גויים דוברי עבריתא.ביש

אני יודע שהנושא שלי מעורר רגישות רבה, ובכל זאת בתוך עמנו אנו יושבים, והדחקה לשוליים או אל מתחת לשטיח לא יבשר טובות, בלשון המעטה.

"אוכלי שפנים וחזירים, במה אתם יהודים...", שאל הרב ש"ך בכנס פעילים מפלגתי. לא עברה חצי שעה מאז נאמרו הדברים וכבר נעו אמות הסיפים. בני קיבוצים החלו להכות על חטא תוך הפנית אצבע מאשימה אל עבר אבותיהם המייסדים.

"החילונים הם גויים דוברי עברית", ולמי שסקרן לדעת מי חוזר על הדברים שוב ושוב, יואיל לחפש בגוגל.

בזמן שהות עסקית בארצות הברית, יצאתי ביחד עם ישראלי תושב מרכז הארץ (יהודי? מה פתאום, אני ישראלי...). המארח המקומי סיפר על עצמו, ובין היתר הוא מורה לתנ"ך בימי ראשון. אחת השיחות גלשה לדיון בזכותנו כיהודים על ארץ ישראל, המארח שלנו חילק ביני לבין חברי. אין לנו את תוצאות ה-DNA של אברהם אבינו, כך לדבריו, ולכן מי שנראה בעיני כמחובר לתנ"ך, מתאים שהוא יהודי וזכותו לגור בארץ ישראל. בסיכום הדברים, אני קיבלתי "היתר", ומנגד מחברי נשללה הזכות לגור כאן.

יוקטנה נעלבה אישית מהודעה שכתבתי, למרות שאין לי מושג מי היא, ומיותר להוסיף שמעולם לא פגשתי אותה. יוקטנה מנסה לעשות נפשות למען ישוב קהילתי מעורב לדתיים ולא דתיים. האמנם בא בחשבון, ואם כן על חשבון מה.

שתי משפחות, אחת דתית ואחת חילונית, גרות בשני בתים וגינה משותפת מחברת ביניהם. השותף הדתי הולך עם ילדיו לבית כנסת, בו בזמן השותף החילוני שהשכים קום, עסוק בכיסוח הדשא של הגינה (המשותפת). החילוני הוא גוי השבת של הדתי. בינתיים אבא חוזר עם ילדיו מבית הכנסת, לפני שעה ורבע הם שמעו "מחלליה מות יומת", ועכשו הם דורשים ישום העונש בפועל נגד השותף שלהם שמחלל שבת- גם עבורם. אז איך לעזאזל אפשר לגור ביחד, ועוד יותר קשה מה מתרצים לילדים.

מקרה אחר, שתי משפחות, אחת דתית ואחת חילונית, גרות בבית משותף אחד. הילדה הדתית מוזמנת לשחק עם חברתה החילונית בביתה של החילונית, והימים הם ימי חול המועד פסח. היא בת ארבע שנים, וכעבור שעה היא חוזרת לביתה עם שני וופלים אחד בפה ואחד ביד. המשך הסיפור, האמא הדתית נוזפת בשכנתה החילונית, ואופס סכסוך שכנים. אז איך לעזאזל אפשר לגור ביחד.

תבוא לפנינו יוקטנה ותגיד- חינוך ביתי, צריך להסביר לילדים... נו באמת, כמו שארון תרופות לא צריך להיות בהישג ידם, כך גם השכנים הלא דתיים.

אני הולך עוד צעד, אתר אינטרנט דתי לא אמור להיות מושפע מדעותיהם של מנהלי פורומים לא דתיים, שמטרת בואם לכאן היא להטמיע ערכים אפיקורסיים, ומנוגדים לחינוך היהודי בבת עינינו. אין לי בעיה עם מומחים בסוגיות שאינן מנוגדות לתפיסת היהדות, לידה טבעית- למשל. יש לנו כל כך הרבה אנשים איכותיים משלנו, ולמה לנו שחקני רכש צבעוניים ביהדותם ובהשקפתם.      

יצא המרצע מן השקאנונימי (פותח)

האשמות של הרב ש"ך לא משנות בכי הוא זה את ענין ישראל שחטא אע"פ שחטא ישראל הוא. ואגב כך גם פסק החזו"א ביו"ד יג שחילונים כיום הם בגדר מצות "ואהבת".ואם נזכיר בכיוון ההפוך את ההשוואה שערכו כמה מגדולי הציבור החרדי בין דתיים לאומיים לעשו ולמינות אז יסלח לי הכותב אם אני לא מתרגש.

אגב אם הכוונה לעמידרור בקטע של גוים דובר עברית לא היתה מסתמך על מי שחושב שהמדינה קודמת לתורה יש למלא פקודות של גירוש יהודים.

לגבי הזכות על הארץ גם ככה יש סוברים שקודם הגאולה תבוא או שהזכות נובעת מקיום מצוות וממילא אינה זכות אלא חובה מצוותית וממילא הטענה היא לא ממין הענין.

לגבי המשפחות- קודם כל קיימים מספיק ערים מערובות שהילדים גדלים בהם בסדר גמור לעתים אף יותר טוב מחלק מן הישובים הנפרדים, האם כל תושבי פ"ת לדוגמא נגועים בעינך? וממילא מה דעתך על הסיפור  הבא: ילדה חוזרת עם מצה עשירה הביתה שקבלה משכנתה שהולכת לפי הרב עובדיה. אבא שלה כמעט חוטף התקף לב הנה הילדה שלו אוכלת חמץ גמור כי הוא הולך לפי שיטת הרב מדרכי אליהו, האם גם בין  אלה נפריד? לדעת חלק מן הפוסקים החרדים אכילת היתר מכירה בשנת שמיטה היא ממש איסור דאוריתא האם גם בין אלה נפריד? גטאות הוקמו ביננו לבין הגוים ולא לבין אחינו היהודים. מי שמעונין בישוב ללא חילונים זאת זכותו אבל לתקוף אחרים בשל כך למה ומדוע? ואגב הזכרתי כבר את הפוסקים שסוברים שמי שגולש באינטרנט (אפילו מסונן) פסול לעדות... לידעתך....

אגב מדוע אתר אינטרנט דתי לא אומר לשמוע דעות חילוניות? ממה אתה מפחד? במיוחד שלא מדובר כאן בכפירה? הרב קוק כבר הזכיר שאסור לחשוב כל האמת נמצאת במחנה אחד...

והאמת השלום אהבו

ענין של השקפהא.ביש

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כולם צדיקים... כל השמות שהוזכרו בניתוח ההשקפתי הם של צדיקים גמורים, לאחר שנבדיל בין אלה שאיתנו לבין אלה שאינם איתנו.

ישראל שחטא אף על פי שחטא ישראל הוא, ומיום שעמדתי על דעתי לא שמעתי על סירוב של חברה קדישא לקבור יהודי שמסכת חייו היתה שנויה במחלוקת, בבית קברות יהודי. יורשה לי להזכיר לטובה את טומי לפיד, הכרתי אותו אישית לפני שהצטרף לפוליטיקה הארורה, כן הארורה, זו שלכל אחד מאיתנו יש מה לחדש בה. אפס כי לא יחדלו הגונים מקרב הארץ, והגיע הזמן לומר דברים בשבחו של שוכן עפר זה. זה לא אומר שבאיזה זמן רלוונטי אפשר היה לאכול אצלו בבית ללא חשש למאכלות אסורות, ולמען הסר ספק, רק על עצמי לספר ידעתי.

הוזכר כאן החזון איש, ואוסיף מדברים בשמו, כשם שאי אפשר לפטור לא דתי משמירת שבת, כך אי אפשר להפטר מ- ואהבתך לרעך כמוך ביחס אליו. מסופר על ר' שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, בעל עסק ירושלמי שאל אותו אם לחפש מועמדים נוספים למשרה בעסק, כי בינתיים רק חילונים הציעו את מועמדותם. "ואהבת לרעך כמוך" פסק ר' שלמה זלמן, וחייב לבחור את הטוב מבין המועמדים הקיימים.

ההערה בענין הקודם בין המדינה לתורה ולהיפך אינה ממין הענין, וכך גם בכל הקשור לגירוש יהודים מבתיהם, ארחיק לכת ואומר שאלו הם דברי הבל. ילדי פתח תקוה שלומדים קיצור שלחן ערוך לא מוצאים בלימודם כל התייחסות שהיא, הן למדינה והן לגוש קטיף וצפון השומרון. זה שייך למבוגרים שדעתם כבר מגובשת דיה.

ישנה מחלוקת השקפתית בין חרדים לדתיים לאומים שמספקת הרבה מאוד פרנסה לפוליטיקאים מכאן ומכאן. במהותה זו מחלוקת שהיא לשם שמים ואלו ואלו דברי אלוקים חיים. מנגד יש לנו מחלוקת קשה ואכזרית ונוקבת עם הציבור הלא מאמין, לאור יום אנחנו נדחקים אחורנית צעד אחר צעד, ומשום מה אנו עסוקים בריקוד מה יפית לפני הפריץ, וב"להתנחל בלבבות".

הגוי מחוץ לארץ אינו מכיר את הגאולה על פי היהדות, והוא כמשיח לפי תומו, אין לו אלא מה שעיניו רואות. "ישראל שחטא אף על פי שחטא ישראל הוא", מעניין אותו כשלג דאשתקד. גם הגוי בארץ, וזה שאינו שומר מצוות בארץ עושים אבחנה בין בעלי חזות כזו לבעלי חזות אחרת. בסיסמאות אנחנו חזקים כמו תותח, כבר 61 שנים.

אשים נפשי בכפי ואומר, מי שסבור שדתיים וחילונים יכולים לחיות אלו בתוך אלו, ללא כל מחיצה רעיונית, אפילו פיזית, חייב לנו הסבר מדוע יהודים וישמעאלים לא יכולים לחיות אלו בתוך אלו במדינה דו לאומית, משאת נפשו של הרוצח אבו מאזן. וכהמלצת אנשי נטורי קרטא, הלא הם ידידיו של אחמניג'אד הידוע לשמצה. ואנה אנו באים. 

