לדעתי עד כדי כך שזה יכול להשפיע על כמות המנדטים שיקבלו הלליכוד. מאוד מעניין...

ראש הממשלה עדיין גדול מסך ח"כיו, ובדיוק כשם שהרשימה הקודמת נחשבה "ימנית, ניצית, קיצונית" והכל-

עדיין הוא החליט והוא קבע והוא התווה את הדרך.

כתבתי את זה בפריימריז שנערכו לפני הבחירות האחרונות, ואני כותב זאת בדאבון לב גם עתה.

וכך גם דן השמאלן.

כל עוד נתניהו שם יהיה קשה לעשות שינוי מקיף, אבל ברגע שהוא יסיים את תפקידו, הליכוד לא יהיה יותר מה שהיה ויחזור חזרה ימינה.

העפנו את דן השמאלן ואת בני יש שופטים בירושלים, העפנו את לימור שתמכה בגירוש והכנסנו במקומה את יריב לוין ומשה פייגלין.

הפעם יש עוד 3-4 מתמודדים דתיים, ובפעם הבאה בעז"ה יהיו יותר.

צריך לכוון לראש

אבל הוא חייב ללמוד דבר או שניים כדי להיות פוליטיקאי מוצלח

של היום - זה יהיה ביזיון למפלגת הליכוד... ראוי שהם יגיעו לפחות ל60 אחוז הצבעה ועוד יותר ל70-80 אחוז הצבעה - אחרת זה אומר שאפילו המתפקדים התייאשו מהמפלגה שלהם.

השאלה היא אם באמת אחוז ההצבעה לכל הפחות יכפיל את עצמו מהחצי הראשון, כדי להגיע לפחות ל60 אחוז הצבעה (שגם זה פחות מאחוז ההצבעה בבחירות הכלליות)

הליכודניקים צריכים להתחיל להרים הילוך ב5 שעות האחרונות של ההצבעה (מתוך 13).

מעניין איך הייתה התפלגות ההצבעה בבחירות הקודמות בליכוד.

מקום בארץ, כי ספר הבוחרים ממוחשב. זה יהיה ממש נחמד

שהצבעת יעבור דרך המחשבים - יכול להיות שההצבעה עצמה תהיה בטופס כמו בפעם קודמת, אני עדיין לא יודע (מכיר אישית אחד מחברי ועדת הבחירות, נראה, אולי אשאל אותו...). מה שהפיל את המחשבים אז היה העומס הגדול, אבל עומס נוצר כאשר מצביעים דרך המחשב, לא כאשר רק מעבירים שם את הנתונים לגבי מי שהצביע...

אבל נראה מה יהיה.

וגם אם יגיעו נגיד באמת ל60 אחוזים - זה אומר שבערך 38,400 אנשים, התפקדו ושילמו דמי חבר לפחות שנתיים (16 חודשים) - אם זה לא זוג, אז זה כמעט 150 שקל בשנתיים - בשביל מה? כמה מיליונים טובים שולמו בשביל...? סתם להגיד ש"אני חבר המפלגה"? לא בשביל להצביע ולהשפיע?

מעניין איך זה ישפיע על הרשימה - כלומר, איזה מצביעים הגיעו להצביע - האם אלו הקלאסיים או האידיאולוגיים הימנים החדשים...

בדקתי את זה - כשמורידיםאת היו"ר  ושריונים אם יקבל אותם באמת, ושריוני מחוזות ונשים חדשות - אז עד מקום 25 בליכוד אנחנו מגיעים ל15 מקומות לנבחרים הארציים. מתוכם כבר היום יש 16 שמכהנים -  זאת אומרת, לכל הפחות 1 מתוך 16 מכהנים, לא יזכה להכנס ל25 המקומות הראשונים בליכוד, והמקומות שלאחר מכן כבר ממש לא בטוח ריאליים.

אז מי לדעתכם בעל/ת הסיכוי הגבוה ביותר "לעוף" מהמקומות הריאליים הנ"ל? - אני מדגיש - לא מי "אתם" רוצים שיעוף, אלא מי נראה לכם שיש לו הכי פחות סיכוי להתברג שם בפועל...

הדילים  שלו כנראה לא עזרו לו עכשיו, עם כל המתפקדים שלו...

אז הנה, כנראה זאת התשובה ל"מי יעוף" מהמקומות הריאליים - ככל הנראה פייגלין בחוץ אלא אם בהמשך הספירה יתחולל שינוי רציני והוא יתחיל לעקוף מועמדים אחרים...

