מפעם לפעם אני משדרגת את הקורס הכנה ללידה שאני מעבירה,
וחשוב לי לשמוע מכן איזה דברים היו משמעותיים לכן בהכנה ללידה ראשונה?
תחיה דולהמפעם לפעם אני משדרגת את הקורס הכנה ללידה שאני מעבירה,
וחשוב לי לשמוע מכן איזה דברים היו משמעותיים לכן בהכנה ללידה ראשונה?
מאוד התאכזבתי מההדרכה ללחיצות שעברתי, הרגשתי שהגעתי בלי כלים בכלל ונעזרתי רק במה שהמיילדת הסבירה.
מצד שני- ללחוץ נכון לומדים בזמן אמת...
אבל אולי יש איזה נוסחת פלאים שמביאה אותנו כן להבנה מה זה, איכשהו.
כמו כן, הדרכת הנקה (שלי היתה מעולה ממש!), חשוב, חשוב, חשוב!
הכנת הפטמות לפני הלידה, איך לשמר אותם ללא פצעים בזמן ההנקה.
אחיזה נכונה, תפיסה נכונה, כמה זמן (לפחות בהתחלה, לדעת שאוכל מספיק) האכלה כל צד, האם לתת בכל ארוחה רק צד אחד או את שניהם (יש צדדים לכאו ולכאן, להביא להבנה שיש תינוקות כאלה ויש כאלה), מנוחה שתורמת להנקה, שתיה מרובה, מאיזה מאכלים להמנע וכו' וכו'.
אני הרגשתי שהגעתי מוכנה הכי שאפשר, היה את החשש הראשוני, אבל מעבר-פשוט ידעתי.
בהצלחה!
הכל כמעט קרה לי
הכנה לענייני הטהרה אחרי הלידה.
אף אחד לא דיבר אתי ולא הכין אותי לדימום, לאורך הזמן, לאופציה לשאול רב
על מניעה וכל זה.
פחות קשור ללידה עצמה אבל בעיני זו הזדמנות יחידה ומתאימה לשאול ולהכין לקראת הבאות.
לא משנה שזה היה לפני מליון שנה. באמת דיבור על מניעה ועל זה שמותר לשאול רב גם אחרי ילד אחד וזה לא "עברה שדינה גיהנום" (כי ככה נתנו לי להבין קודם ללידה, לא במילים האלו אבל זה היה רוח הדברים... כאילו עד שיש שני ילדים מי בכלל חושבת על זה) ולדעת שיש אופציה כזו אם קשה. זה חשוב ממש.
כי אני עושה ב90% מהמקרים הכנה לזוגות, זה עונה על ההגדרה או שיש צורך מיוחד?
מק"רלהסביר להם כל מיני דברים על נשים הריוניות ואחרי לידה בלי שהאישה תשמע... 
וברצינות, להסביר להם על הטיפול בתינוק, על החשיבות של המנוחה לאישה אחרי לידה (יש הרבה שרואים את האישה "חזקה" וחוזרת לעצמה מהר, ואומרים: יאללה מאחורינו), הסבר מה הם יכולים לעזור בתור מלווים, בין לאישה בין מול הצוות. ועוד.
את בטח תדעי יותר טוב ממני
זה שהגבר משתתף בכל המפגשים האלו של הכנה ללידה ושומע על נשימות לחיצות והנקה... נו, לא יודעת , אולי זה גם טוב אבל זה לא העיקר עבורו.
אבל מה שהוא באמת צריך לשמוע זה על הורמונים, על בכי אחרי לידה, על חשיבות השינה והאוכל לאשה יולדת ומניקה. על זה שהיא לא "בסדר" כבר אחרי שבוע, על זה שלפעמים עדיף לסבול קצת אצל ההורים שלה אפילו אם אתה לא אוהב אותם העיקר שמישהו יטפל בה
על זה שלא משאירים אשה לבד בשבוע שאחרי הלידה כי עלול להיות דימום מסוכן
על זה שחשוב לקום בלילה בשבועיים הראשונים גם אם אתה לא מניק לעזור בגרעפס, החלפת טיטול, או סתם להחזיק את התינוק אחרי ההנקה שאשתך תוכל לחזור לישון
שזה נורמלי שהיא תבכה הרבה ומצד שני איך לדעת לזהות חס ושלום דיכאון אחרי לידה ושזה יכול להופיע אחרי כמה חודשים גם כן.
