אם את לא בהריון,אז כדאי לחכות שיעבור ורק אז לנסות להיכנס להריון.

בשורות טובות.

אני מניחה שאת בהריון.

CMV הוא אחד מהווירוסים הארורים שעלולים, באחוזים מסויימים, לפגוע בעובר, כך שהתינוק עלול להיוולד עם מומים שונים (החל בחירשות קלה, וכלה בפיגור עמוק), חלילה.

קיימות שתי שאלות:

1. האם המחלה עברה גם לעובר (קיים סיכוי שלא). בדיקת מי שפיר תוכל לומר האם העובר נדבק בווירוס. במידה וכן:

2. האם המחלה גרמה להתפתחות מומים. את חלקם ניתן לאבחן באמצעות אולטרסאונד.

ידוע לי שקיימות בעיות בבדיקה של ה-CMV, אבל אני לא יודעת לאיזה כיוון (כלומר, האם היא מאבחנת נשים חולות בטעות, או האם היא מפספסת נשים חולות).

מתפללת שהכל בסדר!

.

אני חושבת שכדאי ממש לחשוב לפני שכותבים פה תגובות-

לפי התגובות שלכם אני הייתי נלחצת ממש..

אני ב"ה בשבוע 32 ויש לי חשש לcmv כבר מהבדיקות הראשיוניות של ההריון,

גם אני נלחצתי ממש בהתחלה.. הייתי בוכה ומרגישה כאילו חרב עלי עולמי..

הריוןראשון..בכל  זאת אין לך מושג איך מפילים עליך עובדות לא ברורות...

לנו אישית המומחה למחלות זיהומיות ישב איתנו איזה שעה והסביר בפרורוט על האחוזים של הסיכון שהעובר נדבק ומתוך כך האחוזים שהוא נפגע וכו'..(כמו שיוקטנה אמרה)

מי שפיר לא היה שייך מבחינתנו לעשות (עפ"י האחוזי הסיכויים לפגיעה ח"ו שהרופא אמר)

ולכן הוא שלח אותנו לסקירה מכוונת לcmv בשבוע 22 ,26, ואולי 30 (ככה הוא כתב בהפניה)

בסופו של דבר עד שהשגנו תור.. עד שהרופאים שבתו ...וה' זימן שבשבוע 30 בלבד עשינו סקירה מכוונת שבה לא כל כך היה ניתן לראות משו כי ב"ה הבחורצ'יק שלנו גדול כבר..

אני חושבת ש-

1.פשוט להתפלל לה'

2.שהרופאים לפעמים סתם מלחיצים...(כי הם לא רוצים לקחת אחריות..)

3.פשוט להבין שלרופאים ניתנה הרשות לר-פ-א ולא לקבוע האם יהיה לי ילד בריא או לא.. אז כדאי לקחת הכל בפורפורציה!

הרבה בריאות! רק טוב!

על איזה מומחה??

אנחנו התייעצנו עם ד"ר יאן מיסקין (שעל פי השמועות- שמו הולך לפניו..)

כל רופא שהיה צריך אח"כ להתערב בנושא ושמע מה הוא אמר- עשה מבט של- יש על מי לסמוך.. "אם הוא אמר...מי אני.."

דרך אגב זה מהקופה שלחו אותנו אליו...כללית..

לדעתי, אמונה - זה לא להאמין שהכול יהיה בסדר אלא שהכול ממנו יתברך והכול לטובה. לכן צריך גם השתדלות ולא רק תפילה ואמונה, שהן בהחלט העיקר.

להילחץ - אף פעם לא עוזר אבל כן לראות מה אפשר לעשות.

לי בהיריון שעבר היה חשש ל- CMV ועשיתי כפי שהורו לי וייעצו לי.

גם אני הלכתי (עם בעלי) דרך הכללית לד"ר יאן מיסקין. הוא הקדיש לנו שעה ארוכה והסביר בפרורוט את התרחישים ואת הטיפולים האפשריים.

עשיתי בדיקת מי שפיר בעין כרם. ד"ר נילי ינאי נחשבת שם מומחית והיא גם אישיות מקסימה. כמובן, אם לוקחים אותה פרטי זה יקר, אבל בזמנו אמרו לי שהיא מקבלת באופן קבוע בימי ראשון לא בשר"פ (אבל כמובן אי-אפשר להבטיח דבר. בשבוע לפני או אחרי שבאנו היא בדיוק לקחה חופש). כדאי לברר באיזה יום היא מקבלת בדרך כלל ולקבוע תור לאותו יום.

ב"ה הבדיקה הייתה תקינה ולא היה צורך להמשיך בבירורים.

בע"ה שכך יהיה גם אצלך.

בשורות טובות, ישועות ונחמות.

איזה כיף לך שאת חזקה באמונה

פשוט "אדביק" את מה שכתבתי לה.

אגב- היא ילדה בת בריאה לא מזמן...

cmv הוא וירוס שאם הוא קיים במהלך הריון הרי שהוא עלול לגרום למומים עובריים בכל שלב של הריון.

ועכשיו: אסביר לך את תוצאות הבדיקה שלך ומיד אח"כ- צפירת הרגעה...

igg הוא נוגדן של "זכרון מחלה" כלומר: אם הוא חיובי, זה סימן שאת חולה בו או חלית בעבר והגוף השאיר אצלו נוגדני זכרון כדי שאם תחשפי שוב למחלה- הוא כבר יכיר אותה.

igm הוא נוגדן המסמן על מחלה עכשוית כלומר: הוא יופיע בעת מחלה פעילה או חשיפה ראשונה לוירוס וירד או יעלם עם הזמן.

avidity הוא נסיון לאבחן האם זו חשיפה חדשה או ישנה: כל שאחוזי הavidity יורדים, כנראה שיש אישור לכך שאכן החשיפה היא חדשה או קיימת כרגע.

מה זה אומר?

זה אומר שאצלך לכאורה נראה שיש חשיפה טריה לוירוס הזה.

האם היית חולה במחלה נשימתית כל שהיא בתקופה האחרונה? האם היו בבית "שפעות" למינהן?

בהחלט יתכן שחלית רגע לפני ההריון ובכ"ז הערכים האלו נותרו, ועם זאת הנתונים שבבדיקות הדם מצדיקים בדיקה נוספת.

מה בדרך כלל?

המלצה לביצוע מי שפיר- לראות אם הזיהום אכן עבר את השליה, ואם אכן מי השפיר "זוהמו" מן הוירוס.

מעקב הריון בסיכון גבוה- כדי לוודא שעובר צומח בקצב משביע רצון.

המלצה לסקירה מורחבת, לוודא אי קיומם של מומים חלילה,

מן הסתם גם המלצה לאקו לב, שזה בעצם אולטראסאונד ממוקד ללב, לראות שאין מומים לבביים חלילה.

יש סיכוי סביר שאת כל אלו תקבלי לאחר הפניה ליעוץ גנטי, שם יתנו לך המלצה לכל הבדיקות הנ"ל.

מן הסתם יפנו ל"זיהומולוג" שיכול להעריך ע"י בדיקות נוספות האם אכן החשיפה "טריה" או לא. ( כי אם איננה טריה, אז הסיכון למומים לא קיים)

צפירת הרגעה:

1. בדקי האם בעבר נבדקת לוירוס זה? אם בעבר היה לך כבר igg חיובי , הרי שחלית כבר בעבר, ואין צורך לדאוג מן הבדיקות של היום. ( וזה לא אומר שלא להמשיך להבדק) זה חשוב לוודא בדיקות קודמות! חשוב מאד. זה ישפיע על כל מהלך האבחון והטיפול אח"כ ביילוד.

2. רק כ 10% מן החולות בcmv אכן הוירוס אצלן עובר למי שפיר, ומתוכם כ 10% בלבד יפתחו מומים, או בעיות שמיעה, או בעיות התפתחותיות אחרות. אבל בגלל הסיבוכים שכשישנם אזי הם משמעותיים- בכ"ז שולחים, ודי בצדק, את כולן להמשך בירור.

סליחה שזה לא נעים לשמוע את מה שאני כותבת לך כאן. אך זה פירוש הבדיקות.

אכן , פני לרופא נשים בהקדם ( אל תמתיני לתור מסודר- דברי עם המרפאה שיכניסו בין התורים) וקבלי ממנו הפניות להמשך בירור.

ושיהיו בשורות טובות!!!!

והנה המשך לגבי הבדיקות:

כל בדיקה בפני עצמה תמיד יש אחוז מסוים של טעות, אבל כשמדובר ברצף של בדיקות, בדרך כלל הן יכולות "לאשש" זו את זו ולהגיע לאבחנה טובה.

