שיתוף והמלצות מכל מי שעברה לידה..​​​​​​​.!Hadarmea

תכלס כולם למדברים עד הלידה, אבל איזה דברים האישה חווה אחרי הלידה? כאבים\ מה צריך לשים לב\ מה חשוב להיזהר\ איך מרגישים\ מתי מקבלים מחזור, מה קורה עם התינוק בהתחלה...

כל פיסת מידע והמלצה תתקבל בברכה מנסיונכן,

תודה!!

פתחת נושא...לעניין0
לא חושבת שאפשר לתאר מה זה "אחרי לידה"
קודם כל, כי זה מצב אחר לגמרי מכל מה שאי פעם עברת. זה מטלטל את הכל, את הגוף שעובר חוויה קשה מאוד, את הנפש שצריכה לשאת סערת הורמונים עוצמתית (וזה לא דומה לוסת), הסתגלות לטוטאליות שתינוק דורש, חוסר שינה קיצוני, ועוד ועוד הפתעות.

מה כן אפשר לומר?
# הכל נורמלי. כל הקושי המטורף שתרגישי. את נורמלית, את בסדר גמור שאת בוכה כל הזמן, שאת עייפה, שאת לא עושה כלום בבית בתקופה הראשונה, שלוקח לך זמן להתחבר לתינוק, שהזוגיות מתערערת, שיש לך בייבי בלוז (דכדוך ועצבות בשבועות הראשונים), שאת מתחרטת לפעמים... הכל בסדר.
# לדעת שהכל עובר. לידה היא טלטלה חזקה לחיים, לעצמך, לבעלך ולזוגיות. כל לידה מחדש מטלטלת גם את שאר הילדים. אבל מה? זה עובר!!! מסתגלים וחוזרים לחיים שלווים.
# ההסתגלות היא בשלבים, לאט לאט את חוזרת לעצמך. זה תהליך שכל אישה תגדיר בפרק זמן שבין 3 חודשים לשנתיים ואפילו יותר... לנוח לנוח לנוח, לאפשר לעצמך, לא להבהל, להנות מהחזרה ההדרגתית לעצמך, לכוחות, לתחביבים, לתפקוד.
# להכין את בעלך לכל מה שכתבתי למעלה. שלא יצפה לארוחות שבוע אחרי לידה, וגם לא אחרי חודשיים. שלא יצפה לתשומת הלב שלך כרגיל. זה יקח זמן. שיתכונן לעזור לך, וכמה שיותר. במטבח, בכביסה, בנדנוד התינוק...
# יש נשים שמרגישות טוב מיד אחרי הלידה. ומתייחסות אל עצמן כאילו לא קרה פה משהו רציני. חוזרות לתפקד מדי מהר, מעמיסות על עצמן עוד אתגרים. עלול לקרות פה אחד מהשניים - או קריסה פיזית, או קריסה נפשית.
אם את מרגישה טוב מדי, תקשיבי טוב טוב לעצמך ותאטי את הקצב שלך יותר ממה שאת מרגישה. יש סוג של "היי" ורצון לחזור לשגרה כמה שיותר מהר. אבל אז הנפילה חזקה יותר...
חוויתי את זה, ושמעתי מהרבה נשים.
בלידה האחרונה האטתי את עצמי בכוח, וזה הפך את ההחלמה וההסתגלות למהירה ויעילה הרבה הרבה יותר!!
# להעזר באמא, בחברות, בפורום... לשתף לפרוק ולהתייעץ.
# לפנות לרופא משפחה אם את מרגישה דכאון מתמשך. שוב. בייבי בלוז - תקופת דכדוך, זה נורמלי וטבעי. יש ירידה חדה בהורמונים, ביחד עם תשישות פיזית ועייפות.
אבל אם עוזרים לך לישון ולהחלים, ועדיין במשך שבועיים ויותר את מרגישה עצב, חוסר הנאה, חוסר מוטיבציה, ורגשות קשים דומים, כדאי לפנות לרופא להתייעץ.
# לחשוב מעכשיו על אמצעי מניעה אם את מעוניינת. שלא תצטרכי להתעסק בזה אחרי כן ולהיות מופתעת מתופעות לוואי פתאומיות (שהאינטרנט מלא וגדוש במידע...)

ויש עוד ועוד מה לומר.
אבל הכי חשוב -
את הולכת לקראת החוויה הכי משמעותית וחזקה של חייך. הדבר הכי גדול ומיוחד ומדהים ומרגש וכן, גם קשה - שתעשי.
כל כך מדהים שאנחנו רוצות מזה שוב, למרות כל הקשיים...
ואמנם אני מכינה אותך לכך שיהיה קשה, כדי שלא תופתעי, אבל ממליצה לא לקרוא הרבה חוויות של אחרות. כי כל חוויה היא אישית, לא בטוח שיהיה לך את הקושי של מישהי אחרת וחבל להכנס לפרטי פרטים של קשיים אפשריים ולהעמיס על עצמך עוד חששות.
כשתגיעי לגשר, תעברי אותו, ותוכלי לו!
(מעבר לזה שיש נשים שלידותיהן קלות והחלמתן מהירה וקלה... אולי את כזאת?)

בהצלחה!!!
תודה על התגובה מאוד חשוב לי לשמוע "ולהתכונן מראש קצת"! אניHadarmea

מדברת גם על דברים כמו איך השיגרה עם התינוק? איך ניגשים להנקה? איך יודעים שהוא צריך לינוק? איך יודעים בכללי מה הוא רוצה? איך נכנסים לזה? קצת מלחיץ אותי והייתי שמחה יותר לשמוע כדי שלפחות אדע קצת מראש וזה לא יהיה מפתיע 100% חח..

כל כמה זמן נגיד מקלחים את התינוק,

כשמניקים תמיד עושים מאותו צד ואם רוצה עוד אז מהצד השני? או כל פעם צד אחר?  האם יש מקרים שמרוקנים צד אחד?

ועוד כל מיני כאלה

תינוק שהוא רעב יש לו צליל וקולות מיוחדים לבקש אוכלאם ל2

כשהוא עייף או משהו מציק לו יש לו סוג בכי אחר.

את כאמא, עם האינטואיציות שלך תלמדי לזהות ולהבדיל ולחוש את ילד/תך נכון.

 

מקלחת לתינוק זה כל ערב.

ולשים לב לנקות בין האצבעות בידים וברגליים ומאחורי האוזניים.

וכו'

 

לגבי הנקה: יש כאלו שכל ארוחה מניקות מצד אחד ואם תהיי כזו, ויש לך שעון, תחליפי או כל פעם לצד 

שממנו הוא אכל.

אפשר גם להרגיש איזה צד יותר מלא..

 

בהצלחה.

כל השאלות שלך אצל כל אישה זה אחרתבתי 123
מציעה לך לקחת יועצת הנקה לפני הלידה זה מאוד יעזור
כל אשה וכל תינוק זה אחרת...לעניין0
אם בכל זאת את רוצה להתרשם, חפשי חברה או קרובת משפחה שילדה בחודש האחרון, תציעי לה להגיע יום אחד לעזור לה.

גם בבית חולים תקבלי הדרכה בסיסית ותתחילי את ההכרות עם התינוק.

כמו שלפני החתונה לא היה לך מושג מה זה אומר להיות נשואה, ככה גם לפני לידה ראשונה...

שגרה עם תינוק זה התעסקות 24/7 בצרכיו השונים במשך חודש-חודשיים-שלוש או יותר... להאכיל, להרדים, כאב בטן, להחליף טיטול, לקלח. משאיר מעט מאוד זמן פנוי. ומעט שינה. אינטנסיבי.
יש תינוקות יותר רגועים ויש פחות, יש הנקה שיותר מסתדרת ויש שפחות, יש יולדות שמחלימות מהר ויש פחות, ולכן צריך לדעת באופן כללי שזו תקופה אינטנסיבית של הרבה אתגרים, ואחר כך זה עובר.
לגבי הנקהבעצמי
אם הנקה מאוד חשובה לך אני הייתי מציעה לקחת מיד שרה לפני הלידה (או באותו יום של הלידה שיביאו לך לבית חולים)-
מנסיון, לפעמים מסיבות שונות האמא לא יכולה להניק את התינוק בימים הראשונים ואחר כך מאוד קשה להתחיל את זה אחרי שהוא התרגל לבקבוק. לכן אם לא רוצים להפסיד על זה הנקה.. כדאי להתכונן מראש גם לזה.. או לפחות להיות במודעות שאחרי הלידה חייבים לחשוב על זה.
לגבי הנקהברכת ה
ממליצה על מפגש הכנה להנקה עם יועצת הנקה עוד בהריון, ולאחר הלידה המשך קשר עם יועצת הנקה לפי הצורך.
בהצלחה!
ממליצה על הספר "הלוחשת לתינוקות"אשתו שלו
היא מסבירה על השגרה המומלצת לרוב התינוקות. מאוד עוזר ללמוד את התינוק.

לגבי הנקה יש המון הדרכה ברשת
לא ממליצה על הספר הזה!!!בנחת...

היא בגישה מסויימת.

לדעתי גישה לא מותאמת לתינוקות באמת.

מאד נוחה אולי אבל לא טוב ככה להתחיל אמהות. אולי רק לקחת קצת טיפים בהמשך.

אני בעד להיות קשובים יותר לתינוק עצמו. הוא לא "לפי הספר"...

מה שהייתי רוצה שיגידו לי לפני הלידה-בעצמי
תזונה!!!!!!

אני כל ההריון פינטזתי איך אני מייד אחרי הלידה אחזור לאכול נקניקים למיניהם וביצות עין וכל מה שהיה אסור בהריון.
ובאמת עשיתי את זה אחרי הלידה- מרוב געגועים לביצת עין הייתי אוכלת אחת לפחות כל יום (!!)
בסופו של דבר זה היה כאילו שמתי לעצמי מסמרים בגלגלים.. רצפת האגן מאוד רגישה אחרי לידה וגם מערכת העיכול לא חוזרת לתפקד מייד כמו מקודם.. וכל מקרה קטן של עצירות יכול לפגוע בגוף שלך.
אחרי שנפגעתי מזה, נכנסתי למשטר של דייאטה מותאמת.. לא כי אני רוצה להיות רזה, אלא פשוט בשביל לעזור לגוף שלי להתרפא.
אם הייתי יודעת את זה לפני הלידה הייתי מייד אחרי הלידה נכנסת לתזונה נכונה ועשירה בסיבים תזונתיים שכנראה היו מונעים את המצב הרפואי הלא נעים והמגביל הזה.
אוי.. תודה! רגע , בהנקה כבר מותר לשתות אלכוהול ביצים חציHadarmea

מבושלות וכו?

