רק אגיד שהחיסון לא מגן מהמחלה, מנסיון.

היה בגן של הבן שלי- כמה ילדים ואחים (מחוסנים) חלו +אמא של ילד מהגן (מחוסנת)+ אני (מחוסנת). ואין קשר בין חומרת המחלה לחיסון-יש כאלה שכאלה שקיבלו את זה קשה ויש כאלה (כמוני ב"ה) שעברו יחסית בפשטות.

לא שמעתי על עוד מקרים כאלו, אבל זה הגיוני ולא מוריד מהערך של החיסון.

בסך הכל מדובר בחיידק (בורטדלה), וכמו לכל חיידק אחר, גם לו יש מנגנון טבעי של פיתוח עמידות מעת לעת.

בדרך כלל מעדכנים את החיסון בהתאם, כך שיתאים גם לזנים חדשים. ובכל אופן, רוב החיידקים לא עמידים והחיסון עוזר בדרך כלל לא להידבק. ולכן הוא כל כך מומלץ.

מערכת החיסון של כל אדם בנויה אחרת, וזה ידוע שהחיסון לא משפיע על כולם.

לכן המדיניות היא 'חיסון העדר' - אם כולם יתחסנו, אז גם מי שמערכת החיסון שלו חלשה לא יידבק כי לא יהיה לו ממי.

זו נקודת ההנחה. אבל אם עובר הרבה זמן מאז החיסון, או אם 'פתאום' הוא מזדקן, חולה באיידס או בסרטן - יכול להיות שהחיסון כבר לא יהיה אפקטיבי, כי מערכת החיסון נחלשה.

(אנונימית כדי שלא יתחילו לשאול למה אני פתאום מתעניינת בפורום הזה )

יש את הקבוצה שאמרת שהם אכן "פחות" מחוסנים אבל גם החיסון עצמו לא תמיד מייצר נוגדנים אפקטיביים.

לדוגמא- אני חוסנתי נגד אדמת אבל בבדיקת דם שעשיתי לפני ההריון הראשון גילו שהגוף שלי לא פיתח נוגדנים נגד אדמת. אין טעם לעשות עוד חיסון כי הוא גם לא יפתח. ואני ממש לא היחידה בסיפור הזה (כ-10%). אם לעומת זאת הייתי חולה באדמת בתור ילדה, שזה לא נעים בכלל אבל לא מסכן חיים, הגוף שלי היה מפתח נוגדנים אפקטיביים וכך לא הייתי צריכה לחשוש בהריונות שמא אדבק במחלה והיא חלילה תפגע בעובר.

אז כן, הנחיות משרד הבריאות הן חשובות לכלל הציבור וזה מתפקדם לדאוג לכלל הציבור אבל אני אישית חושבת שמתפקדנו להבין עד הסוף מהן ההשלכות של הדברים ולבצע החלטה מושכלת.

אני באותו מצב שלך, חוסנתי ובכ"ז רמת הנוגדנים נמוכה - אבל בניגוד אלייך אני גם חליתי בילדות! ובכ"ז רמת הנוגדנים שלי נמוכה - כנראה שככה מערכת החיסון שלי ואין לי מה לעשות - רק לקוות שלא יהיו לידי הורים ש"יבצעו החלטה מושכלת" לא לחסן את הילד שלהם, והוא יחלה וידביק אותי בהריון.

הייתי בקרבת כמה חולי שעלת. זה פשוט נורא ואין דרך להקל עליהם!

לסמוך על משרד הבריאות, או לסמוך על נשים אנונימיות בפורום. אני אישית מעדיפה את משרד הבריאות. 

תופעת הלוואי היחידה (והמעצבנת) שהייתה לי זה כאב ביד במקום של החיסון במשך יומיים שלושה.

ב"ה לא היה שיעול חריג.

ולדעתי התפקיד שלנו זה להגן כמה שיותר על התינוק.. 

כל הנושא של חיסונים צריך בירור ובדיקה, במיוחד אם לאמא יש חששות.

קראתי הרבה בנושא.  יש סיבה שיש מתנגדים לחיסון.  חיסון עדיין איננו מטה קסמים שמונע מחלות.  יש תינוקות שנפגעו מחיסונים.  אני לא מדברת על תופעות לוואי, אלא פגיעה שלא ניתן לחזור אחורה ממנה, או פגיעה שלקח הרבה זמן לחזור לבריאות תקינה או כמעט תקינה.

אני מכירה משפחה (שגרה בארצות הברית) שהתינוקת לקתה בשיתוק ילדים לאחר החיסון.  ההורים הגיעו להומיאופט, שכל פרנסתו היא מתינוקות שלקו בשיתוק ילדים מהחיסון!!!!  

מזעזע.

אגב, הוא אומר שמשפחה שה' ישמור, יש מי שחלה בשיתוק ילדים, אסור לחסן את הילדים, כי זה מראה שיש חולשה משפחתית למחלה.

ב"ה שמדובר במיעוט מקרים, אבל שלא יגידו לנו שזה לא קורה.

מה האחוז מהמחוסנים שבכל זאת סובלים מהמחלה?  מה אחוז הלא מחוסנים שסובלים מהמחלה?

יש הרבה שאלות שניתן לשאול.

צריך לחקור את הנושא.

מאוד קל להגיד "כולם" עושים, אז גם אני.

הרבה מה"כולם" הזה גם סובלים אחר כך.

כל משפחה צריכה לעשות את החושבים שלה ולקבל מסקנה שמתאימה למשפחתה.  