ברמה הלאומית - נבחרו הרבה אנשים טובים שהוכיחו עשיה חיובית בהרבה תחומים. כנראה שהמפקד של הבית היהודי פגע במאגר הקולות של פייגלין קשות.

"הכל סובב את האשכנזים". 

להזכירך, כרמל שאמה הפסיד את מקומו בכנסת בפעם שעברה בגלל 13 קולות. כ-3000 איש שעזבו מפה לשם יכולים לשנות את כל התמונה לרעת פייגלין וחוטובלי.

בשנתיים האחרונות את הליכוד ועברו לבית.

לצערי כנראה (ב99.8%) שאי אפשר לדעת כי פנקסי הבוחרים חסויים, למען האמת בצדק...

מאמין שלא בעיה להשוות בניהם.

את הפנקס לאחרים, ובטח כמו בבית היהודי צריכים להשמיד אותם אחרי הבחירות (לא יודע אם באמת משמידים, רק אומר שאולי רשמית צריך...).

ולחברי הכנסת עצמם - נראה לי כבר יש מערכת של המפלגה עצמה שמאפשרת להם לשלוח מסרים למתפקדים בלי לשלם אגורה...

לא של אחד. מי לדעתך יכול להשיג את ספרי הבוחרים של 2 המפלגות, כולל הספר של הבחירות הקודמות כדי לראות כמה עזבו את הליכוד ועברו לבית היהודי?

לא שזה קריטי זה סתם מעניין...

מתוך כ96 אלף).

לשם השוואה, בבחירות הקודמות הצביעו בליכוד כ72 אלף איש. מאוד הגיוני שאז זה עלה כי הבחירות פוצלו ליומיים בגלל הקריסה של המחשבים - אבל עדיין, זה לא מעיד טוב לליכוד.

אני יודע שאמרו 53 אחוז. לא יודע על חלוקות פנימיות כאלו ולא חשבתי שיש. למה שמישהו יוכל להיות מתפקד אבל לא זכאי להצבעה?

אה, אלא אם אתה מתכוון שיש כאלו שהתפקדו בתוך ה16 החודשים האחרונים ולכן הם עדיין לא יכולים להצביע? לזה אתה מתכוון? אם כן - אני לא יודע כמה מתפקדים נוספו בשנה וארבע האחרונות אבל אני בספק אם מדובר במספר כל כך רציני שישפיע על האחוזים.

לא היו זכאים להצבעה כעת?

רק בגלל שלא חידשו תשלום....

אם באמת יגמור ראשון או שני - הוא כבר יוכל לצפות מנתניהו לא "Rק" לתפקיד יו"ר הכנסת אלא לתפקיד שר או אפילו שר בכיר...

ויולי הוא אדם טוב, ימני באמת, ברוך ה'...

וגם האחר עושה דיל עם הזה ומעיף את זה מהרשימה שלו - ורק יולי שלא עושה דילים, פשוט מכניסים אותו למומלצים שלהם ואף אחד לא מעיף אותו...

שזה בדיוק מה שהיה צריך כדי להכניס עוד  כמה למקום ריאלי.

לא מסובך, זו המציאות.

אם מישהו דפק את מר פייגלין למשל,

הרי שאלו רשימות הבוחרים של "הליכוד שלי" מהר ברכה,

וד"ל.

פייגלין אדם ישר מידי ולא הסכים להכנס לדילים

זה המחיר

הוא היה מקובל על שתי הקבוצות.

ובאחוזים גדולים מאוד, בסוף ל-א מצביעים לליכוד (על פי אחוזי ההצבעות לכנסת על פי ישובים) - בגלל זה, זה הגיוני שאם הם החליטו סופית לעבור לבית היהודי גם בהתפקדות, שפייגלין יפגע מזה - אבל זה ראוי, מה לעשות.מי שלא באמת מצביע למפלגה זה קצת גניבת דעת להתפקד למפלגה כדי להשפיע על התוצאות שבתוכה (תחשבו רגע על בוחרי ליכוד או ישראל ביתנו שהופכים לחברי מרכז תקומה ו/או עוצמה יהודית, כדי להרים מועמדים שמאלניים לראש הרשימה של תקומה/עוצמה יהודית...).

זה הבעיה של הפריימריז, מה לעשות...

חוץ מהמחוזות אין כמעט אף מועמד "מבחוץ" שהגיע למקום ריאלי - אולי אולי אבי דיכטר (אני לא מדבר כרגע על שריוני יו"ר).

מה שכן בוגי יכול להירגע, היה שלב שהיה נראה שהוא מגיע "רק" לתחילת העשירייה השנייה, וכעת הוא מתברג טוב באמצע העשרייה הראשונה...

