אם כבר, אז היא מסכנת את הקשישים ולא להיפך

איך לחסן באורח שפוי? ללמוד את הנושא, ולקבל החלטה מודעת, שמתאימה בדיוק לכם: איזה חיסונים לתת, ומתי?

ממליצה על מדור החיסונים באתר "באופן טבעי", ועל הספר "כל מה שרצית לדעת על חיסונים ולא העזו לספר לך" מאת ד"ר חיים רוזנטל.

מן הסתם בבית חולים, היא כן קיבלה חיסונים, אז מה שחסר לה זה החיסונים של גיל חודש, חודשיים וארבעה חודשים.

כדאי לך לשאול בטיפת חלב, כי החיסונים האלה מקבלים אותם בשתי מנות, בהפרש של חודש/ חודשיים,

אז לא יתנו לה עכשיו הכל אלא רק את המנה הראשונה.

נראה לי שלא כדאי לדחות את החיסונים, כי ככול שדוחים את זה, זה מצטבר, יש גם חיסונים של גיל חצי שנה, אז עדיף לך לבוא עכשיו ולא אז, שלא יתווסף גם החיסונים האלו, שיהיה הפרש של כמה חודשים שקט...

בין חיסון לחיסון.

ושכחתי לכתוב קודם, זה לא נעים, אבל לא נוראי. עדיף מלהיות חולים ח"ו.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t341617#4197483

כל המידע

בהצלחה.

אותי אישית יותר מפחידות המחלות מאשר החיסונים.

קבעתי תור למחומשת בעוד שבוע. בינתים אני אמשיך לחפור בקישור .

- פירוש הדבר שחסכת לה הרבה בריאות!

חיסונים הורסים מערכת הבריאות וגורמים להמון-המון בעיות - וגם לא "מחסנים".

אבל לתת למטפל לנשק את הבת שלך נראה לי ממש מיותר, עם כל הכבוד...

מה זה "מתעקש"? מי שם אצלכם אמא? את - או מטפל?

ידוע שבאזורים שלא מחסנים מתפרצות מחלות כגון חצבת וחזרת. מי שאינו מחסן פשוט נסמך על כך שהרוב מחסנים, ולכן לא פורצות מחלות קשות. זהו חוסר אחריות לא לחסן. וגאוותנות. זה נכון שלעיתים נדירות יש סיבוכים. בכל התערבות רפואית יש סיבוכים נדירים. נדירות הסיבוכים אינה משתווה למניעת מחלות ילדים קשות.

בקרב גדולי הרופאים,יש לא מעט רופאים ופרופסורים מהשורה הראשונה שמוכנים לסכן את מעמדם ומתנגדים מאוד לחיסונים,זה לא מובן מאליו בכלל,ומאוד מאוד בעייתי ולא תמים,מותר להורה להיות אחראי ולבדוק טוב לפני שהוא נותן להזריק לילד הבריא שלו כל מיני דברים שלא בטוח שהם באמת כ"כ נהדרים ..

זה בבחינת אוי לי מיוצרי ואוי לי מייצרי. אם אני לא אחסן וחס וחלילה יקרה משהו - אני לא אוכל לסלוח לעצמי . ואם אני אחסן וחס וחלילה...אז גם . צריך למצא את דרך המלך . כי נראה לי שהבעיה היא שנותנים המון המון חיסונים לתינוקות קטנים - בזמן שעדיף היה לתת אותם בשלב יותר מאוחר. לא יודעת מה לעשות. קבעתי תור לשבוע הבא.

שלא נובעים מג-א-ו-ת-נ-ות!

מחלות לא מתפרצות רק במקומות שלא מחסנים אני גרה בחברון רובנו מחסנים. לא מזמן היה אצלנו חזרת . הרבה ילדים נדבקו וזה הגיע מילד שכבר חוסן ודווקא אלו שחוסנו לא יודעת אם זה קשור אבל זה מה שהיה עובדתית חטפו את זה פי כמה וכמה יותר קשה בצורה משמעותית ואני לא מגזימה ואילו אלא שלא חוסנו זה היה להם בצורה קלה . והיתה מישהי גם בהריון שחוסנה כשהיתה ילדה, חטפה את זה אחרי החיסון, ושוב עכשיו כשהיא בהריון ( לא שזה משפיע חוץ משהתנפחו לה הבלוטות כתוצאה מזה )

כך שלא מספיק שהחיסון לא היעיל לאותה התקפה אלא זה גם לא חיסן אותה כי היא חטפה את זה פעמיים !

אישית  גיסתי אמרה לי שהיא אחות במקצועה שכל גל שמגיע זה מוטציה חדשה זה אומר שהחיסון שחיסנת לא תקף לגל הבא ....

חוץ מזה 2 ילדים אצלנו היו בריאים לחלוטין עד גיל שנה ומהחיסון של גיל שנה אחד מהם היום אוטיסט ואחד עם בעיות היפר אקטביות ותקשורת.

ישנו חוברת שאני לא מעיזה לקרוא אותה אולי זה החוברת שיוקטנה הציע שמראה בבירור את ההשלכות לטוח הר-ח-ו-ק של החיסונים בטווח של שנים.

אז בבקשה כדי להביע דעה על הצד השני כדאי ללמוד אותו טוב

כל מה שנכתב נכתב ממקום של הבהרה ונקודת מבט שונה משל לחלוטין לא ממקום של התרסה אם נפגעת ממשהו סליחה

כדאי לדעת שחלק מהמתנגדים לחיסונים מגיעים מגישות סיינטולוגיות (כמובן  שלא מדובר במגיבים כאן) כך שרצוי להתייעץ עם אנשי רפואה ולא להסתמך על כל מיני חוברות שלך תדע מי מוציא.