יש הרבה חומר במרשתת, מומלץ לקרוא.  לא רק את מה שחברות המייצרות חיסונים אומרות...

החלטות מועילות,

חודש טוב, שמח ובריא לכל עם ישראל!

לא רק את מה ש'טיפה מן הטבע' ו'חסון' האינטרסנטים אומרים...

ומספיק עם ההנחה המתנשאת הזאת, כאילו מי שבוחר לחסן לא יודע לחשוב ולשאול שאלות ובוחר כך כי כולם וכי ככה קל.

צריך לקרוא את הדיעות השונות ולגבש עמדה עצמאית.

דווקא קראתי כעת על פי הקישור ש יעל-ND צירפה.  לצערי, לא הופתעתי מהמאמרים.  כאשר כותבים מאמר עם מראי מקום המצטטים מקורות מהימנים, ראוי לקרוא בתשומת לב.

ונכון, התהליך לוקח זמן, וצריך לקרוא עם פתיחות ולבדוק את העובדות.  

בדיוק כמו שמגבשים עמדה פוליטית או כל עמדה אחרת.

לגבש עמדה מתוך ידיעת העובדות.

אגב, יש ספר מדהים שנכתב בשנות ה- 80 של המאה הקודמת על ידי ג'ון פיטרס  Joan Peters.

היא חוקרת אמריקאית שתוסכלה מכך שהערבים רק מנפנפים בסיסמאות, ורצתה לתרום את תרומתה למאמציהם, אז היא נברה בארכיונים רבים על מנת למצוא עובדות שיוכיחו את דבריהם...

התוצאה היא הספר "מאז ומקדם"   From Time Immemorial

בה היא מוכיחה את טענות היהודים אחת לאחת.  היא אמנם רצתה להוכיח את הצד הערבי, אבל כל העובדות היו נגדם והיא גילתה להפתעתה שהם משקרים ביודעין.  וכל זה היא תיעדה בספר שלה.  כמעט לכל שורה יש מראה מקום מארכיונים בריטיים, של האו"ם, של הערבים וכו' וכו' וכו'.

קורה שרוצים להוכיח דבר אחד, אבל העובדות מראות דבר הפוך.  

נכון, יש כותבים אנטישמיים, צריך לקרוא ולמצוא את העובדות.

גם בנושא חיסונים!

בריאות איתנה לכל עם ישראל, אמן!

יש גם המון חומר במרשתת על מאחזים לא חוקיים. אני יכולה להפנות אותך להמון טורים ומאמרים ובלוגים: של טליה ששון ושל עמירה הס ושל גדעון לוי ושל עידן לנדו ושל יוסי גורביץ... אז מה אם הרבה אנשים כתבו את אותן שטויות? זה אומר שכדאי עכשיו לשבת ולנבור בכל מה שהם כתבו כדי לגבש מסקנה מושכלת?

עם כל הכבוד, צריך לזכור גם את הצד השני-

חיסונים נועדו לעקור מחלות מסויימות, קשות ונוראות, מן העולם (כמו צפדת, שעלת, חזרת וכו' שפעם הרבה יותר תינוקות היו נדבקים בהם)

כדי למנוע מגיפה, התפשטות מהירה של מחלה, יש יתרון שרוב הילדים מחוסנים- כלומר הסביבה מחוסנת.

וב"ה על רוב החיסונים אפשר לומר שהם נמצאו בטוחים מאוד לשימוש.

אז תזכרי- את שלא מחסנת מעיקרון- שיכול להיות שחלילה דרכך תתפרץ המגפה הבאה (טוב, זה משפט מוגזם שרק נועד להבהיר את הסכנה הכללית שבאי-חיסון, אל תעלבו)

ממש לא מספיק לקרוא חומר אקראי באינטרנט. 

צריך לדעת להבחין בין מקורות אמינים יותר ופחות (רמז: לא כל מאמר שהתפרסם בירחון עם שם מרשים באנגלית שווה את הנייר שעליו הוא הודפס). צריך לקרוא את המחקרים האלה ולבחון את הקשר בין הנתונים שהם מביאים לבין המסקנות שלהם. צריך להקיף מספיק מחקרים כדי לקבל מסקנה אמינה (אם יש מחקר אחד שמסיק משהו ומאה שמסיקים להיפך, מי שיקרא רק את האחד יגיע למסקנות שגויות). 

האם זה אפשרי? בהחלט. 

האם זה פשוט? ממש לא. עשיתי תואר במדעים, ואני אומרת בפה מלא: לעשות מחקר מקיף כזה על חיסונים בכלל, או אפילו על חיסון בודד, גדול עלי. עוד לפני קריאת הררי חומר באנגלית - רק כדי לזהות מה אמין ומה לא (ויש לי כלים לזה) ולדעת שהקפתי את החומר החשוב בתחום (וגם לזה יש לי כלים) אני צריכה המון אנרגיות וזמן, הרבה מעבר למה שיש לי כאמא עובדת. 

אני צריכה לבחור במי אני נותנת יותר אמון: באתרים שאני לא יודעת מי עומד מאחוריהם או באנשי משרד הבריאות שמתייעצים עם מדענים בכירים. אני אישית בוחרת במשרד הבריאות. זכותך לבחור אחרת, אבל תיזהרי מאוד מלהשלות את עצמך שלמדת את הנושא באמת. 

