גויים דוברי עבריתא.ביש

אני יודע שהנושא שלי מעורר רגישות רבה, ובכל זאת בתוך עמנו אנו יושבים, והדחקה לשוליים או אל מתחת לשטיח לא יבשר טובות, בלשון המעטה.

"אוכלי שפנים וחזירים, במה אתם יהודים...", שאל הרב ש"ך בכנס פעילים מפלגתי. לא עברה חצי שעה מאז נאמרו הדברים וכבר נעו אמות הסיפים. בני קיבוצים החלו להכות על חטא תוך הפנית אצבע מאשימה אל עבר אבותיהם המייסדים.

"החילונים הם גויים דוברי עברית", ולמי שסקרן לדעת מי חוזר על הדברים שוב ושוב, יואיל לחפש בגוגל.

בזמן שהות עסקית בארצות הברית, יצאתי ביחד עם ישראלי תושב מרכז הארץ (יהודי? מה פתאום, אני ישראלי...). המארח המקומי סיפר על עצמו, ובין היתר הוא מורה לתנ"ך בימי ראשון. אחת השיחות גלשה לדיון בזכותנו כיהודים על ארץ ישראל, המארח שלנו חילק ביני לבין חברי. אין לנו את תוצאות ה-DNA של אברהם אבינו, כך לדבריו, ולכן מי שנראה בעיני כמחובר לתנ"ך, מתאים שהוא יהודי וזכותו לגור בארץ ישראל. בסיכום הדברים, אני קיבלתי "היתר", ומנגד מחברי נשללה הזכות לגור כאן.

יוקטנה נעלבה אישית מהודעה שכתבתי, למרות שאין לי מושג מי היא, ומיותר להוסיף שמעולם לא פגשתי אותה. יוקטנה מנסה לעשות נפשות למען ישוב קהילתי מעורב לדתיים ולא דתיים. האמנם בא בחשבון, ואם כן על חשבון מה.

שתי משפחות, אחת דתית ואחת חילונית, גרות בשני בתים וגינה משותפת מחברת ביניהם. השותף הדתי הולך עם ילדיו לבית כנסת, בו בזמן השותף החילוני שהשכים קום, עסוק בכיסוח הדשא של הגינה (המשותפת). החילוני הוא גוי השבת של הדתי. בינתיים אבא חוזר עם ילדיו מבית הכנסת, לפני שעה ורבע הם שמעו "מחלליה מות יומת", ועכשו הם דורשים ישום העונש בפועל נגד השותף שלהם שמחלל שבת- גם עבורם. אז איך לעזאזל אפשר לגור ביחד, ועוד יותר קשה מה מתרצים לילדים.

מקרה אחר, שתי משפחות, אחת דתית ואחת חילונית, גרות בבית משותף אחד. הילדה הדתית מוזמנת לשחק עם חברתה החילונית בביתה של החילונית, והימים הם ימי חול המועד פסח. היא בת ארבע שנים, וכעבור שעה היא חוזרת לביתה עם שני וופלים אחד בפה ואחד ביד. המשך הסיפור, האמא הדתית נוזפת בשכנתה החילונית, ואופס סכסוך שכנים. אז איך לעזאזל אפשר לגור ביחד.

תבוא לפנינו יוקטנה ותגיד- חינוך ביתי, צריך להסביר לילדים... נו באמת, כמו שארון תרופות לא צריך להיות בהישג ידם, כך גם השכנים הלא דתיים.

אני הולך עוד צעד, אתר אינטרנט דתי לא אמור להיות מושפע מדעותיהם של מנהלי פורומים לא דתיים, שמטרת בואם לכאן היא להטמיע ערכים אפיקורסיים, ומנוגדים לחינוך היהודי בבת עינינו. אין לי בעיה עם מומחים בסוגיות שאינן מנוגדות לתפיסת היהדות, לידה טבעית- למשל. יש לנו כל כך הרבה אנשים איכותיים משלנו, ולמה לנו שחקני רכש צבעוניים ביהדותם ובהשקפתם.      

יצא המרצע מן השקאנונימי (פותח)

האשמות של הרב ש"ך לא משנות בכי הוא זה את ענין ישראל שחטא אע"פ שחטא ישראל הוא. ואגב כך גם פסק החזו"א ביו"ד יג שחילונים כיום הם בגדר מצות "ואהבת".ואם נזכיר בכיוון ההפוך את ההשוואה שערכו כמה מגדולי הציבור החרדי בין דתיים לאומיים לעשו ולמינות אז יסלח לי הכותב אם אני לא מתרגש.

אגב אם הכוונה לעמידרור בקטע של גוים דובר עברית לא היתה מסתמך על מי שחושב שהמדינה קודמת לתורה יש למלא פקודות של גירוש יהודים.

לגבי הזכות על הארץ גם ככה יש סוברים שקודם הגאולה תבוא או שהזכות נובעת מקיום מצוות וממילא אינה זכות אלא חובה מצוותית וממילא הטענה היא לא ממין הענין.

לגבי המשפחות- קודם כל קיימים מספיק ערים מערובות שהילדים גדלים בהם בסדר גמור לעתים אף יותר טוב מחלק מן הישובים הנפרדים, האם כל תושבי פ"ת לדוגמא נגועים בעינך? וממילא מה דעתך על הסיפור  הבא: ילדה חוזרת עם מצה עשירה הביתה שקבלה משכנתה שהולכת לפי הרב עובדיה. אבא שלה כמעט חוטף התקף לב הנה הילדה שלו אוכלת חמץ גמור כי הוא הולך לפי שיטת הרב מדרכי אליהו, האם גם בין  אלה נפריד? לדעת חלק מן הפוסקים החרדים אכילת היתר מכירה בשנת שמיטה היא ממש איסור דאוריתא האם גם בין אלה נפריד? גטאות הוקמו ביננו לבין הגוים ולא לבין אחינו היהודים. מי שמעונין בישוב ללא חילונים זאת זכותו אבל לתקוף אחרים בשל כך למה ומדוע? ואגב הזכרתי כבר את הפוסקים שסוברים שמי שגולש באינטרנט (אפילו מסונן) פסול לעדות... לידעתך....

אגב מדוע אתר אינטרנט דתי לא אומר לשמוע דעות חילוניות? ממה אתה מפחד? במיוחד שלא מדובר כאן בכפירה? הרב קוק כבר הזכיר שאסור לחשוב כל האמת נמצאת במחנה אחד...

והאמת השלום אהבו

ענין של השקפהא.ביש

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כולם צדיקים... כל השמות שהוזכרו בניתוח ההשקפתי הם של צדיקים גמורים, לאחר שנבדיל בין אלה שאיתנו לבין אלה שאינם איתנו.

ישראל שחטא אף על פי שחטא ישראל הוא, ומיום שעמדתי על דעתי לא שמעתי על סירוב של חברה קדישא לקבור יהודי שמסכת חייו היתה שנויה במחלוקת, בבית קברות יהודי. יורשה לי להזכיר לטובה את טומי לפיד, הכרתי אותו אישית לפני שהצטרף לפוליטיקה הארורה, כן הארורה, זו שלכל אחד מאיתנו יש מה לחדש בה. אפס כי לא יחדלו הגונים מקרב הארץ, והגיע הזמן לומר דברים בשבחו של שוכן עפר זה. זה לא אומר שבאיזה זמן רלוונטי אפשר היה לאכול אצלו בבית ללא חשש למאכלות אסורות, ולמען הסר ספק, רק על עצמי לספר ידעתי.

הוזכר כאן החזון איש, ואוסיף מדברים בשמו, כשם שאי אפשר לפטור לא דתי משמירת שבת, כך אי אפשר להפטר מ- ואהבתך לרעך כמוך ביחס אליו. מסופר על ר' שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, בעל עסק ירושלמי שאל אותו אם לחפש מועמדים נוספים למשרה בעסק, כי בינתיים רק חילונים הציעו את מועמדותם. "ואהבת לרעך כמוך" פסק ר' שלמה זלמן, וחייב לבחור את הטוב מבין המועמדים הקיימים.

ההערה בענין הקודם בין המדינה לתורה ולהיפך אינה ממין הענין, וכך גם בכל הקשור לגירוש יהודים מבתיהם, ארחיק לכת ואומר שאלו הם דברי הבל. ילדי פתח תקוה שלומדים קיצור שלחן ערוך לא מוצאים בלימודם כל התייחסות שהיא, הן למדינה והן לגוש קטיף וצפון השומרון. זה שייך למבוגרים שדעתם כבר מגובשת דיה.

ישנה מחלוקת השקפתית בין חרדים לדתיים לאומים שמספקת הרבה מאוד פרנסה לפוליטיקאים מכאן ומכאן. במהותה זו מחלוקת שהיא לשם שמים ואלו ואלו דברי אלוקים חיים. מנגד יש לנו מחלוקת קשה ואכזרית ונוקבת עם הציבור הלא מאמין, לאור יום אנחנו נדחקים אחורנית צעד אחר צעד, ומשום מה אנו עסוקים בריקוד מה יפית לפני הפריץ, וב"להתנחל בלבבות".

הגוי מחוץ לארץ אינו מכיר את הגאולה על פי היהדות, והוא כמשיח לפי תומו, אין לו אלא מה שעיניו רואות. "ישראל שחטא אף על פי שחטא ישראל הוא", מעניין אותו כשלג דאשתקד. גם הגוי בארץ, וזה שאינו שומר מצוות בארץ עושים אבחנה בין בעלי חזות כזו לבעלי חזות אחרת. בסיסמאות אנחנו חזקים כמו תותח, כבר 61 שנים.

אשים נפשי בכפי ואומר, מי שסבור שדתיים וחילונים יכולים לחיות אלו בתוך אלו, ללא כל מחיצה רעיונית, אפילו פיזית, חייב לנו הסבר מדוע יהודים וישמעאלים לא יכולים לחיות אלו בתוך אלו במדינה דו לאומית, משאת נפשו של הרוצח אבו מאזן. וכהמלצת אנשי נטורי קרטא, הלא הם ידידיו של אחמניג'אד הידוע לשמצה. ואנה אנו באים. 

ואמת והשלום יאהבו, זה פלמים וצרפתים, ואנגלים וצרפתים, וגרמנים וצ'כים, והונגרים ורומנים, ותורכים ויוונים, ו...יהודים וישראלים.

נסתפק בינתיים.  

א.ביש-אנונימי (פותח)

במשפחות דתיות רבות, לצערי הרב, ואני כותבת זאת מתוך כאב לב גדול ועצום, ששמרו על הילדים מכל משמר, שלא יראו חילונים, דווקא במקומות כאלו, כאשר הילד מגלה את העולם "החופשי" הזה בבגרותו המשיכה של העולם הזה הופכת להיות אבן שואבת ולא תמיד ניתן לשומרם כיהודים יראי שמיים.
כשאנו יוצאים לרחוב, אנו פוגשים אנשים מגוונים שונים, צבעים שונים והתנהגויות שונות. מה יקרה כשהוא יפגוש את אלו לאחר שהיה במתקן סטריליזציה ששמר על ניקיונו הרב. הלכלוך לא יראה לו כלכלוך אלא ימשוך ויגרה ואז נכשלנו.
דווקא כור ההיתוך הזה של דתיים וחילוניים,הוא כור היתוך נפלא לחנך בו ילדים בדרך העולה בית-אל.

גם בשכונות חרדיות יש ילדים שמתנהגים בגסות ובדרך ארץ,ולא תרצה שילדיך ישחקו איתם.

"והווה מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות". כל האדם,ולא כל אדם,שיש לקבל את האדם כמות שהוא,עם המחשוף והקוקו והעגילים וההתנהגות. כי כך ברא אותו הקב"ה,וזה מה שהוא יודע.

כל אדם יהודי נדרש לבחור את חייו ואת התנהגותו, כך נאמר לנו בדברים ל‘, ולכן לא מינו אותנו לחנך את העולם.

