הלילה: 'ליל ניטל'.-משה ר-

הלילה: 'ליל ניטל'.

'ליל ניטל' הוא כינויו של ליל 'חג המולד' בפי יהודים חסידים, אשר נוהגים להימנע בו מלימוד תורה. כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע ביאר הטעם שלא לומדים תורה בלילה זה, שהוא "כדי שלא להוסיף חיות" [ב'אותו האיש', שהוא זמן לידתו, ובההולכים בשיטתו עתה].

בספר "טעמי המנהגים" מסופר שאחת הסיבות העיקריות להתפתחות מנהג הניטל היתה מעשית: "לפי שהיו צוררי היהודים, אורבים עליהם ומכים אותם בלילה ההוא בחוץ או ברחוב מכות אכזריות ולפעמים עד שמתו תחת ידם, ולכן גזרו גדולי הדור שיתכבדו וישבו בבתיהם בלילה הזה ולא ישוטטו בחוצות [בין בתי המדרש]".

עם הזמן נהפכה הבטלה מתורה בליל חג המולד למנהג, שנשמר כמובן בסוד, מחשש מזעם הגויים.

אחד ממנהגי הניטל בגולה היה לומר את כל תפילת "עלינו לשבח" בקול רם. בתפילה הזאת היה נהוג לומר בכל ימות השנה את המשפט: "שהם משתחווים להבל וריק" - בלחש, כדי שהגויים לא ישמעו. ב'ליל הניטל' היה נהוג לבדוק היטב שאין גוי בסביבה, ואז לומר את המשפט האסור בקול רם.

העיסוק הקלאסי של ליל הניטל הוא משחק שחמט יש המעדיפים לשחק בקלפים.
[בתמונה: ליל ניטל: הרבי מליובאביטש במשחק שחמט עם חמיו האדמור יוסף יצחק זצוק"ל]



איך אני אוהבת את התמונה הזונשמה צפתית
לא מקובל עלי הנוהג הזה...דינה ל.
הוא נולד ביום הזה?
כמה חבל לנו.
לשנות ממנהגנו כיום? לא ולא.
פעם אולי זה היה הכרחי משום פיקוח נפש.
היום- שיחגגו להם הגויים, למה היהודים צריכים לחדול מלימוד תורתם?
לא נשמע לי... ואני לא בעד התגרות.

(אבל אני כן בעד לקחת הפסקה ולהשתעשע, מי שרוצה שישחק קלפים...)
לא מקובל עלייך‏?‏ט'
וואו כמה תעוזה יש במשפט הזה. ולא לחיוב.
ההתנסחות חצופה!ניתאי הארבלי
זה מנהגם של רבים וגדולים מגדולי ישראל מאז ועד היום!
אם יש לך רב שלא נוהג ככה עדיין לא מוצדק לבטל את הדעה האחרת! והכי צורם זה ה: לא מקובל ״עלי״ משל היית באותה כפיפה עם גדולי הדורות!
מה הבעיה בלא לקבל נוהג?דינה ל.
שואלת באמת. כי לא נראה לי שהייתי חצופה בהתבטאות שלי.
נוהג מלשון *מנהג*. לא שמעתי עליו, וכעת כששמעתי- הוא לא מקובל עלי.
וגם אם רבנים גדולים החלו בו- לא מחובתי לאמץ אותו או להסכים לזה (לשם כך ישנן המצוות להן אני מחויבת. מנהגים אני מחליטה אם לקיים או לא)

בנוסף אמרתי שאולי פעם זה היה נצרך. היום ממש לא.
לא מקובל עלייך משמע שאת מכריעה לעצמךניתאי הארבלי
כנגד גדולי ישראל!
בשמחה אל תקבלי מנהג מסויים!
אני לא מכיר רבנים שמשאירים את מנהגים להכרע הדעת האישי! יש כאלה שנהגו ויש כאלה שלא, את מאלה שלא נוהגים ואת מאלה.
הפריע לי מאוד לראות שאת זו שקובעת איזה מנהג צריך לנהוג ואיזה לא,
(מנהג הינו לעיתים חיוב הלכתי!)
אני לא מת על הסגנון של לתלות בכיכר העירעוגי פלצת

את כל מי שנותן ביקורת, גם אם בלשון בוטה.

 

 

החסידות שיצא לי להכיר היא של דרכי נועם וסבלנות.

של תוכחה עניינית, עדינה וזהירה.

לא של שליחות רסן והרביית מדון.

 

 

יש לך דברים נכונים לומר -

תעשה את זה בצורה שעשויה להתקבל, במקום "לשרוף את המועדון".

יש פה אי הבנה...מוטיז

אין מה לכעוס. היא לא שמעה מעולם על המנהג הזה. היא לא ידעה שמחשיבים אותו אצל החסידים.

(לדעתי)

לדעתי יש פה אי הבנה יסודית ופשוטה יותר- בעבריתמאמע צאדיקה

בלשון העברית- מה משמעות הביטוי "לא מקובל עלי"?

אני לא מסכים עם..

אבל מה הקונוטציה של השימוש בביטוי הזV?

שפיטה, עמידה במקום של התנשאות על-- כדי להביע את דעתי עליו

 

ניסוח יותר הולם כנראה את דעת הכותבת יהיה משוהא כמו

"לא כך אני קיבלתי"

 

רק להסביר-דינה ל.

לא-מקובל-עלי.