(אגב, אף אחד לא חולק על כך שיש סכנות בחיסונים. השאלה היא מה גדול יותר: הסיכוי או הסיכון, בין בבחירה להתחסן ובין בבחירה לא להתחסן.)

אבל הומיאופט שכל פרנסתו היא מתינוקות שהוא טוען שנפגעו מהחיסון נשמע לך מקור אובייקטיבי ואמין? 

(להומיאופט יש אינטרס ברור לשכנע את ההורים שהנזק נגרם כתוצאה מטעויות של הממסד המדעי. כך הם לא ילכו לרפואה הקונבנציונלית אלא אליו.)

בס"ד

בתור אחות נשים וליווי הריון, ממליצה בחום לבצע את החיסון בהריון בין שבועות 27-36 כפי שמשרד הבריאות ממליץ ואף מממן (נכנס לסל הבריאות לפני חודש)

בשנים האחרונות ישנה התפרצות של מחלת השעלת ביילודים, והיא ממש קטלנית. יילוד לא מקבל מספיק נוגדנים מהאם כדי להיות מחוסן לשעלת ואף לא בהנקה אף אם האם עצמה מחוסנת (בעבר). זו מחלה שבה היילוד משתעל שיעולים קשים ורצופים  3 חודשים בערך, עם קושי הפסקות נשימה, כיחלון, חמצן, טיפול נמרץ - סכנת מוות. לפני חודשיים נפטרה תינוקת מהדרום שנולדה בשבוע 34 - עקב שעלת שאמה לא התחסנה בהריון.

כאשר אישה הרה מתחסנת לקראת סוף הריון, רמת הנוגדנים אצלה בדם עולה במידה כזו שהיא עוברת שליה, מגיעה לעובר ומעניקה לו חיסון פאסיבי. רמת נוגדנים גבוהה נשארת בדם האם והעובר כחצי שנה מהחיסון. בזמן הזה התינוק כבר יספיק להתחסן בטיפת חלב ולייצר נוגדנים לשעלת מעצמו ללא תלות באם. 

ולכן בסוף כל הריון ממומלץ מחדש להתחסן כד להגן על התינוק הבא. 

הרבה בריאות!

זוהי מחלה הנגרמת ע"י חיידק Bordetella Pertussis.

מאחר ומחלה חיידקית, יש לזה טיפול אנטיביוטי.

אנטיביוטיקה מסוג אזסיטרומיצין או אריתרומיצין יעילים ומחסלים את החיידק תוך 5 ימים.

מקרים בעייתיים אלה הם מקרים בהם לא נעשה אבחון המחלה ע"י הרופא או כאשר הורים לא פנו לרופא בזמן.

החיסון הוא נגד החיידק, אלא נגד טוקסין של חיידק בלבד - Pertussis toxin. במילים אחרות, החיסון לא קשור להדבקות במחלה ולא בימי המחלה.

מחלה לא מסוכנת למבוגרים ולא נותנת להם תופעות לוואי. מחלה עוברת קשה אצל תינוקות בחודשים ראשונים לחייהם וחשוב שיהיו בהשגחה רפואים, אם חלו, ח"ו.

מידע לגבי החיסון למחלה:

שעלת

ועוד אחד במצב קשה...

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4628959,00.html

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

פסיכודידקטי?

צריך אבחון פסיכודידקטי

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

תודה רבה!

יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.

אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.

מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.

בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא. 

התאמות.

אחכ זה כבר יותר מסובך

ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...

אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.

כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.

מתי החלטתם שזה דורש אבחון? 

לגבי הטיפול במשחות - אצלנו לא עזר. יותר מזה, כל פעם שהתחלנו למרוח באורח פלא הכל נעלם אבל יומיים אחרי שהפסקנו (בהתאם להנחיות) חזר כפול.

מה שכן עזר - מקלחות, לא מים חמים מידי

קרם לחות אחרי מקלחת

בגדים מבד נעים, בעיקר כותנה (לא יודעת אם בגלל האטופיק או רגישות שלו). 

מקלחות - באיזו תדירות? (היא די שונאת...)

איזה קרם לחות?

בגדים מכותנה (או בדים נוחים) זה רוב הבגדים שלה...

זה קשור גם בעונות השנה?

יש כאלה שדווקא יותר בחורף וכאלה שיותר בקיץ

שימי איזשהו קרם לחות לכמה ימים פעמיים ביום ותראי אם עוזר, נשמע שזה רמה די קלה אם פעם ראשונה קרה לה ואם לא מפריע לה

יש תקופות עם התפרצות ויש תקופות יותר רגועות.

מקלחת - יש לי שכנה מקלחת את הילד לכבוד שבת וזהווווו.

אצלנו כנל, הילד ממש שונא להתקלח, ככה שאני מקלחת פעם ביומיים שלוש. תלוי כמובן בהתאם לצורך. 

אז תחכי לראות מה הרופא עור אומר.

אם האטופיק לא מציק לה אז אפשר להסתפק בקרם לחות (אקווה קרם או משהו דומה) כדי למנוע החמרה, אם מגרד לה אז חשוב לטפל במשחה כדי שלא יציק לה, וכדי שלא תגרום בגירוד לפצעים שעלולים להזדהם.

אחרי מקלחת לייבש בעדינות אבל ביסודיות.

וטעות שלי, בעקבות משחה סטרואידית שהרופא נתן- זה עבר אבל לאחר מכן החמיר את המצב.

היה לה בחלק קטן מהפנים שהיה אפשר להתעלם אבל המשפחה לחצה עלי לפנות לרופא.