מירי רגב - בהחלט הפתעה, "כפיים" לה (נראה לכם שאשכרה נתניהו יתן לה תפקיד שרה? אם כן, יהיה מגניב... )

התפללתי שלא יגיע למקום ש"יחייב" את רה"מ למנותו שוב כשר

שיכנס לכנסת - אם רק רה"מ רוצה.

להזכירך ראש הממשלה "דילג" בבחירות האחרונות על הרבה כאלו שהגיעו למקומות טובים, ונתן תפקידי שרים לחביביו - שטייניץ ולבנת, שהגיעו למקומות אחרויים ממש.

ככה שהמיקום לא ב-א-מ-ת משנה - אולי קצת יכעסו על נתניהו - זה לא כזה מזיז לו. בעיקר בעיקר אם הוא כבר עייף קצת ונניח לא מתכוון להתמודד שוב בבחירות הבאות ליו"R התנועה (לא יודע אם זה ריאלי אבל מי יודע...אני מדבר על מקרה שכמובן ינצחו בבחירות האלו. אם יפסידו, ככל הנראה נתניהו יבין את הרמז ויתפטר או יכריז שהוא לא מתמודד יותר ליו"ר, ויפרוש מהחיים...השאלה מה יקרה אם יהיה שוב רה"מ - האם ירצה להמשיך גם לקדנציה שלאחר מכן? שאלה.)

ואתה זוכר שאחד הרגעים המשמחים ביותר היה כשפחית פגעה לה בראש בשידור חי מכפר דרום, נכון?

אל תבנה עליה לשנייה אחת. היא עושה את מה שהזרם רוצה.

הזרם היה בעד ההתנתקות ועכשיו הזרם ימני יותר, זה לא אומר כלום על אישיותה.

חבל שכמה מילים מתלהמות שלה, גרמו להרבה אנשים בימין להעריך אותה הרבה יותר מציפי חוטובלי המתורבתת.

אז להצליח להדביק פער כזה נראה לי יהיה לו מאוד קשה.

מי שבתוך המקומות הריאליים כבר - פחות מודאג, מקסימום יהיה מקום אחד אחורה, אבל עדיין ריאלי - בתוך המקומות הריאליים זה רק אגו וכבוד איפה אתה נמצא - העיקר שנכנסת...

מי שקריטי לו זה מי שמתנדנד על גבול הריאליות - והוא מתפלל שיתרחש שינוי רציני שנראה לא אפשרי כל כך, אבל מי יודע...

בהם נמצאים:

זאב אלקין וצחי הנגבי (שבנתיים רבים מי יהיה 8 ומי 9)

דנון, שטייניץ, גמליאל, חוטובלי - שכל הזמן זזים במיקום בגלל ההפרשים הקטנים, אבל אקוניס וכץ שהם המקומות הבאים לאורך כל הזמן הזה לא עוקפים אותם - אבל גם הם (אקוניס וחיים כץ) במקומות שנחשבים ריאליים.

דיכטר בנתיים ישובץ ברשימה המשוקללת במקום ה26 - שהוא לא ממש ריאלי, רק בחלומות הורודים ביותר (אלא אם כן נתניהו יחליט לשריין אותו...)

אלו ואלו מחזיקים אלפי מתפקדים. אלו בחרו שלא להצביע לאלו ואלו בתגובה בחרו שלא להצביע לאלו.

התוצאה כמובן ברורה: אלו בדיוק הקולות שחסרים לשניים להיבחר.

זה בנימין נתניהו, במקום הראשון, ואיוב קרא, בשריון ללא יהודי במקום ה24 הספק ריאלי...

מלבדם כולם עדיין יכולים לזוז בין המקומות, לרדת מקום אחד או לעלות אחד...

למקומות הריאליים בליכוד הפעם?

השניאה על עצמה את המתפקדים האידיאולוגיים? מה?

רק לזכור - בבחירות הקודמות היא הייתה האישה הראשונה! והפעם היא ממש נלחמת עם דיכטר על מקום ריאלי...

פייגלין וחוטובלי - שני ימניים באמת שנפלטים  (חוטובלי בספק) לטובת..? דיכטר, נגבי ושטייניץ שהם לא בדיוק כוס התה של ההתיישבות, לא ככה?

חבל

היתה עסוקה במשפחה (נישואין ולידה) וחוץ מדיבורים לא באמת היתה אוזן קשבת מבחינה מעשית לציבור בוחריה

לפחות 5000 (רבע) מתפקדים ביטלו את חברותם בליכוד כדי להתפקד ל"בית". זה דפק את פייגלין ואת חוטובלי כאחד.