כתבתי בפירוש שאי אפשר לסגור ילדים בתוך מכלאותא.ביש

ולשחרר אותם ביום החתונה.

המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים... וידגו לרוב בקרב הארץ. פירוש: ידגו כמו דגים במים. יש דגים שסביבתם המולדת במים מתוקים, ויש שסביבתם המולדת במי ים, ולא כור היתוך, ולא תמיסת מים מתוקים-מלוחים, ולא נעלים.  

כור היתוך הוא סיסמא יפה שמצטרפת לטונות של סיסמאות שהמצאנו ואימצנו, וכולן טפחו על פנינו. עד לא מכבר הקומוניזם היה אלוף המצאת הסיסמאות, ומכולן לא נשאר זולת עפר ואפר. המקום השני היה שלנו, ועכשו אנחנו ראשונים. 

לא מסכימה איתךאנונימי (פותח)
לא מסכימה בכל, או בחלק מהכל?א.ביש

"והווה מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות", ומכאן שחייבים לכבד כל אדם, ואת כל אדם, ללא קשר ליהדותו.

לעניין כל האדם, הקדוש ברוך הוא ברא אותו עירום, כדי שיתלבש ככל האדם, וזה האדם שכבודו כל כך יקר בעיניך בחר מרצונו את המחשוף והקוקו והעגילים, בניגוד לרצונך ובעיקר כדי להרגיז אותך.

ואם היה בוחר ללכת ברחוב כבעת הוולדו, האם היית מאפשרת לו, ומדוע את אינך הולכת ברחוב כביום הוולדך. זהו שכל אחד אמור להיות אדון לעצמו בחדרי חדרים, אבל לא ברחוב. דא עקא שדרישה בסיסית זו אין לנו סמכות לדרוש, ואפילו הס מלהזכיר. באין ברירה עלינו לחיות בסביבה הטיבעית שלנו, ובמים שהורגלנו לשתות אותם. 

אזכיר גם את השימוש המניפולטיבי שאנו עושים באהבת הזולת. לצורך המחשה בלבד ניקח את חבר הכנסת "קוקוריקו", אותו אנחנו חייבים לכבד בהיותו יהודי, מאידך אנחנו רוצים דווקא לנדות אותו. אז מה עושים, מעבירים אותו לקצה השמאלי של המפה הפוליטית, ועל רקע פוליטי יש לנו היתר מיוחד לשנוא. חה.

מה הקשר?אנונימי (פותח)

אם חובה לקיים מצות ואהבת לגבי חילוני אז כיצד ניתן לזלזל בדעתו לקרוא להרחקה ממנו כממצורע? וממילא אני מבין שחזרת בך מהכינוי "גוים דוברי עברית".

ההשוואה בין ערבים לחילונים היא כבר שערוריה מחליאה. כיצד ניתן להשוות רוצחים צמאי דם לאנשים שחולקים על השקפת עולמנו? יש לנו מאבק אכזרי עם קבוצה מסוימת של שמאל קיצוני שרוצה להפטר מכל היהדות רוב הציבור החילוני מצוי באמצע עם כבוד למסורת אך פחד מדת ואין לנו מלחמה אכזרית מולו.

וזה בהחלט מספיק.

אכן יצא המרצעאנונימי (פותח)

איך אפשר לקרוא ליהודי "חילוני"? והרי לכל יהודי יש בתוכו ניצוץ אלוק,! 'חלק אלוקה מעל ממש'.

אנחנו אומרים כל בוקר 'אלוקי, נשמה שנתת בי... אתה נפחת בקרבי...' מה זה לנפוח? כשאדם מנפח בלון מה נכנס בו בבלון? האוויר מתוכו, חלק ממנו - אותו דבר אצל היהודי - 'מאן דנפח מתוכי נפח' - הקב"ה נופח בכל יהודי נשמה שהיא חלק מתוכו ועצמיותו שלו!
ואלוקים הוא הקודש המוחלט! המושג הזה 'חילוני' בא משורש ח.ו.ל ההיפך והמנוגד ל'קודש'...
אז איך ניתן לומר ולכנות יהודי קדוש בעל נשמה אלוקית כ'חילוני'? לא ניתן.

זה שהוא מסכן והוא לא יודע איזו נשמה יש לו ואת הוראות ההפעלה והשמירה עליה - זה התפקיד שלי ושלך לגלות לו!

והצמצום וההסתגרות לא תועיל לאף אחד - מענין מה אותו רב שציטטת היה אומר על גלישתך באתר "ציוני דתי"...

וואו..איך רואים שלמדת תניא..chayale
קומפי, אנא בטובך, אל תשים מילים בפיא.ביש

איפה ראית שאני קורא להתרחק מחילוני כממצורע, ואיפה ראית שחזרתי בי מהביטוי גויים דוברי עברית (שאינו ביטוי שלי).

אתה מייחס לי השוואה בין ערבים לחילונים, ומתבל בסלט של רוצחים צמאי דם. סליחה אדוני, אין זו אלא דמגוגיה בגרוש וניסיון ליצור מהומה על לא מאומה. מנגד סוגיה לא פשוטה היא מי ראוי ליותר כבוד והערכה, קצין דרוזי שהשתתף במבצעים הירואיים על הגנת עם ישראל ומולדתו, או גשש בדואי שהצליח לסכל פיגוע בדרום ובתוך כך נפצע בגופו, ולהבדיל אלף הבדלות- נהנתן וקשקשן חילוני שעשה את שרותו הצבאי ליד מיקרופון בגלי צה"ל. סוגיה לא פשוטה היא, כי בעלי עגלה יאמרו כך ובעלי השקפה יאמרו אחרת.

רוצח הוא רוצח הוא רוצח, אם מזרע ישראל ואם מזרע ישמעאל, הרקע של כל רצח חשוב ברמת המסוכנות לגבי אחרים, כלומר, מהו הסיכון או הסיכוי של יהודי דתי או חילוני להכנס לג'נין, ולצאת משם בלי התערבות הצבא וחברה קדישא. בידוע שאנשיו של הרוצח אבו מאזן אינם מבחינים בין דתי לחילוני, ולא מן הדין של ואהבת לרעך כמוך.

אבל אנחנו כאן בפורום משפחה. אנשים קטנים אנחנו.

אדם קרוב אצל עצמו, ולידו יש את משפחתו, וליד משפחתו- קהילתו, וכולם יחד בתוך מדינה שכוללת בתוכה בני ברית ושאינם בני ברית. עם כל הכבוד, סוגיית דת ומדינה אינה שייכת לכאן, אכן מקומה ראוי אבל בפורומים אחרים.

מיום שקמה מדינת ישראל ועוד לפני כן התארגן הציבור הדתי, ואין צורך לומר החרדי, בתוך מסגרות נפרדות- המזרחי והפועל המזרחי, ומעולם לא עלתה מחשבה שפויה ורצינית לבטל את המסגרות הנפרדות, ולהטמע בתוך המפלגות החילוניות, אז מה זה, פוליטיקה, אידיאולוגיה, קומבינה...

המפד"ל בוריאציות שונות שמרה על יצוג קבוע בכנסת- 12 חברים, עד שבאו צעירי המפד"ל ובתרגילי אקרובטיקה עלובים שינו את סדר היום של הציבור הדתי והמסורתי. איפה הם, ורק נזכיר את חבר הכנסת לשעבר, יהודה בן מאיר, היום מחובר בעבותות אל קרנות המזבח של השמאל ה"מתון". אנחנו שכחנו, אבל ההיסטוריה לא שכחה.

סוף דבר, בעוונותינו הרבים זנחנו את חלקת אלוקים הקטנה שלנו בעבור נזיד עדשים שהובטח ולא סופק, ובמו ידינו נתנו חרב ביד שונאינו ומסטינינו.

שעת נעילה עכשו, ואם לא נתעשת וניצוק תוכן ראוי לזהות העצמית שלנו, אז לא שלום בישראל אלא שלום על ישראל. 

מי שם דברים בפיך?אנונימי (פותח)

אם יש מצות ואהבת לחילונים הרי הם לא גוים דוברי עברית.

"אשים נפשי בכפי ואומר, מי שסבור שדתיים וחילונים יכולים לחיות אלו בתוך אלו, ללא כל מחיצה רעיונית, אפילו פיזית, חייב לנו הסבר מדוע יהודים וישמעאלים לא יכולים לחיות אלו בתוך אלו במדינה דו לאומית"- אם זאת לא השוואה דמגוגית אז מה כן?

והמזרחי התנגדה לאורך כל הדרך ל"קהילות הנפרדות" וגם פה בארץ לא הוקמו ישובים על טהרת המזרחי. אז על מה אתה מדבר?

אהבת ישראל ולשון הרעטלי10

אמרו רבותינו זכרונם לברכה: לשון הרע הורגת שלשה בני אדם: האומרו והמקבלו ואותו שנאמר עליו (ערכין טו ע"ב) והמקבלו נענש יותר ממי שאמרו. בעלי לשון הרע, אסור לדור בשכונתם, וכל שכן לישב עמהם ולשמוע דבריהם: ולא נחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע בלבד.

עוד יש רעה בלשון הרע, כי המספר לשון הרע על חברו אז הוא מתגאה ויראה עצמו צדיק בעיניו, כי יחשוב: פלוני עשה כך וכך, ואני לא עשיתי! נמצא שהוא מתגאה ומחזיק טובה לעצמו, היה רע מאוד, כל שכן וכל שכן שעושה עבירה גדולה בלשון הרע ומחזיק טובה לעצמו. (אורחות צדיקים)

"אדרבה שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונן" ונלך בדרכו של הרב קוק שאמר על הצדיקים הטהורים ש"אינן קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה", ואידך זיל גמור..

מה אתה רוצה ממני?אנונימי (פותח)
ואהבת לרעך כמוךא.ביש

"גויים דוברי עברית" הכריז יעקב עמידרור, אז בבקשה להפנות אליו את השאלה. אם לא איכפת לך, הוא אדם רציני ונבחר מתוך הסכמה לעשות סדר בין חילוקי הדעות בתוך מפלגת הבית היהודי.

ערבים ויהודים חיו ביחד מאות שנים, דווקא הנוצרים הם שהציקו ליהודים. היום הערבים הם ההיטלר המודרני, והרקע הוא לאומני ולא דתי. כך וכך, השאלה עלתה ריטורית, ואם נדרשתי להבהרה אז הנה היא באה.

את הסיפא לא הבנתי, המזרחי רצה לכנסת ברשימה עצמאית, והקימה ישובים וקיבוצים נפרדים, והקימה את "משהב" שבונה שכונות ובתים לציבור הדתי בלבד.

לאור הסערה שהקימו הדברים שלי, אשמח לשמוע את דעתו של מנהל הפורום.     

מזגזג כרגילאנונימי (פותח)

השימוש שלך בביטוי הזה לא היה במקום ולא משנה ע"י מי הוא נאמר.

היהודים סבלו מפוגרמים מהמוסלמים לא פחות מהנוצרים. מהמוג'הדין בספרד ועד לפרעות שונות ביהודי א"י. ועדיין ההשוואה בין בני עם אחר לחילונים היא לא במקום.

משהב מקימה דירות לציבור הדתי אפילו לא שכונות נפרדות אז מה הקשר? ודווקא הישובים הנפרדים הם יוצאי גוש אמונים ואמנה שלא תמיד הסתדרו עם המפד"ל.

 

ומה אתה אומרא.ביש

בגלל שסבלנו בחוץ לארץ מהמוסלמים והנוצרים, לא נורא שנסבול קצת מהחילונים כאן בארץ. וחוץ מזה ביחס לחילונים אנו מצווים בואהבת לרעך כמוך, ולכן זה המצב, ורק להתערבב איתם ובהם ולשתוק. זו טענה רצינית? זו לא דמגוגיה?

בכל מערכת סטרילית לא בלתי שיתפתח זיהום, והוא הדין בכשל חינוכי, האם בשביל זה נמות ולא נחיה?