אני בטוחה שלא נעים להם להגיד שהיה עדיף לא להתערב כי זה היה בקטנה לעומת מה שהיא עוברת כבר שנים.

סטרואידים זה באמת מה😈 ומקללת את הרגע שנכנסו לחיי. לפעמים חושבת שהמציאו אותם כדי שהמטופלים יזדקקו לרפואה לנצח.

טוב אני סתם פורקת עכשיו...

חשוב לשמור על לחות העור כל הזמן

אם מזיעים אז לשטוף פנים, לנגב, ולמרוח קרם לחות

מקלחות קצרות ולא חמות מדי

כותנה 100%

לדאוג לנפש רגועה ובלי אוירה לוחצת בבית

ויש טוענים שקשור גם למזון- להמנע ממוצרי חלב, קמח לבן וסוכר מעובד

אתן מחזקות אותי לא למרוח לה משחה...

מתלבטת אם להתחיל עם קרם לחות. לא מבינה בזה בכלל🙈 איך בוחרים משהו מתאים? (למרות שלדעתי היא לא תסכים שאמרח לה...)

הרופאה הסבירה לי שהאקווה קרם מתאים לאטופיק כי אין בו בשמים וחמרים שעלולים ליצור גירוי.

יכול להיות שעם מרשם רופא זה יותר זול, כי זה יחסית יקר.

ממליצה גם על אמול במקלחת.

לק"י

אבל זה יקר.

הגיוני יותר להתחיל עם אקווזום. לא זוכרת שהוא יקר במיוחד.

חשבנו זה יובש

הרופא ילדים הביא קרם אקווה כזה

ניסינו שמו זית

וגם קוואקר במקלחת

וחלב אם

והגענו למצד שהילדה לא ישנה בלילה מרוב גירודים (זה לא קרה ביום או יומיים. מגיל חודשיים בערך עד איזה שנה שקיבלנו את האבחנה ניסינו קרם לחות של מוסטלה וסבון מקלחת מיוחד לעור רגיל וכו וכו)

ובסוף הגענו לרופא עור תותח שהביא חנו מרשמים לשני סטרואידים וסוג של לחות (הוא טען שזה סוג של וזלין) הסביר לנו איך לערבב אותם, באיזה יחס, ונתן לנו תכנית ממש של חודש ומשו של כמה ימים, כמה פעמים ביום, בהדרגה ממש מפורט, ולחזור אליו אחרי זה

מאז

לא היינו צריכים כמעט סטרואידים (היא כיום בת ארבע)

יש לי משחה אלוקום שאני מורחת מקומית כשיש התפרצות או משו נקודתי

ומשתדלים קרם לחות אחרי מקלחת

אז סטרואידים זה מאוד לא בריא

אבל ברוך שנתן כוח לרופא לרפא ולעזור לילדה שלי

אגב עובדה מעניינת, כשהקטנה שלי נוחדה, בגיל באמת ניראלי שבועיים אמרתי לבעלי מתחיל לה גם, הוא אמר שאני סתם חרדתית אבל אמא יודעת מה היא אומרת, לקחתי אותה לאותו רופא, אמר לי ישר שהוא מבין על מה אני מדברת ושצדקתי (לא ראו כלום כלום חיצונית, משו במרקם של העור שלה הזכיר לי את הגדולה) ושבגלל שבאתי מאוד מוקדם, יש מחקרים שגם ילדים שנולדים עם הגן של האוטופיק אם מקבלים מספיק לחות איכותית בקביעות מגיל קטן קטן- הגוף יכול להצליח לדכא את זה. מרחתי לה לה רוש פוזה ומוסטלה לסירוגין, כל יום בוקר וערב וברוך ה' זה באמת דוכא

גם אני תהיתי על בת החודשיים שלי.והבן שמעליה עם אטופיק.

אתחיל להקפיד איתה יותר על קרם לחות.

תודה 

פתאום חשבתי - זה שהיא הייתה אנרגטית השבוע באופן קצת יוצא דופן (תלינו את זה בעובדה שהיא לא הייתה במסגרת) - יכול להיות קשור לאטופיק?🤔

בכל אופן, כרגע אין לי כל כך כוח להתחיל עם משהו בכלל (אני לא אוהבת למרוח משחות🙈 רק את קרם הגוף המסוים שאני משתמשת בו), אבל אולי בתור התחלה נחליף לה סבון.

יש המלצה לסבון מתאים?

יש ילדים שמגיבים לגירוד או לאי נוחות בתנועתיות גדולה יותר.

הם כאילו "לא מבינים" שזה מגרד אבל כן מרגישים שלא נוח להם אז זזים כדי שיהיה נוח יותר, אבל בדרך כלל מלווה בעצבנות ולי מה שכתבת נשמע שהיא לא היתה עצבנית במיוחד.

וסבון זה עניין של התנסות, אצל כל ילד זה שונה, יש שמני רחצה למינהם, אמול/בלינואם וכדו או סתם אלסבון היפו אלרגני, ואם מצב הליכלוך מאפשר, כדאי מדי פעם לדלג על סבון ולשטוף רק במים.

הוא יקר מאוד

אבל היחיד שעזר

(וניסינו מלא לפני).

אפשר לקנות אותו בבית מרקחת של כללית קצת יותר בזול מאשר בסופר פארם

ויש כל מיני אופציות באינטרנט לקנות בהנחה.