אני-לא-מקבלת-את-הענין.

 

משמע- קשה לי איתו.

לא מתישב לי בלב.

 

אולי הייתי צריכה לכתוב "|רגוע|" כי בטון הזה הדברים נאמרו.

אך בזה הביטוי חשקתי ולא באחר.

 

(מישהו טרח להסביר לי באישי שאנשים כנראה קפצו בגלל הביטוי הזה)

דווקא זה כן מפריע לי.שלומי20104
זה שאנשים מביעים דעה נחרצת (וכן זה היה ניסוח שנשמע ממנו ביטול של הדברים) בלי טיפה לברר את הנושא אלא ישר מה שאני חושב, בלי לבדוק ולברר מראש מפריע לי מאוד!
יש עשרות אלפי מנהגים...מוטיז

חלקם חדשים לגמרי... אתה לא מצפה שאכבד כל מנהג שמוקרץ ע"י עוד משועמם...

היא טעתה וחשבה שזה משהו כזה כנראה...

דעתי, רוצה להביע דעה על משהו שלא מכיר?שלומי20104
חפש דקה בגוגל/ויקפדיה(גם ככה אתה כבר על האינטרנט) ואז תראה אם זה אחד מאותם אלפי מנהגים(אני אישית לא מכיר את המנהגים האלה אבל בסדר) או אחד ממנהגי ישראל שקבלו מעמד דין. (מבחן טוב לזה, יש ספר מאוד חשוב "ספר טעמי המנהגים" הוצאת אשכול, קצת ישן אבל מצוין מה שנכנס הוא מנהג חשוב מה שלא- פחות, אבל הוא רק לאשכנזים)
תודה עוגי, ומוטי גם- על ההבנה.דינה ל.
(ניתאי, אם משהו או מישהו בשירשור חצוף/בוטה- זה אתה וחתימתך. לא אני)

ולתוכן הדברים:
אני לא יצאתי *נגד* הרבנים. אני נגד לבטל היום תורה בגלל אורח החיים שאילץ זאת בעבר.

לגבי מנהגים- אני מקיימת מנהגים היום (גם אם אני מרגישה שאין לי צורך בהם) אך מאחר וברגע זה נתקלתי בנוהג זר ומוזר לי- נראה לי בסדר גמור לחלוק עליו ולא לקיימו. וכאן נכנס שיקול דעתי.

ומאחר וזה נוהג שהתפתח עם הזמן, אני דוגלת בכך שאדם יפעיל את שיקול דעתו ויחליט האם הנוהג הזה רלוונטי
(וזה בלי לזלזל חלילה בגדול הדור ההוא שפיתח את הנוהג, שכמו שאמרתי- היה הכרחי ואולי אף הציל חיים בימים עברו. היום- זה לא רלוונטי לדעתי.)

^^^ החתימה של ניתאי, שמתריסה נגד דעת המרא דאתראעוגי פלצת

וחלק נכבד מאוד מהמשתמשים כאן במשך חודשים רבים,

גם לא מעידה על צדקות יתרה.

 

(ההלכה ביחס למנהגי ישראל שונה ממה שכתבת, דינה.

בירושלמי מובא למשל: "מנהג מבטל הלכה" [ויש להאריך ולא כאן המקום]).

ההבדל הקטן הוא:ניתאי הארבלי
שאני מצטט את דעת אחד מגדולי ישראל בלי לזלזל ברצי״ה ובשאר רבני הציונות.
אני מחזיק בדעת רבי כמו שאני מחזיק בפסקי הלכה אחרים ממך,
ההבדל הדק בין מחלוקת לגיטימית לבין ביזוי ת״ח הוא: שכ״שאתה״ זה שחולק ומבטל את הדעה האחרת.
וכסיל לא יבין את זאת!
אין בעיה. כולם כסילים, כולם רשעים.עוגי פלצת

ב"ה שחב"ד האמיתית היא שמיים וארץ מגישתך מחרחרת הריב.

 

 

פשוט לי שהריי"צ זצוק"ל היה מתוסכל שאתה מנפנף במימרא שלו כקורא תיגר.

לא חסרות לו פנים שוחקות לקרב כל יהודי לתורת החסידות ולרבש"ע -

וזה מה שאתה בחרת להציג...

טיפשי מצידך להיתפס לביקורת אישית עלי!ניתאי הארבלי
תתייחס לטענה ולמחאה כשלעצמה!
אם ברחת לפסים אישיים כנראה שאתה מודע לזה שאתה שוגה ובגדול..
חחח... לא יאמן.מוטיז

זה לא אתה שירדת ראשון לפסים אישיים? (כלפי עוגי, לא כלפיי)

תראה לי איפה?ניתאי הארבלי
מוטי אתה ממש ״שש אלי קרב״
יכול להיות שגם זאת היתה טעות בהבנה..מוטיז

אבל למי התכוונת ב"וכסיל לא יבין את זאת..."?

תמצית הבעיה שלי מלכתחילה היא הגישה האישית שלך.עוגי פלצת

הטענה שלך נכונה לחלוטין, כפי שכבר אמרתי בפירוש לעיל, כלפי לצים אמיתיים.

לא ברחתי לשום מקום.

 

חוסר הזהירות שלך באיסור תורה מפורש: "ולא תישא עליו חטא" - מצער.

