אם את לא בהריון,אז כדאי לחכות שיעבור ורק אז לנסות להיכנס להריון.

בשורות טובות.

אני מניחה שאת בהריון.

CMV הוא אחד מהווירוסים הארורים שעלולים, באחוזים מסויימים, לפגוע בעובר, כך שהתינוק עלול להיוולד עם מומים שונים (החל בחירשות קלה, וכלה בפיגור עמוק), חלילה.

קיימות שתי שאלות:

1. האם המחלה עברה גם לעובר (קיים סיכוי שלא). בדיקת מי שפיר תוכל לומר האם העובר נדבק בווירוס. במידה וכן:

2. האם המחלה גרמה להתפתחות מומים. את חלקם ניתן לאבחן באמצעות אולטרסאונד.

ידוע לי שקיימות בעיות בבדיקה של ה-CMV, אבל אני לא יודעת לאיזה כיוון (כלומר, האם היא מאבחנת נשים חולות בטעות, או האם היא מפספסת נשים חולות).

מתפללת שהכל בסדר!

.

אני חושבת שכדאי ממש לחשוב לפני שכותבים פה תגובות-

לפי התגובות שלכם אני הייתי נלחצת ממש..

אני ב"ה בשבוע 32 ויש לי חשש לcmv כבר מהבדיקות הראשיוניות של ההריון,

גם אני נלחצתי ממש בהתחלה.. הייתי בוכה ומרגישה כאילו חרב עלי עולמי..

הריוןראשון..בכל  זאת אין לך מושג איך מפילים עליך עובדות לא ברורות...

לנו אישית המומחה למחלות זיהומיות ישב איתנו איזה שעה והסביר בפרורוט על האחוזים של הסיכון שהעובר נדבק ומתוך כך האחוזים שהוא נפגע וכו'..(כמו שיוקטנה אמרה)

מי שפיר לא היה שייך מבחינתנו לעשות (עפ"י האחוזי הסיכויים לפגיעה ח"ו שהרופא אמר)

ולכן הוא שלח אותנו לסקירה מכוונת לcmv בשבוע 22 ,26, ואולי 30 (ככה הוא כתב בהפניה)

בסופו של דבר עד שהשגנו תור.. עד שהרופאים שבתו ...וה' זימן שבשבוע 30 בלבד עשינו סקירה מכוונת שבה לא כל כך היה ניתן לראות משו כי ב"ה הבחורצ'יק שלנו גדול כבר..

אני חושבת ש-

1.פשוט להתפלל לה'

2.שהרופאים לפעמים סתם מלחיצים...(כי הם לא רוצים לקחת אחריות..)

3.פשוט להבין שלרופאים ניתנה הרשות לר-פ-א ולא לקבוע האם יהיה לי ילד בריא או לא.. אז כדאי לקחת הכל בפורפורציה!

הרבה בריאות! רק טוב!

על איזה מומחה??

אנחנו התייעצנו עם ד"ר יאן מיסקין (שעל פי השמועות- שמו הולך לפניו..)

כל רופא שהיה צריך אח"כ להתערב בנושא ושמע מה הוא אמר- עשה מבט של- יש על מי לסמוך.. "אם הוא אמר...מי אני.."

דרך אגב זה מהקופה שלחו אותנו אליו...כללית..

לדעתי, אמונה - זה לא להאמין שהכול יהיה בסדר אלא שהכול ממנו יתברך והכול לטובה. לכן צריך גם השתדלות ולא רק תפילה ואמונה, שהן בהחלט העיקר.

להילחץ - אף פעם לא עוזר אבל כן לראות מה אפשר לעשות.

לי בהיריון שעבר היה חשש ל- CMV ועשיתי כפי שהורו לי וייעצו לי.

גם אני הלכתי (עם בעלי) דרך הכללית לד"ר יאן מיסקין. הוא הקדיש לנו שעה ארוכה והסביר בפרורוט את התרחישים ואת הטיפולים האפשריים.

עשיתי בדיקת מי שפיר בעין כרם. ד"ר נילי ינאי נחשבת שם מומחית והיא גם אישיות מקסימה. כמובן, אם לוקחים אותה פרטי זה יקר, אבל בזמנו אמרו לי שהיא מקבלת באופן קבוע בימי ראשון לא בשר"פ (אבל כמובן אי-אפשר להבטיח דבר. בשבוע לפני או אחרי שבאנו היא בדיוק לקחה חופש). כדאי לברר באיזה יום היא מקבלת בדרך כלל ולקבוע תור לאותו יום.

ב"ה הבדיקה הייתה תקינה ולא היה צורך להמשיך בבירורים.

בע"ה שכך יהיה גם אצלך.

בשורות טובות, ישועות ונחמות.

איזה כיף לך שאת חזקה באמונה

פשוט "אדביק" את מה שכתבתי לה.

אגב- היא ילדה בת בריאה לא מזמן...

cmv הוא וירוס שאם הוא קיים במהלך הריון הרי שהוא עלול לגרום למומים עובריים בכל שלב של הריון.

ועכשיו: אסביר לך את תוצאות הבדיקה שלך ומיד אח"כ- צפירת הרגעה...

igg הוא נוגדן של "זכרון מחלה" כלומר: אם הוא חיובי, זה סימן שאת חולה בו או חלית בעבר והגוף השאיר אצלו נוגדני זכרון כדי שאם תחשפי שוב למחלה- הוא כבר יכיר אותה.

igm הוא נוגדן המסמן על מחלה עכשוית כלומר: הוא יופיע בעת מחלה פעילה או חשיפה ראשונה לוירוס וירד או יעלם עם הזמן.

avidity הוא נסיון לאבחן האם זו חשיפה חדשה או ישנה: כל שאחוזי הavidity יורדים, כנראה שיש אישור לכך שאכן החשיפה היא חדשה או קיימת כרגע.

מה זה אומר?

זה אומר שאצלך לכאורה נראה שיש חשיפה טריה לוירוס הזה.

האם היית חולה במחלה נשימתית כל שהיא בתקופה האחרונה? האם היו בבית "שפעות" למינהן?

בהחלט יתכן שחלית רגע לפני ההריון ובכ"ז הערכים האלו נותרו, ועם זאת הנתונים שבבדיקות הדם מצדיקים בדיקה נוספת.

מה בדרך כלל?

המלצה לביצוע מי שפיר- לראות אם הזיהום אכן עבר את השליה, ואם אכן מי השפיר "זוהמו" מן הוירוס.

מעקב הריון בסיכון גבוה- כדי לוודא שעובר צומח בקצב משביע רצון.

המלצה לסקירה מורחבת, לוודא אי קיומם של מומים חלילה,

מן הסתם גם המלצה לאקו לב, שזה בעצם אולטראסאונד ממוקד ללב, לראות שאין מומים לבביים חלילה.

יש סיכוי סביר שאת כל אלו תקבלי לאחר הפניה ליעוץ גנטי, שם יתנו לך המלצה לכל הבדיקות הנ"ל.

מן הסתם יפנו ל"זיהומולוג" שיכול להעריך ע"י בדיקות נוספות האם אכן החשיפה "טריה" או לא. ( כי אם איננה טריה, אז הסיכון למומים לא קיים)

צפירת הרגעה:

1. בדקי האם בעבר נבדקת לוירוס זה? אם בעבר היה לך כבר igg חיובי , הרי שחלית כבר בעבר, ואין צורך לדאוג מן הבדיקות של היום. ( וזה לא אומר שלא להמשיך להבדק) זה חשוב לוודא בדיקות קודמות! חשוב מאד. זה ישפיע על כל מהלך האבחון והטיפול אח"כ ביילוד.

2. רק כ 10% מן החולות בcmv אכן הוירוס אצלן עובר למי שפיר, ומתוכם כ 10% בלבד יפתחו מומים, או בעיות שמיעה, או בעיות התפתחותיות אחרות. אבל בגלל הסיבוכים שכשישנם אזי הם משמעותיים- בכ"ז שולחים, ודי בצדק, את כולן להמשך בירור.

סליחה שזה לא נעים לשמוע את מה שאני כותבת לך כאן. אך זה פירוש הבדיקות.

אכן , פני לרופא נשים בהקדם ( אל תמתיני לתור מסודר- דברי עם המרפאה שיכניסו בין התורים) וקבלי ממנו הפניות להמשך בירור.

ושיהיו בשורות טובות!!!!

והנה המשך לגבי הבדיקות:

כל בדיקה בפני עצמה תמיד יש אחוז מסוים של טעות, אבל כשמדובר ברצף של בדיקות, בדרך כלל הן יכולות "לאשש" זו את זו ולהגיע לאבחנה טובה.

אקו לב היא בדיקה די מדויקת, כמו שעושים אקו לב למבוגר שיש לו מחלת לב ורוצים לראות תפקוד לבבי.

מי שפיר- בדיקה מדוייקת למדי, או שיש זיהום או שאין (רואים שאריות של וירוס כשיש זיהום, סתם כך- אמור להיות סטרילי) וטוב ללזכור שסיכון של מי שפיר במוסדות רפואיים גדולים ירד ל 1:500-700 אפילו. כלומר- סיכון הרבה יותר נמוך מבעבר.

כל הבדיקות , אולי כך אפשר להעביר גם לרב, נועדו בעצם לראות מה הסיכון של העובר, ובמילים אחרות- או להרגיע אתכם, שבעיני זה חשוב מאד. ( אני הייתי עושה בדיקות ולו בשביל זה) או להכין אתכם... מום לבבי למשל, הוא דבר שטוב לדעת מראש. כמובן שבעיות שמיעה או בעיות התפתחותיות אחרות לא ניתן לצפות באולטראסאונד, כך שלזה זה לא יועיל ולכן אולי באמת יש שיקול שלא לבצע, כי מה זה יעזור.?

בשורות טובות!

והנה תשובה מעניינת ממנה:

בקשר לרב, בבדיקות בהריון רגיל הוא הסביר לנו שיש נושא של נס גלוי מול נס נסתר.

כאשר ח"ו יודעים שיש בעיה אז עכשיו לבקש מה' לתקן את זה, זה לבקש נס גלוי, וצריך הרבה זכויות בשביל להצליח, בימינו אין כ"כ הרבה ניסים גלויים.

כשלא יודעים ופשוט מתפללים שהתינוק יהיה בריא, אז לא נדע לעולם מה היה יכול להיות בלי התפילות, זה כבר נס נסתר, ויותר קל לקבל...

שתראו ניסים ונפלאות ובריאות רבה!!!

אני אתחיל עכשיו מסע של בירורים...

אבל רק רציתי לספר שלחברתי היה CMV בהריון והרופא בבי"ח לא הסכים לעשות לה הפלה - ברוך ה'

כי היה חסר לה אישור מסוים איזהב טופס. והיא ממש בכתה שלא תספיק...

