שלום לכולן,
אני שולשה חודשים אחרי לידה ואני מרגישה פשוט חלשה. אין לי כוח לצאת לדברים שאני צריכה, בבוקר הרבה פעמים אני רואה שחור כשאני קמה מהמיטה..
אני כן מצליחה לעמוד במטלות שלי ב"ה, אבל מרגישה שהגוף שלי פשוט חלש..
עשיתי בדיקות דם והברזל היה מצוין (14.10).
אני שותה הרבה ואוכלת די טוב..
מניקה מלא.
איזה עוד סיבות יכולות לגרום לזה?
תודה!
ב"ה בלי עין הרע הפשוש ישן כל הלילה..
אני קמה פעם אחת לשאוב וחוזרת לישון. סה"כ ישנה די טוב..
ממה שקראתי עכשיו באינטרנט נראה שחולשה נגרמת מעודף ויטמין D , שזה בטוח אין לי..
יש לי בת דודה שגם ככה, אחרי לידות היא עם לחץ דם נמוך וחלשה נורא.
תבדקי אצל הרופא או אפילו האחות.
או למי שיש מכשיר בבית.. רק שתדעי אם זה הכיוון.
לא יודעת מה עושים, אבל תתחילי מלשתות הרבה ולשתות קפה.
כדאי לך לבדוק תת פעילות של בלוטת התריס, יכול להיות קשור ויכול להיות גורם רציני לעייפות בפני עצמו.
בדקת בהריון (זה נקרא TSH)? כי לפעמים יש בעייה קלה בהריון ולפעמים גם אחרי לידה.
תרגישי טוב!
כיף לך שהפשוש ישן. אצלי היא קמה פעם אחת בערך בשתיים שלוש, ואז שוב בשבע-שמונה בבוקר, והבעיה המרכזית היא שאני רגילה ללכת לישון מאוחר עוד מימי רווקותי ולכן אני עייפה בטירוף.. (הולכת לישון בשתיים לכל המוקדם, זוועה).
בלוטת התריס באמת היתה בתת פעילות בהריון אבל עכשיו ב"ה תקין.
צריך לעבוד על זה ולהכריח את עצמך לישון מוקדם למרות כל המטלות והפיתויים להישאר ערה,
תנצלי את זה שהיא נותנת לך!(:
צריך לזכור שהגוף עבד קשה בהריון, גם ההנקה דורשת המון אנרגיה, ולא פלא שאת חלשה בשלב כזה.
ואת בטח עובדת קשה חוץ מזה- לתחזק את הבית, לסדר, לנקות, לבשל. אם יש לך עוד ילדים- אז בכלל... ואם את גם עובדת מחוץ לבית....
כשאני עשיתי הפסקה בפעם הראשונה אחרי כמה הריונות-לידות-הנקות-צפופות הייתי מופתעת לגלות שפתאום יש לי כוח! אני לא עייפה, לא חלשה, ובלי שעשיתי שום דבר מיוחד.
את צריכה להקשיב לגוף שלך, לנסות להבין מה הוא מאותת לך.
ואין מה לעשות עם זה?
נראה שכל מה שבדקתי תקין..
יש תוספי תזונה שיכולים לחזק?
אם את כזו שכ"כ דורשת מעצמה לעמוד בכל המטלות- האם נחת באמת והתאוששת ב3 החודשים הללו?
אם לא- איך הגוף יתחזק ויחזור לעצמו?
חוץ מזה כמו שכתבו- בי12 מאד משמעותי,
וגם ויטמינים אחרים אם חסרים.
תבדקי ם אולי ירדת הרבה במשקל? יש כאלו שההנקה גורמתלהן לרדת, וצריכות דיאטת השמנה.
חופשת לידה של סטודנטים לא מאפשרת לחזור לעצמי..
אני דורשת מעצמי לעמוד בכל המטלות כי אין ברירה ובאמת אחרי חודש וחצי מהלידה חזרתי לתפקוד מלא.
זה נורא קשה, להשאיר את הקטן עם מישהו אחר, לשאוב כל 3 שעות, לחזור אחרי יום לימודים ועוד כל מטלות הבית והנקות וכו׳
חוצמיזה שגם יוצא לי הרבה לצאת עם הקטן לרופאים ופיזיותרפיה וזה לגמרי גומר לי את הכוח:/
בעלי עוזר במה שהוא יכול אבל עדיין עמוס וקשה ועוד מעט מבחנים..