לא בדיוק יודעתבעצמי
לצערי לא הנקתי..
אבל גם אם כן- זה לא שווה את זה.. כדאי להחזיק עוד כמה חודשים עם תזונה טובה.. ואחר כך להתפרע.. כשבאמת מחלימים
אלכוהול צריך במתינות כי זה עובר בחלב אםבאורות
כל שאר הדברים מותר לגמרי בהנקה
באופן כללי מותר כמעט הכול בהנקההעוגב
יש משפחת תרופות ספציפית שאסור ההנקה (נראלי נורופן, אבל מפחדת להטעות)
וכמעט זהו... את תלמדי בעצמך מה ממה שאכלת משפיע פחות טוב ספציפית על הילד שלך (אצלי קטניות וחלב עשו ממש גזים, וקמח לבן)

איך אמרו לי?
הסינון בשליטה הוא כמו נפה של קוסקוס
הסינון בשד הוא כמו מסננת של תה... ;)
זה ישמע מצחיק,אבל בעיני נושא הגרעפסיםלמה לא123

הוא ממש חשוב

הייתי רואה נשים מניקות והתינוק משתולל. אצלם זו היתה לידה ראשונה ולי היה ניסיון וידעתי שיש לו גרפס אבל לא תמיד נעים להעיר.

שתדעי שיש תינוקות שצריך להוציא להם אוויר כמה פעמים בזמן הנקה ולפעמים גם שעה אחרי האוכל וגם לפעמים יש להם כמה ברצף

האמא חושבת שהוא משתולל כי הוא כבר שבע אבל הרבה פעמים פשוט מפריע לו מאוד האוויר

זה מזה נכון!!!אמא לגוזלים
באמת באמצע ההנקה לפעמים התינוק לא רגוע ולא מבינים מה יש לו וזה בכלל גרעפס
וואי תודה באמת חשוב!Hadarmea


אם הזכרת את הנושא- אז שיש גם תינוקות שלא צריכים לעשות גרעפסמק"ר

הבת שלי בחודשיים הראשונים לא הייתה מוציאה אוויר אחרי ארוחות, פשוט לא!

ואני כמו לא יודעת מה, עם עיניים עצומות, עומדת איתה שעות על הידיים ומחכה לגרעפס הגואל... זה היה גומר לי את כל הזמן בין ההנקות!

 

וכשהבנתי, החיים פשוט נהיו קלים יותר...

 

אז שתדעי/תדעו שיש גם כאלה

 

ואגב, היום היא גרעפסנית צמרת...

גם אצלנו זה היה ככהבאורות
זה כל-כך שיגע אותי אבל שכל מי שראה אותי לא מוציאה לה גרעפס אחרי ארוחות היה מעיר לי, והייתי צריכה להסביר כל פעם מחדש שאין לה..
בדיוק!!מק"ר


טוב לדעת ! לא חשבתי אופציה כזאתHadarmea


אני הייתי רוצה שידברו איתי על התפרים...אודיה.
לא הביאו לידיעתי שזה נושא משמעותי ולא התכוננתי לזה בכלל...
שבועות של טירלול מוחלט, בלי יכולת לשבת בקושי, עם כאבים...

לא לכולן יש תפרים ולא על כולן זה משפיע ככה.
אבל הייתי רוצה לדעת שיש דבר כזה שצריך להחלים אחרי הלידה.
אז מה עשית?Hadarmea


האמת?אודיה.
סבלתי..
בבית חולים יש פדים קפואים שעזרו.
כשהשתחררתי ניסית כל מיני מוצרים, אלוורה וכל מיני שטויות .. עד שגיליתי את תכשיר הקסם.
זה נקרא עזרקאין. יש ג׳ל ויש קרם אני חושבת. אחד מהם חזק יותר, הוא, הציל את חיי.

😁

ובקצת פחות דרמטיות, אם הייתי יודעת שזה עלול לקרות הייתי לוקחת את זה פחות קשה.
והעזרקאין הזה מומלץ בחום. שלא תצטרכי!
אני מכירה אותו, כשעשיתי לייזר השתמשתי בו ולא עזר, והשתמשתי בHadarmea

ב"אמלה" שהוא חזק יותר ועזר לי. מותר לשים את זה על עור פצוע של תפרים?

אולי השתמשת בחלש יותר, שגם לי לא עזר.אודיה.
לא יודעת לגבי האמלה, את העזרקאין שמתי על התפרים.
חשוב גם לצייןבעצמי
שיש תפרים מדרגה 3 עד 4 שיכולים להיות עם השלכות רפואיות ופיזיות על העתיד..
לצערי קרה לי.. בסוף האשפוז אמרו לי בנונשלנטיות שיכול להיות שלא אוכל יותר ללדת ווגינלית והייתי בשוק של חיי.. לא ידעתי שיש את האופציה הזאת בכלל.
שלא תדעי!!
כנ"ל לגבי התפרים. זה אחד המבאסיםמבכירה
ולא הייתי מבפיק מוכנה לזה נפשית.
אחרי כל פיפי צריך לשטוף במים קרים, מה שאומר שכל הליכה לשירותים היא מבצע.
ויש ספריי שנקרא אלופירסט שעושה פלאים לתפרים.
ואף אחד לא אמר לי כלום עליו בבית חולים.
תבררי איך את משיגה כזה.

ולגבי הנקה, הימים הראשונים מאד חשובים. אני לא הייתי מספיק מודעת לזה וקצת איבדתי את המומנטום..
לגבי הנקה-הכי חשוב זה מיד אחרי הלידה ממשבנחת...


הכי כאב לי שלחצו לי על הבטן אחרי הלידהרק אמונה


וואו גם לי זה כאב מאודאמא לגוזלים
ועשו את זה כמה פעמים מהרגע שילדתי
פעם אחת באה רופאה וממש לחצה לי על הבטן , הרגשתי כאבי תופת שפשוט החזקתי לה את היד והזזתי אותה
כן ממש ככהרק אמונה


וואיHadarmea

מטורלל

גם לי, אבל גיליתי שזה לא חייב לכאוב!!רותי7
בלידה האחרונה בא אליי רופא בבוקר
כדי ללחוץ לי על הבטן,
ואני מנסה להרפות ועושה נשימות,
והוא אמר לי: זה לא כואב..
וזה באמת לא כאב..
כנראה תלוי גם במידת המקצועיות והרגישות של
הבודק.
לפחות ארבעה שבועות לנוח!!מסגרות
אפילו אפ מרגישים מעולה, לנוח ולא לעשות כלום. להרים רגליים, לישון צהריים ולאכול טוב. לא להיות גיבורת על. פשוט לנוח
כ"כ חשוב מה שאת כותבתכמו הלבנה


וואי לדעתי ממש קריטי ההכנה לאחרי הלידה לא פחותבהריון שוב
מהכנה ללידה

אני עשיתי קורס הכנה ללידה שהיה גם שיעור על אחרי הלידה מה יכול לעבור עליי ומה על בעלי...
מה נורמלי ובאיזה מצבים צריך לטפל. והיה גם שיעור נפרד לבעלים..
מרגישה שזה באמת עשה לנו טוב והגענו לאחרי הלידה מוכנים ומבינים את הקשיים אחד של השני ב"ה באותה פעם מהבחינה הזאת עבר לנו חלק.

נראה לי גם חשוב לדעת שהחלמה פיזית מלאה יכולה לקחת חודשים... ולא לחשוב שאחרי הלידה הכל דבש.
יכולה להעיד מניסיוניאבי גיל
שכל מחשבה שעוברת לך בראש צריך לעבד אותה ולקבל אותה. לפעמים יש מחשבות קשות שלאו דווקא נוגעות לדיכאון או קרובות לדיכאון והם מחשבות הורמונליות אני חודשים הייתי רוצה שהבן שלי יעלם לי. לא מתוך זה שהוא לא אהוב שלי אלא היה לי קשה לקבל את אובדן החופש ואת זה שברגע כל החיים שלך משתנים!!!!!! זה קשה מאוד!!
בנוסף בגלל שלקחנו על עצמנו הכנות לברית הייתי צריכה להסתובב ושבוע אחרי הלידה כבר נסעתי לאוניברסיטה. טירוף צריך לנוח באמת מה שאמרו לך נכון.
לדעתי שום דבר לא באמת יכול להכין אותך מלבד החוויה עצמה. לי למשל לא כאב התפרים והיה לי הרבה לא הפריע לי הדימומים כלום רק היה לי סחרחורות קשות חודשים טובים אחרי הלידה. מעולם לא סבלתי מסחרחורות לפני. והייתה לי לידה קשה שאני לא מאחלת לשונאי.
תסמכי על עצמך ועל האינסטינקטים הנשיים שלך ברגע האמת תדעי מה טוב לך לתינוק ב"ה לידה קלה בידיים מלאות בבריאות. זה באמת האושר הכי גדול לא יודעת מי הייתי לפניו ולא ידעתי אהבה מהי.
מהממת את!כמו הלבנה


לנוח לנוח לנוחמחי
לזכור שלא סתם משכב לידה הוא 6 שבועות, זה מה שהגוף צריך ואסור להעמיס עליו. אז לשכב במיטה או על הספה ולצפות בבלגן בשלווה, במקרר הריק ובכביסה ובכלים שלא הולכים להיעלם בחודש וחצי הקרוב... חחח.
אבל ברצינות, לא לעשות כלום חוץ מלטפל בתינוק ולדאוג לעצמך, ותאמיני לי שזה עצמו מספק מספיק תעסוקה, אז שום נקיפות מצפון על זה שאת לא עושה עוד משהו חוץ מזה. גם אם את פתאום מרגישה מצוין שבועיים אחרי הלידה, זה לא הזמן ללכת להסתובב בקניון. פשוט לא, וכואב לי הלב לראות נשים אחרי לידה שעושות את זה לעצמן. אחר כך קורסים, הגוף דורש את שלו. כן אפשר לצאת לסיבוב קצר בחוץ, חשוב להתאוורר ולנשום אוויר, אבל לשים לב לכוחות שלך ולחזור מהר הביתה. (ולא לסחוב את העגלה במדרגות! רצפת האגן מאוד רגישה אחרי הלידה וצריך להיזהר מאוד לא להרים דברים כבדים)
לגבי מחזור, זה לגמרי משתנה אצל כל אשה. יכול להיות שתקבלי מיד אחרי שיגמר הדימום מהלידה, ויכול להיות שלא תקבלי עד שנה פלוס אם התינוק יהיה על הנקה מלאה. וכמובן יש את כל האמצע... יש כאלה שמקבלות באופן חד פעמי, או בצורה לא סדירה. רק לחכות ולראות
שיהיה בשעה טובה בקלות ובשמחה!
נכון ולא נכוןפיג'מה
אני אחרי לידה ראשונה נחתי שבוע, שבועיים, ואז זה כבר יצא לי מהאוזניים!! ואני אחת שממש אוהבת לישון שנ''צ, לילה ארוך וכו'... כולם כעסו עלי, אבל הגוף שלי לא היה צריך את זה... ב''ה טפו טפו הייתה החלמה פיזית טובה מאד.. וכן, זה מציק כשאמא/אחות/גיסה/דודה/סבתא/חמות/אחיינית ועוד מכירות כל הזמן כמה שאני צריכה לנוח וכמה שאני עושה רע לעצמי... לנוח עשה לי יותר רע, ולראות אנשים, להסתובב, לבחור במשך שעתיים בגד חדש בחנות ספציפית- עשה לי כיף וטוב על הנשמה, ולא ראיתי והרגשתי שהפריע להחלמה שלי...
כי אולי זה קשור לזה שזאת לידה ראשונהמעין אהבהאחרונה
לצאת לקנות בגד לראות אנשים- זה אמנם הליכה אבל לא מאמץ גדול
והשכר הנפשי שקיבלת הוא זה שנחקק בךוגם כנראה הגוף עדיין עם כוחות

