לפעמים אתה סתם
מדבר על לבנות,
לפעמים בחושך,
בונים עולמות.
כשחשוך ויש אור זה ממש מעצים.
כשמואר וחשוך זה כואב בפנים.
כשהית לבד חשבת על יחד,
ואז שם לפתע איך חשת בדד..
לפעמים רק הלחץ גורם לבלבול,
כך קרה שסלדת מטעם הגבול.
אתה נכנע לכאב,
מרחם על הלב,
אתה קסם מושלם,
וחשוך
ונפגם.

שאל אותי פעם מלאך,
איך זה להיות בן אנוש..
אז ניסיתי להסביר לו,
בהכי כובד ראש.
שתכלס..
זה..
פשוט להיות-
בנאדם.
כשהוא ביקש שאדגים,
לחשתי לו.
לא מלאך,
אתה לא תבין.
יש לך רגל אחת,
אתה..איך אומרים?
מלאך מוחלט.
ואני,
בן אדם,
כל חיי רק נופל וקם.