אקו לב היא בדיקה די מדויקת, כמו שעושים אקו לב למבוגר שיש לו מחלת לב ורוצים לראות תפקוד לבבי.

מי שפיר- בדיקה מדוייקת למדי, או שיש זיהום או שאין (רואים שאריות של וירוס כשיש זיהום, סתם כך- אמור להיות סטרילי) וטוב ללזכור שסיכון של מי שפיר במוסדות רפואיים גדולים ירד ל 1:500-700 אפילו. כלומר- סיכון הרבה יותר נמוך מבעבר.

כל הבדיקות , אולי כך אפשר להעביר גם לרב, נועדו בעצם לראות מה הסיכון של העובר, ובמילים אחרות- או להרגיע אתכם, שבעיני זה חשוב מאד. ( אני הייתי עושה בדיקות ולו בשביל זה) או להכין אתכם... מום לבבי למשל, הוא דבר שטוב לדעת מראש. כמובן שבעיות שמיעה או בעיות התפתחותיות אחרות לא ניתן לצפות באולטראסאונד, כך שלזה זה לא יועיל ולכן אולי באמת יש שיקול שלא לבצע, כי מה זה יעזור.?

בשורות טובות!

והנה תשובה מעניינת ממנה:

בקשר לרב, בבדיקות בהריון רגיל הוא הסביר לנו שיש נושא של נס גלוי מול נס נסתר.

כאשר ח"ו יודעים שיש בעיה אז עכשיו לבקש מה' לתקן את זה, זה לבקש נס גלוי, וצריך הרבה זכויות בשביל להצליח, בימינו אין כ"כ הרבה ניסים גלויים.

כשלא יודעים ופשוט מתפללים שהתינוק יהיה בריא, אז לא נדע לעולם מה היה יכול להיות בלי התפילות, זה כבר נס נסתר, ויותר קל לקבל...

שתראו ניסים ונפלאות ובריאות רבה!!!

אני אתחיל עכשיו מסע של בירורים...

אבל רק רציתי לספר שלחברתי היה CMV בהריון והרופא בבי"ח לא הסכים לעשות לה הפלה - ברוך ה'

כי היה חסר לה אישור מסוים איזהב טופס. והיא ממש בכתה שלא תספיק...

ב"ה היא ילדה בת בריאה מההממת מדהימה!!

בס"ד

קודם כל -בע"ה יהיה בסדר-הרבה תפילות!!זה באמת מלחיץ,אבל צריך הרבה אמונה..

אני גיליתי בשלב מתקדם (חודש שביעי נראה לי) שנדבקתי בCMV.  הרופאה שלי היתה די הסיטרית ואמרה שאני חייבת לעבור בדיקת מי שפיר כדי לראות אם גם העובר נדבק.עכשיו חשוב שתדעי,גם אם העובר נדבק-לא בטוח שהוא נפגע!!אחרי סדרת בדיקות נוספות אפשר לגלות אם הוא נפגע חלילה.

אנחנו התייעצנו עם הרב שלנו שהתקשר אישית לרפואה והתיעץ איתה ובדק את כל האפשרויות וההשלכות הרפואיות בנושא ואמר לנו לא לעשות את הבדיקה מכיוןן שגם אם נעשה בדיקה ונגלה חלילה שהעובר גם נדבק וגם נפגע אין לזה טיפול(יש טיפול נסיוני במעייני הישועה שעוד לא הראה תוצאות)והפיתרון היחיד הוא חלילה הפלה, בשלב שלנו כבר לא הותר לעשות הפלה וגם לא רצינו.

ב"ה בחסדי שמים נולדה לנו בת בריאה לחלוטין,אבל זה באמת ניסיון והרבה מתח,אבל צריך הרבה אמונה ..

בהצלחה גדולה!!

CMV הוא וירוס שכיח מאוד שמבוגרים שנדבקים בו יכולים לא להראות סימנים כלל או להראות סימנים של שפעת.

הבעיה מתחילה כאשר האם חלתה ומעבירה את הוירוס לעובר.

יש משמעות מתי היית חולה- הסיכויים של אם שנדבקה ב-CMV במהלך ההריון להעביר לעובר עולים כאשר ההדבקה היתה בשליש הראשון להריון, עם זאת- לא כל מי שחלתה בשליש ראשון (או שני וכו) בהכרח תעביר.

ניתן לבדוק אם העובר קיבל את הוירוס ממך ע,י בדיקת מי שפיר. זו בדיקה פולשנית המלווה שסיכון של 1:200 להפלה ולכן חשוב להתיעץ עם רב לפני שמבצעים אותה.

את בדיקת מי השפיר לאיתור הוירוס מבצעים, אם אני לא טועה, החל משבוע 24 להריון (בניגוד לבדיקת מי שפיר רגילה אותה מבצעים עד שבוע 24). מה הבדיקה נותנת?- לדעת אם העובר נדבק או לא.

חשוב לציין- הדבקה בוירוס ה-CMV לא בהכרח אומרת כי העובר פגוע. כלומר-

 רק 10% מהעוברים שנדבקו הם סימפטומטים- כלומר כבר בלידה בדיקת מערכות שונות במערכת העצבים המרכזית (בעיקר) יראו סימנים של ביקור הוירוס שם. אצל הסימפטומטים יש דרגות חומרה שנות- מקשה מאוד (פיגור שכלי עמוק, פרכוסים , פגיעה בתפקודי כבד, הקף ראש קטן ועוד) עד בכלל לא (או הפרעות למידה קלות וכדו')

מתוך ה- 90% שלא מראים סימפטומים בלידה  כ-10% או 20% יכולים לפתח פגיעה בשמיעה במהלך השנים הראשונות.

במהלך ההריון ניתן כאמור לבצע בדיקת מי שפיר שתראה אם העובר נדבק או לא (וגם אם נדבק אין ביכולתה לנבא את חומרת הפגיעה אם ישנה בכלל) כמו כן ניתן לבצע מעקבי אולטראסאונד המכוונים ל-פגיעה של CMV בשליש השני והשלישי להריון (הסתדידויות בכבד ובמוח, ירידה בהקף ראש) כמו כן מומלץ לעיתים לבצע MRI מוח לעובר בשבוע 32 להריון.

חשוב חשוב

בכל הקשור ל-CMV במידה ונראה כי העובר נדבק כדאי מאוד מאוד להתיעץ עם פרו שלזינגר (מנהל יחידת מחלות זיהומיות ילדים בשערי צדק, ובסוגריים הוא אדם דתי) או פרו' אמיר (מנהל מחלקת ילדים ג בשניידר) אלו שני המומחים הארציים המטפלים בילדי CMV (יש הרבה מאוד ילדים שנולדים עם הוירוס הזה וגדלים איתו לתפארת...). הם בקיאים מאוד בכל המעקבים הדרושים בהריון ולאחריו, בטיפול הניתן לילדים אלו וכו.

ולמיטב ידיעתי הם לאו דווקא מעודדים הפלה של ילד שידוע שנדבק ב-CMV בגלל המורכבות שציינתי.

במידה ובמהלך ההריון נראה כי העובר נדבק מומלץ מאוד מאוד להפגש עם אחד מהם

אם יש עוד שאלות אשמח לענות

רופאי נשים הפחידו אותנו מאוד ,נתנו לנו רשימה ארוכה ומפחידה של כל מיני מומים וצרות שיכולות להיות לעובר,וכל הזמן לחצו עלינו שנפיל.

ב"ה,ב"ה ועד פעם ב"ה שלא שמענו להם,שאלנו את  מכון פועה והם מאוד הרגיעו והפנו אותנו לדר' שלזינגר משערי צדק,הוא המומחה למחלות שכאלה ולפגיעות מהן,איש ממש נחמד,קיבל אותנו בשמחה ובסבלנות והשקיע שעה ארוכה להרגיע אותנו ולהסביר שבארץ יש הסטריה מנופחת מהדבר הזה (כנראה מפחד מתביעות רופאים,בחול בכלל לא טורחים לבדוק את זה אפילו) הוא הראה לנו את כל המחקרים על זה ,שמראים שהסיכוי שהעובר ינזק ,לא יותר  מ-2 אחוז...את מבינה ,2% בלבד,ועל זה מפחידים נשים ואומרים להם להפיל-להרוג את הילד,ולצערי שמעתי על לא מעט שהפילו בגלל זה.

אנחנו התעקשנו כנגד הרופאים (שממש צעקו עלינו שאנחנו עושים עוול להביא אותה לעולם ובלה בלה..)

1.השקענו ברופא מומחה לסקירת מערכות.הכל היה בסדר ,אבל עדיין הרופאי נשים המשיכו להפחיד ולדבר על הפלה.

2.השקענו את כל הדאגות בתפילות.נסענו לר' שמעון בר יוחאי.