 אלה הדברים שאני מצאתי, כי גם חיפשתי בכיוון מסוים כמובן- כל אמא צריכה ללמוד ולגבש  דעה עצמאית משלה- כי היא זאת שתחיה עם ההשלכות- לכאן או לכאן.

פעם הייתי מאוד נגד רפואה מערבית, אבל אז השם זיכה אותי לראות איזה ניסים יכולה אנטיביוטיקה לעשות לאדם שחלה בטיפוס הבטן ( סיפור בפני עצמו- הודו, 12 ק"מ מהכביש הקרוב, במעלה פסגות ההימאלאיה, בעלי התחיל להקיא ולשלשל כל לגימה שרק הכניס לפה, 1.90 מטר 110 ק"ג, איבד בשבוע 10 ק"ג, לא הפסקתי לבכות, חשבתי שהוא הולך לי... ואז בא חובש צדיק עם אנטיביוטיקה) או מה יכול צנטור לעשות לחולה לב, הרדמות- שחוסכות לנו המון סבל וגם חיסונים- שבכוחם להגן עלינו ממחלות קשות.

חשוב להבין  שבצד התרומה האדירה של כל הליך רפואי, הוא מקיים נזק אחר מנגד, אנטיביוטיקה, שחמלישה את מע' החיסון, כדורים- שמתאספים בכבד ותוקעים את פעולותיו ( הוא אחראי על 500 פעולות כימיות בגוף!!! מה רבו מעשיך השם!!!) הכלי שלנו לבחור את ההליך שמתאים לנו ברגע נתון, צריך להיות חישוב של עלות תועלת- מה יש לי להפסיד \ להרוויח עם או בלי התרופה.

לכן, כל אמא צריכה כמיטב יכלתה ללמוד ולהבין את ההשפעה של כל מחלה, אל מול השפעת החיסונים, למשל- רוטה- מחלת שישולים, עלולה להיות קטלנית מתחת לגיל חודשיים, אך חיסון הדחף האחרון הוא הגיל שנה, מה שאומר שרק אז השלים החיסון את הגנתו האופטימלית, יש לבדוק, מה היארעות של רוטה באוכלוסיה- כלומר, מה הסיכוי שלי לבוא עם זה במגע, ואף לבחון אם יש נסיון חיובי עם טיפולים שמרניים או אלטרנטיביים, לאיזון הדוגמא- פוליו- שיתוק ילדים, שהיכה בארץ בשנות ה50 גבה המון קורבנות, והיום מצוי במערכות ביוב בעיקר בגוש דן, ובמקורות מים שונים בארץ, כתוצאה מקליטת מי ביוב מירדן,  הוא סכנה גדולהיותר מהנזק שבמתכות כבדות שמצויות בחיסונים למשל.

במהלך השנתיים הראשונות, ובייחוד בשנה הראשונה, מתעצבת מע' החיסון של הילד, זוהי מערכת אורגנית שבוראת לגוף צבא אדיר- זיהוי , פינוי, הריגת תיוג גורמים שונים ( למשל יש היום תיאוריה אצל האימונולוגים על סטריליות יתר, שגורמת למע' החיסון ללמוד להגיב בעודף, וכך למעשה יכולות להיווצר אלרגיות)איננו יודעים כיצד משפיע כיוון חיצוני- מעשה ידי אדם על ההתפתחות של מע' זאת , לכן אם אין רמת חשיפה משמעותית, ייתכן שאפשר לדחות מעט חיסונים מסויימים- ע"מ לאפשר למע' של התינוק  להתחזק ולהתאפס על החיים מחוץ לבטן של אמא. למשלן-  כמו למשל צהבת B שמועברת בדם או בנוזלי מין וניתנת היום יום  אחרי הלידה, אלא אם זהו ילד עם בעיות רפואיות שחושפות אותו לעירויי דם, או לטיפולים רפואיים מרובים, התינוק הממוצע לא נחשף לדם של חולי צהבת B  ( בד"כ מדובר בנרקומנים, צוות רפואי שיכול להחשף- אולי אם יש בבית הורה רופא- שווה כן לחסן בגיל צעיר יותר), או שהאמא נשאית של צהבת  B  ( ניתן לבדוק בבדיקת דם פשוטה במהלך ההריון ), שוב, אני בטוחה שהיו אולי מקרים מועטים ( בארץ, ובעולם המערבי על כל פנים)  של אמהות שאולי נדבקו בצהת  דרך הטיפול בלידה, או אולי תינוקות שקיבלו את זה בבית החולים, ולכן בסופו של דבר- כל אמא צריכה לשון בשקט בלילה- אני מוכנה לחיות עם המחשבה שלבת שלי תהיה אדמת  או אבעבועות רוח, אבל כל אמא מכירה את הילד שלה, ואת עצמה ויודעת עם מה היא יכולה לחיות וזה מה שחשוב- כי בסופו של דבר- אנשים נפגעו לא עלינו מכאן ומכאן- מחיסונים וממחלות, זה בידי בורא עולם.

( הילדה שלי הלכה היום פעם ראשונה לגן, והיול לי 3 שעות לסדר הכל!!! אש עכשיו היא ישנה ויש לי זמן למחשב...

בקיצור - להתפלל וללמוד 

אני לוקחת את זה בשתי ידיים , ובינתים דוחה את החיסונים.

אלה הם מחלות ילדים שמטרתם לחזק את מערכת החיסון (לעומת חיסונים שמחלישים אותה) ולהכין אותה לתפקוד העתידי.

כשאין חיסונים, ילדים חולים במחלות הללו לרוב עד גיל 10, ואז מחלה עוברת בקלות וללא שום תופעות לוואי ומאד תורמת לבריאותו של הילד.

