לא אוהבת מספיקתקווה_לעתיד

כתבתי פה כבר כמה פעמים

אנחנו בטיפול זוגי כבר זמן מה. יש עליות ויש ירידות סהכ יש שינויים לטובה ב"ה. 

בעלי מתחיל להבין אותי יותר ועושה בשבילי המון מאמצים להשתנות. 

(גם אני מבינה אותו, אבל הרבה פעמים כשהייתי רגישה לדברים כמו למשל לאיפה נגור- הוא היה מתרגז ולא מבין למה אני לא רוצה לגור איפה שהוא רוצה. היום הוא כבר מבין שיש לי מקום להביע את עצמי גם אם זה לא מה שהוא חושב שנכון).

אני עדיין מרגישה שיש בי חוסר הערכה בסיסי אליו ולתכונות אופי שלו שלא מספיק "מלוטשות" בעיניי. ותחושה של חוסר בקשר . כאילו אני לא ממצה את עצמי בתוך מערכת היחסים הזוגית הזו. כאילו משהו תקוע רגשית כבר המון זמן. 

 

משהו בתקשורת בינינו, לא מספיק עמוק, לא מספיק מחובר. כל הזמן צריכים להסביר אחד את השניה, ההומור שלנו לא מספיק מסונכרן וזה משהו שבשבילי הוא חמצן . הומור בריא עד רמה שנקרעים מצחוק ביחד- הופך כל אינטרקציה למשהו אחר, חיובי יותר , נעים ומחבר יותר בין אנשים. 

אם צריך להסביר את עצמך כשאתה מתבדח זה מבחינתי גרוע.

 

אבל שלוש וחצי שנות נישואים וזה המצב -פחות או יותר ככה.

אני מרגישה שאני אוהבת אותו אבל לא מספיק, לא מעומק ליבי, לא מספיק מעריכה אותו ולא מספיק מחוברת אליו. 

לא מצליחה להתעלם מהפאקים שלו והם מול הפרצוף שלי רוב הזמן.

 

אני תוהה לעצמי אם יש טעם להמשיך ולהשקיע במערכת היחסים כשמראש זו תחושתי?

שנינו נשארים, שנינו מעדיפים להשקיע בנו מאשר לחפש זוגיות חדשה. 

שנינו מבינים שלקח זמן למצוא זוגיות (הכרנו בגיל 29 וקצת) ושיש פה הרבה דברים יפים, אהבה ענקית מצידו, אהבה מסוימת מצידי, יש לנו ערכים משותפים, אמנם הדת לא בדיוק, אבל גם בנושא הדת הגענו להבנות כלשהן.. וזה לא פשוט לי. 

יש התחשבות הדדית, ניסיון להשתפר אחד עבור השני. 

 

הוא אוהב אותי מאוד מאוד, אני קצת תקועה ברגש אליו.

 

האם חושבים שחבל על הזמן שלנו? שעדיף להיפרד כשמשהו מבפנים אצלי כל כך חסר? או שעם הזמן יש סיכוי שנצליח לגשר על הפערים הללו עם עבודה קשה והמון התמדה? שאצליח לשנות את ההסתכלות שלי?

אשמח לעזרתכם ממרום שנות נישואיכם והכרות עם עולם הזוגיות.

בשורות טובות

רק שאלה אחת...*אשתו של בעלי*
יש ילדים?
לאתקווה_לעתיד

לצערי יש לנו אתגר כרגע גם שם 

איך את מרגישה עם האתגר הזה?אתגר מתמשך

הוא משפיע?

אני בכלל לא בטוחה*אשתו של בעלי*
שעם רגשות כאלה קשים ושליליים(לרוב),כדאי להביא ילדים למערכת נישואין כזאת.
כדאי קודם לנסות לעבוד עוד על הקשר ביניכם ואז אם זה מצליח לעלות על דרך המלך,להפנות משאבים נוספים להבאת ילד לעולם.
להתגרש עם ילד בתמונה זה לא בלתי אפשרי,אבל זה בהחלט לא קל ולא פשוט,להתגרש ללא ילדים זה סיפור הרבה יותר קל.
אני מציעה שתתני לעצמך זמן מסויים(נניח חצי שנה)בכדי לבחון את הקשר שלכם ורק אז תקבלי החלטות לכאן או לכאן.
כבר הייתי שםתקווה_לעתיד

בתתני עוד חצי שנה. 

נתתי הרבה זמן. 

יש שיפורים. 

אבל משהו בפנים לא מרפה. 

לא יודעת מה המשמעות של זה. 

לא יודעת אם זה בכלל שלי, או שזה באמת רק קשור אליו. 

יש בי משהו שלא מרוצה וגם בעבר במערכות יחסים זוגיות הייתי חסרת מנוחה. 

אני לא יודעת אם אלו בחירות שעשיתי שפשוט לא היו מדויקות לי, או שיש בי משהו שנתפס לאי מושלמות. 

ניסיתי לברר את זה. אין תשובה חד משמעית. 

 

לצערי אני צריכה להשלים עם המצב. 

אני בת 34 ולא נעשית צעירה יותר. ואני לא יודעת. אני כן אוהבת את בעלי ויש בו דברים טובים ונהדרים שאני מעריכה. חסרה לי תחושה מסוימת ואני לא יודעת אפילו אם היא בת השגה. 

 

אולי תמשיכי עם עוד שאלה כמוסתם 1...
כמה זמן אתם נשואים והאם זה היה ככה מההתחלה?
מן הסתם הרגשות הללו קשורים לאתגר הנל ולא הגיעו יש מאין.
כתבתיתקווה_לעתיד
נשואים 3 וחצי שנים. יחד 4 שנים וחצי.
והקשיים מהתחלה אבל זה בא והולך. יש ימים שאני ממש מאוהבת. לא יודעת מה קורה...
מתי הימים הטובים יותר? מתי הנוראיים?אתגר מתמשך


אז אתה מוזמן לשאול אותה בעצמך*אשתו של בעלי*
היא בטח תענה לך..
ואת מוזמנת להפסיק עם החד משמעיותסתם 1...
הרדודה שלך והזלזול שלך באחרים, שגם פוסקת הלכה ללא שום נתונים ועכשיו גם נכנסת לתוך חיי זוגיות ללא היכרות.
פניתי אלייך בפרטי בכל הנימוס והעדינות אבל לא ראית לנכון לענות ומה שאת כותבת יכול להיות מסוכן לעיתים ואני מסב את תשומת הלב.
אם היית עושה עבודת חקר מספיק טובה*אשתו של בעלי*
היית רואה שאני חדשה דנדשה פה באתר
ולכן לא יכולה לקרוא מסרים בפרטי,עדיין לא...
שמחתי לעזור!
ובעניין ההודעות שלי,אם קשה לך לקרוא אותן,אתה מוזמן לדלג ולא לקרוא.
חוץ ממך,אפחד פה לא מתעצבן על ההודעות שלי.
תתחיל להרגיע.
לא יודע איך אתסתם 1...
חושבת שאני עצבני, אני לא... אלא רק מזהיר מאיזושהי דמות חדשה שמגיעה ופוסקת הלכה ומייעצת דברים ללא בירור וידע.

כשאני (ותיק) פונה אלייך את יכולה לענות... מניסיון עם חדשים אחרים. סומן שקראת ויכולת להגיב אם לא בשיחה אז במסר.
החלטת שלא והבירור הגיע לכאן.

כמדומני שהעירו לך על פסיקת ההלכה מספק אנשים ולא רק אנוכי.

זה נקרא להתחיל ברגל שמאל?
איך את מול אנשים אחרים בסביבה?אתגר מתמשך

יש לך קשיים כאלה עם אחיות? עם חברות?

 

או שזה רק הוא ?