בלידות הבאות ממליצה כן לנוח יותר
כי הגוף כבר יותר נחלש
רצפת האגן זקוקה למנוחה
וגם ה'לא לנוח' מתבטא בעיקר בהתרוצצות אחרי הילדים הגדולים, והרבה יותר עול של משימות ועבודות בית
שזה גם מאמץ פיזי
וגם לא מחדש נפשית כמו ללכת לשופינג
וגם אם ההפרש קטן אז בכלל..
וחוסר שינה מתמשך

אחרי הלידה השניה לא נחתי מספיק
אחרי הברית כבר תיפקדתי בבית בלית ברירה
וזה עשה לי ממש טראומה
בעיקר נפשית
ורק אחרי שנה קלטתי את זה

בלידה השלישית עשיתי תיקון- חודש וחצי לא שטפתי כלים!!!
תראי אפשר לכתוב כמה ספרים בשביל לענות בצורה נכונהבאורות
על כל השאלות שלך.
על הנקה: לכל שאלה ממליצה להכנס לאתר של ליגת לה לצ'ה. ובמידה ויש קושי ואת רואה שההנקה לא זורמת לך, להזמין ישר לבית החולים יועצת הנקה מומלצת.
על הטיפול בתינוק: ממליצה ללכת לביות מלא במידה ויהיה לך כח. ככה האחיות מראות לך ולבעלך איך מטפלים בתינוק וגם אפשר לשאול אותן שאלות. גם בביקורים בטיפת חלב תמיד אפשר לשאול את האחות במידה ומשהו לא ברור לך.
על אחרי הלידה: כל אישה זה אחרת. יש כאלה שכבר אחרי יום מתחילות לשכוח שהגוף עבר משהו. יש כאלה שלוקח להן גם שנה.
שאלה כללית אשתו שלו
אחרי לידה אני הגדרתי את זה - הגוף מתפרק ואז צריך לחזור לעצמו.
מיד אחרי הלידה יש התכווצויות של הרחם. אצלי הן מאוד מאוד חזקות ברמה של צירים כואבים,כמה שיותר משככי כאבים.
הנקה - אם לא מסתדר לפנות ליועצת הנקה, שווה את זה.
בהתחלה לקחת בחשבון שאין חיים, התינוק יכול לינוק במשך שעה כל שעתיים...
רצפת אגן חלשה מאוד, יש שינויים בכל האזור, לנוח המון המון ולשתות הרבה.
לנצל כל עזרה שמציעים.
אם כבר הזכרת את רצפת האגן- אז מומלץ ללכת אחרי הלידהיעל מהדרום
לק"י

לפיזיותרפיה של רצפת האגן, כדי לחזק אותה.
פשוט מבקשים הפניה מהרופא נשים (אפשר כשהולכים לביקורת 6 שבועות אחרי הלידה).
משו קטןמטילדה
כתבו פה מלא דברים חשובים
מוסיפה נק' קטנה..
בדר"כ המחזור הראשון אחרי הלידה הוא מסיבי וכבד הרבה יותר מהרגיל.
אני ממש נבהלתי מזה, לא הבנתי מה קורה ומה זה כמויות הדם המטורפות האלו.
עד שנזכרתי שראיתי כאן בפורום שכתבו שהמחזור הראשון כבד יותר...
דווקא אצלי הפוך,רימון א"י
אם זה בהנקה זה ממש מעט...
יכול להיות...מטילדה
אצלי זה הגיע רק אחרי שסיימתי עם ההנקה לגמרי...
חלוק הנקהאמא ל 2
יש חלוקים יפים שנעים לקבל איתם מבקרים בבית חולים. והם בנויים מיוחד בצורה להנקה.
אני חושבת שזה מאוד חשוב. כי בחודש הראשון התינוק כול הזמן אוכל. ואת צריכה להיות מוכנה שתוכלי להניק ליד אנשים בנוחות.
עיבוד לידהרק עונה עכשיו
לא סתם נשים חוזרות שוב ושוב על סיפור הלידה שלהן. זה משחרר..

כמה שתתכונני מראש הלידה תמיד תהיה שונה ממה שציפית, ולוקח זמן לעכל את זה..

יש אכזבות מדברים מסויימים שרצית שיהיו אחרים, מאנשים שציפית מהם ליחס מסויים והתייחסו אחרת לחלוטין לפעמים יש תחושה שעשו לך דברים שלא היו הכרחיים ועוד..

והכי מהכל:
לא סתם אומרים שלידה היא מפגש עם ה'.
אני תמיד מרגישה שהלידה הא מפגש עמוק עוצמתי, אבל שמפגיש אותי גם עם מי שאני ממש באמת, לטוב ולרע. אין מסכות ואין שקרים.

את יולדת בדיוק עם מי שאת: עם מה שבנית ועבדת עליו וגם עם מה שלא ורק דמיינת שאת כזאת ופתאום זה מתנפץ לך בפרצוף..
וזה כואב..
ואחרי הלידה צריך לעבד את החוויה הכל כך עוצמתית הזאת של מפגש עם ה' וגם של מפגש עם האני הפנימי שלי, לטוב ולמוטב..

כדאי מאוד להיות מודעים לזה ולהכין כלים לעבד את הלידה. אפשר בכתיבה, עוזר מאוד לכתוב הכל ולנתח כל פעם לפי מה שמתאים, אפשר לשתף מישהו אחר אבל לא רק בסיפור ובחוויה החיצונית, אלא לשבת עם בעלך, חברה טובה או דמות שאת סומכת עליה ולעבד ולברר לעצמך נקודות שעולות. ממש מאפשר לקום ולהתרומם מהלידה כחוויה בונה..

מקווה שזה היה מובן ולא נשמע מפחיד מידי...
גם שלב הלחיצות צריך לדעת איך ללחוץרק אמונה


יש גם לידות קלות והחלמות מופלאותסודית
זכיתי ומאחלת גם לך

משהו קטן לבעלהעוגב
לזכור אותו, להראות לו כמה הוא חשוב בעינייך ולהקרין לו הערכה על העזרה שלו. לפעמים בעלים מרגישים כל כך בצד כל התקופה הזאת.. הלידה סובבת סביבך, את סובבת סביב התינוק, כולם סובבים סביב היולדת...
גם לתת לו לפעול איתך, להיות עם התינוק גם כשהוא רגוע ולא רק להחליף טיטול, לתת לו לעזור לך! ולפרגןןן גם ככה אסורים וזה קשה...

עוד משהו? לא לוותר על התזונה שלך, על מינימום שינה רצופה של 3 שעות אחת ביום, תתפלאי כמה זה נותן כח!

לדבר אל התינוק, להכיר בו, לתת לו להכיר אתכם

להגיד תודה על מתנות, זה ממש לא חובה, מישהו השקיע בכם מחשבה, וגם חסך לכם קצת מהצד...

אני עזר לי שהכנתי מראש צ'ופר קטן למיילדות שהיו איתי (עוגת שמרים), נתן לי להרגיש שאני לא סתם מטרייה ומטרללת...

לגבי הלידה עצמה- זה בסדר להרגיש חוסר אונים, הגוף שלך לומד את הלידה, תשתדלי להקשיב לו (לי היה קשה הלחיצות, ברגע שאמרו לי שרואים אותה כבר זה נתן לי כח!! אבל רק כשהרגשתי בעצמי את הראש הצלחתי ללחוץ כמו שצריך ושתצא )
וזה בסדר אם בורח לך בלידה, זה טבעי ולגיטמי, העובר פשוט "על הדרך" מנקז את הכל איתו לכיוון היציאה...ככל שתתפני יותר קודם, זה יקל עלייך אח"כ.
אחרי הלידה יש כאילו תחושה של עצירות, כי אנחנו קצת מפחדות "ללחוץ" בשירותים... זה בסדר, תרגישי ותתני לעצמך את הנחת, תזונה טובה רק תעשה לך טוב.