לעומת זאת, במקומות עם אחוז גבוה של מחוסנים, אנשים חולים במחלות הללו בגיל מאוחר יותר - ואז מחלות קלות הללו גם עוברות הרבה יותר קשה וגם נוטות להסתבך.

את המצב ראינו לפני שנה במגפה גדולה של חזרת: כל החולים שהגיעו אלי היו מחוסנים וחלו בגילאים 16-25, שזהו הגיל הלא מומלץ לחלות במחלה הזאת מבחינת הסיבוכים שלה.  לעומתם ילדים הלא מחוסנים בד"כ עוברים את המחלה בקלות תוך יומים ללא שום התערבות ותוך שעות - עם התערבות הומאופתית. וגם ללא תופעות לוואי בד"כ.

אבל אני כל כך מבולבלת, שלא יודעת מה לחשוב. את צודקת בעניין המטפל . זו הפכה להיות מלחמה וזה לא נעים - אבל בגלל איך שהיא גודלת (בעברית תקנית - גדלה אני ממש חוששת לא לחסן אותה. האחות בטיפת חלב אמרה לי שכבר הגיעו מקרים שכאלו שלא קיבלו חיסון וחלו. אני ממש לא יודעת מה לחשוב. מה דעתך למשל על החיסון נגד פוליו?

גם אני בפלונטר הזה,כרגע אישית,אני יותר מפחדת מהחיסונים,אחרי שקראתי לא מעט דברים מפחידים עליהם,אבל לא יודעת באמת מה נכון.

מצתרפת להמלצה של יוקטנה על הספר של דר' רוזנטל ,הוא די מאוזן יחסית בדעה שלו,ממה שזכור לי,ההמלצה שלו היא לחסן אחרי גיל שנה (אחרי שמערכת העצבים מבוססת יותר) ורק כשהילד בריא (לא אחרי מחלה/חום/צינון וכו) וגם להשתדל  לחסן בחיסונים בודדים ולא הרבה ביחד.אבל צריך גם לבדוק על כל חיסון לגופו.

זה הגישה שלו,אבל אין מנוס מללמוד כמה שאפשר בעצמך כי ההחלטה בסוף היא שלך,יש הרבה חומר באינטרנט,

בהצלחה...

אני יודעת שיש אפשרות לקבל חיסון בצורה הומאופתית (מדולל).

זה מבלבל בהחלט,מקווה שעד הדור הבא כבר הנושא יהיה באמת ברור ובטוח כראוי.

המלצות טבעיות: איך להקטין את הנזק מהחיסונים (מות האתר סטרמד).

נראית לי גישה שפויה בהחלט. כמובן תבחרי מה שמתאים לך

החלטתם לחסן? הנה המלצות הפורום האירופי, המורכב מהומיאופתים ונטורופתים, שנועדו להקטין את הסיכוי לנזק במתן חיסונים:

• הימנעו ממתן חיסונים בצורה גורפת. שיקלו נזק לעומת תועלת, ובחנו כל מקרה לגופו.
• בשנה הראשונה לחיים הימנעו מחיסונים. המלצה זו נכונה למרבית הילדים. בגיל שנה בידקו את הילד, ורק אז החליטו אלה חיסונים לתת לו ומתי. ההחלטה צריכה להיות מושפעת ממצב בריאותו הכללי, גורמים תורשתיים, משפחתיים ותנאי סביבה.
• תנו חיסונים רק כאשר הילד נמצא במצב בריאות תקין ויציב, לפחות שלושה תודשים קודם מתן החיסון.
• הימנעו ממתן חיסונים סמוך לאירועים בעלי פוטנציאל טראומתי, כמו גמילה מהנקה, עזיבת הבית לגן או מטפלת או בקיעת שיניים.
• הפרידו בין החיסונים. אל תתנו אותם בעת ובעונה אחת.
• הימנעו ככל האפשר ממתן גורף של חיסונים עם זריקות דחף. כל מקרה יש לשקול באופן ייחודי.
• המתינו כמה חודשים בין חיסון אחד לשני. אם נצפתה תגובה חזקה לחיסון, יש להיזהר מלחסן שוב.
• במקרה של פגיעה נוירולוגית או חשד לפגיעה שכזו, כגון היפוטוניה, התפתחות איטית, סיבוכים כתוצאה מלידה וכו', יש לדחות את החיסונים לגיל מאוחר, ואף לשקול לוותר עליהם לחלוטין.
• כאשר בהיסטוריה המשפחתית יש כבר ילד אחד שניזוק ממתן החיסון, יש להיזהר/להימנע ממתן חיסון לילדים האחרים במשפחה.

פרופסור אשכנוי מבקש להזכיר, בעקבות ההמלצות האמורות, שאי מתן חיסון נגד דיפטריה ודלקת קרום המוח בשנה הראשונה לחיים, עלול לגרום למקרי מוות מזיהומים אלה בגיל מספר חודשים.

התחילו לבקוע לקטנה שינים , ובנוסף היא מצוננת . כלומר צריך לדחות את החיסונים בעוד שלושה חודשים! היא בת 4 חודשים כרגע. עכשיו פרופסור אשכנזי מזהיר שמי שלא מחוסן זה מסוכן בגילאים האלו מצד הדיפטריה והמחלה השניה . . בקיצור - הצילו!!

שאלה ראשונה היא השאלה העקרונית, איך להתייחס לחיסונים. לענ"ד ולמיטב ידיעתי חובה לחסן באופן כללי (אמנם גם אני מסתייג ונמנע מחלק מהחיסונים החדשים והלא הכרחיים כמו אבעבועות רוח שהאחות 'מציעה'). לא ברור לי כיצד מישהו יכול לקחת על עצמו את האחריות לכתוב שלא לחסן.