3.הלכנו ללדת במקום שיש רופא ילודים טוב.

השבח לאל ,נולדה לנו ילדה מקסימה ובריאה,ועד היום (בל"עה) היא הכי חזקה,בריאה,חכמה,טובה ומקסימה מכל הילדודס שלנו כ"י.

הרבה כוח ואמונה ושהיה לכם בקלות ,בבריאות שלמה ובאושר.

מי שכתבה לפני הראתה אחוזים יותר גדולים אבל דיברה על כל סימן שיכול להופיע,מה שדר' שלזינגר הסביר לנו,שגם מתוך אלה שכן היו להם סימפטומים מההדבקות,לרוב מדובר בדברים קלים בהרבה ורק ל2% יש את הסיכוי ללקות בדברים הקשים והמפחידים (פיגור וכו').

יש יותר סיכון וסיכוי להפגע מבדיקת מי השפיר מאשר מהוירוס.ובכל מקרה ,לעשות בדיקת מי שפיר זה להוסיף עוד סיכון לעובר,וכמו שהיא כתבה ,הבדיקה רק נותנת לדעת אם העובר נדבק או לא,ולפי מה שהדר' הסביר לנו זה לא משנה ,הסיכויים לפגיעה חמורה הם זהים בכל מקרה (2% בלבד להזכיר) בין אם הוא נדבק בין אם רק האמא נשאית.

ומצטרפת למה שאמרה ,שמכירה הרבה ילדים בריאים וטובים (כולל הבת המקסימונת שלי) שנולדו עם והם בסדר בסדר גמור.

החלטות טובות ובשורות טובות.

אם מישהי נדבקה בזה בעבר, היא כבר מחוסנת?

יש דרך להתחסן לפני ההריון?

מי שכבר חלתה,מחוסנת,רואים את הנוגדנים בבדיקת דם.רוב האנשים עוברים את זה בלי להרגיש בכלל

אבל צריך לדעת שבתוך חמש שנים מההדבקות זה יכול לפרוץ שוב

      אני זוכרת שחטפנו את זה דווקא בתקופה של עומס גדול,כאילו שהקב"ה הכריח אותנו לשכב קצת   

מה עדיף ללכת למומחה בסקירה הראשונה או השניה?? או בשניהם?

סקירה אחת בכל הריון אפשר לעשות דרך הביטוח המושלם, אם יש לך...

ייעוץ גנטי ( כנראה שבכל מקרה תקבלי מהם הפניה למורחבת- תנצלי את זה)

סקירה מכוונת לממצאים אופיניים ל-CMV מומלץ לעשות בסוף השליש השני ובשליש השלישי.

את תהיי זכאית לסקירות אלו על חשבון קופ"ח לאחר יעוץ גנטי מסודר.

כדאי לבדוק אם אילו רופאים הקופה עובדת, ולקבוע תור לטובים שבהם מראש, כי לרוב אצל הטובים עמוס מאןוד מאוד.

לסקירה ראשונה את יכולה ללכת בהשתתפות הקופה, ואז לקבל התחיבות לסקירה השניה והשלישית, בהתאם להמלצות היעוץ הגנטי, כנ"ל

בהצלחה

ולכן סקירה אחת כבר פיספסתי, מה זה סקירה מורחבת? זו הסקירה הרגילה בשבוע 16?

וחוץ מהסקירה בשבוע 16 ומזו שבשבוע 23..יש עוד סקירות שמומלץ לעשות?

במהלך הריון יש מספר מעקבי על-קול שמומלצים עפ"י הנחיות משרד הבריאות ו/או איגוד הגניקולוגים.

1. שקיפות עורפית- שבוע 10-13 . לא אפרט עליה כעת.

2. שתי הסקירות עליהן תמיד מדברים- אחת בשבועות 15-16 להריון וזו נקראת סקירה מוקדמת ואחת בשבוע 23-24 להריון שזו נקראת הסקירה המאוחרת. שתי אלו הן סקירות מורחבות ש"עוברות" על העובר איבר איבר. בביטוח המשלים מממן אחת מהן והשניה היא פרטית. לכן (ומשיקולים נוספים) יש כאלה שעוזשת רק אחת מהן .

3.  הסקירה "הרגילה" (בניגוד למורחבת) היא סקירה בשבוע 20 בערך שמסובסדת  ע"י משרד הבריאות ובה עוברים על כל מערכות העובר אך בצורה יותר כללית ופחות לפרטים לעיתים (אם לא תמיד) מתבצעת ע"י טכנאית על-קול ולא ע"י רופא.

4. במקרים מיוחדים, כמו חשד להדבקה של CMV מומלץ לבצע סקירה נוספת בשליש השלישי. סיקרה זו היא סקירה "מכוונת" כלומר- במקרה של עובר חולה בCMV יש סימנים מסוימים שמופיעים בעל קול כבר בהריון ואותם מחפשים בסקירה כזו. זו אינה סקירה שגרתית אלא מומלצת בחשד למחלות מסוימות הדורשות מעקב מיוחד בהריון- כמו CMV.

5. כמו שכתבתי לך ךמעלה- לאור חשד ל-CMV ביעוץ גנטי ימליצו לך לבצע סיקרה מורחבת אחת סביב שבוע 24 ועוד אחת (לפחות) סביב שבוע 32. מטרת המעקב היא לזהות דברים שיכולים להתפתח במהלך ההריון שלא היו קודם. (כמו שהעובר משתנה והמערוכת שלו משתכללות גם במחלות מסוימות, ל"ע יתכן שבשבוע 24 לא יראו כלום ובשבוע 32 כן יראו. אין המטרה להלחיץ אלא חשוב עם כל תוצאה להתיעץ עם אנשים מהתחום ולשקול את המשך הדרך ואילו מעקבים מומלצים אם בכלל..

בהצלחה

אנחנו התייעצנו איתו לגבי CMV וכניסה להריון.

המליצה לנו עליו ד"ר חנה קטן.

נראה שהוא מומחה בתחום, ופגש הרבה מקרים

וכאמור - הוא אדם דתי, והיתה לזה משמעות מבחינתנו.

שיהיה בהצלחה ובמזל טוב!

אבל באחוזים מסויימים . אני לא יודעת סטטיסטיקה ,אבל זה אפשר להיות עם הוירוס וב"ה להביא לעולם תינוק בריא לחלוטין.

וברוך ה' יתברך נולדה לנו בת יפיפיה ובריאה ב"ה ..אין אנו מספיקין להודות לך ה'!

1. ברצוני לספר לך כי אתם נכנסים לתקופה לא קלה שבמהלכה ילחצו עליכם מאוד לעשות הפלה, אולם כפי שהודה הזיהומולוג מעין כרם שטיפל בנו ,בגלל הCMV נעשות בישראל אלפי הפלות לא מוצדקות בשנה.

ימליצו לך על זריקות מאירופה שהן נסיוניות ועולות הון שיעילותם עדיין לוטה בערפל.אנחנו החלטנו לא לעשות לבסוף.

2. עשינו מעקב הריון בסיכון לרבות אולטראסאונד ייעודי לCMV כל חודש אצל פרופ' יגל מהר הצופים (נחשב למומחה בתחום זה) וגם עשינו MRI לעובר .חוויה.

3. עשינו מי שפיר ויצא לא תקין היינו שהעובר נדבק בוודאות. 

3. אל תצפו לתשובות ברורות מהרופאים .היות והרפואה היום היא מתגוננת תיאלצו את ההחלטות לעשות בעצמיכם וגודל האחריות תונח על כתפיכם. בכול מסמך או תיעוד יהיה רשום כי גם אם התוצאה תקינה אין הם לוקחים אחריות ורק לאחר הלידה בעז"ה תוכלו לדעת את המצב לאשורו.

4. אנחנו החלטנו כי נשקול מה לעשות אך ורק אם תיראה בבירור איזו בעיה רצינית אצל העובר באוטראסאונד או MRI(מום קרדינאלי ודאי) .והחלטנו שלא נוכל ח"ו להפיל על סמך אי אלו אחוזים למינהם..

5. חירשות ועיוורון לא ניתנות לצפייה . אם היילוד נולד כשהוא רואה סיכוי גבוה מאוד מאוד שהוא ימשיך לראות . באשר לשמיעה זה שונה, בעיות שמיעה עלולות להתפתח עד גיל 6 ולכן עושים מעקב אחת לחצי שנה . ע"מ לסבר את האוזן אומר לך כי אם מזהים בזמן איזו שהיא הידרדרות בשמיעה ניתן ברוב המקרים למנוע הידרדרות נוספת ואף לבטל את התדדרדרות שנוצרה ולטפל באופן יעיל.

הנסיכה שלנו במעקבים וברוך ה' יתברך הכל בסדר גמור.