על זה שגם אבות מרגישים לפעמים דכדוך קל אחרי לידה , או "זנוחים" קצת ונדחפים מפני התינוק ושזה נורמלי
על זה שהחשק של האשה יורד לרוב בזמן ההנקה וגם זה נורמלי
מלא דברים 
אני בהכנה ללידה מזכירה את האופציה של ואקום וניתוח ומסבירה עליהם.
לא ידעת בכלל על האופציה הזאת? (כלומר ברור שידעת אלא שזה לא היה נראה לך משהו שבכלל אפשרי שיקרה כמו שלא אמור לרדת עליך גשם בקיץ?)
ואז הפער בין כמה שהיית רגועה לפני הלידה לעומת כמה שהלידה היתה הכי רחוק מתרחיש רגוע זה יצר כמו טראומה?
אני מבינה את האמירה שלך מאד.
אם ההתמקדות בהכנה ללידה היא רק בתרחישים אפשריים ומה שקרה לך בכלל לא עלה בכנה לילדה אז לא היה טעם בהכנה מסוג כזה.
יש בזה המון צדק אמנם זאת לא היתה מטרת השרשור שלי אבל באמת מתוך חוויות כמו שלך הבנתי שאי אפשר להסתפק רק בלהעניק ידע ועוד אלף כלים, ההכנה חייבת להיות המון ריגשית כי באמת על מה שיקרה בלידה אין לנו הרבה שליטה אבל על המקום המנטלי שבו אישה תהיה יש לנו יותר אפשרות להשפיע. אני יותר ויותר פועלת כדי לעזור לאישה לארגן משאבים ריגשיים כדי להתמודד עם מה שיגיע, לא בקטע של להתכונן למלחמה אבל כן בקטע שבכל מקרה לידה ואמהות זה מאורעות ש"מזיזים" אותנו חזק אבל חשוב מאד שנארגן את עצמנו כדי שיהיו לנו כמה שיותר עוגנים לתקופה הזאת.
זה משהו שהיית מרגישה שאם היית מקבלת לפני הלידה הראשונה ועדיין הלידה הראשונה היתה נראית אותו דבר מבחינה טכנית- זה היה בעל משמעות?
אני בעד שלידה כזו היא כמו לידה בניתוח מבחינת התחשבות ידע ואמפטיה ועזרה
תחיה דולהתודה ממש על השיתוף. עזרת לי.
ממש מסקרן אותי איפה השתמע מדברי משהו כזה בשרשור הזה.
תחיה דולהמהתגובות כאן אני מבינה שעברתי קורס מצויין ממש (והוא עוד היה של הקופה...).
חוץ מעניין הלחיצות כאמור...
אבל היא ממש הקיפה את כל הנושאים בצורה טובה, גם על הדימום והטהרות אחרי הלידה וגם על מניעה (והיא היתה חילונית)
עשיתי קורס לפני הלידה הראשונה
והרגשתי שמאד עזר לי השיעור שהכין להנקה. עם סירטונים, תמונות, איזכור גם של מצבים פחות סטנדרטיים כמו פגיה\שאיבות\האכלה ממזרק וכו'
כשהתחלתי להניק אחרי כמה זמן בפגיה היה לי בראש ממש את הסרטון איך להחזיר את התינוק, איך את הפיטמה וכו'
אני בשכנוע פנימי עמוק שבאותו רגע זה לא יעניין\יפריע לי...
אין דרך לבקש ושיכבדו אותך בתור בנאדם... לפני ואחרי הלידה?