אמא שלי כל הזמן מזכירה לי שבעיקרון אני עוד אמורה להיות בחופשת לידה ושהמצב נורמלי בזמן הזה האישה עוד נחה ואני כבר עושה הכל ודורשת מעצמי לתפקד כרגיל..
לשאלותיך האחרות- בי12 תקין ולא יורדת במשקל (הלוואי!
)
סורי על ההשתפכות פה, אני משתדלת לא להתלונן בדר״כ אבל לפעמים גם את זה צריך..(:
יש לי לחץ דם נמוך. אם אני מקפידה על שתייה מרובה הוא עולה. כשרק קמתי בבוקר ועוד לא שתיתי - הרבה פעמים שחור. אני מקפידה לא לרוץ הלאה, לעצור, לנשום, להישען על הקיר עד שזה עובר - ואז הולכת לשתות.
אז כשרואים שחור זו יכולה להיות תחילה של התעלפות, אבל זה לא הכרחי.
אישה צריכה לנוח אחרי לידה. נקודה.
מי שלא נחה מספיק אחרי הלידה שלה, תרגיש חלשה.
המציאות של היום זה התעללות בסטודנטיות- אמהות צעירות שצריכות להתרוצץ עם עולל קטן באוטובוסים ורכבות ולהגיש
עבודות ומבחנים והכל במירוץ של זמן. יחד עם זאת את צריכה לטפל בתינוקך, להחליף,להאכיל,להתקשקש איתו,לנקות,
לבשל, לכבס, לגהץ, לנהל זוגיות, בין לבין לאכול וכו'..
למה שלא תרגישי ככה?!!
בע"ה עוד מעט תיגמר תקופת המבחנים ויהיה קצת חופש, מקווה שתרגישי יותר טוב. תנוחי הרבה ותנסי להשלים את החסך של אחרי הלידה.
איך המצברוח??
לפעמים, בגלל השינויים ההורמונליים שאחרי הלידה נשים חוות דכדוך מסוים שיכול להשפיע על חוסר חשק לעשות דברים וכד. אם זה המצב כדאי לדבר עם רופאת נשים...
יש על זה גם חומר באינטרנט נקרא דכאון אחרי לידה (אל תבהלי מהמינוח..)
וגם אולי זה לא קשור אליך בכלל...
סתם טיפ ממני:תשמחי את עצמך!! במקום לחשוב כל היום איך להספיק מטלות אינסופיות...
תכניסי לסדר היום לעשות לפחות משהו אחד לשמח את עצמי(גלידה,ים,ספר,בילוי משותף עם הבן זוג וכו)
אני במצב רוח מצוין מאז הלידה כך שאין חשש לדיכאון..
אדגיש שזה לא חוסר חשק נפשי אלא חוסר כוח פיזי בלבד..
תודה על העצות בכל אופן!
כי הוא ישן כל הלילה בדר״כ והרבה פעמים אני גם ממשיכה לישון עד תשע-עשר..
ואני שותה הרבה, בערך חצי ליטר כל הנקה ועוד בין ההנקות..
תודה!
בעקרון צריך להיות במנוחה חצי שנה מאז הלידה!!
וכאן מאז הלידה את כלל לא במנוחה אז מה הפלא????
אבל כדאי לך לנסות לפחות להוסיף ויטמינים כמו קומפלס b נראה לי שזה ישפר לך את הענין החולשה והשחור בעניים.
ולהוריד הילוך ואז בעז"ה הכל יסתדר!!
סליחה אם התגובה חריפה, רק לטובה התכוונתי! מאחלת לך מכל הלב שיעבור מהר מהר.
הברזל היה די טוב אבל בי 12 נמוך מאד. התחלתי לקחת תוסף טבעי (של מקסי הלט- בבתי טבע מוכרים אותו)
במינון של 2 ליום ותוך שבוע כבר הרגשתי הרבה הרבה יותר טוב...
ה"אחרי לידה " שלי נמשך לפחות שנה וחצי.
הוא כולל תשישות פיזית. דכדוך מתמשך.
חוסר סבלנות
חוסר תקווה וחוסר כח.
אחרי 2 ילדים הבנתי שלזה יקרא דכאון אחרי לידה (לא "הורמונים").
ושככה הוא נראה אצלי. ושזה משך הזמן.
בעולם הטיפול מתייחיסים אחרת לגמרי לתקופה שאחרי לידה.