ואמת והשלום יאהבו, זה פלמים וצרפתים, ואנגלים וצרפתים, וגרמנים וצ'כים, והונגרים ורומנים, ותורכים ויוונים, ו...יהודים וישראלים.

נסתפק בינתיים.  

א.ביש-אנונימי (פותח)

במשפחות דתיות רבות, לצערי הרב, ואני כותבת זאת מתוך כאב לב גדול ועצום, ששמרו על הילדים מכל משמר, שלא יראו חילונים, דווקא במקומות כאלו, כאשר הילד מגלה את העולם "החופשי" הזה בבגרותו המשיכה של העולם הזה הופכת להיות אבן שואבת ולא תמיד ניתן לשומרם כיהודים יראי שמיים.
כשאנו יוצאים לרחוב, אנו פוגשים אנשים מגוונים שונים, צבעים שונים והתנהגויות שונות. מה יקרה כשהוא יפגוש את אלו לאחר שהיה במתקן סטריליזציה ששמר על ניקיונו הרב. הלכלוך לא יראה לו כלכלוך אלא ימשוך ויגרה ואז נכשלנו.
דווקא כור ההיתוך הזה של דתיים וחילוניים,הוא כור היתוך נפלא לחנך בו ילדים בדרך העולה בית-אל.

גם בשכונות חרדיות יש ילדים שמתנהגים בגסות ובדרך ארץ,ולא תרצה שילדיך ישחקו איתם.

"והווה מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות". כל האדם,ולא כל אדם,שיש לקבל את האדם כמות שהוא,עם המחשוף והקוקו והעגילים וההתנהגות. כי כך ברא אותו הקב"ה,וזה מה שהוא יודע.

כל אדם יהודי נדרש לבחור את חייו ואת התנהגותו, כך נאמר לנו בדברים ל‘, ולכן לא מינו אותנו לחנך את העולם.

כתבתי בפירוש שאי אפשר לסגור ילדים בתוך מכלאותא.ביש

ולשחרר אותם ביום החתונה.

המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים... וידגו לרוב בקרב הארץ. פירוש: ידגו כמו דגים במים. יש דגים שסביבתם המולדת במים מתוקים, ויש שסביבתם המולדת במי ים, ולא כור היתוך, ולא תמיסת מים מתוקים-מלוחים, ולא נעלים.  

כור היתוך הוא סיסמא יפה שמצטרפת לטונות של סיסמאות שהמצאנו ואימצנו, וכולן טפחו על פנינו. עד לא מכבר הקומוניזם היה אלוף המצאת הסיסמאות, ומכולן לא נשאר זולת עפר ואפר. המקום השני היה שלנו, ועכשו אנחנו ראשונים. 

לא מסכימה איתךאנונימי (פותח)
לא מסכימה בכל, או בחלק מהכל?א.ביש

"והווה מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות", ומכאן שחייבים לכבד כל אדם, ואת כל אדם, ללא קשר ליהדותו.

לעניין כל האדם, הקדוש ברוך הוא ברא אותו עירום, כדי שיתלבש ככל האדם, וזה האדם שכבודו כל כך יקר בעיניך בחר מרצונו את המחשוף והקוקו והעגילים, בניגוד לרצונך ובעיקר כדי להרגיז אותך.

ואם היה בוחר ללכת ברחוב כבעת הוולדו, האם היית מאפשרת לו, ומדוע את אינך הולכת ברחוב כביום הוולדך. זהו שכל אחד אמור להיות אדון לעצמו בחדרי חדרים, אבל לא ברחוב. דא עקא שדרישה בסיסית זו אין לנו סמכות לדרוש, ואפילו הס מלהזכיר. באין ברירה עלינו לחיות בסביבה הטיבעית שלנו, ובמים שהורגלנו לשתות אותם. 

אזכיר גם את השימוש המניפולטיבי שאנו עושים באהבת הזולת. לצורך המחשה בלבד ניקח את חבר הכנסת "קוקוריקו", אותו אנחנו חייבים לכבד בהיותו יהודי, מאידך אנחנו רוצים דווקא לנדות אותו. אז מה עושים, מעבירים אותו לקצה השמאלי של המפה הפוליטית, ועל רקע פוליטי יש לנו היתר מיוחד לשנוא. חה.

מה הקשר?אנונימי (פותח)

אם חובה לקיים מצות ואהבת לגבי חילוני אז כיצד ניתן לזלזל בדעתו לקרוא להרחקה ממנו כממצורע? וממילא אני מבין שחזרת בך מהכינוי "גוים דוברי עברית".

ההשוואה בין ערבים לחילונים היא כבר שערוריה מחליאה. כיצד ניתן להשוות רוצחים צמאי דם לאנשים שחולקים על השקפת עולמנו? יש לנו מאבק אכזרי עם קבוצה מסוימת של שמאל קיצוני שרוצה להפטר מכל היהדות רוב הציבור החילוני מצוי באמצע עם כבוד למסורת אך פחד מדת ואין לנו מלחמה אכזרית מולו.

וזה בהחלט מספיק.

אכן יצא המרצעאנונימי (פותח)

איך אפשר לקרוא ליהודי "חילוני"? והרי לכל יהודי יש בתוכו ניצוץ אלוק,! 'חלק אלוקה מעל ממש'.

אנחנו אומרים כל בוקר 'אלוקי, נשמה שנתת בי... אתה נפחת בקרבי...' מה זה לנפוח? כשאדם מנפח בלון מה נכנס בו בבלון? האוויר מתוכו, חלק ממנו - אותו דבר אצל היהודי - 'מאן דנפח מתוכי נפח' - הקב"ה נופח בכל יהודי נשמה שהיא חלק מתוכו ועצמיותו שלו!
ואלוקים הוא הקודש המוחלט! המושג הזה 'חילוני' בא משורש ח.ו.ל ההיפך והמנוגד ל'קודש'...
אז איך ניתן לומר ולכנות יהודי קדוש בעל נשמה אלוקית כ'חילוני'? לא ניתן.

זה שהוא מסכן והוא לא יודע איזו נשמה יש לו ואת הוראות ההפעלה והשמירה עליה - זה התפקיד שלי ושלך לגלות לו!

והצמצום וההסתגרות לא תועיל לאף אחד - מענין מה אותו רב שציטטת היה אומר על גלישתך באתר "ציוני דתי"...

וואו..איך רואים שלמדת תניא..chayale
קומפי, אנא בטובך, אל תשים מילים בפיא.ביש

איפה ראית שאני קורא להתרחק מחילוני כממצורע, ואיפה ראית שחזרתי בי מהביטוי גויים דוברי עברית (שאינו ביטוי שלי).

אתה מייחס לי השוואה בין ערבים לחילונים, ומתבל בסלט של רוצחים צמאי דם. סליחה אדוני, אין זו אלא דמגוגיה בגרוש וניסיון ליצור מהומה על לא מאומה. מנגד סוגיה לא פשוטה היא מי ראוי ליותר כבוד והערכה, קצין דרוזי שהשתתף במבצעים הירואיים על הגנת עם ישראל ומולדתו, או גשש בדואי שהצליח לסכל פיגוע בדרום ובתוך כך נפצע בגופו, ולהבדיל אלף הבדלות- נהנתן וקשקשן חילוני שעשה את שרותו הצבאי ליד מיקרופון בגלי צה"ל. סוגיה לא פשוטה היא, כי בעלי עגלה יאמרו כך ובעלי השקפה יאמרו אחרת.

רוצח הוא רוצח הוא רוצח, אם מזרע ישראל ואם מזרע ישמעאל, הרקע של כל רצח חשוב ברמת המסוכנות לגבי אחרים, כלומר, מהו הסיכון או הסיכוי של יהודי דתי או חילוני להכנס לג'נין, ולצאת משם בלי התערבות הצבא וחברה קדישא. בידוע שאנשיו של הרוצח אבו מאזן אינם מבחינים בין דתי לחילוני, ולא מן הדין של ואהבת לרעך כמוך.

אבל אנחנו כאן בפורום משפחה. אנשים קטנים אנחנו.

אדם קרוב אצל עצמו, ולידו יש את משפחתו, וליד משפחתו- קהילתו, וכולם יחד בתוך מדינה שכוללת בתוכה בני ברית ושאינם בני ברית. עם כל הכבוד, סוגיית דת ומדינה אינה שייכת לכאן, אכן מקומה ראוי אבל בפורומים אחרים.

מיום שקמה מדינת ישראל ועוד לפני כן התארגן הציבור הדתי, ואין צורך לומר החרדי, בתוך מסגרות נפרדות- המזרחי והפועל המזרחי, ומעולם לא עלתה מחשבה שפויה ורצינית לבטל את המסגרות הנפרדות, ולהטמע בתוך המפלגות החילוניות, אז מה זה, פוליטיקה, אידיאולוגיה, קומבינה...

המפד"ל בוריאציות שונות שמרה על יצוג קבוע בכנסת- 12 חברים, עד שבאו צעירי המפד"ל ובתרגילי אקרובטיקה עלובים שינו את סדר היום של הציבור הדתי והמסורתי. איפה הם, ורק נזכיר את חבר הכנסת לשעבר, יהודה בן מאיר, היום מחובר בעבותות אל קרנות המזבח של השמאל ה"מתון". אנחנו שכחנו, אבל ההיסטוריה לא שכחה.

סוף דבר, בעוונותינו הרבים זנחנו את חלקת אלוקים הקטנה שלנו בעבור נזיד עדשים שהובטח ולא סופק, ובמו ידינו נתנו חרב ביד שונאינו ומסטינינו.

שעת נעילה עכשו, ואם לא נתעשת וניצוק תוכן ראוי לזהות העצמית שלנו, אז לא שלום בישראל אלא שלום על ישראל. 

מי שם דברים בפיך?אנונימי (פותח)

אם יש מצות ואהבת לחילונים הרי הם לא גוים דוברי עברית.

"אשים נפשי בכפי ואומר, מי שסבור שדתיים וחילונים יכולים לחיות אלו בתוך אלו, ללא כל מחיצה רעיונית, אפילו פיזית, חייב לנו הסבר מדוע יהודים וישמעאלים לא יכולים לחיות אלו בתוך אלו במדינה דו לאומית"- אם זאת לא השוואה דמגוגית אז מה כן?