ולא להתבייש לשאול אף אחד
כלל חשוב שאסור לשכוחנועה נועה
הוא שבסופו של דבר אין כללים. יש אותך ויש תינוק ואתם יחידים מסוגכם, ולכן ההתאוששות, ההסתגלות לעולם שלו ושלכם אחד לשני, הקשיים והפתרונות שלהם יהיו ייחודיים לכם.
זה לא אומר שאין מה לשמוע ולהקשיב ולקבל עצות. בוודאי שניסיון של אחרים יכול לעזור, וכמובן של אנשי מקצוע כמו יועצות הנקה. אבל בסוף בסוף את צריכה לזכור שלכל תינוק ולכל אמא יש צרכים ופתרונות שונים, וגם עצות מצוינות ובדוקות יכולות פשוט לא להתאים לכם. במיוחד שסביר להניח שתקבלי המון עצות סותרות ;) לא להיבהל. את תלמדי בקצב שלך ושלו מה נכון לכם, לא תמיד במיידי, אולי רק בילד הבא, ואולי בזמן הלמידה יהיה קשה אבל ככה לומדים והכל עובר.
יכולה לתת לך דוגמא ממני - עם הגדולה שלי ניסיתי שיטת הרדמה שנקראת 'הורד-הרם', לא רלוונטי כרגע הפירוט, יש אותה בספר "הלוחשת לתינוקות" ובתכל'ס בצורה די דומה בספר "לישון בלי לבכות". היא נשמעה לי נובעת מגישה נכונה מאוד וממש השתדלתי. אבל, מסתבר שלילדה שלי (או לי, מי יודע) זה פשוט לא מתאים. לא ברמה של 'יקח כמה ימים להתרגל', כי זה קורה וצריך ללמוד לעשות גם את זה לפעמים, אלא זה פשוט לא היה בכלל בכיוון. בכל זאת ניסיתי גם אצל השני שלי וקרה אותו הדבר בדיוק למרות שהוא ממש שונה ממנה באופי. אז שחררתי והבנתי שכנראה לנו זה לא מתאים, ובבאים שיהיו בעזרת השם אני כנראה לא אנסה שוב.
אשמח לענות קצתאני והגיטרה
ב"ה אני מרגישה ממש מעולה אחרי לידות, אז לא כ"כ 'יודעת להזהיר' אותך לגבי הקושי.
כן השתדלתי לישון במקביל לתינוק במהלך היום...
לגבי הנקה - חשוב שתדעי שיש לך מספיק חלב. החלב, נוצר עוד בשבוע 16. אם ההנקה חשובה לך, הייתי ממליצה לך מאד, לא לתת מטרנה בבי"ח. יכולות להיות לזה השלכות משמעותיות עלייך ועל התינוק (ארחיב אם תרצי).
הימים הראשונים, הם ימים שהרבה תינוקות יונקים כמעט ברצף. זה תקין, ונורמאלי, ולא ממשיך כך לנצח.
* תלבשי חזיה/גוזיה למרות ההנקות המרובות למניעת גודש.
גודש ; ביומיים, שלושה אחרי הלידה 'נכנס החלב'. עד אז, יש קולוסטרום, נוזל סמיך זהוב בכמויות קטנות שמספיקות לתינוק. (תסחטי את השד, וייתכן שכבר תראי). אח"כ נכנס החלב שיותר דומה לחלב פרה, במראה ובכמות. מאד שכיח שלוקח לגוף זמן להתאזן וללמוד את הכמויות שהוא צריך לייצר.
הדבר הכי חשוב לעשות זה, להניק להניק ולהניק.
שלב שני, זה קומפרסים קרים 20 לפני, ואחרי הנקה.
תמיד אפשר לשלב עיסויים כדי להקל, אך בעדינות.
** איך מניקים? מציעים צד אחד, כשהוא גומר, להציע צד שני. הוא יחליט אם בא לו עוד או לא. אם כואב לך, אז תנתקי אותו בעזרת זה שאת שמה אצבע לתוך הפה שלו כדי לבטל את הוואקום. ולנסות שוב...
** אם ההנקה לא תזרום לך, אז מהר להיעזר ביועצת הנקה. הרבה פעמים הפתרונות הם מאד מאד פשוטים.
# מטרנה לרב, היא לא הפתרון לבעיות בהנקה. אלא רק תחמיר את הבעיות (אפרט אם תרצי)
# בהיבט הזוגי - יכול להיות קושי... תרבו לדבר אחד עם השני, ואולי תנסו לדבר כבר עכשיו על המצב התאורטי.
אם יעלו לי עוד דברים, אוסיף... בהצלחה!
תודה! למה מטרנה לא טובה לבעיות הנקה?Hadarmea
מסבירה לגבי המטרנהאני והגיטרה
* הגוף יודע לייצר חלב לפי היצע וביקוש. ככל שמניקים יותר, הגוף מייצר את הכמות המתאימה.
הרבה מאד פעמים נשים נלחצות סתם שאין להם מספיק חלב, ובוחרות לתת מטרנה.
לרב, נותנים כמות שהיא גדולה מידי, מה שמביא להרחבה של הקיבה. אח"כ כשהאמא כן רוצה להניק, ההנקה לא משביע אותו (נכון בעיקר כשנותנים מטרנה בלילה בבי"ח, שאז יש את הקולוסטרום).
ונוצר גלגל מתסכל, עד שהגוף מדביק את הפער ומייצר מספיק חלב לתינוקי.
# לפעמים, אין מה לעשות, יש קשיים בהנקה. מאד שכיח, שאם פונים לתמ"ל, לא הולכים לפתור את הבעיה המקורית! במקום להוות 'פיתרון' זמני, זה נהיה פיתרון קבוע. זה נותן מן 'נחת' שמביא לוויתור על ההנקה.
* אז אם ההנקה מאד חשובה לך, תעשי את המקסימום מקסימום מקסימום לפני שאת פונה לתמ"ל (להתחיל בלהתייעץ טלפונית על יועצת הנקה וכו)
# זה נכון שבעתיים כשנכנסים לעולם השאיבות.
אגב, אם את רוצה להמשיך עם הנקה כשתחזרי לשגרה (מה שידרוש ממך לשאוב...) , ממליצה בחום לשאוב כבר בחופשת לידה (אחרי שההנקה תתבסס), כדי שיהיה לך כבר סטוק בפריזר . ארחיב אם תרצי...
בבית חוליםאפשר הנקה מלאה וחצי ביות ?Hadarmea


כן בלילה מעירים להניקבתי 123
כתבת יפה!באורות
מרשה לי לחלוק עליך בעניין המטרנה בבי"ח?מק"ר

אני נתתי ב-3 לילות שהיינו מאושפזים, וזה היה הצלה בשבילי!

החזיר אותי לשפיות שאיבדתי במהלך כל ההריון (צירים משבוע 23 שהתחזקו והפכו לצירים סדירים שלא הובילו ללידה כל חודש תשיעי ובתוספת בחילות והקאות במשך רוב ההריון, הגעתי מחורפנת ללידה).

 

אני בדעה שאם יש צורך בשינה בלילה (ולמי לא בעצם?), זמן האישפוז אחרי הלידה הוא הזמן המצויין ביותר לעשות את זה...

וב"ה לא נרשמה אצלינו שום בעיית הנקה, לא בימים בבי"ח כשהנקתי, ולא בימים ובלילות כשחזרנו הביתה.

 

אז זה באמת אנידוודואלי לכל אחת, אבל לדעת שיש אופציה כזאת ואפשר להשתמשמ בה בהתאם לנתונים.

 

ועוד משהו שרציתי לכתוב לפותחת: כל מה שכתבו פה יפה ונכון, אבל (!)- יכול להיות ש-90 אחוז מהנ"ל לא יהיה רלוונטי לך. כל ילד הוא עולם מלא ושונה, כל אישה מרגישה ומתנהגת אחרת. תלמדי, תתענייני, זה חשוב וטוב! אבל תזכרי שלך ולתינוק המתוק תהיה דרך משלכם בעז"ה!

 

בעז"ה בילדים הבאים כבר תהיי מנוסה יותר 

שמחה לשמוע שזה לא פגע לך בהנקהאני והגיטרה

באמת שברוך ה', שהוא ידע מה טוב לך, והוא דאג לך ותינוק שלך שלא תיפגע תפוקת החלב וכו.
תדעי שאת מיוחדת ושהרבה נשים היו נכנסות לבעיות אם היו עושים כך.

^^^ אני מהנשים האלה אדרת7


מסכימה עם מק"ר,שגרה ברוכה
קרובת משפחה שנותנת קבוע בלילות האשפוז מטרנה כדי לחזור לשפיות ותפקוד(חמישה ילדים ) ומניקה אחכ מלא עד גיל שנה לפחות ..
אני מתכוונת לא חושבת יש פה כללים
רוב החברות שלי נותנות בתינוקייה מטרנה בלילהבתי 123

וכשחוזרות הביתה מניקות כרגיל

גם אני נתתי תחליף בלילה. ולא קרה נזק להנקה ב"ה.אודיה.
לגבי ההנקה - מסכימה מאדאפונה

כדאי לקרוא וללמוד על הנקה עוד לפני הלידה. 

הנקה זה נפלא, אבל לא תמיד זה הולך חלק בהתחלה. כדאי להיות מכווננים להשקיע בזה כי השעות והימים הראשונים מאד מאד משמעותיים להצלחת ההנקה.

מה כדאי לעשות כדי שזה יצליח:

  • להתפלל על זה.
  • למרוח משחת הנקה טובה על הפטמות שבוע-שבועיים לפני הלידה.
  • מיד לאחר הלידה כשהתינוק עירום להניח אותו עלייך עור לעור ולנסות להיניק. זה זמן מצויין כי התינוק מאד עירני והחושים שלו מחודדים (בעיקר אם לא לקחת משככי כאבים).
  • לא לתת מוצץ בתקופה הראשונה, לפחות עד שההנקה מתבססת.
  • במהלך האשפוז וגם אחר כך להיות כמה שיותר צמודה לתינוק. לתת לו לינוק כל פעם שנראה שהוא מחפש (סימני רעב ראשוניים). לא לחכות שיאבד את הסבלנות ויבכה, כי אז ההנקה פחות זורמת.
  • להקפיד שהתינוק יתפוס גם חלק מההילה ולא רק את הפטמה עצמה. להתעקש על זה, אחרת זה גורם לפצעים. 
  • להשתדל להמנע מהזנה בבקבוק במידת האפשר.
  • להיות עירנית להיווצרות גודש כדי להמנע מדלקות - לא להזניח גודש. לסחוט ביד תחת זרם מים חמים, או לשאוב עד להקלה.

 

קניתם משאבה לפני הלידה- ליתר ביטחון?Hadarmea


לדעתיבעצמי
כדאי לקחת מיד שרה להתחלה..
לכל מקרה שלא יקרה.
אני ממליצה שתהיה בבית משאבה ידנית ליתר ביטחוןבתי 123


לגבי משאבה לפני הלידהאני והגיטרה
אם לא עלינו את ממש לא יכולה להניק את תינוקך, אז ביומיים הראשונים פחות או יותר, לא אמורים להשתמש המשאבה, אלא לסחוט עם היד.
אם בזמן היומיים האלה, עולה הצורך במשאבה, מאד פשוט ללכת לסניף יד שרה הקרוב ולהשאיל משאבה. יש בי"ח עם סניף בבניין.
מצד שני - אם את יודעת שאת רוצה לשאוב בחזרתך לשגרה, אז מומלץ שתבררי עכשיו איזה משאבה את רוצה, ולשקול לקנות / לשאול מחברה לטווח רחוק וכו. למצוא מגמח וכו.
בקצרה אגיד, שהמשאבות שיש ביד שרה פחות מומלצות למי שרוצה דו"צ לטווח ארוך .
אחרי הלידהיעל -ND

בגדול: סיפוק, אושר, עייפות וכל מיני תופעות של נפילת ההורמונים.

היחס בין הדברים שונה מאשה לאישה, כמובן.

תלת אופן או אופניים- גיל 3 + 2shiran30005

רוצה לקנות לילדים משהו

בימבה גוק כבר קטן להם, כנ"ל בימבה. התייעצתי עם הפיזיותרפיסטית של בן ה 3 אמרה שהיא חושבת שתלת אופן יכול להתאים, ככה ללמד אותו לפדל ויש את המוט מאחורה שנוכל לכוון וללמד. משיטוט בגוגל זה נראה לקטנים ממש כל הדוגמאות, הוא כבר גדול נכון שהוא לא יודע עוד אבל מצחיק ללכת ברחוב עם דבר כזה

מה לכם יש לגילאים האלה? זה גם מאוד יקר 

אני הייתי הולכת על האופנוע, מכירה ?שופטים

אפשר להגיע לנסיעה מהירה יחסית, אבל לא כמו אופני איזון, האופנוע מחזיק את עצמו ונראה יותר של גדולים לעומת תלת אופן.

עצמאיות מה אתן עושות בזמנים שאין בהם הרבה עבודה?אמא טובה---דיה!

 

אני כבר כמה שבועות בלי הרבה עבודה, ומרגישה שאני כל הזמן מחפשת איך למלא את הזמן, ולא כל כך מוצאת במה.