ב"ה היא ילדה בת בריאה מההממת מדהימה!!

בס"ד

קודם כל -בע"ה יהיה בסדר-הרבה תפילות!!זה באמת מלחיץ,אבל צריך הרבה אמונה..

אני גיליתי בשלב מתקדם (חודש שביעי נראה לי) שנדבקתי בCMV.  הרופאה שלי היתה די הסיטרית ואמרה שאני חייבת לעבור בדיקת מי שפיר כדי לראות אם גם העובר נדבק.עכשיו חשוב שתדעי,גם אם העובר נדבק-לא בטוח שהוא נפגע!!אחרי סדרת בדיקות נוספות אפשר לגלות אם הוא נפגע חלילה.

אנחנו התייעצנו עם הרב שלנו שהתקשר אישית לרפואה והתיעץ איתה ובדק את כל האפשרויות וההשלכות הרפואיות בנושא ואמר לנו לא לעשות את הבדיקה מכיוןן שגם אם נעשה בדיקה ונגלה חלילה שהעובר גם נדבק וגם נפגע אין לזה טיפול(יש טיפול נסיוני במעייני הישועה שעוד לא הראה תוצאות)והפיתרון היחיד הוא חלילה הפלה, בשלב שלנו כבר לא הותר לעשות הפלה וגם לא רצינו.

ב"ה בחסדי שמים נולדה לנו בת בריאה לחלוטין,אבל זה באמת ניסיון והרבה מתח,אבל צריך הרבה אמונה ..

בהצלחה גדולה!!

CMV הוא וירוס שכיח מאוד שמבוגרים שנדבקים בו יכולים לא להראות סימנים כלל או להראות סימנים של שפעת.

הבעיה מתחילה כאשר האם חלתה ומעבירה את הוירוס לעובר.

יש משמעות מתי היית חולה- הסיכויים של אם שנדבקה ב-CMV במהלך ההריון להעביר לעובר עולים כאשר ההדבקה היתה בשליש הראשון להריון, עם זאת- לא כל מי שחלתה בשליש ראשון (או שני וכו) בהכרח תעביר.

ניתן לבדוק אם העובר קיבל את הוירוס ממך ע,י בדיקת מי שפיר. זו בדיקה פולשנית המלווה שסיכון של 1:200 להפלה ולכן חשוב להתיעץ עם רב לפני שמבצעים אותה.

את בדיקת מי השפיר לאיתור הוירוס מבצעים, אם אני לא טועה, החל משבוע 24 להריון (בניגוד לבדיקת מי שפיר רגילה אותה מבצעים עד שבוע 24). מה הבדיקה נותנת?- לדעת אם העובר נדבק או לא.

חשוב לציין- הדבקה בוירוס ה-CMV לא בהכרח אומרת כי העובר פגוע. כלומר-

 רק 10% מהעוברים שנדבקו הם סימפטומטים- כלומר כבר בלידה בדיקת מערכות שונות במערכת העצבים המרכזית (בעיקר) יראו סימנים של ביקור הוירוס שם. אצל הסימפטומטים יש דרגות חומרה שנות- מקשה מאוד (פיגור שכלי עמוק, פרכוסים , פגיעה בתפקודי כבד, הקף ראש קטן ועוד) עד בכלל לא (או הפרעות למידה קלות וכדו')

מתוך ה- 90% שלא מראים סימפטומים בלידה  כ-10% או 20% יכולים לפתח פגיעה בשמיעה במהלך השנים הראשונות.

במהלך ההריון ניתן כאמור לבצע בדיקת מי שפיר שתראה אם העובר נדבק או לא (וגם אם נדבק אין ביכולתה לנבא את חומרת הפגיעה אם ישנה בכלל) כמו כן ניתן לבצע מעקבי אולטראסאונד המכוונים ל-פגיעה של CMV בשליש השני והשלישי להריון (הסתדידויות בכבד ובמוח, ירידה בהקף ראש) כמו כן מומלץ לעיתים לבצע MRI מוח לעובר בשבוע 32 להריון.

חשוב חשוב

בכל הקשור ל-CMV במידה ונראה כי העובר נדבק כדאי מאוד מאוד להתיעץ עם פרו שלזינגר (מנהל יחידת מחלות זיהומיות ילדים בשערי צדק, ובסוגריים הוא אדם דתי) או פרו' אמיר (מנהל מחלקת ילדים ג בשניידר) אלו שני המומחים הארציים המטפלים בילדי CMV (יש הרבה מאוד ילדים שנולדים עם הוירוס הזה וגדלים איתו לתפארת...). הם בקיאים מאוד בכל המעקבים הדרושים בהריון ולאחריו, בטיפול הניתן לילדים אלו וכו.

ולמיטב ידיעתי הם לאו דווקא מעודדים הפלה של ילד שידוע שנדבק ב-CMV בגלל המורכבות שציינתי.

במידה ובמהלך ההריון נראה כי העובר נדבק מומלץ מאוד מאוד להפגש עם אחד מהם

אם יש עוד שאלות אשמח לענות

רופאי נשים הפחידו אותנו מאוד ,נתנו לנו רשימה ארוכה ומפחידה של כל מיני מומים וצרות שיכולות להיות לעובר,וכל הזמן לחצו עלינו שנפיל.

ב"ה,ב"ה ועד פעם ב"ה שלא שמענו להם,שאלנו את  מכון פועה והם מאוד הרגיעו והפנו אותנו לדר' שלזינגר משערי צדק,הוא המומחה למחלות שכאלה ולפגיעות מהן,איש ממש נחמד,קיבל אותנו בשמחה ובסבלנות והשקיע שעה ארוכה להרגיע אותנו ולהסביר שבארץ יש הסטריה מנופחת מהדבר הזה (כנראה מפחד מתביעות רופאים,בחול בכלל לא טורחים לבדוק את זה אפילו) הוא הראה לנו את כל המחקרים על זה ,שמראים שהסיכוי שהעובר ינזק ,לא יותר  מ-2 אחוז...את מבינה ,2% בלבד,ועל זה מפחידים נשים ואומרים להם להפיל-להרוג את הילד,ולצערי שמעתי על לא מעט שהפילו בגלל זה.

אנחנו התעקשנו כנגד הרופאים (שממש צעקו עלינו שאנחנו עושים עוול להביא אותה לעולם ובלה בלה..)

1.השקענו ברופא מומחה לסקירת מערכות.הכל היה בסדר ,אבל עדיין הרופאי נשים המשיכו להפחיד ולדבר על הפלה.

2.השקענו את כל הדאגות בתפילות.נסענו לר' שמעון בר יוחאי.

3.הלכנו ללדת במקום שיש רופא ילודים טוב.

השבח לאל ,נולדה לנו ילדה מקסימה ובריאה,ועד היום (בל"עה) היא הכי חזקה,בריאה,חכמה,טובה ומקסימה מכל הילדודס שלנו כ"י.

הרבה כוח ואמונה ושהיה לכם בקלות ,בבריאות שלמה ובאושר.

מי שכתבה לפני הראתה אחוזים יותר גדולים אבל דיברה על כל סימן שיכול להופיע,מה שדר' שלזינגר הסביר לנו,שגם מתוך אלה שכן היו להם סימפטומים מההדבקות,לרוב מדובר בדברים קלים בהרבה ורק ל2% יש את הסיכוי ללקות בדברים הקשים והמפחידים (פיגור וכו').

יש יותר סיכון וסיכוי להפגע מבדיקת מי השפיר מאשר מהוירוס.ובכל מקרה ,לעשות בדיקת מי שפיר זה להוסיף עוד סיכון לעובר,וכמו שהיא כתבה ,הבדיקה רק נותנת לדעת אם העובר נדבק או לא,ולפי מה שהדר' הסביר לנו זה לא משנה ,הסיכויים לפגיעה חמורה הם זהים בכל מקרה (2% בלבד להזכיר) בין אם הוא נדבק בין אם רק האמא נשאית.

ומצטרפת למה שאמרה ,שמכירה הרבה ילדים בריאים וטובים (כולל הבת המקסימונת שלי) שנולדו עם והם בסדר בסדר גמור.

החלטות טובות ובשורות טובות.

אם מישהי נדבקה בזה בעבר, היא כבר מחוסנת?

יש דרך להתחסן לפני ההריון?

מי שכבר חלתה,מחוסנת,רואים את הנוגדנים בבדיקת דם.רוב האנשים עוברים את זה בלי להרגיש בכלל

אבל צריך לדעת שבתוך חמש שנים מההדבקות זה יכול לפרוץ שוב

      אני זוכרת שחטפנו את זה דווקא בתקופה של עומס גדול,כאילו שהקב"ה הכריח אותנו לשכב קצת   

מה עדיף ללכת למומחה בסקירה הראשונה או השניה?? או בשניהם?

סקירה אחת בכל הריון אפשר לעשות דרך הביטוח המושלם, אם יש לך...

ייעוץ גנטי ( כנראה שבכל מקרה תקבלי מהם הפניה למורחבת- תנצלי את זה)

סקירה מכוונת לממצאים אופיניים ל-CMV מומלץ לעשות בסוף השליש השני ובשליש השלישי.

את תהיי זכאית לסקירות אלו על חשבון קופ"ח לאחר יעוץ גנטי מסודר.

כדאי לבדוק אם אילו רופאים הקופה עובדת, ולקבוע תור לטובים שבהם מראש, כי לרוב אצל הטובים עמוס מאןוד מאוד.

לסקירה ראשונה את יכולה ללכת בהשתתפות הקופה, ואז לקבל התחיבות לסקירה השניה והשלישית, בהתאם להמלצות היעוץ הגנטי, כנ"ל

בהצלחה

ולכן סקירה אחת כבר פיספסתי, מה זה סקירה מורחבת? זו הסקירה הרגילה בשבוע 16?

וחוץ מהסקירה בשבוע 16 ומזו שבשבוע 23..יש עוד סקירות שמומלץ לעשות?

במהלך הריון יש מספר מעקבי על-קול שמומלצים עפ"י הנחיות משרד הבריאות ו/או איגוד הגניקולוגים.

1. שקיפות עורפית- שבוע 10-13 . לא אפרט עליה כעת.

2. שתי הסקירות עליהן תמיד מדברים- אחת בשבועות 15-16 להריון וזו נקראת סקירה מוקדמת ואחת בשבוע 23-24 להריון שזו נקראת הסקירה המאוחרת. שתי אלו הן סקירות מורחבות ש"עוברות" על העובר איבר איבר. בביטוח המשלים מממן אחת מהן והשניה היא פרטית. לכן (ומשיקולים נוספים) יש כאלה שעוזשת רק אחת מהן .