והמזרחי התנגדה לאורך כל הדרך ל"קהילות הנפרדות" וגם פה בארץ לא הוקמו ישובים על טהרת המזרחי. אז על מה אתה מדבר?

אהבת ישראל ולשון הרעטלי10

אמרו רבותינו זכרונם לברכה: לשון הרע הורגת שלשה בני אדם: האומרו והמקבלו ואותו שנאמר עליו (ערכין טו ע"ב) והמקבלו נענש יותר ממי שאמרו. בעלי לשון הרע, אסור לדור בשכונתם, וכל שכן לישב עמהם ולשמוע דבריהם: ולא נחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע בלבד.

עוד יש רעה בלשון הרע, כי המספר לשון הרע על חברו אז הוא מתגאה ויראה עצמו צדיק בעיניו, כי יחשוב: פלוני עשה כך וכך, ואני לא עשיתי! נמצא שהוא מתגאה ומחזיק טובה לעצמו, היה רע מאוד, כל שכן וכל שכן שעושה עבירה גדולה בלשון הרע ומחזיק טובה לעצמו. (אורחות צדיקים)

"אדרבה שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונן" ונלך בדרכו של הרב קוק שאמר על הצדיקים הטהורים ש"אינן קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה", ואידך זיל גמור..

מה אתה רוצה ממני?אנונימי (פותח)
ואהבת לרעך כמוךא.ביש

"גויים דוברי עברית" הכריז יעקב עמידרור, אז בבקשה להפנות אליו את השאלה. אם לא איכפת לך, הוא אדם רציני ונבחר מתוך הסכמה לעשות סדר בין חילוקי הדעות בתוך מפלגת הבית היהודי.

ערבים ויהודים חיו ביחד מאות שנים, דווקא הנוצרים הם שהציקו ליהודים. היום הערבים הם ההיטלר המודרני, והרקע הוא לאומני ולא דתי. כך וכך, השאלה עלתה ריטורית, ואם נדרשתי להבהרה אז הנה היא באה.

את הסיפא לא הבנתי, המזרחי רצה לכנסת ברשימה עצמאית, והקימה ישובים וקיבוצים נפרדים, והקימה את "משהב" שבונה שכונות ובתים לציבור הדתי בלבד.

לאור הסערה שהקימו הדברים שלי, אשמח לשמוע את דעתו של מנהל הפורום.     

מזגזג כרגילאנונימי (פותח)

השימוש שלך בביטוי הזה לא היה במקום ולא משנה ע"י מי הוא נאמר.

היהודים סבלו מפוגרמים מהמוסלמים לא פחות מהנוצרים. מהמוג'הדין בספרד ועד לפרעות שונות ביהודי א"י. ועדיין ההשוואה בין בני עם אחר לחילונים היא לא במקום.

משהב מקימה דירות לציבור הדתי אפילו לא שכונות נפרדות אז מה הקשר? ודווקא הישובים הנפרדים הם יוצאי גוש אמונים ואמנה שלא תמיד הסתדרו עם המפד"ל.

 

ומה אתה אומרא.ביש

בגלל שסבלנו בחוץ לארץ מהמוסלמים והנוצרים, לא נורא שנסבול קצת מהחילונים כאן בארץ. וחוץ מזה ביחס לחילונים אנו מצווים בואהבת לרעך כמוך, ולכן זה המצב, ורק להתערבב איתם ובהם ולשתוק. זו טענה רצינית? זו לא דמגוגיה?

בכל מערכת סטרילית לא בלתי שיתפתח זיהום, והוא הדין בכשל חינוכי, האם בשביל זה נמות ולא נחיה?

ואם גוש אמונים התקוטטה עם המפד"ל, מה זה קשור לילדים רכים שהתכנים שהם נחשפים אליהם הם מצד אחד סדרות הרצח בטלביזיה, ומצד שני ולהבדיל אלפי הבדלות תכנים יהודיים. ואל תאשים את ההורים במחדליהם ובפשעיהם של הפוליטיקאים העלובים. ואל תחייב הורים לנעול את ילדיהם בתוך הבית ולשחרר את המנעולים רגע אחד לפני שהם נישאים כדת משה וישראל. 

אכן מצווה לאהוב כל אחד מישראל, כשיטת הבעל שם טוב, וכשיטת הרב קוק, ואנו נתמיד לאהוב אותם כשהם בבתיהם ואנו בבתינו. בדור שהולך ופוחת חסרה לנו דמותו של הרב קוק שיורה לפוליטיקאינו דעה עדכנית.

אז הכל שיחות בעלמא, ועל סדר היום שאלה שאתה מתחמק ממנה, מדוע נכניס לאתרי האינטרנט המבוקרים שלנו, כל מיני ציבעוניים ושנויים במחלוקת. חסר משוגעים אנחנו? 

מסכימהאנונימי (פותח)
הכל ענין של תן וקח, ואם לא טוב לי במערכת נתונה, והצד השני אומר כך זה חמודתי, ואם לא מתאים לך אז זבש"ך, ורק לא לשכוח לתת את חובתך למדינה, בלה בלה בלה. אז מה עושים?
טנגו עם הפריץא.ביש
מעולם לא נבדקה עניינית סוגית תן וקח, כמתחייב בין שני שותפים. איפה שאנחנו הולכים, ברחוב, או במילואים, יודעים להתגרות בנו מי כאן הבוס ומי כאן השכיר. הם ראשי שבט ואנחנו אינדיאנים. 
 
אף אחד לא רואה אותנו ממטר.    
קודם כל, לא נפגעתי אלא שועשעתייוקטנה
דבר שני, לא אמרתי שחיים ביישוב מעורב מתאימים לכולם. אם כל האנשים היו אותו הדבר, וכולם היו חושבים הדבר והיה מתאים להם אותו הדבר, אז היה מאוד משעמם בפורום, וגם בעולם. אני מבינה למה אתה חושש מחיים לצד חילונים. וואלה, יש לי קרובי משפחה שחושבים כמוך ואנחנו אוהבים אותם בכל זאת ;)
ובכל זאת, כמה תיקונים כדי שלא נפסיד משפחות שרוצות לגור אצלנו, במאחז היפהפה "אלמתן":
1. לגבי כיסוח הדשא (או דילמה דומה): חיי הקהילה ביישוב מוכרים כדתיים. זאת אומרת שאנחנו לא מכסחים דשא בשבת (אם היה לנו), ולא נוסעים בשבת בתחומי היישוב. בבית פנימה - אף אחד לא מחטט לשני.
2. בקשר לוופלים (או דילמה דומה): יש לבתי חברה שהוריה החליטו שבשבתות היא לא מבקרת אצלנו, אלא רק להיפך (ביתנו מבקרת אצלה). יש חברים אחרים (דתיים) שהוריהם מרשים להם לבקר אצלנו. בפסח ובימים אחרים המטבח כשר, כדי שיהיה יותר פשוט לילדים, למשפחה (הדתיים), וגם בשבילנו.
יוקטנה, אחותי אתא.ביש

בין אלפי ניקים שמסתובבים כאן, מוסכם שמאחורי אף אחד מהם אינו עומד הרב מרדכי אליהו, או הרב עובדיה יוסף, או הרב אלישיב. עפר אנחנו לרגליהם.

יוקטנה, אחותי את, על בסיס מכנה משותף של אי כיסוח דשא בשבת, ואי אכילת וופלים בפסח במופגן, ועוד כיוצאים באלו, אפשר גם אפשר לחיות ביחד, באהבה ואחוה ושלום ורעות. אף אחד לא יזמן אותך לחקירה בעניין שלוש תפילות ביום, או בעניין ברכת המזון. מוסכם שלרבנים: אליהו, יוסף, ואלישיב, כולם שליט"א, לא מתאים לגור במאחז אל מתן. 

ו"כנציגו" של חבר הכנסת ניצן הורביץ, ולאור פעילותו הציבורית והפוליטית מאז נבחר לכנסת, ולאור מעמדו המשפחתי, אשאל אותך: אם הוא יבקש להתקבל למאחז אל מתן, מה יוחלט במקרה הספציפי, ומה תהיה תגובתך.   

יוקטנה, אחותי את. 

אני די בטוחה שיש לי רק אחיות ;)יוקטנה
וברצינות - ניצן הורביץ וכל אחד אחר מוזמנים להיות שכני באלמתן. אנחנו קולטים כל אחד שרוצה ולהיקלט ומרגיש אצלנו בבית.
ניצן הורביץ כמשל בלבדא.ביש

אם לא תרשי לו לכסח בשבת את הדשא, שאין לכם, הוא יגרום לקטטה שתפרק לכם את המאחז, אני מניח שכך יהיה. אז סוף מעשה במחשבה תחילה ומלכתחילה אל תכניסי אותו.

שימי לב איך האיש הזה שמייצג ציבור לא קטן נלחם נגד תחבורה ציבורית נפרדת במאה שערים ובבני ברק, בסיטואציה שתחבורה נפרדת מבוקשת על ידי בני אותם מקומות, ועליו, ועל אורחות חייו אינה משפיעה כהוא זה.

ולעניין קשרי דם בינינו, רשמתי את החיוך שלך.    

הרי אתה לא חושב ברצינות שיוקטנה
אדם עם דעות כמו ניצן הורוביץ היה בוחר לגור אצלנו
אנחנו מאמינים ב"סינון טבעי". מי שרואה בתהליך הקליטה שלא מתאים לו, מסיבות שונות, ממילא לא ירצה לעבור אלינו.
עד היום זה עבד, וב-8 שנים שהמאחז קיים, היינו צריכים להגיד "לא" רק לשני מועמדים. כל האחרים שלא הגיעו, החליטו לא לעבור אלינו בסופו של דבר מסיבות שלהם. למשל - אוטו. משפחה שרוצה לגור אצלנו, כדאי שיהיה להם רכב אחד לפחות. אבל גם עניינים שברוח, אני מניחה.
מה הקשר, בפוליטיקה הכל אפשריא.ביש

אם ברוך מרזל רוצה לקיים מסע דגלים באום אל פחם, ורוצה להיות יושב ראש קלפי, שניהם בניגוד לרצון תושבי המקום, והמשטרה נערכת בכוחות מאסיביים כדי לחלץ אותו משם... 

