עלק אשכנזים...

תהיי אצל אמא שלך, תאכלי מה שאת רוצה

למי שהתחתנה עם אשכנזי לאכול קטניות?

הקודם. לגבי נוסח תפילה- בדברים שאין בהם ברכה לבטלה אז זה לא כזה בעייתי באיזה נוסח מתפללים. לכן אם לאשה קשה להחליף נוסח ,יש מתירים לה להישאר בנוסח הקודם.  

(מה זה פתות?)

לא דווקא רטוב

(איך אפשר בלי??)

מסביע את כל הבוקר.

בטיול צהרים אוכלים פירות וקצת מצה

השתגעתם?

זה הכי קרוב להיות חמץ. וחוץ מזה איך מקלפים?

טוב, זה רק קצת - שיהיה לשובע ובפסח אפשר גם בתאבון.

בקיצור לא חסר מצה לאכול 

א. בוקר- מצה ברייט, חביתה עם ירקות, סלט שווה (עם גבינה בולגרית),  גבינות לחמניות של פסח או מצות. תותים עם שמנת.

צהריים/ ערב- בשרים, תפו"א- צ'יפס, סירות תפו"א בתנור, תפו"א מוקרמים, תבשיל של תפו"א ונקניקיות.

סלטים חיים ומבושלים, דג סלומון בתנור או צרוב. מושט בתנור (אפשר בכל מיני צורות), עוף, ירקות אפויים. מוסקה.

מרק, על האש עם כל הדינים... דגים+סלט. מצה עם ממרחים+סלט. 

מנשנשים עוגות ועוגיות וחטיפים וגומי שוקולדים שווים.

רמז: זו לא מצה...

לקחו את שני המאכלים העיקריים ועשו מהם אחד -  קרטופלאך-מצה.

מה חשבת?

שאני אתן לך להיות הספרדי היחידי כאן?

אין לך את הפריבילגיה הזו.

לזניה ממצות.

יותר טוב מלזניה אמיתית! אם יש מצות אנחנו עושים מהם גם באמצע השנה, יוצא ממש טוב.

פשוט טובלים את המצות בחלב ועושים את הרוטב קצת יותר נוזלי.

מומלץ.

הכי כיף לאכול בפסח....בשרי ובשרי

ובבוקר:
מצה עם חלב חם
טוסט מצה

מצברייט

מצה עם חמאה(לפעמים גם עם דבש)
חביתות כמובן
פנקייקים

לחמניות

כמובן יש עוגות של פסח חבל"זיות!!

לא חסר מה לאכול בפסח...

ושהספרדים יצחקו כמה שהם רוצים

אני מפסח יוצא שבע מאד אולי בתוספת של כמה קילו גם

בשונה ממצה מטוגנת עם ביצה ללא מים

ולכל מעמיסי התפו"א- בהצלחה עם תפקוד האינסולין בגופכם, וממליצה לא לעשות בדיקות כמו המוגלובין A1C במהלך ה3 חודשים שאחרי החג....

בוקר: תפוצ'יפס תפוצ'יפס תפוצ'יפס

צהרים: תפוצ'יפס, תפוצ'יפס תפוצ'יפס, תפוצ'יפס תפוצ'יפס תפוצ'יפס

וקצת תפוצ'יפס תפוצ'יפס.

ערב: תפוצ'יפס תפוצ'יפס, תפוצ'יפס על מצע תפוצ'יפס,

תפוצ'יפס מקורמל על בסיס תפוצ'יפס, ולקינוח צ'יפסי בנוסח תפוצ'יפס

ושייק תפוצ'יפס בבלנדר.

כל השנה אני מחכה לפסח 

לצרבות...

כשיש דודא למתוק ושוב גמרתי את הm&m בבית...

מרענן נשימה אחרי כל האוכל- זבל שאכלת ועתיד גם לגרום להרגשה רעה....

טאמס הוא סה"כ סותר חומצה שהינו תוספת סידן[ובכך בסיס הסותר חומצה].

זאת תרופת הבחירה בהריון. בעיקר חשוב לא לקחת אותה עם סידן או להגזים במינונים כדי שלא תגרמי לעצמך הפרעות קצב...... אבל כאמור לחלוטין תרופת הבחירה בהריון. הוא נחשב בהריון Category C- מכיוון חוצה שליה, אך ניסויים בבע"ח לא הראו נזקים לעובר [יש לציין שבגלל עניינים אתיים לא נעשים מחקרים על נשים בהריון בנוגע לתרופות, ולכן גם אין כמעט תרופות שהן Category A], ככה שכן, סה"כ זה נחשב בטוח.

אני מניחה שקראת על תלידומיד וככל הנראה והתבלבלת..., שאכן שווקה זמן מה כתרופה לנשים בהריון, וגרמה להרבה מומים שרובם היו בגפיים[ גפיים קצרים ומעוותים, חוסר גפיים וכו']

כמובן שכל אחד יתייעץ עם הרופא שלו ויעשה כטוב בעיניו....

עוגי פלצת כשר לפסח.

מקנאה בספרדים

את יכולה להתגייר.. 