ואם גוש אמונים התקוטטה עם המפד"ל, מה זה קשור לילדים רכים שהתכנים שהם נחשפים אליהם הם מצד אחד סדרות הרצח בטלביזיה, ומצד שני ולהבדיל אלפי הבדלות תכנים יהודיים. ואל תאשים את ההורים במחדליהם ובפשעיהם של הפוליטיקאים העלובים. ואל תחייב הורים לנעול את ילדיהם בתוך הבית ולשחרר את המנעולים רגע אחד לפני שהם נישאים כדת משה וישראל. 

אכן מצווה לאהוב כל אחד מישראל, כשיטת הבעל שם טוב, וכשיטת הרב קוק, ואנו נתמיד לאהוב אותם כשהם בבתיהם ואנו בבתינו. בדור שהולך ופוחת חסרה לנו דמותו של הרב קוק שיורה לפוליטיקאינו דעה עדכנית.

אז הכל שיחות בעלמא, ועל סדר היום שאלה שאתה מתחמק ממנה, מדוע נכניס לאתרי האינטרנט המבוקרים שלנו, כל מיני ציבעוניים ושנויים במחלוקת. חסר משוגעים אנחנו? 

מסכימהאנונימי (פותח)
הכל ענין של תן וקח, ואם לא טוב לי במערכת נתונה, והצד השני אומר כך זה חמודתי, ואם לא מתאים לך אז זבש"ך, ורק לא לשכוח לתת את חובתך למדינה, בלה בלה בלה. אז מה עושים?
טנגו עם הפריץא.ביש
מעולם לא נבדקה עניינית סוגית תן וקח, כמתחייב בין שני שותפים. איפה שאנחנו הולכים, ברחוב, או במילואים, יודעים להתגרות בנו מי כאן הבוס ומי כאן השכיר. הם ראשי שבט ואנחנו אינדיאנים. 
 
אף אחד לא רואה אותנו ממטר.    
קודם כל, לא נפגעתי אלא שועשעתייוקטנה
דבר שני, לא אמרתי שחיים ביישוב מעורב מתאימים לכולם. אם כל האנשים היו אותו הדבר, וכולם היו חושבים הדבר והיה מתאים להם אותו הדבר, אז היה מאוד משעמם בפורום, וגם בעולם. אני מבינה למה אתה חושש מחיים לצד חילונים. וואלה, יש לי קרובי משפחה שחושבים כמוך ואנחנו אוהבים אותם בכל זאת ;)
ובכל זאת, כמה תיקונים כדי שלא נפסיד משפחות שרוצות לגור אצלנו, במאחז היפהפה "אלמתן":
1. לגבי כיסוח הדשא (או דילמה דומה): חיי הקהילה ביישוב מוכרים כדתיים. זאת אומרת שאנחנו לא מכסחים דשא בשבת (אם היה לנו), ולא נוסעים בשבת בתחומי היישוב. בבית פנימה - אף אחד לא מחטט לשני.
2. בקשר לוופלים (או דילמה דומה): יש לבתי חברה שהוריה החליטו שבשבתות היא לא מבקרת אצלנו, אלא רק להיפך (ביתנו מבקרת אצלה). יש חברים אחרים (דתיים) שהוריהם מרשים להם לבקר אצלנו. בפסח ובימים אחרים המטבח כשר, כדי שיהיה יותר פשוט לילדים, למשפחה (הדתיים), וגם בשבילנו.
יוקטנה, אחותי אתא.ביש

בין אלפי ניקים שמסתובבים כאן, מוסכם שמאחורי אף אחד מהם אינו עומד הרב מרדכי אליהו, או הרב עובדיה יוסף, או הרב אלישיב. עפר אנחנו לרגליהם.

יוקטנה, אחותי את, על בסיס מכנה משותף של אי כיסוח דשא בשבת, ואי אכילת וופלים בפסח במופגן, ועוד כיוצאים באלו, אפשר גם אפשר לחיות ביחד, באהבה ואחוה ושלום ורעות. אף אחד לא יזמן אותך לחקירה בעניין שלוש תפילות ביום, או בעניין ברכת המזון. מוסכם שלרבנים: אליהו, יוסף, ואלישיב, כולם שליט"א, לא מתאים לגור במאחז אל מתן. 

ו"כנציגו" של חבר הכנסת ניצן הורביץ, ולאור פעילותו הציבורית והפוליטית מאז נבחר לכנסת, ולאור מעמדו המשפחתי, אשאל אותך: אם הוא יבקש להתקבל למאחז אל מתן, מה יוחלט במקרה הספציפי, ומה תהיה תגובתך.   

יוקטנה, אחותי את. 

אני די בטוחה שיש לי רק אחיות ;)יוקטנה
וברצינות - ניצן הורביץ וכל אחד אחר מוזמנים להיות שכני באלמתן. אנחנו קולטים כל אחד שרוצה ולהיקלט ומרגיש אצלנו בבית.
ניצן הורביץ כמשל בלבדא.ביש

אם לא תרשי לו לכסח בשבת את הדשא, שאין לכם, הוא יגרום לקטטה שתפרק לכם את המאחז, אני מניח שכך יהיה. אז סוף מעשה במחשבה תחילה ומלכתחילה אל תכניסי אותו.

שימי לב איך האיש הזה שמייצג ציבור לא קטן נלחם נגד תחבורה ציבורית נפרדת במאה שערים ובבני ברק, בסיטואציה שתחבורה נפרדת מבוקשת על ידי בני אותם מקומות, ועליו, ועל אורחות חייו אינה משפיעה כהוא זה.

ולעניין קשרי דם בינינו, רשמתי את החיוך שלך.    

הרי אתה לא חושב ברצינות שיוקטנה
אדם עם דעות כמו ניצן הורוביץ היה בוחר לגור אצלנו
אנחנו מאמינים ב"סינון טבעי". מי שרואה בתהליך הקליטה שלא מתאים לו, מסיבות שונות, ממילא לא ירצה לעבור אלינו.
עד היום זה עבד, וב-8 שנים שהמאחז קיים, היינו צריכים להגיד "לא" רק לשני מועמדים. כל האחרים שלא הגיעו, החליטו לא לעבור אלינו בסופו של דבר מסיבות שלהם. למשל - אוטו. משפחה שרוצה לגור אצלנו, כדאי שיהיה להם רכב אחד לפחות. אבל גם עניינים שברוח, אני מניחה.
מה הקשר, בפוליטיקה הכל אפשריא.ביש

אם ברוך מרזל רוצה לקיים מסע דגלים באום אל פחם, ורוצה להיות יושב ראש קלפי, שניהם בניגוד לרצון תושבי המקום, והמשטרה נערכת בכוחות מאסיביים כדי לחלץ אותו משם... 

אני דווקא חושב ברצינות רבה שניצן הורביץ ישכור דירה אצלכם, והמשטרה תאלץ להערך בכוחות מתוגברים. לא מצחיק.

ואל תמשכי אותי אל הצד הפוליטי שמריץ את ברוך מרזל אל שערי אום אל פחם.

כשנגיע לגשר נעבור אותו ;)יוקטנה
תגובה נהדרתא.ביש
אפשר לפרק את צה"ל, ולחסוך המון כסף לעם ישראל.
 
שאלה: וכאשר יתקפו אותנו מעבר לגבול?
 
תשובה: כשנגיע לגשר נעבור אותו.
אתה מגזים לגמרישירק
זה משהו אחר וזה משהו אחר.
יוקטנה צודקת, וקצת אהבת ישראל לא תזיק לך בן אדם.
יוקטנה אשה רצינית, והפעם ענתה כפוליטיקאיתא.ביש
היא לא מתמודדת עם הדילמה המהותית שחותכת אותנו לחתיכות, כלומר, האם היא עצמה, כפי שהיא מציגה את עצמה, היא חלק מאיתנו או רק נמצאת קרוב מאוד. אם היא נמצאת קרוב מאוד אפשר להשתמש ב"שרותיה הטובים" כדי להגדיל את טווח הראיה, ולהתחבר בקשר עין עם יותר רחוקים. נתוני 61 השנים האחרונות לא מבשרים לנו בשורות טובות, וזה מה שאני מנסה להוכיח.
 
ולמה קצת אהבת ישראל כאשר אנו זקוקים להרבה מנות ממנה, ואני חלק מעם ישראל ובתוך עמי אני יושב.  
שוב פעם אם יורשה לי...אוסנת
אני לא יודעת בהקשר למה כתבת את ההודעה הזאת, אבל אני קבלתי את המסר שאסור ליצור קשר עם חילונים, שמא הילדים ינזקו.
ובכן...
מניתוח סטטיסטי שכל אחד יכול לערוך, יתברר בוודאי שלטווח הארוך - מישובים סגורים יוצאים יותר ילדים דתל"שים מאשר בישובים/ערים מעורבות.
הסיבה היא, שכשילד חי בתוך עטיפת צמר גפן עבה, ולא נחשף לכלום - גם לא מתהווה אמונה מחוזקת ויציבה. החיים שלו טובים ונוחים, ואין דילמות. הוא לא נפגש עם דעות שונות וצריך להתעמת איתן... ואז כשיש, וכשהוא מגלה עולם "חופשי" יותר - הוא כבר גדול מדי בשביל לשאול, או שלא מקובל ותצא עליו סטיגמה. יש גם כאלה שמתרגזים על הבועה שסגרה אותם, ורק בגלל זה מתרחקים מדרך ההורים...
חיים בעיר מעורבת מתוך שליחות (ממש אהבתי את הכתבה שהיתה לפני כמה זמן ב"מעיני הישועה" על הגרעין ברמת אביב), מחזקים את הילד. מגיל צעיר הוא מבין שהוא שונה, שואל שאלות (כי זה נורמלי לחלוטין) - והמבוגרים מודעים לכך ומשקיעים בו רוחנית הרבה יותר מאשר בישוב. מכיון שהוא מקבל את התשובות שלו בגיל מאוד מאוד צעיר (כיתה ו' זה נורמלי), קל לו להתחבר לדרך ואפילו להתחיל להשפיע על חברים.
 
* "האמא הדתית נוזפת בשכנתה החילונית": מצב כזה כמעט ולא יקרה. א. הורים שומרים על ילדיהם הרבה יותר (ולא חייבים לחנוק). ב. שני הצדדים מתחשבים. ג. גם אם קרה מקרה - זה לא שייך להתעצבן על הצד השני, כי מה זה מועיל.
* חילול שבת - כן. אם יוקטנה כבר אמרה (לא הסתכלתי, סליחה) - זה תלוי בחינוך הילדים. אפשר להסביר שהם לא מ ב י נ י ם שאסור לחלל שבת. הילדים מקבלים את זה.
 
אפשר לגור ביחד! ועוד איך!
אוסנת (מעיר פיתוח בדרום).
 
 
(אנחנו מבינים, אבל קשה לנו )יוקטנה
מחקריםא.ביש
מי שאוכל געפילטע פיש ושטולנט בשבת, קרוב יותר למסורת היהודית מאשר מי שאוכל אוכל לא כשר. גם זו יכולה להיות תוצאה של מחקר שיכול שיערך על חשבון משלם המיסים הישראלי. לכן אין לנו אלא מה שעינינו רואות, ועינינו הרואות שאצל החרדים תופעת החילון נמצאת במימדים קטנים יותר. זה הסיפור האמיתי.
 
אז אנחנו זה אנחנו, והם זה הם, וכן הלאה.
 