אז אני שמח לדעת שלפחות הבית היהודי לא אשם בזה,

מה גם שככל הנראה אותם 5000 היו מצביעים גם כך לבית היהודי, כך שיחד עם מנדטים ניציים ומאוכזבי הליכוד יעברו גם הם לבנט. לא נורא בכלל.

כל מתפקד יכול להצביע ל-11 מועמדים, כלומר זה היה עוזר לשניהם או בוודאות גבוהה יותר לציפי חוטובלי או איוב קרא להתברג גבוה יותר.

בכ"מ, הליכוד הולך לחטוף על זה מצד ימין - ומגיע לו.

משפיע על אנשים (אבל כמובן, האמת האמת, נדע רק ב18 למרץ)

היהודי - וראויים כרגע אני מתכוון בעיקר לדתיים ימניים... (את החילונים יקדמו גורמים אחרים - אנחנו צריכים לשאוף למקסימום "חבר'ה טובים משלנו" בראש הבית היהודי.

אלא אם כן אותם מתפקדים שעברו מהליכוד לבית, רוצים דווקא לחזק כאלו שלא מזוהים עם "התורניים", ואז זה באסה...

טוב, עוד שבועיים בערך, נדע כבר...

הרבה דורשים לעצמם כעת בקמפיין כי הם חושבים שהקהל שלהם רוצה שינוי לכיוון שלהם עם ההתנהלות בביטחון.

מעורר מחשבה אודות התפיסה הציבורית אודות ההצלחה הביטחונית בממשלת הימין על מלא...

פעם הנושא הכלכלי היה במרכז הבחירות, עכשיו זה הביטחון

ברור שהמלחמה השפיע על הציפיות שלנו מההתנהלות הביטחונית,

אבל לא ראיתי את הליכוד מבטיח שכץ יהיה שר הביטחון הבא.

ואני בטוח שעוד מעט נתניהו יכריז שתיק הבטחון ישאר בליכוד

זו או אחרת את שר הביטחון.

אתה יודע מה?

ההצעה שלך תלמד קצת יותר את ההבנה של הפוליטיקאים בתפיסות הציבור, בוא נראה, אם הליכוד יגיד שהם רוצים שכץ ימשיך כשר ביטחון, כנראה הם חושבים שהציבור תומך בהתנהלות הביטחונית.

אם הם לא יגידו מילה על היכן שר הביטחון יהיה, כנראה שהם חושבים שהציבור נגד ההתנהלות כעת.

אם הם יגידו באופן כללי שהם רוצים את השר אצלם, אז פחות וודאי אבל נוטה להבנה של תמיכה.

אבל אם המועמדות האחרות לקואליציה ידרשו את כל העולם ואשתו, כמו בסיבוב הקודם, הוא יאלץ למסור את המשרד הזה לאיזנקוט כדי להקים ממשלה, לא ממשלת חלומות, ולא ימין מלא.

לא ראיתי אפילו אמירה כזו הפעם

בדגש על בן גביר, הוא חבר לטלי גוטליב כדי ליצור מכפיל כח, אבל הציבור לא קונה, ואפילו בורח ממנו. בסקר עדכני הוא עומד על 6 מנדטים, וזה אומר שהיא מבריחה 2 מנדטים לפחות.

אם בן גביר חפץ חיים פוליטיים הוא צריך לחזור להיות שחקן קבוצתי בתוך גוש הימין, אחרת הוא ימחק.

אבל לא ראיתי הבטחה כשלעצמה

הוא אומר בעת ובעונה אחת דבר והיפוכו. מצד אחד לדבריו גודל הגוש קובע, והמטרה להגיע יחד ל- 61 מנדטים לפחות, ומצד שני הוא נוטל לעצמו את עור הדוב למפרע, כאילו ה- 61 מנדטים העתידיים הם כולם שלו.

בס"ד

איתמר הבין שנתניהו בדרך להקים ממשלה עם אייזנקוט. הוא שומע את התדרוכים, ולא מאמין להכחשות. לכן הוא בא ומתחיל להכין את הקרקע לרגע שהתניהו יזרוק אותו.

אם זה יקרה, בכנסת הבאה הוא יהיה אופוזיציה לוחמנית לממשלת אייזנקוט-נתניהו, והתוכניות אותן הוא הציג אתמול יהיו הבסיס לכל זה.

גם הוא יכול, למעשה כל אחד יכול. לכן הוא מכין את המשבר הפוליטי הראשון עוד לפני הבחירות. זה האירוע.

לגבי ממשלה עם איזנקוט, לפי כל הסקרים הם מביאים במצטבר, 50 מנדטים פלוס מינוס, ומשכך, הם זקוקים לעוד 11 מנדטים לפחות כדי להקים ממשלה, וזה לא ריאלי.

לגבי אופוזיציה בכנסת, היא טובה בקריאות ביניים. הרפורמה המשפטית נבלמה בגלל הפגנות רחוב, ומיליארדים שנשפכו על זה בכל מקום.

בכל הכבוד לבן גביר, מיליארדים אין לו.

נראה בעיני שבמקום להערך לממשלת חלומות ימנית, ללא קלקולים, הוא נערך להטריל את הכנסת הבאה. אין לי אלא לאחל לו הצלחה.

נראה שבן גביר מכוון לנהל את ענייני המדינה, והיריב שלו הוא נתניהו, ולא השמאל.

יריבים נוספים שלו הם כל שותפיו הקואליציניים בממשלה היוצאת: דרעי, סמוטריץ', גולדקנופף, וגפני.

אף אחד מהם לא יצטער אם את הכנסת הבאה הוא יטריל מספסלי האופוזיציה.

לכן אני מעדיף אותו ממגלומנים חיים בסרט כמו בן גביר, פייגלין ווינטר. כל אחד מהם יותר קרקרן וחי בסרט מהשני

בלי צבא שמגן, ההתיישבות לא תצליח להגן על עצמה

הפוך יכול לקרות, הצבא יכול לתפוס שטח ולהגן עליו בלי התיישבות

שאלתי ג'מיני AI:

בצפון השומרון הייתה התנתקות, באחרונה היא בוטלה. עד לביטולה של ההתנתקות איך זה היה מבחינת אירגוני טרור והמאבק בהם בצפון השומרון בהשוואה לשאר שטחי יו"ש?

וזה מה שהוא ענה:

מבחינת התפתחות התשתיות של ארגוני הטרור ואופן המאבק בהם, צפון השומרון (גזרת ג'נין וטולכרם) הפך במהלך השנים שלאחר התנתקות 2005 לאחד האזורים המורכבים והמתוחים ביותר ביהודה ושומרון, והציג מאפיינים שונים מחלקים אחרים באזור (כמו יהודה או דרום השומרון).

1. התחזקות ארגוני הטרור והקמת "גדודי הטרור"

* ואקום אזרחי וביטחוני: הפינוי של ארבעת היישובים (חומש, שא-נור, גנים וכדים) ויציאת הנוכחות האזרחית הישראלית מהאזור יצרו רצף טריטוריאלי פלסטיני נרחב. אף שצה"ל והשב"כ שמרו על חופש פעולה מבצעי ולא נסוגו מבחינה צבאית כפי שקרה ברצועת עזה, היעדר התיישבות וצירי תנועה אזרחיים ישראליים יומיים צמצם את הנוכחות הקבועה של כוחות אבטחה בשטח.

* התבססות תשתיות מקומיות: בגזרה זו, בפרט במחנה הפליטים ג'נין ובטולכרם, קמו להתארגנויות טרור מקומיות ("גדודי ג'נין", גדודי חללי אל-אקצא וג'יהאד איסלאמי) יכולות עצמאיות גבוהות יותר בהשוואה לאזורים כמו חברון או גוש עציון. הארגונים הצליחו לגייס פעילים רבים, לאגור אמצעי לחימה, לייצר מטעני חבלה רבי-עוצמה ולהקים מערכי תצפית.

2. אופי הלחימה והמאבק בטרור

* מעוזי לחימה ומטענים: בשונה מאזורים אחרים ביו"ש שבהם הטרור התבטא בעיקר בפיגועי יחידים (דקירה, דריסה) או חוליות ירי נקודתיות על צירים, בצפון השומרון התפתחה דפוס לחימה מורכב המזכיר לעיתים לחימה בשטח בנוי מאתגר. צה"ל נתקל בשימוש נרחב במטעני גחון שהוטמנו מתחת לכבישים, ירי מסיבי לעבר כוחות נכנסים ושימוש בבתים ממולכדים.

* ניסיונות ייצור רקטי: צפון השומרון היה האזור היחיד ביהודה ושומרון שבו נרשמו ניסיונות חוזרים ונשנים (בעיקר בשנים 2023–2024) לייצר ולשגר רקטות פרימיטיביות לעבר יישובים ישראליים בגלבוע ובאזור התעשייה שח"ק.

