מזל טוב,

אני רוצה להזדהות ולומר שאת לא לבד. נשים רבות חשו כך. האם זה ינחם אם אומר לך שכך היה לי בלידתי הראשונה לפני 12 שנים- ומאז הנקתי יותר מ-10 שנים ברציפות ועזרתי לעשרות נשים להניק? אולי גם את תהיי מדריכה ביום מן הימים- אני מקוה   שלשם החסד ולא לתמורה כספית.

נכון שבעיות בהנקה מרכבות פעמים רבות ממספר גורמים. מנסיון עשיר אני יכולה לומר שהצלחתי לעזור גם לנשים שלתינוק יש פרנולום קשור "לשון קשורה" ויש מחלוקת היום בכלל אם לטפל- ותלוי ברמת החומרה. אין ספק שקל יותר כשהלשון מחוברת אחורה יותר. קצת קשה לעזור בשלט רחוק אבל הנה מספר עצות:. אשה בנויה להניק ללא מדריכות ללא שאיבות וללא פטמות מלאכותיות.כנ"ל התינוק נולד לינוק. כיום בגלל שלרבות מאיתנו אין דוגמא אישית וכן הפכו את הנושא ל"מסחרה" למטרות רווח- לא זזים ללא מדריכה. את זה אני אומרת לך מתוך המערכת. אנסה להתייחס למספר מהבעיות:  1- פטמות כואבות: בתחילת ההנקה עשוי להיות כאב מסוייים בפטמות, עמום, בדומה למכה יבשה, וזה תקין. בעיקר בלידה ראשונה. זה כמו נגינה בגיטרה- זה כואב בהתחלה באצבעות שאינן מיומנות. כאב חריף עשוי לנבוע מפטריה, דלקת בשד, גודש ועוד. הכי שכיח- תנוחה לא נכונה. ללא ספק אמרו לך כבר שיש צורך להכניס כמה שיותר מהפטמה לפה - מה שלא תמיד מדגישים שיש צורך בתמיכה מספקת. לא משנה מה התנוחה (ישיבה, שכיבה וכו') יש צורך בתמיכה מספקת של כריות וכו'. לפעמים מתחילים אתת ההנקה טוב אבל בהמשך הידיים מתעייפות ומושכות למטה- דבר הגורר למשיכת הפטמה. אם את יושבת- דאגי להביא את התינוק בדיוק לגובה השד ולהרפות את הידיים. גם זרימת החלב טובה יותר כאשר יש רפיון. בעיקר אם כואב יש מצב שאת "עושה שרירים". אם את שוכבת שימי כרית מאחורי הגב שתתמוך לגמרי על השכיבה הצידית. אם יש צורך שימי כרית נוספת תחת היד התחתונה.יש נשים שגם ללא סדק נראה מריחת לנולין טהור מקילה להן על הכאבים ("לנסינו"אם עדיין לא נתנו לך).