 

איך מרגישים סיפוק גם בזמנים כאלה?

או שיש לכן רעיונות מה לעשות בזמן הזה...

 

 

אני מנסה לנצל את הימים האלה להתקדם בכתיבה...מתואמת
אכן, משם יצא הסיפור של אתמולאמא טובה---דיה!

רעיון טוב, אנסה לכתוב עוד...

אבל אם לומר את האמתמתואמת

אני בקושי מתפנה לכתוב, לצערי... גם טכנית (כל מיני תורים לילדים) וגם נפשית (כשאין תור ואין עבודה אני רק רוצה לנוח...)

הלוואי שאצליח יותר...

בכל אופן, שמחה שהסיפור הזה הצליח לצאת ממך!

אני לא עצמאית אמנםהמקורית

אבל יצא שאני עכשיו כבר כמה ימים בבית

זו דווקא תקופה לא רעה להיות בה בבית.😅 אפשר להפוך את הבית לקראת פסח, להתקשקש עם ענייני משלוחי מנות, אפשר לפתח תחביב

מה שחשוב לדעתי זה שיהיה לך סדר יום שסובב סביב עשייה מסוימת שתעשה לך טוב

לא נעים לי להגיד, אבל כבר סידרתי לפסחאמא טובה---דיה!

וכבר הכנתי את משלוחי המנות...

 

זה כבר תקופה ככה...

 

ובדיוק, אני מחפשת עשייה שתיתן לי הרגשה טובה וסדר יום יציב, ולא לחפש כל הזמן מה לעשות, כי זה נותן לי תחושה ממש רעה...

אם יש לך כמה שעות במהלך הבוקרהמקורית

עד שהילדות מגיעות כמו שכתבת, אולי תשקלי עבודה זמנית?

מילוי מקום בהוראה למשל?


ואלופה וחרוצה♥️

אבל אני כל הזמן מקווה שפתאום כן תהיה לי יותר עבודהאמא טובה---דיה!

אז אני לא יכולה להתחייב לעבודה אחרת.

אולי משהו ממש זמני מהרגע להרגע. יש לך רעיון?

 

 

מילוי מקום בהוראה, כמו שכתבתיהמקורית

הבנתי שזו השתבצות על סמך רצון וזמן פנוי אחרי שמתקבלים ולא מחייב כי יש מאגר של מחליפות

זה מה שהכי נראה לי הגיוני כרגע, אולי יגיעו רעיונות נוספים

התנדבות אולי?אפונה
מצטרפת לרעיוןרחלי:)

יש משהו בהתנדבות והתעסקות עם עשייה טובה במעגל חיצוני שהוא לא אנחנו שעושה ככ טוב.

את יכולה להכין ארוחות ליולדות, לראות מה קורה עם נשות המילואים מסביבך... בטח יש עוד מלא אפשרויות.

להכין תחפושות בהזמנה מראש?אמאשוני

זה דורש התעסקות והתקשקשות שהרבה אמהות היו שמחות לוותר על זה.

וגם להכין משלוחי מנות בתשלום עבור אחרים.

אם את קונה בעצמך את המוצרים (אפילו אם עושה משלוח) ויש לך זמן להרכיב, משלוח מוכן שאת מוכרת יכול להשאיר לך רווח.

תנסי לחשוב מה אנשים שאין להם זמן הכי נתקעים איתו והיו שמחים להעביר למיקור חוץ.

לקראת פסח בטוחה שיש מלאאא דברים בסגנון.


לטווח ארוך יותר אם אוהבת בינה מלאכותית ועיצוב, זה תחום שממש אפשר להתפתח בו.

למשל לבת מצווה של הבת שלי רציתי את הסרטון הזה שמרכיבים מתמונות ילדות ומנפישים את זה שהדמות עוברת מסיטואציה לסיטואציה..

אבל לא היה לי ראש וזמן לחפש מי יעשה לי.

וואו. איזה אלופה ומאורגנת!!!אמא לאוצר❤
בשנים שעבדתי רק כעצמאיתSeven

הייתי עובדת בעסק של גלים כלומר שיש חודשים מאוד עמוסים והרווחים בהתאם ואז חודשים של שקט יחסי (קבועים)

בחודשי שקט הייתי משקיעה בעצמי עושה דברים שרציתי מסדרת את המגירוצ בבית מחדש יוצאת לים ובגדול נהנת..כי בתקופת העומס אין זמן ..

יש לך רעיונות לדברים שאני יכולה לעשות?אמא טובה---דיה!

אני ממש אוהבת את הים, אבל ללכת לבד זה קצת מבאס...

ואני גרה בירושלים, אז עד שאסע אני אצטרך לחזור (באחת כבר יוצאת למסגרות).

אולי ללמוד משהו מעניין?רקאני
רעיון מעולה, אני אוהבת ללמודאמא טובה---דיה!

יש לך רעיון לקורסים מעניינים?

אם אין לך רעיון ספציפיואני שר

הייתי מסתכלת בקמפוס IL ורואה אם משהו קורא לי

או לחילופין לבחור סדרת שיעורי תורה וללמוד אותה ברצף וברצינות (מערוץ מאיר או כל מקום אחר)

יש גם שלל קורסים דיגיטליים בכל נושא כמעט, השאלה אם יש לך כיוון


עוד דבר זה להסתובב בירושלים ולגלות פינות חדשות או ישנות וכיפיות. אם זה טבע אז נגיד לשבת בוקר אחד בעמק הצבאים, להסתובב בפריחה של עמק המצלמה, להרחיק קצת לסכר בית זית... ובתוך העיר יש גם מוזיאונים וכל מיני דברים נחמדים. שאלה של טעם אישי...

אממ רשמתי מה אני עשיתי בעיקרSevenאחרונה

ים

לקרוא ספר בים🙈

מסעדות

שוק

לטייל בקניון

לבקר את אחיות שלי

לסדר את הבית מחדש

לנקות הרבה

וספורט בבקרים


אם את אוהבת לכתובדיאט ספרייט

למה שלא תכתבי עבור העסק שלך?

למשל:

מודעות פרסום.

תוכן לרשתות החברתיות - תוכן מקצועי, סיפורים של לקוחות שלך (בשינוי פרטים) , יום בחייך (נניח - יום בחיי מעצבת גרפית).

אנשים יגיבו למאמר, את תעני להם.

זה לא תופס את כל הזמן אבל חלק ממנו זה תופס וזה ומייצר עניין לגבי העסק שלה.

זה גם יכול לייצר לך תעסוקה נחמדה וגם יכול לייצר לך לקוחות.

מרבים בשמחה ✨🎉נגמרו לי השמות

ר"ח אדר הגעת אלינו

ואנו נדרשים לה לאותה שמחה

הלוואי שנגיע אלייך השמחה

כמה שאת יקרה

וכמה שאת בלתי מושגת לפעמים

וכמה שאת חומקת לנו מבין האצבעות לפעמים

אבל היום אנחנו בוחרים לתפוס אותך חזק חזק

לשמור

ולא לאבד!

 

ובעצם אם חושבים על זה,

כל דבר בחיים

שאנחנו רוצים אותו וחושבים שהוא יביא לנו את האושר,

יש לו פוטנציאל באמת לעשות את זה,

אבל באותה מידה יש לו גם פוטנציאל לא לעשות את זה.

 

זה תלוי בנו.

 

אם אדם רווק מייחל לזוגיות, כי הוא כמה ורוצה זוגיות וגם חושב שאם היא תהיה לו הוא יהיה מאושר -

ברגע שהוא ימצא את הזוגיות הזו שהוא חלם עליה

הוא יוכל באמת להיות מאושר -

אבל רק אם יבחר להיות מאושר בה.

ורק אם ישמור עליה.

ורק אם ישקיע בה.

ורק אם ילחם ולא יוותר עליה

(כמובן לא מדברת על מקרי קיצון שבהם עדיף להתגרש אחרי שכבר ניסו הכל ולא צלח.

מדברת על מקרים שבהם האהבה דועכת פשווט כי לא משקיעים בה ולא לומדים עליה, ולא נלחמים עליה, ולא יודעים שיש פתרונות, ומעוד הרבה הרבה סיבות).

ואם אותו אדם יבחר שלא להיות מאושר מהזוגיות הזו - מכל סיבה שהיא -

הוא פשוט לא יהיה!

 

כנ"ל זוג נשוי שמאוד כמה לילד, וחושב שאם וכאשר יהיה לו ילד הוא יהיה מאושר!

אם הילד הזה יגיע והזוג יבחר להיות מאושר - הוא יהיה!

ואם יבחר עדיין לא להיות מאושר ולהתרכז *רק* בקשיים של גידול הילדים וכל המסביב - זה מה שהוא יספר לעצמו וזה מה שיגרום לו *לא* להיות מאושר.

 

אנחנו בתור בני אדם צריכים להפסיק לומר לעצמנו "אני אהיה מאושר/ת רק כש____

כשאתחתן

שאסיים את הלימודים

שאקבל 100

שאתקבל לעבודה

שאעלה דרגה

שאסיים תואר שלישי

שיהיו לי ילדים

שתהיה לי בת סוף סוף אחרי הבנים

שיהיה לי בן סוף סוף אחרי הבנות

שארזה

שאשמין

שאהיה יותר חזק ושרירי/יותר חזקה ויפה

שבעלי סוף סוך יעשה כך

שאשתי סוף סוף תגיד כך

שלילדה יהיה טוב מבחינה חברתית

שהילד סוף סוף יסיים את גיל שנתיים הנורא

שהילדים יגדלו

שהילדים יתחתנו

שהנכדים לא ישגעו

שהנכדים יבואו יותר לבקר

וכן הלאה וכן הלאה

 

זה פשוט לא נגמר.

 

צריך להתאמץ ולשמוח בכאן ועכשיו.

להתאמן בשרירי השמחה בכאן ועכשיו.

לשמוח

ולשמח

להינות, לעשות טוב לעצמנו ולאחרים, לשמוח במה שיש, להתפלל על מה שאין (עדיין) אבל לא לתלות בו את *כל* שאיפותינו וחלומותינו,

 

ואם לא מאושרים - לטפל בזה.

לנסות לבד,

לנסות עם חברים

לנסות עם משפחה

לנסות עם עזרה מקצועת אם לא מצליחים

זו עבודת חיינו.

להיות שמחים.

 זה ממש כמו שריר -

שמאמנים

עובדים על שריר השמחה. מאמנים אותו.

עוד ועוד ועוד.

מאמנים את המחשבות המחזקות ולא המחלישות

מאמנים את העין הטובה והכרת הטוב

מאמנים את ההודיה על כל דבר ודבר שכן יש

מאמנים את הראייה הרחבה

מאמנים את האמונה והביטחון בקב"ה

 

ה' יתברך

אני רוצה להיות שמחה

תראה לי את הדרך ברחמים ובמתיקות לאותה שמחה

תן לי ולכל העם אינסוף סיבות אמיתיות לשמוח

רק בך אנו בוטחים

שמחנו כימות עיניתנו

שמחנו

בבניין בית מקדשך

בבניין הבית הפרטי שלנו

בבניין הביטחון שלנו

בבניין השמחה שלנו

שמחנו

כי ראינו עצב מספיק

שרק נשמח 

היום

ובכל יום.