ולגבי הלהרגיש לבד- בעלך הרי שם רק בשבילך.. גם הוא נבלע בהמולה?
כל הזמן בדיקות פנימיות לבדוק פתיחה וכאלו. כל הנושא הזה רגיש ומזעזע בעיני ובכל הזדמנות מעדיפה רופאה כמובן ועדיין. אין הרבה מה לעשות עם ההרגשה הזו שהצניעות עפה מחוץ לחלון ונהיים קצת "רכוש ציבורי"
![]()
אאלט בדקו אותי כשהיה איכפת לי מזה =בהתחלה מתחת לשמיכה

לא להעמיס במיליוני פרטים וחלקיקי מידע.
אבל כן לתת רקע והכרת מושגים, אם לא לפני הלידה אז מתי כן??
בקורס שעשיתי, 6 מפגשים, המדריכה הצליחה להעביר את כל המידע וצורה טובה, לא הרגשתי עומס מידע. אבל אולי זה אינדבדואלי לכל אחת, לא יודעת.
אני כן חושבת שחשוב להכיר את המושגים.(ממני שחשבה שיודעת דבר אחד או שניים, כי בכל זאת יש אחיות נשואות, אמא שיולדת ביחד איתם
, דודות, בנות דודות וכו', אבל גילתי שאני לא יודעת המון...)
וצודקת שצריך וחשוב כל כך גם 2 השורות האחרונות שלך!
מסויימים כי אצל כל אחת זה אחרת ויכול להיות שברגע האמת יעזוןר לך משהו שלא רצית מלכתכילה...
וגם להסביר היטב את ההשפעה של כל חומר כמו אפידורל/ טישטוש וכד' על הגוף ומה ההשלכות...
ראיתי שיוצא לנו בין 3500 ל4300 ש''ח לחודש כולל טיטולים חומרי נקיון.
זה הגיוני סכום כזה למשפחה של 6 נפשות?
הורים ו4 ילדים.
אם מתאים לכן אשמח שתכתוב כמה אתם מוציאות.
(אני מפה בניק אחר)
תמיד אפשר לחסוך, להוציא פחות,לקנות פחות.. אבל כן זה עולה הרבה
יכולה להגיד שאחרי בדיקה בכל הסופרים
רמי לוי בפער הכי זולים.
אנחנו 8 נפשות ויוצא לנו בערך 4000 חודשי
אם חג אז קצת יותר .
ממליחה לעשות השוואת מחירים ולא להתפתות לקנות "כמה דברים " במכולת ,רק אם ממש אין ברירה.
בכל מקרה זה נראה לי גם ענין של סטנדרט מה קונים, מה נחשב בסיסי וכו
כל הארוחות?
תלוי גם בני כמה הילדים וכמה אוכלים..
אנחנו מוציאים הרבה פחות למשפחה של חמש נפשות אבל שניים מהילדים מקבלים צהרים במסגרת, ואנחנו די קמצנים
אנחנו 7 נפשות כולם אוכלים בבית גם צהרים.
יוצא לנו בין 4200 ל4800 פחות או יותר לחודש, והתלבטתי עם עצמי האם זה סביר או שאפשר לעשות שינוי..
כולל הכל עופות דגים
אנחנו תמיד שבתות בבית
ומכינה מבושל כל יום (הילדים גדלו ולא כולם בצהרונים)
בעיקרון אני חושבת שאפשר לחסוך ולהוציא קצת פחות אבל בשלב הזה של החיים מרגישים שזה הנכון לנו
בצריכה לדעתי
שבי עם הרשימות שלך (תשמרי כמה למשך חודש נגיד) תעברי עליהן ותראי על מה את מוציאה
חשוב לי להגיד שגם בניסיון לצמצם הוצאות בדבר הזה יש בזבוז כלשהו, של זמן נסיעה ושל זמן בכללי
אני מפצלת קניות בגלל כשרות והעדפות מסוימות ספציפיות, וזה לא בהכרח חוסך לי
אבל יודעת שזה לא ה"נורמלי" ואנחנו מוציאים הרבה הרבה פחות מאנשים אחרים סביבנו...
