בת שמספיק גדולה ללמוד הנדסת חשמל,

את לא אמורה לשלוח אותה,

היא אמורה לבחור ולהחליט,

את יכולה להמליץ ולייעץ (אם היא מוכנה לשמוע).

יודעת שזה לא מה ששאלת, אבל הרגשתי צורך להגיד.

למצוא את עצמי בעולם התעסוקה, גם ברמה האישית וגם כאמא, אני חייבת לומר שאני ממש מאמינה בהסללה של כל הילדים אבל במיוחד בנות למקצועות גמישים ועצמאיים.

מקצועות ההנדסה דורשים המון השקעה כשכירה, קשה למצוא משרה חלקית, אין צפי להקלה בעומס במקביל לעליה בשכר.  

מקצועות שבהם אפשר להיות עצמאי בהתאם לרמת העומס שרוצים ולהרוויח סכום לא רע -

רפואה, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, ראיית חשבון, כלכלה, עריכת דין.. 

אצלו זה דווקא הפוך - לא מסוגל להיות שכיר

זה עזר לו מאוד האמת למצות את פוטנציאל ההשתכרות והוא מוציא החוצה את היתרונות שלו בעבודה בצורה יוצאת דופן בעיניי. ב"ה

לבעלי זה אפילו לא אופציה, הוא צריך שמישהו ימסגר אותו אחרת הוא הולך לאיבוד.

שאפשר לעשות "הסבה" לתחומים אחרים שבהם השכר מזנק ונדרשת רמת מומחיות מסויימת

כמו:

ניהול מוצר

ניהול לקוח

עיצוב

ניהול מכירות

אפילו ניהול HR בהייטק אחרי השלמת לימודים מסויימים.

ושם קוצרים את הפירות.

אני חושבת שכן חשוב לעבוד במעבדה/ פס ייצור/ הבסיס של שרשרת המזון במקצוע

לרכוש ניסיון אמיתי בעולם התעסוקה,

לפעמים גם צריך תואר שני במנהל עסקים וכד' ששם נותנים כלים משלימים,

אפילו לא הייתי מגדירה את זה הסבה, כמו שזה בעצם תחומי תעסוקה שונים במהותם תחת אותה מטריית לימודים.

עבדתי עם לא מעט אמהות בעולמות השיווק והמכירה, מנהלות מוצר, מנהלות פרוייקטים וכד'

שבאות מעולמות ההנדסה, מוכשרות, מרוויחות יפה מאוד, צעירות, אמהות לקטנטנים.

כן נדרשת זמינות ואחריות, ולפעמים יש מגבלת שעות הפוכות מול לקוחות במזרח ובארה"ב, אבל לקוחות באירופה זה אחלה.

בהחלט אפשר לעבוד בצורה שפויה מאוד בשכר מכבד.

יכול להיות שההתקדמות תהיה יותר איטית בשנים מסויימות וזה בסדר גמור להוריד הילוך בהתאם לרצון באותם שנים זה לא תוקע את הקריירה.

אגב אצלנו הנדסת חומרה קלאסית בהחלט יכולה להתאים למי שמחפשת עבודה רגועה.

כן זה הייטק ויש נהלים ותרבות ארגונית של הייטק, והמשרות מוגדרות כמשרה מלאה, אבל יש תפקידים שמצליחים לשלב בין כל העולמות.

היא מעוניינת בפיתוח עצמו.

אני חוששת שזה חיים כמעט בלתי אפשריים חוץ מהשכר הנחמד

זה לא שלא תהיה לה שום אפשרות אחרת.

אגב יש לא מעט אמהות שבוחרות בעבודה אינטנסיבית במקביל לגידול ילדים.

זו בחירה לגיטימית, תלוי איזה סגנון חיים היא רוצה שיהיה לה.

כסטודנטית להנדסת חשמל כשהיא תצא לדייטים, זה לא שאפשר שלא לדבר על זה.

כאמא, אני חושבת שכדאי דרך שאלות ולא דרך אמירות לוודא שהיא חושבת על העתיד ומודעת לאפשרויות ולהשלכות השונות,

אם היא מדברת על העתיד בראיה מפוקחת, אז מעולה, ושיהיה לה הכי בהצלחה!

אמנם לא מתחום החומרה אז אולי זה שונה אצלכם, אבל בתחום שלי עבדתי בכמה מקומות עם אופי שונה אחד מהשני, ועדיין יש כמה דברים בסיסיים שמשותפים לכולם.

המעבר ממהנדס למשרות האחרות שתיארת הוא לא קל כל כך ובטח לא בשוק של היום, גם לאנשים עם הרבה נסיון. היציבות היא לא גדולה, לא בקורפורייטס ולא בסטרטאפים. בממשלתי כן, אבל השכר שם נמוך יותר והדרישות מקובעות יותר (קשה לקבל עבודה מהבית למשל, השעות נספרות עם שעון וכו)

אמהות סביבי (גם במקומות העבודה וגם בקבוצות שאני חברה בהן) בעולמות האלה נדרשו להרבה מאד ויתורים בבית, ברמה של כאלה שהיו להן בייביסיטר לפיזור הילדים בבוקר ואחת לאיסוף בצהריים. חלקן לא נצרכו לבייביסטר כי היה מישהו מהמשפחה שיעשה את זה אבל הנקודה היא שהן בקושי ראו את הילדים. לחלקן זה התאים בלי בעיות, חלק אחר סבל מאד מהסידור הזה.

אחת הנקודות העיקריות מבחינתי זה הצפי לשנים שאחרי ההתמקצעות. כל המהנדסים שאני רואה סביבי עובדים המון שעות, גם מי שיש לו ותק משמעותי. נכון שאצל חלק זה מבחירה אבל בהרבה מקומות עבודה אין אופציה אחרת, גם אם יש עבודה מהבית או שבדרגים בכירים יותר הזמן גמיש, עדיין צריך להיות זמין מאד ולהקדיש המון המון שעות.

מקצועות אחרים שאני רואה מסביב, מאלה שפירטתי למעלה, אלה מקצועות מאד מתישים בשנים הראשונות שגם השכר ההתחלתי שלהם לא מנצנץ כמו בהייטק, אבל אחרי כמה שנות התמחות והתמקצעות, אפשר לעבוד בהיקף ובשעות שמתאימות לך, בלי זמינות מחוץ לשעות (גם קביעת תורים יכולה להיעשות בשעות שמתאימות לך) ובשכר גבוה מאד.