זו דעתך המלומדת על מנהגים????מאמע צאדיקה

"מאחר וברגע זה נתקלתי בנוהג זר ומוזר לי- נראה לי בסדר גמור לחלוק עליו ולא לקיימו. וכאן נכנס שיקול דעתי.

ומאחר וזה נוהג שהתפתח עם הזמן, אני דוגלת בכך שאדם יפעיל את שיקול דעתו ויחליט האם הנוהג הזה רלוונטי"

 

 

גם על מנהגי ישראל אחרים- תגידי ככה?

 

לא מוזר לך ש... (כל מיני מנהגי ישראל שאת רגילה לעשות אבל למביט מהצד ייראו ממש מוזרים)?

 

ואיפה תשימי את הגבול- בין מנהג שמקובל עלייך למנהג שלא?

הגיל שבו נתקלת לראשונה במנהג? האנשים שמהם שמעת עליו הסימוכין האקדמי שיביאו לך שיש לו סיבה גם היום? אם זה מתיישב על דעתך? אם זה לא בדיוק מפריע לך לזרום בסבבה?

 

 

להגיד על מנהגים "זה לא רלוונטי היום לדעתי"

זו אמירה חצופה

ומסוכנת

 

 

לעיונך:

סוגיית- בטל טעם לא בטלה תקנה

 

 

דינה אשמך לתגובתך^מאמע צאדיקה
(לוקח זמן להקיש באייפון )דינה ל.
מנהגים זה לא דבר שמקובל עלידינה ל.
(ואל נא תקפצו עלי. זאת אני ולא מצפה מכם לנהוג כמוני או להסכים.)

אני מקיימת את מנהג אבותיי, אך לחלוטין לא מחפשת/ מאמצת לי מנהגים חדשים.

וכשאני נתקלת במנהג שזר לי, אני בוחנת את ימי הוותרותו, ואז את ימינו, ושוקלת האם יש טעם בו היום. (לשאלתך, צדיקה- אם זה מתישב על דעתי. אם יש טעם הגיוני לנוהג)

לבטל תורה בגלל שפעם......... לא נראה לי.

מה רע בזה? הפעלת שיקול דעת (במנהג חדש שנתקלת בו!) היא לא עברה.
תקני אותי אם אני טועה.
דינה,עוגי פלצת

אם הבנתי נכון את דבריך, אני מציע לך ללמוד מחדש את הנושא של חשיבות המנהגים.

 

מציע לשאול רב מהמדרשה בנושא, או שיפנה לספר שמרחיב.

הנושא איננו פשטני כפי שאת מציגה.

 

 

(שימי לב - לא כל מנהג התקבל להלכה, יש מנהגים שבוטלו על ידי הפוסקים.

המפתח הוא - להגיע מתוך גישה שמודעת לפסיקה ביחס למנהגים,

למקום של מנהג בהלכה.)

משהו לא מובן בתגובה שלךמוטיז
עבר עריכה על ידי מוטיז בתאריך י"א בטבת תשע"ג 17:26
 

את מדברת על מנהגים בכלל או על מנהגים חדשים דוקא?

אם מנהגים לא מקובלים עלייך למה את מקיימת את מנהג אבותייך?

 

 

דינה- אז מה ההבדל בין אבותייך לאבותי?מאמע צאדיקה

כשאת נתקלת במנהג אבותיי- שאבותייך לא נהגו בו- את בוחנת אם לאמץ אותו לפני שיקול הדעתך שלך.

האם זה כל ההבדל?

מנהג שבא מבית אבותייך- לא תפעילי עליו שיקול דעתך- רק בגלל שהוא בא מהבית שלכם ולא מהבית של השכנים?

 

זו שאלה עקרונית על מקור התוקף של מנהגים

 

למנהגים יש בהחלט כוח עצום מזה שהם- מנהג נהגנו מאבותינו ואין לשנות -הרבה יותר מכוח השכל וההיגיון,

ובוודאי יותר מכוח הבנת הטעם למנהג ובדיקה אם הוא רלוונטי היום- שהרי יש לנו כלל במנהגים ותקנות- "בטל טעם לא בטלה תקנה" -מתוך הבנה שהטעם שאנחנו רואים הוא לא כל הסיבה למנהג- יש בו עוד טעם עליון שמחייב את המשך קיומו.

 

 

כשאני נפגשת עם מנהג חדש-לי שנהגו בו אחרים מדורות ואני צריכה להכריע אם אני מתחילה לנהוג בו-

יש הרבה יותר שיקולים להחלטה מאשר רק שיקול דעת- אם זה מנהג עם טעם הגיוני

למשל - כמה מעמ"י נוהגים בו? אם רוב עמ"י נהגו במנהג הזה- יש לו תוקף מחייב ביותר

איזה חכמי ישראל נהגו וכתבו על המנהג הזה, מתי הנהיגו לנהוג בו

איזה מסורת יש על המנהג- מי בקהילות שמרו אותו? האם שבירת מסורת המנהגים בעקבות קטסטרופות המאה ה20 השפיעה על קיום המנהג הזה?

אם אני אנהג במנהג- יהיו לי הפסדים ממנו? למשל-  זה יעלה יותר כסף ממה שיש לי? יטריח אותי יותר מהכוחות שיש לי? זה ייראה כיוהרה? זה יבזה את ההורים שלי שייראו "פחות דוסים ממני"? זה יצא נגד נוהג מפורש של הרב שלי? זה יגרום לי לריחוק מקרובי משפחה שייפגעו מאוד מהעיניין?