מה שקורה אצלנו מול החילונים, קורה בחוץ לארץ מול הגויים. קודם מתנחלים בלבבות ואחר מתחתנים בנישואי תערובת. 
א.ביש...veredd
קודם כל, תעזוב את יוקטנה.
ב'- אתה רציני? בן-אדם, תפסיק לראות את העולם בשחור לבן, יש כ"כ הרבה גוונים של אפור!!!!
ישנן מאות משפחות חילוניות ערכיות שהייתי מחליפה בתור שכניי לכמה מהדתיים שגרים פה וחסרי ערכים, למרות שלא תמצא אצלהם וופל בפסח או בחודש שלפני!
תאמין לי שאני הבחורה הכי פרימיטיבית וקונסרבטיבית שיש, ולמרות זאת, הייתי שוקלת ברצינות לעבור לגור עם חילונים, כי לגור בבועה זה לא חוכמה. כמובן- יש חילונים ויש חילונים... אבל גם יש דתיים ויש דתיים.
אז אל תיתמם, ותיקח משקפיים חדשות...
.אוסנת
לא יודעת מה עיניך הרואות אצל החרדים, כי לדעתי אתה שבוי ב"הדשא של השכן ירוק יותר".
אתה יודע על מתקפת השבאבניקים? החרדים עכשיו בבעיה גדולה מאוד עם כמויות השבאבניקים שלהם.
טוב, אולי זה לא חילון לגמרי - אבל הלבוש לא מעיד.
אתה לא בת, אבל אילו היית - הייתי מציעה לך להתנסות ללכת בשכונת פריפריה חרדית (גב"ש, רוממה, נווה יעקב) בחצות הליל. לא תאמין, אבל זה יותר מפחיד מאשר ללכת ברחוב בתל אביב באותה שעה. שם לפחות, מתחשבים בדתיות שלך.
 
אני עדיין מחזיקה בדעה, שאם הדרך ברורה להורים - 99 אחוז שהילדים לא יתחתנו ב"נישואי תערובת". מסתבר שאתה נגד סטיסטיקה, אבל אי אפשר להסתמך על עיניים בלתי אובייקטיביות - ואתה מוזמן לספר לי כמה ילדים מגרעינים תורניים התחתנו "מעורב".
 
ואני מסכימה עם ורד בכל מאת האחוזים. הלכת צעד לכיוון הסטיקר החרדי (המרתיח): "צו שנות ה-2000, אל תסתכל בתוך, תסתכל בקנקן" (מנסים לשכנע בנות ללכת צנוע בעזרת סטיקרים משדרי אלימות. גיחי.)
וגם לך אסנתא.ביש
די עם הדשא הירוק של השכן.
 
מה שאת אומרת זה בעצם כך, אני מוותרת על הגדרה דתית ברורה וחד משמעית במסגרת קהילתית, לטובת חופש פלורליסטי, להיות כל איש שורר בביתו וברחוב, ולעשות כל מה שבא לו. 
 
אז יש דבר כזה, והוא נמצא בקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות בארצות הברית, וגם קצת בארצנו הקטנטונת. אם לקראתם את הולכת, אז לקראת מלכודת בשיח הפנימי את הולכת.   
 
סטיקרים, ושבאבניקים, ומשוגעים, וקיצונים יש בכל מקום, אז במטותא מכבודך אל תביאי אותם כמדגם מייצג של הציבור שהם באים ממנו. אם הבנתי נכון, את אומרת, אם המדגם הוא כך, אז אנחנו בוודאי מושא להערצה. 
 
ובאשר לשכונות הירושלמיות שהזכרת. אוטובוסים מבני ברק לירושלים היו נכנסים לגבעת שאול, וכך נוצרה תנועת אנשים עד השעות הקטנות של הלילה. מאז שנחסמה הכניסה המערבית לא תראי כלב מסתובב בגבעת שאול לאחר חצות. רוממה נמצאת ליד התחנה המרכזית, ונאלצת לסבול מהצדדים השליליים של התחנה. ואחרונה- נווה יעקב, היא סיפור סוציו אקונומי בפני עצמו, ולדעתי גם פצצה מתקתקת. 
?אוסנת
זאת הפרשנות שלך. אני בסה"כ אומרת, שאין כל רע (ויש אפילו המון טוב) בהקמת קהילות בערים רגילות ובישובים מעורבים ("גרעין" בלעז).
 
מה שאתה אומר, זה בעצם - מי שלא בדיוק בדיוק כמוני, לא מוזמן לקהילה שלי. שכן אז היא תהיה כמו הקהילות הרפורמיות בארה"ב, ואני אוותר על הגדרה דתית ברורה וחד משמעית וכו' וכו'.
הרי לכל אחד רב אחר, וכל אחד עם מנהגים אחרים, וכל אחד שם דגש על נקודות אחרות.
 
אני מביאה את הקבוצות שהזכרת כמודל המייצג תופעה שעוברת על הציבור החרדי. הלוואי שהם היו כה מעטים ושוליים כמו בכל מקום. אבל הם לא. להלן ציטוטים נבחרים:
"
 
 
בעיית הנוער הנושר מהישיבות החרדיות ושאר המסגרות הקיימות, זוכה לתשומת לב גוברת מצד רבנים ומחנכים במגזר החרדי, אך כמעט ואין מדברים על הנושא בפומבי בקרב היהדות החרדית."
 "בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית במספר המקרים מסוג זה" - מדובר על פרישה מלימוד תורה ללימודים באוניברסיטה.
"מתוך 120 בני-נוער חסרי בית שקיבלו ב-1997 סיוע מעיריית ירושלים, 50 היו חרדים" - שנזרקו מהבית.
 
בקיצור, הבנת את הפואנטה. זאת בעיה שהציבור החרדי שם עליה עכשיו דגש.
 
לעניין השכונות - לא רציתי לדבר על "מה קרה בדיוק בשכונה הנ"ל", אלא לייצג רעיון. אתה מתעקש להתחמק ממנו, לעצום עיניים ולומר שאצלנו יש הכי הרבה דתל"שים. מה שלא נכון. (אלא אם אתה קורא לבחור מבית חילוני, שזכה ללמוד 4 שנים בישיבה - דתל"ש. ואתה גם לא עוקב אחריו 10 שנים מאוחר יותר - איפה הוא, ובאיזה בית ספר הילדים שלו...).
מבט אחראנונימי (פותח)
מתפקרים יש בכל מקום, ולא משנה אם המתפקר הוא דתל"ש, או חרדלל"ש, או חרדל"ש.
 
שאלה שלא נידונה כאן, אם צריך להחזיק את המתפקרים חזק ולא לתת להם לצאת מהמסגרות של לפני שהתפקרו.    
לכסח חובשי כיפות סרוגות בחרדים, ולהיפך- לא אצלנוא.ביש
זה לא דיון בסטטיסטיקות ובמנין אבידות (של מתפקרים) בחוגים הדתיים השונים. כולה, על השפעתם של לא שומרי מצוות על שומרי מצוות. יש מי שאומרים שאנשים לא שומרי מצוות משפיעים במובן חיובי, משום ששומרי המצוות מחוסנים יותר.
 
אני לא חושב כך.
 
ונגיד שכן. אז למה לנו ערוצי אינטרנט נפרדים, אם אפשר לגלוש בכלליים, וגם להתחסן. ולמה לנו מערכות סינון אתרים, אם החשיפה לעולם הרחב מביאה לנו ערך מוסף שהוא.
מערכת סינון אתריםאנונימי (פותח)
מערכת "מורשת" של בזק בילאומי, מסננת אתרים בשש רמות סינון שונות. לגולשים דרך המערכת ממליצה המפעילה על רמת סינון 3.
 
הכל טוב ויפה אך מי שבוחר בה נחסם אוטומטית להרבה מן הקישורים שמובאים כאן בפורומים. אך לא אלמן ישראל ומישהו מצא דרך לקמבן ולסרוק או להעתיק חלק מאותם תכנים שליליים לכאורה, שלא ניתן להעלותם בדרך רגילה.
 
הם מובאים ונמצאים לנגד עינינו למורת רוחם של הרבה גולשים.
 
אם לזה התכוונת אז אני מסכימה, ואין צורך בדוגמאות. 
בסרט הזה היינוא.ביש
מורידים קובץ מאתר מלוכלך, ומעלים אותו על אתר מלוכלך אחר- פחות מפורסם. האתר הפחות מפורסם עדיין לא ידוע לאנשים שעוסקים בסינון אתרים.
 
זה אחד מהטריקים. 
ל-vereddא.ביש
אני לא אעזוב את יוקטנה, היא אחותי והיא אשה צדיקה. ואם לא נדיר לשמוע על חילוקי דעות בין אחים, אז לא בלתי אפשרי שלא אסכים איתה בסוגיית ניצן הורביץ. עם כל זאת, קראי בבקשה את השאלה ששאלתי את יוקטנה, ונסי לתת לי תשובה אחרת במקום "כשנגיע לגשר נעבור אותו". כלומר, משהו שיכול להתקבל כהגיוני יותר על אדם סביר וממוצע. 
 
לענין שחור ולבן, זו הבעיה! הציונות הדתית רוצה למקם עצמה במתח שבין החילונים- מצד אחד, והחרדים- בקצה השני. והיכן בדיוק ובאיזו נקודה, אף אחד לא טורח להשיב, ואף אחד לא רוצה להסתבך עם כאבי ראש.
 
עיני בראשי ואין לי צורך במשקפיים, ומנגד את מרכיבה משקפיים ממותגים שונים, ומכל זוג משקפיים את רואה גוונים אחרים.
 
לש"ס יש גרעין קשה של ארבעה מנדטים, ובכנסת היא מיוצגת באמצעות אחד עשר מנדטים. בהשוואה לגרעין הקשה של הציונות הדתית המונה לפי הערכות סטטיסטיות, כעשרים וחמישה מנדטים, ובכנסת מיוצגת באמצעות ששה מנדטים בלבד. זאת אומרת שאנחנו במשבר אמיתי, לענין הגדרה עצמית, ואין פוצה פה ומצפצף.
 
עצם העובדה שאת שוקלת מעבר מקום מגורים, די בה כדי להצביע על משבר פנימי-ערכי כאמור לעיל, ולו רק היה לך עם מי להתייעץ.
 
זהו שאנחנו כולנו די יתומים בענין זה.  
גויים דוברי עבריתאנונימי (פותח)
אני סבתא לשבט גדול. יש לי נינים. אנחנו לא רבנים, לא בני רבנים , לא אקדמאיים, פשוט "עמך". 
 המסקנה שלי, על פי התוצאות במשפחתי, בענף שלי, הוא שהבית הוא המחזיק את החבל (חזק או חלש, הכל לפי המשפחה)
אם יש כבוד בבית, כבוד לאישה כבוד לאיש, כבוד לילדים (לא התרפסות...ח"ו), הערכים והדוגמא האישית הם המובילים. הדור השני , ירצה מאוד לרצות את הוריו, כי כך האוירה בבית.
כאשר אני חושבת על רבנים מפורסמים שצאצא שלהם זנח את דרך הוריו, צר לי. באיזה שהוא מקום יש שגיאה בחינוך. יגידו לי שזה "נסיון" - קשה לי עם זה.
והאמינו לי שבשבעים שנותי, עברתי נסיונות מוכחים...
יש לי אחים שהיו "ליברליים" וזה מה שקיבלו. ייתכן והם גם מרוצים מהתוצאות. תודה לאל , לא אצלי....
כל הענפים (6) מוציאים משפחות כמו משפחת המוצא (אני ואישי) וכל משפחה עם הגוון המיוחד לה. בסך הכל כל כך טוב לנו אחד אצל השני , שנותר לנו רק להודות ולברך שהקב"ה סייע בידינו להוציא פרות טובים.
לכל דוברי העברית, יש לכבדם ולא להתיאש ולא להטיף. לא כדאי לקטול אותם. הם אחים שלנו ומקיימים חלק מהמצוות. כגון:ישוב ארץ ישראל ועוד הרבה דוגמאות אפשר לתת.
 
אשרייך!שירק
כל מילה בסלע
הזהרו בבני עניים כי מהם תצא תורהא.ביש
אשת חיל מי ימצא, וצודקת ימימה סלע שהבית הוא הקובע. וגם אם לא אמרה במפורש, כוונתה שליד כל בית יש פניה לרחוב, ויש חצר אחורית לא סטרילית.
 