גם מריחה של קרמים חשובה. לשמור על הלחות של העור.

ואם את בעניין, אז אני לא זוכרת כבר מי היה איש המקצוע שגילה את אזננו שילד שסובל מאסטמה של העור, כדאי לו להמנע מ:

קמח לבן, מוצרי חלב ובוטנים (כולל במבה).

היה הבדל של שמים וארץ כשבאמת הורדנו את המוצרים הנ''ל (אפשר קמח כוסמין).

בסוף זו תופעה אלרגנית של הגוף. אז זה ממש הגיוני..

בריאות!

כי זו בערך התזונה היחידה שלה (קצת ירקות ופירוצ פה ושם, לפעמים גם דברים חלבוניים כמו טופו ושניצל טבעול לא עלינו...)

אולי אפשר לנסות לעבור לקמח כוסמין, אבל זה לא משהו שזמין בחנויות (ולהכין בעצמי קבוע זה גדול עליי)...

אנחנו משתמשים ויש גם בסופרים וגם במכולת בישוב.

אבל במקרה שלך שזה אפילו לא ברור מה יש לה ולא נשמע חמור וודאי שלא הייתי מורידה לה תזונה. כתבתי לקינמון ובאמת לקוראות שזה לא דבר שעושים כלאחר יד. כי זה אומנם לא תמיד יקרה אבל עשויות להיות להורדת מאכלים אצל ילדים עם נטיות למחלות אלרגיות השלכות קשות ורציניות.

מקווה שאסתדר עם כל זה... תכל'ס אין לי כוח לעוד משנו על הראש עכשיו🤦‍♀️

ורק עוד שאלה: חלק כתבו פה שזה יכול להיות תורשתי. אז יכול להיות שזה באמת אטופיק, אם לשמונת הילדים הקודמים לא היה את זה?

היה דומה למה שתיארת

זה כן היה אטופיק

לא מרחתי משחות חוץ מאלוורה/חמאת שיאה להרגעה

אם את מבינה עניין יש פה הצפה של רעלים שהגוף מפריש וכל משחה יוצרת דיכוי של התהליך

עשיתי לבת שלי ניקוי רעלים תקופה והיה שיפור מצויין!

אבל בניגוד למשחות שזה למרוח.. זה דורש ממך לעמוד בשינוי תזונתי רציני לתקופה של כמה חודשים ודגשים נוספים לא רק בתזונה אז באמת את מסוגלת זה מבורך ועדיף וההשפעה לטווח הרחוק היא חשובה יותר לדעתי

עשינו בליווי

ועשיתי יחד איתה זה שיפר גם אצלי המון דברים שרציתי לטפל

עמדתי בזה ועד היום לא מעט שנים אני בדרך הזו באופן מאוזן ולמדתי את התחום

אני מבינה אותך!

אבל מה שהנחה אותי כל זמן השינוי הראשוני זה למה בכלל אני פה רק בשביל לדאוג לעצמי?

הילדים, הנכדים ודורות הבאים יש לי עליהם השפעה כבר עכשיו, כדי שהם יגדלו להיות בריאים צריך לשנות תפיסות לחנך מחדש מכל מה שהכרתי שהוביל אותי לבעיות שונות וחבל להמשיך בדרך הזו.

אטופיק זה מקרה קל, יש ילדים שמוצפים ברעלים שהגוף פיתח תסמינים דלקתיים יותר מורכבים

אז ב'ה ותודה רבה שזה רק אטופיק.

בלי מוצרי חלב, סוכר וקמח לבן

בגדים 100 % כותנה

אבקת כביסה אורגנית

סבונים אורגנים

לשנות את כל חומרי הניקוי בבית

זה ממש שינוי מאוד מאוד מאןד קיצוני לכל הבית

וגם יש עניין רגשי בדוק, זה לא רק הסביבה

ואי מאתגר ברמות 

הילד שלי אובחן בגיל חודשיים וחצי עם אטופיק בדרמטיטיס ברמה חמורה מאד.

אחרי הרבה ניסוי וטעיה(או תהיה ) הגענו למתכון שהכי טוב לו. ב"ה בשנים האחרונות כמעט ולא היו התפרצויות שנזקקנו להשתמש בסטרואידים.

אז ככה:

1. ללבוש רק 100% כותנה.  בקיץ זה קל, בחורף קשה למצוא אבל שווה להתאמץ ולהשקיע כסף בדברים איכותיים. יש לקסטרו 100% וגם לנקסט

2. לתינוק שצריך גופיה - להפוך את הגופיה כי התפרים מאד מציקים ומגרים את העור, במיוחד בגופיות פלנל של חורף.

3. להקפיד על בית נקי מאבק. יודעת שזה קשה לביצוע, אבל לפחות החדר בו ישן.  לאוורר את החדר הרבה ולדאוג במקרים שיש חימום בבית לתוספת לחות.

4. מקלחות: 

* קצרות!! בשום אופן לא אמבטיות

*שמן אמבט ולא שמפו או סבון. אני ממליצה כרגיל על ליפקאר באום של לה רוש פוזה- לדעתי זה מה שהציל אותנו! הוא מצד אחד עם ריח נעים, מצד שני לא שומני כמו מקביליו...  לא מומלץ שמן אמול/בלנאום, הרופא שלנו טען שזה רק מחמיר את המצב לאטופיים. היו פה המלצות שונות על מוסטלה וכד', לנו רק ליפיקאר באום זה עזר.