אמן.

 

אז בואו נעצור רק לרגע אחד

*ונבחר* היום לשמוח.

במה יש לי לשמוח היום, כאן, עכשיו?

מתחילה נגמרו לי השמות

היום אני שמחה על עצם ר"ח אדר,

על הימים המיוחדים והמרגשים האלה,

על החלום שחלמתי על אבי ז"ל לפנות בוקר והצחוק שלו והשמחה שלו היו כ"כ אמיתיים ומדבקים שהרגשתי אותו שוב קרוב קרוב,

על הביטחון שהקב"ה נוטע לי בלב היום,

על מילים מחזקות של חברה יקרה,

על היכולת לכתוב עכשיו כאן,

ועל תפילה שחיכתה לצאת והיום יצאה ועשתה כ"כ טוב.

 

תודה לך ה' הטוב 🙏

מקסיםשמש בשמיים

אני שמחה על שיחה עם חברה טובה שהייתה לי היום ועל עוד כמה חברות טובות שיש לי

אני שמחה שאני מסוגלת לפתוח את הלב ולשתף אחרים בפתיחות וזה מאוד מקל עלי

אני שמחה על חופשת לידה כיפית עם תינוק מתוק מדבש 

שמחה שהכנתי עם הילדים ארוחה שווה לכבוד ראש חודש ושמחה שיצא טעים ומפנק

 

אפשר גם לומר שאני מודה לה' על כל זה

מודה לה' על החברות שלי, על הילדים שלי ועל האיש שלי, מודה לה' על הכישרונות שלי ועל תכונות האופי שלי ומודה על זה שאני יכולה לראות את כל הטוב הזה..

איזה יופי ✨נגמרו לי השמות

ממש ברכה גדולה כל דבר ודבר שכתבת, ב"ה ממש!

תודה ששיתפת 🙏

ושתמשיכי לראות עוד המון המון טוב ואור בכל בשפע ב"ה ❤️

וואורקאני

תפסת אותי ביום קשוח

אני יכולה לומר שאני שמחה בדברים כלליים

שמחה על בעל מדהים

ילדה מהממת

הריון תקין ובסך הכל אני מרגישה טוב ב"ה

 

אבל אין לי משהו דווקא היום ועכשיו

היה יום דיי מבאס

ותקופה של עומס קשוח מאוד

ב"ה מקווה שירווח לך במהרהנגמרו לי השמות

משמח לשמוע על האוצרות שלך

בעל מדהים (זכות גדולה ב"ה)

ילדה מהממת ב"ה

והריון תקין ב"ה

 

כן ירבו השמחות, הכוחות והחיוכים ב"ה! 🙏❤️

אני רקשירה_11
כל פורים אי נזכרת ברבנית הקדושה ולא מבינה איך חלפה לה כבר עוד שנהההה
אני שמחה בילדים שלי, תמידמתיכון ועד מעון

מודה לה' שהקטנה עם כל הבעיות הרפואיות ילדה בריאה, שמחה, מצחיקה.

מודה לה' שמחר יש ביקורת, וגם בעוד שבוע, והכל זה רק ביקורות ולא חלילה טיפולים

מודה לה' על רפואה מערבית שהצילה לי ילדים ממוות

איזו מרגשת את ❤️נגמרו לי השמות

ברוך ה' ממש על כל זה!

תודה יקרה ששיתפת

את נשמעת אישה עוצמתית כ"כ, ב"ה שתרווי רוב נחת מכל ילדייך האהובים ותשמעו רק בשורות טובות תמיד 🙏❤️

וואי מלא ברוך השםהמקורית

אם אתחיל לא אסיים נראה לי אז אכתוב בקצרה

על הבריאות

על הזכות לקום בבוקר להיות אמא הכי טובה שאני יכולה לקטנים שלי

על שיעור ששמעתי שפתח לי את הלב

על הבית, על בעלי, על ההורים שלנו והמשפחה, על תחושת משמעות

על השפע הגשמי

עליכן פה, שאתן החברות אחיות שלי

על הזכות לחזור בתשובה כל פעם מחדש

וגם על הפוסט הזה, שעוזר לשמר את זה בתודעה

♥️

כמה טוב לשמוע יקרה ❤️נגמרו לי השמות

את הניסים היומיומיים הללו

ב"ה ממש!

כמה טוב בכל כך הרבה תחומים, איזה משמח לשמוע יקרה! תודה רבה ששיתפת ❤️

שהקב"ה ימשיך להרעיף עלייך את אהבתו על בלי די בכל תחום שציינת כאן ובכל תחום אחר, מגיע לך כ"כ! 🙏❤️

וואוו במה לאשירה_11

בהיותי יהודיה חלק מעם נבחר

בזה שאני מכירה את השם ומשתדלת תמיד לחזור בתשובה

שיש לי משפחה, בעל, ילדים!! יש לי ילדים!!

שאני בריאה ושלמה מרגישה ברת מזל יחידת סגולה

ומהלאא???!!

מדהים!נגמרו לי השמות

זו באמת זכות עצומה, תודה לך שהזכרת אותה לכולנו.

שאנו יהודים, ועל התשובה, ועל החיבור ועל המהות.

ב"ה שתהני מכל אהובייך, משפחתך היקרה שבנית

בריאות איתנה תמיד ושתמיד תרגישי ברת מזל ויחידת סגולה בדיוק כמו שאת ❤️

אמן ואמןןןשירה_11אחרונה
וואי. יעל. איזה שרשור יפה!!פצלשהריון

והתגעגענו! לא היית פה הרבה בתק האחרונה.

ארשום את הדברים הפשוטים ..

שמחה שיש לי היום יום חופשי לחלוטין והתינוק איתי בבית ולא אצל מטפלת.

שמחה שהבית יחסית מסודר.

שמחה שרח אדר.

שמחה לחיות ב"ה!


ואני אחרי דיכאון אחרי לידה, אז כל כך כיף להיות שמחה ב"ה! 

וואו יקרה כמה משמח לשמוע!נגמרו לי השמות

גיבורה ואלופה שלנו! 👑

כמה השמחה שלך משמחת בעצם היותה, בעצם היותך!!! כ"כ נפלא מרומם ומחזק!

תודה לה' הטוב על כל החסדים הללו שפירטת

על התינוק המתוק, הבית כולו, הימים הללו, השמחה, והחיים עצמם!

 

ריגשת וחיזקת ❤️

ב"ה שתזכי לכל הטוב האושר השלווה האהבה והשמחה במתיקות אין קץ ❤️👑

ותודה רבה על המילים הטובות 🙏

גם אני רוצה! שמחה על בריאות שלי ושל על המשפחההתייעצות הריון
שלי ב"ה, שמחה על העבודה שלי, על הבעל מיוחד שקיבלתי. שמחה על זה שאני שמחה. לא ברור מאליו אחרי דיכאון שחוויתי חזק.. תודה לה'!
וואו יקרה! כמה כוח ואור!נגמרו לי השמות

כ"כ כ"כ משמח לשמוע!

ב"ה ממש על כל הברכות הללו שכתבת

על הבריאות, המשפחה, העבודה הטובה, האיש המיוחד, השמחה עצמה.

זה באמת לא מובן מאליו וכמה גיבורה מדהימה את שזכית לכל אלו במסירותך והתמדתך ובעצם היותך!!!

שתראי תמיד רק שמחה ואור גדול בטוב גלוי ב"ה 🙏❤️

גם אנישומשומונית

על הבעל

על הילדים

על הבריאות

שיש עבודה ב"ה

על התנועות הקטנטנות שהתחלתי להרגיש


מרגש ❤️נגמרו לי השמות

תודה יקרה ששיתפת 🙏

ב"ה שתמשיכי לרוות רוב נחת ושמחה גדולה מכולם ובכל התחומים, הריון תקין ושמח ולידה טובה בידיים מלאות בבריאות ובשמחה ❤️

מצטרפת 🙂לפניו ברננה!

הילדים שלי מתוקים ב"ה!!

מלאי חיים ושמחה טבעית בעצם היותם.

שניים עושים עכשיו יצירה ביחד.

אני יושבת ומניקה בנחת,

נסעתי הבוקר עם אחותי לקנות בגדים ושתינו מצאנו דברים יפים שמשמחים אותנו.

הבלאגן פה הוא בלאגן של שמחה ויסתדר בקלות אם רק ארצה.

יש מגוון של מצרכים בבית להכין אוכל כי עשינו קניות אתמול.

הספקנו היום להיות בספרייה ולשאול ספרים.

אין על הילדים המתוקים האלה!נגמרו לי השמות

כמה נחת והרחבת הלב יש בהם!

מדהימים קטנים

תודה על השיתוף המשמח הזה

ב"ה תמשיכי להנות מכל האוצרות המתוקים ומהחיות (ו בשורוק) הגדולה הזו, איזה יופי אתם, בית מלא חיים ואור 👑✨❤️

מחפשים לבן שלנו ישיבה תיכונית ברמה דתית טובה, עםאנונימית בהו"ל

ילדים איכותיים

אך שהדגש הוא לא רק לימודי

לילד שעולה לכיתה ט'

ילד טוב אך לא אוהב ללמוד


נבדק ונפסל-

חפץ לב

רגבים


נשמח לעוד רעיונות 

עם פנימייה. לא משנה האזוראנונימית בהו"ל
כרמי קטיףחלושי
בכרמי קטיף הלימודים ברמה גבוהה לא?אנונימית בהו"ל
התרשמתי לא נכון?
נכון, אבל יש גם הרבה דגש על צדדים אחריםחלושי
יש באזור בית שמששלומית.
חושבת שקוראים לזה מבקשי ה' או משהו כזה. מכירה מישהו שמלמד שם, ממש אישיות 
בדקתם את חיצים?אמאשוני
לא מכירה אישית, אבל התרשמתי ממאמר שכתב ראש הישיבה, אני חושבת פה באתר אם מעניין אותך.
מכירה את חיצים, אח שלי פרח שםרוח הריםאחרונה
ובמקומות אחרים כיבו אותו
מה עושים עם תינוק צרחן - מתוסכלתרק רוצה לדעת

מאוד מאוד

כל יום אני גומרת עם דמעות

(וגם במשך היום....)

אוכל נרדם ישן לא יותר מכמה דק מתעורר בוכה אוכל נרדם וחוזר חלילה....

ככה כל היום סביב האוכל מעגלים שלא נגמרים

(מניקה אבל הרוב מטרנה. אני לא באמת יכולה לספק כאלו כמויות...)

מידי פעם גם מקיא כמובן...

ולא לוקח מוצץ

רק על הידיים כל היום !!