ואף אחד לא חסין מפני כשלונות ואכזבות, וההיסטוריה מלאה בשמות של גדולי תורה ובעלי מוסר, אשר ממעיהם יצאו מהרסים ומחריבים. ימימה סלע מזכירה את אחיה "הליברליים", וזה מה שהם קיבלו, ויתכן שהם מרוצים מהתוצאות. היא עצמה ציפתה ליותר, והיא זכתה ליותר.
 
וללמד זכות על כל אחד מישראל זה דבר אחד, ולהתערבב איתו ולהשתדך איתו ולהכניס אותו אלינו הביתה, זה דבר אחר. אנחנו מכבדים אותם, ולא מתייאשים, ולא מטיפים להם, ולא קוטלים אותם. ומנגד, הם לא מכבדים אותנו, ולא שמים עלינו (עיין ערך גוש קטיף), והם מטיפים לנו להיות כמוהם, ושואפים לשחוק אותנו עד דק.
 
הם גויים דוברי עברית, ויהודים, או לא יהודים על פי הלכה.
גויים דוברי עבריתאבא שמואל
לצערי הביטוי הזה נכון. אבל לא לגבי יהודים! ולא משנה מהו המקור לביטוי.

מסכים עם א.ביש כי עלינו להזהר מאד בכל מצב בו עריכנו עלולים להפגע מדעותיו של מאן דהוא. עד כדי אפילו לוותר על תרומתו באם זו תבוא יד ביד עם פגיעה בבבת עינינו.

עדיין צעיר אני מכדי להמליץ על מגורים מחוץ לבועה. אבל בהחלט אני יכול להבין כי ישנן יתרונות מסוימים בצורת חיים כזו.

טרם השכלתי להבין את החשיבות של קהילות נפרדות לשומרי תורה בכיפה לבנה ושחורה.

בכל בית יש שירותים!

לפני שאנו מתנחלים בלבבות של אחינו ה"חילוניים"(הקדושים), ראוי שיהיה שלום בתוכינו כל אלה שמציגים עצמם שומרי תורה, ללא התיחסות לצבע הכיפה.

. למחשבה!
כנראה שככל שאדם קרוב יותר לאמת, כך הרחוקים מאותה אמת שונאים אותו.
ולכן הגויים שונאים את היהודים
"חילונים" את הדתיים
הדתיים את החרדים
החרדים את החסידים
החסידים את ....            
ומה יש לך לומר על מארי פיזםאנונימי (פותח)
גויה למהדרין. היא גויה והבת שלה הנרצחת גם גויה, ובגלל אותה רוצחת נאלחת יש מי שמצאו סיבה להכתים את כל הנשים במדינה. אז לא גויים דוברי עברית במובן של לא דתיים אלא גויים ממש. מה תגיד עכשו?
לא הבנתי את שאלתך?אבא שמואל
אם את מתייחסת למה שאני כתבתי, לא הבנתי למה התייחסת.

ואני לא מתמצא בפרטי המקרה של מארי פיזם, ולמה שבכלל יהיה מעניין אותי, אם היא גויה והבת שלה גויה מה הקשר אלינו?
אם אינך מתמצא בפרטי המקרה של מארי פיזםאנונימי (פותח)
אז כנראה שאתה חי באוהלה של תורה, ובאוירה של קדושה, וכל הכבוד לך. אבל אנחנו, פשוטי עם אנחנו, ומיום שהתפרסם דבר הרצח לא מפסיקים להאשים את כל הנשים באחריות. וכשאני מדברת על האשמות, כוונתי להאשמות כאן בערוץ 7.
 
אליך זה לא קשור, אבל יש מבין חבריך שקושרים אותה אלי. ואם נזכרתי באותה גויה אז בהקשר של גויה דוברת עברית.
אני מריח רעל?גיל רונן
ואני מריח בושם?א.ביש
אודה שלא ידעתי שמארי פיזם אינה יהודיה, אמנם השם שלה הוא נוצרי גזעי, אבל היום אי אפשר לדעת שום דבר.
 
השרשור נפתח בהקשר של גויים דוברי עברית, שלהלכה הם מזרע ישראל. היה מי שנפגע מהדברים, בגלל הדימיון למקרה הפרטי שלו, אך זאת למודעי שלא היתה שום כוונה לרמוז לכך.
 
מארי פיזם נודעה לציבור בגלל הרצח שהיא ביצעה לכאורה. משום מה הוסתר מעיני הציבור דבר היותה גויה, אולי כחלק מהמגמה השלטת בציבור החילוני לחסות תחת מטרית ישראליות, תוך טשטוש מוחלט של הערך- "יהודי".
 
על פני תבל יש יותר גויים מאשר נשים, וכאמור מארי פיזם היא גויה, ועל כן עלינו לשפוט אותה כגויה, ורק כגויה. שאלת הנשיות שלה אינה רלוונטית. הייתי בודק את יהדותן של הרוצחות האחרות שנודעו לציבור במהלך אותם ימים, לפי שעה אני מטיל ספק רב ביהדותן.
 
יש מי שמנסה לנכס לעצמו ולפורום שבניהולו, את הטיפול הציבורי בעניינה של הרוצחת הזו, ולי משום מה נדמה שהגולשים כאן יגיעו ליותר הסכמות מאשר בפורום אחר. כאן לא רוצחים זה את זה.
 
 
פחדן עלוב.גיל רונן
הרי בהודעת הפתיחה גם הזכרת "מנהלי פורומים לא דתיים, שמטרת בואם לכאן היא להטמיע ערכים אפיקורסיים, ומנוגדים לחינוך היהודי בבת עינינו."
 
זו הרמה שהגענו אליה? מלכלכים על הילדים שלי בפורום השכן?
אין צורך לייבא לכאן סגנון של אחריםא.ביש
העבר שלך אינו רלוונטי, ראשית משום שכתב המינוי שלי על המוסר היהודי לא חודש, ושנית- משום שבהגדרה החדשה שלך אתה אדם דתי, לפחות בעיני עצמך.
 
יש כאן מנהלי פורומים שלא הלכו בעקבותיך, ונשארו לא דתיים. עם זאת, הם רואים עצמם בשר מבשרי, ואני רואה עצמי בשר מבשרם. יכול להיות שבימים הקרובים נעשה על זה שרשור. יש לי כבר שם: "המשפחה היהודית מול פני עצמה ומול המראה". 
 
אני מאשר שגירשת אותי מהפורום שלך, וככל שתלוי בי נשמח לארח אותך כאן על חשבון הוצאות מנהל הפורום שלנו. הכותרת הראשית שתפסה השרשור הזה, אומרת משהו שאתה עוד לא מבין, אבל תבין בשלב מאוחר יותר- כלשהו.
לא ראיתי שמישהו פה מסכים איתך.גיל רונן
אין לי מושג על איזה מנהלי פורומים אתה מדבר אבל אני מציע לך ללמוד להיות גבר ולומר ביקורת בפנים, במקום לטפטף רעל ולהסתתר מאחורי שם בדוי. מי אתה שתסתתר מאחורי זהות בדויה ותרמוז פה שאתה יותר טוב מאנשים אחרים? גם אם לא התכוונת אלי, הנה לך תוצאה של דיבור מלוכלך מהסוג הזה -- אתה פוגע גם במי שלא התכוונת לפגוע בו. לו אני אלעדי הייתי מטיס אותך גם מהפורום הזה וודאי שלא הייתי מבליט את ההשמצות האנונימיות שלך.
 
אני שוב מציע לך להיות גבר ולהגיד איך קוראים לך.
יוקטנה מנהלת פורום בשיעור קומה לפחות כמו שלךא.ביש
החלפנו כאן הודעות ואתה מוזמן לקרוא אותן. שפתה שפת בני אדם, והיא לא משתמשת במטבעות לשון שגורות בפיך, ולמרות חילוקי דעות איתה היא אחותי.
 
אתה לא אחי!!! 
 
ראיתי דווקא אצלך, שמישהי הציעה לך לפתוח קומונה תחת שמות אמיתיים. תתחיל אצלך ואולי ההנהלה תחייב שמות אמיתיים בכל מערכת הפורומים. ונניח שאזדהה כאן בשם אמיתי, מה תעשה איתו? לא ברור.
 
בוא נפסיק להטיס זה את זה, אם קולי היה נשמע הייתי ממליץ להטיס אותך- כמשקל נגד, אבל בוא נעזוב את זה, אף אחד לא יטיס את השני.
 
לגופו של עניין, כאן זה פורום פתוח ודמוקרטי וכל אחד רשאי להביע את דעתו המושכלת, חרף היותה מנוגדת לדעתו של הבוס. אם היית מפנים את זה בפורום שלך, היית שומר מצרות נפשך. שנינו חיים באותה מדינה ומחובתנו המוסרית לכבד זה את זה. נקודה. לא רוצה שתיכנס לבית שלי, ואני לא רוצה להכנס לבית שלך.
 
אם זכור לך הסיפור של הרס"ר מהבסיס בדרום, הוא אזרח ישראלי, ואתה אזרח ישראלי, ואני אזרח ישראלי. אני מכבד את שניכם ולא נכנס לבית של שניכם, ולך אני ממליץ בחום להכנס לבית שלו.
 
    
עוד לא אמרת על מי אתה מדבר, מר מלעיזני.גיל רונן
איזה מנהל פורום מקלקל את החינוך כאן בערוץ 7? אתה אומר שזה לא אני -- אז מי כן? איך אתה בדיוק מכבד אנשים כשאתה טוען שהם לא מספיק יהודים והם "צבעוניים" ולא צריך לתת להם לנהל פורום, ואפילו אין לך אומץ לומר על מי אתה מדבר?
~חברים אהובים~אלעד
מה שהתחיל כדיון ענייני שמייצג השקפות עולם שונות נגמר בצורה אישית ומכוערת למדי, בהחלט לא לרוח האתר בכלל והפורום הזה בפרט.
 
אתכם הסליחה אבל ברגע זה השרשור ננעל, לפחות עד יעבור זעם
את חטאי אני מזכיראבא שמואל
אני לא חי באהלה של תורה, על אף שודאי ראוי שכך יחיה יהודי.

גם איני יכול לדבר בשם אף אחד אחר מלבדי.

לא מכיר לא אותך ולא אותה כך שאיני יכול לקשור ביניכן, וכמו שאמר כאן א.ביש בחוכמה:"שאלת הנשיות שלה אינה רלוונטית".
אתה לא מבין, אבא שמואל.גיל רונן
יש פה רשת קורי עכביש שלמה של א.ביש והחברה שלו "גם אחת" שנזרקו שניהם מהפורום שבניהולי. הם מטפטפים טיפות קטנות של רעל, טיפה אחרי טיפה. מנסים לרמוז רמיזות לגבי ולגבי הילדים שלי. והכל בצורה כזאת שהם יוכלו אח"כ להיתמם ולהגיד "מה פתאום? אנחנו אמרנו?"
 
איחחחחחחחחחחחסה.
לא מכיר לא אותך ולא אותםאבא שמואל
מקובלני שלשון הרע אסור לקבל, ולא משנה מי מספר.

אנכי הקטן משתדל להיות נקי מנגיעות (אוביקטיבי) כאשר אני דן בכל נושא אשר יהיה, בלי קשר למי אמר מה ומתי. ובטח שלא מערב עניינים אישיים עם דיונים עניניים.

גם אם יראה כי אני לכאורה תופס צד מסוים, הריני מגלה דעתי כי לא הובנתי נכון.

לדעתי, ניתן בכל פורום שלא יהיה לנהל דיון נקי וענייני. אם לדעתי היית שואל, הייתי ממליץ שלא לערוך שום תגובה, ולסמוך על רמת_המשכל (אנטלגנציה) של המשתתפים שיבחינו מה לדעתם נכון ומה לא.