כן.. יש לי כאלותקווה_לעתיד

אבל כנראה שאיתו זה הכי בולט כי אני איתו הכי הרבה זמן. 

 

זה נראה לך קשור?

 

יש שתי אפשרויות פה, נראה ליאתגר מתמשך

אפשרות אחת - שיש בעיה בקשר בניהם

אפשרות שניה - שהבעיה אצלך בלי קשר אליו, ואצלו זה רק מתבטא בצורה חזקה מדי.

 

אני לא מכיר אותכם, אבל אולי...

הי מותקפאז
קוראת אותך לא מעט ותמיד עולה בי התחושה שזה הרבה שלך
איזשהי ביקורתיות/פרפקציוניזם/פולניות
שמתקשה לקבל את המציאות
שמחפשת תמיד משהו אחר ועוד יותר
שמנסה להכניס דברים לשבלונה מדוייקת.

מצד שני- רחמי עליו ובאמת לא פשוט כל כך הרבה זמן בזוגיות מאתגרת..

איך את ביחס לעצמך? האם גם כלפי עצמך את שיפוטית?
האם את מרגישה שזה באמת משהו שלך?
מהשרשור נשמע שדברים כאלו היו גם במערכות יחסים אחרות עם בני זוג ובכללית,
מה שמחדד אצלי את התחושה שהעבודה שצריכה להעשות, בנוסף לזו הזוגית שכבר יש, היא פנימית ואישית שלך בנפרד.

ללמוד לא להיות שיפוטית וביקורתית
ללמוד לקבל באהבה
קודם כל את עצמך
ומתוך זה גם את הסביבה.

בעיני בכל מקרה שווה לך להשקיע בזה.
בע"ה יעזור לזוגיות הנוכחית, ואם לא אז לזו שתהיה או לכלל מערכות היחסים שלך
עם עצמך ושאר העולם...
תודהתקווה_לעתיד
את צודקת במאה אחוז.
את כל הביקורתיות שלי הוא סופג. כל הביקורת שיש לי ובקושי מול עצמי אני מוציאה עליו ובתוך הזוגיות. וזה לא תמיד הוגן. מצד שני היו התנהגויות מצידו שהיו חייבות להשתנות כי פעם הוא לא ראה אותי באמת.
והוא היה צריך ללמוד שפה רגשית ושפה זוגית.

יש דברים שהם שלי. ויש דברים שהם בדינמיקה שלנו. ופה הטיפול הזוגי קריטי.
אני צריכה להבין דברים. אני כנראה לא אפרד.
אני פשוט חייבת להרגיש אחרת כדי שיהיה לנו באמת נעים וטוב .
חיבוק לךפאז
ודאי לי שיש גם עבודה זוגית ודברים של דינמיקה
הנושא הזה של הספק המענה הוא בעיני הכי הכי קריטי
כי כל ההשקעה והטיפול הזוגי הם קצת בניוטרל כשבעצם את כל הזמן שואלת את עצמך
אם בכלל שווה להשקיע בו ואולי תתגרשו.. אי אפשר ככה להתקדם באמת, להקשר באמת, להשקיע בצורה עמוקה.
וזה חבל כ"כ כי באמת שנשמע שאת רוצה כל כך שיהיה לך ולכם טוב
ואת גם נכונה להשקיע
וכשהבסיס של זה מעורער אז זה חצי על פרש...

מה שאתם לומדים יחד בטיפול הזוגי, את והוא- ממש חשוב אני בטוחה.
ממליצה לך אישית במקביל לעבוד על הנקודה הספציפית הזאת. אולי אם תכתבי לי איזור באישי אוכל להפנות אותך למטפלת שיכולה לעזור מאד דווקא בנקודות כאלה במהירות וביעילות..