האם אני רואה במציאות צורך לגדור ולתקן על ידי קיום המנהג הזה? האם יש לי אמונת חכמים שגם ת"ח שהיום נוהגים במנהג הזה- כנראה הם ראוי שיש בו צורך- גם אם נאי לא הבנתי את זה?

ויש עוד

 

 

דינה

אני ממליצה לך מאוד, באמת -מניסון חיי

ללמוד לעומק ולהבין את הנושא הזה של קבלת מנהגים

ושל קבלת עול של מסורת ישראל דין

בעז"ה כשתבני את הבית שלך יהיה לך צורך גדול בידע, ויותרח שוב- בתפיסה פנימית מוצקה- בנושא הזה

הערה קטנה, שימי לב שאת לא מבדילה בין תקנה למנהג.שלומי20104
הלכתית והיסטורית זה חסר דיוק.

נגיד אתזה כך אם זה באמת היה נכון איך יש רבנים שיצאו נגד המנהג הזה?
זה נאמר בעיקר כלפי 'מנהגים' מתקופות התנאים-הגאונים, שלהם קוראים 'תקנות'.
צדיקה, כן, זה ההבדל.דינה ל.
את מנהג אבותיי עלי לנהוג בין אם בא לי ובין אם לא. מה יעזור לי שיקול דעת? הלא זה דין.
ואת ״הטעמים הפנימיים״ שמעתי לא פעם. אני בקיאה בחומר.
בכל אופן תודה על ההכוונות והדאגה להבנתי.
מאחר ואינני מחפשת מנהגים נוספים לנהוג לפיהם, זו לא שאלה עבורי אם אני הולכת לאמץ אותו או לא.
לשאלותייך-
שיקוליך לא רלוונטים עבורי,
כי בעיני די במצוות שמוטלות על היהודי, בלי לתת נופח של קדושה/דין/ציווי לנוהגים שהתפתחו לאורך ההסטוריה, לא מעט בהשפעות של אותו הזמן והסביבה על האנשים שישבו לתקן את הנוהגים ...
ולכן-
אני לא רואה בכך צורך, הגיון, או קידום העולם (הכללי ו/או היהודי)
[וכמובן שעבור יהודים כמוני תוקן במקביל הכלל- ״בטל טעם לא בטלה תקנה״ :/ ]
אז את כותבת לא ברור.מוטיז

למה כתבת ש"מנהגים זה לא דבר שמקובל עלי?"

כי אני לא מסכימה עם שורש העניןדינה ל.
לפעמים שורש העניין נעלם .מוטיז
עבר עריכה על ידי מוטיז בתאריך י"א בטבת תשע"ג 23:27

יש עניין בהמשך המסורת, לפעמים גם כשהשורש נעלם, מה גם שצורת חיים מסויימת הופכת לחלק מהעניין.. מהתרבות וכו'...

 

מצויין, אבל אנשים הבינו אותך אחרת.

את מבלבלת בין תקנות קהל לבין מנהגיםמאמע צאדיקה

מנהג קשור למצוה- יש בו יותר מתגובה להתרחשות היסטורית

 

(שלומי תודה על הדיוק.

ובאמת הנושא רחבי ותר מכל מה שאפשר לכתוב בפורום)

 

 

גם בדברים שאת או אני לא רואות היגיון-

צריך לראות כבוד

כבוד להיודים שכן נוהגים ככה, כבוד לת"ח שמורים לנהוג ככה

 

 

יש מעלה גדולה בדביקה במנהג אבות- מסורת תורה שבעל פה

מנגד אנחנו בדור של תשובה וקיבוץ גלויות- צריך להתאחד עם מנהגי אבות של משפחות אחרות

מוטי, נעלם ממך:ניתאי הארבלי
שגם גדולי הליטאים היו מהם שנהגו בזה.
הרב חיים קנייבסקי נוהג לחתוך נייר לשבת בליל זה, וכן נהג גם הסטייפלער,
ועוד רשימה ארוכה של צדיקים שנהגו כך...
אז פליז! הקץ לפעירות!
אתה צריך להיות בן אדם מתוסכל מאד אם זה שלאמוטיז

ידעתי שר' חיים קנייבסקי חתך ניירות כל כך מעצבן אותך...

בגלל שאני מסכים עם הרעיון שלך.שלומי20104
אני יכול להגיד שהניסוח היה לא משהו בכלל.
מנהגי ישראל הם נדבך מאוד חשוב בקיום המצוות, (לפעמים אפילו הרמב"ם מביא את ההלכה איך שהוא הבין ואחרי זה אומר "אבל המנהג..") היכולת לפסול מנהג לא נתנה לא בידי ולא בידיך.
מנהג ישראל דין הוא.
יישר כח!!! תשובה בנושא משו"ת "חבל נחלתו"עוגי פלצת
ישר כח שדרותי!ניתאי הארבלי
החסיד שבך נשפך חוצה
פעם במוצ"ש שהיה ליל ניטל.שלומי20104
(הסיפור מאבא שלי שישב שם בשיעור בעצמו) הרצ"י כמנהגו התחיל את השיחה השבועית שלו, אחד הבחורים ניסה כמה פעמים לרמוז לרב שנכנס ליל ניטל ואולי יפסיקו ללמוד, הרב התעלם ממנו כל הזמן והבחור לא הפסיק עד שהרב הפסיק ואמר לו (לא זוכר את המילים במדויק) שאותנו היום הזה לא מעניין אנחנו ממשיכים כרגיל.
‏(נראה לי שבחוברת של הרב רמר על הרצ"י יש את הסיפור)
אפשר הסבר? שואלת באמת ~א.ל

לנוהג הזה?