3.  הסקירה "הרגילה" (בניגוד למורחבת) היא סקירה בשבוע 20 בערך שמסובסדת  ע"י משרד הבריאות ובה עוברים על כל מערכות העובר אך בצורה יותר כללית ופחות לפרטים לעיתים (אם לא תמיד) מתבצעת ע"י טכנאית על-קול ולא ע"י רופא.

4. במקרים מיוחדים, כמו חשד להדבקה של CMV מומלץ לבצע סקירה נוספת בשליש השלישי. סיקרה זו היא סקירה "מכוונת" כלומר- במקרה של עובר חולה בCMV יש סימנים מסוימים שמופיעים בעל קול כבר בהריון ואותם מחפשים בסקירה כזו. זו אינה סקירה שגרתית אלא מומלצת בחשד למחלות מסוימות הדורשות מעקב מיוחד בהריון- כמו CMV.

5. כמו שכתבתי לך ךמעלה- לאור חשד ל-CMV ביעוץ גנטי ימליצו לך לבצע סיקרה מורחבת אחת סביב שבוע 24 ועוד אחת (לפחות) סביב שבוע 32. מטרת המעקב היא לזהות דברים שיכולים להתפתח במהלך ההריון שלא היו קודם. (כמו שהעובר משתנה והמערוכת שלו משתכללות גם במחלות מסוימות, ל"ע יתכן שבשבוע 24 לא יראו כלום ובשבוע 32 כן יראו. אין המטרה להלחיץ אלא חשוב עם כל תוצאה להתיעץ עם אנשים מהתחום ולשקול את המשך הדרך ואילו מעקבים מומלצים אם בכלל..

בהצלחה

אנחנו התייעצנו איתו לגבי CMV וכניסה להריון.

המליצה לנו עליו ד"ר חנה קטן.

נראה שהוא מומחה בתחום, ופגש הרבה מקרים

וכאמור - הוא אדם דתי, והיתה לזה משמעות מבחינתנו.

שיהיה בהצלחה ובמזל טוב!

אבל באחוזים מסויימים . אני לא יודעת סטטיסטיקה ,אבל זה אפשר להיות עם הוירוס וב"ה להביא לעולם תינוק בריא לחלוטין.

וברוך ה' יתברך נולדה לנו בת יפיפיה ובריאה ב"ה ..אין אנו מספיקין להודות לך ה'!

1. ברצוני לספר לך כי אתם נכנסים לתקופה לא קלה שבמהלכה ילחצו עליכם מאוד לעשות הפלה, אולם כפי שהודה הזיהומולוג מעין כרם שטיפל בנו ,בגלל הCMV נעשות בישראל אלפי הפלות לא מוצדקות בשנה.

ימליצו לך על זריקות מאירופה שהן נסיוניות ועולות הון שיעילותם עדיין לוטה בערפל.אנחנו החלטנו לא לעשות לבסוף.

2. עשינו מעקב הריון בסיכון לרבות אולטראסאונד ייעודי לCMV כל חודש אצל פרופ' יגל מהר הצופים (נחשב למומחה בתחום זה) וגם עשינו MRI לעובר .חוויה.

3. עשינו מי שפיר ויצא לא תקין היינו שהעובר נדבק בוודאות. 

3. אל תצפו לתשובות ברורות מהרופאים .היות והרפואה היום היא מתגוננת תיאלצו את ההחלטות לעשות בעצמיכם וגודל האחריות תונח על כתפיכם. בכול מסמך או תיעוד יהיה רשום כי גם אם התוצאה תקינה אין הם לוקחים אחריות ורק לאחר הלידה בעז"ה תוכלו לדעת את המצב לאשורו.

4. אנחנו החלטנו כי נשקול מה לעשות אך ורק אם תיראה בבירור איזו בעיה רצינית אצל העובר באוטראסאונד או MRI(מום קרדינאלי ודאי) .והחלטנו שלא נוכל ח"ו להפיל על סמך אי אלו אחוזים למינהם..

5. חירשות ועיוורון לא ניתנות לצפייה . אם היילוד נולד כשהוא רואה סיכוי גבוה מאוד מאוד שהוא ימשיך לראות . באשר לשמיעה זה שונה, בעיות שמיעה עלולות להתפתח עד גיל 6 ולכן עושים מעקב אחת לחצי שנה . ע"מ לסבר את האוזן אומר לך כי אם מזהים בזמן איזו שהיא הידרדרות בשמיעה ניתן ברוב המקרים למנוע הידרדרות נוספת ואף לבטל את התדדרדרות שנוצרה ולטפל באופן יעיל.

הנסיכה שלנו במעקבים וברוך ה' יתברך הכל בסדר גמור.

6. עוד בבית החולים לאחר הלידה יישלחו את היילוד לסדרת בדיקות .רצוי שיהיה מי שילווה אותך שם כי אחרי הלידה גם ככה מותשים.

7. המתח והאי וודאות  לא קלים והתחושה שלא יודעים מה ייצא בסוף לי הייתה קשה מאוד. המלצתי היא לשתף את בן הזוג (שמין הסתם גם לו פחדים רבים) ללכת יחד צמוד צמוד ולהחליט הכול ביחד ולהקשיב אחד לשני.(אנחנו הגענו להחלטה משותפת שעם חרשות ועוורון נוכל להתמודד..)

8. תפילה. כן גם זה נכנס תחת סעיף פרקטי..בחיי לא התפללתי כך לה' ומהניסיון הזה קיבלתי בחזרה את מתנת התפילה.

זה לא יהיה קל אבל בעזרת ה' מאחלת לכם תינוק בריא , אמא בריאה ,שמחה ,אושר.. ודעי לך שהניסיון הזה הוא למתקדמים בלבד (-:

 בשורות טובות ישועות ונחמות

אני חייבת לציין שנרשמתי לערוץ 7 רק בשביל להגיב לך...

נתחיל בטוב- ילדתי לפני 3 חודשים תינוק מהמם!!! ובריא ב"ה אחרי הריון מלחיץ בו נדבקתי הידבקות ראשונית  בCMV סביב שבוע 10..

חשוב לדעת שברוב הפעמים בהם האמא נדבקת בCMV התינוק בכלל לא נדבק (כמו במקרה שלי), וגם אם התינוק נדבק- רוב הסיכויים שהוא יהיה בריא..

ובמידה והוא חולה, מקרים נדירים מקבלים מומים קשים בעוד רוב התינוקות החולי מתבטא אצלם בליקוי שמיעה פרוגרסיבי, אותו ניתן לעצור על ידי תרופה בשם "גנציקליויר".

בקיצור, יש מה להיות אופטימים.

דבר ראשון אני ממליצה לך לכתוב בגוגל 'הריון עם CMV'- תגיעי לפורום בתפוז, פורום מדהים שמה עוברות נשים הריון כמו שלך ומסבירות לך כל מה שאת צריכה לדעת מא' ועד ת'.

מה שעושים עכשיו זה בדר"כ דיקור מי שפיר כ 6 שבועות אחרי ההידבקות (אם אינני טועה) כדי לראות אם העובר נדבק, אם הוא לא נדבק את משוחררת, אם הוא נדבק את ממשיכה לסקירה מכוונת וMRI לעובר.

שמות שיכולים לעזור לך:

פרופסור אמיר מבי"ח בלינסון-שניידר מומחה מס' 1 בארץ בילדי CMV.

אנחנו הלכנו אליו לפגישת ייעוץ. הוא מטפל בתינוקות שנדבקרו לאחר לידתם.

פרופסור מלינגר מבי"ח וולפסון- הוא מספר 1 בתחום של סקירות מכוונות לCMV. הוא מקבל פרטי, וגם בבי"ח. (אף אחד לא מבטיח לך שהוא זה שיעשה בפועל את הסקירה אבל הוא נמצא באיזור לכל שאלה.. אני עשיתי בוול]סון ובסוף הוא הגיע ובדק גם.. חבל על 3000 שח פרטי..)

זהו! שיהיה ב"הצלחה!!

אם את צריכה עוד משהו, תשאירי מייל ובשמחה אעזור!

במהלך טיפולי פוריות התברר שיש לי CMV. בדיקה מעמיקה יותר העלתה שזו הפעם הראשונה. הפעם הראשונה היא מאד בעייתית ולכן אמרו לי לחכות שנה לפני שאנסה שוב להיכנס להריון. אם יש לך בדיקה מהעבר שמראה שהיה לך בעבר, זה פחות בעייתי.

האם עשו לך בדיקה מעמיקה שמראה IGG ו-IGF או רק חיובי/שלילי? הבדיקה הזאת מראה לפי המס' שלה אם זה פעיל מעכשיו או מלפני זמן. ככל שהתוצאה גבוהה יותר, סימן שחלף יותר זמן והמצב יותר טוב.

הריון לא פשוט מצפה למי שנדבקה.

http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommuna.asp?communaID=38245&r=1

לפעמים כשמתקשרים יש תורים שמתפנים/ מגיע מישהו חדש ועדיין יש לו תורים ביומן.

לגבי פרטי או לא מניחה שתלוי במקרה, אם כן תמצאו תור בקרוב אפשר להתחיל בקופה ולעבור או לחזק בפרטי.

בהצלחה!

צריך להתקשר להציק להם ועדיף לבוא פיזית

אם לא אתם יכולים לחכות גם שנה 

פתאום באופן מפתיע התפנה תור...אחרי המתנה של שנה++

רק זה מה שעוזר

כל תור בכל תחום, אם אין בזמינות של 3 חודשים, אני פונה לפניות הציבור והופ יש תור.

יכול להיות שזה עניין של חודשיים שלוש, שאז עדיף לכם לחכות או שנה שאז כדאי כן לטפל

לגבי אם מתפנה באמצע הטיפול- הייתי אומרת שכן רק בגלל הכסף🤭 זה עולה הון וזה סדרת טיפולים, לא אחד...

הייתי מחכה לקופה.

אולי הולכת לפרטית רק כדי לקבל קצת טיפים איך לעבוד איתה בבית אבל לא הייתי עושה סדרה שלמה.

אם היא הייתה בת שנתיים ושבע זה היה אחרת.

טוב שאתם על זה מוקדם, אבל זה מה שמאפשר להמתין עוד קצת לקופה.

אבל כן כדאי להתקשר ללחוץ.

אם עד גיל שנתיים לא יכניסו אותה אז הייתי חושבת על פרטי.

תציקי, תגידי שהיא קטנה וכו'.

אולי שווה ללכת פרטי למפגש שניים לקבלת הדרכה בינתיים.

לא חושבת שיש טעם ללכת למפגשי הדרכה בודדים, כי בעיקרון אני יודעת את הטיפים שנוהגים לומר במקרים כאלו. אבל בפועל אני לא מצליחה לקדם אותה, וכנראה אין ברירה אלא ללכת לאשת מקצוע.