2. נדיר נדיר נדיר שאין מספיק חלב- וגם אם בשלב כלשהו הוא התמעט עקב הנקה לא מצלחת ניתן לתקן את המצב ע"י ריבוי הנקה (כמו בקפיצת גדילה). סימילאק- קיבה של תינוק- אולי לא תאמיני- הינה בגודל זית.לכן ההנקה מתאימה במיוחד משום שהחלב מגיע בטיפות וזרזיפים. במספר טיפות חלב אם יש כמות תזונתית שיש בבקבוק שלם. בקבוק מנפח את קיבתו פי 10. חלב אם נמדד באיכות ולא כמות. אמרה אחת ממדריכותינו הותיקות- לא לחינם ברא לנו הקב"ה שד אטום ולא עם פסים וסימון של CC.רצים מהר מדי לשאיבה- שפוצעת הרבה יותר מהנקה.ומיאשת- כי בשאיבה בקושי יוצא חלב. לכן אני ממליצה לנסות את הדרך הטבעית- גם את וגם התינוקת צריכות פסק זמן ממבול העצות (גם שלי). לפי מה שאת כותבת ראית מספר מדריכות והן לא הצליחו לעלות על בעיה ספציפית אצלכן. נסי להניק בהרפיה- במקום נעים וחמים- אפילו מוסיקה טובה ורגועה. נסי להפשיט את התינוקת מלבד חיתול ולהחזיקה ב"קנגרו" על בטנך החשופה מכוסה בשמיכה. ועצה אחרונה - בחינם- מה אכפת לך- שרב הנשים אינן נשמעות לה- אבל אלה שכן חשות הקלה עצומה בכאבים, בגודש ובפטריות. שווה לך לנסות- אז הנה היא: תורידי את החזיה ואת הפדים להנקה. תלכי משוחרר כשאת בבית. אם את חייבת משהו כשאת יוצאת אז עדיף גופיה או חזיית ספורט.כשאת חייבת פדים אז רק ג'ונסון כי הם היחידים שאין בהם חומר סינטטי באמצע. אני אסביר לך את הרציונאל: חזיה- לוחצת על צינוריות החלב ומעודדת גודש עקב כך (הפוך ממה שחושבים) ופדים בגלל לחות החלב והזעה וכן הסוכרים בחלב- בעיקר בקיץ- מעודדים פטריות. זה על קצה המזלג.ומותר לבכות- להוציא הכל החוצה- לנשום עמוק (נסי לחייך)- ולהתחיל מחדש. יש לך ידיים מליאות כל טוב וזה שווה את הכל. אפילו ההורמונים. המון מזל טוב ומקווה שעזרתי במשהו (וסליחה על האורך)

הזדהות ושליחת תמיכה.ואיחולים שיעבור מהר ובקלות.

אחרי שניסית הרבה התאמצת בכית כאבת והתייאשת, יש שלב שבשביל שתהיה לתינוקת שלך אמא שמחה ובריאה תעברי אחר כבוד לתחליפים כי לפעמים, עם הכל ובגלל הכל העניין לא מסתדר..

מנסיון עם הילד הבא זה יהיה יותר קל, בע"ה.[לא שהכל ייפתר, אבל נסיון יהיה]

ובנוסף ישר אחרי הלידה תלכי לעשות חיתוך, או תוודאי אם צריך או לא.

בהצלחה!!!

גם לילדים שלי יש לשון קשורה/קצרה, מה שאצל הראשון גרם לי לפצעים נוראיים וכמובן כאבים מטורפים בהתאם. אנחנו בצענו ניתוק בגיל חודש וקצת, ועוד אחד כעבור שבועיים. אבל עד שנרפאו לי הפצעים(כולל שימוש במשחות אנטיביוטיות) והפסיקו הכאבים לקח עוד בערך חודש וחצי. וכמו שאת אומרת - בכיתי בכל הנקה, ואחרי הניתוק עוד יותר כי הייתי מתוסכלת שזה לא עזר מיד. למודי נסיון מר מאוד, אז בילד השני בצענו ניתוק בגיל כמה ימים (וכמובן עוד אחד כעבור שבועיים) ובכל זאת לקח עוד קצת זמן עד שעברו הכאבים, אבל כבר ידעתי וסמכתי על עצמי (ועל ריבונו של עולם) שיהיה בסדר בסוף.

אם הניתוק מבוצע בגיל מבוגר (יחסית כמובן, כלומר כמה שבועות לעומת כמה ימים) אז לתינוק יש כבר את דפוס היניקה הקלוקל שלו, והוא צריך להתרגל להשתמש נכון בלשון. אז יש כל מיני סוגי תרגילים ללשון וללסת כדי לעזור לו (יועצות אמורות להכיר, אני שמעתי על תרגילים שונים מיועצות שונות, אבל אני לא יודעת להסביר את זה בכתב)

כל הנקה, ובמצב כזה כל הנקה ראויה להערצה ממש, תקדם אתכם בלמידה המשותפת.

לדעתי, כדאי להיות בקשר עם יועצת או מדריכת הנקה, (יש קופות חולים שיש להם את השירות הזה ואז זה לא יקר), מה שכן טוב למצוא מישהי שמרגישים איתה בנוח וסומכים עליה. לי עזר להיות בקשר עם מישהי שגם מלאת אמפטיה (והיא אכן היתה) וגם יש לה ידע מקצועי.