מה עושים ?? איך מרגיליםם תינוק לסדר של אוכל (הרי לא מדובר על הנקה מדובר על בקבוקים)


 

אני מתוסכלת וכל הבית איתי

אי אפשר לדבר נורמלי להתנהל נורמלי להתייחס לילדים האחרים.

מרגישה שאני לא עומדת בזה ואני כפוית טובה כי נולד לי ילד בריא ומתוק ב"ה!!

וכואב לי עליו מאווד.

מה אפשר לעשות ??????

תלכי דחוף לאוסטואופט מומחה בילדיםצמאה

אוסטופאסט ישחרר לו לחצים

וירגיע אותו.

ויעזור לו להרגע.


דבר 2 להמשיך ללמד אותו למצוץ מוצץ

לחפש עוד סוגים

ולהסתכל על סרטונים איך ללמד למצוץ


הוא לא צריך לאכול כּ"כ  הרבה

זה מעכל כזה שאוכל הרבה כי לא נרגע

ואז הוא מפוצץ ולכן יכול לעכל כזו כמות

ואז שוב בוכה.


דבר שני לחפש ביביסטר שעה וחצי ביום שתקח אותו לטיול בשעה שאת הכי רוצה שקט

וגם אם הוא בוכה שתסדר

ואת תהיי בנחת עם שאר הילדים.


חיבוק גדול  

 

מצטרפת להמלצה על אוסתאופתאפונה

בן כמה הילד?


קודם כל

להאכיל פחות

לדחות האכלות כמה שאפשר

לקנות/לשאול מנשא טוב, שיגור עלייך או על בעלך כל היום

להרגיע כמה שאפשר בלי האכלה

ממש לנסות לרווח את הארוחות לשעתיים-שעתיים וחצי.

זה הדבר הראשון שהאוסתאופת אמר לי.

(כמובן הייתי מאכילה הרבה מחוסר ברירה, אבל זה היה מעגל שמזין את עצמו)


חיבוק ענק

אנחנו הגענו לאוסתאופת בגיל חודשיים וחצי ובטיפול השני קרה הקסם והיא פשוט נרגעה בבת אחת.

הלוואי שתצליחו לעזור לו!

נשמע שהוא לא צריך דוקא אוכלכורסא ירוקה

אם הוא מקיא אז זה בדכ אומר שהוא אוכל מהר מדי או יותר מדי. לא כל בכי זה רעב. בבקבוק את יכולה לדעת לפי כמה שאכל מתי הוא אמור להיות רעב, זה לא בלתי נגמר.

יכול להיות שמה שהוא צריך זה פשוט ידיים. ולבכות..

מתסכל מאד. גם לי היתה אחת כזאת.

הפתרון שלי הוא מנשא ומוצץ, ואז הידיים שלי פנויות לילדים האחרים. זה לא פותר במאה אחוז, אבל רוב שעות היום זה *יחסית* עזר. בשעות הערב של הגזים כשהבכי ממש בלתי נסבל היינו לוקחים אותה לסיבוב במנשא בחוץ. לפעמים צרחה פחות, לפעמים לא, אבל יש משהו בבחוץ שעוזר לשרוד את זה יותר בשפיות וגם שאר בני הבית לא מתחרפנים

בן כמה הוא?שושנושי
אצלי בשלב הראשון הנקתי מלאשושנושי

כשלא ינק היה במנשא. ממש ממליצה לנסות.

ההנקה הרגיעה אותו מאוד, משהו בפעולה ואולי בקרבה עשה לו את זה. זה היה באמת קשה ברמה שידעתי שאם לא מניקה באותו רגע הוא לא יכול 'לעשות'. הכל היה תוך כדי הנקה.

ממש ממליצה להשאיל מנשא ולנסות.

מקווה שיסתדר. 

בן חודש וקצתרק רוצה לדעת

האם למישהי יש המלצה לאוסתואפת טוב ??

באזור המרכז ?

כשהוא עלי הוא רגוע יותר אבל אני מוצאת את עצמי איתו שעות על הידיים.

וגם לא רוצה מוצץ....

ככה שאנחנו סביב הבכי טהצעקות חלק ניכר מהיום.


* בבוקר יש לו שעתיים די טובות שרגוע

*בלילה כשנרדם ישן רצוף 4 שעות

יש לך מנשא?אפונה
זה ממש יכול לעשות את ההבדל

יש לי המלצה בירושלים, במרכז לא מכירה.

מנשא מנשא מנשאשושנושי

הציל אותי בגיל הזה!!!

ואני הכי בעולם מבינה את הקושי, גם אני אחרי הלידה היה לי קשההההההההה ברמת הבלתי נסבל.

עם הזמן היה שיפור והוא ביסס ארוחות 

תנסי עם מנשאים...

יכול להיות שזה ריפלקס ולכן מרגיש טוב יותר בתנוחה כזו ולא בשכיבה

נשמע כמו האכלת יתר, בטח אם את מאכילה בבקבוקשופטים
מצטרפת להמלצות לנסות מנשא
רק לגבי האוכלפרח חדש

נראה שהוא אוכל יותר ממה שצריך

זה מובן שהוא בוכה ואת מנסה להרגיע אותו באוכל אבל דווקא בגלל שזה לא רק הנקה אז לפעמים יש פה האכלת יתר.

ניסית להחליף תמל?המקורית

או לתת משו נגד גזים?

אולי יש ריפלוקס?? כי ציינת שמקיאתפוח אדום

אוסטאופט עוזר גם לזה

אם יש ריפלוקס זה מאוד כואב להם

מתואמת

כמה דברים שכדאי לבדוק:

האם יש לו לשון קשורה?

האם יכול להיות שיש לו רפלוקס?

האם באמת טיפול אצל אוסתיופאת יעזור?


בהצלחה יקרה, ושולחת חיבוק של הזדהות...

אכילה כשזה בקבוקיםים...

אמורה להיות כל 3-4 שעות- מניחה שזה תינוק קטן?

להיזהר לא להאכיל יותר מדי, גורם לכאבי בטן

תקחי לרופא- הם לא בוכים סתם. יכול להיות ריפלקס או גזים.

יש לי אחיינית שהייתה צורחת ממש כשהיתה בוכה. לא הבנו איך ההורים מסתדרים עם בכי כזה. בסוף מסתבר שהיה לה מים באוזנים ולכן לא שמעה טוב....

אמרת שהוא עם מטרנה? חלבי?ממתקית

יכול להיות שהמטרנה לא טובה לו... אולי רגישות או אחר.
הייתי מתחילה בזה
ובן כמה הוא?
יכול להיות שכדאי לנסות לתת מרק טחון וכו?
אולי מטרנה כבר לא מספק את הקיבה שלו...?לא ציינת בן כמה הוא.
 

רואה שכתבת בן חודש.ממתקית

ממש פיצי
הייתי קודם מחליפה מטרנה ומישם כמו שכתבו לך פה עצות ללכת לאוסטואופט

מצטרפתלפניו ברננה!

וגם להוריד מוצרי חלב שאת לא תאכלי..

הקטן שלי ממש מסכן אחרי שאני אוכלת חלבי...

ממש, גם מוצרי חלב להוריד.ממתקית
מוסיפה על מוצרי החלברק טוב!
אצלי באחד הילדים ראיתי שינוי רק אחרי שבוע וקצת בלי שום חלבי. אז לא להתייאש אם זה לא קורה מיד.

דבר נוסף- אם יש ריר בצואה זה סימן לרגישות לחלבי. 

הבן שלי היה בדיוק ככהלומדת כעתאחרונה

היה הבכור בלי אחים אז פשוט היה עלי בהנקה כלללללל היוםםם

מצטרפת להמלצה על אוסטאופט. אבל רק אחד טוב.(לא של הקופ"ח. תחסכי את העוגמת נפש שעברנו)


אני יכולה להמליץ על מישהו בירושלים. אם רלוונטי לך אז אכתוב לך בפרטי את המספר


ולא יודעת אם זה יעודד אבל עכשיו נראה נצח אבל בסוף זה עובר והם גדלים והם חייכנים ומתוקים ולא זוכרים בכלל שהתינוק שצרח כך היום זה בעצם הוא

שאלה על משפחתוןנויה12345

מכניסה את הבן שלי למטפלת פרטית( עובדת עם התמת וכו'..)

מכניסה בחודש אפריל.  

באוגוסט אין מסגרת כלל.

אבל המטפלת מבקשת צ'ק גם על חודש אוגוסט, תשלום מלא.

הגיוני? ביולי מסיימים קרוב לסוף החודש. לא עד סוף יולי ומשלמים תשלום מלא.

מוזר לי לשלם תשלום מלא על חודש שהיא בכלל לא עובדת בו (שנה הבאה הוא לא יהיה שם)

במעונות של התמת בדרך כלל משלמים על אוגוסט כי הן עובדות בו כמה ימים.

כדאי לדבר איתה? נראה שזו המדיניות לפי החוזה..

אני תמיד שילמתי (ומשלמת) על אוגוסטוואלה באלה
וחברה שלי בעלת משפחתון פרטי בבית עובדת רק עד יולי לא כולל ומעבירים לה תשלום על 12 חודשים...
המטפלת מחליטה אם לחלק את המחיר השנתיאפונה

ל11 או 12 חודשים משיקולי נוחות שלה

הגיוני שיהיה לה יותר נח לקבל משכורת קבועה 12 חודשים ולא לזכור להפריש כל חודש כסף בצד כדי לחיות באוגוסט.


אבל

אם את מכניסה באפריל לא הגיוני שתשלמי אוגוסט מלא, לדעתי את צריכה לשלם באוגוסט את הסכום החודשי כפול 4 חלקי 11.

גם לי נשמע ככההשם שלי
כשהכנסתי באמצע שנה למסגרתרוני_רון

תמיד שילמתי על אוגוסט חלקי, ביחס לחלק של השנה שהילד היה במסגרת

ככה ידוע לי שעושים.

מקווה מאודנויה12345
אני ממש מקווה שתעשה ככה. גם ככה זה סכום ענק של 3800 ללא הנחות אז לשלם את זה באופן מלא על חודש שהילד בכלל לא שם זה הזוי.. 
את מכניסה רק באפרילשירה_11

לא חושבת שאת צריכה לשלם על אוגוסט

ובאוגוסט יש שבוע של משפחתון, גם אותו אין? 

לאנויה12345
אין בכלל. מסיימים ב20.7 אפילו חודש יולי לא באופן מלא 
אז לא הייתי משלמת האמתהמקורית
אז ממש לא לשלםשירה_11
אצלנורקאני

אני משלמת 10 אחוז מכל חודש שהיא הייתה בו

אני בדיוק עכשיו מעבירה אותה מטפלת

אז יהיה לי סך הכל לשלם תשלום מלא אבל הוא מתחלק בין 2 מטפלות...

 

זה מקובלזוית חדשה
כששמתי במעון פרטי שנה שעברהים...

