אני לא נשוי ולא אבא, ושואל ממקום קצת למדני ונפשי.
אתם תופסים את חובת הילדים כלפיכם כעזרה או ככיבוד?
או: האם המשפט 'אני לא יכול/ה להסתדר לבד!!' הוא תקין?
כמה נקודות למחשבה שעלו לי:
א. הוקש כבודם לכבוד המקום, והוא לא צריך את הכבוד שלנו [בלי להתחכם עם עבודה צורך גבוה].
ב. נפשית - האם כיבוד הורים אמור לפתח תלות של הורה בילד?
ג. ברור שכשההורים מזדקנים, לסעוד אותם וכו' זו חובתם של הבנים הלכתית (בלי קשר להכרת הטוב בסיסית).
אשמח לשמוע מכם, בתור הורים, איך אתם תופסים את זה...
תודה
בגיל הרך מחנכים ילדים לכבד את ההורים. בגילאים בוגרים יותר יש ציפיה שיעשו את זה...
את א לא הבנתי
ב. תלות של הורה בילד היא לא בריאה כמו כל תלות אחרת. גם תלות של ילד בוגר בהורה היא לא בריאה.
לדעתי יש גם יש פה דיוק של הצד שבו אתה עומד. כלומר- מצד ההורה, אם אני צריכה עזרה אני יכולה לבקש מילדי (מדברת על ילדים בוגרים), אבל אני לא יכולה לדרוש מהן מתוקף מצות כיבוד הורים. ככה לא נראית מערכת יחסים בריאה. מצד הבן שמבקשים ממנו- בהחלט וכמובן שיש מקום ורצוי מאוד להשתדל ולהשקיע מעבר לרגיל כדי לעזור או לעשות כל דבר למען ההורים. אבל לא בגלל שההורים דורשים זאת, אלא בגלל שהבנים מצידם רוצים ומקיימים את המצווה בשמחה ובמאור פנים.
המשפט "אני לא יכולה להסתדר לבד" - אם מדברים על בנים בוגרים הוא בעיני בעייתי. כי יש בו לחץ נפשי על הילדים שיעזרו, ועזרה כזו לא באה ממקום נכון ושמח.
אצל ילדים קטנים- לא נכון שאמא תגיד "אני לא יכולה לבד". יותר נכון לומר" אני צריכה את העזרה שלך" ואז גם הילד מרגיש שיש לו חשיבות ותפקיד ומקום בבית.
אני מניחה שבגיל מסוים נגיד 75 פלוס מינוס הורים צריכים עזרה מילדים או שמישהו אחר יעזור להם.
ואני חושבת שילדים באמת חייבים לשאוב להגיע למצב שהם שם בשביל הורים.
אני גרה בבניין מלא זקנים. אז היה לנו שכן בן 88 שלפעמים נפל. והוא גר לבד והיה מתקמצן להזעיק אמבולנס. אז הוא היה צועק לשכנים. ולא תמיד יש מישהו שיכול לעזור לו. וכשפינו אותו למיון אף אחד לא נסע אתו. כי אני עם ילדים קטנים ושאר שכנים שהיו בבית או עם הורה זקן או עם ילד קטן או זקנים בעצמם. בת שלו השתדלה אבל כשגרים רחוק אז ברור שזה לוקח זמן עד שמודיעים לה ועד שהיא באה.
יש לי עוד שכנה בת 83 והיא הולכת בקושי עם מקל. ובן שלה גר בקצה השני של הארץ ומבקר כמה פעמים בשנה. לדעתי זה לא מצב נורמלי.
נפשית - ברור שאסור לפתח תלות בילד. קודם כל יש לו חיים משלו. ולא תמיד ילד יכול לתמוך גם אם הוא רוצה.
בקשר לעזרה - אני חושבת שבעיקרון הורה אמור להסתדר לבד אבל כשהוא צריך עזרה ילד חייב להגיש לו. וכמובן תלוי ברמת העומס. נגיד אם בבית עם עשרה ילדים הם רק ילכלכו ויצרכו ולא יזיזו את אצבע בבית והכל יהיה רק על אימא אז ברור שהיא לא תוכל לעמוד בעומס כזה ולעשות הכל לבד. אבל באמת עזרה פה היא לא לאימא אלא לילדים עצמם כי הם אלו שמביאים לעומס והם גם צריכים שבית יתפקד בצורה סבירה. האמת שגם אם יש ילד אחד והוא לא רוצה לעזור אז זאת בעיה רצינית כי הוא לא מלך והורים לא משרתים. או אימא שוכבת עם דלקת גרון אז אם ילדים לא יתחשבו ולא יעזרו - כמובן בתנאי שהם כבר בגיל שהם יכולים לעזור - אז ילדים כאלה חזירים
מה שקורה בפועל - שהורים משקיעים את עצמם אבל ילדים הרבה פעמים לא מרוצים ויש להם רשימה ארוכה מה לא בסדר ולמה הורה אשם. אני חושבת שכיבוד הורים מצווה קשה מאוד. הרבה פעמים ילדים אכן אוהבים את ההורים וצריכים אותם ואת התמיכה שלהם אבל לא מכבדים וכיבוד זה מאוד קשה. אז בתור ילדים זאת עבודה קשה ובתור הורים אין טעם לפתח ציפיות יתר
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