בסופו של דבר, מהנדס בן 40 צריך לעבוד משרה מלאה ולהיות זמין אם הוא בדרג בכיר. היציבות שלו במקום העבודה מוטלת בספק והקושי למצוא עבודה בגיל כזה מתחיל לעלות.

רופא (כשם קוד לכל אחד מהמקצועות שפירטתי) בן 40 יכול להרוויח מעולה ממשרה חלקית מאד שאותה הוא עושה מכל מקום שהוא בוחר, הוא בוחר מתי להיות זמין, והיציבות וההערכה לנסיון שלו רק עולים עם הגיל עד גיל די מבוגר.

בעיניי עבור כל אחד ברור שהבחירה העדיפה היא באופציה השניה, אבל בטח בשביל הורים שהרבה פעמים רוצים או צריכים גם גמישות וגם הכנסה טובה ויציבה

ונשמע שבאמת עשית בדיקת עומק.

אבל אם להיכנס לפרטים, אני חושבת שמה שאת מכירה מקרוב נשמע לך קשה יותר,

לעומת מה שאת מכירה מרחוק שנשמע קל יותר.

אני לא חושבת שזה ככה.

יש גם וגם בהכל, ושום דבר לא פשוט, והכל עביר.

בסוף זה תלוי בפרטים ובהזדמנויות ופחות בכל השוק.

אני למשל בכל השנים שעבדתי בהייטק (לא בתפקיד טכנולוגי)

מעולם לא נתקלתי באמהות צעירות מהנדסות בתחום החומרה שהיו צריכות בייביביטר גם בבוקר וגם בצהריים. בתפקידים הקלאסיים עבדו 8:00-16:0 כזה.

ועבדתי עם נשים מוכשרות מאוד שקיבלו קידומים והעלאות שכר יפות.

בתפקידים האחרים שיש יותר גמישות אבל גם יותר אחריות

היו כאלה שיצאו ב15:00 קבוע וממש עפו עליהן!

(אני חשופה לנתוני נוכחות ושכר באופן גורף אז זה לא מפרשנות או השערות) החיסרון שצריך להיות זמין מחוץ למשרד במקרה הצורך.

לגבי מנהלות מוצר, מנהלות פרוייקטים וכד' אני באמת לא יודעת מה המסלול שעשו כדי להגיע לזה, רק יודעת שיש להם תואר בהנדסה והן צעירות.

לגבי חוסר יציבות, זה נכון. באמת זה תחומים שקל לחתוך בהם תקנים.

למה ללכת ללמוד הנדסה ולא רפואה או משפטים או כלכלה,

מניחה שיש לזה חסרונות, אבל מי שיש לה נטיית לב חזקה דווקא לזה, שם היא תצליח יותר.

אני מכירה את זה רק מנשים שבקושי ראו בית. על עצמי אני יכולה לומר שלא היתה לי בייביסיטר לפיזורים ואיסופים ולא יכלתי לעבוד יותר מ6 שעות ביום (הגנים נפתחים ב7 וחצי ונסגרים ב16 וחצי, יש ביניהם מרחק נסיעה וצריך גם לנסוע לעבודה שעה וחצי מינימום בהלוך שעה מינימום בחזור), אז זה היה הרבה מעבר ללבוא ב8 ולא ב15 אלא יותר כמו לבוא בין 9 ל10 ולצאת ב14. אין לי מושג איך עשו את זה הנשים אצלכן.

אני חושבת שכמו שכתבת הכל קשה אין דבר כזה עבודה קלה. אני פשוט מכירה אישית מהסביבה הקרובה (משפחה קרובה חברות טובות) אנשים ממספר מקצועות שרשמתי ואני רואה שבמקצועות האלה השנים הקשות הן הראשונות, והן קשות, אבל אחכ יש ממש הקלה והעסק די רץ. לעומת כל המהנדסים בסביבה שלי כולל אותי, שישר מקבלים שכר יפה אבל קשה עד בלתי אפשרי להוריד את הרגל מהגז אם רוצים להישאר רלוונטיים.

אישית אני מעדיפה לתת מאמצים בהתחלה ואחכ להיות בנחת, אבל אני גם לא קרייריסטית באופי שלי אז זה בטח משפיע

זה כן אפשרי, אבל צריך להיות מעולה ולעשות שיווק טוב כדי למשוך לקוחות כעצמאי.

גם צריך להתאים את שעות העבודה לפעמים ולפתוח גם אחהצ.

בכל מקרה אין לי ניסיון עם המקצועות האלה, אבל נקודה חשובה בעיני זה שבמקצועות ההנדסה המשכורת גבוהה מההתחלה, ומי שחי באופן מחושב וחוסך ומשקיע חלק משמעותי מהמשכורת כבר בגילאי ה20 המוקדמות, יצבור פער גדול על מי ש10 שנים לפחות ירוויח משכורת שאי אפשר לחסוך ממנה ורק אז יתחיל להרוויח ולחסוך (אפקט ריבית דריבית).

אני לא חושבת שכל החיים זה רק ריבית דריבית וכמה כסף מספרית נצליח לחסוך. בסופו של דבר לדעת שאת צריכה להשקיע בהתחלה כמה שנים קשות ואחכ קל יותר, לי אישית נראה הרבה יותר קל מאשר להצטרך לעבוד קשה כל החיים רק כי ככה במשך כמה שנים מוקדמות היה אפשר לחסוך כמה אלפים יותר. גם לשמירה של האנרגיה שלנו יש משמעות

אני מתלבטת כמה כדאי להתחיל ללמוד כל מקצוע שהוא לא 100% מול אנשים. הבינה המלאכותית מתפתחת במהירות מטורפת ולא בטוח בכלל שעוד 4 שנים כשהיא תסיים את התואר עולם התעסוקה יראה אותו דבר, עוד 10 שנים הוא בטוח ישתנה...

זה לא ממש תשובה על מה ששאלת, סתם תהיה כללית על  כמה כדאי בכללי להשקיע בתואר היום...

למשרה חלקית יש חסרונות רבים.

עדיף לשים דגש על גמישות בשעות העבודה, עבודה מהבית וגמישות בנפח התפקיד.