וכולם אוכלים בבית את כל הארוחות בגדול, רק בעלי לא נמצא בזמן ארוחת צהריים אבל בדר"כ אוכל כשהוא חוזר מהעבודה 🙂
מה תעשו?
סבתא שלי רוצה שנצא ביחד להופעה
בסגנון של הצגה / מחזמר / זמרת
אבל אנחנו פשוט לא מוצאות משהו רלוונטי 😯
אולי יש לכן רעיונות בשבילנו??
סגנון דתי לאומי דוס
(עדיפות לראשלצ ודרומה אבל תכלס נזרום)
אה... וצריך להיות רלוונטי לגילאי 16-76
יש לנו סיכוי?? 🥴
משהי בשם הניה שוחט, היא ממש מצחיקה ויש לה הופעות בכל הארץ, היא חרדית לא דתית לאומית
או מישהי כמו חנה כהן אלורו
לא דוס, אבל דתי. לא הייתי בהופעה.
ותראי אם יש משהו מתאים
יש הצגה על החיים של נעמי שמר עם שירים שלה, אולי יתאים לכם
והרוב סגור ליישובים / אולפנות וכו'
אז רק ישבתי וריירתי 😅
שאלתי אותו בחזור מהגן מי עשה לך שריטה ביד? אמר "יסק" ,שאלתי שוב, אמר עוד הפעם "יסק" , לקח מלא זמן עד שהבנו שהוא מתכוון ליצחק 😂... מסכן לא הבנו אותו
הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!
בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!
בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?
הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.
אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"
הוא עונה לי "במטבח".
(הטישו היה במטבח).
לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.
אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.
מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.
וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי
ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"
לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.
גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.
באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂
היה בטוח שהתחיל החופש
אמרנו לו שכן
הוא: מה? לא! (בטון של מורה שאומרת 'אין על מה לדבר') 😂
אני מעירה אותה ואז היא שואלת: אמא איזה יום היום? אמרתי לה חמישי אז היא: למה?
מה זאת אומרת למה 🤣 אמרתי לה כי אתמול היה יום רביעי 😅 חמודה, בת 3 וחצי.. גם לי יהיה סלט ממרח הימים השבוע 🫣
ניסיתי היום להיות בלי היה לא פשוט.. מה שהכי הפריע לי זה שבלילה ישנתי מזעזע שינה קלה ולא טובה
קרה למישהי?
במהלך היום עייפה
וגם נראה לי כדאי להפסיק מתישהו לא?
להפסיק בבת אחת זה לטלטל את הגוף.
וחוץ מזה אין כללים של מתי להפסיק, הרבה מפסיקות בחודש חמישי אבל אני הייתי צריכה גם בחודש שישי ויש כאלה שלוקחות עד הלידה
השאלה מה עדיף, בחילות או עייפות, כל אחת והשיקולים שלה.
הדרגתי
אחרי שהייתי בטוחה שאני כבר יותר טוב
ועדיין היה צריך להתרגל..
זה הריון ראשון שלך?
היי
אנחנו מעל שנתיים וחצי מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה , הייתה לי הפלה אחת ,עברתי הזרעות וניסיון החזרה 1.
עם הבן שלי בן 4.5 נכנסתי באופן טבעי וילדתי בקיסרי חירום . התייעצנו עם ארגון שמייעץ בנושא והוא הפנה אותי להיסטרוסקופיה שם מצאו לי נישה גדולה ברחם וצריכים לבצע לי היסטרוסקופיה ניתוחית לתקן אותה . מבחינת המחלקה שאני מטופלת אצלה הם אומרים שבכלל אין מה לטפל בנישה וזה לא הגורם לחוסר פריון ולנסות עוד החזרות , וגם שזה לא מהווה סיכון להריון נוסף.
