כאב, באופן כללי הוא דבר טוב.
בתרבות המערב הפכנו אותו לדבר רע ולכן לוקחים אקמול על כל דבר כי "למה בכלל לסבול"?
הכאב הוא טוב, כי הוא מאותת לנו שמשהו צריך תשומת לב - אם לא יכאב לנו כשמשהו צריך עזרה בגוף או בנפש,
זה יהיה נורא ואיום.
כאב של לידה הוא שונה לגמרי -
כאב של לידה הוא כאב טוב! הוא כאב של ....טוב, של לידה...!
הצירים האלה הם באים לומר לך, עוד רגע, עוד מאמץ!
זה לא סתם לסבול, זה לעזור לך ולתינוק לעבור את השלב הזה בצורה הטובה ביותר.
מה שכן, לי היתה דולה שהזכירה את זה,
אמרה לי עם כל ציר "ברוך הבא ציר", אימנה אותי לנשום ולנשוף בקצב נכון.
ממליצה לך מאוד להתאמן כבר מעכשיו על שאיפות ונשיפות.
עוד המלצה להתמודדות שעזרה לי מאוד מאוד וכנראה גם מאוד זירזה את הלידה - יוגה יוגה יוגה!
התחלתי רק לקראת סוף ההריון ועדיין - זה עשה בי ניסים ונפלאות מבחינת הכאבים של סוף הריון וגם בצירים.
המקלחת עזרה לי רק לזמן קצר כי הלידה התקדמה במהירות שיא שלא קלטתי למה הכאב כבר לא עובר במקלחת
(רק בעלי קלט שהלידה מתקדמת והתעקש לקרוא לדולה)
ושוב- נשימות ונשיפות (אחת הנשיפות שעזרו וגם עוזרות במאמץ פיזי- זה לנשוף בפה סגור כאילו את אומרת ח' דגושה של ספרדים, ממש לשמוע את הח' במן רעש מוזר כזה)
בשלב הכי כואב פשוט השתוללתי בקפיצות ונפנופי ידיים על הכדור פיזיו וזה אשכרה עזר לי להעיף את הכאב דרך הידיים.
המלצה חמה חמה - יוגה. עדיף יוגה נשית ששמה דגש על היכולות והצריכם של הגוף הנשי.
בהצלחה רבה!