בהצלחה בע"ה
ואל תשכחי להתפלל עלייך ועליכם
לי זה נראה קשור.לאיאומן
זוגיות זו תמצית מזוקקת של יכולת בינאישית. היחסים שלך עם אנשים אחרים יכולים לספר לך הרבה על הקשיים בזוגיות. לדוגמא, אם את אדם שחייב מענה מדויק, לא מסוגל לשאת ש״מפספסים״ אותו, את תראי לזה סימנים בהרבה מערכות יחסים שלך, ובזוגיות- שם זה באמת יתבטא הכי הכי חזק וכואב.
תראי את מתארת שאת לא מאושרת. כי לא מצחיק ולא זורם והוא לא מבין ולא מגיב פיקס. הכל נשמע באמת קשה, חסרים אמיתיים. אבל אני מאד מציעה לך לבחון- האם כל האלמנטים האלה קיימים בשאר הקשרים בחייך? האם החברות שלך מוצלחות בעיניך וקולעות לטעמך? האם שם את לא נפגעת הרבה, מרגישה לא מובנת? אין תשובות חד משמעיות אני מניחה, אבל זה כן כיוון שכדאי לבדוק. כי את בת34 ונשואה לגבר שעברת איתו כברת דרך. עזבי עכשיו שאף אחד לא מבטיח זוגיות חדשה בכלל, השאלה אם בזוגיות חדשה תרגישי מאושרת, או שגם שם תרגישי ככה. לדעתי אם יש סיכוי קטנטן שהתשובה היא כן, וה״בעיה״ היא לא בקשר או בבן זוג אלא באיזשהי יכולת שלך להיות מאושרת בזוגיות שלך, תעבדי בכל הכח על הכיוון הזה. ואולי עם ילדים כדאי לחכות קצת במצב הזה, למרות הגיל.
בהצלחה.
ואםסודית
הייתם נפרדים. ומיד למחרת היית מוצאת את אהבת חייך. גבר שאת מעריכה אותו בכל הפרמטרים. אתם נקרעים מצחוק ביחד. אתם רוחנית נפשית ודתית מתואמים לגמרי.
ורק..
את היית אוהבת אותו אהבה עזה, עמוקה,
והוא- הייתה לו אהבה מסויימת כלפיך..
היה לך יותר טוב?
לאתקווה_לעתיד
תודה על התגובות של כולם

אבל לשאלתך ההיפוטתית - אין אפשרות למשהו מאוזן יותר?
יש, אבל זה כמו לזכות בפיססודית
תמיד יש צד אחד שאוהב יותר, מוותר יותר, מרחם יותר, מתחשב יותר..
לפעמים זה יותר מאוזן, אבל לא מובטח.
התובנה שבחוץ קר נכונה, אני חושבת שאם היית עסוקה פחות בדמות הדמיונית שאת רוצה להיות נשואה לה, היה לך גם קל יותר לראות אותו בכאבו, בצערו, במקום העצוב הזה של אדם שאוהב מאד ונאהב מעט. סלחי לי אם לא התבטאתי טוב
מבינה אותך היטבתקווה_לעתיד
התבטאת מעולה...
אני באמת לא יודעת מה לומר
אין אהבה דו סיטרית באותה הרמה בדיוק.*אשתו של בעלי*
לפעמים יש צד אחד שאוהב קצת יותר/פחות.
כמו הרבה תכונות אופי ורגשות שונים שקיימים.
אחד יותר אסרטיבי,השני פחות.
אחד יותר רגיש/דאגן/השני פחות
אחד יותר נקי/מסודר/פדנט,השני פחות.
וכו..וכו..
סתם שתי מחשבות..חג'דומט

א. נראלי שכל אדם יכול להרשות לעצמו להתבאס לפעמים על בן זוגו. זה לא אומר שהוא לא אוהב אותו אהבת נפש עמוקה ביותר, זה אומר שהוא התבאס על משהו שהוא עשה. האם אנחנו כל הזמן מרוצים מעצמנו? למה שנדרוש את זה מבני הזוג שלנו? אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להתבאס לפעמים, ולהרגיש בנוח עם זה, כי מחר שוב נהיה מאושרים ונאמר שאיזה כיף שזכינו בבן הזוג הזה, ואחר כך נתבאס שוב, והיה מאושרים שוב. ככה זה