למה להתנהג כך ולהפסיק מלימוד התורה?

 

יתכן שהמימראעוגי פלצת

"ליצנותא דעבודה זרה שרי" - רלוונטית לכאן.

 

כאשר האלילות מהדהדת בעולם - 

מושג מעוות ומושחת של רעיון עבודת הא-ל -

יש עניין להפגין חולין, שאליבא דאמת אין לאותה אלילות עניין עם הקודש.

וכן להפגין זלזול כלפי הרצינות בה היא כביכול מופיעה באותו זמן.

אבל למה לא לשים םשוט פס ולהמשיך בחיים?דינה ל.
או- להמשיך ללמוד תורה בנחת?

ובאמת... לא נראה לי שהנוצרים סופגים מצידנו רוח זלזול בזה שאנחנו םוסקים מלימוד תורה ומשחקים בקלפים...
הממ... הצעתי הסבר מסויים, לא מחייב.עוגי פלצת

אי אפשר להתעלם ממצבו של העולם.

עם ישראל ערב בו, וערב לתיקונו.


קשה להיות אדישים לנוכח התגברות האלילות, גם אם ליום אחד.



לא יודע מה עם המינים, מצד הסגולה וכו'.

יש פה לימוד גדול בעצם המעשה וההרגל.


(גילוי נאות: לא זכיתי להיות חסיד.)

זה נראלי,הלליש

מה ששלומי כתב,

 

בשם הרצי"ה.

דינדין, אנחנו באמת *נוהגים* כך מאז שאני זוכרתאהבת חינם

המ"ה

 

את עצמי בערך..

 

אני יודעת שבלילה הזה לכוחות הטומאה יש חזקה מסוימת, והם גם אוכלים את כל כח הקדושה שמופק באותו לילה.

וזה מחייה אותם כפל כפליים.

אני זוכרת ששמעתי רב אחד אומר את זה ברדיו לפני כמה שנים..

(אני לא בטוחה שאני מדייקת אבל זה הרעיון..)

טוב, את מדברת איתי ב״מיסטית״ עכשיו...דינה ל.
(שפת המיסטיקה)

כוחות טומאה וכו׳...
ואת יודעת כמה אני מתחברת לזה...

לימוד תורה זה לימוד תורה.
טומאה ״אוכלת״ את כוחות התורה...?
ואם נדבר תכלס- חגיגות הנוצרים את הולדת ישו ״אוכלים״ את הקדושה שנוצרת מלימוד התורה.?
הממ... בעדינות אגיד שזה לא נשמע לי...

ההפך צריך לקרות- הם חוגגים את הולדת מייסד הנצרות. אז מתבקש דווקא שהיהודים יידבקו אל תורתם. לא יניחו אותה מידם!
לכל דבר שאנחנו עושים בעולה"ז יש כח "מיסטי"..אהבת חינם

המ"ה

 

מדובר רק על הלילה הזה, ויש משהו מעבר להולדת של ימ"ש

והתורה יוצרת כח,כח טהור וקדוש.

 

יש לנו את כל שאר השנה, לפעמים צריך לדעת מתי להרפות כדי להתקיף בC העצמה והחוזק

ולדעתי זה ממשיל כאן

לא רוצה להכנס לדיון על מיסטיקה, רק אשוב ואומר-דינה ל.
שמוזר לי שאומרים שיש זמנים שבהם מוטב להניח לתורה, אל מול כוחות הטומאה (חוזרת להודעתי הראשונה כאן)
כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות אהבת חינם

המ"ה

 

בציפייה לגאולה השלמה בע"ה

עוגי יש לי מחשבות ממה שכתבתמאמע צאדיקה

אבל אין לי כוח לחפור הרבה

 

 

הדת שהתייאשה מעולם החומר

בדיוק למולה

אנשי קודש עסוקים רק בחומריות פשוטה -ומקדשים את כל העולם

הרעיון ממש ממש יפה! אהבתי.עוגי פלצת

אבל אני הבנתי שהכיוון של היום הזה איננו הוראה אידיאלית.


הוא יותר בכיוון של התמרמרות, הפגנת קלון וחוסר הזדהות.

פחות של הצעת מרכולתנו.

תסתכל שוב על התמונהמאמע צאדיקה

שבהודעת הפתיחה

שני רביים ענקיים בתורה וחסידות

בתמונה הם לא עם טלית ותפילין

או עושים מצווה

זו תמונה שהם משחקים. שחמט

 

אם הם ראו לנכון לדעת את המשחק מספיק כדי לשחק בו -

כנראה שיש פה משהוא

הרבה יותר ממה שאני יכולה להבין שיש פה- ברור שיש פה..

אבל אני רואה -

שחמט זה אומנות משחק, חלק מהחשיבה האנושית העליונה

ומפעים אותי לראות תמונה של רביים צדיקים שמתעסקים באומנות וחשיבה אנושית "עויילם הזה"

 

לו יכולתי "להכנס לתמונה" ולשאול איזה תיקוני עולם הם עושים מה"לא ללמוד"

מסכים לגמרי.עוגי פלצת

ללכת בנתיבתם של גדולי ישראל זה מעמד לא פשוט.

