והאם הך רשאים לתת מכה לנכד שלהם בתור אקט חינוכי..
אני אשמח גם למקורות
זה לגבי מכה.
יש משפחות שבהן סבא וסבתא מעורבים יותר, שם מתקיים שיווי משקל אחר, ואם זה מקובל על כל הצדדים, גם זה בסדר.
בעיקרון, ככל שהסבים מעורבים יותר מבחינת הזמן שהם מקדישים, האמצעים, והטיפול בנכדים, אי אפשר למנוע מהם להביא לידי ביטוי את ההשקפה החינוכית שלהם.
ובאופן כללי יש ענין לכבד, ואפילו לקבל נקודות מסויימות בתפיסה החינוכית של דור הסבים.
מן הסתם גם להם יש מה לתרום לחינוך ולגידול הנכדים.
אבל ברור שאת אחראית, ואת גם מתווה את הדרך החינוכית במשפחה הגרעינית שלך.
בתור יחס טבעי שלהם עם הילדים,
בתוך התחום שזה נוח להורים.
[טבעי שאם ילד יפנה לסבא/סבתא, למשל, בצורה לא ראויה, יגידו לו שלא מדברים כך... אם הם מבינים ענין, יעשו את זה בצורה נעימה]
וכתוב בשולחן ערוך, עפ"י דברי הגמרא: כשם שמצוה ללמד את בנו (תורה) כך מצוה ללמד את בן בנו, שנא' והודעתם לבניך ולבני בניך (וגם ללמד תלמידים, אלא שבנו קודם לבן בנו, ובן בנו קודם לכל אדם).
אז רואים מזה, שיש איזו מעורבות באחריות החינוכית מבחינה זו.
אלא שבהיות שההורים קודמים באחריותם (וגם מצוות חינוך, כפשוטה, היא לכאורה דווקא על ההורים. אפשר לשאול שאלת-חכם, האם ל"בני בנים הרי הם כבנים" יש רלוונטיות גם בכך. לכאורה כשההורים קיימים, זה עסק שלהם ולא של הסבא/סבתא), אז חינוך ראוי, הוא כזה שלא יוצר מתחים. ולכן, מסתבר שסבא/סבתא, יֵדעו להוסיף דברים טובים משל עצמם, בצורה מתונה, אבל לא באופן שיוצר אצל ההורים תחושה שהם נכנסים לתחום שלהם, מתערבים היכן שלא רצוי להורים (כמובן, מדובר על הורים נורמטיביים, שיש להם קו חינוכי נורמלי משלהם).
ה"רשאים לתת מכה", אינו כ"כ שאלה של "רשאים". פורמלית, אם הם מעורבים בחינוך באופן מציאותי (וזה תלוי מה קורה במשפחה), אז כמו שהמלמד רשאי, גם הם..
אבל, מעבר לכך שכיום זה לא מומלץ גם להורים - אם זה נגד רצון ההורים, בוודאי נראה שההורים רשאים לקבוע את האופן שהם רוצים שילדם יתחנך.
ובכלל - לסבא וסבתא יש דרכי השפעה אחרים. אם הם עוברים ל"תקן" הזה, לדעתי בד"כ מזיקים למה שהיו יכולים להשיג מכח "מעמדם"..
רשות החינוך הייתה נתונה להם כלפי בניהם. והרשות הזו נגמרה. אין להם רשות להתערב לגבי הנכדים. אלא אם כן הנכדים עשו להם משהו שהם נפגעים ממנו. במקרה כזה הולכים להורים. אין להם שום רשות להכות נכד!!!!! אף פעם לא. ההשלכות לכך יכולות להיות חמורות ביותר עד כדי ניתוק הקשר. ודרך אגב גם להורים לא כדאי להכות. ראיתי פעם סטיקר - ילד הוא לא טלוויזיה אם מכים אותו הוא לא פועל. (המקורות שלי יצחק קדמן, והשכל הישר) נראה לי מספיק.
אם את מתכוונת דברים כמו אידיאולוגיה, בריאות הילד (לדוגמא כמות אוכל לילד שזה אתגר לו, ההחלטה האם הילד מוכן מספיק לדברים כמו גמילה וכו), אז לסבא וסבתא אין שום זכות בעינין הזה, כמו שגם אסור להם בצורה אקטיבית לחבל בחינוך של ההורה. מצד שני, ילדים מבינים שיש כללי התנהגות שונים בכל מקום, והורים צריכים להבין שכמו בגן אם הילדים נמצאים הרבה מאוד זמן אצל סבא וסבתא דברים לא בהכרח יהיו כפי שהם בבית.
הבת שלי אצל ההורים הרבה ולהורים שלי יש הרבה כללי התנהגות, וכל עוד זה לא משהו שנראה לי שיפגע בה או במערכת היחסים בינהם או מוגזם מאוד, זה בסדר. מותר להם לקבוע ולקבל יחס מכובד בבית שלהם ומותר לי לקבוע קווים אדומים לקביעה זו, כלומר איזון.
באופן כללי לא כ"כ ברורה לי הגישה של "מכה לשם חינוך". זו גישה שלא נראית לי הגיונית או משתלמת או בריאה (לא נראה לי שהיא אי פעם הייתה לגיטימית או רלוונטית, כמו הכאת האשה אצל הרמב"ם, גם לשם חינוך). יש דרכים הרבה יותר טובות ובריאות ונעימות לחנך ילד.
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.