שאלה שניה לגבי הנסיבות שלך שהתעכבת עם החיסונים. גם לנו קרה שפיגרנו מדי פעם בחיסונים בכמה שבועות עד חדשים. בדרך כלל זה בסדר. פשוט צריך ללכת לטפת חלב וליידע את האחות ולשאול אותה. (יש מקרים שעיכוב אחד מחייב המתנה ודחיה של החיסון הבא). וזהו, לא כל-כך מסובך.

בהצלחה וגידול נעים.

חייבת לעשות את עבודתה ו"ולהלחיץ" אותך לגבי החיסונים.

אנחנו באופן אישי בנינו בתייעצות עם רופאה קונבנציונלית שעוסקת גם בהומיאופתיה תוכנית אישית לבן שלנו לאחר שהגיב מאוד לא טוב (בלשון עדינה) לחיסון המחומש בגיל חודש.

אנחנו מתחילים לחסן בגיל חצי שנה, כל פעם חיסון בודד (מפצלים את המחומש ולא מחסנים לשעלת - אני כבר מחכה לצעקות פה בשרשור...), ועושים הפסקה של 6 שבועות בין חיסון לחיסון.

ברוך ה' ראינו ברכה!!!

גם על החצבת-חזרת-אדמת ויתרנו בשל חשש להשפעות דומות, הבנו שהאדמת בכלל לא רלוונטית לבנים (כמו שהחזרת לא רלוונטית לבנות) ולפני הכניסה לגיל ההתבגרות נעשה בדיקת דם לבדוק האם התפתחו נוגדנים לחזרת, ואם לא - נתייעץ שוב מה לעשות.

רק בריאות ושמחה לכולם!

שאצלנו במעון התגלה מקרה של שעלת וכל ההורים שלא חיסנו רצו לאחות לחסן.

יש חיסונים שכדאי מאוד מאוד לבצע אותם. הכל חיסון יש גם סיכון אבל להשאיר ילד לא מחוסן  זה חוסר אחריות ציבורית וסיכון אישי לא פחות

ולוקחת בחשבון אקמול כשצריך לטובתם ולטובתי.

אני מחברת ומחכה ש2 ילדים יצטרכו, וקרה לי להגיע לחיסון של גיל חודש עם תינוק בגיל 9 חודשים.

מה שאפשר שיתנו ביחד,

היא תהיה בין כה וכה נודניקית ומעוכה, ומה זה משנה אם כואב מזריקה אחת או משתיים?

אני בעד לדעת שיש גבול לטבעונות ולא לסמוך על החברה שכן מחסנת,

לאחרונה פרצו מחלות שלא שמעו עליהן 20 שנה כי היו הורים שלא חיסנו,

וכשזה פרץ הם רצו מהר מהר ויפה יפה כדי שלא יהיה לחבר'ה שלהם חזרת וחצבת

במקום מגורינו היו ילדים שחלו בחזרת והם דווקא חוסנו...

כמו כן, חוץ מלהיות כווצ'ים ומעוכים ועם חום (דבר משמזכיר חיסון...) וגם לסבול מכאבים באיזור הגרון (כמו שפעת ודלקת גרון) הם יצאו מורווחים שהם בטוח מחוסנים למהדרין עכשיו לחזרת.

אני חושבת שכולנו צריכים קודם ללמוד על המחלות ולא להיחרד מהם ולעשות לפעמים מזבוב פיל. עם הדרכה נכונה של רופא אפשר להתמודד גם עם המחלות האלו.

הפחד הגדול שלהן הוא בעיקר שיתפתחו לדלקת ריאות, האם אני צודקת? אשמח לשמוע מידע מאנשי מקצוע.

ובעוד מערכות אחרות. וכמו שאמרת לכי תלמדי קצת על המחלות.

והודות לחיסונים יש היום הרבה פחות מחלות וכשהן מתפרצות הן לא קשות כ"כ.

והחזרת שהתפרצה-מי שחוסן לא סבל מפגיעות חמורות בפוריות,במיוחד אצל גברים.

ויש עוד הרבה מה לכתוב בנושא אבל לא אומרים דבר שלא ישמע.

בבית שלפנינו ובבית שאחרינו חלו בנים בחזרת. אלה בנים שנוהגם לשחק עם הבנים שלי, ומאוד שמחתי שהבנים שלי יחלו בזמן (לפי ששעלולה להיות פגיעה בפוריות). אבל שני הלא מחוסנים שלי לא נדבקו מהחברים המחוסנים  

וחלה בחזרת 

והוא לא נדבק מאף אחד פה

כמעט כולם מחוסנים 

(ואיך הוא סבל מהחיסון בזמנו... חבל"ז (וגם מהמחלה)

כמובן שהתכוונתי לשעלת ולחצבת. ידוע לי שהחזרת מסוכנת בגיל הפוריות ולכן עדיף להידבק בה בגיל הצעיר.

סתם דרך אגב, את זה אמר לי רופא.

לי לפני קצת יותר משנה היה חזרת, ואם חיסון יכול  לעזור לסבל, תעשי חסד עם הילדים שלך ותחסני אותם.

זה היה נורא!!!

למרות שלי לא יכול להיות בעיות בפוריות, היה לי שבוע+ מאוד מאוד לא נעימים!

הגוף אחרי החיסון

לי בעבר כשהייתה הפלה טבעית לא נתנו הנחיה כזאת ובאמת נכנסתי להריון חדש בלי וסת באמצע ...

