עזרת לי...

מחכה לעוד תגובות.....

גם אמי ספרה לי שהגיבה בדיוק כמוך ואפילו בכתה

לי אף פעם לא היתה בעיה (אולי קצת פחות זורם בברכה) עם זה כך אני רגילה וזה מאוד טבעי לי

היום עם עדשות.

אני מסתדרת עם זה הרבה יותר מאשר בעלי שהמשקפיים נכנסו לו פתאום לחיים בגיל עשרים

אז היה לי קשה חודש. הייתי במיטה נהייתי חולה

וקמתי ואמרתי זהו. אין מה לעשות

ב"ה שהוא ילד מבריק וחכם

ואני לא רוצה להגיד לך מה אנשים מגלים פתאום על ילדים. כמו אוטיזים. עוורן. חרשות. נכות לא עלינו ולא על אף אחד

קחי את הזמן תתאוששי . וזהו . זה החיים

ושיהיה לכם ג"כ רק טוב בעז"ה והרבה בריאות ונחת!

אבל הבן שלי היה צריך שלשו שנים משקפים. והיום לא צריך העניין הסתדר

הפותחת

מה היתה הבעיה בעיניים שהיה צריך משקפיים?

פזילה?

קוצר ראייה?

צלינדר?

בהתחלה הייתי ממש בדיכאון מזה.

פיחדתי שהיא תראה גרוע. ובכיתי לכל העולם.

נתתי לעצמי איזה שבוע לעכל לפני שהלכנו לקנות.

בסוף מצאתי חנות שיש לה משקפיים ממש מתוקות ביצור עצמי, אין אותם בשאר החנויות, הם עלו ממש יקר אבל היא פשוט נראה איתם מותק!

כל פעם עוצרים אותי בגינה ואומרים לי שממש מתוק לה המשקפיים ומאיפה הם.

בשבוע הראשון היא כל הזמן הורידה אותם אבל לא נלחמנו איתה.

כמה זמן שהיא היתה זה רווח נקי.

לאט לאט היא הסכימה להיות איתם יותר ויותר והיום היא ממש אוהבת אותם.

אם את גרה בירושלים אני ממש ממליצה על איפה שאנחנו קנינו הם מתאימים לילד בדיוק את המשקף וזה עומד עליו טוב.

אם מעניין אותך אני אפרט לך מי החנות

גם לי היה מבאס לדעת שהבן שלי צריך, וגם לי אמרו שזה לתמיד. אבל אני מאמינה שעם תפילות הכל יכול להשתנות.

ברור שעשינו, אבל לא לקחת ללב שזה לנצח

כדאי סוג משקפיים Miraflex, עם גומי מאחור. 

אני מייעצת לשמוע חוות דעת נוספת, של אורטופיסט, שיודע לכוון יותר מדויק מה מתאים לילד, מניסיון של ילד שממש לא הסכים לשים זוג ראשון, ממרשם של רופא עיניים, ושם בקלות זוג משקפים בהכוונה ודיוק של אורטופיסט מומחה. 

בהצלחה ובבריאות שלמה!

אני קיבלתי משקפיים קצת לפני גיל 3, והבן שלי קיבל עכשיו, בגיל שנתיים וחצי. יש לנו רוחק ראיה ממש גרוע 

גם אני בהתחלה די התבאסתי, כי הוא כאילו כבר לא הילד ה"מושלם".  אני זוכרת איך זה הרגיש להיות ילדה משקפופרית (הייתי ממש הסטריאוטיפ), ובעלי השובב היה שובר משקפיים כל שני וחמישי כשהיה ילד. 

השקענו וקנינו משקפיים מפלסטיק גמיש, כך שהן לא נשברות, ואם מעקמים אותן יותר מדי העדשה פשוט קופצת החוצה.  

לקח לו ולנו כמה חודשים טובים להתרגל, ולפעמים אני עדיין שוכחת לשים לו אותן בבוקר....

אבל הוא כזה מושלםםםם איתן! אנשים עוצרים ומצלמים אותו ברחוב, וזה קורה כמעט בכל פעם שאנחנו יוצאים- אנשים מתחנפים אליו, מצביעים וצוחקים בהנאה מהילד המתוק (אולי זה קשור לזה שאני חיה במדינה שבה אנשים חושבים שזה נורמלי להרים ילד זר ברחוב וללכת לטייל איתו)

בקיצור, זה נורא מבאס, וסוג של אובדן- אז תרשי לעצמך לחוות את האבל. אבל תזכרי שבאמת- הלוואי ואלה היו הצרות הכי גרועות שלך.

אצלנו משפחה ממושקפת שכזו...

לבן השני משקפיים מגיל 9 חודשים !!!! ולחמישית מגיל שנה וחודשיים.