 

ב. דבר שני, זה נראה קצת כאילו יש לך בראש תבנית של הבעל שהיית רוצה, משהו שדמיינת בשלב מסויים של החיים, ואז ברור שבעלך לא יהיה בדיוק הדמיון שלך, ולמדוד אותו לעומת הדמיון שלך. הוא בחיים לא יהיה דבר שהוא לא. תנסי אולי להכיר אותו מחדש, אותו בדיוק איך שהוא. אולי תגלי דברים מדהימים. 

 

סתם מחשבה, אבל אולי אני בכלל לא מכיר את המציאות אצלכם וזה לא קשור.

 

המשך ערב טוב

תודה על התגובותתקווה_לעתיד
לוקחת ומאמצת את המילים החכמות של כולם

@פאז את צודקת אני באמת רוצה שיהיה לנו טוב. המזל הגדול שגם הוא. אתמול כבר היה קצת יותר נעים. כי הוא שם לב. באמת שם לב.
ואני באמת עם תבנית כמו שאמרת גם חג'דומט, וזה מאוד סוגר עליי.
עבודה רבה לפניי, ולפנינו🔧
עוד דבר.בת 30
אל תאבדי את הסבלנות ואת האמונה שהקשר ישתפר.
זה לא קורה מיד. עוד עשר שנים בטוח תרגישי אחרת.
תודה אנשים יקרים כבר יש שיפןרתקווה_לעתיד
היו לנו כמה ימים נפלאים ב"ה
יש יותר זרימה ואהבה וחום לדאגה
לוקחת מכם הרבה כוח להמשיך ולהיות אופטימית ולגלות סבלנות ואורך רוח לתהליכים ... בהצלחה שיהיה
כיף, תצליחי !אתגר מתמשך


ב"הפאז
רק לגבי ההומורשקופה

בעלי ואני באים מרקעים שונים. כך שכמעט תמיד הוא לא מבין את הבדיחות שלי ואז יוצא שאני צוחקת לעצמי לבד. בהתחלה זה ממש ביאס אותי אבל למדתי לחיות עם זה ולקבל את זה. ועם זאת יוצא לנו לפעמים לצחוק ביחד מסיטואציות ששנינו נמצאים בהן (כמו למשל מיציאות חמודות של ילדים, או כשאני יורדת עליו, למשל, "תתחדש על המטליות ספונג'ה" וכו').

אני שמחה שזה הדבר היחידתקווה_לעתיד
שמפריע ביניכם
הלואי וההומור היה הנקודה הבולטת...
הלוואי... נישואין זה עבודהשקופהאחרונה


נופש לטיפול זוגי ורגשי משולבכי אני אני
מישהו מכיר מקום לנופש שנותן קבלה על טיפול זוגי או נפשי? רוצים מקום נחמד עם בריכה וכל השאר פחות משנה.. אם יש אופציה לבוא עם ילדים עדיף כי כרגע אין ביביסיטר..
למה ללכת עקום .העני ממעש
למה עקום? לא מסתירים את הרצון לנצל מימון שזכאיםפ.א.

אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית 
 

בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.  

לא עקום..כי אני אני
חלק מהטיפול שאנחנו צריכים כרגע לשיקום שלנו זה נופש ביחד ומאד זורם לנו מקום שנותן באותה חבילה גם איזשהו טיפול שגם הצבא מכיר בו כמו סדנא זוגית, ספא וכו ולכן נשמח לשמוע😀
אם כך אז חוזר ביהעני ממעשאחרונה
המלצות לצימרחושבת בקופסא

מקווה שזה מתאים לשאול פה ויהיו מספיק תשובות.

יכול להיות שעדיף לשאול בהו"ל.


אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.

מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)

עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.