6. עוד בבית החולים לאחר הלידה יישלחו את היילוד לסדרת בדיקות .רצוי שיהיה מי שילווה אותך שם כי אחרי הלידה גם ככה מותשים.

7. המתח והאי וודאות  לא קלים והתחושה שלא יודעים מה ייצא בסוף לי הייתה קשה מאוד. המלצתי היא לשתף את בן הזוג (שמין הסתם גם לו פחדים רבים) ללכת יחד צמוד צמוד ולהחליט הכול ביחד ולהקשיב אחד לשני.(אנחנו הגענו להחלטה משותפת שעם חרשות ועוורון נוכל להתמודד..)

8. תפילה. כן גם זה נכנס תחת סעיף פרקטי..בחיי לא התפללתי כך לה' ומהניסיון הזה קיבלתי בחזרה את מתנת התפילה.

זה לא יהיה קל אבל בעזרת ה' מאחלת לכם תינוק בריא , אמא בריאה ,שמחה ,אושר.. ודעי לך שהניסיון הזה הוא למתקדמים בלבד (-:

 בשורות טובות ישועות ונחמות

אני חייבת לציין שנרשמתי לערוץ 7 רק בשביל להגיב לך...

נתחיל בטוב- ילדתי לפני 3 חודשים תינוק מהמם!!! ובריא ב"ה אחרי הריון מלחיץ בו נדבקתי הידבקות ראשונית  בCMV סביב שבוע 10..

חשוב לדעת שברוב הפעמים בהם האמא נדבקת בCMV התינוק בכלל לא נדבק (כמו במקרה שלי), וגם אם התינוק נדבק- רוב הסיכויים שהוא יהיה בריא..

ובמידה והוא חולה, מקרים נדירים מקבלים מומים קשים בעוד רוב התינוקות החולי מתבטא אצלם בליקוי שמיעה פרוגרסיבי, אותו ניתן לעצור על ידי תרופה בשם "גנציקליויר".

בקיצור, יש מה להיות אופטימים.

דבר ראשון אני ממליצה לך לכתוב בגוגל 'הריון עם CMV'- תגיעי לפורום בתפוז, פורום מדהים שמה עוברות נשים הריון כמו שלך ומסבירות לך כל מה שאת צריכה לדעת מא' ועד ת'.

מה שעושים עכשיו זה בדר"כ דיקור מי שפיר כ 6 שבועות אחרי ההידבקות (אם אינני טועה) כדי לראות אם העובר נדבק, אם הוא לא נדבק את משוחררת, אם הוא נדבק את ממשיכה לסקירה מכוונת וMRI לעובר.

שמות שיכולים לעזור לך:

פרופסור אמיר מבי"ח בלינסון-שניידר מומחה מס' 1 בארץ בילדי CMV.

אנחנו הלכנו אליו לפגישת ייעוץ. הוא מטפל בתינוקות שנדבקרו לאחר לידתם.

פרופסור מלינגר מבי"ח וולפסון- הוא מספר 1 בתחום של סקירות מכוונות לCMV. הוא מקבל פרטי, וגם בבי"ח. (אף אחד לא מבטיח לך שהוא זה שיעשה בפועל את הסקירה אבל הוא נמצא באיזור לכל שאלה.. אני עשיתי בוול]סון ובסוף הוא הגיע ובדק גם.. חבל על 3000 שח פרטי..)

זהו! שיהיה ב"הצלחה!!

אם את צריכה עוד משהו, תשאירי מייל ובשמחה אעזור!

במהלך טיפולי פוריות התברר שיש לי CMV. בדיקה מעמיקה יותר העלתה שזו הפעם הראשונה. הפעם הראשונה היא מאד בעייתית ולכן אמרו לי לחכות שנה לפני שאנסה שוב להיכנס להריון. אם יש לך בדיקה מהעבר שמראה שהיה לך בעבר, זה פחות בעייתי.

האם עשו לך בדיקה מעמיקה שמראה IGG ו-IGF או רק חיובי/שלילי? הבדיקה הזאת מראה לפי המס' שלה אם זה פעיל מעכשיו או מלפני זמן. ככל שהתוצאה גבוהה יותר, סימן שחלף יותר זמן והמצב יותר טוב.

הריון לא פשוט מצפה למי שנדבקה.

http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommuna.asp?communaID=38245&r=1

טוב, זה בלי הקליפ.

שלצערי התגרשה- זה אל תהיי תלויה באף גבר.

החיים שלך בידיים שלך.

קומי וצאי לעבוד. אפילו חצי משרה.

גם בשביל הנפש שלך.

תסבירי לו שזו לא תחרות.

הקללה על הפרנסה היא שלו.

אני הייתי מתפוצצת.

ליבי איתך🩷

יעזור לדבר איתו ולהסביר לו?

אם לא, אז כנראה ששווה לעשות את זה בתיווך של מטפל או מישהו שיוכל לעזור.

אני לא חושבת שהפתרון הוא לצאת לעבוד כי זה לא יפתור את הבעיה אלא רק ישים פלסטר.

אז תצאי לעבוד ולא תהיי תלויה בו בכסף אבל אז כנראה תהיה סיבה אחרת לחיכוכים ולחוסר הערכה כי נשמע שזאת הבעיה ולא הכסף.

הוא לא מעוניין בטיפול

לכן אני מעוניינת בעצות

הוא לא מעוניין בטיפול,

ואת לא מעוניינת לשמוע כאלה דיבורים.

אז תשבו להחליט מה יותר חזק.

קשה ממש.

קחי בחשבון שמה שלאישה אחת נראה קל להציב עובדה ולבוא ולהגיד לו 'אין עוד ילדים או סדר בבית עד שמטפלים' יכול לא להיות רלוונטי בכלל בדינמיקה זוגית אחרת, היה חשוב לי לומר לך את זה.

אבל לגמרי לחשוב איך כן אפשרי אצלכם,

ובעיקר לעבוד עם עצמך על ערך עצמי. כי לא אמור להיות מצב שהוא ככה באפס הערכה אלייך ואת בשקט.

מילה על הנקה ולך תנסה להניק.

חיבוק ענק ממש.

לא קל בכלל בכלל בכלל.

מתפללת בשבילך שתגדלו מיזה ותגיעו לאיזון וליחס בהיר וטוב ❤️

יש זמנים שאתם בטוב? מה בדיוק הוא מצפה ממך?

יש תחומים אחרים שהוא מכבד אותך בהם?

את לא חייבת לענות

למה את מסכימה להיות בהריון ולהביא עוד ילדים בשבילו  כשהוא ככה מתנהג ומתייחס כלפיך?

את לא חייבת לענות

אבל אני מרגישה שבמקום מסויים במקרים כאלו אנחנו הנשים מאפשרות קרקע פוריה לדברים האלו.

למה לא לעצור את זה ולהגיד

הי! סטופ! רוצה עוד ילדים? בא נלך לטיפול יחד נשפר את היחסים והכבוד והערכה בינינו

תדאג לרווחה הנפשית שלי ואז נתקדם.

וזה לא רק לגבי יילודה

כנל לגבי תפקוד בבית, ארוחות וכד. 

תפסיקי לתת לו כל הזמן בלי הערכה.

לכן כמו שכתבו לך

את חייבת ללכת לטיפול לעצמך לבד. רק את יכולה לעזור לעצמך.

חיבוק

מגיע לך כתר והערכה על כל מה שאת עושה🏅👑

ממש כאב לי לקרוא אותך

את אמא אלופה ולא מגיע לך החוסר הערכה הזה

בהתחלה רציתי לומר שתצאי לעבוד וירגיש מה זה. אבל בכנות כשחשבתי לעומק זה אינסטינקט שלא בטוח שיעזור.

אני כן חושבת שאשה לא צריכה להיות תלויה בגבר וצריכה לדאוג לעצמה, לעבודה, לרישיון וכו.

מה כן הייתי עושה? מציבה טיפול כאולטימטום להמשך הנישואין. 

איך אפשר לקיים חיי זוגיות תקינים כשיחס כזה חוזר על עצמו פעם אחר פעם?

זה הזמן לשים סטופ. ולא, לצאת לעבוד לא בהכרח יעזור, זה רק פלסטר לדעתי

מה שיושב מתחת לפני השטח פה זה חוסר הערכה של בעלך כלפייך כפי שאני קוראת אותך. וזה יוצא בארסיות כלפייך. ולזה צריך טיפול שורש.

הוא מתוסכל? יושב לו משו על הלב? שיבוא לדבר. לא להתנהג ככה.

לדעתי, לכי את לטיפול אישי שיחזק אותך בהצבת גבולות והבנת והכרת הערך שלך. מגיע לך יחס אחר יקרה.

