אז זהו שכבר התחלתי בשירשור של קנאית לילדה ואכתוב שוב:
חמי בנאדם מאד רציני, קשוח כזה, אם שואלים אותו שאלה הוא יענה תשובה מקוצרת אחרי שתי דקות וגם זה בקיצור.
את הילדים שלי הוא מאד אוהב וזה בטוח נעשה מאהבה, רק שהוא טועה טעות חמורה בדרך,
אז זהו שהוא נושך אותם בלחיים, והם מתחילים לבכות הגדול בן שלוש והקטן בן שנה.
זה לא נשיכה עם סימנים אבל בשבילם זה לא נעים.
בנוסף הוא אוהב להתחיל עם בן השלוש שלי שהוא ילד נורא חכם
אז הוא אומר לו: אתה קטנצ'וק, אתה יותר קטן מדוד (אחיו הקטן, שם בדוי), או שהוא אומר לו דוד יודע לשיר ואתה לא יודע לשיר, דוד אוכל אוכל של גדולים ואתה תאכל דייסה.
אז הוא מתכוון רק להתחיל איתו כי הוא נהנה לשמוע איך הבן שלי מתעצבן,
ואני אומרת לגדול שלי לידו: סבא רק רוצה להתחיל איתך, הוא רוצה לשמוע מה אתה אומר, הוא אומר לך צחוקים.
ואז הבן שלי מחזיר לו: דוד לא אוהב אותך, אתה קטנצ'וק וכו'.
אז זהו שנראה לי שהוא רואה שאני לא אוהבת את זה אבל אני לא יודעת באיזה דרך להגיד שהם לא ייפגעו כי הם נפגעים מכל דבר שיהיו בריאים. ומספיק היה לי תקלות איתם לא רוצה להתחיל עם זה שוב, אשמח לשמוע דרך.
(קצת ירקות ופירוצ פה ושם, לפעמים גם דברים חלבוניים כמו טופו ושניצל טבעול לא עלינו...)