אני דווקא חושב ברצינות רבה שניצן הורביץ ישכור דירה אצלכם, והמשטרה תאלץ להערך בכוחות מתוגברים. לא מצחיק.

ואל תמשכי אותי אל הצד הפוליטי שמריץ את ברוך מרזל אל שערי אום אל פחם.

כשנגיע לגשר נעבור אותו ;)יוקטנה
תגובה נהדרתא.ביש
אפשר לפרק את צה"ל, ולחסוך המון כסף לעם ישראל.
 
שאלה: וכאשר יתקפו אותנו מעבר לגבול?
 
תשובה: כשנגיע לגשר נעבור אותו.
אתה מגזים לגמרישירק
זה משהו אחר וזה משהו אחר.
יוקטנה צודקת, וקצת אהבת ישראל לא תזיק לך בן אדם.
יוקטנה אשה רצינית, והפעם ענתה כפוליטיקאיתא.ביש
היא לא מתמודדת עם הדילמה המהותית שחותכת אותנו לחתיכות, כלומר, האם היא עצמה, כפי שהיא מציגה את עצמה, היא חלק מאיתנו או רק נמצאת קרוב מאוד. אם היא נמצאת קרוב מאוד אפשר להשתמש ב"שרותיה הטובים" כדי להגדיל את טווח הראיה, ולהתחבר בקשר עין עם יותר רחוקים. נתוני 61 השנים האחרונות לא מבשרים לנו בשורות טובות, וזה מה שאני מנסה להוכיח.
 
ולמה קצת אהבת ישראל כאשר אנו זקוקים להרבה מנות ממנה, ואני חלק מעם ישראל ובתוך עמי אני יושב.  
שוב פעם אם יורשה לי...אוסנת
אני לא יודעת בהקשר למה כתבת את ההודעה הזאת, אבל אני קבלתי את המסר שאסור ליצור קשר עם חילונים, שמא הילדים ינזקו.
ובכן...
מניתוח סטטיסטי שכל אחד יכול לערוך, יתברר בוודאי שלטווח הארוך - מישובים סגורים יוצאים יותר ילדים דתל"שים מאשר בישובים/ערים מעורבות.
הסיבה היא, שכשילד חי בתוך עטיפת צמר גפן עבה, ולא נחשף לכלום - גם לא מתהווה אמונה מחוזקת ויציבה. החיים שלו טובים ונוחים, ואין דילמות. הוא לא נפגש עם דעות שונות וצריך להתעמת איתן... ואז כשיש, וכשהוא מגלה עולם "חופשי" יותר - הוא כבר גדול מדי בשביל לשאול, או שלא מקובל ותצא עליו סטיגמה. יש גם כאלה שמתרגזים על הבועה שסגרה אותם, ורק בגלל זה מתרחקים מדרך ההורים...
חיים בעיר מעורבת מתוך שליחות (ממש אהבתי את הכתבה שהיתה לפני כמה זמן ב"מעיני הישועה" על הגרעין ברמת אביב), מחזקים את הילד. מגיל צעיר הוא מבין שהוא שונה, שואל שאלות (כי זה נורמלי לחלוטין) - והמבוגרים מודעים לכך ומשקיעים בו רוחנית הרבה יותר מאשר בישוב. מכיון שהוא מקבל את התשובות שלו בגיל מאוד מאוד צעיר (כיתה ו' זה נורמלי), קל לו להתחבר לדרך ואפילו להתחיל להשפיע על חברים.
 
* "האמא הדתית נוזפת בשכנתה החילונית": מצב כזה כמעט ולא יקרה. א. הורים שומרים על ילדיהם הרבה יותר (ולא חייבים לחנוק). ב. שני הצדדים מתחשבים. ג. גם אם קרה מקרה - זה לא שייך להתעצבן על הצד השני, כי מה זה מועיל.
* חילול שבת - כן. אם יוקטנה כבר אמרה (לא הסתכלתי, סליחה) - זה תלוי בחינוך הילדים. אפשר להסביר שהם לא מ ב י נ י ם שאסור לחלל שבת. הילדים מקבלים את זה.
 
אפשר לגור ביחד! ועוד איך!
אוסנת (מעיר פיתוח בדרום).
 
 
(אנחנו מבינים, אבל קשה לנו )יוקטנה
מחקריםא.ביש
מי שאוכל געפילטע פיש ושטולנט בשבת, קרוב יותר למסורת היהודית מאשר מי שאוכל אוכל לא כשר. גם זו יכולה להיות תוצאה של מחקר שיכול שיערך על חשבון משלם המיסים הישראלי. לכן אין לנו אלא מה שעינינו רואות, ועינינו הרואות שאצל החרדים תופעת החילון נמצאת במימדים קטנים יותר. זה הסיפור האמיתי.
 
אז אנחנו זה אנחנו, והם זה הם, וכן הלאה.
 
מה שקורה אצלנו מול החילונים, קורה בחוץ לארץ מול הגויים. קודם מתנחלים בלבבות ואחר מתחתנים בנישואי תערובת. 
א.ביש...veredd
קודם כל, תעזוב את יוקטנה.
ב'- אתה רציני? בן-אדם, תפסיק לראות את העולם בשחור לבן, יש כ"כ הרבה גוונים של אפור!!!!
ישנן מאות משפחות חילוניות ערכיות שהייתי מחליפה בתור שכניי לכמה מהדתיים שגרים פה וחסרי ערכים, למרות שלא תמצא אצלהם וופל בפסח או בחודש שלפני!
תאמין לי שאני הבחורה הכי פרימיטיבית וקונסרבטיבית שיש, ולמרות זאת, הייתי שוקלת ברצינות לעבור לגור עם חילונים, כי לגור בבועה זה לא חוכמה. כמובן- יש חילונים ויש חילונים... אבל גם יש דתיים ויש דתיים.
אז אל תיתמם, ותיקח משקפיים חדשות...
.אוסנת
לא יודעת מה עיניך הרואות אצל החרדים, כי לדעתי אתה שבוי ב"הדשא של השכן ירוק יותר".
אתה יודע על מתקפת השבאבניקים? החרדים עכשיו בבעיה גדולה מאוד עם כמויות השבאבניקים שלהם.
טוב, אולי זה לא חילון לגמרי - אבל הלבוש לא מעיד.
אתה לא בת, אבל אילו היית - הייתי מציעה לך להתנסות ללכת בשכונת פריפריה חרדית (גב"ש, רוממה, נווה יעקב) בחצות הליל. לא תאמין, אבל זה יותר מפחיד מאשר ללכת ברחוב בתל אביב באותה שעה. שם לפחות, מתחשבים בדתיות שלך.
 
אני עדיין מחזיקה בדעה, שאם הדרך ברורה להורים - 99 אחוז שהילדים לא יתחתנו ב"נישואי תערובת". מסתבר שאתה נגד סטיסטיקה, אבל אי אפשר להסתמך על עיניים בלתי אובייקטיביות - ואתה מוזמן לספר לי כמה ילדים מגרעינים תורניים התחתנו "מעורב".
 
ואני מסכימה עם ורד בכל מאת האחוזים. הלכת צעד לכיוון הסטיקר החרדי (המרתיח): "צו שנות ה-2000, אל תסתכל בתוך, תסתכל בקנקן" (מנסים לשכנע בנות ללכת צנוע בעזרת סטיקרים משדרי אלימות. גיחי.)
וגם לך אסנתא.ביש
די עם הדשא הירוק של השכן.
 
מה שאת אומרת זה בעצם כך, אני מוותרת על הגדרה דתית ברורה וחד משמעית במסגרת קהילתית, לטובת חופש פלורליסטי, להיות כל איש שורר בביתו וברחוב, ולעשות כל מה שבא לו. 
 
אז יש דבר כזה, והוא נמצא בקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות בארצות הברית, וגם קצת בארצנו הקטנטונת. אם לקראתם את הולכת, אז לקראת מלכודת בשיח הפנימי את הולכת.   
 
סטיקרים, ושבאבניקים, ומשוגעים, וקיצונים יש בכל מקום, אז במטותא מכבודך אל תביאי אותם כמדגם מייצג של הציבור שהם באים ממנו. אם הבנתי נכון, את אומרת, אם המדגם הוא כך, אז אנחנו בוודאי מושא להערצה. 
 
ובאשר לשכונות הירושלמיות שהזכרת. אוטובוסים מבני ברק לירושלים היו נכנסים לגבעת שאול, וכך נוצרה תנועת אנשים עד השעות הקטנות של הלילה. מאז שנחסמה הכניסה המערבית לא תראי כלב מסתובב בגבעת שאול לאחר חצות. רוממה נמצאת ליד התחנה המרכזית, ונאלצת לסבול מהצדדים השליליים של התחנה. ואחרונה- נווה יעקב, היא סיפור סוציו אקונומי בפני עצמו, ולדעתי גם פצצה מתקתקת. 
?אוסנת
זאת הפרשנות שלך. אני בסה"כ אומרת, שאין כל רע (ויש אפילו המון טוב) בהקמת קהילות בערים רגילות ובישובים מעורבים ("גרעין" בלעז).
 
מה שאתה אומר, זה בעצם - מי שלא בדיוק בדיוק כמוני, לא מוזמן לקהילה שלי. שכן אז היא תהיה כמו הקהילות הרפורמיות בארה"ב, ואני אוותר על הגדרה דתית ברורה וחד משמעית וכו' וכו'.
הרי לכל אחד רב אחר, וכל אחד עם מנהגים אחרים, וכל אחד שם דגש על נקודות אחרות.
 
אני מביאה את הקבוצות שהזכרת כמודל המייצג תופעה שעוברת על הציבור החרדי. הלוואי שהם היו כה מעטים ושוליים כמו בכל מקום. אבל הם לא. להלן ציטוטים נבחרים:
"
 
 
בעיית הנוער הנושר מהישיבות החרדיות ושאר המסגרות הקיימות, זוכה לתשומת לב גוברת מצד רבנים ומחנכים במגזר החרדי, אך כמעט ואין מדברים על הנושא בפומבי בקרב היהדות החרדית."
 "בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית במספר המקרים מסוג זה" - מדובר על פרישה מלימוד תורה ללימודים באוניברסיטה.
"מתוך 120 בני-נוער חסרי בית שקיבלו ב-1997 סיוע מעיריית ירושלים, 50 היו חרדים" - שנזרקו מהבית.
 