גם מייל על כל הוצאה זה לא לגיטימי.

אל תאפשרי את הדינמיקה הזו. ורק עם ליווי.

חיבוק❤️

זה הרבה יותר קשה מלעבוד במשרד... זה בעיניי.

אבל גם לי הייתה שנה שבקושי עבדתי בה, והילדים אפילו היו הצהרון, ועדיין הרגשתי לפעמים על הקצה.

הוא מביע הערכה על דברים אחרים?

את אדם מבוגר.

החלטתם שהוא מפרנס יחיד.

עד כאן הגיוני.

זה שהוא המפרנס לא אומר שצריכה להיות לו שליטה על ההוצאות.

במצב נורמחי מגדירים מסגרת ובה את יכולה להתנהל כרצונך בלי לדווח לאף אחד.

חשוב לדעת מה נורמלי ומה לא, כי זה מבלבל.

השליטה שלו על ההוצאות שלך,

יחד עם השליטה שלו על אם את יכולה להניק בחדר או לא, היא נורה אדומה.

יש מצב שאת סובלת מאלימות כלכלית.

עדיף לשלם עם צהרונים ולקבל את החופש שלך חזרה. נשמע שזו לא רק בעיה של תקשורת

ומסכימה גם עם @פרח חדש לשים סטופ קודם כל

כך אי אפשר להמשיך

ועדיף בליווי טיפול אישי עבורך כדי להתחזק בתהליך הזה

רק אחד מבני הזוג עובד

מצריך מהצד שעובד

לא להשתמש בשתלטנות בכסף

כי קל להיסחף לשם

במיוחד לגברים

לכן בעיניי ההמלצה הכי טובה

היא לצאת לעבוד

להרוויח כסף משלך

להכניס אותו כשותף לטיפול בילדים

זה כשלעצמו ייצור באלנס ראשוני

כמובן שיכול להיות שיש פה דברים מעבר

אבל המצב הבסיסי לא מאד בריא

גם אם יש זוגות שזה עובד להם יותר טוב 

קודם כל בתור אחת שגם עקרת בית

מגיע לך מדליה והערכה!!

זה לא משנה מה את עושה בחיים ואיזה מסלול בחרת לעצמך את צריכה שיעריכו אותך!!

להיות עם הילדים זו עבודה בפני עצמה ואפילו יותר!!

היחס שלו כלפייך הוא טוב בכללי? או שרק בזה את מרגישה שהוא מוריד אותך? 

אני לא חושבת שבמקרים כאלה יש מה לדבר ולבקש הערכה, כי הוא לא מבין את גודל הדבר.
 

בכנות, הייתי נוסעת לכמה ימים או אפילו יוצאת אחרי צהריים בכמה הזדמנויות , כדי לתת לו להתמודד ולהבין בעצמו כמה עבודה זה דורש.

ושהכנסות שלו הן לא נטו שלו, הן חצי חצי, כי אם  לא היית, הוא היה צריך לעשות את זה או לשלם למישהו שיעשה את זה.

ואם הסידור הזה שאת בבית והוא עובד לא מוסכם על שניכם, תקחו הכל בחשבון כולל ילודה.

כשהוא משפיל אותך?

לא רואה סיבה לחזור על התנהגות משפילה למי שאתה אוהב, במיוחד שאת אומרת שבראש הוא יודע שאת צודקת

אולי משיג ככה כבוד שאין לו בעיני עצמו, או בעינייך.

אולי יודע בפנים שהוא לא מסוגל לעשות את מה שאת עושה, ושאת המהות של החיים שלכם את נושאת, והדרך (המעוותת) שלו להרגיע את זה היא להקטין אותך

אול העול הכלכלי כבד מנשוא

אולי הוא מרגיש לא מוצלח בעבודה שלו ומוציא את זה על ההוצאות שלך

אין לי מושג

ברור ששום סיבה לא לגיטימית להתנהגות הזאת

אבל אולי אם תחשבי על זה לעומק תוכלי להיות יותר חכמה כשאת עומדת על שלך, להגיד לו - כל זה לא אשמתי,

מגיע לי כבוד והערכה על החיים שלנו שאני מתפעלת, לך מגיע כבוד והערכה על המאמץ הכלכלי שלך, וזה לא דורך אחד על השני.

ואם יש לך הצעה טובה יותר ומכבדת את שנינו (למשל, עבודה במשרה חלקית שלך לא יכולה להיות מטרה לעוד לעג מצידו) - מוזמן להגיד, או לשנות מיד את היחס והדיבור.

ומצטרפת למי שאמרה שלפעמים מה שלא מובן במילים יהיה מובן במעשים. אל תיקחי על עצמך מה שאת לא יכולה. תתני לו להתמודד עם מה שאת מתמודדת איתו.

אולי לשקול מחדש את החלוקה החד משמעית הזאת. אולי מראש לא נכון שאת תהיי באחריות מלאה על ביתכם הנכה וגם על כל השאר.

זה שהוא עוזר זה מעולה, אבל להיות האחראי זה משקל אחר לגמרי של עומס לעומת לקפוץ לעזור, אפילו אם זה קורה הרבה.

קודם כל חיבוק, זה נשמע כואב ברמה יום יומית..

כל הכבוד לך על כל ההשקעה שלך בילדים,

זה לא מובן מאליו בכלל!!!

בקשר לבעלך,

בעיניי לא תקין בכלל העקיצות,

לא תקין שהוא לא מעוניין לפרגן לך בחופשה,

בעלך אמור לראות אותך הכי בעולם.

זאת נורה אדומה בעיניי.

את כותבת שכשאתם בזמן טוב אז הוא כן מודה שהעומס עלייך-

הקשר הזוגי הוא לא הצבת תנאים,

כשטוב הוא מודה שקשה לך

כשלא טוב - תתמודדי, ממש לא!

לדעתי ממש חייב שתדברו על הדברים לבד/עם איש מקצוע,

אני גם חושבת שאת במקביל צריכה קצת לצאת להתאוורר, לעשות דברים שאת אוהבת ושיחברו אותך לעצמך, הליכה עם חברה, חוג, קריאת ספר, יש לך עולם שלך!!!

זה שהבעל במקרה שלך מביא את הכסף לא מצדיק טיפת זילזול בעיניי. הפוך. 

יש תקופות שיותר יש שפחות

אבל משתדלת כמה שפחות להכניס הביתה 

גם לא אוהבת את הרוב

אבל בדכ אוכלת משהו כמו עוגיה או שוקולד כשחוזרת הביתה

ולפחות פעם בשבוע פופקורן שמכינה בבית

מה את כן אוכלת?
מעניין...
ממה את נהנית? (באוכל)

אם אני רוצה מתוק מחפשת דברים שווים יותר

ממתקים גם לא מיודע מה  

המתוק שלי זה העוגיה ליד הקפה וכאלה. עוגה בבוקר  

וכו'

עוגות ביתיות .

פחות יוצא לי לשבת על תפוציםס.

כמובן תמיד יש יוצא מן הכלל אבל לרוב

אני יכולה לאכול חטיף עם גבינה

לפעמים אם יש בבית משהו שאני אוהבת ומתחשק לי.

או שפתאום בא לי לקנות משהו.

בדרך כלל את החטיפים שהילדים אוכלים אני לא אוהבת.

אבל חטיפים מלוחים פחות

אולי בשבת

כמובן שאחרי פורים יש ואוכלים...

מתוק לצערי יש בבית . משתדלת לאכול בלי הילדים

הם מקבלים שלוקים לא כל יום, מסטיקים לפעמים ,עוגה/עוגיה גם לפעמים...

(סופסוף משהו פה שרלוונטי שאענה עליו🤭)

לא ברמה יומיומית

אבל כן יש פה תמיד חטיפים למקרה שצריך משהו זמין מיידי לאכול משו בקטנה שיחזיק עוד כמה זמן...

בנוסף לעוגיות ושוקולד שיש תמיד אבל אוכלים במידה. אבל כן כל יום 2-3 עוגיות/פרוסת עוגה/כמה קוביות שוקולד עם הקפה. זה לא בריא לגוף אבל זה חשוב לי לנפש העצירה הזו.

בת שמספיק גדולה ללמוד הנדסת חשמל,

את לא אמורה לשלוח אותה,

היא אמורה לבחור ולהחליט,

את יכולה להמליץ ולייעץ (אם היא מוכנה לשמוע).

יודעת שזה לא מה ששאלת, אבל הרגשתי צורך להגיד.

למצוא את עצמי בעולם התעסוקה, גם ברמה האישית וגם כאמא, אני חייבת לומר שאני ממש מאמינה בהסללה של כל הילדים אבל במיוחד בנות למקצועות גמישים ועצמאיים.

מקצועות ההנדסה דורשים המון השקעה כשכירה, קשה למצוא משרה חלקית, אין צפי להקלה בעומס במקביל לעליה בשכר.  

מקצועות שבהם אפשר להיות עצמאי בהתאם לרמת העומס שרוצים ולהרוויח סכום לא רע -

רפואה, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, ראיית חשבון, כלכלה, עריכת דין.. 

אצלו זה דווקא הפוך - לא מסוגל להיות שכיר

זה עזר לו מאוד האמת למצות את פוטנציאל ההשתכרות והוא מוציא החוצה את היתרונות שלו בעבודה בצורה יוצאת דופן בעיניי. ב"ה

לבעלי זה אפילו לא אופציה, הוא צריך שמישהו ימסגר אותו אחרת הוא הולך לאיבוד.

שאפשר לעשות "הסבה" לתחומים אחרים שבהם השכר מזנק ונדרשת רמת מומחיות מסויימת

כמו:

ניהול מוצר

ניהול לקוח

עיצוב

ניהול מכירות

אפילו ניהול HR בהייטק אחרי השלמת לימודים מסויימים.

ושם קוצרים את הפירות.

אני חושבת שכן חשוב לעבוד במעבדה/ פס ייצור/ הבסיס של שרשרת המזון במקצוע

לרכוש ניסיון אמיתי בעולם התעסוקה,

לפעמים גם צריך תואר שני במנהל עסקים וכד' ששם נותנים כלים משלימים,

אפילו לא הייתי מגדירה את זה הסבה, כמו שזה בעצם תחומי תעסוקה שונים במהותם תחת אותה מטריית לימודים.

עבדתי עם לא מעט אמהות בעולמות השיווק והמכירה, מנהלות מוצר, מנהלות פרוייקטים וכד'

שבאות מעולמות ההנדסה, מוכשרות, מרוויחות יפה מאוד, צעירות, אמהות לקטנטנים.

כן נדרשת זמינות ואחריות, ולפעמים יש מגבלת שעות הפוכות מול לקוחות במזרח ובארה"ב, אבל לקוחות באירופה זה אחלה.

בהחלט אפשר לעבוד בצורה שפויה מאוד בשכר מכבד.

יכול להיות שההתקדמות תהיה יותר איטית בשנים מסויימות וזה בסדר גמור להוריד הילוך בהתאם לרצון באותם שנים זה לא תוקע את הקריירה.

אגב אצלנו הנדסת חומרה קלאסית בהחלט יכולה להתאים למי שמחפשת עבודה רגועה.

כן זה הייטק ויש נהלים ותרבות ארגונית של הייטק, והמשרות מוגדרות כמשרה מלאה, אבל יש תפקידים שמצליחים לשלב בין כל העולמות.

היא מעוניינת בפיתוח עצמו.

אני חוששת שזה חיים כמעט בלתי אפשריים חוץ מהשכר הנחמד

זה לא שלא תהיה לה שום אפשרות אחרת.

אגב יש לא מעט אמהות שבוחרות בעבודה אינטנסיבית במקביל לגידול ילדים.

זו בחירה לגיטימית, תלוי איזה סגנון חיים היא רוצה שיהיה לה.

כסטודנטית להנדסת חשמל כשהיא תצא לדייטים, זה לא שאפשר שלא לדבר על זה.

כאמא, אני חושבת שכדאי דרך שאלות ולא דרך אמירות לוודא שהיא חושבת על העתיד ומודעת לאפשרויות ולהשלכות השונות,

אם היא מדברת על העתיד בראיה מפוקחת, אז מעולה, ושיהיה לה הכי בהצלחה!

אמנם לא מתחום החומרה אז אולי זה שונה אצלכם, אבל בתחום שלי עבדתי בכמה מקומות עם אופי שונה אחד מהשני, ועדיין יש כמה דברים בסיסיים שמשותפים לכולם.

המעבר ממהנדס למשרות האחרות שתיארת הוא לא קל כל כך ובטח לא בשוק של היום, גם לאנשים עם הרבה נסיון. היציבות היא לא גדולה, לא בקורפורייטס ולא בסטרטאפים. בממשלתי כן, אבל השכר שם נמוך יותר והדרישות מקובעות יותר (קשה לקבל עבודה מהבית למשל, השעות נספרות עם שעון וכו)

אמהות סביבי (גם במקומות העבודה וגם בקבוצות שאני חברה בהן) בעולמות האלה נדרשו להרבה מאד ויתורים בבית, ברמה של כאלה שהיו להן בייביסיטר לפיזור הילדים בבוקר ואחת לאיסוף בצהריים. חלקן לא נצרכו לבייביסטר כי היה מישהו מהמשפחה שיעשה את זה אבל הנקודה היא שהן בקושי ראו את הילדים. לחלקן זה התאים בלי בעיות, חלק אחר סבל מאד מהסידור הזה.

אחת הנקודות העיקריות מבחינתי זה הצפי לשנים שאחרי ההתמקצעות. כל המהנדסים שאני רואה סביבי עובדים המון שעות, גם מי שיש לו ותק משמעותי. נכון שאצל חלק זה מבחירה אבל בהרבה מקומות עבודה אין אופציה אחרת, גם אם יש עבודה מהבית או שבדרגים בכירים יותר הזמן גמיש, עדיין צריך להיות זמין מאד ולהקדיש המון המון שעות.

מקצועות אחרים שאני רואה מסביב, מאלה שפירטתי למעלה, אלה מקצועות מאד מתישים בשנים הראשונות שגם השכר ההתחלתי שלהם לא מנצנץ כמו בהייטק, אבל אחרי כמה שנות התמחות והתמקצעות, אפשר לעבוד בהיקף ובשעות שמתאימות לך, בלי זמינות מחוץ לשעות (גם קביעת תורים יכולה להיעשות בשעות שמתאימות לך) ובשכר גבוה מאד.

בסופו של דבר, מהנדס בן 40 צריך לעבוד משרה מלאה ולהיות זמין אם הוא בדרג בכיר. היציבות שלו במקום העבודה מוטלת בספק והקושי למצוא עבודה בגיל כזה מתחיל לעלות.

רופא (כשם קוד לכל אחד מהמקצועות שפירטתי) בן 40 יכול להרוויח מעולה ממשרה חלקית מאד שאותה הוא עושה מכל מקום שהוא בוחר, הוא בוחר מתי להיות זמין, והיציבות וההערכה לנסיון שלו רק עולים עם הגיל עד גיל די מבוגר.

בעיניי עבור כל אחד ברור שהבחירה העדיפה היא באופציה השניה, אבל בטח בשביל הורים שהרבה פעמים רוצים או צריכים גם גמישות וגם הכנסה טובה ויציבה

אני מתלבטת כמה כדאי להתחיל ללמוד כל מקצוע שהוא לא 100% מול אנשים. הבינה המלאכותית מתפתחת במהירות מטורפת ולא בטוח בכלל שעוד 4 שנים כשהיא תסיים את התואר עולם התעסוקה יראה אותו דבר, עוד 10 שנים הוא בטוח ישתנה...

זה לא ממש תשובה על מה ששאלת, סתם תהיה כללית על  כמה כדאי בכללי להשקיע בתואר היום...

למשרה חלקית יש חסרונות רבים.

עדיף לשים דגש על גמישות בשעות העבודה, עבודה מהבית וגמישות בנפח התפקיד.

משרה יכולה להיות מוגדרת 7 שעות עם נפח עבודה של יותר ממשרה מלאה,

ומשרה יכולה להיות מוגדרת 9 שעות עם נפח עבודה של 7 שעות שפויות.

משרה יכולה להיות 7 שעות+ נסיעות

ומשרה יכולה להיות מלאה ללא נסיעות כלל.

הדרך לקבל את המשרות השפויות והמתגמלות ממה שראיתי, זה להשקיע כמה שנים במשרות סטנדרטיות, להשקיע בפיתוח קריירה, להיות צעד לפני כולם.

הכוונה לחקור, להסתקרן, ללמוד עוד, להבין מהמומחים מה הם יודעים וממש לשאוב מהם ידע והתמקצעות. ליצור קשרים מקצועיים.

לראות איך קולגות ממחלקות אחרות מתסכלים,

לצבור שם טוב.

לשקף החוצה את העשיה ואת התועלת שמופקת מהעשיה (עוד נקודה שנשים ככלל חלשות בה מאוד)

בהתחלה כולם מתחילים כג'וניורים, אבל בהמשך כל אחד ומה שהוא מצליח להתקדם בו והידע הניסיון והיכולות שהוא מביא.

ואז אפשר לדרוש תנאים שהמעסיקים מסכימים להם כדי לקבל עובד טוב וחיוני.

היום למצוא מועמדים זה קל יחסית.