משרה יכולה להיות מוגדרת 7 שעות עם נפח עבודה של יותר ממשרה מלאה,

ומשרה יכולה להיות מוגדרת 9 שעות עם נפח עבודה של 7 שעות שפויות.

משרה יכולה להיות 7 שעות+ נסיעות

ומשרה יכולה להיות מלאה ללא נסיעות כלל.

הדרך לקבל את המשרות השפויות והמתגמלות ממה שראיתי, זה להשקיע כמה שנים במשרות סטנדרטיות, להשקיע בפיתוח קריירה, להיות צעד לפני כולם.

הכוונה לחקור, להסתקרן, ללמוד עוד, להבין מהמומחים מה הם יודעים וממש לשאוב מהם ידע והתמקצעות. ליצור קשרים מקצועיים.

לראות איך קולגות ממחלקות אחרות מתסכלים,

לצבור שם טוב.

לשקף החוצה את העשיה ואת התועלת שמופקת מהעשיה (עוד נקודה שנשים ככלל חלשות בה מאוד)

בהתחלה כולם מתחילים כג'וניורים, אבל בהמשך כל אחד ומה שהוא מצליח להתקדם בו והידע הניסיון והיכולות שהוא מביא.

ואז אפשר לדרוש תנאים שהמעסיקים מסכימים להם כדי לקבל עובד טוב וחיוני.

היום למצוא מועמדים זה קל יחסית.

אבל לגייס עובד טוב, זה כבר קשה ממש ואני מכירה את זה מבפנים.

את הקושי הזה של המעסיקים כדאי לתפוס ולהבין מה מונע ממאות מועמדים להיות העובד המוצלח שהם מחפשים ולסגל את המיומנות הזו.

לדעתי דווקא לאמהות יש את הדרייב להוכיח מה הן שוות, כדי להצליח לקבל את מה שהן רוצות. זה גם עניין של אופי וגישה לחיים באופן כללי, וגם ניהול סדר עדיפויות. לדוגמה בחופשת לידה (במיוחד אם מאריכים) זו הזדמנות נהדרת ללמוד עוד על שוק התעסוקה, השינויים, לבדוק את נקודת המבט של המעסיק, לבדוק איפה זה פוגש את היכולות והדרישות שלי, לרכוש ידע באופן עצמאי ולהשתדרג לקראת התפקיד הבא.

אני חושבת שהרבה פעמים יותר ממה שהמשרה עצמה מגבילה, הגישה היא עצמה המגבילה.

למשל מי שרוצה לעבוד 7 שעות,

יכולה לרשום את זה על גבי הקורות חיים, לציין זאת כדרישת סף בראיון הטלפוני, לבוא בגישה של אני עובדת 7 שעות תתאימו את עצמכם אלי,

או לכוון לוויב של אני עובדת חרוצה ומשקיעה, מביאה ערך מוסף הרבה מעבר לשעון, אמנם אני יוצאת מוקדם אבל תראו שבהתנהלות נכונה של שני הצדדים זה יהיה בסדר, ובכל מקרה אם יש משהו דחוף אני זמינה גם בערב מהבית, ולתת הרגשה שיש על מי לסמוך.

יש מקצועות ותפקידים שהגישה השניה לגמרי יכולה לתפוס ולאפשר להינות משני העולמות.

רוב מי שלמד איתי לא למד לתוארים מתקדמים.

לגבי האופציות ממה שאני יודעת רוב המשרות הם משרה מלאה לגבי כמה דורשים מעבר לזה זה תלוי במקום עבודה עצמו. אם קריטי לה לעבוד פחות ממשרה מלאה היא יכולה לעבוד במשרה ציבורית ואז עובדי מדינה עם ילדים עובדים רק 8 שעות (כמובן שהשכר נמוך יותר אבל עדיין יותר גבוה ממקצועות שמוגדרים מתאימים לאמהות). לא מכירה חצי משרה. אם היא בכיוון יותר של עבודה מול מחשב ולא פיזית בידיים אז יש משרות היברידיות שמאפשרות לעבוד מהבית.

במיוחד בתעשייה בטחונית, אבל ממש לא רק.

בעיני זה פספוס גדול (לא רק בהנדסה)

להתקבע על ההגדרה הזו.

הרבה פעמים אחרי שיש ניסיון אפשר לקבל גמישות דומה בלי לוותר מראש על השכר.

אצלנו בתחום אחר, גייסנו למשרה מלאה, סגרנו עם עובדת על 8 שעות וזמינות מהבית במקרים דחופים,

בפועל היא עושה 7 שעות+ השלמות מהבית *רק אם צריך* ככל שהיא צוברת וותק לא צריך השלמות, אולי רבע שעה אחת לשבוע.

מי שהגישה קו"ח מראש עם דרישה ל7 שעות, נפסלה מיד כי המשרה הוגדרה משרה מלאה.

חוץ מזה שמשרה חלקית בהגדרה היא עם קיזוז מובנה בשכר.

גמישות היא ללא קיזוז בשכר לרוב, ומתאפשרת אחרי שמכירים את העובדת מספיק טוב ולא רוצים לוותר עליה.

בעיני זאת פשוט טעות לגשת מראש למשרה חלקית אם השאיפה היא ל7-8 שעות במקום משרה מלאה שהיא 8.5 שעות+חצי שעת הפסקה כפי שמקובל.

חצי משרה זה סיפור אחר.

צריך להבין איך עולם התעסוקה מתנהג ולא להתקבע על הגדרות.

את אומרת שסגרתם על איקס שעות ובפועל את יודעת שהיא עושה פחות וזה סבבה לך.

בהגדרה אתם עובדים לפי תפוקה ולא לפי שעות? או שכמדיניות מעלימים עין כל עוד העובד רציני?

פשוט אני כעובדת מראש לא אגש למקומות שאני יודעת שלא יכולה לתת את כל השעות, אלא אם מראש זה מקום שאני מכירה ונאמר לי בפירוש שגמישים ולא מקפידים. אז תוהה אם זה טעות ויותר הגיוני לגשת למשרה מלאה ולעשות פחות. בסופו של דבר ביקשתם משרה מלאה, התגמשתם איתה ל8 שעות ובפועל היא עושה 7. זה פער של שעה או שעתיים מהדרישות שלכם, תלוי איך סופרים, וזה מגיע לחצי יום/יום שלם בשבוע. כלומר ממשרה שפורסמה למשרה מלאה יש לכם עובדת ב80 אחוז. אם זה ככה למה לא מראש לפרסם ל80 אחוז או לאפשר למי שמבקשת 7 שעות?