3. משוואת חופש הפעולה המבצעי

* הסלמה באמצעים הצבאיים: ככל שגברה התנגדות החמושים בכניסות לכפרים ולמחנות הפליטים בצפון השומרון, נדרש צה"ל להפעיל אמצעים שלא היו בשימוש יומי בשאר שטחי יהודה ושומרון. זה כלל שימוש נרחב בדחפורי D9 לפתיחת צירים וממולכדים, סיכולים ממוקדים מהאוויר באמצעות כטב"מים ומסוקי קרב, ומבצעים חטיבתיים ממושכים הנמשכים מספר ימים (כדוגמת מבצע "בית וגן" ב-2023 ומבצעים נרחבים לאחר מכן).

* היחלשות הרשות הפלסטינית: מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית איבדו כמעט לחלוטין את אחיזתם באזור ג'נין וטולכרם בהשוואה לערים כמו שכם, רמאללה או חברון, מה שהותיר חלל שנכנסו אליו חמאס והג'יהאד האיסלאמי במימון איראני.

השוואה לשאר שטחי יהודה ושומרון

| מאפיין | צפון השומרון (עד ביטול החוק) | שאר שטחי יהודה ושומרון |

|---|---|---|

| רצף טריטוריאלי פלסטיני | נרחב מאוד, ללא נקודות התיישבות ישראלית במרחב ג'נין. | מקוטע, משולב בנוכחות אזרחית וצירי תנועה ישראליים יומיים. |

| דפוס איום מרכזי | מטעני חבלה כבדים, ירי מאורגן, ניסיונות רקטיים. | פיגועי ירי בצירים, פיגועי דקירה/דריסה וחוליות מקומיות. |

| משמעת ומשלח של הרש"פ | אובדן שליטה קמעונאי של מנגנוני הביטחון. | שליטה יחסית גבוהה יותר של מנגנוני הרשות. |

| שימוש באמצעים אוויריים וצמ"ה | תדיר ויומיומי במבצעים מיוחדים. | ממוקד ונדיר יחסית, בהתאם לאירועים נקודתיים. |

לאחר ביטול צו איסור השהייה והסרת מגבלות ההתנתקות בצפון השומרון, החל צה"ל בשינוי התפיסה המבצעית במרחב במטרה להדק את האחיזה הביטחונית ולסכל את תשתיות הטרור שהתבססו באזור לאורך השנים.

ביטול צו איסור השהייה בצפון השומרון

הסרטון מציג את הדיווח על ביטול צו איסור השהייה בצפון השומרון על ידי אלוף פיקוד המרכז, המהווה את השלב המבצעי הסופי בביטול חוק ההתנתקות באזור.

עד לביטול ההתנתקות בצפון השומרון (תיקון החוק ב-2023 ויישומו המלא ב-2024–2026) האזור הזה היה שונה משאר יהודה ושומרון בעיקר בגלל הוואקום שנוצר בנקודות הספציפיות שפונו, לא בגלל נסיגה מלאה כמו בעזה.

ב-2005 פונו ארבעת היישובים חומש, שא-נור, גנים וכדים, וכן בסיסים צבאיים (בהם מחנה סנור/גבע, שפונה סופית ב-2006). החוק אסר על שהיית ישראלים אזרחים באזורים האלה. צה"ל לא יצא מכל צפון השומרון – הוא המשיך לפעול בכל יו"ש, כולל פשיטות לשטחי A כמו ג'נין – אבל בנקודות שפונו לא הייתה נוכחות אזרחית יהודית קבועה ולא היו בסיסים קבועים כמו קודם. ניסיון להקים מחדש את מחנה סנור ב-2006 נחסם מסיבות משפטיות כי זה סתר את החלטת ההתנתקות.

מה קרה בפועל מבחינת טרור

ג'נין והסביבה (מחנה הפליטים, טולכרם והמשולש שכם–ג'נין–טולכרם) הפכו למוקד הטרור הבולט ביותר ביו"ש בשנים שלאחר מכן, במיוחד משנות ה-2010 המאוחרות ועד אחרי 7 באוקטובר.

הג'יהאד האסלאמי ("גדוד ג'נין"), חמאס וקבוצות מקומיות בנו שם תשתיות מאורגנות יותר: חמושים שפועלים בגלוי, ייצור מטענים ומטעני צד, ניסיונות רקטות, ושיתופי פעולה בין ארגונים. הרשות הפלסטינית איבדה שליטה מעשית באזורים האלה.

ג'נין הוגדרה לא פעם כ"מייצאת הטרור מספר אחת" – עשרות פיגועי ירי שיצאו מהמרחב, ומחבלים שיצאו משם לפיגועים בתוך ישראל (בני ברק, תל אביב, אלעד ועוד). גם ישיבת חומש, שפעלה באופן לא רשמי במקום שפונה, הייתה יעד לפיגועים (למשל רצח יהודה דימנטמן ב-2021).