המון הצלחה ורגעי אושר ונחת.

וגם לי היה ברור שאני לא מתכוונת לוותר על ההנקה, ואני מוכנה לעשות המון, ולהאבק בכל קושי וכאב, בשביל להעניק מה שרק אני יכולה להעניק לילדים שלי,  ואכן הנקתי עד אחרי גיל שנה.

אז רק תדעי שאפשר,

לא ידעתי שיש עוד נשים שסבלו כמוני מלשון קשורה. בחוג המצומצם שלי כולן אמרו לי "חודש, חודש וחצי זה עובר".. ואני כבר חודשיים וחצי אחרי וזה עוד יותר מתסכל!!

תודה למיילדת על התשובה המפורטת, ניסיתי כמעט הכל מה שאמרת אבל בהחלט עודדת אותי חבל על הזמן, אני עוד מעט הולכת הבייתה לנסות שוב בעז"ה. תחזיקי לי אצבעות. מה שאמרת לגבי להוריד בגדים, אז היועצת הנקה שלי אמרה לי משהו על "סקין טו סקין" וניסיתי פעם אחת והפלא ופלא לא כאב, אבל הנקות הבאות כאבו כרגיל.

אז אתן אומרות להמשיך לנסות להניק למרות הכאב? יהיה יותר טוב עוד מעט? הלוואי הלוואי.

אני עושה לה תרגילי אצבע כאשר אני מאכילה אותה בקבוק ע"י צינורית, אני קצת מרגישה שזה כבר אבוד בגלל הדפוס הקלוקל שלה לינוק. שווה להמשיך לנסות?

תודה תודה תודה - ממש מעודד אותי לשמוע שעוד נשים עברו את זה. אני ממש מתוסכלת.

רק תפילות

ויוקטנה צודקת מאד. תנוחות שונות עשויות לעזור.

תסניפי את התינוקת- זה הריח הכי מדהים ומנחם בעולם- ועוזר ל"ירידת" החלב.

תרגישי טוב

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

ושהצלחתן לענות

ושהצלחתי לראות🤣

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

2. מנסה להרבות אהבה ולהרגיש שהיא קרובה אלי. הרי אם אחותי תזכה עכשיו במיליון דולר בטוטו, לא אשמח בשבילה? כי שמחתה זו שמחתי ואין מה לקנא. אז גם אם יש משהו לחברה ומקנאים, להתחבר יותר ולאהוב יותר, ומתוך כך שמחתה זו שמחתי!

נותנת לעצמי להרגיש הכל, מגיעה עד לתהומות העצב. גם אם זה כולל לחשוב מחשבות רעות על מי שאני מקנאת בו.

ואחרי זמן מה הדברים נרגעים ואני מצליחה לראות את המצב טוב יותר ולהרגיש יותר טוב.

קוראת דברי אמונה. מה ששלי שלי

ומתפללת להצלחתו

פשוט להגיד אני ממש רוצה ש... ולהכיר בזה שיש משהו שאת מאוד רוצה וכואב לך שאין לך אותו. זה לא קשור לזה שלאחרים כן יש, ואם יש משהו שאני רוצה אני מפרגנת אותו גם לאחרים, שיהיה להם, למה לא🤷🏻‍♀️ זה לא לוקח ממני. זה רק מציף לי את הכאב וזה בסדר.

ואם זה רלוונטי לנושא שאני מקנאה בו- להזכיר לעצמי שבחרתי בבחירות מסוימות ולמה בחרתי בהם, גם אם הם מבאסות אותי.

למה אני רוצה מה שיש לו/ לה?

זה בר השגה? אם כן, יוצאת לדרך

אם לא, אז אמונה. מה ששלי שלי ומה שלא אז לא.

זה דורש כנות פנימית. האם מדובר בחסמים שלי או באמת המציאות היא כזו שאין באפשרותי לשנותה או שבחרתי דרך מסוימת שיש לה מחירים כאלה ואחרים

רואה בקנאה רגש מצוין להעלאת המודעות

מה חסר/ כואב לי

ולמצוא דרך לענות על הצורך/ לטפל בכאב

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר