין למה זה כשר

לצה"ל יש מצוקת כ"א שנובעת מהרבה סיבות ובגדול הוא אומר תודה לכל מי שמוכן לבוא. חלק ממי שמוכן לבוא זה הנשים האלה. אידיאלי? ממש לא. קיים? ברור.

אני לא בעד שירות משותף, אבל לכתוב בכותרת "בעלי ישן עם חיילת" זה מטעה.

היו שם כמה חיילים וכולם ישנו ברכב והייתה שם גם חיילת.

אז נא לדייק.

מה אפשר לעשות כדי שזה לא יישנה.

אולי יש עוד דברים אבל זה מה שעולה לי.

וכמובן לדבר איתו ברוגע למרות שזה מפריע לך ובצדק

לא בדיוק מובן. על מי את כועסת. לא בדיוק מובן מה את רוצה שיהיה. אין לך שום סיבה לכעוס על בעלך. לכעוס על צה"ל בהחלט כן.

לגמרי.

זה באמת בעיה של צה"ל, והוא משתף אותך כי הוא מנסה לחשוב ביחד איתך מה לעשות

אל תכעסי עליו, זה יכול רק להרחיק אותו.

תגידי לו: וואו, איך אני מעריכה את זה שסיפרת לי אפילו שבחיים לא הייתי יודעת מזה.

זה אומר שאתה בעל נאמן שאפילו שאתה בכזה סיטואציה אתה שומר לי אמונים.

אני לא בטוח הייתי מתמודדת ככה בגבורה.

ככה תגידי לו. תחשבי איזה מבחן ענק בנאמנות עברתם עכשיו. זה מטורף.

הוא בעל נאמן לגמרי, ואת יכולה לסמוך עליו.

אבל באמת תנתבי את הכעס למקומות הנכונים, תלונה חריפה על איך זה קרה? הרי התחייבו לכם משהו...

אבל את חייבת עכשיו לתת לו גב, להראות לו שאת מעריכה את זה שהוא סיפר לך, את זה שהוא נאמן לך.

אחרת הוא ילך לאיבוד.

אם תתני לו עכשיו גב ואהבה והכרה בנאמנות שלו, בפעם הבאה הוא יחזיק חזק כמו עכשיו ואפילו יותר.

אחרת, אולי זה יהיה קצת קשה.

מבחן נאמנות??

סך הכל נכפה עליו לישון עם חיילת ברכב.

כתבתי על זה שהוא סיפר לה, הוא לא היה חייב, היא לא היתה יודעת מזה לעולם

שלא מתגייסים מטעמי דת?

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.