*ראיתי שהרבה המליצו על אמבטיות שיבולת שועל. יש ילדים אטופיים רבים שרגישים לשיבולת שועל וזה רק מחמיר להם את המצב, זה נראה שיש רגיעה לאחר האמבטיה ואז זה מחמיר.  מצד שני יש כאלו שכן עוזר להם. ד"ר אפרים שגיא- מומחה עור ומתמחה באטופיק ממש הזהיר אותי לא להשתמש בזה וגם לא בשמן בלנאום.

*לנגב במגבת בטפיפות זהירות ולא בניגוב חזק.

*תוך דקה מהיציאה מהמקלחת, למרוח את העור בקרם לחות איכותי. (כשהעור עדיין לח) אני משתמשת בליפקאר באום של לה רוש פוזה.

5. במקרים של התפרצות חמורה:

באזור הפנים והצוואר- משחת אלידל, היא לא עם סטוראידים ומאד מאד עוזרת

בשאר הגוף- אלוקום (סטוראידים) לשים יומיים ואז להפסיק ולראות איך מתקדם. שיטת ON&OFF

6. אם הילד לא מצליח לישון כי מגרד לו מאד- פניסטיל/טינדן. לי הרופא אמר לא לתת כל היום ולתת בלילה כמות משולשת. כדי שהילד ישן טוב והגוף יוכל להחלים וגם שההורים שלו ישנו טוב כדי שיוכלו לטפל בו.... עשיתי את זה רק במקרים חמורים.

הרבה הצלחה והחלמה מהירה

עם טיפול עקבי והקפדה על יומיום מריחת קרם לחות, אפשר לעבור חודשים בלי התפרצויות. כמובן שבימים יבשים ובעונת החורף צריך להקפיד הרבה יותר

לפעמים השכבתי את הגדולים יותר כשהתינוק היה במנשא.

היה שלב שהתינוק היה נרדם לפני, ואז הייתי פנויה להשכיב את הגדולים. אבל הרבה פעמים הוא בדיוק התעורר, ואז הייתי באה אליו, והם היו נשארים לבד.

כיום הקטן שלי ישן צהריים במעון, והולך לישון יותר מאוחר.

כשאני משכיבה את הגדולים יותר, הוא מסתובב. לפעמים הגדולה מעסיקה אותו, לפעמים הוא קצת יושב עלי.

יעזור לקבוע מראש עם הגדולים, שיהיו פנויים בזמן הזה? אולי שתהיה איזו תורנות ביניהם, כל אחד ביום אחר?

לפעמים עוזרים נקודתית פה ושם אבל ההשכבה באמת ארוכה ככה שרוב הזמן אני לבד

אני משתמשת הרבה במנשא ובאמת לא חשבתי להשתמש בו בהשכבות.

אז איך זה בדיוק הולך, היית שמה את התינוק מקדימה? כי אז זה נראה לי מפריע קצת להיות פנויה לילדים, זה גם ידרוש ממני לעמוד ולא לשבת לידם (משום מה הוא לא רגוע עם המנשא כשאני יושבת יותר מכמה רגעים)

והקטן שבמעון- אין אפשרות להשאיר אותו להסתובב בבית. הוא ממש שובר וחייב השגחה צמודה 

אבל הם יכולים להעסיק אותו בזמן שאת משכיבה את הילדה, או שהם לא יכולים לעזור בכלל בזמן הזה גם לא בלהעסיק אותו?

אולי אם תמקדי את העזרה רק לזמן שאת מרדימה את הגדולה ולא את התינוק הם יצליחו להחזיק מעמד?

הקטן שבמעון עולה לגן או ממשיך במעון?

השלב הזה שהם ישנים יותר מדי במעון ממש קשוח.

הייתי מציעה לצאת עם התינוק והפעוט לסיבוב בחוץ אחרי שהילדה נרדמת במקום לרדוף אחריו בבית. או שהתינוק יירדם בדרך, או שהוא יתעניין בחוץ.

כך או כך יכול להיות שיהיה לך יותר קל כשהם רגועים בחוץ.

אולי גם תצליחי לאכול משהו כשאת איתם בחוץ. איזה סנדוויץ לפחות.

אולי לשמוע סיפור באוזניות?

לא הייתי מנסה להשכיב אותו, זה רק גומר אותך והופך את ההרדמה למתישה.

תחשבי איך אפשר לגרום לו להיות לידך בשקט בלי לישון.

אם הוא עולה לגן עירייה זו בעיה ממוקדת ליודשים הקרובים ואז זה ייפתר מאליו.

אז שווה גם לתאם עם בייביסיטר או שבעלך יגיע יותר מוקדם בימים מסויימים לחודשיים הקרובים.

אם שנה הבאה הוא עדיין במעון זה רק ילך ויחמיר

אז תצטרכו לחפש פתרון מובנה.

תנסי להפריד את השינה שלהם, לדעתי יש סיכוי טוב שהגדולה תירדם לך מהר בלי בעיות ואז הכל יהיה פשוט יותר.

ויש לו עוד שנה במעון, בגלל זה רוצה לפתור את העניין

(והוא גם יחסית מהקטנים, עוד לא בין שנתיים. לא יודעת למה השינה הזאת כל כך מעכבת את שנת הלילה)

אני מבחינה באמת אין לי ברירה אלא להפריד אבל מנסה לחשוב איך באמת לעשות את זה

כמו טרמפולינה, ערסל חיבוק...