וגם הנפת הדגל של הריחוק מאלילות - היא אמירה של גאון.

לא של התקפלות והתפחדות.

 

 

אגב, תזכרי שאני חייב לך למצוא מאמר מרתק ממש,

מאחד הקבצים התורניים, שמרחיב ביחס לגדולי ישראל ששיחקו והתמקצעו בשח-מט.

(למשל הרב ציטרון מפתח-תקווה)

תזכור אתהמאמע צאדיקה

הצחיק אותי עכשיו שהבנתי-

עשיתי ניתוח של תמונה של רבי חבדי- לפי "שיר" של הרב קוק באורות הקודש  (על 4 דתות והייאוש שלהן.. לא נזכרת כרקע בשם הפיסקא)

 

 

היה יותרמעניין אותי מאמר על מהות הפנימית של השח-מט

איך כל מהלך וכלל במשחק- משקף מהלך או כלל בעולם הרוחני של העולם שלנו

צדיקה. יש שיחה של הרבי מלובויטש עלאייכה!
על דרך בעבודת ה' שלומדים ממשחק השחמט..
ראיתי את זה פעם.אני צריכה לחפש את זה...
בהנחה שאנו והגויים זה הינו הך~א.ל

התשובה הייתה נשמעת הגיונית..

אך מכיוון שישנו הבדל ברור בין יהודי לגוי,

למה להתנהג בהתאם לנהוג אצלם?

למה להחשיב בכלל את מה שיש אצלם?

לי זה נשמע להפך: הם נוהגים כפי שהם נוהגים- עניין שלהם עלינו להתרחק מכך

את חובתנו נמשיך ליישם, כי בינינו ובינם אין יחס וקשר

 

ברור שלא.עוגי פלצת

יש לנו אחריות כלפיהם.

אנחנו שואפים להורות לגוים את הדרך, מעל הכל בגישה לעבודת ד'.


כל עוד עולמו של הקב"ה, האנושות שנבראה בצלם, היא חדורת אלילות -

זה מתסכל, אי אפשר להיות אדישים. אי אפשר לנוח.



מה גם שעצם הניטל בא לבטא את הריחוק שלנו.

אמירה של ריחוק.

שדרותי!ישר כוחאייכה!

עוד תפתיע
חשבתי שכבר הפתעתי-משה ר-
זה בקטנהאייכה!
מה דעת הרב אליהו בעניין?נשמה צפתית
מישהו יודע?
מה שייכת דעת הרב אליהו?מוטיז

זה מנהג. ההורים שלך נהגו? נהגי, לא נהגו - אין סיבה שתנהגי.

אלא אם כן את מתקרבת לחסידות או משהו...

אני פשוט רוצה לדעת מה דעתו!נשמה צפתית
אסור
דעתו של הגר"מ אליהו זצ"לנפשי תערוג
היא ללמוד כפול!
(שמעתי ממקור ראשון מוסמך)
נשמה צפתית
זה הרב אליהו!
תודה!
הרב מרדכי אליהו על ליל ניטלמושיקואחרונה

לא יודע אם אסור...מוטיז

אבל זה לא כל כך שייך... מה שייכת דעתו? זה עניין של הנהגה, לא דעת.

דעת תורה קשורה להכל...ג'נדס

בטח של הרב מרדכי אליהו זצ"ל.

בדיוק! וזה תימצוט של דבריי המסורבליםנשמה צפתית
נשמע מרשיםמוטיז

אבל מה לכל הרוחות הקשר?

ואםנשמה צפתית
ההורים שלי לא נהגו כלום? וגם ההורים שלהם? וההורים של ההורים שלהם?
אז שואלים רב כדי לדעת איך לנהוג...
וחוצמזה מה שהרב אליהו אומר- מבחינתי זה קודש! אבל בוא לא נפתח ויכוח עכשיו
לפי דעתי הוא לא יתיחס.שלומי20104
זה מנהג בין רק חסידי(בארץ כמעט רק חבדי) למקסימום כל האשכנזים.
לא שייך לספרדים.

אבל אולי כדאי לשאול את שדרותי הוא יותר בקיא בפסקי הרב אליהו(אולי גם בנדא מצוי).
^^^^ג'נדס

או גדול דור אחר....

(ח"ו, לא מזלזלת באף רב!)

אתם הזויים כולכם!! ...המעשה-העיקר

אני באה טוב 

 

 

והמסך לא יכיל כל מה שיש לי לכתוב

 

 

 

 

 

 

ברררררר

והנה הסבר רחב-המעשה-העיקר






לכל שאר ההסבר - מומלץ
בט' בטבת נפטר עזרא הסופרנפשי תערוג

 

יום ט' בטבת הוא יום תענית צדיקים (שו"ע או"ח סימן תקפ סעיף ב).

הטעם: לפי שביום זה נפטר עזרא הסופר (משנה ברורה שם ס"ק יג, בשם הט"ז ס"ק א, ומג"א ס"ק ו).

 

ויש מהלך ארוך (שיעור של יותר משעה)

איך תרגום התורה ליוונית שקרה בח' בטבת

פטירת עזרא הסופר שקרה בט' בטבת

ועשרה בטבת שהתחיל המצור

קשורים בצורה מופלאה

ולמה בכל הימים הנ"ל נהגו להתענות

 

 

היו גם כאלה שסברו שביום הזה נולד אותו האיש

אם כבר, אין ללמוד בט' בטבת

ולא בתאריך הלועזי שבו הוא נולד

ממתי אנחנו מתייחסים לתאריך לועזי?