בקיצור, הבנת את הפואנטה. זאת בעיה שהציבור החרדי שם עליה עכשיו דגש.
 
לעניין השכונות - לא רציתי לדבר על "מה קרה בדיוק בשכונה הנ"ל", אלא לייצג רעיון. אתה מתעקש להתחמק ממנו, לעצום עיניים ולומר שאצלנו יש הכי הרבה דתל"שים. מה שלא נכון. (אלא אם אתה קורא לבחור מבית חילוני, שזכה ללמוד 4 שנים בישיבה - דתל"ש. ואתה גם לא עוקב אחריו 10 שנים מאוחר יותר - איפה הוא, ובאיזה בית ספר הילדים שלו...).
מבט אחראנונימי (פותח)
מתפקרים יש בכל מקום, ולא משנה אם המתפקר הוא דתל"ש, או חרדלל"ש, או חרדל"ש.
 
שאלה שלא נידונה כאן, אם צריך להחזיק את המתפקרים חזק ולא לתת להם לצאת מהמסגרות של לפני שהתפקרו.    
לכסח חובשי כיפות סרוגות בחרדים, ולהיפך- לא אצלנוא.ביש
זה לא דיון בסטטיסטיקות ובמנין אבידות (של מתפקרים) בחוגים הדתיים השונים. כולה, על השפעתם של לא שומרי מצוות על שומרי מצוות. יש מי שאומרים שאנשים לא שומרי מצוות משפיעים במובן חיובי, משום ששומרי המצוות מחוסנים יותר.
 
אני לא חושב כך.
 
ונגיד שכן. אז למה לנו ערוצי אינטרנט נפרדים, אם אפשר לגלוש בכלליים, וגם להתחסן. ולמה לנו מערכות סינון אתרים, אם החשיפה לעולם הרחב מביאה לנו ערך מוסף שהוא.
מערכת סינון אתריםאנונימי (פותח)
מערכת "מורשת" של בזק בילאומי, מסננת אתרים בשש רמות סינון שונות. לגולשים דרך המערכת ממליצה המפעילה על רמת סינון 3.
 
הכל טוב ויפה אך מי שבוחר בה נחסם אוטומטית להרבה מן הקישורים שמובאים כאן בפורומים. אך לא אלמן ישראל ומישהו מצא דרך לקמבן ולסרוק או להעתיק חלק מאותם תכנים שליליים לכאורה, שלא ניתן להעלותם בדרך רגילה.
 
הם מובאים ונמצאים לנגד עינינו למורת רוחם של הרבה גולשים.
 
אם לזה התכוונת אז אני מסכימה, ואין צורך בדוגמאות. 
בסרט הזה היינוא.ביש
מורידים קובץ מאתר מלוכלך, ומעלים אותו על אתר מלוכלך אחר- פחות מפורסם. האתר הפחות מפורסם עדיין לא ידוע לאנשים שעוסקים בסינון אתרים.
 
זה אחד מהטריקים. 
ל-vereddא.ביש
אני לא אעזוב את יוקטנה, היא אחותי והיא אשה צדיקה. ואם לא נדיר לשמוע על חילוקי דעות בין אחים, אז לא בלתי אפשרי שלא אסכים איתה בסוגיית ניצן הורביץ. עם כל זאת, קראי בבקשה את השאלה ששאלתי את יוקטנה, ונסי לתת לי תשובה אחרת במקום "כשנגיע לגשר נעבור אותו". כלומר, משהו שיכול להתקבל כהגיוני יותר על אדם סביר וממוצע. 
 
לענין שחור ולבן, זו הבעיה! הציונות הדתית רוצה למקם עצמה במתח שבין החילונים- מצד אחד, והחרדים- בקצה השני. והיכן בדיוק ובאיזו נקודה, אף אחד לא טורח להשיב, ואף אחד לא רוצה להסתבך עם כאבי ראש.
 
עיני בראשי ואין לי צורך במשקפיים, ומנגד את מרכיבה משקפיים ממותגים שונים, ומכל זוג משקפיים את רואה גוונים אחרים.
 
לש"ס יש גרעין קשה של ארבעה מנדטים, ובכנסת היא מיוצגת באמצעות אחד עשר מנדטים. בהשוואה לגרעין הקשה של הציונות הדתית המונה לפי הערכות סטטיסטיות, כעשרים וחמישה מנדטים, ובכנסת מיוצגת באמצעות ששה מנדטים בלבד. זאת אומרת שאנחנו במשבר אמיתי, לענין הגדרה עצמית, ואין פוצה פה ומצפצף.
 
עצם העובדה שאת שוקלת מעבר מקום מגורים, די בה כדי להצביע על משבר פנימי-ערכי כאמור לעיל, ולו רק היה לך עם מי להתייעץ.
 
זהו שאנחנו כולנו די יתומים בענין זה.  
גויים דוברי עבריתאנונימי (פותח)
אני סבתא לשבט גדול. יש לי נינים. אנחנו לא רבנים, לא בני רבנים , לא אקדמאיים, פשוט "עמך". 
 המסקנה שלי, על פי התוצאות במשפחתי, בענף שלי, הוא שהבית הוא המחזיק את החבל (חזק או חלש, הכל לפי המשפחה)
אם יש כבוד בבית, כבוד לאישה כבוד לאיש, כבוד לילדים (לא התרפסות...ח"ו), הערכים והדוגמא האישית הם המובילים. הדור השני , ירצה מאוד לרצות את הוריו, כי כך האוירה בבית.
כאשר אני חושבת על רבנים מפורסמים שצאצא שלהם זנח את דרך הוריו, צר לי. באיזה שהוא מקום יש שגיאה בחינוך. יגידו לי שזה "נסיון" - קשה לי עם זה.
והאמינו לי שבשבעים שנותי, עברתי נסיונות מוכחים...
יש לי אחים שהיו "ליברליים" וזה מה שקיבלו. ייתכן והם גם מרוצים מהתוצאות. תודה לאל , לא אצלי....
כל הענפים (6) מוציאים משפחות כמו משפחת המוצא (אני ואישי) וכל משפחה עם הגוון המיוחד לה. בסך הכל כל כך טוב לנו אחד אצל השני , שנותר לנו רק להודות ולברך שהקב"ה סייע בידינו להוציא פרות טובים.
לכל דוברי העברית, יש לכבדם ולא להתיאש ולא להטיף. לא כדאי לקטול אותם. הם אחים שלנו ומקיימים חלק מהמצוות. כגון:ישוב ארץ ישראל ועוד הרבה דוגמאות אפשר לתת.
 
אשרייך!שירק
כל מילה בסלע
הזהרו בבני עניים כי מהם תצא תורהא.ביש
אשת חיל מי ימצא, וצודקת ימימה סלע שהבית הוא הקובע. וגם אם לא אמרה במפורש, כוונתה שליד כל בית יש פניה לרחוב, ויש חצר אחורית לא סטרילית.
 
ואף אחד לא חסין מפני כשלונות ואכזבות, וההיסטוריה מלאה בשמות של גדולי תורה ובעלי מוסר, אשר ממעיהם יצאו מהרסים ומחריבים. ימימה סלע מזכירה את אחיה "הליברליים", וזה מה שהם קיבלו, ויתכן שהם מרוצים מהתוצאות. היא עצמה ציפתה ליותר, והיא זכתה ליותר.
 
וללמד זכות על כל אחד מישראל זה דבר אחד, ולהתערבב איתו ולהשתדך איתו ולהכניס אותו אלינו הביתה, זה דבר אחר. אנחנו מכבדים אותם, ולא מתייאשים, ולא מטיפים להם, ולא קוטלים אותם. ומנגד, הם לא מכבדים אותנו, ולא שמים עלינו (עיין ערך גוש קטיף), והם מטיפים לנו להיות כמוהם, ושואפים לשחוק אותנו עד דק.
 
הם גויים דוברי עברית, ויהודים, או לא יהודים על פי הלכה.
גויים דוברי עבריתאבא שמואל
לצערי הביטוי הזה נכון. אבל לא לגבי יהודים! ולא משנה מהו המקור לביטוי.

מסכים עם א.ביש כי עלינו להזהר מאד בכל מצב בו עריכנו עלולים להפגע מדעותיו של מאן דהוא. עד כדי אפילו לוותר על תרומתו באם זו תבוא יד ביד עם פגיעה בבבת עינינו.

עדיין צעיר אני מכדי להמליץ על מגורים מחוץ לבועה. אבל בהחלט אני יכול להבין כי ישנן יתרונות מסוימים בצורת חיים כזו.

טרם השכלתי להבין את החשיבות של קהילות נפרדות לשומרי תורה בכיפה לבנה ושחורה.

בכל בית יש שירותים!

לפני שאנו מתנחלים בלבבות של אחינו ה"חילוניים"(הקדושים), ראוי שיהיה שלום בתוכינו כל אלה שמציגים עצמם שומרי תורה, ללא התיחסות לצבע הכיפה.

. למחשבה!
כנראה שככל שאדם קרוב יותר לאמת, כך הרחוקים מאותה אמת שונאים אותו.
ולכן הגויים שונאים את היהודים
"חילונים" את הדתיים
הדתיים את החרדים
החרדים את החסידים
החסידים את ....            
ומה יש לך לומר על מארי פיזםאנונימי (פותח)
גויה למהדרין. היא גויה והבת שלה הנרצחת גם גויה, ובגלל אותה רוצחת נאלחת יש מי שמצאו סיבה להכתים את כל הנשים במדינה. אז לא גויים דוברי עברית במובן של לא דתיים אלא גויים ממש. מה תגיד עכשו?
לא הבנתי את שאלתך?אבא שמואל
אם את מתייחסת למה שאני כתבתי, לא הבנתי למה התייחסת.