ואז הוא גם יוציא מרץ שזה יכול לעזור להרדמה רגועה יותר אחכ

ויעסיק אותו שתוכלי להתפנות להרדים את הגדולה יותר

ואת הגדולה אולי יעזור שתהיי איתה כמה דקות ואז לשים לה שירים/סיפור ברמקול בלוטוס? אצלנו זה ממש עזר לשחרר אותנו בגיל גן..

אנסה אולי לשים לה סיפור

הלוואי ויעבוד

שהיא גדולה

אז תשבי איתה איקס זמן

ואז את מפעילה לה סיפור ויוצאת..

ותשמעי איך היא מרגישה עם זה

לק"י

את התינוק להרדים בידיים/ עגלה או מה שנוח בישיבה ליד המיטה של הגדולה.

בהצלחה!

אין ספק שזה מאתגר.

אני מצפה מבעלי שיבין את הסיטואציה

זה לא נעים בכלל

להיות במיטה כל השבת וכל הזמן דואגים לי. זה לא המשפחה שלי, זה מּמש ממש מצב לא נעים 

איך זה עובד? חייבים ללכת תמיד למשפחה שלו כשהם מזמינים?

בעיני החלטה של התארחות צריכה להיות החלטה משותפת. ואם לצד אחד זה לא מתאים אז לא בכוח."על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", כפשוטו לשני הצדדים. אתם הכי חשובים!

ולכן מלכתחילה מזמינים אחת לחודשיים בערך, או בחגים שזה תורות.

אבל מצידכם מותר להגיד שלא מתאים.

רק כדי לנרמל- אנחנו לא היינו בשבת אצל חמי וחמותי כבר למעלה משנה וחצי, והם מזמינים לאחרונה כמעט כל שבת. אז מה? אנחנו נחמדים ומנומסים וגם כנים במידה שמתאים לנו לשתף את הסיבות. אבל בעיקר בעיקר חושבים על עצמינו, ואני חושבת גם על הילדים שלי, ועל זה שהדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהם יבואו אליי בלי שמתשחק להם ועל חשבון שלום הבית שלהם

ובכל מקרה, כדאי לנהל את כל הנושא הזה בהידברות.

אם את לא יכולה להתארח,

ואת מתארחת ונאלצת לשדר עסקים כרגיל  זה לא תקין.

לא מהבחינה הזוגית ואולי גם לא מבחינה רפואית. הכי נכון שתחליטו יחד ויהיה לך מקום גם להגיד לא. 

אבל הברכה שורה על הנסתר

במיוחד שאני יודעת שהמשפחה לא ששה מזה כי ההריונות שלי קשים ומאתגרים את כל המשפחה

לא אמור להיות להם say בנושאים של כן או לא הריון.

ואם ההריונות שלך מעמיסים עליהם (או שהם טוענים שזה מעמיס עליהם) אתם צריכים לקבל עזרה בתשלום ממקור חיצוני.

אם אתם תלויים בעזרה שלהם, הם מרגישים בנוח להביע דעתם, אם אתם מסתדרים לבד אתם יכולים להגיד להם בפה מלא- וככה אני עושה לפעמים, למרות שיש לי אהבה גדולה להורים שלי ולחמים שלי- שזה לא עניינים/לא על חשבונם/משהו בסגנון.

אני מבטיחה לך שהקשרים שלנו יפים וטובים למרות שנאמרות מילים לא פשוטות, כיוון שהן נאמרות בכנות, בחיוך ובכבוד.

כדאי אולי למתוח להם גבולות.

שלכם כזוג כלפיהם. 

הילדים, הבעל

מהם אני לא דורשת ולא מבקשת

והם לא אומרים לי אם להביא או לא, אבל מספיק לראות את הפרצוף או בכללי שהם לא מרוצים מהסיטואציה, זה מספיק בשביל לרצות למנוע לספר

שהייתי בהריון בהתחלה היה לי מאוד קשה להתארח שאני על הפנים וגם רציתי למשוך עוד קצת ולא לספר עדיין..

אני חושבת שזה תלוי בהרגשה שלך ומה יעשה לך טוב הייתי נשארת שבת בבית ונניח ללכת עוד חודש חודשיים שכבר תרצו לספר

ושתרגישי יותר טוב 

אני חושבת שבעניין הזה נדרש שיח שהוא מעבר לרגיל אצלכם.

בעלך כבר לא רק הילד של ההורים שלו, ואם הוא לא מצליח להבין אותך ואת צריכה ללכת בכל מחיר, זה קצת בעייתי בעיניי האמת ואומר יותר בעדינות - בסוף זה לרעתכם כי ריצוי יכול ליצור בסוף תסיסה קשה של כעס ורגשות קשים. גם את מולו וגם את מול עצמך.

הייתי חושבת שוב אם להשאיר את זה ככה או לפתוח את זה בטיפול. לא יכול להיות שמספיק שמזמינים וחייב להגיע בכל מחיר. יש לכם חיים וחוסר ההתחשבות בך פה הוא קצת בעייתי בעיניי.

מקווה שאת קוראת בטוב♥️ ומקווה שאני מבינה את הסיטואציה נכון. הכל בדרכי נועם כמובן ולא ממקום של פתיחת חזית אבל מותר לך להרגיש לא בנח לנסוע ולכל הפחות צריך להיות פה שיח ענייני שרואה את התחושות שלך ונותן לך מקום

אם לא, אולי למצוא מישהי שתהיה איתם אחר הצהריים, כדי שתוכלי להתארגן?

