יכול להיות שיש הסבר מניח את הדעת..

לפעמים קשיים בתקופה במשפחה, מישהו במשפחה חולה (לא עלינו)... הכל יכול להיות ומכירה בעצמי חברה כזאת..

היה צריך את הילדים בבית לעזור....

ויכול להיות שזה דורש בירור מעמיק יותר...

אבל לפסול מלכתחילה... ממש לא...

ואם הסיבה לא הייתה מניחה את דעתך, 

היית פוסלת? 

נשמח לדעת למה.. 

(:

אז מה אתה בקטע של ערביות?..

השפם הוא שולי, אפשרי בקלות להוריד אותו..  (: 

אני צריל לחזור ללימודים (סמיילי דופק ת'ראש בקיר)

לא תלכי לישון יהיה לנו קשה לבכות בלילה,

כי אנחנו לא רוצים שתראי...  

מה הקשר לילה עכשיו בוקר.

זה בגלל שלא היה לה שפם,

כי אחת שהיא פלשתנאית. לא עושה הבדלה...

אז רק אני רואה סתירה בדברייך?

חח ברוך שעשני דתייה - צעירים מעל עשרים

זה מראה עד כמה היא מורעלת

אני בטוח שכל שנה היא יוצאת ל21 ימי מילואים בשירות לאומי

לא תשללי למה זה יהיה כ"כ חשוב לדעת? (: 

וזה רק חלק קטן מהעלויות שם:

אני בחורה דתית לאומית נורמלית, ובחרתי שלא לעשות שרות לאומי מכמה סיבות. בינהם:

1- בעיני השירות הלאומי הוא ערך, אבל הוא בא על חשבון דברים אחרים. ואם יש לי בחיים אידיאלים שונים-להתחתן מוקדם, לפרנס וגדל תלמיד חכם, אז הערך והאידיאל של שרות לאומי לא ידחה לי ערכים ואידיאלים לאומיים!!! אחרים !

2- מפעל השירות הלאומי היום לא זורם בצורה ישירה עם זרם ההלכה הברורה!! מי התיר לי להכניס את עצמי לסכנות הרוחניות האלו רק כדי להשביע רצון את כל מי שמתעצבן על זה שאני לא תורמת למדינה??

3רק אני מרגישה שהשירות הלאומי הוא בהתנצלות? כאילו- צבא אסור, אבל אל תדאגו, אני אוכיח לכם שאני מוכנה לבזבז שנה בשבילכם..

ברור שלא כל המקומות בהם משרתים הם בזבוז!!!! יש בנות שעושות דברים מעולים וחשובים, אבל לא יודעת אם שווה השקעה של שנה של כל בנות ישראל..

אחרי השמינית התחלתי ללמוד לתואר ראשון ובמקביל הדרכתי באולפה ועשיתי תפקיד של בת שירות לאומי...

באמת שהתבאסתי בשביל הבנות שעשו את זה בשירות!! 

4- אני מאמינה בכל מאודי שבן אדם שיודע להעריך את המקום שהוא גדל בו- ידע גם לתרום לו.

 כל החיים- בהתנדבויות שונות במקביל להמשך החיים.

 שאני חושבת שאם נבין אותם ונחייה כמו שצריך נראה שגם הם בעצמם לא פרטיים-כי להקים ביית בישראל-זה משהו לאומי. ולגדל ילדים יהודיים- זה ערך לאומי. בית של תורה- התנדבות לאומית!!!!

אם רק נפתח את העיניים ולא ננסה להשביע את רצון כולם..

מן הסתם יהיו כאלה שלא יאהבו.. ;)

אפשר לדבר על זה.

נ.ב.

לעיות דעתי צבא זה משהו אחר לגמרי! זה מצווה וחובה משמעותית!!

אני מודה לו על כך בפה מלא. ולגבי השליחים - זה תלוי מהן המטרות והכוונות שלהם. כל עוד הן רעות - אני לא חש אסיר תודה, ואדרבה.

הוא כבר ענה על השאלה

תפקידים מועילים אחרים.