תקציב של סביבות 1,000 שקל לילה, (נחמד אם יהיה בפחות) שני לילות בסוף אוגוסט כנראה (אני מקווה שלא יהיה עמוס או יקר מידי בזמן הזה, אין לנו כל כך אפשרות אחרת)


אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?

אנחנו מתניידים באוטובוסים.

עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.


אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.

מומלץ ממש ממשכנפי נשרים

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

תודה רבהחושבת בקופסא

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?


אשמח לעוד תגובות

עוקבתרוני 1234
אני אשמח להמלצות גם למקומות שלא צריך תחב"צ, בכל רחבי הארץ.
לא מאוד בקי, אבל ברחבי יו"ש יש המוןהסטורי
אולי צימרבוס שומרון באלון מורה יכול להתאים.

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

נראה לי פחות הכיווןחושבת בקופסא

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

ממליצה בחום על צימרים נוף החאן בכפר אוריהנגמרו לי השמות

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend


היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה


תהנו המון

איזה כיף ❤️

שמעתי על צימר הראל בשבי דרוםפצלושוןאחרונה

700 ללילה

נראה מאד יפה

מישהי חייבת לי כסף ולא נעים לי להזכיר להפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 19:59

אבל עם חוסר נעימות לא הולכים למכולת, לכן הזכרתי למדינת ישראל בכל זאת...


 

 

 


 

כן חברים,

לפעמים מומלץ למלא דוחות להחזר מס 😀

יש עוד הטבה לניצול בעניין זיכוי מס רווחי הוןזמירות

בטופס 1301, בנספח שממלאים על השקעות בשוק ההון לפי טפסי 867, יש אפשרות לסמן שההכנסה היא מרכוש שהיה בבעלותך שנה לפני הנישואין - וזה כולל מניות או תיק השקעות.

ואז לייחס לבן הזוג חישוב בנפרד או לבת הזוג חישוב בנפרד על הרווחים בשוק ההון. 

 

כך שאם מי מבני הזוג נכנס לנישואים עם הון מסויים, ואפשר להוכיח את מקור ההון, אם פקיד השומה יבקש הוכחות - אפשר לנצל הטבת מס זו בפקודת מס הכנסה. 

מישהו מבין טוב בליסינג?חזקה בעורף

אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)


עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬


התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)


אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…

נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.

למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.


תודה לעוזרים🙏🏻

לא בדיוק מה ששאלתפשוט אני..

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.


 

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

גם אנחנו נעזרנו במישהו כזהבארץ אהבתי

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

ממליץ גם על ארי ויילר1223334444
זה בדיוק הבנאדם 🤩פשוט אני..
גם אני ממליץ עליו, בחום רבדוד100
+972 54-532-0036
הוא נותן שירות בכל רחבי הארץ?רוני 1234
תודה! נחשוב גם על זה.חזקה בעורף
נשמע שזה לא נכון לכם ליסינגזיויק
תודה על התגובה. יכול לפרט למה?חזקה בעורף
כי הרצון שלכם זה ברכב טובזיויק
זו לא סיבה מספיקה לליסינג עם כל הכבוד..
ליסינג אף פעם לא יהיה משתלם לאדם הפרטינפשי תערוג

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב


בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

כן, חברות הליסינג תמיד מצחיקות אותיפשוט אני..
''ירידת הערך - עלינו''.

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

ליסינג זה דרך בעיקר לקנות את ההתחמקות מה"דרעק"משה

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

אולי ישתלם לכם רק להשכיר רכב לטיולים ושבתותרוני 1234אחרונה
אני מניחה שזה רק פעם בכמה חודשים
חיבוקחדווית

יש לי חברה סופר סופר קרובה,

חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..

ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.

עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.

ואני לא יודעת מה לעשות.

האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה

פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??

מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה 

 

משהו לא מסתדרפשוט אני..