הם עבדו שבוע אחד באוגוסט והייתי צריכה לשלם 75%, וזה קצת עיצבן אותי....

אחר כך עשו לנו איזשהי הנחה על ימי המלחמה, וכל ההורים כתבו כזו תודה בקבוצה. שאני לא יודעת אם זה חנופה או מה כ בעיניי גם לא היה הוגן כל כך.....

בכל אופן, אנחנו צריכים מעון ואם מצאת מקום טוב אז זה מה יש.

אם יש לך מקום אחר טוב אז שימי שם. אבל לא בגלל זה הייתי נמנעת מלשים במעון...

 

השנה שמתי במעון אחר, של התמ"ת ואנחנו לא משלמים על אוגוסט בכלל למרות שעובדים בשבוע הראשון

אם לא משלמים על אוגוסטהשם שלי

זה כי בחודשים האחרים משלמים יותר.

הסכום השנתי הוא אותו סכום, ואפשר לחלק ל 11/12 חודשים.

בתמת את משלמת על אוגוסטהשקט הזה
פשוט בדכ לוקחים את התשלום של 12 חודשים ומחלקים אותו ל-11 ואז יוצא שאת משלמת על אוגוסט במהלך השנה ולא באוגוסט עצמו. 
הייתי מבקשת שתתחשב בזה שאת רק חלק של שנהלפניו ברננה!

ואפשר לך לשלם לפי החלקיות

בתמת גם משלמים על אוגוסטSeven
אבל בגלל שאת נכנסת באמצע שנה תבקשי לשלם יחסי
תודה לכןנויה12345אחרונה
ביקשתי ממנה לשלם באופן יחסי והיא הסכימה.  היה נשמע לי הזוי לשלם באופן מלא כשהכנסתי אליה רק בסוף 
גמילה - ילדה בת 3שמיכת פוך

הבת שלי בת שלוש ולא הולך לי לגמול אותה. אני ממש מתוסכלת.

עד עכשיו גמלתי בנים והלך ממש בקלות כי הם ראו את האחים מעליהם ןהבינו מה לעשות.

אבל עם הבת ממש קשה לי, היא לא מוכנה לעשות בשירותים. ממש מתאפקת ולא מוכנה לעשות את הצרכים בשירותים על ישבנון כמובן.. פשוט מפחדת לשחרר.

גם באמבטיה היא בוכה כשיש לה לעשות ולא מוכנה לעשות באמבטיה.

אני ממש מתוסכלת

הורדתי לה כמה פעמים את הטיטול והיא יכולה להתאפק שעות עד שיברח לה על הרצפה.

 

קודם כל חיבוק. מתסכל שגמילה לא הולכת.. ניסיתהתייעצות הריון
סיר? אצלי כולם נגמלו קודם כל בסיר ורק אחר כך צברו ביטחון להתיישב על הישבנון וחלקם עברו מייד לאסלה עם שרפרף קטן..
גם אצלי כך היהיהלומה..
ומצחיק שאצלי הבנות נגמלו בקלות והבנים היה להם קשה יותר..
זהו כולם אומרים שיותר קל לגמול בנותשמיכת פוך

והייתי בטוחה שהגמילה אצל בנות יותר קלה כי הן רק צריכות לשבת ואצל הבנים זה מורכב יותר כי עושים גם בעמידה וגם בישיבה.

הבעיה עם הבת שלי שהיא מאד חכמה ומודעת לעצמה ולכן לא מסכימה לעשות.

אם הייתי גומלת אותה כשהיא היתה יותר קטנה היה לי יותר קל.. 

אצלינו גם הבנים נגמלים בישיבהיעל מהדרום
לא ניסיתי סירשמיכת פוך

אבל אנסה..

הבנים נגמלו ישר בשירותים.

תודה!!

אם את כבר הולכת על סיר, אז הייתי מציעה לעשותהתייעצות הריון
מזה חגיגה.. לתת לה לבחור צבע של סיר (אם רלוונטי לבחור דרך אתר ואז היא בוחרת בעצמה את הדגם..), לקנות מדבקות ולקשט אותו.. ככה עשיתי עם הבת שלי וזה מאוד עזר.. 
רעיון! תודה!שמיכת פוך
אולי להניח כרגעמתיכון ועד מעון

לנסות שוב בפסח, אולי אז קצת תגדל.

לי גם היה יותר קשה לגמול בנות מבנים

גם לי היה ילד שלא משחררמקקה

הורדתי טיטול וזהו

היה מתאפק עד שברח לו ואחרי כמה ימים הצליח לשחרר רק כשהיה ממש צריך

ובהמשך למד לשחרר גם כשלא ממש חייב

עד היום לא עוזר לשלוח אותו לשירותים לפני שיוצאים נגיד כי הוא לא עושה

מעודד לשמועשמיכת פוך

כי ניסיתי כמה פעמים לא ברצף וראיתי שהיא לא מוכנה בכלל לעשות בשירותים אז די התייאשתי.

אנסה שוב להוריד לה ולא להתייאש על הפעם הראשונה.

דווקא אצלי ראיתי שאין מה ללכת ראש בראששופטים
עבר עריכה על ידי שופטים בתאריך ל' בשבט תשפ"ו 12:39

ורק שראיתי שמסכימים לעשות בשירותים, למשל לפני מקלחת או בבוקר כשמחליפים בגדים הורדתי את החיתול, והיו לי כמה שפחדו לעשות.

דווקא בגלל שהיא בת 3 ודי גדולה ברגע שהפחד ישתחרר זה יזרום, חבל לבאס אותה אותך עם פספוסים.

כן, אולי הייתי קונה סיר ומסבירה שזה בשבילה ושואלת אם רוצה להשתמש מדי פעם

זהו אני יודעת שזה ירוץ בע''ה כשהיא תשחרר את הפחדשמיכת פוך
אבל איך מביאים אותה למצב שהיא לא תפחד לעשות את הצרכים באסלה?

אנסה את הסיר ןאראה אם זה פחות מלחיץ אותה...

מי אמר שזה פחדמקקה

זאת יכולת פיזיולוגית

יש ילדים שצריכים ללמוד להתאפק ויש ילדים שצריכים ללמוד לשחרר

הם לומדים הכי טוב על ידי התנסות1

ניסית להושיב על האסלה עם בגדים?יעל מהדרום
לק"י

אפילו עם טיטול, שתעשה בתוכו?


אולי יעזור לה להתרגל לאט לאט לאסלה.

היא יכולה לשבת על האסלה גם חצי שעה בכיףשמיכת פוך

אין לה פחד לשבת על האסלה.. אני שרה איתה ואנחנו סופרות עד 10 כמה פעמים .

אבל היא לא תעשה שם.

היא מתאפקת במקום לשחרר.

זאת הבעיה..

בועות סבוןדרקונית ירוקה

מים זורמים בכיור שלידה

לעשות כאילו מנפחים בלון

תודה! אנסה..שמיכת פוך
יופי. כבר יותר טוביעל מהדרום

לק"י


מישהי פה כתבה פעם שעשתה תהליך הדרגתי (אומנם עם צואה, אבל אפשר לנסות גם עם פיפי).

שמה טיטול על האסלה, והילד עשה שם.

אחר כך גזרה חור בטיטול, עד שהילד למד לשבת ולעשות באסלה.

זאת היתהאפונה
@בארץ אהבתי

כדאי לתת לה להתעסק בחומרים שמדמים צואה כמו חימר או פלסטלינה חומה

שיתוף השתלבות חברתיתואני שר
עבר עריכה על ידי ואני שר בתאריך ל' בשבט תשפ"ו 20:47

גרים במקום חדש לנו

מסביב משפחה שנותנת עוגן

אין לנו חברים בינתיים

שזה מובן מאוד בהתחשב בזמן המועט שעבר
 

המשפחה נותנת מענה בהמון דברים

אבל יש זמנים שזה קשה לי ממש

ופורים שמתקרב עכשו מציף לי את זה יותר

 

לא נעים לי להישען על המשפחה כ"כ הרבה

פוחדת להעיק כבר

ואי אפשר להיעזר רק בהם

 

נגיד לא יודעת מה נעשה עם סעודת פורים

גם ככה זה חג שמעיק עלי ממש

ומי שהכי היה יכול להיות נוח מהמשפחה עושים עם חברים

אז זרקתי מילה שאנחנו לא יודעים מה איתנו

לא קיבלתי הזמנה להצטרף

ובאמת שלא יודעת מה נעשה

מבחינתי להעביר את היום הזה סגורה בבית

שלא לומר במיטה

שונאת אותו גם ככה

אבל כמשפחה בכל זאת צריך לעשות משהו

 

גם הערב קיבלתי אומץ

ושלחתי הודעה למישהי שהיא לא מהמשפחה

אם תוכל לחבר אותי לאיזה מעגל חברתי שאני רוצה להיכנס אליו וזאת מהמשפחה ששם יודעת שאני רוצה ולא עזרה בינתיים

ועד שהעזתי

היא ענתה שהיא לא בקשר שם כרגע

ואוף איך התבאסתי

 

שלא תבינו לא נכון

אין לי כעס על המשפחה בכלל

לא מצפה שיפתרו לנו הכל

פשוט בודד לי

ומסובך לי

ופורים השנוא עלי תכף פה

וזה מטביע


שנים שרגיש לי חברתית

לוקח לי נצח להרגיש שייכת אם בכלל 

בעלי גם לא טיפוס חברתי

ולא יודעת מה יוכל להשתפר הלאה

 

 

זהו

הייתי צריכה להוציא את זה

תודה למי שקראה

למב לא להזמין אליכם? מהגינה, מהמשפחה, לא משנהירושלמית במקור
גם ככה זה שעתיים סעודה, זה לא להזמין לשבת, אז לא קריטי אם תזמינו מישהו לא מוכר מהמקום החדש ותגלו שלא הכי אייאייאיי
ועוד משהו: שומעת את הכאב. שימי לב שמה שנשמעירושלמית במקור
באוזנייך כמו רמז לקבל הזמנה, עשוי להישמע באוזני אחרים, כמובן תלוי בטיימינג ובדינמיקה של השיחה, כ"אל תחפרו לנו אנחנו מעדיפים לא להתחייב כרגע לכלום"... ככה לפחות אני הייתי מבינה את המשפט שציטטת בהודעה...
תודהואני שר

זה לא ציטוט של השיחה

רק תמצית של הרעיון

בכל מקרה התלבטתי אם לנסות לבדוק איתם

כי באמת פוחדת להעיק

והם לא צריכים להרגיש מחויבים אלינו

לגיטימי לגמרי שיש להם חברים ועניינים שלא קשורים אלינו


באמת שלא מתלוננת עליהם

פשוט מרגישה תלושה

לדעתי הם בסבירות גבוהה יוחמאוירושלמית במקוראחרונה
גם אם לא יוכלו הפעם, הם ישמחו לשמוע... וככה בנית את ההכנה לפעם הבאה

אולי יעניין אותך