אבל בעיקר באורז. קטניות אחרות הם כן אוכלים. (חמין! חחחח)

ואני בקטע של החמרה ..

לא רק אורז אני גם לא אוכל קטניות...נראלי שהתחלתי עם זה שנה שעברה אני כבר לא זוכר

זה אומר שמנעתי מעצמי מלא דברים עכשיו עם הקטניות לא?

) וכל עוד לא עשית את זה שלוש שנים ברצף אני לא בטוח שאתה מחוייב לזה ברמה שאתה לא יכול לחזור. מה גם שלא בטוח שאדם שמחמיר החמרה שהוא לא צריך להחמיר, מחוייב בה תמיד . אבל אני לא רב.

לגבי המרוקאים - אל תשאל אותי, אני אומנם חצי מרוקאים אבל לא בקיא בסיבות למנהגים שלהם...)

כן לא נדרתי אני פשוט אוהב להחמיר ..

(יש קטניות שלא היו בזמן הגמרא ובהם נחלקו בזמננו האם מותר או אסור - קנולה למשל, שזה נקרא גם "לפתית" - אז אצלנו נוהגים במשפחה כן לאכול לפתית. מה שמציל אותי בחלק מהמאכלים )

אבל לא קטניות בכללי. או שאני גם בזה מבלבל.

מצטער שעשיתי סלט  אני אבדוק את עצמי שוב מהר מהר ואחזור אליך עם תשובות. תכל'ס אני מתבייש בעצמי שדבר כזה אלמנטרי אני לא בטוח בו...

 

בכלל כל הקטע הזה של הקטניות..

ושזכרתי שקראתי, זה לגבי האם אורז זה מין דגן או לא - זה במנותק כרגע משאלתה קטניות עצמן. רבי יוחנן בן נורי סובר שזה מין דגן (אפשר לבין בגדול - תזכור מה מברכים על אורז בתחילתו..) אבל בסוף אם הבנתי נכון דוחים את דעתו.

בכל מקרה המשך מנהג הקטניות והחשש של החמץ וזה הגיע כנראה מאוחר יותר ולכן נוהג בעיקר באשכנז ובנותיה, ובחלק מצפון אפריקה (מרוקו כאמור).

ואגב זה באמת לא חשש רחוק כל כך - גם בעבר אבל גם היום, לא פעם שדות הדגן צמודים לשדות הקטניות והאורז, וניתן למצוא בתוך שקי הקטניות גרגירי חמץ (שלא בטלים גם במליון, בפסח..). כמו כן השקים עצמם שהשתמשו בהם להעביר ממקום למקום, שימשו לעיתים גם את הקטניותוגם את מיני הדגן.

גם כיום הרבה עדות שאוכלים אורז בפסח דואגות בגלל זה לברור אותו ביתר הקפדה - יש מקומות שבוררים אפילו 3 פעמים לפני שאוכלים (אני הייתי כבר מעדיף לא לאכול אם הייתי צריך לברור היטב 3 פעמים )

ייתכן שיש עדות שלא בודקים 3 פעמים..אני בכל מקרה יודע על הרבה שכן.
ומה שזה אומר שלמרות שהם לא אשכנזים עדיין בעדות ספרדיות ועוד, רבות, עדיין קיים חשש כלשהוא ממה שהזכרתי למעלה ולכן בוררים שוב ושוב...

אז בעצם ספרדים שמתירים על מה מסתמכים בעצם?

ולגבי הברירה של האורז אני כל הזמן בורר 3 פעמים ויוצא לי המיץ עד שאני מכין אורז..

בורר 3 פעמים גם בפסח וגם לא בפסח

בכל מקרה זה לא ש"ספרדים מתירים" אלא האשכנזים הם אלו שמחמירים ואוסרים. סתם ככה זה לא היה אסור, רק באו האשכנזים ומסיבות שונות החמירות לאסור...

שלפעמיים בשקים של האורז יש חיטה בקטנה ..אה אז בוררים יענו וזהו?

אני מאמין שצריך להיות ממש עם אומץ בישביל לברור ולאכול..זה ממש מפחיד לכן אני מחמיר

את מנהג אבותיו. כיוון שבדיני פסח האלו רבו המנהגים, ובסופו של יום למנהג אבות יש כוח הלכתי לא קטן, באמת - לכן פשוט לבדוק מה במשפחה עבר במסורת לעשות עם כל דבר. ומי שרוצה לעצמו להחמיר יותר ורבו אומר לו שזה הגיוני - שיהיה לו בכיף  

אין שום מקור חז"לי לאיסור קטניות ואף אחד לא טוען את זה.

זו גזירה שגזרו באשכנז, מטעמים לא ברורים (יש מחלוקת לגבי הטעם).

לגבי אורז יש דיון בגמרא אם הוא מחמיץ והמסקנה היא שלא, אבל בגלל הדמיון החזותי שלו לחיטה יש שמחמירים בוא כדי למנוע בלבול.

אגב, מרוקאים לא אוכלים חומוס כי זה נשמע כמו 'חמץ'.