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

היא לא כתבה שהיא מתחתנתזיויק
אלא שאלה מה יהיה אחרי שתתחתן מתישהו
''עכשיו אני מתחתנת''פשוט אני..
שאלה טובהמחפש אהבה
ואלה יפה שאתם עוקבים ושמים לבחדווית

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אם לא היית מתייחסת לזה כעניין זה לא היה חייב להיותפתית שלג

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

בגדול בעיה בהגדרה זה לאSevenאחרונה

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

מכירים את די סיטי במישור אדומים?ברגוע

האם יש שם חנויות במחירים טובים?

מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים

הייתי שם לפני שנה, זה היה בעיקר בית קברות לעסקיםפשוט אני..

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

תודהברגוע
ואולם שמחות של ארועים חרדייםמשה

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

אם אתם מהאיזורנפשי תערוג

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

תודה, יש לך המלצה על חנות מסויימת בירושלים?ברגוע
לא.נפשי תערוגאחרונה

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט


מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

מודעות לאתגרים בקדושת הזוגיות במרחב הזוגימחפש אהבה

נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:

לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...

לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?

האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?

לא בדיוק אבל בערךפשוט אני..

אני משתף בצורה קיצונית.


זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.


גם אצלנו יש שיח פתוח בתחום הזהנעמי28

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

 

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

למה הניסוח פה שזה תמיד מהצד הגברי?ירושלמית במקור
מה הכוונהזיויק
למה הוא שואל אם הגבר משתף ולא אם האשה משתפתפשוט אני..
אין סימטריה אבל שאלה טובהזיויק
נו, אשמח לשמועמחפש אהבה
(הוא לא אמר על השאלה שלך שהיא טובה אלא על שלי)ירושלמית במקור
זה מה שהתכוונתי. מוזמנת לשתף מהצד השנימחפש אהבהאחרונה
מה זה אומר אם קשה לי ממש?נגמרו לי השמות

ומה זה אומר עלינו כזוג?

ומה אם פשוט נמאס לי מכל הריבים האלה?

או מכל הריחוק הזה?

או מכל הקושי הזה?

 

יצא לי להתבונן בחג השבועות האחרון במגילת רות,

ובקריאה הזו קפצו לי לעין המילים "ודבקה בה".

לפני הרי מתואר שגם עורפה וגם רות הלכו עם נעמי

אבל נתקלו שוב ושוב באתגר או סירוב או שימת המציאות כפי שהיא על כל קשייה ומורכבויותיה שהציבה בפניהן נעמי - ובעוד עורפה בחרה לחזור אחורה, על רות כתוב: "ודבקה בה".

ובעצם התבוננות על זה הביאה אותי לחשוב שדבקות מובילה לחיים, דבקות יוצרת חיים.

הרי בזכות אותה הדבקות נוצר אפילו המשיח שלנו! חיים. גאולה. בזכות הדבקות הזו. בזכות הלא לוותר הזה.

 

וגם במקום אחר בספר בראשית ששם נאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" - ורש"י מפרש בילדים, ופירושים אחרים מפרשים גם באחד ממש באיחוד הנשמתי והגופני והכולל כולו. כלומר יש כאן עוד דבקות שמובילה לחיים. גם להמשך החיים (ילדים) וגם לאיכות החיים עצמם ושמחת החיים שזה הביחד והאחדות של הזוג.

 

וגם בתפילה ששם נאמר: "ודבקנו במצוותיך" ואנו לומדים על התורה הקדושה ש"עץ *חיים* היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". וגם אם העץ מתנדנד ברוח - אנחנו מחזיקים. דבקים. בתורה. במצוות. באתגרים שהחיים מזמנים לנו.

 

ועוד מקור שעלה לי בהקשר הזה הוא "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם *חיים* כולכם היום" - שוב דבקות שמובילה לחיים!

 

זה פשוט מדהים.

כמה הדבקות מובילה לחיים

כמה להמשיך, לדבוק, להתמיד, לא לוותר יכול להוביל אותנו לחיים.

לדבוק בטוב כמובן.