לשון הרע אסורא.בישאחרונה
דיון נקי וענייני מחייב שמנהל פורום לא יקלל את גולשיו. מתייצב כאן לעימות מנהל פורום שזכה לכינוי "גיבור (וירטואלי) גדול", ולהסתבך פעם אחר פעם. כולם ברחו ומי שלא ברח- גורש.
 
הוא לעולם לא ילמד. 
תראי הודעה אחת שבה האשימו את כל הנשיםגיל רונן
באחריות לרצח רוז.
מלחמה!! איך אתם שורדים נכון את התקופה הזו?חיוך2019

אצלנו זה 3 ילדים: 7,5 ושנה וחצי.

קומה שלישית, מקלט בכניסה. אין ממד.


האמת שבהתחלה המקלט היה דוחה, אבל ב"ה טיפלנו בזה. הבאנו מנקה רצינית, קניתי דשה סינטטי לרצפה (כי הרצפה מבטון חשוף) ועם הזמן שדרגנו שם ועכשיו זה מקום סך הכל נחמד.


אני מרגישה כבר מותשת, מוצפת


אשמח לשמוע מה נותן לכם כח בתקופה הזו?

איך ליצור נפרדות וזמן גם לעבודה ופנאי אישי בצוך כל התובענות של המצב...


ואיך לעלות תמורל...

האמת שמאתגרנקדימון
והידיעה שזו מלחמה קיומית של אין ברירה עוזרת אבל גם לנימוק הזה יש מיצוי.

האם שקלת ליטול קלמנרבין או מרגיעים טבעיים אחרים? לפעמים צריך גם את זה עד שיסתדר

לא ניסתי..חיוך2019

מאמינה בחוסן מנטלי

אז מנסה לשאןב רעיונות🙂

אני לא חושב שזה סותרנקדימון

אפשר לשתות קמומיל להרגעה, ולשתות מיץ תפוזים טרי כדי לקבל ויטמין c נקי, אז למה אי אפשר לקחת רגיעון טבעי בכדור?
 

זה לא במקום עצות מנטליות, זה עצה נוספת. אל תבואי שלילית לזה, לא מדובר במשהו כימי או ממכר.

אני יותר חושבת שזה עוד סבב ומי יודע עוד כמה יהיוחיוך2019
וזו מחשבה מחלישה
לזה אין פיתרון מוצלח כל כךנקדימון

חוץ מההבנה שהעולם מורכב. לפחות אנחנו נמצאים בארץ ישראל, ריבונים על עצמנו, ויכולים להגן מבלי להיות תלויים בחסד המזויף של העמים.
 

ובעז"ה גם זה נראה שבכל מקרה נצא מהמלחמה (אולי סבב) הזה מחוזקים ייתר עם מעמד אחר, בריתות אחרות, ותודעה אחרת.


 

רק ראיה לטווח הארוך יכולה להועיל כאן.

יפה, מחזקחיוך2019
בעינייoo

זה יותר כמו מלחמה אחת מתמשכת עם הפסקות

זה כנראה ימשיך

אולי עוד הרבה זמן


זה לא מחליש אותי

מה שהיה לפני רצף המלחמות הללו

היתה אשליה

שמחיר הניפוץ שלה יכל להיות גבוה בהרבה

כל מה שיקרה

הרבה יותר טוב ממה שהיה פה קודם


הטיפים שלי


להתעלם מהחדשות

לצמצם התייחסות למלחמה למינימום

להתעסק בדברים שיש עליהם שליטה

כאלה שנותנים תחושות טובות


לחיים יש להציע הרבה יותר מאזעקות טילים וחדשות

זה כנראה ימשיך, איך אתה רואה את זה?חיוך2019
מלחמה שתמשך עוד כמה שנים?

זה מעבר ללהתעלם מחדשות, זה זה שאי אפשר לתכנן שום דבר, לבסס קרירה, הילדים קופצים וצריך להעסיק אותם והכל מיטלטל

אי אפשר לדעת כמה זמןoo

לילדים אולי למצוא פתרון ביניים שיכול להחזיק תקופה


קריירה כדאי שלא תהיה תלויה רק בזמני שגרה

ולעשות איזושהי חלוקה זוגית בקשר לילדים


אפשר לתכנן דברים

במגבלות מסוימות

רוב הדברים אפשריים

אם באמת רוצים אותם

האמת?עוד מעט פסח

לומדת תנ''ך.

התחלתי בלימוד הנ''ל היומי, וזה פשוט מרחיב את הדרך להסתכל על המציאות. זה נותן ראייה רחבה של מה שקורה כאן והמון המון תקווה. כשקשה לי אני עושה בינג' ומרגישה אח''כ שאני חוזרת לנשום.

זה נותן לי אמונה וחוסן מנטלי בכמויות.

ממליצה מאוד.


רעיון יפהחיוך2019
מה את לומדת?
הנ''ך היומיעוד מעט פסח

אלה פרקי תנ''ך מבוארים על ידי הרב פרנקו מישיבת הגולן.

אפשר למצוא בכל אפליקציה שאת שומעת בה פודקאסטים או מוזיקה.


דוגמא לפרק ששמעתי במוצ''ש האחרון (רק כדי להתבשם. ממליצה בעקרון לשמוע על הסדר)-

'תהילים מזמור פג


ואם שמעת, חשוב לזכור שאלו שיעורים בני חמש-שש שנים, שהוקלטו לפני ה-7.10.

הרלוונטיות שלהם רק מראה כמה אנחנו תחת השגחה אלוקית.

יש משהו כתוב או רק מוקלט?חיוך2019
אני חושבת שזה מוקלטמתיכון ועד מעון

גם אני שומעת, מאוד אוהבת.

אני נמצאת בקבוצה ששולחים בה מידי יום 2 פרקי נ"ך ע"מ לסיים לשבועות

לא מכירה כתובעוד מעט פסח
יש קבוצה מלווה עם חומרים שאנשים שלומדים מעלים, אבל אני לא שם ולא יודעת מה יש ומה אין שם.
יעזור לך לדעת שהילדים חוזרים למסגרות ביום ראשון?רוני 1234
זה לא וודאי. ותלוי בכל מיני דבריםיעל מהדרום

לק"י


אם זה מעודד אותה, היא יכולה לחשוב על זה...

אבל לדעת שזה לא סופי.

לא כולם חוזרים כנראה5+אחרונה
גם אם יחזירו, לא בכל המוסדות קיים מרחב מוגן ולא בכל מקום יחזירו. צריך להערך לזה. 
היה לי דוחה אצל חמי וחמותי בחגחיוך2019

מאז ומתמיד היה לי קשה שם.. בשנים האחרונות ההגעות שלנו ללינה הצטמצמו לפסח וסוכות. בדכ היינו ישנים בקומה למעלה ושם יש שני חדרים.

מורכב לי שם מאד, אח אחד עם אספרגר נמצא בדכ אצל ההורים בחגים.

הבית מבולגן, מוזנח ולא הגייני. שירותים מלוכלכים, מטבח מזונח וכו...


בשנה וחצח האחרונות, אחות של בעלי באה לגור שם עם החבר שלה והבת שלהם בת שנתיים והם השתלטו על הקומה למעלה.


נשאר לנו רק חדר אחד בקומה למטה, שהוא גם הממד, חדר קטן ביותר שיש בן מקום למיטת יחיד ושני מזרונים על הרצפה. בזה עם תכננו שנהיה משפחה של שני הורים ו3 ילדים🤬 בעוד בקומה למעלה יש שני חדרי שינה ובאחד מהם  אף אחד לא ישן.


למיותר לציין שהיה זוועה, הילדים קפצו על המזרונים, קפצו מהמיטה למזרונים שברצפה, רבו כי היו צריכים לישון שניים על מזרן אחד. התינוק בכה רוב הלילה ולא מצא את עצמו.

באמצע הלילה אזעקה ונכנסו לממד הזה עוד 6 אנשים פלוס כלב.


סבל


חמותי התפלאה למה לא נשארנו גם שבת אחרי החג פחחחח


אני כועסת. אם כבר הזמנתם אי אפשר לאפשר להיות בחדר הפנוי למעלה? אשכרה הגיסה השתלטה שם אז אי אפשר..


הבית היה סירחון. לא יכלתי לעמוד בזה, רוב החג יצאתי להסתובב בחוץ.

ומרפי כשיצאתי למטלה עם התינוק אחרי דקה שתיים היתה התרעה ואזעקה, ולרוץ לממד 3 קומות למעלה עם תינוק בן שנה וחצי ביידיים.


למחרת החג כשהתעוררתי בבית גילתי דימום והריון שחשבתי שהתחיל נגמר.


רע לי.


איך אפשר להזמין אנשים ולא לאפשר להם תנאים מימנליים של שהות?


איך אפשר להשאיר חדר ריק ולדחוס את כולם לחדר אחד. אני עצבנית. אבל יותר מזה מוצפת ולא מצליחה לחזור לרוגע והשלווה שלי.


למה בכלל הלכתי לשם.. הלכתי כי חשןב לי שלילדים יהיה סבא וסבתא בליל הסדר, אבל החויה היתה זוועה  והגוך שלי עדיין מזועזע מזה.


אפשר לדבר עם חמותך על זה?חושבת בקופסא

לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?

בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?

אז תצמצמו גם את הפעם בשנההעני ממעש
דפא 2 תפתחו מולם הכול
באמת לא פשוטנהג ותיק

ומורכב


אי אפשר להסביר להם?

למה לא היה אפשר להיות בחדר הפנוי למעלה?

כביכול זה נהיה הבית של האחות שהתנחלה אצל ההוריםחיוך2019
ולחלוטין לא ידעתםנהג ותיק

לפני שהגעתם שזה יהיה המצב?

וגם אם זה הבית של האחות, אי אפשר שאח שלה ואשתו או האחיינית יהיו שם?

באמת מוזר להזמין כשלפחות לזוג אין מיטה לכל אחד משני בני הזוג

מסכימה שזה פחות מתאיםחיוך2019
אני חשבתי שנהיה גם בחדר שלמעלה ובו יש 3 מיטות. העניין שהכל רגיש בין האחות לחבר שלה, כשבאנו בסוכות הוא לא היה ואך אחד לא העז לשאול איפה הוא.   הוא כנראה שכר דירה לבד. אחות של בעלי והחבר לא נשואים כי כביכול היא דתלשית שלא מאמינה ברבנות וההורים שלי בעלי הולכים על קצות האצבעות ולא מעיזים לשאול שום דבר, העיקר שעכשיו הם שוב ביחד, כי יש להם ילדה בת שנתיים, אז לא נעים להם לשאול אם אפשר להשתמש בחדר.. וכביכול יש שם את החפצים שלהם. וגם לבעלי לא נעים לשאול אם אפשר להיות שם בחדר. משהו הזוי בעיני
באמת מצב מורכב מאודנהג ותיק

הקשר עם האחות לא חזק גם בלי קשר לחגים?

אין מצב לנסות להתקרב בשגרה כדי שאם תתארחו שוב (אם בכלל תרצי עם כזאת מציאות) תוכלו להשתמש בחדר הפנוי למעלה?

לך אין בכלל קשר עם גיסתך?

והכי חשוב, בעלך מבין אותך בכל הסיפור הזה?

בעלי מבין אותי מאדחיוך2019
יש לי קשר עם הגיסה ודווקא קשר טוב, אבל יש סוג של הסכמה בשתיקה במשפחה הזו ויש דברים שלא מדברים אליהם. נגיד להורים שלו זה סופר מפריע שהיא והחבר לא נשואים אבל הם לא יגידו על זה מילה. אז כל הקטע עם החדר היה מסוג הדברים שלא מדברים עליהם..
ברוך הנהג ותיק

מאוד חשוב שהוא איתך


אם הקשר עם גיסתך טוב, אין אפשרות לפני אירוח שם לבקש ממנה שאתם או הילדים יהיו בחדר השני?