וכן, זה פרויקט לא פשוט שמצריך:

מבחינת ההורים:

קבלת המצב שבסופו של דבר, בסך הכול הילד לא רואה טוב,  התפקיד שלהם כעת לעזור לו לראות את העולם בחדות ובבהירות כמו כולם. להודות לה' שיש פתרון! בהתחלה זה קשה לקבל זאת ואולי מתעוררות רגשות של חמלה ורחמים על הקטנטן ... אבל זה באמת לטובתו.

הרבה סבלנות!!! הילדים הקטנים לא רגילים למשקפיים, מורידים אותם חדשות לבקרים, יכולים גם להשליך לפח או להכניס לאיזו קופסא נסתרת... לכן אני ממליצה מניסיון שלנו שלמרות העלויות הגבוהות כדאי כבר מההתחלה לרכוש 2 זוגות.

ו...כמובן לא מעט כסף כיון שקיים לעיתים קרובות צורך להחליף משקפיים.

מבחינת הילד:

צריך להתרגל אליהם. הרי הוא לא רגיל למשקפיים. עם התמדה מצד ההורים לגבי המשקפיים( ואותו דבר גם לגבי מטפלת במעון/ סבתא וכל מי שהילד נמצא אצלו) , שזה אומר: מיד כשהילד מוריד להסביר לו שזה עוזר לו לראות ( כן גם בגיל כזה!!!) ובעדינות להניח לו אותם שוב אם מתנגד אז לא כדאי להילחם. לתת לו קצת זמן ושוב להציע לו אותן כל זה עד שמתרגל. וזה לוקח כמה ימים של התמדה וסבלנות רבה אבל הילד מרגיש בסופו של דבר שהוא ממש לא יכול בלי המשקפיים יותר כי הוא סוף סוף רואה הכול כל כך מושלם

חוץ מזה לבכורה יש מכיתה א' משקפיים במספר גבוה לשלישי מגן חובה

לרביעית אין    ( נכון לעכשיו) ולשישית גם אין ( טוב אבל היא תינוקת בת 4 חודשים

ודרך אגב, היום החברה מקבלת את הממושקפים בחן ובחיוך ובפרט את הקטנטנים.

בהצלחה.

מכירה משפחה שכל הילדים מגיל קטן מאוד עם משקפיים.

תקני משקפיים חמודות ותעשי מזה שווו גדול ותתלהבי.

בע"ה יעבור בסדר.

תודה רבה לכולן!!

חיזקתם אותי מאוד מאוד!!
 

היום אני בן 25 ואני רק ממשיך לעלות במידה... נקווה שניחמתי...

זה מה שמלחיץ אותי.

הבן שלי בן שנה פלוס וכבר עם מס' 2 במשקפיים...

האם זה חייב לעלות עם השנים או שזה יכול להיעצר ולהישאר ככה?

מימה נובעת העלייה?

אי התמדה במשקפיים או שלא קשור?

אם אני מס' 5.50 במשקפיים

ובעלי סביב מס' 4-

זה אמור להעצר שמה בערך ולא לעלות?

אני התחלתי עם משקפיים סביב גיל 11 ובעלי בגיל 17-

אז איך זה שהבן שלי בגיל כזה קטן?

21 שהעין מפסיקה להתפתח .. אז אומרים בינתיים אני ארבע שנים אחרי גיל 21 ואני עדיין גדל ... כנראה גנטיקה וסייעתא דשמייא... 

יש היום משקפיים מאוד יפים , ואסתטים וחזקים וגמישים בעיקר לילדים . 

אין מה להתבאס בגלל משקפיים זה לא כמו פעם שהיה מכוער ומגעיל זה כמו מסגרת לפנים.

וגם נכון זה יקר בגלל העדשות אבל הנחמה שהעדשות שלי כ"כ דקות שאף אחד לא יודע שאני מידה 15+ , אגב מידה גדולה במשקפיים גם צריך להשקיע בעדשות איכותיות... במקומות שאת סומכת עליהם מניסיון . 

ואני מכיר גם אנשים עם מידה גדולה יותר משמעותית משלי במשקפיים

אגב למי שמידה גדולה במשקפיים יש סיכון לקרע ברשתית ..( לי היה פעם אחת) ולייזר זה כואב !

ב. המבנה של העין שלי לא מתאים ללייזר

הילדה שלי המהממת מגיל חצי שנה עם מכשירי שמיעה. ואנחנו ראינו את זה בקטע המופלא- זה מדהים שלמרות שהיא לא אומרת כלום הטכנולוגיה של היום יכלה לזהות כבר מהלידה את בעיית השמיעה ולחסוך לה כל כך הרבה בעיות שהיו נגרמות חלילה אם היינו מגלים את זה יותר מאוחר! (קלינאיות תקשורת, גן שפה וכו')

וב"ה ההתפתחות שלה ממש כמו כולם, ואפילו יותר!

ובהתחלה היא באמת הוציאה המון את המכשירים והיום ב"ה היא כבר ממש זורמת איתם והתרגלה.