הרבה מבצעות תפקידי בטלה, או לחילופין נמצאות בתפקידים שלא מתאימים ליכולת הגופנית שלהן].

ומסתבר שויתור על גיוס החובה לנשים, היה מאפשר ברווח לקחת עובדות בשכר בתור תצפיתניות וכדומה.

אני לא מדבר על מה נכון מבחינת צניעות [ואם יש להשאיר נשים בתפקידי תצפיתניות], אלא רק מבחינת יעילות.

מי שהצבא זקוק לו יקבל משכורת.

הצבא צריך כח אדם קרבי גדול יחסית, וכן כח מילואים.

האם אפשר לעשות את זה רק ע"י לוחמים בשכר - איני יודע.

לגבי נשים, התשובה נראית לי הרבה יותר ברורה.

[כמה חיילי מילואים יש לצה"ל, כמה כוחות צריך למלחמה כוללת בחזית אחת, כמה בשתי חזיתות, מה הסבירות למלחמה כזו, מה היה במלחמות הקודמות]

או לא לנהל בכלל.

נראה לי אבחר באפשרות השנייה.

אם אי פעם מקבלי ההחלטות יתייעצו איתי, אאלץ לבחון את הנושא יותר לעומק.

כמה מ450000 האלה באמת יכולים להיות לוחמים בשעת הצורך?

איזה כוחות צריך צה"ל כדי לכבוש את כל לבנון, אם יהיה צורך?

[ניתן להשוות למשל למלחמות מלפני עשרות שנים, או לחילופין לפעולות קטנות בהרבה מהשנים האחרונות, ולנסות להבין פי כמה צריך להגדיל את הכח].

מה הסבירות שיהיה צורך?

מה הסבירות שתהיה במקביל חזית שנייה?

אפשר למשל לגייס מובטלים לעבודות האלה במקום לשלם להם קצבת אבטלה סתם.

מי שזקוק לכסף באופן דחוף ומוכן לעבוד באופן זמני - זה עבודה מושלמת בשבילו, במיוחד אם שירת בצבא בעבר.

לא מבין למה אדם שהיה בקרבי לפני שנתיים לא יכול לחזור לקרבי לעוד חודשיים תמורת כמה שקלים.

עלות גיוס עלות שחרור עלות בגדים וגם באחוזים מסויימים תשמ"ש וכל הדברים האלה.

יש גם עלויות התחמקות: רופאים ללא צורך, בתי סוהר למשתמטים וכל זה.

העלויות האלה גבוהות יותר מאשר על סתם עובדת.

אזרח עובד צה"ל מקבל משכורת וזהו.

(ויתור על תפקידים מיותרים, איחוד משימות שנעשות בצורה לא יעילה ע"י כמה חיילות).

2. המשכורת של חייל/ת בסדיר היא חלק קטן מההשקעה של הצבא בו.

לא.  

זה שלא אכפת להם לחלוק על מי שגדול מהם משמעותית בלי מקור הלכתי חשוב

זה כבר כן

שהם חושבים שיקבלו גן עדן אחרי 120...

היא מתכננת חיים שלמים של נתינה למדינה.

מי קבע ששירות לאומי זו הדרך הכי טובה לתת? אולי יש דרך יותר יעילה??

ומגדל הרבה ילדים ללכת בדרך ה' ולהוביל שינוי במדינה למדינה תורנית . 

בנות עושות את השרות הכי גדול לעם ישראל ע"י זה שיולדות ומגדלות את דור העתיד. גם להתכונן לזה ע"י למידת כישורים שיאפשרו לה לעזור בפרנסה, זה בהחלט בסדר כי כיום הכלכלה בנויה כך שאי אפשר להתבסס רק על משכורתו של הבעל. חוץ מזה, חשוב שהאישה לא תהיה לגמרי תלויה בבעלה מבחינה כלכלית. אבל זה כבר נושא אחר.

בנים חייבים לשרת בצבא במידת האפשר. אם הם לא שרתו, יש לבדוק היטב היטב את הסיבה לדבר, ולפי זה להחליט.