על הדברים האישיים שלה כמו שאמרת לא צריך להיכנס


חבל שתגיעו לשם ותצאו בכזאת הרגשה לא טובה 

זה כאילו גולש למקום האישיחיוך2019
כי הקומה הפכה להיות הבית שלהם וההורים הדוסים כביכול לא משלמים עם זה שהם ביחד בלי נישואים אז כביכול אם יש שני חדרים למעלה הם לא יודעים.. אבל אם נתפוס תחדר זה כביכול בעייתי. למרות שברור שהם ישנים באותו חדר
מורכבנהג ותיק

מאוד מורכב

וכנראה מצב רגיש ביותר

אגב, להזמין את ההורים אליכם רלוונטי? 

חמי אוהב את הבית כנסת שלו בחגיםחיוך2019
הם לא יעזבו את שאר הילדים שבבית, אז כרגע נראה לי פחות
ולהזמיןנהג ותיק
יחד עם שאר הילדים לא רלוונטי? 
לא..חיוך2019
האח עם האספרגר לא מתחבר לבית שלנו. ואין מקום לכולם יש לנו רק חדר אחד לארח
אני מביןנהג ותיק
באמת בכלל לא פשוט
אז מציע להיות רגישים ממשהסטורי
מכיר כמה משפחות כאלו. ההורים ממש הולכים על ביצים, כדי מצד אחד לא לתת לגיטימציה רשמית לאיסורים שנעשים אצלהם ומצד שני לא לקרוע את החבל עם הבן/הבת שהתרחקו מהדרך.

אז אישית, בלי קשר לכלל ההתנהלות, הייתי חושב שמי שמסוגלת להיות אמא, אמורה להחזיק באופן קבוע דירה לעצמה ולא להיות תקועה אצל ההורים, אבל כנראה שגם זה חלק מהמורכבות.


למעשה מציע להתמקד במה נכון לכם, גם אם זה להשאר בבית (אולי להזמין אותם אליכם?), אבל בשום אופן לא להכנס למורכבות בין גיסתך להורים.

כבר כתבתי פעם בשרשור אחרפשוט אני..

מבחינתי, אירוח צריך לכלול תנאים מינימליים כגון מיטה.

אם אין מיטה, אין אירוח שכולל לינה. נקודה.


''אמא, אנחנו נשמח מאוד להתארח אצלכם, אבל בגלל שאין לכם מיטות עבורנו, נגיע ביום שבו אפשר גם לחזור הביתה לישון אחרי האירוח''. ככה פשוט.

בלי דרמות, בלי להפוך את זה ליותר ממה שזה.


אין מיטות, לא מגיעים.

צודק, באופן אישי קשה לי עם ליל הסדר בלי סבאחיוך2019
אבא שלי בחו"ל כבר שנים ולא ידעתי איך בדיוק יהיה אצלם. חשבתי שיהיה מקום. אבל לפעם  הבאה לגמרי צודק
נשמעעוד מעט פסח

שחלק מהקושי הוא גם שציפו מכם 'להתכלב' בלי שאמרו לכם.

ויש אנשים שבאמת זורם להם לישון מיליון אנשים בחדר קטן (שכנים שלי ישנים קבוע 7 נפשות בממ''ד עם תנאים כמו שתיארת). אבל יש אנשים שאצלם ילד בלי מיטה משלו- לא ישן דקה.

והילדים שלי הם מהסוג האחרון- אז אני מבינה אותך מאוד.


ואשתף שפעם חמי וחמותי הוציאו אותנו לנופש, אבל כדי לחסוך הם החליטו בשבילנו שהילדים ישנו שניים במיטה. שזה סבבה בעיני אנשים מסוימים, אבל אצלנו לא. ממש ממש לא. וגילינו את זה רק כשהגענו לנקודת האירוח.

אני הייתי חצופה מספיק כדי לשלוח שני ילדים לישון בחדר של סבא וסבתא.

ומאז זה לא חזר על עצמו.

קלעת בולחיוך2019
אני לא הבנתי שאני נכנסת לסיטואציה הזו, אפילו ניסנו לברר מראש וכאן היתה האכזבה וגם ההתשה מהסיטואציה
מציע להתיידד עם הרעיון של ליל סדר בביתהסטורי
(בתגובה אחרת כתבתי לגבי הזהירות מול המשפחה)

ספציפית לגבי 'ליל סדר עם סבא', יש לזה משמעות וחשיבות של המשך העברת מסורת הדורות, אבל יש גם אפשרות אחרת.


רבים שנאלצו בקורונה או במלחמה או בנסיבות אחרות לעשות בעצמם - גילו גילוי חדש. ליל סדר שלכם, בקצב שמתאים לכם כשבעלך ואת ממוקדים בילדים שלכם - זה משהו מיוחד ומרומם מאוד. אפשר גם להזמין חברים לעשות יחד. אם יש לכם כח הכי חשוב (וגם הכי מחנך את ילדכם) להזמין את הזקוקים לכך בשכנותכם - אדם גלמוד, משפחה של עולים שאין להם קרובים בארץ וכד'. אבל קודם כל המיקוד בכם.


זה לא אומר שמעכשיו כך זה יהיה לנצח, יתכן שבעוד כמה שנים יסתדרו דברים ותוכלו לעשות בפורמט זה או אחר סדר עם סבא וסבתא, אבל כרגע זה כנראה יוצא מאוד עמוס - אז כדאי לחשוב על האפשרות.

בעניין ליל הסדר בביתחיוך2019

עשינו את זה לא מעט שנים,

כי גם בשנים שהיינו צריכים להיות בצד שלי לפעמים לא יכלנו בגלל מורכבויות משפחתיות.


אבא שלי עזב לחו"ל לפני 5 שנים וכן יש כאב כזה ותחושת חוסר, זה בעיקר פוגש אותי סביב ליל הסדר

כואבהסטורי

ועדיין מציע למצוא איך להפוך את הלימון ללימונדה.


אנחנו עשינו לבד סדר, זוג עם תינוק, בגלל אילוץ מאוד מורכב וזאת היתה חוויה מכוננת.

אח"כ חלק מהשנים כן נסענו, אבל כשהתאים שמחנו לעשות לבד.

וואי, כואב לקרוא את התיאורשלג דאשתקד

ומצד שני, ממש מרגיש לי שאני מכיר את הסיפור הזה... די דומה לבית שאני מכיר. או בקיצור, יש מצב שאנחנו קרובי משפחה


בכל מקרה, התיאורים נשמעים לא טוב, אבל גם צריך להבין שאלו ההורים של בעלך, ואיזשהו מחיר תצטרכי לשלם על הכבוד שלך לבעלך ולרצון שלו לשמר קשר עם הוריו.

לשמחתי, אני שומע כאן הרבה תחושת הזנחה, אבל לא משהו בלתי הגיוני או לא אפשרי לחלוטין.


מציע שתקיימי שיחה עם בעלך ותחשבו על מה כן ומה לא, ואיך בכל זאת הולכים זה לקראת זה. כי בסופו של דבר דם זה לא מיץ עגבניות ואנחנו צריכים לתת מקום להיבטים סוציולוגים של בני זוגינו.

מציע לך להגיע עם אמפתיה וכבוד לצרכים שלו. קחי בחשבון שהמחיר יכול להיות הוצאה של בטן מלאה שלו על הורייך (אחרי הכל, הגמל לא רואה את דבשתו). וגם להכיר ולקבל את המושג "כניעה".

זה מה יש...

מעניין אם יש קרבת משפחה...חיוך2019

למרות שלא נראה לי.

ביננו אנחנו פתוחים ומדברים על הכל.

על האתגרים בשמפחתי ובמשפחתו.

וגם הוא מבואס מהמצב.

קשה לו שאמא שלו לא יוצאת...

לא מבין מה האחות נתקעה שם שנה פלוס...

וגם מתגעגע, בקיצור, מורכב

תראישלג דאשתקד

הסיפור-מסגרת שתיארת, מתאים אחד לאחד לבית שאני מכיר (ולמגינת הלב, הבית שגדלתי בו. רק שמסיבות שונות אני כמעט לא מתארח בו..). וכן, הכתיבה שלך מתאימה לגיסה שהתארחה בחג. כולנו יודעים שמאוד קשה לה.

מה שכן, זה כנראה לא אתם, גם כי אין הרבה סיכוי שהיא תכתוב כאן, וגם כי כשכנסת לפרטים זה שונה מאוד מהבית שאני מכיר (האספרגר הוא לא אח אלא קרוב ברמה אחרת, והאחות התקועה היא לא דתלשית וזה סיפור של הרבה יותר משנה שנתיים. ועוד כמה פרטים).

 

מצד שני, דווקא אני מדמיין את אותה גיסה מתייעצת אתי. ובכנות אני בעיקר שואל את עצמי למה מתוך כמה וכמה ילדים שקשה להם, רק היא "עושה כל כך הרבה בעיות"? למה דווקא היא לא מתפשרת? ובפרט באמת שהם באים מעט מאוד (לא רק לאירוח, גם לארוחה קצרה וכדו' הם בקושי באים, וגם כשבאים - זה בלעדיה).

וזה מדגיש לי אולי את מה שצריך לשים לב ולהיות מודעים לו. בשביל לשמר קשר עם משפחה, זה עניין רציני ודורש איזה מחיר משמעותי. אם זה חשוב לכם (כמובן בהנחה שזה באמת חשוב), אז נאלצים לשלם את המחיר. אפשר להפחית את הכמות, אפשר למצוא מקסימום פתרונות לבעיות ספציפיות (נניח אם יש בעיה עם הממד, אז אולי יש לבעלך חבר ילדות או שכן שהוא בקשר טוב איתו, ושינסה לסדר לינה אצלו). אבל אם הקשר הזה חשוב, צריך להבין שיש לו מחיר.

זה לא קל, אבל יכול להיות שגם בילך מתקשה אצל הורייך ושותק, ולא כדאי לעורר דובים. ובכלל יש סיכוי שזה גם קשור לרגישויות ייחודיות שלך.
 

בהצלחה יקרה ♡

לצערינו הרב, יש הרבה משפחות כאלוהסטורי
כלומר - אני לא מכיר את כל הפרטים אחד לאחד, אבל מאז שאני מודע, כי במשפחה המורחבת שלי יש דתל"ש, שכל אירוע/אירוח וכו', הפך למלחיץ מה אומרים/מה לא אומרים/מתי מצפים לכבד ומתי שותקים וכו' - אני שם לב להרבה סיפורים כאלו.
אני חושבנקדימון

שהכיוון של השיח ביניכם פה הולך למקום רע.

אתה די בטוח שאתם משפחה ויש לך בטן מלאה עליה (או על הגיסה האמיתית), מה שמבטיח מתכון נוראי לפורום.

 

הכי טוב שתדלג על הסיפור הזה, או שתנסה להתאמץ להבין את הצד שלה. זו הזדמנות פז שלך לשמוע ולהיכנס לנעליים של מישהי שאתה חושב ש"רק היא עושה בעיות". אולי תגלה כמה דברים גם על עצמך במהלך הקריאה.
 

ואכמ"ל.

מה?!?שלג דאשתקד
לרגע לא כתבתי שהיא לא צודקת, כתבתי שלצערינו אין המון מה לעשות עם העובדה שהיא צודקת וכדאי לחשוב איך מתמודדים ולא איך נמנעים.

ואני אומר את זה דווקא בגלל שאני מבין את הסיטואציה, וגם אני כנשוי טרי, הייתי ממש שמח להיות קצת פחות דבוק למשפחה של אשתי, אבל בס"ד הבנתי מהר שאין טעם להיפרד ועדיף למסגר ולהתמודד.

היישבורת,לב

ממש מבינה את התסכול על הסיטואציה. זה באמת יכול להרגיש שלא מתחשבים בכם.

זה שלא היה מקום נורמלי לישון, וחוסר הגיינה זה נורא מגעיל ומבאס אין ספק וברור שצריך להסיק מסקנות כלשהן להבא.