ובכן מקרה גם אם את כן נצמדת להנחיה את יכולה לטבול ולהיות מותרים בלי יחסים, לא שווה בגלל זה לוותר על כל המגע

לעקוב אחרי הבטא לראות שהיא מתאפסת,

ואז יהיה אפשר לשלוח שאריות מה הריון הקודם.

לא יודעת כמה זמן לוקח לבטא להתאפס.

ואז ידעתי שזה בסדר.

הריון חדש מן הסתם יעלה את הבטא מחדש אם היא כבר מאופסת.

אני נכנסתי להריון ישר אחרי ההפלה בלי מחזור כך שזה אפשרי

לא חששו לשאריות שעדיים יש ברחם?

הרופא אמר לי בזמנו כששאלתי על זה

שאם יש שארית רצינית אני פשוט לא אצליח להיקלט

וזהו

כשרציתי למנוע בין ההפלות (עברתי כמה) לקחתי נרות נכון שזה לא בטיחותי אבל אם משמיים צריך להיות הריון יהיה בכל מקרה

אני ממש מאמינה בזה

נוספות?

נשמע לי קצת שהיא הולכת ראש בקיר , סליחה.

איזה עוד אפשרות יש? נראה לי שזה די חסום מכל הכיוונים...

ולא אמרו לי את זה

כבר לא זוכרת אם וידאתי שהבטא ירדה, אבל לא קיבלתי הנחיה כזאת בכל מצב

בכל מקרה היינו אסורים מלא זמן בגלל ההפלה

ואז טבלתי והיינו מותרים שבוע וקיבלתי מחזור...

אבל התנהגנו כרגיל אף אחד לא אמר לנו שזה בעיה

ושאלתי כמה רופאים וקראתי בעצמי

אין חובה כזאת

יש מי שממליץ מסיבות שונות

ובמילא בהתחלה אסורים

ולבדוק שהבטא מתאפסת כדאי לא קשור לזה כדי לוודא שאכן הסתיים

בסיטואציה אחרת רופאה אמרה גם להימנע לזמן לא ידוע

התייעצנו עם רב שמבין במצבים רפואיים כאלו והוא אמר להשתמש בדיאפרגמה וזה מה שעשינו (הייתה לי בבית)

רושמת כי לפעמים יש הצעות אחרות שיכולות לעזור.. 

בגדול גם שונאת לקנות בגדים, גם לא כזה מבינה בזה.
ולא אוהבת את הציפיה של לקנות חדש לאירוע שלך.

כיף בזה.

לפני כמה שנים שמעתי שיעור מהרבנית רחל בזק שאישה היא כמו הלבנה, וכמו שהלבנה מתחדשת כל פעם, אז גם אישה ואנחנו כנשים צריכות חידוש מידי םעם. כי זאת תנועה בנפש , שמאפשרת לנו להתחיות, לא להיות סטאטיות כל הזמן. האישה מעגלית, דינאמית, מתחדשת , עוברת שינויים ....

אם היו רואים אותי בסביבה עם אותם בגדים כל הזמן, אז יכולה להבין את הסביבה שרוצה לראות משהו אחר, אבל נראה לי שבתכלס גם עגילים או משהו קטן אחר, משפיע על התחושה האישית שלך ועל הנראות.

אולי תקחי לך גזרה שמחמיאה לך (תבדקי איזה בגד מחמיא לך, תבררי מה הגיזרה ואותה תבקשי מהמוכרת בחנות)  ותמצאי בגד בסגנון? ואז הצבע והבד נתון לבחירתך (שיהיה לך נוח ונעים איתו! בגד חדש לא מיועד לתצוגת אופנה...)

ממליצה או ללכת עם מישהי שאת סומכת עליה ומכירה אותך ומה מחמיא לך, או להיכנס לחנות שהמוכרת מבוגרת , לא מעיקה  ומבינה בתדמיתנות/סטיילינג כדי באמת לייעץ לך מה יחמיא ויתאים לך, שתצאי יפה ובסוף גם מרוצה ממה שאת קונה . 

רהיטים.
יש משהו יפה בדבריה של הרבנית, אבל כנראה כל אחת וההתחדשות שלה
במטפחת- אתחדש בע"ה לבת מצווה.

ורציתי להיכנס שוב להגיב על דברייך במסר, אבל לא יודעת איך נכנסים שוב למסר.
 

לוחצת על האופציה "מסרים" ואז נפתח לך אפשרות תיבה של מסר חדש.

את יכולה לכתוב ולשלוח.

או שאעתיק לך שוב את המסר שכתבתי לך ואז אם תרצי תגיבי. 

שאת צריכה לחשוב עם עצמך בכנות,

האם את לא קונה כי באמת את מרגישה וואו עם השמלה שיש לך בארון, או שאת מתקמצנת על עצמך. כי הכי קל לשים אותנו מקום אחרון ולהתקמצן כשזה נוגע אלינו.

יש לך אחריות גם של דוגמה אישית. והבנות שלך מרגישות אותך, אי אפשר לזייף את זה.

אם את ממש שלמה עם זה בכנות, הכי מהמם שיש.

אגב אני קניתי שמלה ממקימי במבצע ב150 שח, אח"כ לבשתי לליל הסדר, לאירוע יוקרתי, והיא יכולה לשמש לעוד דברים.

אבל שמלות השבת שלי פשוטות כי ככה אני אוהבת. אז היה ברור שאני צריכה משהו יותר מרשים.

אולי אם שמלות השבת שלך מפוארות יותר אז באמת לקנות עוד שמלה, זה לקנות עוד ממה שכבר יש ואין קטע.

עוד אגב, אצלי עם המטפחות היה בדיוק להיפך, עצבן אותי ממש לקנות מטפחת שיותר יקרה מהשמלה.