אבל לגייס עובד טוב, זה כבר קשה ממש ואני מכירה את זה מבפנים.

את הקושי הזה של המעסיקים כדאי לתפוס ולהבין מה מונע ממאות מועמדים להיות העובד המוצלח שהם מחפשים ולסגל את המיומנות הזו.

לדעתי דווקא לאמהות יש את הדרייב להוכיח מה הן שוות, כדי להצליח לקבל את מה שהן רוצות. זה גם עניין של אופי וגישה לחיים באופן כללי, וגם ניהול סדר עדיפויות. לדוגמה בחופשת לידה (במיוחד אם מאריכים) זו הזדמנות נהדרת ללמוד עוד על שוק התעסוקה, השינויים, לבדוק את נקודת המבט של המעסיק, לבדוק איפה זה פוגש את היכולות והדרישות שלי, לרכוש ידע באופן עצמאי ולהשתדרג לקראת התפקיד הבא.

אני חושבת שהרבה פעמים יותר ממה שהמשרה עצמה מגבילה, הגישה היא עצמה המגבילה.

למשל מי שרוצה לעבוד 7 שעות,

יכולה לרשום את זה על גבי הקורות חיים, לציין זאת כדרישת סף בראיון הטלפוני, לבוא בגישה של אני עובדת 7 שעות תתאימו את עצמכם אלי,

או לכוון לוויב של אני עובדת חרוצה ומשקיעה, מביאה ערך מוסף הרבה מעבר לשעון, אמנם אני יוצאת מוקדם אבל תראו שבהתנהלות נכונה של שני הצדדים זה יהיה בסדר, ובכל מקרה אם יש משהו דחוף אני זמינה גם בערב מהבית, ולתת הרגשה שיש על מי לסמוך.

יש מקצועות ותפקידים שהגישה השניה לגמרי יכולה לתפוס ולאפשר להינות משני העולמות.

עם החגיגי קצת מסתבכת.

או במכירות או בפינק ליידי

קצת אשכר וממש קצת הדרא

ולפעמים קמיליון

אשכר והדרא לא נופל ממנה באיכות בעיני

וגם להללו ואורה מטפחות יש דברים יפים במחירים יותר נגישים

קמיליון

הדרא

ולפעמים כל מיני מציאות

יש מעצבות זולות יותר. כמו למשל הלל, מור ותפארה, בנועם מטפחות

או שצריך להגיש את כל המסמכים מחדש?

(זוכרת שלקח זמן בהתחלה)

ובחזרה-

יש לי אפשרות לעבוד שליש משרה באופק חדש במוכש"ר תחת עמותה מסוימת, האם שם במידה וחוזרים למשרד החינוך אז הכל אותו דבר? מתייחסים לוותק ולהשתלמויות שנצברו במוכש"ר?

והאם עבודה במוכשר תשמור לי על הקביעןת שנצברה במתיא במשרד החינוך או שזה לא קשור? 

אז לכאורה פחות שווה לעבור ממשרד החינוך לעמותה?

(בעמותה מבחינת מיקום אולי כן אצליח לשלב שליש משרה שנה הבאה, מה שאין לי סיכוי במתיא בה יש לי קביעות)

זה לא קשור לנתונים שלך מול משרד החינוך.

תמיד משרד החינוך יותר שווה מעמותות. בעמותות, המקסימום זה השוואת תנאים למול מה שמגיע לך ממשרד החינוך.

אא"כ הם ממש צריכים אותך, אז אולי תצליחי להגיע לתנאי העסקה טובים יותר, אבל זה לא מה שקורה בשטח.

אבל הרבה אנשים עובדים בעמותה או עוברים ממשרד החינוך לעמותה, כי יש תנאים ספציפיים של נוחות, כמו מרחק למשל.

זו תשובה שקיבלתי מהAi...גם אני באותה התלבטות בדיוק , ולא ככ מוצאת עם מי להתייעץ אז שאלתי אותו😅

בעקרון הבנתי מפנסיונרית של משרד החינוך שבפרישה קיבלה סכום כסף גבוה על ימי מחלה שלע השתמשה בהם. אז כנראה שזה נמחק אם מתפטרים. חוץ מהקביעות . שוב, לא בטוחה

שיהיה בהצלחה והחלטות טובות

ויש גם עוד תנאי, אני חושבת שאת צריכה להשתמש בפחות מחצי/שליש מהזכאות שלךבכל השנים.

בקיצור, עדיף כבר להשתמש בזה ביום יום ולא לצבור..

אצלנו זה עושה את התסכול. חטיפים אין ואין תסכול. אם אני קונה לשבת או לטיול או יום הולדת, זה יום יומיים לפני או מחביאה

שלוקים ועוגות יש וסביב זה יש יותר תסכול והם גם מקבלים יותר

מבקשים משהו טעים/מתוק ולא תמיד אני מאפשרת (לא יודעים בדרך כלל בדיוק מה יש) לצורך העניין קוביות שוקולד מריר תמיד יש בשביל אפיה.

מתוסכלים שאני מרשה רק פעם בחודש ללכת למכולת.

מתבאסים שמגבילה את הכמות (נגיד לא יותר מ3 פרוסות עוגה בכניסת שבת.. )

לדעתי תנסי להבין מה גורם לקושי שלהם.

למשל 3 פרוסות עוגה בכניסת שבת זה בכלל לא קצת. יכול להיות שהם פשוט רעבים? אז לתת לפני זה משהו יותר משביע אולי, או לאפשר במקביל עוגה ופירות חתוכים או פשטידה או צלחת מרק...

מבקשים מתוק ואת לא מאפשרת, אז לומר ברור שאצלנו אפשר נשנוש רק בין 16 ל17. בשאר הזמן מי שרעב מוזמן לקחת פרי או פריכיות למשל.

כלומר, אני לא חושבת שהתסכול הוא באמת בגלל כמות המתוק הכללית, אלא כי באותה הזדמנות הם רעבים למשל.

וגם, כשבאופן כללי יש ממתקים, הם לא מבינים למה עכשיו את לא מרשה. אז עדיף שיהיה כלל ברור מתי כן.

פעם בחודש ממתק במכולת זה ממש לא רק. גם לגבי זה, יכול להיות שאם זה ביום מסוים שהם יודעים מתי יקרה, זה יהיה להם קל יותר. מאשר לחשוב כל יום שאולי היום זה היום הנחשק ולהתאכזב כשהבקשה שלהם לא מתמלאת.

אם להגביל אז בלא לקנות או להכין כמות קטנה.

ממה שאני זוכרת בתור ילדה כל דבר שאמרו לנו כמה אפשר לאכול אז זה מה שאכלנו אפילו אם זה היה ממש הרבה.

לצורך העניין יכול להיות ש- 3 פרוסות עוגה זה די הרבה להם אבל אם זה מה שאת מרשה זה מה שהם יאכלו.

ואח"כ עוד ירגישו שרצו עוד ולא הרשו להם.

אולי לפתוח פס עוגה בכניסת שבת ולהגיד שאת הפס השני שומרים למחר בבוקר?

או להגיד אפשר לאכול אבל תשימו לב שנשאר לשאר הילדים?

פעם באף פעם אני מכינה עוגיות

ביום יום הממתק שלהם זה לחם עם שוקולד לגן, שמקבלים רק בחלק מהשבוע.

פעם בכמה שבועות נוסעים לסבתות והן כבר מפציצות אותם בממתקים.

בשבת מקבלים ממתק שבת בערב בהדלקת נרות ואוכלים קורנפלקס מיוחד בבוקר שבת (במשך השבוע זה הצהוב הרגיל), ובקידוש בשבת לרוב יש עוגה או חטיף כלשהו.

חוץ מזה הם מקבלים מהגן ממתק בקבלת שבת בשישי.

מעדנים אנחנו לרוב לא קונים, הם אוכלים פעם בכמה חודשים אצל סבתא או שאנחנו קונים פעם בכמה חודשים לקידוש.

שלוקים קטיבים וכאלה גם כן בקידוש בשבת או אם יש אירוע מיוחד, אבל אז זה במקום משהו אחר.

מדי פעם אני מכינה פנקייקים ולפעמים שמה בבלילה שוקולד ציפס. ולימי הולדת יש עוגה בחושה.

ביסקוויטים אני נותנת די בחופשיות בנסיעות וכאלה.

בתחושה שלי הם מקבלים המון מתוק, ממש יותר מדי. תכלס כשכותבת כאן זה נשמע לי סביר, אבל בגלל שהם כאלה מכורים ותמיד מבקשים אז זה מרגיש לי שיש יותר. 

יש עוגיות שאני אופה, ארטיקים וגלידה ביתיים והרבה פירות.
 

אני חושבת שזה כמו כל גבול - כשיש פתח, מנסים לעבור אותו.