ואני לא מתמצא בפרטי המקרה של מארי פיזם, ולמה שבכלל יהיה מעניין אותי, אם היא גויה והבת שלה גויה מה הקשר אלינו?
אם אינך מתמצא בפרטי המקרה של מארי פיזםאנונימי (פותח)
אז כנראה שאתה חי באוהלה של תורה, ובאוירה של קדושה, וכל הכבוד לך. אבל אנחנו, פשוטי עם אנחנו, ומיום שהתפרסם דבר הרצח לא מפסיקים להאשים את כל הנשים באחריות. וכשאני מדברת על האשמות, כוונתי להאשמות כאן בערוץ 7.
 
אליך זה לא קשור, אבל יש מבין חבריך שקושרים אותה אלי. ואם נזכרתי באותה גויה אז בהקשר של גויה דוברת עברית.
אני מריח רעל?גיל רונן
ואני מריח בושם?א.ביש
אודה שלא ידעתי שמארי פיזם אינה יהודיה, אמנם השם שלה הוא נוצרי גזעי, אבל היום אי אפשר לדעת שום דבר.
 
השרשור נפתח בהקשר של גויים דוברי עברית, שלהלכה הם מזרע ישראל. היה מי שנפגע מהדברים, בגלל הדימיון למקרה הפרטי שלו, אך זאת למודעי שלא היתה שום כוונה לרמוז לכך.
 
מארי פיזם נודעה לציבור בגלל הרצח שהיא ביצעה לכאורה. משום מה הוסתר מעיני הציבור דבר היותה גויה, אולי כחלק מהמגמה השלטת בציבור החילוני לחסות תחת מטרית ישראליות, תוך טשטוש מוחלט של הערך- "יהודי".
 
על פני תבל יש יותר גויים מאשר נשים, וכאמור מארי פיזם היא גויה, ועל כן עלינו לשפוט אותה כגויה, ורק כגויה. שאלת הנשיות שלה אינה רלוונטית. הייתי בודק את יהדותן של הרוצחות האחרות שנודעו לציבור במהלך אותם ימים, לפי שעה אני מטיל ספק רב ביהדותן.
 
יש מי שמנסה לנכס לעצמו ולפורום שבניהולו, את הטיפול הציבורי בעניינה של הרוצחת הזו, ולי משום מה נדמה שהגולשים כאן יגיעו ליותר הסכמות מאשר בפורום אחר. כאן לא רוצחים זה את זה.
 
 
פחדן עלוב.גיל רונן
הרי בהודעת הפתיחה גם הזכרת "מנהלי פורומים לא דתיים, שמטרת בואם לכאן היא להטמיע ערכים אפיקורסיים, ומנוגדים לחינוך היהודי בבת עינינו."
 
זו הרמה שהגענו אליה? מלכלכים על הילדים שלי בפורום השכן?
אין צורך לייבא לכאן סגנון של אחריםא.ביש
העבר שלך אינו רלוונטי, ראשית משום שכתב המינוי שלי על המוסר היהודי לא חודש, ושנית- משום שבהגדרה החדשה שלך אתה אדם דתי, לפחות בעיני עצמך.
 
יש כאן מנהלי פורומים שלא הלכו בעקבותיך, ונשארו לא דתיים. עם זאת, הם רואים עצמם בשר מבשרי, ואני רואה עצמי בשר מבשרם. יכול להיות שבימים הקרובים נעשה על זה שרשור. יש לי כבר שם: "המשפחה היהודית מול פני עצמה ומול המראה". 
 
אני מאשר שגירשת אותי מהפורום שלך, וככל שתלוי בי נשמח לארח אותך כאן על חשבון הוצאות מנהל הפורום שלנו. הכותרת הראשית שתפסה השרשור הזה, אומרת משהו שאתה עוד לא מבין, אבל תבין בשלב מאוחר יותר- כלשהו.
לא ראיתי שמישהו פה מסכים איתך.גיל רונן
אין לי מושג על איזה מנהלי פורומים אתה מדבר אבל אני מציע לך ללמוד להיות גבר ולומר ביקורת בפנים, במקום לטפטף רעל ולהסתתר מאחורי שם בדוי. מי אתה שתסתתר מאחורי זהות בדויה ותרמוז פה שאתה יותר טוב מאנשים אחרים? גם אם לא התכוונת אלי, הנה לך תוצאה של דיבור מלוכלך מהסוג הזה -- אתה פוגע גם במי שלא התכוונת לפגוע בו. לו אני אלעדי הייתי מטיס אותך גם מהפורום הזה וודאי שלא הייתי מבליט את ההשמצות האנונימיות שלך.
 
אני שוב מציע לך להיות גבר ולהגיד איך קוראים לך.
יוקטנה מנהלת פורום בשיעור קומה לפחות כמו שלךא.ביש
החלפנו כאן הודעות ואתה מוזמן לקרוא אותן. שפתה שפת בני אדם, והיא לא משתמשת במטבעות לשון שגורות בפיך, ולמרות חילוקי דעות איתה היא אחותי.
 
אתה לא אחי!!! 
 
ראיתי דווקא אצלך, שמישהי הציעה לך לפתוח קומונה תחת שמות אמיתיים. תתחיל אצלך ואולי ההנהלה תחייב שמות אמיתיים בכל מערכת הפורומים. ונניח שאזדהה כאן בשם אמיתי, מה תעשה איתו? לא ברור.
 
בוא נפסיק להטיס זה את זה, אם קולי היה נשמע הייתי ממליץ להטיס אותך- כמשקל נגד, אבל בוא נעזוב את זה, אף אחד לא יטיס את השני.
 
לגופו של עניין, כאן זה פורום פתוח ודמוקרטי וכל אחד רשאי להביע את דעתו המושכלת, חרף היותה מנוגדת לדעתו של הבוס. אם היית מפנים את זה בפורום שלך, היית שומר מצרות נפשך. שנינו חיים באותה מדינה ומחובתנו המוסרית לכבד זה את זה. נקודה. לא רוצה שתיכנס לבית שלי, ואני לא רוצה להכנס לבית שלך.
 
אם זכור לך הסיפור של הרס"ר מהבסיס בדרום, הוא אזרח ישראלי, ואתה אזרח ישראלי, ואני אזרח ישראלי. אני מכבד את שניכם ולא נכנס לבית של שניכם, ולך אני ממליץ בחום להכנס לבית שלו.
 
    
עוד לא אמרת על מי אתה מדבר, מר מלעיזני.גיל רונן
איזה מנהל פורום מקלקל את החינוך כאן בערוץ 7? אתה אומר שזה לא אני -- אז מי כן? איך אתה בדיוק מכבד אנשים כשאתה טוען שהם לא מספיק יהודים והם "צבעוניים" ולא צריך לתת להם לנהל פורום, ואפילו אין לך אומץ לומר על מי אתה מדבר?
~חברים אהובים~אלעד
מה שהתחיל כדיון ענייני שמייצג השקפות עולם שונות נגמר בצורה אישית ומכוערת למדי, בהחלט לא לרוח האתר בכלל והפורום הזה בפרט.
 
אתכם הסליחה אבל ברגע זה השרשור ננעל, לפחות עד יעבור זעם
את חטאי אני מזכיראבא שמואל
אני לא חי באהלה של תורה, על אף שודאי ראוי שכך יחיה יהודי.

גם איני יכול לדבר בשם אף אחד אחר מלבדי.

לא מכיר לא אותך ולא אותה כך שאיני יכול לקשור ביניכן, וכמו שאמר כאן א.ביש בחוכמה:"שאלת הנשיות שלה אינה רלוונטית".
אתה לא מבין, אבא שמואל.גיל רונן
יש פה רשת קורי עכביש שלמה של א.ביש והחברה שלו "גם אחת" שנזרקו שניהם מהפורום שבניהולי. הם מטפטפים טיפות קטנות של רעל, טיפה אחרי טיפה. מנסים לרמוז רמיזות לגבי ולגבי הילדים שלי. והכל בצורה כזאת שהם יוכלו אח"כ להיתמם ולהגיד "מה פתאום? אנחנו אמרנו?"
 
איחחחחחחחחחחחסה.
לא מכיר לא אותך ולא אותםאבא שמואל
מקובלני שלשון הרע אסור לקבל, ולא משנה מי מספר.

אנכי הקטן משתדל להיות נקי מנגיעות (אוביקטיבי) כאשר אני דן בכל נושא אשר יהיה, בלי קשר למי אמר מה ומתי. ובטח שלא מערב עניינים אישיים עם דיונים עניניים.

גם אם יראה כי אני לכאורה תופס צד מסוים, הריני מגלה דעתי כי לא הובנתי נכון.

לדעתי, ניתן בכל פורום שלא יהיה לנהל דיון נקי וענייני. אם לדעתי היית שואל, הייתי ממליץ שלא לערוך שום תגובה, ולסמוך על רמת_המשכל (אנטלגנציה) של המשתתפים שיבחינו מה לדעתם נכון ומה לא.

לשון הרע אסורא.בישאחרונה
דיון נקי וענייני מחייב שמנהל פורום לא יקלל את גולשיו. מתייצב כאן לעימות מנהל פורום שזכה לכינוי "גיבור (וירטואלי) גדול", ולהסתבך פעם אחר פעם. כולם ברחו ומי שלא ברח- גורש.
 
הוא לעולם לא ילמד. 
תראי הודעה אחת שבה האשימו את כל הנשיםגיל רונן
באחריות לרצח רוז.
המצב הכלכלי, פריקה ובקשהחוזר

שלום לכולם. אני כותב את זה בכאב לב גדול, ומתנצל מראש אם זה ארוך מדי, אבל אני חייב לשפוך את הלב ולקבל עצה.

אני מנסה, באמת מנסה, לעמוד בנטל הפרנסה, וזה פשוט לא מצליח לי. אני עובד קשה, משקיע שעות, אבל מרגיש שאני רץ במקום. המצב הכלכלי שלי ושל משפחתי נהיה קשה מיום ליום. החובות גדלים, ואני כבר לא יודע איך להתמודד עם זה.