בנוסף הפנו את בעלי לדופלר ושם גילו לו וריקצולה בדרגה 2 למרות שבדיקות הזרע תקינות . חשוב לציין שמתוך 18 ביציית נוצרו 3 עוברים שכולם דרך icsi . וגם פה הארגון המליץ לנו לבצע צנתור . וכמובן הביח אומר שאין שום בעיה והכל תקין.
אם יש פה נשים שהיו עם אותן בעיות אשמח לשמוע ולדעת שאנחנו עושים את הדבר הנכון לגבי הטיפול.. תודה רבה
שזה בהחלט יכול לעכב קליטה, תלוי מה בדיוק יש לך. מוזר שאמרו שלא רלוונטי. הייתי הולכת לשמוע עוד חוות דעת אצל רופא פרטי, גם לגבי הזרע.
זה אצל פרופסור פרטי עם הרבה המלצות שקיבלתי עליו. ממה שכתב לי זה נישה גדולה rmt=3 ..
אני גם קראתי שזה מעכב וגם מסוכן להריון ויכול לגרום להפלות .
גם לגבי הזרע אנחנו הולכים לרופא פרטי עם המלצה
סתם ערערו אותי .. כנראה רצו להצדיק את זה שלא שלחו אותנו לבדיקות רלונטיות
ולאחר מכן להחזיר עובר כבר באותה מחלקה ובינתיים בעלי יעבור את הטיפול לוירקצו כי זה גם לוקח זמן.. הבנתי שאין לי ברירה ובאמת להתייעץ עם עוד גורמים ואני באמת שמחה שעשיתי את זה
תודה לךך
מניסיון מר שלי- תלכי על מה שהלב שלך אומר,תתייעצי שוב ושוב אם צריך
גם פרופ' לא בהכרח מבינים טוב, לפעמים הרופאים הפשוטים יותר מבינים יותר. שוב מניסיון עשיר שלי בתחום הריון ולידה (לא קשור לנישה אבל בכללי)
זה שהוא מנהל מחלקה לא אומר 'הוא יודע יותר טוב מרופאים אחרים , ויש סיכוי שהוא מפספס או בגישה אחרת ולכן לא ישלח אותך לבדיקות מסוימות .
אז תלכי עם התחושות שלך ואם את רוצה לבצע פעולה כל שהיא, תעשי בלי קשר למה שהוא אמר! את יודעת הכי טוב מה נכון לגוף שלך .
אומרת מניסיון במקרה אחר, אבל עם אותו רעיון של ראש מחלקה שהיה בגישה מאוד מסוימת, ושלל מכל וכל גישות אחרות.ורק עם התעקשות זה עבד.
מוזר שלא עשו היסטרוסקופיה לפני הטיפולים.
בהצלחה רבה!! לא יודעת לגבי מה שנמצא אצל הבעל...
יש לקרובת משפחה שלי, נכנסה להריון 3 פעמים בלי בעיות.
לא רוצים יותר ילדים. מה שכן שבלידה התינוק כל פעם נתקע והיה צריך קיסרי.
בגלל זה היא התלבטה עם להביא עוד ילד אבל בסוף כן החליטו ונכנסה די מהר להריון כשהיא מעל ל 35, והלכה ישר לקיסרי אלקטיבי
יצא שאני אחראית על כספי וועד הורים, יש לי כרגע 550 ש"ח לשלוש נשות צוות למתנת סוף שנה. מה לתת בזה? דרים קארד של 150 ש"ח( 450 ש"ח ביחד) ומשהו קנוי קטן כמו עציץ ב 33 ש"ח?
לנסות לאסוף עוד 50 ורק לתת ברכה ודרים קארד של 200?
זה סכום יפה גם ככה
ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים
אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים
ושיש לו אופציה דיגיטלית
דרים קארד יותר ספציפי לחנויות
וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון
רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.
כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי.
יודעת כי קיבלנו
העברנו את הקוד לסמארטפון
אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…
ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.
מעניין איפה קונים ביי מי באמת
רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".
כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..
סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.