ואני לא הולכת עם זה ברגיל רק באירוע. הלוואי והיה לי אומץ להשאיל ממישהי, זה נגיד היה ממש בזבוז אמיתי מבחינתי ולא מתוך התקמצנות על עצמי.

1. אני שונאת להסתובב בחנויות פיזיות. את זה פתרתי בשנים האחרונות באמצעות הזמנות באינטרנט, ובאמת בזכות זה התחלתי להשקיע בעצמי קצת יותר.

2. ההיצמדות למוכר ולבטוח, או לחלופין מה יגידו. אצלי מאז גיל קטן אמרו לי תמיד שיש לי 0% חוש אופנה והתאמת צבעים. כל פעם שאני קונה לעצמי משהו חדש שמוצא חן בעיניי, יגיעו ההערות- זה זקן לך מדיי/ זה צהוב מדיי (אמיתי!)/ מאיפה הוצאת את זה/ שוב פעם קנית משובץ? וכן הלאה וכן הלאה. לכן הרבה פעמים אני מעדיפה ללבוש מה שיש וכבר עבר את טבילת האש ואת האוקיי מהסביבה, מאשר לקנות לעצמי משהו חדש ולהסתובב בחרדת המה יגידו.

אז ברור לי שאני לא דוגמא ללמוד ממנה, רק אומרת שלפעמים זה לא רק קמצנות של כסף, וגם הפותחת בעצמה אמרה שזה לא בגלל הכסף

אבל גם לנקודות שהעלית אני רואה אותם באותו צד של המטבע.

זה להישאר אישה שלא משקיעה בעצמה.

לילדים שלך היית משנה מחשבה/ מאתגרת את עצמך והולכת לחנויות פיזיות?

אז למה כשזה נוגע אלייך את "מוותרת" לעצמך ופחות משקיעה?

כנ"ל הסגנונות והכל.

ושלא תטעי, כמוני כמוך, לגמרי.

אצלי נגיד זה מתבטא שבשביל סידורים לילדים מוצדק לקחת חופש, אבל לעצמי? אני אמצע כבר הזדמנות בין לבין, לא צריך חופש במיוחד.. ואז מוצאת את עצמי חודשים לא מגיעה לדברים שאני רוצה.

לדוגמה בגד ים, שנה שעברה לא היה לבנות שלי, ברור שקניתי להן בתחילת הקיץ. לעצמי יש שמלת בגד ים אבל היא לא נוחה לי. אני יכולה להסתדר ולאלתר פתרון ולחכות להזדמנות על הדרך.

מפה לשם, מילואים ועומס לא הגעתי לזה בכלל.

בנופש המשפחתי בקלות אלתרתי מכנסי בגד ים של בעלי ודרייפיט מהבן שלי. היה סבבה.

אבל אז עלה הנושא והילדים שאלו למה לכולם יש בגד ים ורק לי לא ואני צריכה לקחת בגדים של אחרים..

אז מצד אחד טוב להראות גמישות מחשבתית ומצאתי פתרון לא רע,

מצד שני זה הרבה פעמים אופי וזה לא אירוע נקודתי וחשוב לשים לב גם על הצד הזה ועל מה זה משדר לילדים. אני גדלתי בבית שאמא מקום אחרון בקטע רע. אולי לכן זה מפריע לי יותר.

לגבי מה יגידו- תמיד יש מה להגיד. אי אפשר ולא צריך לרצות את כולם.

מאשר לקנות בגדים לילדים...

נכון שעם המתבגרות זה לא קל, אבל אני עצמי - גם במידות לא פרופרציונליות (נמוכה ושמנה) וגם חייבת שהבגד יהיה לי במאה אחוז נוח על הגוף כדי שאהיה מסוגלת ללבוש אותו (ויש לי כמה וכמה בגדים ששוכבים בארון שקניתי וחשבתי שהם נוחים, ואז גיליתי שלא...)

יש גם את הסטנדרטים הגבוהים יחסית של צניעות שיש לי - אבל את זה גם יש לבנות שלי.

בקיצור, אני מתקמצנת על קניית בגדים בשבילי פשוט כי זה סיוט... וכן, בעוד הבת שלי מתחדשת הרבה בבגדים (לפעמים גם מקבלת מחברות - לה לא מפריע ללבוש יד שנייה, ולי כן), אני נשארת עם אותם בגדים קבועים...

ואולי זה לא "חינוך" טוב מספיק בשביל הבנות שלי, אבל אין לי הרבה ברירה...

היית מתאמצת בשבילה או שהיית אומרת די מוגזם זה מלא טרחה שתסתדר עם מה שיש לה בארון?

כאילו, יש גבול לכל תעלול, ברור,

השאלה אם בשביל אחרים נתאמץ יותר, ובשבילנו קל לוותר.

אני גם נופלת בזה הרבה, ועדיין חשוב בעיני שזה יהיה גם במודעות איפשהו..

אני בעצמי הייתי ילדה כזו ובאמת בעוד אחותי מתחדשת בבגדים כמעט בלי סוף, אני דבקתי באותם בגדים מוכרים ונוחים שהיו לי בארון...

העניין הוא שגם אין לי כל כך את הצורך הנפשי להתחדש, ואם הייתה לי בת (ואולי עוד תהיה לי) שגם רגישה תחושתית אבל מצד שני אוהבת להתחדש ולהתלבש יפה - כנראה שכן הייתי מתאמצת בשבילה. או שרוב הסיכויים שהייתי שולחת אותה עם בת משפחה אחרת...

ועוד היא בגיל שהיא בטוחה שיש לה טעם מושלם.

וואי זה התמודדות ממש ממש. למזלי היא כן מקבלת את זה שיש לה פחות בגדים פשוט כי היא אומרת לא על מלא דברים.