כל לילה אני שוכב ער, הלב שלי דופק בחוזקה, ואני חושב רק על הלחץ של החודש הבא. אני רואה את הצורך בבית, את הדברים הבסיסיים שחסרים, ואני מרגיש שאני מכזיב. ההרגשה הזו שאני לא מצליח לספק את היסודות היא שוברת אותי.

הקושי הגדול ביותר שלי הוא במישור הרוחני: איך אפשר לשמור על שמחת חיים ועל יישוב הדעת כשהדאגה אוכלת אותי מבפנים? אני יודע ש"אין אדם נוגע במוכן לחברו כמלוא נימה", ואני משתדל להתחזק באמונה ובביטחון, אבל ברגע האמת, כשאני רואה את חשבון הבנק, הכוחות נופלים.

שאלותיי אליכם:
חיזוק הביטחון: איך אתם מצליחים לשמר ביטחון ואמונה שלמים גם כשהמציאות הכלכלית צועקת משהו אחר לגמרי? אילו מחשבות או כל דבר יכול לעזור ברגעי השפל?

עצה מעשית:: האם מישהו מכם חווה קושי כלכלי עצום והצליח לצאת ממנו בדרך ישרה? איזה שינוי אמיתי עשיתם שהביא לכם ישועה?

אני לא מחפש פתרון קסם, רק כוח להתמודד וכמה מילים טובות שיזכירו לי שאני לא לבד בתוך החושך הזה.

אני מרגיש שאין שום סיכוי, שנים שאני מנסה ולא מצליח לצאת מזה, זה גורם לי ליאוש מהחיים, 

יש רגעי שפל באמת שאין לתאר. אני מגיע לקצה.

והכי מקשה, שאשתי ביקורתית מאוד לגבי, היא מצפה, אולי בצדק, שאחזיק את המצב, אבל כל פעם שהיא רואה את החשבון היא מוציאה עלי את כל הפחדים שלה, ודוחפת אותי למה אתה לא עושה ככה ולמה לא ככה, אני מרגיש שהיא לא איתי אלא נגדי בזה.

 

תודה רבה מראש לכל מי שטורח לקרוא ולענות. מי יתן וכולנו נזכה לראות ישועות בקרוב.

וואי, וואי. באמת לא פשוטהסטורי

מציע לפנות לארגונים שמתמחים בזה כמו פעמונים/מקימי ולהעזר בהם גם להתארגנות לטווח הקצר - בעיקר בדיקה יסודית של האפשרות לצמצום הוצאות ובעיקר לטווח הארוך - הגדלת הכנסות והתנהלות כללית נכונה.


חוץ מזה ובמקביל - להתפלל מכל הלב.

תודה. התפילות כבר שנים שלא מתקבלותחוזר
קטונתיהסטורי
מציע כן לפנות לעצה ועזרה מאחד הארגונים שמתמחים בזה בדיוק. בהצלחה רבה.
קודם כלהעני ממעש

מקווה שתעבור את זה


 

חסרים נתונים ראשוניים על מנת שנוכל להתחיל חשיבה

מס' נפשות

מקורות פרנסה סכום ויציבות

האם קיימים פערים לא שגרתיים

וכד

בפרטי?חוזר
למה פרטי ולא בפורום?העני ממעש
כי לא בא לי לספר לכל העולם פרטים אישיים אולי?חוזר
קצת קשה לדעת ככה אבל אגיד משהו מעודדדי שרוט

אין ברוך כלכלי שלא ניתן להתגבר עליו אם אתם נורמטיביים.


 

 

פנה לפעמונים ותבקש מהם עזרה. זה יצריך שיתוף פעולה מלא שלך ושל אישתך.


 

חבל לחיות ככה חבר. תרים טלפון לארגונים כמו פעמונים הם יודעים לעזור בהתנהלויות כלכליות כאלה.

מנסיון אישי ממליץ גם כן על מקימימתוך סקרנותאחרונה
עבר עריכה על ידי מתוך סקרנות בתאריך כ"ד בכסלו תשפ"ו 14:05

מה שכן, השאלה אם אשתך מגויסת לנושא, או שהיא רק מצפה ממך.

ברגע ש 2 בני הזוג מתגייסים להוציא את העגלה כמו בכל קושי המתמודדים אתו בבית, שרצוי ש 2 בני הזוג יתגייסו לפתרון, זה הרבה יותר קל בעז"ה.

מחפשת רעיון למשהו כיף בחצי האחרון של חנוכהמתייעצת גירושין

בא לי לטוס או לעשות משהו ממש כיף אבל אין לי כרגע ויזה

יש מקום שאפשר לטוס אליו, בלי?

מה עוד אפשר לעשות גם לבד וגם זוגי בחנוכה?

יש לי רצף כייפי של ימים שאני יכולה לעשות בהם מה בא לי 👸

כל רעיון יתקבל בברכה, אני כבר אשקול.

למדינות באירופה, אין צורך בויזה. וממש קל עם כשרותאלישבע999

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אילת;)ברגועאחרונה
בעלי מתעלם ממניא1111

היי, אשמח לעצת הפורום

בעלי אחת לכמה ימים כועס, נפגע ממשהו או סתם לא במצב רוח ולאחר מכן מתעלם ממני למשך כמה שעות/ימים.

זה כולל יציאה מהאוטו הביתה בלי לחכות לי, מבט אטום, הסתגרות במחשב או ללכת לישון מבלי לתקשר.

זה בדרך כלל מסתיים אחרי שאני כבר ממש פגועה, ואפילו בוכה. גם מזה הוא בהתחלה מתעלם ואחר כך חוזר כאילו לא קרה כלום.

אני מבינה שיש לאנשים לפעמים צורך במרחב אבל זה חוזר על עצמו כל יומיים. אני מרגישה שאי אפשר לצפות אותו ושכל דבר קטן יכול לגרום לניתוק רגשי. אני ממש סובלת מהאירוע הזה. אשמח לעצות

תמיד זה היה ככה? או שזו תופעה חדשה יחסית?*אשתו של בעלי*

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

כמה זמן נשואים?זמירות
לא תקין.לביטה

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

מצטרף להתנגדותצדיק יסוד עלום

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.


אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

אם הוא היה פהמשה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

 

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

 

אולי הוא לא יודע להגיד את הרגשות שלוbinbin
צריך ללמוד איך מדברים ומשתפים תנסי ליזום שיחה על זה שאת מוכנה לעזור לו לדבר לשתף ולפתוח את הלב... זה שלב חשוב בזוגיות שצריך לעבור אותו ושניכם צריכים להיות מוכנים להתקדם לשם
נשמע כמו התעללות רגשיתזיויק
השיח והקשר חשובים גם במצב של מריבה. דברתם על זה בזמן רגוע?
תעשי גוגל על טיפולי שתיקהruthi
זה לא תקין, זאת לא נורה אדומה אלא פרוז'קטור. 
גם אני מתעלם מאישתי.די שרוט
חוקרים גילו שהאוזן הגברית בנויה בצורה אבולוציונית מיוחדת. היא מסוגלת לשמוע רחש של פתיחת בקבוק בירה ממרחק של 3 חדרים, אבל מסננת אוטומטית תדרים שמכילים את המילים "זרוק את הזבל" או "אנחנו צריכים לדבר". זה לא רוע, זה פשוט הישרדות. אל תיקחי אישית.
לא יפה ללעוג לכאב אמיתי שמעלים כאןזיויק
מסכימה גםדיאט ספרייט
חוסר טאקט עד כדי חוצפה של ממש 
בסדר בסדר סליחה. ניסיתי להקליל את האוירהדי שרוט
כמה זמן נשואיםהעני ממעש
נשמע לא טוב, אבל...שלג דאשתקד

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

סליחה, טעיתי!!שלג דאשתקד

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

אין לי עצות, אבל כן חשוב לי להגיד שזה ממשדיאט ספרייט

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

זה קורה סביב נושא/תחום קבוע?רקלתשוהנ
האם בעעלך עם אישיות רגישת יצרשוקו.
מה שנקרא SHP
באמת לא נעיםתהילה 3>

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.


 

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

 

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.


 

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.


 

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.


 

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.


 

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

 

רק מעודדת שאפשר לצאת מיזה.אונמר

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

 

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

 

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

חשוב לי להוסיף לפותחתדיאט ספרייט

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

👍.אונמראחרונה

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

מעשה שהיהיהלום אובלי

ישבנו בנחת שבת בצהריים על הנדנדה, דיברנו על הא ועל דה.

הגענו לנקודה שאמרתי לו בהקשר למשהו כללי שדיברנו על כך שלגברים יש נטיה לפזול לדשא של השכן. והעלתי סיטואציה שהיתה במסעדה, ישב מולי ממרחק גבר חרדי שישב מול אישתו ולא הפסיק להסתכל עלי, בזמן שבעלי עם כיפה גדולה, פיאות וזקן התרגש מהמלצרית.

אמרתי בנחת שזו מציאות קצת עצובה, שבמקום לחיות עם מה שיש להם ולהעריך את זה ולהשקיע בזה, כל אחד מסתכל על האחרת.

בהתחלה הוא הכחיש ואמר שהוא לא התרגש ממנה למרות שלי זה היה ברור וגם לא תקפתי אותו על זה וגם לא פגע בי כי היא היתה עם טיץ צמוד.

והוא אמר "זה בכלל לא בגלל הטיץ, אמרתי לעצמי 'וואו איזה שפתיים יפות יש לה'"

בהתחלה השתתקתי מרוב הלם...

אולי בהתחלה ניסיתי להבליג. אני לא יודעת איך זה קרה, והוא חזר שוב ושוב על המשפט הזה. חמש פעמים שמעתי אותו אומר על בחורה אחרת "וואו איזה שפתיים יפות יש לה". 5 פעמים!


לפרוטוקול, לא שזה משנה אבל שפתיים זה צד חזק שלי, מחמיאים לי עליהן המון, והוא מעולם לא החמיא לי עליהן ככה...

ופתאום אני שומעת אותו מחמיא באוזניי ככה למישהי אחרת ועוד על שפתיים.

בתור מתבוננים מהצד, איך אתם רואים את זה?

ואיך אתן הייתן מגיבות?