לא שואלת בביקורת, פשוט באמת מפתיע אותי שכמנהלת את רואה את זה ככה, כי כעובדת לא הייתי מעלה בדעתי לעשות דבר כזה

וכן בדיוק בגלל מה שאת כותבת, כתבתי איך זה נראה מהצד המגייס.

אז התשובה מתחלקת ל2:

בשלב הגיוס היא ביקשה לעבוד 8 שעות בשכר שהיה בטווח המוצע למשרה.

ביקשתי ממנהלת הגיוס לתת לזה צאנס.

במהלך הגיוס הבנתי שהיא מועמדת רצינית שתתן לי תפוקה יותר מעובדת שתגיע 9 שעות למשרד ותמרח.

מבחינת ההנהלה הרשמית, הם הסכימו ל8 שעות (אמרו לי זה כאב ראש שלך- לא מתערבים לך)

אבל בתנאי של נרמול השכר לעומת 9 שעות.

כלומר לקחתי את השכר שהיא ביקשה, חילקתי ב8 והכפלתי ב9.

יצא שציפיות השכר שלה היו קצת יותר מהרף שתכננו והיה צריך לדון על זה.

אבל מבחינת שלב הגיוס היא הייתה אחרי ראיון הנהלה (ומעט מועמדים עוברים את השלב הזה בד"כ)

לחצתי לקבל אותה כי מבחינתי היא עובדת טובה ב8 שעות, לא בעיה שלי השכר שלה. (לא משפיע עלי הנרמול שהם עשו, זה לא יורד לי מתקציב המחלקה)

ההנהלה הסכימה כי היא אמנם מעט יקרה לפי החישוב שלהם אבל המלצתי לסגור איתה אז השתכנעו.

לא אכפת להם ה8 שעות כי זה בעיה שלי.

ככה סגרנו איתה.

מבחינת גמישות של השלמת שעות מהבית, זה נוהל מקובל לכולם. גם גמישות מהבית ימים שלמים אם צריך (רשמית עובדים יום אחד מהבית)

החלק השני זה עניין ה7 שעות.

בהתחלה ראיתי שהיא לא עושה את כל השעות וכן הערתי לה כי חשוב לי הנראות ולשמור על גבולות. אנחנו לא קייטנה.

במקביל בחנתי את הרצינות שלה במשימות כי מבחינתי, עם משמעת ושעות אפשר להגיע לעמק השווה.

אם עובד לא רציני עם משימות ואחריות הוא לא עובד לשימור בכל מקרה.

בנוסף עוד הייתי צריכה להתרשם מהמקצועיות.

ככל שהיא הציגה יותר אחריות, שחררתי עם השעות, ככל שהיא יותר הקטינה ראש דרשתי שעות ועקבתי ואיממתי אותה מול השעות ולא ויתרתי על עשר דקות.

נגיד היא הייתה צריכה לעקוב אחרי איזה משהו והרגשתי שהיא לא "על זה"

אז שאלתי אותה איך היא פספסה, אז היא אמרה שנשלח לה אחרי שסיימה לעבוד.

אז אמרתי לה את השעה שהיא הגיעה באותו יום ושאלתי אם עברו 8 שעות מאז שהיא הגיעה ועד שנשלח אליה המייל.

לא היה לה מה לענות.

בד"כ אני ממש לא כזאת, אבל עובד שרוצה גמישות שיראה רצינות. אם אני צריכה לעבוד במקומו כי הוא חתך מוקדם, שם הוא אוכל אותה.

מבחינתי זה היה נושא שהיא חייבת לטפל גם אם הגיע אליה אחרי שעות העבודה (משהו מאוד נקודתי שהיה ברור לכל שהוא חשוב , נדיר ברמת קורה אחת לחודשיים אולי)

היא הייתה בשוק, אבל הבינה שאי אפשר לסבן אותי.

מאז זה לא קרה יותר והיא מוכיחה גם מקצועיות וגם אחריות. זה לא תמיד בא ביחד.

עובד מקצועי זה עובד לשימור.

עובד אחראי זה עובד שלא צריך לספור לו שעות כי מה אכפת לי מתי ואיפה, העיקר שיקרה.

המקצועיות בסוף משרתת גם אותה כי זה מה שמאפשר לעמוד במשימות בפחות זמן.

נקודת המבחן הייתה בשאגת הארי כי כולם עבדו מהבית, עם ילדים, בלאגן.

נדיר שעובד באמת הצליח למלא את כל התפוקה, אבל ידעו לתעדף משימות ולטפל במה שחשוב.

היו לי בעבר עובדים שבעת שיבוש שגרה הפילו חופשי משימות, ולא רק שנפל עלי בסוף, נפל ברעש גדול כי זה היה כבר אחרי אסקלציה.

וגם לי יש טילים וילדים (ובנוסף גם בעל במילואים) ומשימות משלי. ממש לא חסר לי לטפל באירועים שנגרמו בגלל חוסר אחריות שלהם.

זה הרבה יותר גרוע מעובד ש"משלים מהבית" בלי באמת להשלים אם אין באמת מה, אני לא מחפשת משימות מתחת לאדמה.

מבחינת דיווח נוכחות, כולם יודעים שכולם עוקצים וכולם מעלימים עין. זה לא האישיו.

יש מנהלים שהעובדים שלהם מדווחים קבוע 9-18 ושלום על ישראל.

מה שכן, כשעובד מגזים,

אני רואה יותר מדי דיווחים על עבודה מהבית שלא באמת (מנהלים יודעים מתי עובד באמת עובד ומתי הוא רק "מגיב" ולא יוזם ומתי גם זה לא..) וזה כבר הופך לתופעה מוגזמת,

אז אני אומרת לעובד, האם באמת עבדת את כל השעות מהבית?

אם כן, אין לי בעיה, פשוט ההתקדמות נמדדת בהתאם לזה, אז אם הספקת x משימות ב5 ימים, אז זה הקצב שלך

אבל אם יום אחד לא עבדת אז x משימות ל4 ימים זה קצב טוב.