לצבא כי זו מלחמת מצווה. לפי זה גם אם שרתת בצבא 10 שנים , אם זו מלחמת מצווה , אתה חייב להמשיך לשרת.  כמו שאתה חייב בתפילין במשך כל היום , כי זה זמנם , ככה אתה חייב במלחמת מצווה כל זמן שהיא קיימת לשטתך.

לפעמים תורמות יותר מחייל שמחרף נפשו בשדה הקרב. יש בנות ויש בנות. כמו שיש בנים ויש בנים...אלה שהצבא לא יכול לנצל אותם כדי להגן על המדינה, מוטב שלא יהיו שם. להגיד באופן גורף שהבנות לא משרתות בצבא אלא רק שוהות שם, אלה דיברי בלע.

מאידך, נכון שאסור שבנות תהיינה ביחידות קרביות כי שם, לא רק שהן לא תורמות -- אלא הן גורמות נזק לצבא ולעצמן.

בגלל שהן מתלוננות על תנאים גרועים ועל חוסר יכולת להתמקד.

נשמע עבודה קלאסית בשביל אוטיסטים וכו' שמסוגלים לבהות שעות במסכים ולשים לב לפרטים כאלה, וזה מה שהצבא היה עושה אלמלא היה לו בנות (ובנים) בחינם.

ה"מדינה" זה מה שמבדיל בין מצב של שיעבוד מלכויות ובין איש תחת גפנו ותחת תאנתו. ה"מדינה" זה הביטוי המודרני ל"שום תשים עליך מלך"... זה הכלי שבאמצעותו הקב"ה דואג לעם ישראל שלא ייטרף ע"י זאבי שבעים אומות הגויים. אם המדינה לא מושלמת, זה התפקיד של כל אחד ואחת לדאוג לכך, כמיטב יכולתם, שהיא תהיה הכי קרובה למושלמת. זו האחריות של כל אחד ואחת מעם ישראל. כמו שהבעל והאישה שניהם חייבים לעשות את ביתם למוצלח. המדינה זה הבית של עם ישראל.

הרבה כסף  יכול לזרום כמו מים, והופ -- איננו עוד. ירושות לא מבטיחות כלום. יותר חשובות תכונות כמו חריצות, כישורים ויצירתיות [ביחס לשרידות כלכלית]. כמובן, שזה לא מספיק ליצירת זוגיות טובה. צריך גם מידות כמו יושר, נאמנות וערכים משותפים. לדוגמא: מחוייבות לאורח חיים דתי. כל זה נדרש מלכתחילה. אח"כ, צריך לקוות שייווצר גם רגש...

קיום מצוות\לימוד תורה זה אידיאל.

במצב שהמדינה לא רק שהיא לא תומכת היא נלחמת בלומדי התורה וביהודים שגרים בה היא שומטת את הקרקע עליה היא עומדת.

התגובה שלך הולכת לעשות כאן מעניין.. 

האידיאל בחיים (לפחות שלי) הוא לקיים את רצון הבורא יתברך

אני כאן בעולם בשבילו, ולא בשביל שום דבר אחר.

רק בורא עולם אוהב אותי, רק הוא שומר עלי, 

מנשים אותי כל רגע ממש, שכל נשימה ונשימה שנושמים זו נשיקה מהשי"ת

זהו אין עוד מלבדו. מלבד הבורא יתברך אין בעולם שום מציאות אחרת. 

השקפה זה נושא אחר. אבל לא אידיאלים.

התורה שלנו לא אידיאלית, היא מעשית.

כך שקיום מצוות ולימוד תורה זה הלכה.

אבל כל השאר מסכימה בהחלט..

ובמידה ואני לא יכולה למצוא מקור מהימן ואובייקטיבי, איאלץ לשלול..

ומה אם דעות הרבנים בנוגע לשירות??

והם ברמה גבוהה. הרב מלמד לא יוצא נגד שירות לאומי, הרב שמואל אליהו נתן את חסותו לעמינדב וכן הרב צפניה דרורי.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