אני רואה את זה הרבה עם המסכים - אצלי בכו כל יום שהם רוצים, ברגע שהוצאתי מהבית את המסך הגדול, אין על להתלונן בכלל והרבה פחות בכי בנושא.
 

תשקלי אולי לא להחזיק בבית בכלל ולקנות כשצריך (נגיד רק לשבת אבל לא מגירת חטיפים)

מה שיש לתת במועדים ממש קבועים.

ויכול להיות שפשוט יהיה תסכול בנושא, הרף של הרצון למתוק אצל ילדים הוא בלתי נגמר, וככל שאוכלים יותר מתוק רוצים יותר🤷🏼‍♀️

שוקולד- בארון גבוה. רק לשימוש של אפייה (יש לי מריר רגיל)

פופייסים- בימים החמים מרשה די חופשי..

ביסקויטים- די חופשי

עוגות- אך ורק בשבת. או אם יש קצת שאריות אז גם במשך השבוע.

אין לי בכלל חטיפים או עוגיות. ואם כן- אז זה רק כ"ממתק שבת" שמקבלים בערב שבת אחרי הדלקת נרות.

עוגיות קנויות- רק כשאורחים באים. זה ממש לא נגיש לילדים ובעיקר הם לא יודעים שזה קיים (במקפיא/בארון סגור ולא נגיש)

לחם עם שוקולד- רק ביום שישי/ראש חודש/יומולדת/יום טיול. ואז כל הילדים מקבלים..

יש שפע של פירות..... אם ילד רוצה לנשנש הוא מוזמן לקחת מכל הסוגים והמינים. לפעמים כשהם רעבים ואין אוכל זמין מיידי אני אוציא בייגלה/קרקרים.

לא יודעת אם עזרתי לך..

עוגיות קנויות/ ביסקוויטים יש בבית חופשי, כל יום לוקחים לגן.

יכולים לאכול גם אחה"צ אבל בתכלס הם לא רוצים.

שלוקים יש כל היום כל היום.

יש קורנפלקס עם חלב, לפעמים אוכלים בבוקר לפני שיוצאים לגן, לפעמים אחה"צ.

משתדלת לחתוך להם פירות, לא תמיד זוכרים לקנות.

ממתקים אין בבית בכלל בכלל.

לפעמים לפעמים קונים לשבת.

אם הילדים הולכים איתי לקניות אני מרשה להם לבחור ממתק אחד מה שהם רוצים (קורה פעם במיליון...).

בעלי לא מרשה רק אם זה לקראת שבת.

יש לנו ליד הבית קיוסק כזה שמוכרים בו ברד שהם מאוד אוהבים,

בהתחלה כל יום ביקשו לקנות ברד ואמרתי להם שברד קונים רק ביום מיוחד, למשל יומולדת או ראש חודש וקיבלו את זה.

הרבה פעמים הם חוזרים רעבים מהמסגרות אז או שמצטרפים אלי לארוחת צהריים מבושלת שאני אוכלת בבית בארבע.

או שאני מקדימה להם את הארוחת ערב לשעה חמש.

מה שמקבלים במסגרות כמובן אוכלים,  ביום שישי הם שומרים מה שהם מקבלים לכניסת שבת

בשבת כשנמצאים בבית יש עוגה בסוף הארוחה לפעמים, לא כל ארוחה, ואז אני מרשה שתי חתיכות והם בסדר עם זה

פעם בשבוע בערך כשחוזרים הביתה קרטיב או שלוק (האמצעי קצת יותר מבקש ומתבאס שאני לא מביאה עוד פעמים)

בבוקר לפני שיוצאים אוכלים מאפינס שיבולת שועל,  זה לא ממתק מבחינתי אבל זה מפנק אותם

חוץ מזה אין משהו ברגיל, לפעמים מכינים עוגיות באמצע השבןע לשבת ואז אני נותנת גם עוגיה

יש לנו האמת מלא חטיפים שמצטברים כשהם מביאים מימי הולדת או משלוחי מנות, אבל לא נראה לי שהם בכלל זוכרים את קיומם כי זו ממש לא אופציה אצלנו 

בבוקר אוכלים ופלים/ עוגיות/ ביסקוויטים.

בערב כולם אוכלים עוגה. לפעמים במקום עוגה יש אבטיח/ עוגיות/ גלידה).

במשך היום אני מרשה ממתק אחד. בדרך כלל אוכלים אחרי ארוחת צהריים.

אנחנו קונים שוקולדים, חטיפים קטנים, שלוקים, לפעמים מסטיקים. ולפעמים יש גם דברים שהילדים קיבלו בכל מיני מקומות.

בקיץ מידי פעם קונים ארטיקים שווים (הם לא מסתפקים בארטיק קרח), אבל שומרים לזמנים מיוחדים.

בשבתות הם מקבלים ממתקים בתפילות ילדים, תהילים וכד'.

כמו ציטוס במבה וכאלה

לרוב אני מרשה אחד קטן ביום.

לא תמיד עולה דרישה.

כשיש חטיפים גדולים הם לא רגועים ורוצים כל הזמן.

אז אני נמנעת מלקנות.

בגדול אני לא בעד למנוע מהם לחלוטין. גדלתי בבית שמנעו מאיתנו וזה יצר לי אישיו סביב זה שעד עצם היום הזה משפיע עלי מאד.

היו תקופות אחרי שהפכתי עצמאית בקניות שלי שהייתי קונה ממתקים וחטיפים כמו מטורפת.

בכמויות. שיהיה לי.

אז לא רוצה שיגדלו ככה.

לגבי עוגה בשבת לא מגבילה אותם כל עוד זה אחרי אוכל.

עוגיות ובסקוויטים אני מסכימה אבל לא להיסחף. יש לי ילד שלא יודע לעצור ואז הוא מגיע לבחילה אז אני מזכירה לו.

הגדול בן 9 הקטן בן 4.5

אם הם קטנים דיי חופשי.

גדולים אני מסכימה אחד גדול ביום.

ארטיקים כנל. אחד ביום.

קרח.

ארטיקים מיוחדים במידה ויש זה בדכ לשבת.

מבחינתי ביסקוויטים, שלוקים, קןרנפלקס וכו זה ממתקים

אז קורנפלקבס יש בבית אבל אוכלים ממנו לעיתים רחוקות. לפעמים אם אין משהו אחר לוקחים בבוקר לגן

באמצע שבוע יש עוגיות ביתיות  (בריאות) די חופשי ואוכלים גם במבה אם רוצים

יש פירות רוב הזמן

בשבת יש הרבה עוגות, מעדנים, קצת ממתקים וכמה סוגי חטיפים (אבל מרשים רק אחד)

וכמובן יש גם את מה שמקבלים במסגרות ובבית כנסת

מקבלים ממתק או עוגיה בהדלקת נרות, במנות אחרונות ובקידוש וזהו. יוצא 5 בערך במהלך השבת, כולל פרוסות עוגה.

בראש חודש מקבלים כריך עם שוקולד

אחר הצהריים מקבלים פירות. מידי פעם גם ביסקוויט או חופן בייגלה. בקיץ לפעמים פופייס מיד בחזרה מהגן

הם יודעים מצויין מתי מותר ולכן אין תסכול. ממתקים שמקבלים במהלך השבוע שומרים בקופסה שלהם שממנה הם בוחרים בשבת.

קוראת את הכל ונחשוב מה מתאים לנו..

זה תמיד נגמר בעוגמת נפש..

השפע והמבחר ממש מאתגרים ומתישים את הנפש

מבינה אותם

אם הולכים זה רק אחרי שהחלטנו מראש מה קונים

..

משתדלת לדבר איתם על כל זה המון

שהמכולה מבלבלת

המפעלים רוצים שיקנו מהם כמה שיותר אז הם שמים הרבה פרסומות, הרבה צורות, הרבה חומרים מזיקים כדי למכר אותנו...

פעם הבת שלי הכינה דף עם מה הויטמינים של כל פרי וירק נותנים לנו, זה עזר לאיזה תקופה...

משתדלים להסביר הרבה שהחומרים המזיקים מקשים על הגוף ומפריעים לו לעבוד טוב. .

פעם הם שמעו מישהו מסביר על החשיבות לארוחה מאוזנת- שכל ארוחה תכיל פחמימות, חלבונים וויטמינים- ירקות, הוא הסביר טוב וזה עוזר להם להבין את החשיבות של תזונה...

הם גם שומעים הרבה מסע אל גוף האדם שהוא מסביר הרבה על גוף האדם ואיך האוכל משפיע על הגוף...

כמו לנו גם אצלם עוזר להבין את המשמעות וסיבת הדברים

..

והאמת הכי טוב שפשוט אין....