אני אומרת לו רק שיעדכן אותי מה לדווח להנהלה (אם הוא עבד איטי או לקח חופש)

עכשיו ברור שזה לא מדידה ודיווח שבועי, אבל זה הרעיון ככה זה מחזיר למסלול (בסוף כשאתה עושה את כל השעות מהמשרד גם אם אתה לא מספיק רציני באותה תקופה ההספק שלך עולה ואין סיבה למעסיק לוותר על זה)

וגם וותק הוא פקטור כמה אפשר לסמוך על העובד, וגם כמה שווה להתגמש איתו אם הוא מספיק מקצועי (בדיוק כמו ששווה לתת לו העלאת שכר)

לגבי למה לא מראש לפתוח את המשרה ל7 שעות- כי אין לי סיבה מראש לוותר על תקן של משרה מלאה בלי לדעת מה אני מקבלת.

בסוף יש לי מספר תקנים, וזה אחוזים מצטברים. וגם מי מבטיח לי שעובד של 7 שעות לא ירד ל6 ול5? עדיף לי ללכת על הצד הבטוח ולחתום על יותר, ואז לראות מה קורה בשטח ובעת הצורך יש לי "מקל" להשתמש בו.

גם עכשיו זה לא ש"הסכמתי" ל7 שעות,

פשוט השעות לא מעניינות אותי. לא קיצצתי מהמשימות לתפקיד. אף אחד לא מבטיח לי שכל עובד ובכל זמן יצליח לעשות את המשימות האלו ב7 שעות. כרגע זה עובד, אז אני בסדר עם זה.

עכשיו נניח עוד שנתיים ימאס לה לעבוד קשה ולתת תפוקה של 8 ב7 שעות.

היא תרצה גם להתפנן ולהרגיע קצב.

נניח היא תבוא לי בבקשה לרדת ל7 שעות רשמית מבלי לפגוע בשכר.

מבחינת ההנהלה הבקשה תימדד כמו העלאת שכר.

מבחינתי מה שעומד על הפרק:

הורדת משימות, אבל הבטחה ששאר המשימות בידיים טובות

או לפתוח גיוס חדש ואז אי אפשר לדעת מה נקבל. או שחילוף יצליח או שלא.

גם יש עניין של שימור ידע, וזה חוסך לי הכשרה מחדש.

לכן תמיד אני אומרת, קודם כל לצבור ניסיון, להיות מקצועיים, אח"כ להוכיח את עצמך במקום העבודה במסגרת הגמישות הקיימת, אח"כ לבקש גמישות נוספת. לא מראש כשאף אחד לא מכיר אותך ובמקומך אפשר לגייס עובד אחר בתנאים על הנייר נוחים יותר למעסיק.

ועוד משהו, הרבה פעמים מעסיקים שמתהדרים בגמישות כי אצלם מוגדרות משרות חלקיות שמאוד מתאימות לאמהות, או משרה מלאה "אבל אנחנו מאוד אוהבים אמהות" במתק שפתיים

זה לא משיקולים של רוחב לב, זה פשוט אומר שהתקציב שלהם למשרה נמוך אז הוא פונה לקהלים שמבקשים פחות..

כשאני הייתי בראיון עבודה, ניסו מאוד למכור לי שהם מאוד מעריכים דתיים (חשבו שאני חרדיה)

וכו וכו והיה לי ברור שלא ישלמו לי את ציפיות השכר שלי.

כשדיברתי עם המגייסת למה בכלל הזמינו אותי לראיון אם ביקשתי שכר גבוה יותר, אז היא ענתה, אה, אבל שווה לך, את גרה ב.. את אמא לילדים, יהיה לך נוח אצלנו..

תודה נשמה אל תחליטי לי מה אני מחפשת ואם אסכים לרדת בשכר בשביל זה.

ממש עצבן אותי אבל לימד אותי על השוק.

גם היו לי מקרים שהתראיינתי למשרות בתל אביב ואז הציעו לי משרות בסניף שפתחו ליד הבית, בפער מטורף נמוך בשכר.

אמרתי שאני לא מעוניינת במשרות ליד הבית ובואו נחזור לדבר על המשרה בתל אביב שעניינה אותי.

אמרו לי אבל שווה לך, יש לך ילדים, יהיה לך צוות של בנות.. חצופים למה שארד בשכר כי החלטתם שאפשר להוריד אותי כי בטח חשוב לי דברים אחרים גם, שלא עולים לכם כסף ואתם מקבלים אותה תוצאה בדיוק!!

בקיצור זה עלול לסמן קהל יעד מסויים.. תבדקי את זה טוב.

אגב עם סטודנטים זה בדיוק הפוך, מנסים למשוך את המוכשרים בתחילת דרכם עם הטבות של משרה חלקית.

תודה על הפירוט. את נשמעת מנהלת מדהימה.

ואיזה מעצבן ההנחות האלה מראש.. אני גם רואה את זה המון. גם בשכר כמו שאת מתארת, אבל גם במהלך העבוד תמיד אנשים חדשים שלא מכירים אותי מופתעים מהמקצועיות או מזה שיש לי חוש הומור, כי אם את עם מטפחת מה הסיכוי שאת מבינה מה את עושה או שאת מסוגלת לספר בדיחה 🥴

הייתי משתפת אותה במחשבות שלך ובחששות שלך

פותחת אותה לעוד מקצועות שיכולים לדעתך להתאים לכישורים ונטיית הלב שלה.

ושתחשוב על זה..

בסופו של דבר שילוב בין בית לעבודה הוא אף פעם לא קל, והיא תמצא את האיזונים שמתאימים לה. 

ואני מסכימה שגמישות היא שיקול משמעותי, אבל גם משכורת מאוד משמעותית, שלרוב תהיה הרבה יותר גבוהה בהייטק מאשר בתחומים יותר גמישים.

שאלה נוספת שאנונימית ואמאשומי כתבו על זה קצת זה אם יש אופציות של פחות שעות במשרות של הנדסת חשמל 

קרוב משפחה סיים תואר בהנדסת חשמל לפני שנה, ולא מוצא עבודה. כרגע בהסבה להוראה.

מכר אחר עבר להיות מתקין מכשירי חשמל (בלי תואר), מתוך השערה שAI לא הולך להחליף את זה בקרוב.

שוק העבודה היום שונה ממה שהיה לפני חמש שנים, ומי יודע מה יהיה עוד 5 שנים כשהיא תסיים..