* ודבקה בה - לדבוק בטוב. רות ראתה בנעמי את הטוב ודבקה בטוב הזה. "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" - זה הטוב. ה' אלוקי ישראל ולהיות חלק מעם ישראל ולהיות עם חמותי הטובה - זה הטוב עבורי ובו אני דבקה.

* ודבק באשתו - לדבוק בטוב שבאשתי. לדבוק בטוב שבבעלי. לדבוק באשתי עצמה. לא לוותר עליה. לדבוק באישי עצמו. לא לוותר עליו. 

לדבוק ולהתכוונן אליה ולהשקיע בה כמה שאני רק יכול. לדבוק ולהתכוונן אליו ולהשקיע בו כל מה שאני יכולה.

* ואתם הדבקים בה' אלוקיכם - לדבוק כמובן בקב"ה שבידו הכל וממנו הכל ומקור כל החיים וכל הטובה וכל הברכה.

* ודבקנו במצוותיך - לדבוק בטוב שבמצוות ובתורה. יש טוב ויש רע ובחרת בחיים - לבחור בטוב.

 

ואפשר ללמוד מזה גם על הזוגיות שלנו ועל ההורות שלנו - ולזכור שמעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,

יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:

הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים *רק* אחרי ההשקעה. רק אחרי הדבקות. רק אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.

 

למשל,

לא דומה אהבה לתינוק בן יום

לאהבה לילד בן שנתיים

לאהבה לאותו הילד בן 10

 

ככל שהילד גדל,

ככל שנשקיע בו יותר - יותר נאהב אותו.

כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.

אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב כשהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!

 

אותו רעיון גם עם בני זוג,

בהתחלה יכולה להיות אהבה, חיבה, התרגשות וכו'

ופוטנציאל הצמיחה של האהבה עצמה הוא עצום

אחרי שנה עוד יותר

אחרי 10 שנים עוד יותר

ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.

 

וגם אם קשה לנו עכשיו -

הרי אם נלך אחורה למקומות שחווינו קשיים בחיים הרבה פעמים נוכל לראות שאם לא היינו חווים את כל הקשיים האלה, את כל המשברים והרע שעברנו - לא היינו באותו מקום שאנחנו עכשיו. וכל אחד ואחת ומה שזה אומר עבורם.

כך גם אם אנו עוברים עכשיו קשיים בזוגיות שלנו - נוכל להגיע דווקא מהם ומתוכם גם לכמויות של *טוב* גדול אפילו עוד יותר בינינו. 

כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,

לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.

 

וזה נכון לכל תחום בחיים - אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים - לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפתח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, לפתח ולהרחיב עוד את כוחות הנפש שלו, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.

 

אז דווקא אחרי ריב או אתגר או קושי זוגי - אם נצליח לעבור דרכו, בתוכו וממנו נכון -

או אז נוכל גם לגלות את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי.

אז אם יש קשיים ואנחנו חושבים אולי להרים ידיים?

רגע!

לומר לעצמנו - רגע, בעצם עדיין אין לנו מושג עוד כמה טוב נוכל לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד יום, עוד חודש, עוד שנה ועוד 20 שנים.  

אז ננסה לאפשר לעצמנו את אותה השקעה והתמדה, את אותה דבקות, את אותו לימוד, וב"ה לזכות לטוב עמוק וחזק עוד יותר.

 

ובעצם אם חושבים על זה אז גם בהורות, גם בזוגיות, גם במיניות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל - המתמיד זוכה! לגמרי זוכה ❤️

וזה הזכיר לי גםנגמרו לי השמות

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

 

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

 

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

 

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

 

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

 

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

 

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

 

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

 

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

 

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

 

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

 

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

 

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

 

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

 

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

 

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

(רציתי לכתוב ישר ולא הספקתינגמרו לי השמות

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

🔴 מצב מלחמה 🔴 - תוספת קטנה לעכשיונגמרו לי השמותאחרונה

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

 

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

 

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

 

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

 

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אולי יעניין אותך