בכל אופן, אם את שלמה עם זה וטוב לך ואת לא מרגישה שרק על עצמך את מוותרת, אז זה לא חינוך לא טוב.

אם לעצמך את מוכנה להתאמץ פחות, ועל אחרים תתאמצי יותר,

אז כן ילדים מרגישים את זה בסוף.

וזה לא מתבטא רק בתחום אחד של בגדים.

אז אם בתחומים אחרים את משקיעה בעצמך אז הכל טוב.

לא התכוונתי לפגוע באף אחת, ולא אמרתי שבהכרח מי שלא קונה לעצמה זה כי היא מוותרת על עצמה, הצעתי רק לחשוב אם זה יושב על זה, אבל אולי זה לא היה במקום..

מתנצלת אם מישהי נפגעה.

שיהיה רק בשמחות!!

הסיבות שכתבת אלו גם הסיבות מדוע לא בא לי לצאת לקנות בגדים
גם זה מעיק עליי, למדוד להוריד, להתאים לעבור לחנות הבאה. ואין לי את זה גם בצבעים וסטייל. אין.
סיוט מבחינתי.
אני גם מאתריםפ לא קונה, כי איך אדע שזה מתאים לי?
ואני בררנית מאוד- בצבעים, ובסוגי בדים. לא כל בד אני לובשת.

אבל שמלה- לא, כי מבחינתי יש לי.
אני קונה מה שצריכה
סיבה נוספת- שונאת למדוד בגדים, ואז זה לא מתאים, ואז עוד חנות, ושוב למדוד, ושוב להתאים...
סיוט מבחינתי.

זה כדי להרים ולשמוח ולא כדי להעיק.

מצד שני, מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת.

הכנות יכולות להיות מתישות אבל זה מרים אירוע שמח.

את לא צריכה לקנות שמלה כדי שאחרים ישמחו,

ומצד שני, אולי כן תרגישי סיפוק שהשקעת וקנית למרות כל הטרחה הנפשית והפיזית.

אולי ביום האירוע זה ישמח אותך.

יש לך כבר ניסיון באירועים, לא?

על בגד חדש מברכים שהחיינו. את מרגישה שעבורך צריך לברך ברוך שפטרנו?

בוודאי שאת לא צריכה לסבול כדי לעמוד בסטנדרטים.

מי שאוהב אותך באמת, יאהב אותך בכל בגד.

מי אוהב אותך לפי הבגד, אולי לא כדאי להתחשב באהבה שלו..

מה שכתבתי לפני כן זה רק היה כנקודה למחשבה.

לבת מצווה של הבת שלי לא קנינו בגדים חדשים, רק לה קנינו. לבשנו בגדים מהחתונה של אחי שהייתה כמה חודשים קודם (והיו לנו עוד בגדים שקנינו באותה תקופה לחתונה של אחותי שהתקיימה שבוע אחר כך... בקיצור, באמת הרבה הוצאות בתקופה יחסית קצרה, ב"ה).

לבר מצווה של הבן שלי קנינו לילדים בגדים חדשים (זו הייתה הזדמנות להתחדש בשבילם, כי לא היו חתונות במשפחה באותה תקופה🤭), אבל בעלי ואני לבשנו ממה שהיה לנו.

לבר מצווה של התאומים קנינו בסוף לכל הילדים בגדים חדשים (מלבד החליפות של התאומים, שזה משהו שהם ביקשו במיוחד, כל הבגדים היו זולים), ואני גם קניתי שמלה, כי גם ככה רציתי שמלה חגיגית שמתאימה להנקה (כי לא הייתה לי אז). היא יחסית הייתה יקרה (בערך 300 ש"ח), אבל מבחינתי אלבש אותה גם בבת המצווה של הבת הבאה שלי (או את אחת מהשמלות שיש לי מחתונות אחיי).

שורה תחתונה - תעשו מה שטוב לכם

זה גם קצת קשור איפה עושים את החגיגה, אם זה אולם של ממש או לא...

כל אחת והסטנדרטים שלה.

בעיניי זה לא עניין של חדש או לא,  זה עניין של כמה בנוח אני מרגישה עם מה שיש.

אם זה יפגע לי מהחוויה,  אקנה.

לפעמים דווקא לקנות ותחושת הבזבוז יפגעו בחוויה.

שמלה שכבר לבשתי בחתונה של אחות

וכמה פעמים בחג כמו ר''ה וכו'

וגם בבת מצווה של בת אחרת כמה שנים קודם....

לא מצאתי משהו שבאמת שימח אותי אז קניתי מטפחת יפה וזהו. השמלה במצב מעולה (ולמרבה הפלא עלתה לי בערך 100 ומשהו שח).

לעומת זאת בארוע אחר דווקא מצאתי 2 שמלות ששימחו אותי ומשמשות אותי כבר הרבה שנים.

ככה שבקיצור תעדי מה שבא לך

זה לא באמת קריטי

הייתי עם תינוק, ובעל במילואים. בקושי היה לי זמן וכח ללכת לקנות לילדה עצמה. אז לבשתי שמלה שאחותי קנתה פעם במבצע בברצה שעלתה לה פחות מ100₪. אפילו מטפחת לא קניתי ולקחתי ממנה...

טוב, זה בלי הקליפ.

יש שם שיר שנקרא בוקר טוב

מקסים🙂

מה המטרה של השרשור הזה?

כאילו, מוזיקה את יכולה לשמוע מה שכיף לך, מה המטרה שכולן יכתבו אילו שירים הן אוהבות?

של ילדים..

אני לא מכירה הכל..