ואם תרשי לי, אני גם נכנסת איתך מתחת לשמיכה.

זה באמת מאד מאכזב.

אני לא חושבת שאת צריכה הצלה כרגע.

מותר לך להתאבל על החלום שכל כך רצית, את אנושית ומוצפת ועובדת כל עך קשה לגדל את הילדים שמחוץ ומבפנים

אז באמת חיבוק גדול

אני גם מתאכזבת איתך.

קשה מאד להרגיש פרופורציות בשלב שהוא מאד סוער והורמונלי. זה נראה לי בסדר גמור להיות עצובה כמה ימים.

אם זה ממשיך אז כמובן לפנות לקבלת עזרה.

אבל שבוע של פרידה והפנמה נשמע לי סביר בהחלט.

את מקבלת את כל ההנחות הקיימות וגם שלא קיימות.

אני מורידה בפניך את הכובע על זה שאת הולכת להביא חיים כפולים לעולם

❤️

משום מה בהריון האחרון הייתי בטוחה שסוף סוף תגיע בת וששמעתי שזה עוד בן לקח לי זמן להתאושש..

מאחלת לך שתתאוששי מהר ותמצאי אור במצב הזה.

תני לעצמך זמן לעכל את זה

את ציפית שהבית שלך יבנה באופן מסויים וזה לא קורה.

ברור שהכל לטובה אבל כרגע קשה לראות מעבר לשברים.

תני לעצמך זמן להתאבל על שברי התמונה שציירת לעצמך

בכדי שתוכלי לראות בהמשך את התמונה החדשה באופן מיטבי

חצאיות בלורד קיטש מצאתי מוצלחות.

זה נמצא בקטגוריה "נשים"- "לציבור הדתי".

גם באתר של הודיס.

רוב השבתות אנחנו לא בבית

אז עד שיוצא….

זה ללמוד להגיד מה טוב לך, לא בצורה פוגעת אבל בלי להיכנס להסברים.

כמה שתהיו אחיות קרובות ואוהבות, יש לכל אחת מכן חיים פרטיים.

תשתי מיץ אומץ ותגידי:

פחות מתאים לי השבת, בע"ה נמצא מועד אחר.

לכן זה עדיין תמוה וגם תכלס מתאים לנו מאוד וכאן הבעיה

בעיני זה גם עושה את כל ההתנהלות הזאת הרבה יותר יציבה לאורך זמן. כשלומדים לקבל ולכבד בלי לחקור או להיות בעמדת מספק תירוצים

בהצלחה!

וכל מי שיש לו שכל בקודקודו יכול לשער למה אבל זה יישאר בגדר השערה

בכללי זוג נשוי תמיד צריך להיות פתח שלא יכולים לבוא תמיד.

ואף אחד לא חייב לתת דין וחשבון על החיים האישיים שלו.

לדעתי לא כדאי להגיד שאת אצל האח, למה לך להיכנס לזה בכלל. תגידי שלא מתאים לך ואת מצטערת וממש רוצה לפגוש אותן בתאריך אחר.

אם את רוצה לאכול אצל אחותך,

הבעל ייקח את הילדים לבית כנסת, או לגינה בדרך,

תיפגשו אחרי המקווה ותגיעי אליה.

אתן נפגשות בד"כ מיד בכניסת שבת? עשר דקות הליכה, עדיין תגיעי הרבה לפני שחוזרים מבית הכנסת. (מקווה בשבת זריז, עשר דקות וסיימת)

אם לא מתחשק לך, את לגמרי לא חייבת, מותר ללמוד לומר לא מסתדר לי.

אבל אני באמת לא מבינה איפה זה מתנגש.

ובדרך כלל אני מגיעה לאחותי בכניסת שבת

כמה זמן בערך מכניסצ שבת עד המקווה? 

וגם - מקווה נפתח בבין השמשות

איך שנכנסת שבת תלכי אחרי הדלקת נרות.

טבילה בערב שבת זה קצר כי לא מתארגנים שם.

ספרדיות טובלות לפני צאת הכוכבים

ואשכנזיות טובלות מצאת הכוכבים

צאת הכוכבים בערך ב20.20

אם אי אפשר לקחת אותם לבית הכנסת, שיהיה איתם בגינת שעשועים ויתפלל יחיד (או ימצא מניין מוקדם או מאוחר).

אם נראה מוזר שאת מגיעה מאוחר, תגידי וואי היה קשוח היום לצאת. לי נראה שכל עוד לא הגעת אחרי הקידוש לא צריך להסביר כלום.

אגב, בעלי לפעמים גם בלי קשר לוקח את 2 הילדים לבית הכנסת

אם פחות זורם אז שיתפלל יחיד, הרי גם אם תישארו בבית, צריך איזשהו פתרון לילדים, לא?

בכל אופן, פעם קרה לי שאחותי הזמינה לסעודת ליל שבת והיה לי מקווה והתלבטתי ממש

כי גם אני בד"כ הייתי מגיעה לפני כניסת שבת

יכולתי כמובן להגיד שלא מתאים, גם בלי לפרט וזה היה מתקבל בלי תמיהות, אבל גם רציתי ללכת אליה

בתכל'ס בסוף זמן קצר לפני שבת, רשמתי לה שהיה לי יום עמוס ואני לא מספיקה להגיע לפני ואגיע בהמשך

מבחינתי, זאת האופציה ומקסימום תנחש הכל טוב, עוברים הלאה ומי יזכור את זה בכלל

וככה עשיתי, הלכתי זריז והספקתי להגיע לפני שבעלה חזר מהתפילה

אחרי כמה שבועות, יצא לי לדבר איתה על זה ושאלתי אותה אם ניחשה, ומסתבר שהיא בכלל לא חשבה בכיוון, מבחינתה הגיוני שהיה לי יום עמוס עם הילדים וההכנות לשבת ולכן לא הספקתי

סתם כותבת לך כי לפעמים הכל בראש שלנו, בכלל שאנחנו במחשבה על המקווה שיש לנו, אנחנו בטוחים שכולם ישר יחשבו שזאת הסיבה

שבעלך יכניס שבת מוקדם, נראה לי שצריך לפחות קידודש והמוציא לפני שקיעה אבל אני לא בטוחה שכל הפרטים ההלכתיים.