אבי דיכטר, שהיה ראש השב"כ ערב ההתנתקות, התריע מראש שנסיגה מצפון השומרון עלולה להפוך את האזור ל"עזה" מבחינת טרור. מקורות ביטחוניים ופרשנים תיארו את האזור כ"ארץ הג'יהאד" או "חור שחור" יחסית.

חשוב לציין שג'נין הייתה מוקד טרור גם לפני 2005 (פיגוע מלון פארק בנתניה ב-2002 יצא משם). ההתנתקות לא יצרה את הבעיה מאפס, אבל הוואקום בנקודות שפונו הקל על התבססות תשתיות ועל חופש תנועה יחסי לחמושים באזור ספציפי שקרוב לקו התפר ולערים ישראליות (עפולה, חדרה, נתניה).

השוואה לשאר יו"ש

בשאר יהודה ושומרון (שכם, חברון, רמאללה, גוש עציון וכו') גם היה טרור משמעותי – שכם היא מוקד מרכזי נוסף – אבל בצפון השומרון בלט יותר חופש הפעולה של החמושים ופחות נוכחות ישראלית קבועה "על הקרקע" באותן גבעות שפונו.

באזורים עם התיישבות יהודית צפופה יותר יש בדרך כלל:

יותר מוצבים וכוחות קבועים סביב היישובים והכבישים.

יותר מודיעין מתושבים וחיכוך יומיומי שמחייב נוכחות.

פחות "שטח מת" שבו ארגונים יכולים להתארגן בגלוי יחסית.

המאבק עצמו נמשך בכל יו"ש באותם כלים: פשיטות, מעצרים, הריסת בתי מחבלים וסיכולים. ההבדל היה שצפון השומרון דרש מבצעים גדולים וממושכים יותר (כמו "בית וגן" ב-2023 ומבצעים מאוחרים יותר) כי התשתיות שם התבססו חזק יותר. אחרי 7 באוקטובר החשש מ"אוקטובר 7 מצפון" או "מיני-עזה" באזור הזה גבר בגלל הקרבה הגיאוגרפית.

בקצרה: עד הביטול האזור לא היה "מנותק" כמו עזה, אבל הנקודות שפונו יצרו חלל שארגוני הטרור ניצלו, והפכו את צפון השומרון למוקד הבעייתי ביותר ביו"ש בשנים האחרונות שלפני החזרה. הביטול והחזרת יישובים ובסיסים נועדו בין היתר לסגור את החלל הזה.

רוב הטרור שהוא מדבר עליו זה לפני ההתנתקות

ואופן אבסורדי ההתנתקות הורידה את הטרור בג'נין.

אחרי ההתנתקות,

שכם וחברון היו הרבה יותר בעיתיות מאשר ג'נין

"מודל ג'נין" עם התיאטרון של של זביידי וכו'

וגם, שחזר הטרור לג'נין, כמות הצבא שהוקצה לטובת המקום היה קטן משמעותית מאשר מה שהיה קיים סביב ערים אחרות

יחד עם החברים שלו בבג"ץ

אם היה רוצה, היה פועל לעשות את זה

אחרי 7/10 היתה לו הזדמנות פז

גב של רוב העם (גם השמאל תמך בלהעיף את העזתים מכאן)

לגיטמציה בין לאומית

אבל הוא בחר במלחמה אבודה מראש (לך תוציא חמאסניקים מתוך אוכלוסיה. מחט בערימת שחת)

בשביל לרצות את ה"ימין על מלא"

והם התרצו (טעות גדולה שלהם)

(לא המדברת)

זה פשוט להפעיל לחץ חיצוני כדי שהמלחמה תיפסק. BIDEN HELP US סטייל. ועכשיו כשיש ממשל אחר באמריקה הם מנסים להפעיל לחץ מכיוון ארופאי, כל עוד היבשת הזו קיימת ולא נחרבה על ידי החברים שלהם.

הצללים של ה-7 באוקטובר: השאלות הקשות שחייבות להישאל על תפקוד יחידות העילית

תחקור אירועי ה-7 באוקטובר אינו יכול לפסוח על שרשרת קבלת ההחלטות בזמן אמת בדרגים הטכנולוגיים והמבצעיים של אגף המודיעין. עולה תהייה קשה הדורשת מענה: האם כוחות מיומנים מיחידות כגון 8200, שהיו אמורים לקחת חלק פעיל במענה הראשוני בשטח, חוו כשל תפקודי, סירוב פקודה או קבלת פקודות הפוכות שאינן עולות בקנה אחד עם צורכי השעה?