היא לא נמשכת שלושה שבועות או שישה.
אלא 18 חודשים.
שנה וחצי לאחר לידה המערך הרגשי בגוף והמערך ההורמונלי
הם כמו בזמן הלידה.
כך שזה זמן של קבלת תמיכה פיזית ונפשית.
זמן של מעט מאמץ והרבה מנוחה.
זמן של הזנה עצמית- בזמן שאת מזינה את תינוקך.
זמן של קבלת עזרה בכל תחום שאפשר.
תמציות פרחי באך לחיזוק ושלל טיפולים נוספים שיכולים לחזק את הגוף ואת הנפש.
זה לא אמור להיות אחרת.
זה יכול להיות. אך אם זה לא, זה פשוט איתות מצוקה מחכמת הגופנפש
להאט, לקבל, לנוח. להקשיב.
לקחת פרוביוטיקה... כנראה הגוף שלך צריך איזון וחיזוק של המערכת החיסונית, כמובן שאת צריכה לנוח כמה שיותר אבל גם לחזק את הגוף. הפרוביוטיקה עוזרת לגוף הרבה פעמים להתמודד עם כל מיני בעיות בריאותיות ומייצרת ויטמינים נחוצים. אני לקחתי ביו-25 לחיזוק וזה עם המון חיידקים פעילים.
עושים בדיקת צואה פשוטה כדי לבדוק את זה.
זהו פעם ראשונה שאני נכנסת לפורום ועשיתי זאת רק מאחר וכל כך הזדהתי עם הכותבת.
מאחר וביקשו פרוט אנסה בקצרה למרות שצריך יותר מזה. ואשלח קישור לסרט שיסביר הכול.
יש חשיבות גדולה לתזונה שלנו. ואחד הדברים שאנו הכי זקוקים לו הם הקפדה על פרות וירקות בכל יום.
ההמלצה היא 7-13 מנות (כאשר מנה זה חופן בין שתי הידיים ב- 5 צבעים שונים)
בנינו מי מסוגל להתמיד באכילת הכמויות המומלצות של פרות וירקות על בסיס יומי.
החשיבות היא דווקא של פרות וירקות עצמם ולא דרך ויטמינים שהיום נחקרו והתוצאות מראות שלא רק מעט מהם נספג בגופנו אלה שמעלות את הסיכון למחלות שונות. ויטמינים מבודדים לא נותנים לגוף את מירב החומרים שנמצאים בפרי.
בתפוח אין רק ויטמין "סי" יש בו אלפי חומרים מזינים שעוזרים לספיגת כל הויטמינים .
איו לנו חוסר בויטמינים חסרה לנו תזונה ממזון מלא.
אך לצערינו מצבנו בכי רע מבחינת הפרות והירקות.
אנחנו מדינה שיאנית בריסוס הפרות והירקות.
ועל מנת להאריך את חיי המדף החקלאים קוטפים את הפרות והירקות כשהם בוסר.
ומי שאינו יודע הפרי מגיע לפוטנציאל המלא שלו מבחינת החומרים המזינים שלו הויטמינים המינירלים והאינזימים רק כשהוא בשל.
כך שלצערנו גם כשהם נקטפים איכותם אינה בשיאה.
לוותר עלייהם בשום פנים ואופן.
אך ישנו מוצר שנותן לנו אפשרות לגשר על הפער ולהשלים את החסרים.
הוא מיוצר מפרות וירקות אורגניים שנקטפו בבשלות ומאחר ועברו תהליך מיוחד וקיפסול (קפסולה)
לא זקוקים לחיי מדף ואני יכולה בדקה לתת לגוף שלי מה שכל כך חסר לו מאחר והפרות והירקות בקפסולות הם תזונה מלאה (שלמים ולא ויטמינים מבודדים או סינטטים)
אני התחלתי לקחת אותו ותוך שבועיים וחצי מסמרטוט כאשר אני מניקה ומגדלת ילדים עמדתי על הרגליים יום שלם.
שינה את חיי. בעלי לוקח ומגיע הביתה ערני ולא עם עיניים אדומות מעייפות לאחר יום עבודה . (הוא קם מוקדם)
ועוד מסוגל ללכת לשיעור תורה.
ביתי הקטנה בררנית ולא אוכלת ירקות אני נותנת גם לה כדאי להיות רגועה שהיא אכן מקבלת את מה שהיא זקוקה לגוף.