אני יודעת שהיא יחסית צעירה, אבל דווקא בגלל הניסיונות הקודמים שלנו בתחום אני לא רוצה בכלל לחכות... (בעיקר כדי שאם זה מצביע על משהו מעבר - שנזהה את זה מוקדם ונתחיל לעבוד בהתאם...)

אני לא ממליצה למהר בגיל הזה

בגלל שיש לכם ילדים עם אוטיזם והועלתה שאלה של תקשורת, כן כדאי להתחיל טיפול. אהל זה לא שמשהו יקרה אם תחכו לגיל שנתיים

כדאי לנסות ללחוץ על הקופה ולנופף בשאלת התקשורת כדי שיתנו לה קדימות

התייעצנו עם מדריכת ההורים שלנו על כך (מומחית באוטיזם), והיא אמרה לנו שכדאי כבר להתחיל טיפול, אף שמהתיאורים שלנו את הקטנה היא אמרה שזה לא נשמע אוטיזם. (אני עדיין חוששת... אולי לאו דווקא מאוטיזם, אבל כן מאיזושהי לקות)

בכל אופן, בעיקרון באבחון שעשו לה סיפרתי על האחים שלה. אבל כנראה שאני צריכה להזכיר את זה...

שלא מציק...

כלומר יש תור אבל מספיק שפספסת שיחה ועברו הלאה. כן תגידי על הגיל ועל האוטיזם בבית. בגדול כן מקדמים קטנטנים. 

שאם אין תורים ב4 חודשים את יכולה ללכת לפרטי ולקבל החזר מהקופה

תבדקי אצלך בהתפתחות הילד, אני קיבלתי ככה החזר על 15 מפגשים לדעתח

ואם לא כך הם חייבים לאשר לכם החזר על קלינאית תקשורת פרטית.

אז בבקשה תפני לנציגת קשרי לקוחות-תפקידה לעזור לך ולזרז תהליכים

ואם זכור לי נכון ואת בלאומית- כדאי להתקשר לטרופמלדור-למרכז התפתחות הילד הראשי,

שם יש את האחראית על הקלינאיות תקשורת, אני לא מצליחה להיזכר בשמה. היא אמורה לאשר את ההחזר על טיפול פרטי או לזרז טיפול בקופה.

ואני לא אחת שאנסה להתחיל להזיז הרים🙈

אתקשר להתפתחות הילד אצלנו ואנסה קצת להיות תקיפה. נראה אם אצליח...

מנהל הסניף, מנהל איזור, שירות לקוחות של הקופה, וכל מייל של בכיר שאת מוצאת באתר.

אפילו אפשר לתזמן מיילים, שישלח כל בוקר ב9 נגיד.

מתישהו הם יתייאשו ויסדרו לך תור רק בשביל לא לקבל את המייל הזה כל בוקר.. 

אם לצאת מאזור הנוחות או לשלם לפרטי או להמתין.

וכל החלטה פה היא לגיטימית. 

המזכירה אמרה שאין סיכוי שהתפנה תור, כי יש כאלה שכבר מחכים שנה לתור שיתפנה.

גם כשאמרתי שיש לה אחים על הרצף - היא אמרה שזה לא משנה לקדימות.

הציעה לי לנסות לפנות למרפאות אחרות (של כללית או כאלה שבהסדר עם כללית).

אבל האמת שאין לי כוח לנסוע בשביל זה... כשנסעתי איתה לפיזיותרפיה (שאת זה אין בהתפתחות הילד במרפאה שלנו) זה היה לי מתיש נורא, וכך גם בעבר כשנסעתי עם הילדים לטיפולים. (וזה מסוג הטיפולים שעדיף שאני אלך ולא בעלי)

אז נראה לי שכן נלך בפרטי וזהו... (המזכירה אמרה שמתחת לגיל 6 אין החזרים🤷‍♀️)

ממש מבאס אותי שבגילי עדיין יש לי חצ'קונים

אני מנסה לשים כל מיני מסכות.

לא ממש עוזר, אבל אני לפחות מרגישה שאני משקיעה בעצמי😅

המון המון שוקולד. חיה על שוקולד בהגזמה..

ולכן מוזר לי שזה יהיה קשור אצלי לשוקולד

כי אז איך יש ימים שאני ממש עם פנים חלקות? 😅

ועוד לקחתי בשנות התיכון ריקוטן, ועדיין היה לי, במיוחד בהריונות.

התחלתי ללכת לפני כשנה לקוסמטיקאית באופן קבוע. והכל השתפר פלאים.

חייבת לומר שהייתי סקפטית, במיוחד שהרגשתי שהיא "דוחפת" לי מוצרים יקרים.

המוצרים אכן יקרים אבל אני משתמשת אדוקה בקביעות וזה ממש שעוזר.

מה שהבנתי זה שלא עוזר לנסות ניסוי וטעיה עם כל המוצרים שיש בשוק. חבל על הכסף. צריך אבחון מדוייק.

עכשיו אני בהריון וטפו טפו בינתיים לא צץ כלום.

שנראלי ממש מאבחנת...

נתת לי רעיון. עכשיו מתלבטת אם יש לי מספיק כסף לזה חחח 🤣

ותגיעי לרופא עם תמונות 🙂

בתקופות עם שיבושים הורמונליים זה ממש החמיר.

וגם כיום סביב הווסת תמיד יש יותר.

מאוד עזרו לי מוצרי פנים איכותיים כמו שכתבה @שיר הרוח 

אצלי ספציפית בעיקר פילינג לעור, איכותי ויקר אבל עושה את העבודה.

יש הרבה פחות פצעים וגם כשיש מתרפאים מהר.

לדעתי שווה להשקיע בזה.

(וגם רקוטן, לקחתי בבחרותי. עזר לי מאוד מאוד מאוד. אומנם חזר אחרי כמה שנים אבל לפחות כמה שנים נהניתי בלי)

תודה על התשובה ❤️ צריכה הרבה אומץ כדי להעז לקנות ולנסות על עיוור...

פעם חשבתי שגם אצלי זה הורמונלי ומתחזק סביב הווסת -

היום אני רואה שזה אכן כך אבל זה גם לגמרי מתחזק פתאום בלי קשר לכלום, גם בשבועיים שאחרי... אז כבר מבולבלת מזה ממש

ממליצה ללכת לאנדוקרינולוג לאבחון (עושים בדיקות דם סביב המחזור)

אפשר לאזן ממש בקלות עם כדורים

ואם את בכל מקרה רוצה למנוע אז פשוט צריך לבדוק מה בדיוק צריך לאזן

מניסיון- רופאי נשים/עור לא ממש מבינים בזה (כשזה הורמונלי)

אני לקחתי רקאוטן בגיל 18 וזה ממש שינה לי את החיים

מגיל 11-18 ניסיתי הכללללללל

לא אכלתי שוקולד, חלבי, מטוגן, סוכר וכו' וזה אכן עזר אבל עדיין היה גרוע ממש

כל המשחות ו אנטיביוטיקות וכו' עד שלקחתי ריקאוטן

לא אומרת לך לקחת אבל לי זה עשה פלאים 

מסוכן מאוד מאוד להיכנס איתו להיריון (בעיות חריפות לעובר)

וכדאי גם לחכות כמה חודשים אחרי סוף הטיפול

אז שיקול משמעותי.

אנטיביוטיקה לזה ניסית? לי לא עזר אבל לחלק עוזר. והרבה פחות מגביל מבחינת פוריות וילודה

וגם לי יש בתקופות הורמונליות כאלו או אחרות..וזה סיוט.

חברה קוסמטיקאית אמרה לי שיש מה לעשות... אבל לא הלכתי לטיפול פנים...

עוד לא עם חמישה ילדים😉 אבל עדיין סובלת מפצעים.

ההבדל הוא שבתור נערה באמת לקחתי קיורטן, למשך קצת יותר משנה. זה בהחלט עזר ממש. המצב שלי לפני היה קשה מאוד ואחרי שנה עם כדורים העור שלי היה חלק כאילו לא היו לי בכלל. ואז אחרי שנתיים התחילו לחזור בהדרגה..

אז גם נשארתי עם כתמים של זכר לעובדה שלקחתי כדורים וגם חזרו לי פצעים, אמנם לא באותה רמה אבל בהחלט נוכחים.

הייתרון הוא שיש לי כמה תמונות יפות מסוף התיכון (:

בחצי שנה האחרונה אני מנסה מוצרים של חברת  kiehls ודי מרוצה. באופן כללי מרגישה שהפנים מאוזנות ונעימות יותר והפצעים מתרפאים בקלות יותר, ממליצה לבדוק.

הייתה התפרצות של אקנה בעקבות הפסקת גלולות.

מה שעזר לי כרדע זה להפחית מוצרי חלב

ממש ראיתי שיפור מיידי

וזה בדיוק מה שגורם לו להרביץ.

תחשבי שהוא רוצה לתקשר, לקחת משהו, או כל דבר. אבל אין לו את השפה וזה יוצר תסכולים אז הדרך שלו להביע את עצמו זה להרביץ.

תנסי לעבוד חזק על תמלול. הוא בבית אוכל בננה תגידי לו הרבה פעמים - ב נ נ ה . תוך כדי שהוא רואה, נוגע, טועם. לשבח כמה שיותר חושים.

לכל פעולה לתת תמלול, לחזור על זה המון.

להראות לו בספרים תמונות של חיות, אוכל וכד'.

זה שלב מאוד מתסכל אבל פתאום יתחיל להגיד עוד מילה ועוד אחת... זה ממש מתוק. גם שיום אברי גוף עם שירים ותנועות. 

אני גם לא בטוחה מה תינוק בן שנה וחצי מרגיש

אבל כן הכאיב לי ההתעלמות

זוכרת בעבר כשילד אמר לי שרוצה מאוד להיות משהו

גם כשהיה נראה לא הגיוני

פניתי לגננת ושאלתי אם אפשרי

תמיד היו נענות בשמחה

פה זה היה ככ מוזר

בדיוק הדבר הראשון שאמרתי להם

שאולי זה בגלל שלא מדבר וכן רוצה ליזום קשר או להביע משהו

ומגיע לתסכול

אמרו לי שהוא לא היחיד שלא מדבר בקבוצה 

ואפחד לא מרביץ כמוהו מיוזמתו

כן מחזירים אבל לא יוזמים

(במאמר מוסגר מרגישה שהוא קצת שקוף שם

ואולי גם הוא מרגיש ככה ורוצה יותר תשל 

במיוחד שבבית מצליח לקבל הרבה

אבל אולי הרגשה שלי...)

האמת שלא יודעת מה לעשות

מקליט העלה שהמנהלת עצמה מסיתה את המטפלות ולילד יצא של של אלים.

אגב, ידיים זה הרבה פעמים קריאה לעזרה.

בקשה לתשומת לב.

אותו דבר קרה לי עם רשימת אבא של שבת, הילד לא היה חודשיםםם.