 

ואוו איזו תמונה..!אושר תמידי
תודה שדרותי!
וזו הסיבה שנידון בצואה רותחתאלקנה ב

שהרי בגמרא אמרו שכל המבטל תורה מאכילים אותו גחלי רתמים, 

ואותו האיש בליל ניטל מבטל הרבה יהודים מתורתם, ואם אוכלים גחלי רתמים אז מה יוצא...

 

(שמעתי אומרים בשם ר' אברום)

בנאדםםםםםםםםםםם עוגי פלצת
נגמר... כולם לחזור לספרים...חיהלב

זה רק עד חצות לא?

ילה בלי תירוצים..

חכי.. עוד לא יצא לר״תניתאי הארבלי
אנחנו מהמחמירים
סטלניםםםחיים שלמה
כולכם מדברים פה כמו רבנים מפונביז'...יאלה מותר לכם ללמוד כל השנה,ואת זה אתם עושים?
פתאום בלילה הזה כולם נזכרו שצריך ללמוד ולהיות על המחשב ולבלבל את הקישקעעעע..בההההה
לא, ההפך אנחנו פשוט מהדרים בשחמט המעשה-העיקר
ואצלינו הידורא דהידורא מכיוון ששח זה לשניים והיינו חמישה אז שיחקנו רמי גם משחק חשיבה וגם אהבת ישראל אחח אין על המשפחה שלי !!
הרבי של חב"ד כותב שבארצות מוסלמים אין את המנהג הזההמדינאי
עבר עריכה על ידי המדינאי בתאריך י"ב בטבת תשע"ג 08:23
עבר עריכה על ידי המדינאי בתאריך י"ב בטבת תשע"ג 08:21

ובארץ ישראל, במדינת ישראל בכלל השלטון הוא של היהודים.

 

אבל גם אם מתעקשים, גם בין הגויים הנוצרים הם במיעוט.

 

וזה לשונו של הרבי:

http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4391&search=%d7%a0%d7%99%d7%98%d7%9c

לשמועתו שבארה"ק ת"ו אין נוהגין בזה כלל (ובטח שמע זה מבר סמכא ביותר) - אם נכונה השמועה אולי אפ"ל הטעם, שכיון שפשטה שם (מלבד תקופות קצרות, כידוע) ממשלת הישמעאלים, ותלוי בשר של מעלה, לא הי' מלכתחילה ענין לניטל שם, ובמילא אין החשש דלהוסיף חיות. ועפ"ז יומתק ג"כ הענין שבכל מדינה צ"ל ע"פ נוהג או"ה שבמדינה, כנ"ל. - ולהעיר מס' דרכי חיים ושלום סתתכ"ה.

ברור שבארצות האסלם לא נהגו במנהג הזה...דינה ל.
וברור שכיום במדינת ישראל אין צורך לנהוג כך.
לצערנו בארץ ישראל חוגגים את חגיהם בריש גלימושיקו

ואוי למי שיצייץ נגד

זה לא באמת היום בו ימח שמו וזכרו נולדדוד.ו.

גם הנוצרים מודים בכך שיש"ו לא נולד ביום הזה ויש גם הוכחות מדעיות והיסטוריות

 

חוץ מזה : האחד באפריל הוא יום השקר ולמה?

 

אם יש"ו נולד בחג המולד אז אימו נכנסה להריון באחד באפריל והרי הם טוענים שהיא נכנסה להריון מ"רוח הקודש"

 

והם יודעים בעצם שזה שקר ולכן האחד באפריל הוא יום השקר

 

אבל לא יודעים מתי הוא באמת נולד אז קבעו את היום הזה

עשיתם אקזיט של 100 מיליון דולרזיויק

מה הלאה בחיים?

תנסו להרוויח יותר?

תשבו במנוחה על התורה ועל העבודה?

תשקיעו במשהו טוב לעם ישראל?

אמתין עד סוף התוארבין הבור למים

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

למה לך תואר?זיויק
נוח להיות בתוך מסגרתבין הבור למים

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

קודם כלנקדימון
קרן מלגות לתחומים בהם אני רוצה יותר בוגרי ישיבות רציניים - שישבו ברצינות והתאברכו ואז החליטו ללכת לעולם המעשה - כדי שישפיעו במדינה. הייתי רוצה לסנות קרן שתהיה מסוגלת לספק להם תמיכה משמעותית כדי שילכו דווקא ללמוד תואר בלי (כמעט) דרגות פרנסה.
מסקרןזיויק
מה היית רוצה שילמדו לעשות? או להיות?
להשקיעמשה

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.


בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

חכה מועילה בטווח הרחוק לאדם עצמו יותר מדגנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ה' בשבט תשפ"ו 8:43

לא? 

ברורמשה

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

 

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

התכוונת: לתת חכות ולא דגיםזיויק
נכון. טעות.משהאחרונה
כולם צדיקים פה?צאט
או שמישהו ראה הכוכב הבא?
הטלויזיה דלקה ברקע. ראיתי בערך חצי מהגמרפ.א.אחרונה
לא אהבתי את הביצועים 
עזרה!צאט

היי חזרתי לכאן אחרי שנה שלא הייתי פה🙂‍↔️

ובאופן אירוני הסיסמה הייתה שמורה לי אבל לא היה לי מושג מה השם משתמש😅 (די מצחיק שאדם לא זוכר איך קוראים לו אבל כן זוכר של אחרים)

כמובן שאין איך לאפס שם משתמש..

