יותר משאת מחפשת איך להינות מההריון, את רוצה לדעת איך לקבל אותו.
זה בא לך בהפתעה כשלא היית מוכנה, לא רצית ולא ציפית, ובכלל היו לך תוכניות אחרות.
אני אישית מאוד אוהבת להיות בהריון, מכל הבחינות כמעט. אני גם אוהבת ללדת.
עם כל זה, כשבא לי הריון בהפתעה בלי שייחלתי לו קודם, זה היה מורכב. בהתחלה פשוט התעלמתי במודע. הבנתי שאני בהריון אבל העדפתי להדחיק כי זה הלחיץ אותי. הייתי עם כמה קטנטנים ולא ראיתי איך אני מתמודדת עם עוד ילד. גם את הלידה המתקרבת קיבלתי ברגשות מעורבים. ניסיתי לדחות ככל יכולתי (והיתה לי אשליה שאני יכולה...). כמובן שבסוף יצאה נסיכה מקסימה...
אני מציעה לך, מדי פעם, להתרומם מעל הקושי והדאגה, ולחשוב על המשמעות. לדעת שהקב"ה שלח לך משימה לא פשוטה אך אפשרית, והוא גם יתן לך את הכוח לעמוד בה. הריון עם תינוק בבית הוא לא דבר פשוט, וגם לגדל שני תינוקות זה אתגר. חשוב לזכור תמיד שהקושי הוא זמני, אבל הרווח הוא נצחי. להביא נשמה לעולם זה לגעת בנצח!!
חוץ מזה, אני מניחה שלאט לאט באופן טבעי תתחברי לתחושות שבתוכך, לתנועות המרגשות, לציפיה ולסקרנות. זה לא מעלים את הקושי והחששות, אך בהחלט משפר את מצב הרוח.
גם אחרי הלידה, שתהיה בעזרת ה' קלה ומשמחת, יהיו אתגרים, אך לצידם גם רגעי נחת. בכל פעם שממש קשה לך, נסי לדמיין אתכם בעוד כמה שנים.
חוץ מזה, חשוב לזכור להודות, להלל ולשבח!! על הזכות העצומה שנפלה בחלקך. נסי רק לדמיין איך היית מרגישה אם היו אומרים לך שלא תוכלי ללדת בכלל?!
או שתחשבי איך תתייחסי להריון אם תדעי שזו ההזדמנות האחרונה שלך להביא ילד לעולם?
בהצלחה, שמחה, וידיים מלאות!
)