הוצאתי באמצע שנה (בעקבות ההקלטות) ולא מצטערת לרגע.

ילד שלא נכנס לסבב אבא של שבת, זה ילד שמתעלמים ממנו.

הוא לא מרגיש שהוא לא בסבב, אבל זה סממן ורמז להתנהגות אחרת של המטפלות.

לא זוכרות אותו גם במקרים אחרים, הלב שלהן לא פנוי אליו.

לא חייבת להקשיב לי בכלל, כתבתי מניסיוני בלבד שהוא לא טוב.

מאז אני רק עם הקלטות.

בהצלחה מכל ליבי 

צודקת ממש לגבי הסבב של קבלת שבת

האמת כמו שכצבתי מקודם..

הילד נראה שממש טוב לו במעון

כשאני מגיעה תמיד הוא מחייך

ועושה למטפלות שלום עם חיוך

לא נראה עצוב או משהו

כן דיברתי עם מנהלת המעון בסופש גם

ותארתי לה את הסטואציות שהתחברו לי יחד

היא לגמרי היתה בצד שלי

היא לא חושבת כמו המטפלות

אם בכלל יש בעיה עם מכות

הטיפול הוא לא רק של האמא שתדבר איתו בסוף יום

וזו דרך תקשורת של ילד שלא מדבר

בעיניה לגיטימי והגיוני

חזרה אלי היום שוב

ובקשה שאני אניח את ענין ההרבצות בצד

שאני לא אחשוב עליו

כי היא מטפלת בכל מה שאמרתי ועשתה איתם שיחה מאוד נוקבת

ושאם יהיה צורך היא תכניס צוות שיסתכל עליו

אבל כרגע היא לא חושבת במה שהיא הסתכלה שיש בילד בעיה

נתנה לי תחושה שהיא לגמרי איתי ומטפלת בהן

וכעסה  שככה לא שתפתי אותה קודם

גם אם הרגשתי שזה קטנוני

אני באמת לא יודעת מה לחשוב....

היתי  אולי בנוסף מכניסה הקלטות 

רק לא יודעת איך לעשות את זה

של המעון. אם היא דמות בעינייך שאפשר להייעץ איתה. וגם על האבא של שבת.

המטפלות ממש לא תמיד מבינות בהתפתחות וחינוך...סליחה שאני ככה מכלילה.. 

לק"י

מציעה לשוחח איתה ולראות מה יש לה להציע.

וגם לקבל את זה שזה הגיל, וצריך להשגיח כמה שאפשר. אבל לא תמיד אפשר למנוע...

בקשר לקבלת שבת- זה באמת מוזר. לא בטוחה שזה מפריע לו אבל...

אולי כמו שהציעו לך תבקשי תאריך, ותגידי שאת רוצה לקנות מראש מה שצריך.

אמרה שהיא תלך לבדוק מה קורה שם..

יש עוד מישהי מעבר?

אני גם לא רוצה שיצא לו שם של "המרביץ"

לגבי המילים שלו - אולי כדאי לפנות לרופא ילדים להתייעץ או לפנות להתפתחות הילד. ברור שילד שמתקשה לדבר הוא ילד מתוסכל. זה לא בהכרח מתבטא במכות לאחרים, יכול להיות הרבה בכי וצרחות. אבל כשידבר בטח יהיה קל יותר בלי קשר.

לגבי המעון, זה כבר סוף שנה, לא יודעת אם הייתי מוציאה עכשיו, אבל לשנה הבאה הייתי מחפשת אולי מקום אחר. הקטע עם האבא של שבת מאד מוזר, זה שאין שקיפות, מתנהלות בהתחמקויות, לא סיפרו לך בכלל שהוא מרביץ בצורה מסודרת עד לא מזמן. אם זה ככ משמעותי כמו שהן מתארות למה זה לא שוקף לך עד עכשיו? ומה עושים כשזה קורה? מעבר לזה שילדים מחזירים לו.

גם מצידי

חשבתי לעצמי שמה נטפלתי לדבר ככ שולי

ואולי רק לי זה מפריע ולתינוק לא

ומצד שני

גם אני לא קיבלתי תשובה מה הן עושות הוא מרביץ

רק חזרו על זה שאני חייבת לדבר איתו...

ומצד שלישי והכי חשוב

כשמגיע בבוקר

וכשאני מגיעה  נראה שטוב לו שם

לק"י

זה תינוק....

הן צריכות בזמן אמת לתת מענה, למשל- לעשות איתו יחד "טובה" לילד שהוא הרביץ לו, לדאוג שיהיה קרוב אליהן בזמני משחק וכו'.

אני שוב מציעה לדבר עם המנהלת, ולבקש שהמדריכה תבוא לראות אותו, ואחר כך תדבר איתך.

יכול להיות שיש כן איך לעזור לו להתבטא.

ואין שום דרך לדבר איתה על כזה דבר, זה בקשה מוזרה מאד

הוא לא בן 4, הן צריכות לתת את המענה כשזה קורה פשוט.. להרחיק אותו בנעימות, להגיד לו, לעשות איתו טובה, כל דבר שמונע את המכה. זה לא עניין חינוכי מוסרי זה סך הכל תינוק שמרביץ כי זה הדרך שלו להתבטא כרגע.

ולגבי ההרבצות- מסכימה עם על מי שכתבה פה שכל עוד הוא לא מרביץ בבית אין לך מה לעשות עם זה. סה"כ זאת התנהגות נורמלית של תינוק, וכשתדברי איתו בבית הוא לא יזכור מה היה לפני כמה שעות בגן. זה תפקיד של הגננות לתווך לו באותו רגע (אפשר בהמון דרכים, לרוב לא דיבור ישיר) שלא עושים את זה

מה הן חושבות שאת אמורה להגיד לו

זה תינוק

תינוק שמתחיל עכשיו לגדול 

אין מה להגיד לו

הבת שלי מבינה היטב מה שאומרים לה

וזה לא מונע ממנה להמשיך לעשות כרצונה גם כשאומרים לה לא

התפקיד שלהן הוא לדעת להפריד בין הילדים שרבים

להרחיק אותו קצת אם הוא מרביץ

להרחיק ממנו ילדים שהוא מרביץ להם

ולהיות עם עין פקוחה עליו לתפוס בזמן לפני שמרביץ

מנהלת המעון הסכימה איתי ואמרה שאני לא אתייחס

והיא מסדרת עכשיו את העניינים...

אבל למשל אתמול מהגינה

לידו עמד ילד שהיה גדול ממנו

 נתן לו דחיפה 

הילד כמובן בכה וברח

והוא היה בהלם התחיל לרדוף אחריו ולבכות...

אבא של שבת ולא ממש מפריע לו.

אבל

מה זה אומר לגבי היחס שלהם אליו?

למה מסננים אותו ככה?

לדבר איתו בבית, בדיחה טובה. זה תינוק, הן מודעות לזה? 

למה שכתבו על בדיקה או הקלטה. מוזר העניין שם.

לגבי הדיבור ממליצה על מפגש שניים של הדרכה אצל קלינאית תקשורת. ואח''כ לראות איך מתקדם ואם צריך טיפול. בינתיים בכל סיטואציה למצוא מילה ולחזור הרבה פעמים. למשל משחק עם מכונית- אוטו, איפה אוטו, הינה אוטו, אוטו אוטו. הנהנהן. 

זה לא ילד זה תינוק

הן צריכות פשוט להתמודד עם הסיטואציה

נשמע קצת מוזר

דבר ראשון, לחפש חברות! זה לא קל, אבל חשוב, גם בלי קשר למילואים. אתם במקום חדש? גם חברות מהעבר שאפשר להיות בקשר טלפוני זה טוב.

יש לכם קבוצות מגוייסות באיזור? שווה לבדוק. יכולה למצוא עוד נשים בסטטוס שלך ולייצור חברויות חדשות.

תנסי לחשוב מה הזמן שאת מרגישה הכי את הבדידות ותנסי להכניס לך משהו קבוע.  אולי חוג? חדר כושר? בריכה?

אני אישית אוהבת מאוד לראות סדרות, ודווקא המילואים זה זמן מצויין מבחינתי לעשות בינג'ים (כשיש לי כוח וזמן, אחרי שאני מנסה קצת לאפס את הבית)

איך את עם אומנות? לייצור דברים? אפשר ללמוד באינטרנט כל מיני דברים ממש יפים. ויש גם כל מיני ערכות מוכנות של צביעה לפי מספרים או הדבקת יהלומים שאפשר להוציא מהם תוצרים מדהימים ואישיים.

פאזלים😉

ולפעמים סתם לצאת החוצה, לראות אנשים אחרים, לראות עולם יכול ממש להפיג את הבדידות.

יש לך תחביב כלשהו? משהו שאת אוהבת לעשות לבד ופחות מגיעה אליו?

זאת הזדמנות...

לקרוא, ללמוד, לעשות פאזל או משהו אומנותי, לאפות משהו מיוחד, ספורט (אפשר גם לבד בבית), לקחת איזה פרויקט ולאתגר את עצמך לגמור אותו (למשל עיצוב אלבום).

עוד דבר שעזר לי לפעמים זה לדאוג לאחרים. במקום לטבוע במסכנות של עצמי, לחשוב על אחרים. אפילו משהו קטן כמו לשלוח הודעת התעיינות לחברה מגויסת עזר לי להרים את עצמי מדי פעם.

ובסוף, אחרי הכל, רק מחכה שיגמר...

אין ספק שמעדיפה אותו איתי בבית.

חיבוק ותודה לך!

אני אוהבת לקרוא, וקוראת מלא כשהוא במילואים, במיוחד בתקופות לחוצות יותר רגשית..

גם סדרה שאת אוהבת זה אחלה, אם זאת לא פעילות זוגית עבורכם

אפיה

שאפשר גם סתם להתבטל.. לגמרי מקובל 💜

נתתן מלא רעיונות טובים! אנסה למצוא לי תחביב לשעות הערב אחרי שהקטן הולך לישון שיעביר לי את הזמן וההרגשה.

אלופות כולכן❤️

מבינה לליבך,חיבוק 🤗

אמנם בעלי לא במילואים, הוא בקבע

במלחמה לא הייתה לנו אופציה לכלום והיינו יחד אני והילדים בבית סגורים ומסוגרים ,מדיי פעם היו חלק אצל סבתא.. עד שבעלי היה חוזר מאוחר מאוד מאוד ולפעמים גם נשאר לישון  .יכולה להבין על מה את מדברת ועל הקושי שלא משנה מה יביאו ויעזרו לך,את פשוט רק רוצה אותו בחזרה.

עכשיו המצב קצת שונה כי כרגע אין מלחמה ברוב המדינה חוץ מהצפון והכל כאילו"חזר להתנהל רגיל" כמה עצוב הניתוק הזה ד.א.