יחד עם זה, מציעה גם לחשוב על מה שההורים עוברים עם האחות וכמה זה התגברות והתמודדות יום יומית ואולי עוגמת נפש עבורם, ויש בן עם אספרגר שאולי צריך יחס מיוחד, והם בטוח רצו שתבואו ואתם גם חשובים להם מאוד.

יש מצב שהם נמצאים בסיטואציה מאוד קשה של לנסות לרצות את כולם ובעצם לא יכולים לתת פתרון טוב לכולם בו זמנית. וכמו כל הורים מבוגרים הם פשוט רצו את הילדים שלהם איתם בחג. רצו נחת וזה רצון כל כך מובן.


אני לא אומרת שאת לא צודקת, ההרגשה שלך מובנית ומצודקת.

את לא צריכה לסבול ואולי לא תוכלו להתארח שם בתקופה הקרובה,

אבל אולי כדאי לנסות לראות גם את הצד של ההורים ולהבין את הקשיים שלהם בהתמודדות עם כולם.

אולי זה יתן פרופורציות וחמלה למצב שלהם, גם אם זה לא עושה את המצב שלך יותר קל.

אולי תמצאו דרך לשפר בעתיד את השינה שם ואולי לא. אולי תמצאו דרך אחרת לקשר.

זה לא חייב להיות פתרון מידי אבל כל צעד קטן לחמלה יכול לעזור.


שולחת חיבוק


תגובה יפהביישן נ
את ממש צודקתחיוך2019

זה בדיוק הסיפור.

וזה נורמלי.

זהההרבה צרכים שונים בו זמנית וזוג הורים שרוצה לתת לכולם.

אבל בגלל שזיהתי שזה יותר מידי צרכים, גילאים, סטטוסים וכו שמתנגשים, העדפתי ללכת אחרי החג ולא להשאר גם לשבת כי הרגשתי שזה כבר יהיה יותר מידי.


קצת מבאס שלאחות אין עצמאות ולא נראה שיש אופק להתנחלות שלהם שם.

להורים זה ממש קשה אבל לא ברור לי למה הם נתקעים שם.


בעבר גיסתי היתה עובדת ומאז הלידה שזה שנתיים היא רוצה לגדל את הילדה בבית אז עובדת רק שעה ביום וההכנסה בהתאם והבן זוג לא יודעת היה שם קצת און אנד אוף אז לא ברור..


הפתרון הקל שלהם זה להיוצ אצל ההורים, הסבתא עוזרת המון עם הילדה, חוסכים הוצאות, אבל בעיניי זה קטסטרופה.


גם כמובן דוחק אותנו הצידה לסבא ולסבתא לא נשאר גרם של כח וסבלנות לילדים שלנו. אבל מעבר לזה הסבתא אישה חולה וכולם בבית עליה זה עומס. 

וואוונהג ותיק

כמה מורכבות

כמה זה דורש לנווט בין חלקי המשפחה בעיקר שזה חשוב לכם וזה מביא גם מחירים לא פשוטים כמו שכתבת.

@שבורת,לב כתבה מאוד יפה כאן

כואב הלב לשמועשבורת,לב

את כנראה לא תוכלי לפתור את המצב עם הגיסה,

זה שלהם.

אל תקחי עליך דברים שמיותרים לך.

אבל את מקסימה שלמרות הכל היית שם בחג ומקסימה החשיבות של חג עם ההורים בעיניך.

זה לא מובן מאליו.


צריך לקוות שעם הזמן אולי יהיו שינויים.

יש עוד שנה עד ליל הסדר הבא ובינתיים יכול להיות שדברים יזוזו וישתנו לטובה.


צריך זמן וסבלנות.

❤️

תודהחיוך2019
את מקסימה ואני מאוד מזדהה עם המאמץ שלך לעשותאורין

ליל סדר עם הסבא והסבתא. מעריכה אותך ממש.   זו כן חוויה שזוכרים הילדים.    מבינה שהיה לך קשה ומעריכה גם את הסבתא שמתמודדת בכל כך הרבה חזיתות : הבת הלא נשואה עם הרגישות הדתלשית - קורה במשפחות דתיות ובאמת הולכים על ביצים כדי לא לנתק ולהתנתק, הבן עם האספרגר וגם הרצון לארח אתכם - משפחה שלמה כשאין להם תנאים מתאימים. חושבת שאולי כדאי מראש לחשוב איך לעזור לסבתא, אולי להביא מיטה מתקפלת, אולי משהו בניקיונות לפני, להביא מצעים שלכם (אני מביאה קבוע כדי לא להוסיף כביסות למארחים) וכד'. חושבת שכיוון חשיבה כזה, שהסבתא מתאמצת ולא ככ מצליח לה כי קשה לעמוד בצרכים של כולם ורצון לעזור לה וליצור חוויה משופרת לכולכם כחזית מאוחדת, יכול לעזור גם לתחושות שלך.

אפשר להשקיע ולמצוא דירה קרובה. אפשר בתשלום ויש הרבאיציק אברג'ל
רעיוןחיוך2019אחרונה
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י

שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

הי את! איזו משתמשת וותיקהמשה
לבדוק עם בודק שבביםנפשי תערוג
אין לנויהודיה מא"י
ביום חמישי צפוי להגיע פקח מטעם הוטרינר של המועצה, ויוכל לבדוק זאת, אם נמצא את הבעלים קודם, עדיף.
יש קבוצה של מתנדבים שיכולים לסרוקנפשי תערוג

הסורקים - מחזירים את הכלבים הביתה | Facebook


עד יום חמישי זה הרבה זמן

גם הבעלים יחפש את הכלב

וגם הכלב "יתגעגע" 

לא יודעת, אבל החסד שלך נוגע לליבידיאט ספרייט
הלוואי שתעדכני אותנו שהבעלים נמצאו ושלכולם שלום.
לשאול בחוות באיזור אולי5+אחרונה
לבעלי החוות יש קבוצות ווצאפ
הילדים אצל חמי וחמותיאדם פרו+

כל החג מה עושים??

זה הזמן לתחביבים, לתחזוקת הבית, לקניות, לביקוריםזמירות
אם יש לך בית עם גינה - האביב הוא זמן מצויין לחידוש הפרחים העונתיים בגינה
זה בעיה בחול המועדרקאני
מטייליםרקאני

אוכלים אוכל טעים

פוגשים חברים

לומדים

מדברים איתם בטלפון 

 

בהצלחה! נשמע לא פשוט בכלל...

משחקים עם aiמשה
אחייניות שליתמיד בבטחה

מבקשות מג'מני דברים מופרכים לדפי צביעה, ואז מדפיסות וצובעות

כן!משה
חדי קרן אוכלים מצות בסוכה.
חתול עם תחפושת של נסיכה שרודף אחרי פיהתמיד בבטחהאחרונה
קהילה דתית מגןבשת בצפוןיונית321
מישהן מכיר קהילה דתית מגובשת מאד ברדיןס חצי שעה-ארבעים דקות חיפה? שכל הדתיים באותו איזןר כזה ויש אווירה צעירה כזאת אנחנן זןג צעיר עם תינוק.. עדיף בעיר ולא בחיפה עצמה
האם חייבים להגיד את כל ההגדה? (מוזכרים ילדים)חרות

מה החובה להגיד?

תמיד אני מוצאת את עצמי מתזזת בין הילדים לאורחים ובין לבין מנסה להשלים את כל הטקסט של ההגדה.

אני תוהה מה חובה להגיד ומה רשות... אשמח למקור אם יש לכן.. 

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גבריםהסטורי

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

 

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

 

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')


 

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

חייבים להגיד "פסח מצה ומרור"אריק מהדרום
בתאבון
גם כשהשאר אומרים ואת שומעת זה תופסחוזרת
אומרים פסח ומצה ומרור
רבן גמליאל אומר פסח מצה ומרור חובהחתול זמני

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מניח שאת מדברת על מגיד והללנפשי תערוג

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות


לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.


או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣


פסח שמח 

פירוט של מה שחייבים:גבר יהודי

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:


נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

ומי שמוכרח לקצר יותרגבר יהודי
יכול למצוא הנחיות בפסקי ההלכה של הרבנות הצבאית
ממה שזכור לי מהמשנה ברורהשלג דאשתקד

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

זה מה שכתבתי:הסטורי

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.


העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

מסכים איתך בכל דבריךשלג דאשתקדאחרונה

ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:

גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל

פסח+עומס+אופיhodayab

אז ככה:

פסח: צריך להסביר למישהו למה פסח מלחיץ?? למה חשוב לשמור על סדר ונקיון לקראת פסח?? למה יש מליון דברים על הראש?? נראה לי שמובן.

עומס: אנחנו לא נשואים טריים, יש עוד כמה קטנים ב"ה וכולם בבית. אז עומס יש בלי עין הרע.

אופי: בעלי אדם מבולגן, ואני מתערבבת לחלוטין מבלאגן בעיניים. זה ממש מכבה אותי. והוא מנסה לסדר, רק שמבחינתי זה עוד יותר גרוע כי אני רק חושבת שמסודר ומסתבר שהוא משאיר לי כלים מלוכלכים בייבוש, או שם את הדברים במקום הלא נכון (ולא קשור!!!), או שהוא פשוט לא מסדר כי "גם ככה את לא מרוצה" ואז הכל נופל עליי. 

 

אז בימים כתיקונם אני מחליקה. אבל עכשיו גם קשה לי, וגם הגדולה שלנו (שדומה לו מאד) מסתבר גם ירשה ממנו את האופי ומתחילה לסדר בכאילו בדיוק אותו דבר! ופה אני בפאניקה מוחלטת. אני כועסת עליה שהיא לא מסדרת ושמה דברים לא במקום ומוציאה דרך זה עצבים בעצם על אבא שלה. וזה ממש מתסכל.

בנוסף, אני מרגישה שאני היחידה שרודפת אחרי סדר בבית ואני לא מהמבריקות, אני מדברת על מינימום. לראות מרצפת ריקה. כולם מבלגנים ואני מנסה לאסוף את עצמי ואת כל הבלאגן בבית ולסדר...

עצות מישהו? 

 

חיבוק יקרהנגמרו לי השמות

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

 

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

 

קוצר רוח ועבודה קשה

 

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

יש לך בית גדול והרבה מקום?שוקולד לבן

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

לפני פסח תמיד הכי מבולגןרוני 1234

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.


לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

נשמע גםמשה

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

 

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

 

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

קראתישבורת,לבאחרונה

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏


מעשים קטנים של אהבהצופה אנונימי

שלום לכם

קצת חדש פה (בעיקר קורא מהצד)

רציתי לשאול ולשאוב השראה

אילו מעשים קטנים (או גדולים) אתם עושים לאשתכם (או לאשכן) להראות אהבה?

פרחים, פתק קטן, איזה שוקולד…

בתודה מראש לכל העונים

מקווה שיעזור וייתן השראהזמירות

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

דעה לא פופולרית אולי(מנק' מבט נשית)*אשתו של בעלי*
מיותר שהבעל יקום בלילה יחד עם אשתו,אם הוא עובד למחרת והאישה בחופשת לידה (ובעיניי גם אם היא עובדת...)

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך


מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

זה תלוירקאני

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

 

לא קם יחד איתהנפשי תערוג

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

לא רלוונטי בהנקה מלאהרקאני
מש"א☝️☝️☝️*אשתו של בעלי*
גם בהנקה מלאה זה מאוווווד יכול לעזוררחללי

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

אבלרקאני

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

בעיניי מיותר*אשתו של בעלי*

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

תדעי שיש נשים שזה עוזר להן מאודרחללי

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

אני חושבת שיש תפיסה כללית, ופרטים טכניים.לאחדשה

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

תגובה נפלאהנגמרו לי השמות
זה לפירקאני

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

 

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

 

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

 

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

 

חושבניחתול זמניאחרונה

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?

אולי יעניין אותך