חמורה מכך היא האפשרות המדאיגה, לפיה ננקטו לכאורה מהלכים מודעים ומשלימים שנועדו לטשטש את מחדל אי-ההתייצבות או המענה המאוחר. בהקשר זה, קיימת סבירות כי אותם פרסומים והפקות מדיה שהטיחו האשמות קשות והכפישו את לוחמי וחיילי צה"ל, לא נולדו מקריות – אלא הוכוונו ונוהלו כמהלך תודעתי מתוכנן, שנועד להסיט את האש, לייצר מסך עשן ולכפות על אותה סרבנות פנימית.

ללא חקירה אובייקטיבית ובלתי תלויה של היקף הפקודות, התגובות בתוך היחידות הללו, והקשר המסתמן בין כשלי השטח לבין מהלכי ההסברה והמדיה שליוו אותם, לא ניתן יהיה לרדת לשורש האמת ולתקן את הדרוש תיקון.

שועלים מחבלים בכרם המולדת: חובת השעה

השבר של השביעי באוקטובר מעניק משמעות מצמררת למילים: "אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים... מְחַבְּלִים כְּרָמִים". האסון הלאומי הוא תולדה של שילוב קטלני בין אויב אכזרי מבחוץ לכרסום הרסני מבפנים:

• ערעור הלכידות: פועלם של גופים כגון "כוח קפלן" ו"אחים לנשק" עודד סרבנות, פגע בחוסן המנטלי והקרין חולשה החוצה. כדברי חז"ל על עקבות משיחא – "הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת".

• עלילות האנרכיסטים: תאים קיצוניים מפיצים עלילות כזב המאשימות את לוחמי צה"ל בהרג אזרחים, ובכך משרתים ישירות את תעמולת האויב.

• ניצול הפירוד: חמאס זיהה במדויק את נקודת השבר הפנימית והלם בעוצמה, כמימוש האזהרה: "כְּשֻׁעָלִים בַּחֳרָבוֹת, נְבִיאֶיךָ יִשְׂרָאֵל הָיוּ".

•  הניצחון מחייב את הרחקת השועלים מבית.

הקביעה המקראית "מַהֵרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ" מבהירה כי הסכנה הגדולה ביותר צומחת מתוכנו. כדי לקום מהחורבן, חובה עלינו להוקיע, לנטרל ולהיפטר לחלוטין מכוחות הפירוד וההרס העצמי. רק ניקוי יסודי של כרם המולדת מאותם שועלים, לצד אמונת ברזל, ימוטט את אויבינו מבחוץ ויוביל לגאולה: "וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם".

אני מודה שעד עכשיו לא האמנתי שבשורות הצבא יש לנו אוכלוסיה כזו אני אפילו מפחד לומר את השם זה מפחיד היום נפל לי האסימון והענין הוא שמאוד קשה לעלות על אנשים מהסוג הזה זו האמת שלי

הם רק קיימים כדי לדפוק את הימין ובמקרה את בן גביר?

בס"ד

גם את הודעות המעקב אחרי מספר ההרוגים הם החלו עוד לפני כניסתו לתפקיד.

הקמפיין שלהם בעד הערבים בהרבה מישורים התחיל הרבה לפני. ספציפית פה הם עשו קמפיין נגד בן גביר (קצת בצדק) במקום למשל קמפיין לעודד את האנשים שלהם לא לשטוף את הרצפה ולשרוף את המצלמות לפני שבאה משטרה.

מתי השבכ נכנס לתמונה?

השבכ

בס"ד

ההודעות אלו יוצאות בכל פעם שיש רצח בחברה הערבית. מי שעקב אחרי ההודעות האלו שיוצאות לתקשורת ראה לאט לאט את האחוזים עולים לעומת אותו יום אשתקד, מה שהצביע על עלייה בהיקף התופעה. אלא שפתאום לאחרונה יש היפוך במגמה ואנחנו פתאום רואים בהודעות האלו ירידה בהשוואה לשנה שעברה. כשמנסים לשים אצבע איפה מונח השינוי, אז זה מקביל לכניסת השב"כ לנושא.

אם כי בסך הכל לטענתך יש פה חודשיים וחצי, כדאי לראות קצת יותר זמן, מה עוד שמניח שההשפעה של הכנסת השבכ לוקחת יותר מיום כך שצריך להפחית מתוך החודשיים וחצי זמן מה.