קיצור יש למישהו רעיון איך למצוא?

או שאולי אני פשוט יתחיל מחדש ותכירו את אני של עכשיו🙂

עדיף לפתוח דף חדש…פ.א.אחרונה

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אםרועישםטוב

אם מישהו מטייל ומוצא פסל מלפני 3000 שנה, האם הוא צריך לנתץ אותו או למסור אותו לרשות העתיקות?

לתת השתחוויה קטנהצדיק יסוד עלום
במובן סמלי מסורתי
ברור שבכך יש איסור חמורארץ השוקולד

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

🤭טיפות של אוראחרונה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

לא זוכר. אבל לזכרוני גם אםקעלעברימבאר
גוי פוגם פגימה קטנה בפסל כדי לבטא שהוא לא מאמין בע"ז הזאת, אז הוא כבר יצא מכדי ע"ז ומותר בהנאה ליהודי.


חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

ברור שמותר לנפץ עבודה זרה שהיא לא שלךאדם פרו+

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."


יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.


אתה מערבב שני נושאיםשלג דאשתקד

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

שאלה מעניינתנקדימון

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א


על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.


צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

לא כדאי ללמוד הלכה מפורומיםטיפות של אור

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

אולי הישראל לא השתמש לפולחן?!נקדימון

זו אמירה מאוד מוזרה.

 

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

השאלה אם אתה קובע לפי חזקה או סברה.קעלעברימבאר
השאלה אם סתם פסל שנמצא מה חזקתו.


אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

הוא כותב שהחוקרים אומריםטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ב' בשבט תשפ"ו 18:14

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

 

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

השאלה אם בהלכה הולכים לפיקעלעברימבאר
המחקר. והשאלה איך נקבעת חזקה.


אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?


למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

את השאלות אנחנו יודעיםנקדימון
אם אתה רוצה להוסיף משהו לדיון, תביא תשובות
אולי בבית שנינקדימון
אבל ממצאים בבית ראשון בוודאי יהיו עבודה זרה גמורה.


אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

בכל זאת מצינו פסלים לנוי בבית ראשון, למשלקעלעברימבאר

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.


גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

הדיבור שם (של החוקרים) הוא גם על בית ראשוןטיפות של אור

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

 

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

נדמה לי שיש סיפור כזה בגמראשלג דאשתקד
על רבן גמליאל, שגרם לכך שהפסל יהיה של גוי והכריח אותו לבטל אותו.
יום המחרת שלכם - ראש חודש שבטזיויק

תרגישו התחדשות? או שגרה משעממת?

מה עושה את ההבדל?


אה.. וחודש טוב! 😊

בא לי לקנות ראש דשאהרמוניה

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

ראשת? נשמע המצאהזיויק
סתם אני אומרת בגלל כל הדיוניםהרמוניה

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

 

כן ראשת זה חארטה..

אפשר לומר ראשת. מלשון ראשה. כמו אבן הראשהקעלעברימבאר
לא שמעתי על זההרמוניה
נראלי המצאה של שמאלנים ממשזיויק
ראש מדשאהקעלעברימבאר
אניoo

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת


בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

מרגשזיויקאחרונה
הייתם מוותרים על הקשיים שעברתם בחיים?זיויק
על מה שזה בנה בכם? לימד אתכם?
תיאורטית לאנוגע, לא נוגע

אבל למעשה בד"כ הדרך הכי טובה להשתנות זה ע"י ייסורים, הם הכי פותחים את הנפש והכי מפתחים אצלנו עומק רגשי ואמוני.


אבל יש דרך נוספת. ללמוד להקשיב ולהרגיש את העולם. להרגיש שאתה חלק ממשהו ענק-חלק מהבריאה של ה', וגם חלק מעל ישראל, ואז יוצאים מהאגו ואין כ"כ צורך בייסורים.


"לא הן ולא שכרן" לענ"ד זה לא רק בגלל הקושי שבייסורים, אלא גם בגלל האמת שהם מכסים-שראוי שהעולם של ה' יהיה מושלם, בפרט כלפי אנשים שמחוברים אליו.

חשבתי השבוע שזו הנקודה של שבט בנימין- נס בשביל הטבע, בשביל שהטבע יהיה שלם כי ראוי שהבריאה של ה' תהיה שלמה. וזה סוג של חיבור בין קדושת הטבע (נס בתוך הטבע) לקדושה שמעל הטבע (נס ששובר את הטבע). וזו מעלתה השלמה של א"י שהתבטאה בניסי כיבוש נחלת שבט בנימין ובמקדש ובפרט בקודש הקדשים. וזה שייך כמובן רק למי שמחובר לכלל באופן מהותי, ולמי שמפריעים לו הייסורים בעיקר בגלל האמת שהם מסתירים ולא בגלל הסבל שלו.

מה הלוז שלכם במוצאי שבתות של חורף?זיויק
זה יוצא חצי יום לפעמים.
זה ברכהפצל🤫

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

יפה ממשזיויק
תודה רבהנחלת

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

השאלה שלךנחלת

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

אה פספסתי טיפהזיויקאחרונה
חח

אולי יעניין אותך