או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים
הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו
אבל
היתי נותנת בסכומים שלמים
170 או 180
לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.
לא הייתי אוספת עוד כסף.
גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום
בהנחה שהיא על חשבונך האישי.
יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה
אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת
כרטיס דרים קארד של 180₪
ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד
אני כבר כמה שנים סובלת מכאבים בנרתיק.
בשלב כלשהו הייתי אצל פרופ' לב שגיא שאיבחנה אותי ושלחה לפיזיו'. עשיתי פיזיו' ועזר לתקופה ממש מוגבלת. מאז הספקתי להיות אצל עוד רופאים ולקבל אבחנה של אנדומטריוזיס. ואז הלכתי לסבב נוסף של פיזיו' אצל מישהי יותר מומחית.
אבל הכאבים רק השתפרו, לא נעלמו.
כדאי לי ללכת שוב לפרופ' לב שגיא?
הפיזיו' שלי טוענת שאין טעם, כי האבחנה שלה לא תשנה.
בשם ד"ר רז בכר. היא עובדת בשיבא ומומחית באדומטריוזיס, ובאחד הפרקים של הפודקאסט היא אירחה פיזיותרפיסטית רצפת אגן שמטפלת בנשים עם אנדו'.
מצרפת קישור, אולי יהיו לך תובנות מהפרק שיעזרו לך
על הצלקת אני לא יודעת להגיד
לגבי השרירים, הגעת מתישהו לשלב שהם היו תקופה בסדר?
או רק להטבה כל פעם?
משתמשת במאמני נרתיק בין הביקורים אצל הפיזיותרפיסטית?
משתמשת במאמנים
הגעתי רק לשיפורים קצרים
לא נעלם לגמרי
מתיחות של האזור כדי לשחרר את השרירים התפוסים?
מוזר, אם זה רק שרירים תפוסים זה אמור להשתפר די מהר עם מתיחות ותרגול עם מאמנים.
צלקת מהלידה זה מציק אבל גם בר טיפול ומשתפר עם הזמן.
לפעמים טיפול רגשי יכול לעזור, כי הגוף כבד מתרגל שזה כואב ומתכווץ כל פעם וזה גורם למעגל של כאב.
וגם את מוזמנת לפנות בפרטי ואשלח לך קישורים לקבוצות וואצאפ ופייסבוק של מתמודדות עם כאבים.
אני יודעת שהיו מקרים שהיא פספסה דברים.
בכל מקרה ממליצה להיכנס לקבוצות היעודיות ולהתייעץ עם מתמודדות בעצמן.
אולי היא תיתן המןצה לטיפול שונה
או תמקד את הפזיותרפיסטית
כי אני ממש לא.
אפשר לומר שאפילו הורדתי מעצמי את ברכת המזון
שלא נדבר על תפילה
ולאט לאט גם כשאני ביום חופשי ולבד, כבר מתעצלת לברך ולהתפלל.
נהייה לי הרגל כזה שכל הזמן תירצתי- טוב לא אברך, כי עוד שניה הילד צריך אותי ואז גם ככה לא אהייה מרוכזת.
אבל זה כבר הרגל קבוע גם כשאני לבד.
איך חוזרים לברך?
כמובן יש לי אמונה, וחזות דתית והכל, בעלי מתפלל 3 תפילות, יש לו שיעורי תורה קבועים...אבל באמת שאין לי סבלנות לתפילות וברכת המזון, הדלקת נרות שבת בקושי רק מברכת בחיפזון (מברכת לרוב את ברכת המזון המקוצרת). פעם כל תפילה אצלי הייתה תפילה, וסגולות, וברכות, היום? כלום.
וגם ממש מפריע לי שאני לא דוגמה לילדים, הם גם לא מקפידים, וברור לי שזה בגללי. הם לא רואים אותי, וכיוון שאני לא מקפידה, גם לא רואה זכות להעיר להם.
איך אני מחזירה את הרגל ברכת המזון ותפילה אחת ביום לעצמי? ולילדים?