בכל מקרה, הוא יוכל להיות עם הילדים בזמן שאת טובלת ואז תלכו לאחותך.. תמצאי כבר תירוץ על זה שאיחרת.. תגידי שאת צריכה קצת לנוח ותגיעי מאוחר יותר

ולגמרי מקובל לקחת ילד או 2 ובזמן טבילה אפילו מותר לו להשאר להתפלל בבית ..

ואני מקווה שתקבלי ברוח טובה.

יש  עדויות של ילדים או של מי שהיו ילדים שטוענים שדווקא בבית הכנסת, בזמן שילדים נכנסים ויוצאים ואבות עסוקים בתפילה, יש מקרים (מעטים אומנם) של פגיעות מיניות.

כי אבא באמצע שמונה עשרה, ושניים לידו והוא חושב ששניים אחרים שומרים על השאר,מישהו יכול לבוא ולעשות מעשה אסור, גם אם לא מדובר במעשה שלם, או ארוך. גם נגיעה מיותרת משאירה רושם.

עכשיו מה שהילדים שלך עושים נפוץ מאוד.

בעיקר בקהילות, בעיקר ביישובים.

אבל מה לעשות, שגם כאן אצלנו מתחת לבית קורים דבר וצריכים להתנהל גם כאן בעיניים פקוחות ובעיקר חשדניות. 

זה..אני לא מאמינה בזה שאפשר לברוח מכל מרחב שאולי עלול לקרות בו משהו..

בדיוק כמו שאני גרה גם באזור שלא פשוט בטחונית ואני עדיין פה..

מה שכן

אני מסכימה מודעות היא חשובהההה ממש

חשוב שאני אדע מזה שזה אופציה לצערינו

וחשוב שאהיה בתשומת לב

חשוב שאדריך את הילדים בכללי מוגנות

וגם אתפלל עליהם אם כבר הגעתי לבית כנסת😉

בסוף הקטנים הם בעיקר איתי או עם בעלי בקבלת שבת. בערבית הם צמודים אלי.

הגדולים יותר אכן עצמאיים אבל האמת הם תמיד עצמאיים גם בכל הקשר אחר..ישוב קטן אז זה באמת ככה בכללי..

ונכון זהירות ומודעות זה חשוב!!

ואגב היה פעם אחת כמדומני משהו כזה שקרה באיזו סיטואציה...לא חושבת שברמה חמורה(אבל טופל מקצועית וכו)

אבל מדברים על זה גלוי

לפני כל חג שולחים הודעות להורים ליש'ם לב וכו

קיצר מסכימה איתך בגדול

ואם הוא לא יסתדר אז שיקבל שבת ויתפלל מוקדם ואז ישמור עליהם בבית או בגינה או שיתפלל ביחידות. ולגבי הלהגיע לאחותך, הייתי כותבת לה שאת ממש עייפה מהשבוע אז בעלך שומר על הילדים ואת נחה קצת בערב שבת, ככה יש לך תירוץ להגיע מאוחר יותר וגם הסבר למה הוא עם נילדים אם זה לא רגיל אצלכם

אז הפעם תתעכבי ותגיעי מעט מאוחר יותר.

בעלך יכול לעזור ולהישאר עם הילדים בבית/ לקחת לבית הכנסת ואחרי הטבילה תוכלי לקחת ממנו את הילדים במיד והוא יתפלל בבית הכנסת או תיפגשו בדרך ותמשיכי לאחותך .

הכל טוב ולא להילחץ 

לי בכללי יש הפטיטיס B כרוני שהיה מאופס ולא היווה בעיה. בהריונות האחרונים הערכים עלו בצורה חריגה, נשלחתי למלא בדיקות גם ובסוף החליטו לתת לי תרופה לכבד שלא מומלץ בהריון אבל לא היה ברירה

המשכתי לקחת גם אחרי הלידה וגם בהריון שאחריו

ב"ה הילדים בריאים והכל בסדר.

אני עדיין נוטלת את הכדור ובמעקב.

מתפללת עבורך שהכל יעבור בצורה חלקה 

בשורות טובות והריון קל ומשעמם

לקחתי את הכדור חודשיים

הייתי מאושפזת גם שבועיים בגלל זהירות יתר מבחינתי 

לא שמעתי ובה לא נתקלתי בשום תופעת לוואי

למרות שלקחתי מינון גבוה מאד

או משהו אחר?

אותי אשפזו ליומיים על זה

לאיזה רמות הגעת ובאיזה שבוע?

אני בשבוע 24 הייתי על 58 ואמרו לי שזה המווווון לשבוע הזה

אבל כן שחררו עם הכדורים

לקחתי בשתי הריונות והכל בסדר ב"ה!!

אין כל כך ברירה אחרת

בעיקר איך את מרגישה?

קצת מוזר כולסטזיס מופיע אחרי שבוע 20

בזכות זה שניתנו לי בדיקות ישירות לזה כל חודש משבוע 20 בגלל

היסטוריה של כולסטזיס הפעם עלו על זה אצלי בזמן והצליחו לאזן אותי

אני פה כדי להרגיע!!

בצד לעכשיו

מצעים מגבות חוץ מעוד סט בחוץ להחלפה.

מטבח מה שאפשר לעבור לחד פעמי

אני הלכתי לנקות יומיים לפני המעבר

תכלס באמת אפשר לארוז בשבוע הכל.

מצעים מגבות לכל אחד.

ושימי לך בצד מחבת חלבית וסכין וחדפ לימים הראשונים

אישית, יותר נח לי בזבנג וגמרנו מאשר להיות על ארגזים.

אבל תנסי לראות אם יש דברים שלא בשימוש שאת כן יכולה לארוז מראש

לפי מה זאת מתארת

אז זה בסדר אם יש לך פחות

תארזו בגדי חורף, כלי פסח, כאלה..