אתה מכיר מקור תורני ממרוקו שמאשר שזאת הסיבה לכך, או שזה פשוט מנהג שהתפתח שם מעלמא, ואז סתם הדביקו על זה את הדימיון בשם?

אבל אני מניח שהתשובה היא בגדול כן. את רוב (אם לא כל) מה שכתוב במהלך השנים בישלתי (למעט הפחזניות שזה רק אמא שלי מופקדת. למרות שאני מניח שאין לי מניעה מסויימת לאפות ולהצליח..).

לבשל זה לדעת לקרוא הוראות, ולהיות סבלני... אתה לא צריך להיות שף מדופלם או בקיא ברזי התבלינים כדי להצליח לבשל

ולא צריך להיות דבוק למתכון. אתה כבר לבד מצליח להבין/לזכור כמה כמויות צריך (נגיד תבלינים) כדי שיצא נורמאלי וטעים...

ויש דברים שלא קראתי בשום מתכון ופשוט עשיתי מהראש הקודח שלי

שבועות בלי קטניות....

העיקר להמשיך לאכול דג  עם גבינה!!!!!!

דג ממש לא עושה לי את זה...

לא כזה ביגדיל לא לאכול אורז שבוע....

כשיוצאים לטיולים מכינים מצברי, ואוכלים אותו עם ריבה, דבש, חמאה, שוקולד וכל ממרח אפשרי.

לארוחת בוקר אוכלים מצפלקס (אחד הטעימים)

אוכלים בשרי, 

חלבי

פרות וירקות

סלטים

תפוא

מרקים

קציצות ירק

מנשנשים עפיפיות של פסח, עוגות, עוגיות שוקולדים, ציפסים, במבה... וכו' 

זה שכל אחד שנרשם דרך לינק שמישהו מספק, מוסיף נקודות גם לבעל הלינק... ככה אני לפחות משתדל לעשות.

הוא בוהה בנקודות אקראיות באוויר בזמן שהוא מדבר עם בנות.

והוא עושה את אותו הדבר גם כשהוא מדבר עם בנים.

לפחות במקרה שלו זה משתלם, אני מקבל קצבת נכות בגלל האוטיזם שלו...

אבל מה התירוץ שלך?

אני מגיע ממקום הפוך, יש משהו במבט לעיניים שחודר פנימה ומתוך הכבוד העמוק למי שמולי לא מרגיש בנוח להסתכל ככה סתם. הוא שייך לה.

בעיני יש בטענה שלך חוסר כבוד, אתה הופך מרחב עדין ועמוק לסתמי בטענות של חוסר כבוד.

אף אחת מההתנהגויות הקיצוניות לא טובה 

לא להמנע מקשר עין, ולא לנעוץ מבט

זה גם מאוד תלוי סיטואציה

כשהמרצה שלי מסביר לי משהו אני יכולה להסתכל לו בעיניים גם חצי שעה 

כי הוא מסביר ואני מקשיבה

מבט עמוק בעיניים זה אכן דבר אישי

כמו שאמרת יש הבדל בין קשר עין לצורך להבין אחד את השני, לבין מבט שהוא כאילו מעבר...

מבטים מהסוג הזה יגרמו לי להסיט מבט ולמבוכה מול אותו אדם

שיש הבדל בין קשר שברור שכן למבט בעיניים.

לא ככה?

בתנועת בני עקיבא, שהיא תנועת נוער מעורבת, למדתי באוניברסיטה, כיום נמצא ביום יום בחברה מעורבת, ופועל  

יוצא מאורח חיים כזה שאין הבדל בהתנהלות היומיומית מבחינת ניהול שיחות ודיבורים, מול גברים ומול נשים.  

אני לא אוהבת להסתכל ישירות בעיניים של גבר

שהוא לא בעלי/ אבא שלי/ אח שלי

גם גיסים שלי אין לי בעיה

אבל גברים זרים אם יוצא לי להיפגש במבט זה כזה לשניה ומסיטה את המבט

שמישהו מדבר בלי להסתכל עלי

בכללי זה סוג של באג בתקשורת

ויש את ההקשר הדתי

(שאותי ספציפית קצת דוחה

רוב השכנים/ הגברים פה בשכונה לא מסתכלים עלי

מתעלמים

אבל אם הם דופקים בדלת וצריכים משהו

פתאום הם יכולים להסתכל וגם לבקש

חוץ משכן אחד נורמלי

שאומר בוקר טוב ומיישר מבט)

אני כמובן בכל שיח עם בנאדם מסתכלת ישירות בעיניים

זה מבחינתי הרבה מהשיחה

השיח הלא מילולי 

היה מפריע אם שכן היה מסתכל לי כל בוקר בעיניים ואומר בוקר טוב

זה טוב לי שאין תקשורת ביני לבין השכנים הגברים מעבר לטכני

יש כאלו בלי קשר להלכה שנבוכים להסתכל במשך זמן בעיניים, לפעמים גם של בני אותו המין.
 

ניכר מהתגובות שזה מקתנה מאדם לאדם.

ההלכה היא כמובן דבר נפלא, אבל לענד - אין לי ספק שיש בה גם לא מעט קשיים ומורכבות שהנידון זה אחד מהם..

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)