אז זה נותן יותר אופציות ,לא יודעת איפה את גרה

אבל אם לא מהצפון אפשר יותר לצאת ולעשות דברים, אם לבד ואם יחד עם הילדים..

אני הייתי לוקחת את הילדים לסרט ילדים נחמד בקולנוע, יוצאת עם אחות/אמא או כל אחת מהמשפחה  לבית קפה להעביר חוויות. יש אולי חוגים לנשים באיזורך?

אני יודעת שלא באמת משהו מנחם אלא יותר מקלקיליה אווירה . אבל תזכרי שזה זמני. והוא יחזור והכל יחזור למקומו.

❤️

אין לי מילים. רק חיבוק

ותודה לכם!

בעזרת ה' הוא יחזור בריא ושלם

מבינה ממש את הפחד ❤️

מעודדת אותך ללכת על התוכנית המקורית ולא לוותר על הבילוי. 

ובבקשה ממך, תשתדלי להיאחז בבעל הרחמים שיהיה לכם רק טוב.

אומרת כמה פרקים תהילים לזכותו ולזכות כל החיילים

בעז"ה שיחזור בריא ושלם

זה המח שלנו שעובד שעות נוספות.

חיבוק גדול!

כנראה יש לו משהו, או לא סיימו את הפעולה.

והצבא זה הכל בלתמים בלי סוף, וחוסר בזמנים....

חיבוק גדול! מקווה שיצאת למשהו שיעשה לך טוב. 

מבינה ממש.

זה קשה.

והראש עובד שעות נוספות.

בעז"ה יחזור בשלום ותנשמי לרווחה (לפחות עד הפעם הבאה).

חיבוק ! נשמע ממש קשוח

בע"ה יחזור בריא ושלם 

אני אומרת תצאי תתאווררי

את הבית תמיד אפשר לסדר

זה טוב לנקות קצת את הראש

והכל יהיה בסיידר בעה ! מחשבות טובות!

והרבה כח וסבלנות

אשרייך ואשרי יולדתו

מה איתך??

חיבוק.

מכירה מקרוב את הפחדים והתחושה.

כל כך הרבה פעמים משהו פתאום מתפקשש, הפעילות נדחת, הם במקום בלי קליטה יותר זמן משתכננו, נגמרה הסוללה... הפלאפון פתאום שבק חיים.

תעדכני, אנחנו איתך.

אנילא יודעת מה לייעץ לך.

לא פירטת בכלל מה מצבו בחיים ואם יש משהו שהוביל אותו לזה. 

רק, אולי אם את חושבת שרק 3 שבוועת של ציפרלקס והוא יחזור אלייך, אולי לכן הוא כל כך רגיש לכל תגובה שלך? אולי הוא מרגיש שמבחינתך זה חיצוני אליו ואין אירוע פנימי כואב מאד שהוא עובר, רק משהו שציפרלקס יפתור?

יכול להיות שזה לא הכיוון, ויש ממש מצב שגם ככה לדבר איתו זה ללכת בין הטיפות ותמיד לדרוך על מכשולים.

סיפור מול העבודה.

הוא עבד בעבודה מאוד מאוד תובענית, שבמשך כמה שנים טובות הוא עף עליה ואז באיזשהו שלב הוא הגיע למיצוי. והא סחב וסחב עד שקצת לפני פורים התפטר.

אבל אני לא יודעת אם העבודה היתה בלתי נסבלת ולכן הוא ככה, או שהוא ככה ולכן העבודה הפכה לבלתי נסבלת (כי, כאמור, תקופה ארוכה הוא אהב את העבודה שלו מאוד, וכלפי חוץ שום דבר לא השתנה).

אני לא יודעת על אירוע מסוים שהיה יכול להיות טריגר, וזה גם לא משהו שהתפרץ, אלא מין חוסר כוחות מול העולם שהולך וגדל וגדל וגדל (נגיד ברגע זה זה מתבטא בזה שהוא לא לקחת את הילד לרופא שיניים, כי לא היה לו כח. ועכשיו הוא כועס על עצמו שלא עשה את זה. אז זה כבר הפך למין גלגל כזה, שאין לו כח לכלום ואז הוא כועס על עצמו אז עוד יותר אין לו כח לכלום. ואולי זה גם הסיפור מול העבודה- שלא היה לו כח אליה, והוא התפטר, ועכשיו הוא מתבאס על עצמו שהוא לא עובד).

כדי לטפל נכון כנראה שכדאי שתהיה אבחנה מדוייקת.

אם הוא היה מוכן לדבר עם איזשהו איש מקצוע, ברור לי שזה היה האבחון.

אולי אני מגזימה? לא יודעת.

אבל כן יודעת שאני לא יכולה לשאת את זה יותר לבד.

לק"י

אלא יותר.

ובהתחלה יש החמרה בדיכאון, ואז הטבה.

אלי באמת תבקשי ממישהו אחר לדבר איתו, שיתחיל עם רופא משפחה.

חיבוק.

לק"י

אולי תשחררי אותו כרגע.

תגידי לו, שתשמחי לעזור לו כשירצה.

עם אנשים אחרים הוא מדבר?

לפעמים קל יותר לקבל עיצות מאנשים פחות קרובים.

אבל די, אני לא יכולה יותר.

כואב לי לראות אותו ככה.

מתגעגעת אליו.

והעול של הבית והילדים לבד גומר עלי.

ממש בשבילך.

אני מבינה שאתה לא חושב ומבחינתך אני חיה בסרט,

אבל תעשה לי טובה רק בשביל שאני יהיה רגועה כיא ני לא מצליחה לנשום מיזה,

תלך לאבחנה פשוטה של רופא משפחה, שרק אני ידע שה לא זה ואני משחררת אותך לגמרי ולא חופרת יותר.

משו כזה.

כי אם זה באמת כזה חמור אז כל רופא ישר יגיד לו שאת צודקת ושיתחיל איזה טיפול או משו.

חיבוק ענק. איך קשה אבאלה.

אלופה שאת ככה מנסה לעזור.

כנראה שיהיה קשה לשכנע אותו כרגע.

רק לשים לב לנקודה שבה הוא מבקש עזרה.

בנתיים, ממליצה למצוא לך תמיכה. מטפלת. או מישהי שתחזק אותך. ותיתן לך את המקום שלך.

ופשוט תפקדתי לבד.

דמיינתי שאני אם חד הורית, או שבעלי בנסיעה לחול.

העיקר הוא לא להילחם בזה. לא לבזבז את משאבי הנפש שלך על שכנוע שלו.

אם כרגע את המבוגר היחידי שמתפקד- תדאגי כמה שיותר לרפד לך את התקופה הזאת. לא לחשוב עליו, לחשוב על עצמך. כרגע את הקיר שעליו הבית נשען- את חייבת להיות קיר חזק.

ובאשר אליו- אני פשוט הנחתי לו. זה היה לפני כמה שנים טובות, אבל אני זוכרת שמה שהנחה אותי היה האמונה בכוח שלו- יש לו כוח ויכולת לקום. הוא זה שצריך למצוא בתוכו את הסיבות לקום ולאסוף את השברים ולהתעורר. שום דבר שכלי שאני אגיד לא יעזור. בטח לא אמירה שהוא "חייב להתעורר על עצמו"...

האמונה שזה משהו חולף. אני ידעתי בבטן שזה חולף, שזה חיצוני לאישיות שלו, ולכן ידעתי בתוך תוכי שזה לא יתלבש עליו, לפחות לא לאורך זמן.

בהצלחה יקירה!!! זאת פעם ראשונה שיש לו את זה?

דבר ראשון תבדקו גם מונו.

רק כדי לשלול.

ודיכאון זה בדיוק ככה, כל משימה קטנה נראית הר, העולם נצבע באפור.

זאת באמת תהיה תקופה שתצטרכי לא לבנות עליו שיהיה שותף, לא בבית ולא רגשי,  ולקחת המון עזרה מבחוץ.

הדבר הכי חשוב שאת יכולה לעשות זה לא לשפוט, לא לריב על זה, להבין שהוא חולה, וכמו שאצל מישהו עם מחלה גופנית לא היית דורשת ומתאכזבת, ככה גם כאן.

זה סופר קשוח, תחזקי את עצמך כמה שאת יכולה, ואפילו תקחי מטפלת בשבילך.

עם כל הכבוד.. זה מה שהייתי רוצה שיעשו עבורי

אם המצב שלי קשה ואני לא רואה את עצמי ולא מסוגלת לקום (תרתי משמע) אז הייתי רוצה שיעזרו לי.

להבדיל אלף הבדלות וח"ו למישהו יש שבץ לא יזמינו אמבולנס?? יזמינו. אז אם גורם מוסמך בא הביתה ומשוחח ומסביר, זה רק לטובתו קודם כל ולטובת המשפחה.

אני פשוט שומעת שאת בדאגה נוראית ואני כותבת מה שאני מרגישה ומה שאני הייתי עושה בשביל להוריד את מפלס הדאגה ומהר. חיבוק על ההתמודדות !!

קודם כל ליבי איתך ,זה נשמע ממש לא קל, לא לך ובטח שלא לבעלך.

אני הייתי מנסה ללכת לכיוון יותר טבעי

פחות פסיכיאטרים /פסיכולוגים. מכירה מקרה במשפחה שזה עשה נזק נפשי מאוד גדול כי אבחנו ונתנו טיפול שרק החמיר והקצין את הבעיה ובאופן כללי לעניות דעתי אלו חומרים שמשתיקים את הבעיה ולא באמת פותרים את הגורם לדיכאון.

אפשר לחשוב על כיוון של הומאופתיה בתוספת טיפול רגשי .

רק גורם מוסמך יכול להגדיר את הבעיה והטיפול

וכדאי לטפל כדי שלא יחמיר חלילה.

וכדאי גם שהילדים לא יראו את אבא ככה (אולי תנסי לשכנע מהכיוון הזה )..

צריך למצוא משהו שיגרום לו להבין שככה הוא לא ממשיך

וזה חייב לבוא ממנו אחרת באמת יהיה קשה

חיבוק ובהצלחה בע"ה סיעתא דשמיא 

במצבים כאלה... וגם לא רק כמובן

הפתרון הכי טוב זה להתפלל. ככה בפשטות מהלב, לה'.

לספר לו שכבר אין לך כח

שזה מתיש ושוחק וגומר

ובאלך כבר בעל. אמיתי חי ומוביל.

ומה קורה כבר....

ויאללה שיעשה לכם נס. מה זה בשבילו.

שבעלך יראה את היופי של החיים ויתעורר בו החשק לחיות.

ופשוט תספרי לו כמה זה קשה ונורא וסיוט. ותבכי את החיים.... וגם תבקשי ממנו כל מה שבאלך.