כי בגלל שאנחנו ביחידה שבתות עושים רק אצל ההורים

אין כלי פסח

אין כלי שבת

כילו כל הדברים שאנשים אומרים 'יואו אני לא מגיעה ללארגן את זה' אין לנו😂😂😂

הדבר היחיד שאני חושבת זה בגדים שקטנים הל הבנות ואני שומרת, אבל אז זה פלונטר כי מה אנשיך לשמור? בבטן יש בן… למתי נשמור?…

זה מאוד אישי העניין הזה

בעיניי אם את בעניין של צמודים אז תשמרי

לדעתי אבל זה בזבוז של מקום ותלוי גם במצב הכלכלי וגם בכמה מקום  אחסון יהיה לכם

בעקרון אני שנאת מאגרים

אבל מפאת חוסר כוח

וגם כי עד לאחרונה לא ידענו למה מצפים, פשוט כל מה שנהיה קטן ארזתי ושמרתי

ניראלי אעבור עליהם עכשיו

את היפים והמיוחדים דברים ששווה מספיק- אשמור לבנות שבעז"ה יבואו

אבל הרוב כל החליפות גן וכל זה, נעביר למי שיהנה מזה… חבל שסתם יישב בארון 

ויש גם בסוף מלא פיציפקעס

וחשוב לזכור לספרים ארגזים קטנים, זה כבד, אי אפשר לדחוס הארגזים גדולים, גם כלי זכוכית ככה,

ככה שזה יוצא הרבה ארגזים קטנים

אני אנסה לפרט מה עבד לי כשעברנו קרוב.

מרגע שקיבלנו את המפתח, ניקיתי מטבח והעברתי עצמאית ברכב ערימות ערימות של כלים (מקפלים את המושבים האחוריים ויש משטח יפה להניח עליו דברים), אפשר לרפד בעזרת כמה שמיכות מסוג צמר בין דברים. נוסעים לאט, לא נשברו לנו אף כלים בשיטה הזו. וישר לסדר בארונות של הבית החדש. עגלת קמפינג ברגל- לא יודעת אם זה באותה מידה בולם זעזועים כמו ברכב, ואם רלוונטי.

ארונות: יחסית סמוך להובלה רוקנתי כל מדף לשקית זבל ענקית, אם צריך אז שתיים. סימנתי עם מסקינגטייפ לבן וטוש מה יש בפנים.

קולבים: לקחתי ערימה, תפסתי כמה יחד מהחלק הנתלה של הקולב (אפשר לקבע אותם יחד עם גומיה) הנחתי על המיטה וגילגלתי מהצד של הקולב לגליל והכנסתי לשקית זבל ככה. זה יחסית שומר על הבגדים מצורך בגיהוץ אחר כך- לא ב100 אחוז. והקפדתי שהם יכנסו אחרונים לאריזה ופתחתי אותם ראשונים כשהארונות היו בנויים שוב.

אם את רוצה לעבור ולסנן את צריכה להחליט אם את עושה את זה באריזה או בפריקה ולקחת בחשבון את הזמן שזה מוסיף.

משחקים לפי הסוג חלק בקרטונים חלק שקיות (בובות ודברים רכים).

שידות: הוצאנו מגירות שמנו אותם כמו שהן באוטו והכנסנו לחדר שבו השידה תהיה. גם ספרים לא הכנסנו הכל לקרטונים ועשינו נגלות כאלה ברכב. זה הרבה הלוך ושוב מהבית לרכב ואז לבית השני, אבל לנו זה התאים.

כמובן להשאיר תיק עם בגדים/ נשנושים/ טיטולים וכו' זמינים לשלושה ארבעה ימים.

אה, ולבדוק אם את צריכה דברים כמו חיבור לגז וכד' ולנסות לתאם שיהיה לך כשאת נכנסת לבית ולא תתקעי, או לדאוג לכירה חשמלית, 2-3 סירים וטוסטר זמין.

שיהיה בהצלחה, מקוה שמשהו פה יוכל להועיל לך.

לנו יצא יותר מ50 ארגזים לשני חדרים וחצי, ובגדים שמנו הרבה בשקיות

תחשבי שספרים נגיד זה כבד וצריך לארוז בארגזים קטנים, רק עמודה אחת של ספרים זה כמה ארגזים בכיף

חברה שלי עכשיו עברו וגם היה להם משו כזה

אבל היא בת איזה חמישיפ אז זה בית עמוס ומחא

תמונות משחקים מלא מצעים מגבות מלא 

כזוג צעיר ארזנו ביומיים את כל הבית והיה ממש כיף לא לחיות על ארגזים

מה שכן, זה היה המוןן ארגזים. תאספי הרבה מראש כי ממש חופר להיתקע באמצע האריזה (היה לנו איזה 60)

ועוד דבר- שהארגזים יהיו קטנים ולא כבדים. הרבה יותר נוח להתנייד ולפרוק אותם ככה.

ותנסי לארוז מסודר לפי הסדר של הבית החדש- נניח אם את מתכננת שני מדפים של חד"פ תארזי אותם מראש ביחד. כך שתוכלי לפרוק מיד למדף המתאים. לי התכנון של האריזה חסך ממש הרבה בפריקה

ועוד ארגז של דברים שאתם רוצים שיהיה במיידי אחרי המעבר... נגיד אני ארזתי מראש תיק לשבת שאחרי המעבר והיה ממש נחמד לא להתחיל לפתוח אלף ארגזים כדי לארוז

שיהיה בקלות ובשמחה!

אז כמה ימים הייתי קוראת שקטה ועכשיו פתחתי יוזר במיוחד כדי להגיב לך 😅

תעשי הפרדה בין ספרים לכל השאר.

ספרים זה בערך 2 ארגזים למדף, לפעמים טיפה יותר (2.5). לנו למשל יש 4 עמודות ספרים ו40 ארגזים רק לספרים. אלה ארגזים קטנים.

חוץ מזה אני חושבת ממה שזכור לי שזוג פלוס 2-3 ילדים קטנים זה באזור ה40-50 ארגזים.

כמובן תלוי ברמת החפצים שלכם. אם את שומרת בגדים בין הילדים גם זה תופס, ואם לך יש 30 שמלות לשבת זה יותר ארגזים ממי שיש לה 5 שמלות. וכמובן מי שיש הרבה משחקים נגיד זה גם תופס המון נפח.

בגלל שאתם עוברים ממש קרוב לא חייב הכל להעביר בארגזים. אתם יכולים יום לפני או אחרי להעביר את כלי המטבח נגיד בארגזים פתוחים, תיק או עגלת קמפינג ישר לבית החדש ולסדר בארונות מהר 

כן הספרים והזכוכיות זה הביג דיל ניראלי כבד ומסורבל

אין לנו מלא בגדים אבל ברוך ה' יש לנו מספיק חח לא קצת בכלל😂