לגבי סכין, אני לא יודעת בדיוק, אבל יש משהו כזה, אם הבעל לא נמצא.

בשמונה הכי מוקדם.

ופעם אחרונה כשבאתי אחרי תשע למקווה הבלנית ממש כעסה עלי

(זה היה במוצש של שבת שיוצאת מאוחר. לא ברור מתי הייתי אמורה להגיע. הסגירה היתה בעשר.)  

בגלל זה אני בלחץ.

או להתקשר מראש למקווה ולבקש לבוא בשעה מסוימת ככה ידעו מראש, מוזר שהיא כעסה עליך אם נסגר ב10 אז לבוא ב9 זה ממש הגיוני.

אישית הייתי מעדיפה לא לדחות אם למחרת יש לך משהו, חבל שתהיי בלחץ על זה.

לא מכירה את העניין עם הסכין.

אנסה להתקשר

יש לי חברה בלנית במושב ליד אשאל אותה אם יכולה להטביל אותי באופן חד פעמי

יודעת שיש עניין כזה (אולי מהקבלה, לא סגורה🙈) אבל יודעת שלא חייב סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל

לגבי ההתארגנות, אם מסך מעסיק אותם, הייתי נותנת מסך ומתארגנת לידם מה שאפשר

ככה שיישאר רק להתרחץ..

חחחחחחח

תודה אבל

אלא סוג של להתכסות עם זה מעל השמיכה

זה עניין כזה של שמירה עד שהבעל יבוא

אבל אם רב אמר לך תהילים, פשוט תשני עם תהילים- הכי פשוט🤗

יצא לי כמה פעמים לטבול כשהוא היה במילואים ולא קרוב להגיע.. לא שמעתי על הדבר הזה

הרי אישה אחרי טבילה היא כמו כלה

וכמו שכלה וחתן צריכים שמירה

אז ככה אישה נשואה שטובלת  ובעלה לא איתה, צריכה שמירה. ובגלל זה שמה או תהילים או סכין.

אני לא מוצאת את המקור לזה עכשיו.

אני לא שמעתי על בגד של הבעל- מעניין מה המקור לזה 

מאחרת לי😵‍💫

הזמנתי אחת אחרת שתהיה עם הילדים שעה עד שאחזור

בהצלחה לי🥵

ולגבי סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל במיטה או עם תינוק

תודה🩷

המצווה הכי שנואה עלי. באמת.

אולי תהיה תינוקת בזכות המקווה הזה😂😂

(אני אם הבנים שמחה וצוהלת וצורחת)

סתם אני ממש בנחת עם זה ברוך השם.

תודה לכולן.

הילד קם עם תולעים לקחתי אותו איתי כי הוא צרח צרחות אימים.

לקחתי את חברה שלי איתי שתשגיח עליו באוטו

ירדתי במקווה הראשון היה תור של החיים לא יכולתי להשאיר אותו ברכב ככה צורח

נסענו למקווה אחר- סגור לרגל שיפוצים

במקווה השלישי הגעתי והחלקתי במדרגות🤦‍♀️

כאילו אלוקים רומז לי לוותר

ובסוף בעלי מעיר לי בטלפון על משהו שחשב שאמרתי

כזה מתסכל

מרגישה כועסת על הקב"ה שאחרי כל זה בסוף ככה.

אמאל'ה, סיוט.

חיבוק על מה שעברת.

בטוחה שזה היה משמעותי בשמיים שהתאמצת כ"כ על מה שקשה לך.

אגב, אני באחת הטבילות הכי קשות ומסובכת שעברתי, התעברתי וממש הרגשתי שהייסורים שעברתי לפני הטבילה היו כמניעות להריון. 

נראה מהאתר מקום ממש מוצלח

מתכננים להיות שם הקיץ בע"ה

וזה גם די קרוב לאיקאה אם אני מבינה נכון

אבל זה שווה לדעתי. הבן שלי נהנה ברמות.

זה בריכת כדורים ענקית, נכנסים לשעה ומחליפים סבבים.

יותר משעה גם ככה הגוף כבר קשה לו עקרונית.

וידיאו ממש שווה איפה שקצפת אז בסוף השדרה

ובבוקר יש להם חבילת משחק טובה לילדים

אם כן, אז יש את מערת הנטיפים לא רחוק

אם אתם בקטע של מעיינות, יש מעיינות בסביבה

יש גם את מיני ישראל לא רחוק

אבל הוא יחסית מוזנח, ככה שאם את לא משיגה כרטיסים בזול ממש לא כדאי לדעתי

היינו עם ילד בן שש+ (וילדה בת שנה וחצי שזרמה איתנו)

מקבלים ביגוד של שוטרים

יש בחוץ כל מיני רכבי משטרה שאפשר לשחק בהם

ובפנים יש כל מיני שלבים של ההיסטוריה של המשטרה בארץ, מלפני קום המדינה לדעתי..

יש מין כתב חידה כזה בטלפון שעוברים בין תחנות, ממש חמוד- הבן שלי ממש אהב את זה

החדרים מעניינים, יש הדרכות קוליות וסרטונים ובסוף מקבלים תעודה

יש גם קליפ אקשן כזה שאמור להיות תלת מימד מגניב, כשאנחנו הגענו החלק הזה היה בשיפוץ אז לא היינו, חברה אמרה שהילדים שלה התלהבו.

יתאים לילד בן 4 וילדה בת שנה ו8 חודשים?

או סתם מיותר?