יד ה' לא תקצר.

שיתפתי פה לפני כמה זמן על קושי מאוד גדול שהיה חי עם בעלי ואני הייתי בטוחה שהוא ואני בדיכאון כל אחד מהכיוון שלו. בטוחה! ואני בנאדם כל כך לא דכאוני... אבל לא הפסקתי לבכות. והוא לא הפסיק להיות עצבני ומעצבן... וה' שלח לי באופן הכיייי לא צפוי מישהו שדיבר איצו ונתן לו איזה ספר לקרוא שעשה לו ולי טוב... אז יש עוד עבודה ברור. אבל ה' נתן לי ולו חתיכת חבל הצלה..

יד ה' לא תקצר!

אבל גם השנה שאני בבית בעיקרון ועובדת באיזה משהו בקטנה מצליחים לחסוך ב"ה.

איך?

א. סיעתא דישמיא. לא יודעת להסביר

ב. לנסות לצמצם הוצאות זה אפשרי אבל די קשה, לפעמים עדיף לנסות להגדיל הכנסות. אני לא יודעת במה אתם עובדים, אבל אולי אפשר לבדוק עלייה בשכר שלכם (במקום העבודה הנוכחי או במעבר לאחר), אפשרות להוסיף עוד עבודה קטנה- למשל בעלי עובד פעם בשבוע בתור מרצה ליהדות בתכנית לסטודנטים לא דתיים. זה מכניס עוד איזה סכום בחודש

ג. אני חושבת שסך הכל חיי היום יופ שלנו מאד פשוטים. הקניות בסופר הם בעיקר של מוצרי בסיס. לא קונה חטיפים, ממתקים, אוכל מוכן קפוא (כמו שניצלים, טבעולים וכאלה)

בגדים לילדים בעיקר מקבלת ממשפחה, חברות וכו ומשלימה מה שצריך

הילדים עוד קטנים אז אין חוגים בינתיים

גרים במקום די יקר אבל מסתפקים בדירת 3 חדרים ובעל בית שב"ה ממש השאיר מחיר הוגן ולא העלה..

לא יודעת, אלו הדברים שעולים לי שעוזרים לנו, לא יודעת אם זה עוזר

על סעייתא דשמייא

גם שבנטו הרווחנו חצי חיינו כמעט כמו עכשיו שזה הזוי

כרגע אין איך להגדיל הכנסות

גם ככה שנינו במשרה מלאה+נסיעות וזה קשוח ממש

אנחנו ב"ה מרוויחים טוב רק שההוצאות  גבוהות ממש

אולי יכולים לצמצם קצת אוכל שקונים או עזרה הניקיון אבל בגלל ששנינו עובדים משרה מלאה אני מרגישה שקורסת בלי זה 

שכשעובדים יותר מידי מאד קשה לחסוך

כי נמצאים על הקצה, ואין אורך רוח

וגם באמת הצרכים מתרבים (מסגרות - צהרונים, מיקור חוץ לכל מיני דברים).

אין לי איזה פתרון קסם

אצלי אין מצב שעובדת משרה מלאה מחוץ לבית, זה נראה לי טירוף..

וחוץ מזה שבגלל שב"ה יש הכנסה טובה אז לא מקבלים שום הנחות אז עכשיו רק מעונות עולה לי הון וחייבת צהרון חושבים על עוד רכב כי באמת לא מסתדרים.

בתכלס אם אני יעבוד חצי משרה נראה לי ניהיה באותו מקום...( אמן שאמצא משרה ככה, בתחום שלי זה ממש לא מצוי )

כמה המלצות יש לי:

1. הוראות קבע לחיסכון. קבועות. להתחיל בקטן ולהגדיל.

2. שקודם תגיע המשכורת ואח"כ ההוצאות.

כלומר משכורת נכנסת ב- 01 או ב- 10 לחודש. ההוצאות באשראי ירדו ב- 02 לחודש שאח"כ.

זה מאוד קשה אם כרגע המצב הוא משכורת ב01 וב- 02 האשראי. כי זה בעצם לחסוך משכורת שלימה. אבל בתכנית של כמה חודשים קדימה זה אפשרי.

3. להפריש כסף לחיסכון לפני ההוצאות ואז להחליט כמה כסף משאירים להוצאות ולעקוב אחרי זה.

אני פשוט קונה הרבה פחות בגדים ומשקיעה בשוק ההון את מה שלא קניתי בו בגדים.

מה אני צריכה 50 שמלות בארון?!

אנחנו בכללי מצמצמים כמה שאפשר, חוסכים לילדים

חוץ ממה שהמדינה מפרישה לכל ילד עד גיל 18 + השלמנו עוד סכום נראה לי ל100 לכל אחד

לא מצליחים

קשה מאוד עם משפחה גדולה

הוצאות גדולות הכנסות גדולות

באמת צריך לעבוד בזה כמו שכתבו לפניי

לצמצם ככל האפשר על מה שלא חייב

כי צריך לבדוק עוד נתונים של הכנסות הוצאות

גודל משפחה, גילאי הילדים (למרות שילדים גדולים אלו הוצאות אחרות מקטנים לא משנה מה גודל המשפחה..)

הוצאות קבועות שלא ניתן לשחק איתן

אבל באמת השאיפה לבדוק האם ניתן לצמצם או להגדיל הכנסה או שניהם כמובן...

אנחנו ראינו שכשעושים הו"ק ישר אחרי המשכורות של סכום לחיסכון והשקעה

נצליח להתנהל עם מה שנשאר

אם לא, נתנהל עם הכל. אם רואים בחשבון 10, נוציא 10... 

בנוסף אנחנו עושים כמעט אך ורק קניות אינטרנטיות ככה שמאוד עוקבים אחרי כמה מוציאים וגם לא מתפתים להוציא יותר וגם- יכולים להגדיר תקציב שלא עוברים אותו ואם חורגים להוריד מה שלא רוצים

ממליצה ממש. חוסך זמן וגם כסף

נראה לי אתן צודקות לגבי ההוראת קבע לחיסכון

כי כדרורים את הכסף יותר קל להפריז 

קודם כל זה באמת עניין של תקופות, מתי שאני "על זה" אז מצליחה לחסוך יותר (אני הקניינית הראשית בבית חח אז כמות ההוצאות תלויה בי).

ההכנסה אצלינו מאד תנודתית וגם ההוצאות אז קשה לשים סכום מדוייק כל חודש שאותו רוצים לחסוך.

ב"ה מרוויחים טוב אבל באמת ההוצאות על מעון וצהרונים הם מטורפות כי אין שום הנחה.

לאחרונה בתקופת מילואים אני מתמקדת בשפיות ולא בחיסכון וההוצאות בהתאם.

יש לנו רייזאפ אז אני רואה כל הוצאה ולפעמים אני בשוק בסוף חודש מכמות ההוצאות.

כנראה שלא עזרתי

לא פירטת מה ההוצאות המטורפות, אבל אצלינו ההוצאה הכי גדולה היא מעון (2 ילדים) אח''כ שכ"ד וחשבונות. יש גם הוצאות רכב (ביטוח+דלק+תיקונים).

אחרי כל אלו אין עוד הרבה הוצאות. קניות אוכל ומוצרי צריכה בסיסיים וזהו בערך... לא קונה בגדים כמעט בכלל, בטח לא ברמה שזה נחשב "הוצאות".

אני עובדת משרה חלקית ובעלי משרה מלאה

קיצור באמת נראה לי השאלה היא על מה ההוצאות המטורפות ואם יש דרך לצמצם בהם... זה עניין מאוד אישי 

בגדול כדאי לחסוך כמה שיותר מוקדם.

בקטן, אם כמה שעות עזרה בניקיון בתשלום בשבוע עוזר לך להיות אמא יותר שפויה ועם נחת לילדים- זה גם שיקול (סתם דוגמה).

אנחנו לא באמת חוסכים כרגע בשוטף כי ההכנסה אפסית (תחילת החיים, נעזרים בהורים).

מה כן?

אקסל הוצאות מפורט לרמת השקל. הכל אצלנו אשראי אז קל.

אחרי כמה חודשים תוכלי לראות על מה אתם מוציאים וכמה. נניח אוכל בחוץ זה מצטבר. רכב זה יקר מאוד וכו.

אני מאמינה שאפילו רק הידיעה של לכמה מצטברות ההוצאות- עוזרת לחסוך.

בנוסף, אני לא חיה מחודש לחודש. הוצאות והכנסות אצלי זה שנתי. לא בנויה ללחץ אם פתאום הוצאה גדולה בלתי צפויה וכו.

מצד שני- לא מסתכלת על הסכום בעו"ש. הוא לא מעיד על האם אני יכולה לקנות עוד שמלה או לא. זה הכל מסתכם לסה"כ.

וכמו שאמרו- הוראת קבע לחסכון זה מעולה! תתחילו אפילו מכמה מאות שקלים בחודש. תתקדמו משם.

הכנסות גדולות בבת אחת- אם עדיין במאזן שנתי חיובי- מכניסים ישר לחיסכון כלשהו (נניח מלגה, מענק מילואים וכו).

יש לנו חסכונות לטווח ארוך, וגם סכום כלשהו בחסכון יותר נזיל למקרה ו. אבל ממש לא חיים בתודעה של- אם הכנסנו x אז אפשר להוציא x. אנחנו נוציא כמה שצריך, ובכללי בחסכנות.

אבל פלוס גדול בעו"ש לא קורא לי לבזבז. אם כבר להעביר לחיסכון (מנגד, אם העו"ש דל אז בהחלט לקצץ)

ההוצאות שלנו מטורפות

אני כרגע לא עובדת מרגישה שצריכה אוויר מהצפיפות של הילדים

אבל בעזרת ה שההוצאה הזאת תרד נצליח לחסוך יותר 

משני התחומים פלוס מהגננת לגמרי יש סיכוי לקבל.

בוועדה- להדגיש את כל הקשיים התפקודיים שלו בדגש על חוסר היכולת להסתדר במסגרת החינוכית הרגילה.

להדגיש שהקשיים עדיין קיימים למרות טיפול בקהילה. כלומר שהטיפול לא מספיק. להדגיש שטופל. הם אוהבים מיצוי נסיונות לפני אישור מסגרת קטנה.

לא להדגיש חוזקות בוועדה. להדגיש חולשות ותפקוד לקוי.

לנשום עמוק. ולהתפלל. 

טוב מאוד שלעצמך את חושבת 'ילד חכם שצריך עזרה לממש את היכולות שלו'. איזה חשיבה חכמה! ההתנסחות מלמדת שזה מה שאת מרגישה, וזה כל כך טוב ובריא!