ואם יש לך מי שיפזר או יאסוף אז בכלל פינוק שכל היום לא צריך לצאת

וגם במילא בחורף כולם מסתגרים בבתים אז גם את... חל"ד בקיץ נראלי הרבה יותר קשה לנוח.. כי נמצאים בחוץ מלא..

כאחת שעובדת בימי שישי, נח להיות בחופשת לידה כששבת נכנסת מוקדם.

לא צריך לצאת מהבית במזג אוויר סוער.

אם התינוק נולד קטן בשנתון או גדול השנתון, לכל אחד יש את היתרון שלו.

בדיוק השבוע יצא לי להיות בבית חולים שבו ילדתי את הקטן, והייתי מגיעה לשם כל יום כשהוא היה בפגייה.

וחשבתי על זה שהיה אז חורף ולא היה חם בדרך מהתחנה לבית החולים.

שאת לא בחודש תשיעי באוגוסטטט

שיש יותר בגדים ללבוש בחודש תשיעי (סריגים וסוודרים)

שהבייבי יהיה מהגדולים בכיתה (אבל זה תקף רק לינואר+)

אפשר גפ לשים סיכות שמחזיקות את הבובו לשיער, אבל זה לפעמים קצת מותח את השיער ופחות נוח

ושהמטפחת תהיה קשורה טוב. אפ עושים קשירה הפוכה אז לשים סיכות תפירה לחזק את הקשר והמיקום של השוונצים שיוצאים

גם לך @השקט הזה 

לא מזמן הייתי בחתונה וכל החברות הנשואות פשוט פתחו את הקשר של המטפחת ורקדו ככה, עם קצות המטפחת על הכתפיים (רחל אימנו כזה) לי הקשר לא נפתח, אבל המטפחת כל הזמן החליקה אחורה, אז פתחתי גם את הקשר ואיכשהו זה מנע ממנה ליפול. ואז כשנגמר הסבב הלכנו ביחד לשירותים לקשור את המטפחות מחדש.

זה לא עושה כאב קאש אחרי זה.

מין הרגשה שהמח תפוס

אבל אני מוכנה לסבול בשביל שלא יזוז באירוע.

שונאת כל רגע לרוץ לתקן, וגם הקשירה יותר מורכבת באירוע אז באסה

איזה ריקודים כבר יזיזו לך את המטפחת? 😅

יש את הסרט החדש עם הפס סיליקון עם הנקודות

תראי למשל אצל אביה ששון.

לא התנסיתי בעצמי אבל נשמע שזה בדיוק מיועד לזה. 

יפה שאת זוכרת❣️

זה חתונה של גיסתי...

אני ארקוד לפי היכולות שלי בשטח

האמת בכל מקרה אני לא ממש אוהבת לרקוד

בטח לא בחתונות...

אבל בכל זאת גיסה...

וכן חודש זה עדיין משכב לידה.

אולי אם המטפחת זזה זה מרמז להרגיע עם ההשתוללות.. אפשר לשמח בלי לקפוץ מדי (שזה מה שמעיף את המטפחת, לא?)

תהני ותבלי בנעימים, ותשמרי על עצמך.

אחת בכל צד זה מחזיק לי מעולה

צפון הגולן שקט לחלוטין, גם לפני "ההפסקת אש".

רק ליישובים הדרוזים היה ירי, ומעט מאוד מאוד, לפני ההפסקת אש ....

אני בתהיות האם לנסוע לטייל בקיץ בגליל עליון

ראיתי שב 8/6 היה אזעקות

זה לא ככ מזמן לא?

אין שם כתבמים לפעמים? באמת לא כזה מכירה את ההבדלים בין האזורים

זה יום המלחמה עם איראן

לא משהו שמשקף.. היו אזעקות בכל הארץ

היו שם אזעקות בשאגת הארי וממש מעט, באזעקות ביוני זה מאיראן....אם שוב יהיה בלאגן עם איראן הייתי מעדיפה להיות בצפון מאשר במרכז🤭

אחד המקומות הרגועים בארץ

היה לשם ירי גם מלבנון אבל הרבה פחות מלגליל העליון.

אז כרגע ממש סבבה לנסוע לשם

ולא יקח סיכון

אנחנו סגרנו משהו בסביבה ובעלת המקום אמרה שאם יש משהו היא לא תיקח סיכון (במקומות האוהלים וכאלה אין מרחב מוגן)

בלי קשר קרוב לזמן הנופש אני אבדוק בעצמי את המצב ואראה אם מתאים לי ליסוע

לרוב נרדמת בזה שאני מניחה בעגלה או במיטה עם מוצץ ושמיכה וזהו.

לפעמים זה בהנקה ולפעמים צריך גם לנדנד...

זה בדיוק התסכול שלי... 

לקחתי קורס שינה ועזר חצי קלאץ

בגדול מה שכן עזר ברוב הפעמים זה דווקא להקדים את שעת ההרדמה

ראיתי שאני מרדימה אותו שהוא שפוך אז הוא לא מצליח לחבר את מחזורי השינה

וגם לעשות הרפיה הדרגתית ומשמעותית לפני הכניסה למיטה

ואין מה להקדים כשזה במהלך היום.. אין לה עדיין שעות קבועות..

בלילה יותר קל לה לחבר.. במשך היום ישנה חצי שעה כל פעם

האמת שנראה לי שלכל הילדים שלי היה שלב כזה ועם הגיל זה השתפר, נראה לי סביב 8-9 חו'.... לפעמים ניסיתי לעבוד על זה ולפעמים קיבלתי שזה המצב. אם ההרדמות הן קשות אז זה ממש סיוט, אבל אם הם נרדמים בקלות אפשר להסתדר עם זה.

שלי לפעמים מתעורר, יונק וחוזר לישון (גם ביום).