וכמה שאלות אנשים שואלים.. וכמה הערות לא במקום.. אבל ממש הרגשנו שצריך לשדר לה שהכל בסדר וזה פלא ההתקדמות המופלאה שלה- והיא כבר תתמודד נהדר בעצמה.

בהצלחה רבה! הרבה כוחות ובטחון בע"ה שאתם עושים את הדבר הטוב ביותר לבן שלכם.

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

או גאדג'ט למטבח

או חוויה- יציאה זוגית למסעדה שווה, חופשה בצימר, סדנה מיוחדת (אגב אם זו מתנה רק לך אפשר לגמרי ללכת עם חברה ולאו דווקא עם הבעל)

ואם כבר יש, אז שואב שוטף

נינגה גריל - אמאלה כמה זה שימושי! 

השואב השוטף הוא יותר לשטיפה.

כמו מטאטא ומגב - רק שהמגב משודרג ולא נבהל מחתיכות אוכל רטובות ודביקות. לשערות, גושי אבק וכדו השוטף פחות מוצלח לדעתי.

וגם לדייסון יש את הראש הקטן שמתאים לשאיבה בפינות, מגירות וכו

הדייסון יותר טוב לתחזוקה של הבית, באבק ורצפה. הוא מחליף טאטוא.

השואב שוטף מעולה בסוף יום כדי להעביר ויש על הרצפה ולקבל בית נעים, או דקה לפני שבת כשהמטבח התלכלך שוב או לא הספקנו לשטוף - אבל הוא לא מחליף שטיפה טובה.

זה כמובן מהנסיון שלי, בטח יש כאלה שיגידו אחרת... 

על הדייסון...

לא רק בסוף היום, אלא במהלך היום גם ככה הלכלוך זה לא אבק אלא ארוחת צהריים, מים שנשפכו ודברים כאלה שאי אפשר או מעצבן לטאטא.

תודה שהסברת

או ציוד של אומנות או תכשיטנות

ציוד לחצר או ספה חדשה, מחשב נייד חדש. דברים שאני גם אקנה יום אחד עם מתנה או בלי אבל הם עדיין מפנקים ויכולים להיחשב מתנה

או יקר יותר.

כורסא אורתופדית עם מקום נפתח לרגליים (2000)

חופשה שווה (סכום תלוי מקום/ אורך/ לבד/ לא לבד)

תכשיטים ליומיום (אוהבת פנדורה)

פריטי לבוש יקרים שווים לשימוש שוטף (כמו מעיל מקצועי להליכות/ נעל נוחה שווה/ תיק יקר שמעלה חיוך יומיומי)

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

כן! ממש רואים חלש,חלש יש למה לקוות בעזרת ה'!🤣

לא נראה שזה מתחזק

אבל אולי זה משהו שלא רואים בתמונה

הכי טוב זה לעשות בדיקת דם.

חיבוק ובשורות טובות בעז"ה!

מאוד מאוד חלש לא רואים בצילום

אחכה לראשון לעשות בדיקת דם

אמן תודה רבה ❤️

עם פלטות ומיחמים

טיפול בד"כ ירד יותר לעומק/ שורש הבעיה ומשם נוצר השינוי.

באימון מתאמנים איך לשנות את ההתנהגות, לא משנה מה העבר ומה מקור הבעיה.

להבין לעומק על מה זה יושב, להעלות את הערך העצמי שלך ולטפל בזה...

אני הלכתי לטיפול בגישת cbt אצל עוסית קלינית, בין השאר לבעיה דומה למה שאת מתארת, וזה שינה לי את החיים ממש

חושבת ששיתפתי פה כבר כמה פעמים😅 אבל זה ממש היה מציל חיים מבחינתי.

אני עוקבת אחרי כמה מטפלות ומאמנות. וכולן כמעט כותבות הרבה על להרגיש אהובה ורצויה. לראות את הטוב בעצמך. חמלה עצמית.

לדוג' מיכל ניאזוף כותבת על זה מאוד יפה, יש לה קבוצות חינמיות שאפשר לעקוב אחריה.

וכמו שאמאשוני כתבה לעשות שינוי אמיתי אז טיפול או אימון.

בהצלחה!!!

כמה תכונות

חוסר אהבה עצמית

חוסר בטחון עצמי

והימנעות חברתית

גם אנשים שנולדו עם נטייה טבעית לאהבה עצמית/ בטחון עצמי

צריכים לעבוד ולתרגל את התכונות

כדי לשנות  

צריך

ללמוד

לנסות ולטעות

ללמוד ולהשתפר

אפשר עם עזרה מקצועית

ואפשר למשל עם גיפיטי

אבל בסוף העבודה העיקרית זו עבודה עצמית עם הידע והכלים שרכשת

(אני עשיתי דרך ארוכה

עם התכונות הללו

לבד

טרום עידן AI

וחלק מהדרך בלי גישה לרשת/ למקור מידע אחר

הייתי מתבוננת על אנשים שיש להם את התכונות הללו ולומדת)