אבל בועדה, תתנסחי הפוך,

כי מה לעשות כדי לקבל תוצאה צריך להדגיש את מה שיגרום להם להבין את מה שהם לא מוכנים להבין אחרת,

בועדה תדגישי שמדובר בילד בעל קשיים רגשיים חברתיים ותחושתיים, הוא לא מצליח לווסת את עצמו, וקשה לו במעברים. תפרטי דוגמאות לקשיים שלו, עדיף גם כאלו שמקשים על כל הגן ועל הגננת. ודרך אגב, איך הוא מבחינה קוגניטיבית? אה מבחינה קוגניטיבית הוא בסדר גמור ואפילו מעל הממוצע.

נכון, זה נשמע רע. אבל לצערנו זה מה שעובד.

זה יכול להוציא מהדעת הטרפת הביוקרטית בזו!

ומנסיון שלי- יש לי ילדה מהממת (בת 8 עכשיו)

כשהיתה צריכה לעלות לגן חובה הגננת המליצה על גן שפה, אבל לא היה מקום והפנו אותנו לגן שילוב.

זאת היתה שנה מזעזעת (מאמינה שכמה פה בפורום זוכרות את התסכולים שלי...) גם הילדה וגם אנחנו לא הבנו מה רותים מאיתנו...

הצוות היו מקסימות, אבל זה לא נתן מענה לבת שלי.

מבחינת ועדות לשנה אחרי אמרתי לגננת שהילדה הזו לא מתאימה לכיתה א, היא גם קטנה וגם מבחינה רגשית פשוט לא!

אבל מבחינה שכלית- הרמה היתה גבוהה וזה היה לה לרועץ.

אני בעיקר פחדתי על הפערים האלה- מצד אחד הילדה בקושי מדברת בגן, יש לה הצטאות וועד. מצד שני- ממלאת דפי עבודה, לימדה את עצמה לקרוא... ובבית היא פרחה, במשפחה המורחבת פחות.

כשהגעתי לוועדה הגננת הנחתה אותי מה לומר, אבל ברגע האמת ששאלו אותי מה אני רוצה בשבילה פשוט התחלתי לבכות, מול כל הצוות של הוועדה- אמרתי להם שאני בסה"כ רוצה שיהיה לה טוב. והטוב הזה לא יכול להיות במסגרת של גן רגיל! היא צריכה עטיפה שונה, ההסתגלות שלה שונה, זה שהיא פותרת תרגילים ויודעת לקרוא לא אומר שהיא מווסתת ושהרגשות שלה יד ביד עם השכל. (אני כותבת לך וזה עושה לי רע להזכר בזה. באמת. התסכול הזה הוא נוראי!)

אז נתנו לי אישור לגן שפה, וגם עם זה היה בעיות, כי אף גן שפה לא רצה לקבל אותה בגלל ההצטאות.

בסוף, שבוע אחרי תחילת הלימודים, הפנו אותנו לגן סולם. את האמת שקצת (הרבה) חששתי בגלל השם שלו, אבל כשהגעתי לגן פתאום רווח לי (וגם פה בפורום המליצו לי עליו בלב שלם). המנהלת שם היתה מקסימה! ההצטאות לא הפחידה אותה. שמו את הבת שלי בגן הריגשי. והיא ממש פרחה שם!

אולי פעם אחת היא עשתה צואה בגן! תביני איזה הישג! ומשם היא המשיכה חכיתה א רגילה!!! לא מקדמת!

היא פשוט קיבלה שם פוש רציני. ידעו איך לעבוד איתה! היא קיבלה רב"ע וקל"ת וטיפול ריגשי ופסיכולוגית- הכל במסגרת הגן ובלי שנצטרך להטרטר אחה"צ...

בקיצור אני ממש מבינה אותך. המון תפילות ואל תפחדי לבכות בוועדה... את אמא לביאה ונלחמת על השפיות של הבן שלך!!

לכי עם הלב שלך והלוואי שתצליחו בקלות ובלי עוגמת נפש!!!

רשמנו אותה לבית ספר שמלכתחילה הכיתות שם יותר קטנות מהרגיל (23 בכיתה)

והמורה שלה של כיתה א היתה פשוט שליחה טובה. אין לי מילים אחרות.

השנה המורה קצת יותר דורשת, אבל הבת שלי מסתדרת עם זה יופי ב"ה. ויש לה גם שעה בשבוע טיפול ריגשי דרך ביה"ס שזה מתנה גדולה

אם כן - יפה שקיבלתם ככה בקלות. בעירייה הצליחו להכניס אותי לחרדה.

אם מתאים לך ואת רוצה, מוזמנת לפרטי(ותכלס יהיה לי הכי נח בווצאפ, אם יש לך ואם מתאים לך)

זה נכון שבוועדות מסתכלים על הבנת שפה, וצריך לפחות 2 סטיות תקן מתחת לממוצע כדי לקבל גן שפה.

אבל אם מדובר בילד מתחת לגיל 4, אז אבחון ההבנה הוא מאד קל ולא תמיד משקף.

אפשר לעשות אבחון אחר שיותר קל "ליפול" בו.

אם הוא בטיפול קלינאית אוכל להמליץ לך איזה אבחון לעשות ואז הקלינאית תכתוב דוח בו תפרט את האבחון שהעבירה לו וכמה הוא קיבל

הכרתי ילדה עם עיכוב שפתי מטורף, כולל עיכוב בהבנה, והאמא אמרה בוועדה ש"היא מבינה הכל"

(היא היתה בת 4 עם הבנה של גיל שנתיים)

ולא אישרו לה!!!

כן הדגישו גם בכתב וגם בעל פה (הגננת והקלינאית תקשורת השתתפו בוועדה) שהוא לא מביע את הקשיים והרצונות שלו, לא יוזם, יילך לאיבוד בקבוצה גדולה וכו'.

אני לפני הוועדה דווקא שמעתי שהיום ההורים מחליטים מה הם רוצים עבור הילד. בוועדה יכולים להמליץ ולהציע אבל זאת החלטה של ההורים. מקווה שהבנתי נכון ושילך לכם בקלות

הכל בזוף ההורים מחליטים

אם תילחמו היטב תקבלו

נכון זה מייאש שצריך להילחם אבל תבואי בגישה של יש רק תשובה אחת

אני באה מהתחום וראיתי לא פעם ולא פעמיים ילדים שקיבלו זכאות ואפיון למרות שהיו חכמים מעל הממוצע.

אבל היו קשיי התנהגות, קשיי תקשורת, קשיים בוויסות חושי, אימפולסיביות וכד' . 

הקושי שלך כאמא שאובדת עצות הוא עצום!!

חיבוק יקרה ❤️

אבל כן רוצה להעלות את האופציה של מסגרת חינוך פרטית.

עיקר הקושי הוא שסביב הגיל של הבן שלך, הפער בין היכולת השכלית לשאר היכולות הוא כ"כ גדול, שהכל נראה ללא מוצא ושכל החיים תתמודדו עם הפער הזה.

אבל האמת היא שככל שהוא גדל גם שאר היכולות מתפתחות, החברים בני גילו גם מתפתחים,

תחומי העניין מתרחבים והעצמאות גדלה.

השילוב של כל זה מאפשר להתמודד באופן מיטבי עם הפער.

(לצורך הדוגמה יש כיתות מחוננים שמורכבות רק ממחוננים ומספר התלמידים מוגבל בכל כיתה בדיוק כדי לאפשר את המענה שאת מדברת עליו)

ולכן כרגע לא הייתי מנסה בהכרח שהוא ימצה את היכולות הקוגניטנביות שלו, כמו שהייתי מחפשת מסגרת שתדע להכיל אותו כמו שהוא, ולא תחפש שהוא יתאים את עצמו למסגרת.

צהרון זו נקודת תורפה אצל כולם, על אחת כמה וכמה אצל ילדים שמתמודדים עם אתגר מסויים.

לכן צהרון ממש כדאי פרטי עם מעט ילדים.

הכסף והאנרגיה שאת משקיעה בלטפל בנזקים לא פחות יקר מאשר מראש לשלוח למסגרת שתהיה לו מתאימה יותר עבורו.

וחיבוק לך!!!

זה משתפר בהמשך בע"ה 🤗

הוא לא יקבל את המענה של קלינאית תקשורת וריפוי בעיסוק... והם יצטרכו לקחת אותו בפרטי.

@שושנושי - הבנים שלי היו בגיל 3 פלוס בגן תצפית. אמרו לנו שזה מה שיש בגיל הזה... אחד מהם עבר משם לגן רגיל, השני המשיך בגני שפה.

הם ספציפית היו גם עם עיכוב בהבנה (הדביקו את הפער די מהר ב"ה. בביה"ס הם נחשבים בין החכמים בכיתה), אבל בגן השפה של הבן שלי היה ילד גאון ממש, שהקושי היחיד שלו (שאני ראיתי) הוא הליקוי השפתי (בהגייה). אז ברור שגם ילדים חכמים מתקבלים לגנים מיוחדים...

רוצה להגיד לך בכנות כמי שיושבת בוועדות האלה, שיש מקרים בהם לא מקבלים זכאות, וצריך לדעת ולבוא מוכנים.

תתכוננו לוועדה, תציגו היטב את כל הקשיים והפערים של הילד, את הצרכים שלו, ותסבירו היטב מה הקושי.

אבל, מהעבר השני תחשבו מה תעשו במידה ולא יאשרו, וזה קורה, ואפילו לא מעט. אני לא מציעה לבוא במוד של מלחמה בד''כ זה לא גורם לוועדה להתגייס, ואפילו להפך, תביאו את הכאב והקושי ותסבירו מה שאתם רואים

תחשבו מה האפשרויות שלכם הלאה. כמובן שתמיד אפשר לערער על ההחלטה 

פה בעיר הכיתות מפוצצות. ''אמורים'' לפתוח ולפצל כיתות וזה לא קורה.

בעירייה, הם אלה שיביאו לי הסעה לעיר שכנה?

מה הפתרון שיש לילד שצריך מענה מעבר ללהיות 1/40 בכיתה 

דבר ראשון, האם יש גורם רגשי שראה אותו שיכול לתת תיאור רגשי? ואז אפשר לבקש סיוע בשל הקשיים והפערים הרגשיים שאת מתארת.

מעבר לזה, אם לא יקבלו אפשר לערער על ההחלטה, ואז יש סיכוי יותר סביר לקבל

דבר נוסף, אם לא מקבל זכאות בוועדת זכאות ואפיון אפשר לבקש סיוע מסל מוסדי, שזה מענה בתוך המסגרת מסל השילוב, יכול להיות שזה יעזור לו

וכמובן טיפולים בקהילה

בעזרת ה' שתמצאו את הדרך והשליחים הכי טובים, ושיתקדם ויסגור את הפערים.

לי נשמע שגן חנ"מ זאת האופציה שנשמעת הכי טובה לשנה הבאה, הלוואי שתצליחו לקבל זכאות בכל זאת!!!!