לבת באמצעית זה עזר בקשב וריכוז כי השלים לה חסרים (הרבה מילדי קשב וריכוז זה בעקבות תזונה לקויה ואני מהתחום של חינוך מיוחד)
לבת עם האסמה של העור זה איזן את ההתקפת גירודים והם ירדו ב-70%
מתנה לחיים.
ואפילו לתינוק אני נותנת בתוך תמרים מרוסקים
כל המשפחה נהנת
לא מצליחה לעלות את הסרט ניתן לפנות אלי בפרטי בכדי לקבל פרטים.
אם יש עוד שאלות אשמח לענות.
לכאורה נשמע מוצר להיט אבל אשמח לתשובות ממי שמשתמש בזה כדי להועיל לי ולשאר הגולשים--
האם אפשר להשיג אותו בארץ? היכן? מי משווק את זה ואיפה זה מיוצר, בארץ? ( ומאיזה שנה הירקות /פירות שבפנים, האם יש בזה קדושת שביעית?)
האם יש לו כשרות טובה?
מה הרכיבים שם, זה באמת טהור וונקי ורק אבקה מירקות/ פירות אורגניים?
איך יודעים שלא הוסיפו לזה חומר כל שהו שמרגיע/ מעורר בשלבי היבוש וההכנה?
האם יש גוף כשרות שמגבה אותם? ומהי העלות? ומהיכן מזמינים?
תודה רבה
נתתן לי כיווני מחשבה..
אני הרבה שנים בתחום של רפואה טבעית, מסכים שזהו מוצר מעולה.
זו מן הסתם פרסומת.
וגם אני באה מהתחום האלטרנטיבי, והתלבטתי אם לא להגיב ולהזהיר שאומנם ירקות ופירות זה מעולה, אבל תמציות שלהם עלולות לגרום לתחושת אנרגיה מופרזת, ולאורך זמן לדלדל מאגרים של ויטמינים ומינרלים חשובים אחרים, שאין מהם כמות מספיקה בפירות וירקות.
מצד שני, זה לא קשקוש ואני משערת שזה באמת מעמיד על הרגליים, לפחות לטווח הקצר.
ו - אני לא רוצה לפגוע - אבל לקבל חוות דעת על מוצר לכאורה טבעי ממי שבעיון בכרטיס האישי שלה עולה נטיה מובהקת לרפואה הקונוונציונאלית - רק אומר שגם לחוות דעת כזו צריך להתייחס בזהירות.
ושוב, אין הכוונה לפגוע - אני תמיד נהנית להגיב לך בשירשורים שאת פותחת, ונהנית מהאופן הענייני שבו את מתייחסת לתגובות.
יש כרטיס אישי ועליו מופיעות כל התגובות שהגיב בשירשורים השונים, בפורומים השונים שבו השתתף.
כמו שירושלמית ידעה לומר מתי נרשמו המשתמשים דוד ע. ונפש אלוקית לפורומים, מעיון בכרטיס האישי שלהם, כך גם את יכולה להיכנס לכרטיס האישי של כל משתמש ולקבל מושג לגבי אופי התגובות שלו.
חוץ מזה שאת ירושלמית אני קוראת (ונהנית) כבר הרבה זמן כאן בפורום 
.
אני לא מכירה אותך אך משתמע מדברייך שאכן יש לך ידע רב בתחום וזה נהדר.
יחד עם זה אשמח לדייק את המידע ולהעלות סרטון שמראה מבחינה מחקרית
אך לאורך זמן ניתן לשמור על הויטמינים והמינירלים. ואייך זה משפיע על מערכות שונות בגוף.
דרך אגב אחת מבנותיי משתתפת במחקר ומקבלת חינם ל- 3 שנים את המוצר.
מרגישה שאין לי כבר כח
אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים
ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד
והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד
וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים
אין לי כח להיות הגמח של השכונה
בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות
אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש
או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה
אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל
ואין לי כבר כח
אוףף
זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים
אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים
חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר
וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו
לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים
וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית
(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)
סופריקה
ערב שביעי של פסח, אני לא ככ מרגישה טוב, בחילות והרגשה כללית מגעילה. בבוקר גם הקאתי.