שיחה מיותרת, לדעתי שניכם טעיתם שדשתם בזהרקלתשוהנ

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

 

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

 

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

 

גם אני חושבת שחבל לדבר על זה. בטח ככה.מרגול

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.


קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?


ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

אני תמיד נהנית לקרוא אותךנגמרו לי השמות

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

כשחשבתי שהוא התרגש בגלל הטיץיהלום אובלי

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

טעות קשה שלוזיויק
יש את ההתמודדות וזה לגיטימי, לגברים ונשים, אבל הוא עשה מעשה פוגע וחסר רגישות לדעתי, כולל באמירה
אתה יכול לפרט?יהלום אובלי
למה זה מרגיש כאילו למישהו יש הרבה זמן פנוינעמי28

ופותח שרשורים הזויים.


ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

כתבת בכותרת משהו שחשוב לשים לב אליו בכללינגמרו לי השמות

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

 

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

 

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

 

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אני שמחה שאת לא מאמינה לייהלום אובלי
זה רק מחזק לי כמה זה לא תקין...
אני לא יודע מה מריח יותר מרחוק, הגרביים שלידי שרוט
אחרי שבוע שדאות או השרשור הזה.
הערותהעני ממעש

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו


הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו


אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו


ייתכן שהרעיון הכללי נכון אבל הדוגמא שהבאת לאקופצת רגע

ממש קשורה לנושא.

אני לא שמלהיהלום אובלי
ואני לא אחת מאלף
תגובההעני ממעש

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

לא אמרתי ששיתפתי את חברותיייהלום אובלי

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אוהעני ממעש

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור


נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

הוא שיתף אותך.אדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך כ"א בכסלו תשפ"ו 12:15

 

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.


 

והוא נכשל


 

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.


 

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

 

באמת אמירה מיותרת יחסית.

 

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

הוא לא רמז לי שום דבריהלום אובלי

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

נשמע שהיתה שיחה בעייתיתגפן36

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

איזה גלגל ממשיך להתגלגל?יהלום אובלי
מסכימה. משהו לא נראה לי תקין בשרשור הזהלומדת כעת
העודף שיח ושיתוף על המראה של הפותחת, וקושי זוגי שמיוצג בשמחה ולבביות...
סליחה שאני עונה על תגובות שמכריחות אותי להגיביהלום אובלי

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

הן שאלו את מי עוד שיתפתSeven

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך


לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

אני לא הבטחתי לענות לכל שאלה שנשאלת פהיהלום אובלי

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

 

בידיוק זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיותSeven

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

מצטערת אם אני רק מחממת אותךסיה

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

לא קראתי תגובות אחרותbinbin
אני חושבת שיש נושאים שלא אדבר עם בעלי עליהם זה אחד מהם. למה לי לתת לבעלי לחשוב ולדבר איתי על יופי של מישהי לידנו? (זה לא שאני חושבת שהוא לא יחשוב לבד אבל יש הבדל בין לחשוב לבין לשים את זה בנינו ולדון על כאלה)


אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

סליחה אבל זה שיח גרועדרור אל

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

ולגופו של ענייןדרור אל

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.


כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.


עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

הוא נמשך אליה, היא לא פגומהסיהאחרונה

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

נשמע שאתה מאוד חכם, אקבל את עצותיךיהלום אובלי

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

ויכוח סוער - אוכל קנוי - בבקשה בבקשה תעזרו לי!זקן ושבע ימים

אשתי לא אוהבת לבשל אבל טובה בזה, אמא שלה לעומת זאת שורפת סלט. בקיצור זה לא הצד החזק שלהן. אשתי כל הזמן אומרת שיש ביצה במקרר ואפשר להכין חביתה, ויש ירקות אפשר לחתוך סלט, ולכן לא מבשלת. ואני אומר לה שאני רעב והלוואי והייתי יודע לבשל אוכל, אוכל אמיתי. בישולים. סירים. הבנתם..


בקיצור, חזרנו שבת מההורים שלה, עם מה שמתיימר להיקרא "אוכל", וכל השבוע אני רעב! אומר לה אולי תוכלי להכין משהו, את טובה בזה. היא אומרת לי שיש אוכל מההורים שלה, או שאני אכין חביתה, מצידה לא חסר אוכל.


אז עשיתי מעשה - הלכתי לקנות אוכל מוכן, פיצה שווה, המבורגר טוב, סושי מפנק..


חזרתי ואמרתי לה  - זה שלי! אני רעב!


ואז היא נפגעה ממני ממש. אמרה לי שהיא גם עובדת קשה, וגם רעבה, וזה לא בסדר שאני לא חולק איתה. אז אמרתי לה שהיא טוענת שיש מלא אוכל בבית, אז מה פתאום היא מתנפלת על מה שקניתי? לא בקטע של קמצנות , אלא בקטע של אם את בסתר ליבך גם רעבה וגם יודעת שאין באמת מה לאכול ושסלט לא באמת משביע, אז מה את מחכה שאני אקנה אוכל מבחוץ ואז אוכלת לי אותו??


בקיצור - מה דעתכם? האם אני באמת לא בסדר במצב הזה? 

חחח שטיפת כלים באמת לא כלולה בזמןפשוט אני..

אבל אם תוציא את הקישוא (שהוא באמת לא חובה),

אין כאן שום דבר שדורש הכנה.

 

בסיר מערבבים את החומרים של הרוטב,

בקערה את החומרים של הקציצות, 

זהו.

 

אין שום רכיב שדורש הכנה מוקדמת. כמו שזה יוצא מהמקרר - ככה אתה מכניס לסיר/קערה.

יש מטפלים בקהל?חוזר

אשמח אם תוכלו אפילו לתייג אנשים מהפורום שעוסקים במקצוע. תודה

חיוב מוזר באשראיאפרסקה

הסתכלתי קצת בדוחות של האשראי, וראיתי שירד לי החודש וגם חודש קודם חיוב מאיזה מקום שלא מוכר לי, משהו בירושלים ואני לא הייתי בירושלים ממזמן. לא משהו פסיכי רק 17 שקל, אבל עדיין מאוד מוזר לי. חיפשתי את שם החברה בגוגל (וונד פיי) ועוד יותר לא הבנתי. מישהו יודע איך אני מבררת מה זה החיוב הזה? יכול להיות שזה פשוט דמי כרטיס או משהו?

האם עסקה טלפוניתהעני ממעש

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

רשוםאפרסקה

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

זה חיוב הוראת קבע?משה

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

רגע רגעפשוט אני..
כדאי לברר היטב לפני שעושים הכחשת עסקה, גם כדי לא לגרום עוגמת נפש לבעל העסק וגם כדי לא לקבל קנס מחברת האשראי.


קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

מנסיוןמשה

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

זה מה שאני מנסה להביןאפרסקה

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

לפעמים השם שמופיע זה לא איך שקוראים לזה בעולםרק נשמה

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

יכול להיות שזה חיובעדיין טרייה
של המקווה? סתם קפץ לי הסכום שזה העלות לטבילה בלי הכנה...
וואלה!!!אפרסקה

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

חח ענק רקלתשוהנ
נתנו כאןהעני ממעש

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

באופן כללי, אפשר להכניס פירוט על כל קניהמרגול

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).


ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

תתקשרי לחברת אשראיזיויקאחרונה
מה שלא מספרים לנו 🤫נגמרו לי השמות

ומה שלא יראו לנו בכל הסרטים והמדיה,

גם כי אין לזה רייטינג,
 

זה שאפשר לחיות *בטוב* ובטוב גדול בתוך חיי הנישואים.

ומה שצריכים ללמד וללמוד 

זה איך להיות בתוך קשר

איך לבנות קשר

איך להישאר בקשר בטוב

איך להחזיק, לתחזק, לחזק, ולהתחזק בתוך קשר.

 

לא חתונה ממבט ראשון וזה השיא 

לא תוכנית היכרות / שידוכים בלבד

לא סדרה עד כמה נישואים הם בערך ופשרה והתבוססות באומללות ולית ברירה

אלא בתוך

ותוך כדי

ומתמשך

ומלא חיים

וחזק, ואוהב, ועוצמתי יותר מהכל

בתוך חיי הנישואים 

שנה ראשונה 

עשר שנים ראשונות 

עשרים שנים

 מה עושים אז?

מה עושים ששלב הפרפרים הראשוני נגמר?

איך עוברים לשלב הבא, שטומן בחובו עוד הרבה יותר טוב אהבה אפילו?

מהי בכלל מהות הנישואין?

איך אפשר להעצים אותם עוד ועוד ועוד?

איך פותרים קונפליקטים?

מה עושים כאשר פערים צצים?

איך לריב נכון?

וכן הלאה עוד המון לימודים שהם בעצם לימוד החיים עצמם.

 

את זה צריך להראות.

את זה עלינו ללמוד וללמד

וגם לשמור ולעשות ולקיים

ולזכור שכל דבר בטבע זקוק לאנרגיה כדי להתקיים.

גם קשר. גם זוגיות. גם נישואים.

תהיה לו אנרגיה - יתקיים

לא תהיה לו - יתקשה להתקיים.

 

אלו לא חיים של בערך

ולא כמעט

לא ליד

ולא בצל או בצד

אלא אלו החיים עצמם

בדיוק

בהכי הכי הכי עוצמה הנאה צמיחה אהבה קירבה ועומק שלהם.

והמתמידים מרוויחים

כמו לפני לידת תינוק - פלא הבריאה שדורש הריון, לידה, גידול אינטנסיבי

כמו בשיא גופני שדורש התמדה

כמו בהשגת חוכמה / הישג / כל דבר שעמלנו עליו רבות

וכמו בכל דבר טוב שצריך להשקיע בו כדי שיהיה הגירסא הכי טובה ומטיבה של עצמו

 

נישואין הם לכתחילה המקום הכי בטוח לאהבה אמיתית לנצח

לא תחליפים, לא בערך, אלא הכי נכון, הכי מדויק והכי פשוט שיש.

החיים עצמם - בשיא אושרם ומהותם.

אני מתחבר לגמרימתוך סקרנות

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

 

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

כן, יש המוןנגמרו לי השמות

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

 

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.

מעניין, תודה.מתוך סקרנות

אולי יעניין אותך