במקביל אני מתלבטת אם התחילו לי טפטופים של ירידת מים. לא בטוחה. ממש לפני הצפצוף של החג אזעקה ואנחנו בממד לאיזה רבע שעה. אח''כ מתקשרת לדולה והיא אומרת לי מה לעשות כדי לבדוק האם אכן ירידת מים. בכל מקרה מציעה לחכות לצירים. אני מנסה את מה שהיא אמרה, לא בטוחה אם ירידת מים או לא. מעדיפה לחכות. אבל מרגישה במתח.
ב 5 בבוקר (אחרי קימה ב 2 מאזעקה) מתעוררת מציר, מבינה שמתחילים צירים, בתחילה כל 20 דק אחכ כל 10 דק. בעלי לא הולך לתפילה כי לא יודעים איך זה יתקדם.
כשעתיים צירים כל 10 דק, אחכ שקט. וככה לאורך היום צירים למשך כשעתיים, ושקט למשך כשעה - שעה וחצי. זה טוב כי זה נותן לי זמן לישון בין לבין, וגם לבעלי..
סביב 17:00 אחהצ הצירים מתחילים להצטופף, כשבמשך שעה יש לי ציר כל 5 דק והם מתחילים להתחזק, אני מבקשת מבעלי לקחת את הילדים להורים שגרים קרוב. הוא חוזר ואני מתקשרת לעדכן את הדולה ולשאול מה היא חושבת. מציעה לצאת לבית חולים ומעדכנת שהיא מתארגנת ויוצאת גם.
מתקשרים לנהג גוי, מגיע אחרי רבע שעה ונוסעים.
בשעה 19:00 בערך במיון יולדות רגוע והאחיות מקסימות. מחברים למוניטור, בודקים פתיחה - 3.5. מציעים לי להתקדם עוד קצת לפני כניסה לחדר לידה. רואים שאני קצת מיובשת וממליצים לי לאכול ולשתות כדי שיהיה לי כח בלידה. אני מבקשת לידת מים ומבטיחים לי ששומרים לי חדר.
פותחים לנו חדר צדדי ליד המיון ושם אני, בעלי והדולה מעבירים את הזמן ואת הצירים, מוציאות את החג, אני סופרת ספירת העומר. בין הצירים מפטפטות , רוקדות. בצירים עושות כל מיני תרגילים.
אחרי כשעה וחצי מורגש שהצירים מתחזקים. הולכים למיון יולדות ואני עוברת לחדר לידה- השעה בערך 21:00. מיילדת עם אנרגיות טובות מקבלת אותנו.
היא בודקת פתיחה- 3.5 אני דיי מאוכזבת. מציעה לי סטריפינג ועושה בהסכמתי- זה כאב נורא!
בינתיים מחברת למוניטור. קוראת לרופא שיאשר לידת מים. הרופא שומע את הרקע שלי (שתי לידות שהסתיימו בוואקום, ובלידה ראשונה איבוד דם) וגם במוניטור כעת היו פעמיים ירידות דופק. לא מאשר לידת מים.
אני נשברת מזה, נורא פוחדת מהכאב של הלידה, דמיינתי שבמים הכל יהיה קל יותר.
המיילדת והדולה עוזרות לי להתגבר על זה ומעודדות להיכנס למקלחת עם מוניטור נייד.
אני במקלחת, מתכסה בסדין, בעלי לידי.יושב על האסלה. הזרמים של המים החמים על הגב מקלים.
לא יודעת כמה זמן ביליתי שם. מידי פעם המיילדת באה לסדר לי את המוניטור כי לא קורא טוב, התינוקת כבר יורדת כלפי מטה והזוית של המוניטור לא ככ קולטת את הדופק..
אני מרגישה צירים חזקים ממש. אולי אפילו לחץ. מעדכנת את המיילדת שמציעה לצאת להיבדק , וגם לסדר את המוניטור.
בבדיקה- פתיחה 5. אני מרגישה שאני נשברת. כמה זמן זה עוד ייקח. הצירים כואבים נורא. מתחילה להתלבט על אפידורל, מציעים לי לקחת כרבע שעה ואז לקבל החלטה. אני מרגישה שהדולה שלי לא בעד (טוב, היא גם יודעת שאני לא הייתי בעד מראש ואולי זה טוב שהיא החזיקה את הקול הזה). אחרי כמה זמן אני מבקשת אפידורל. המיילדת אומרת שתבדוק אותי- פתיחה 8, מציעה לפקוע מים, בינתיים המים פוקעים לבד והיא אומרת לי "את יולדת. קדימה".
- בלידה הראשונה הייתי עם אפידורל. בלידה השניה בלי , אבל בשלב של צירי לחץ עשו וואקום מהיר בגלל מצוקה חדה של העובר, אז לא ידעתי איך תכלס זה מרגיש ללחוץ את התינוק החוצה..
ואמאלה, זה כואב נורא נורא. איבדתי את זה, בכיתי וגם צעקתי כמו שלא חשבתי שיקרה לי.
אבל ב"ה אחרי 7 דק' מאז שהמים פקעו התינוקת המהממת שלנו היתה בחוץ.
וב"ה ללא קרעים ותפרים.
הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.
איזה גיבורה את
זה כל כך מרגש המסע הזה
מעריצה אותך על כל השעות הארוכות
מלא מזל טוב נחת ובריאות לך ולקטנה❤️
איך אני מבינה אותך לגבי היאוש שהפתיחה לא מתקדמת.... סיוט!
איזה כיף להיות אחרי! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות מהירה!
ומאוד ניסי. פלא ה'
ממש באלי לכתוב פה את הסיפור לידה האחרון תחת הכינוי שלי. אבל בטוח יזהו אותי.. הוא כתוב עם כל כך הרבה פרטים..
תודה רבה על השיתוף!
המון נחת והתאוששות קלה❤️
אבל זה חלום.
מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות
במבחר?
או באוניברסיטת חיפה?
לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...
אבל אולי מתישהו
אאמין בעצמי שאני יכולה
ויסתדר לא על חשבון המשפחה
וכו'...
בקיצור:
1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי? (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)
2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון
שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו
ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.
אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.
אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?
תודה
יום אחד אמצא את מקומי.
סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים
אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה
וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...
ובכל זאת
החלום לעזור למתמודדים עם אומנות
נשאר.
אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה
ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...
ועלות של לימודים גם איכשהו.
קיצור
אשמח לתובנות מניסיון.
זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.
בהצלחה עם החלום!!
כן... חשבתי אולי השתנה.
מנסיון כואב
בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני..
באסה שנופלים בין הכיסאות.
כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .
רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.
אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…
אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?
כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.
חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת.
לק"י
אין בעיות צניעות בקורסים.
כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.
באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.
עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.
הדיבור, אירועים, וכו
יש כאלה שלא מפריע להם
אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע
יש מצב לדבר איתה?
אם זה בסדר...
שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש
הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית
ולא יודעת אם זה מתאים לך..
אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.
יש תואר די חדש
בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי
אם עשית בגרויות.
יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.
ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.
כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.
יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.
כלא חרדים.
בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.
מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.
אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).
אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).
היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,
כנראה שהייתה לך בעיה קשה.
אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.
פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.
ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.
למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה
לא סמינר גדול
אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי
אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים
יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)
אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)
רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית
באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי
תתקשרו לשם לשאול.
זו הוראה של המל"ג.
אני התקבלתי למבחר
ועשיתי בגרות מלאה
זה הסוג מוסד
למדתי בסמינר ולא באולפנה
גלויההחכמתי.
(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות
ולשנות את עצמי
כדי להתקבל...
אבל זה נותן אופק).
אנחנו חודשיים אחרי כפתורים וכנראה יש לו שוב דלקת אוזניים, זה הזוי!!
לפני שבועיים וחצי היה דלקת וחום טיפלנו בטיפות. היום שוב הקאות, אחכ חום ותלונות שכואב לו באוזן -בן 3 אז יודע מה הוא אומר כבר
מתלבטת אם ללכת לרופא מחר, רופא שלא מכיר אותו בכלל ואם יביאו טיפות אז כבר התחלתי לשים היום.
ולא מבינה היינו בבית בפסח ונהיה חולה, היינו בבית השבוע כמה ימים ושב נהיה חולה ממי הוא נדבק?
וזה הגיוני שתוך חודשיים יש 3 דלקןת? לפני הכפתורים בקושי סבל מזה , הדלקות האלה התחילו אחרי הניתוח
פעם קודמת שנבדק הרופאה אמרה שזה במקום ולא נראה משהו חריג
עם אאג מקצועי
אולי זה שניתח
זו בטוח דלקת אוזניים?
מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...
אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?
בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.
(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)
קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין
התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית
רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...
וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם
תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל
ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף
כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות
אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.
מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.
והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.
ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.
וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?
חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים
וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר
ירדה לריאות
הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות
אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה
ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.
לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.
לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.
אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.
לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .
ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...
לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.
בהצלחה
מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות
אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה
מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר
אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...
בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.
שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.
ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.
אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)
כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.
טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.
יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.
במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.
זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר
גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום
שתי הריונות הייתי בלי
שתי הריונות עם
לא יודעת להגיד כמה עזר אבל אולי הקל
עכשיו עם בחילות בלי הקאות אבל בחילות איומות
מתלבטת אם לקחת שוב פעם או לשרוד בלי
לק"י
אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).
אולי תגלי שזה עוזר לך.
תרגישי טוב!!
עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול
2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים
2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות
שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק
כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....
לך? או משו שקראת?
בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי
אני יודעת שחיי לא היו חיים
שהתבאסתי שהבוקר הגיע
וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב
ואני לא מגזימה
זה היה מהגיהנום
שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים
ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!
שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂
יש במשנת יוסף השבוע את הספר 'לחיות בסדר' של נועה שרון
רוצה להמליץ עליו ממש
הוא יותר טוב מקון מארי לדעתי
והיא מדברת בדיוק לנשים שיש להם הרבה ילדים/עומס וכו
לא קראתי את קון מארי, אבל הבנתי שהשיטה שלה לא מתאימה למשפחות של יותר משני ילדים... (ושהיא בעצמה הודתה בזה כשנולד לה הילד השלישי)
נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא
ובניגוד למה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני קוראת ספרים מעשיים בסגנון - הצלחתי אפילו קצת לממש חלק מהרעיונות שם...
קניתי אותו במחיר מלא ביפה נוף, וזה היה שווה את זה
"נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא"
עם שיתוף מאזינות
קו חינמי נהדר!
מצרפת למעוניינות - 02-666-7140
באמצע הלילה ביקשתי מבעלי להשכיב את התינוקת שבת חודשיים כי לא יכולתי כבר מרוב עייפות להיות איתה והלילות האחרונים קשים
לקח לו הרבה זמן להחזיר אותה לישון והבוקר אני מרימה מהמיטה ורואה את הסדין עם כתמי דם ופצע דם בצורת שריטה בפנים שלה
בעלי לא שם לב אבל זה ברור שזה מניסיונות ההשכבה שלו. הויסות שלו לא מאוזן וכשהוא עייף כנראה לא נזהר מספיק
אני עם מצפון מטורף!! אם הייתי איתה אני זה לא היה קורה
מצפון על הבכי האומלל בלילה בלי מענה לשריטה או אפילו חיבוק קטן.
אוף
זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן
באסה
יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.
ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...
שנשברה לי הציפורן
והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת
היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר
תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח
🫂🫂🫂
שמישהו יגיד לי שאני נורמאלית שאני בוכה בלי סוף כאילו אני כבר מתאבלת? שאני כבר מדמיינת את התשובה השלילית למרות שיש עוד שבוע לב. דם?
שזה ההורמונים, לא אני.
שאני מדמיינת אותי רצה לקבל חיבוק מהשכנה (כי הוא בטח יהיה במילואים בדיוק) ואני נמרחת לה על הספה. ומשאירה אצלה את הילדים כי בטח לא יהיה לי כח לתפקד.
ומתישהו העולם יבין שמותר לי לרצות עוד ילדים? שזה שאני מאושרת שיש לי לא סותר ששורף לי הלב שאני רוצה עוד? מה, רק לאישה שמביאה בקלות מותר לרצות מלא ילדים? מי החליט את החוק המוזר הזה?
ואולי בכלל אני צריכה להתפלל שה' יעזור לי לרצות פחות ילדים?
כדי שלא יכאב כל כך בנפש. כדי לחסוך לי מסעות אינסופיים כאלה
את הולכת בשביל שלך.
חיבוק!
תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!
שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש
לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...
פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו
ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..
אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף
ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס
אז את מתמודדת עם הכל ביחד..
חיבוק גדול
זה שבועיים מורטי עצבים
ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..
ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם
זה יעבור❣️
אמן תשובה חיובית בקרוב!!
מותר לך לרצות לגמרי!
שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.
צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.
הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷
מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים
הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷
בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,
ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,
להזריק לעצמך זריקות
ואחר כך לעבור טיפולים..
את אלופה!👑
בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!
