מחר מתחילים גמילה.
אני מוצאת את עצמי לחוצה מזה בקטע אחר.
ולמה? לא כי אני מפחדת שיפספסו. לזה אני מוכנה כבר נפשית וטכנית.
אני פשוט חוששת מהתנגדות, ומליצור להם טראומה כלשהי..
וגם לא יודעת איך להתאים לכל אחד את התהליך שלו.
אז בשלב זה, הם כבר יודעים מצוין מה זה פיפי, ומה זה קקי.
וכשהם עושים, ואנחנו רואים את זה אנחנו מודיעים להם בהתלהבות שהנה אתה עושה פיפי/קקי!
הם בעצמם יכולים לענות יפה על השאלה מה עשית בטיטול..
כששואלים אותם איפה עושים פיפי? הם עונים בשירותים.
הם יודעים גם איפה השירותים נמצאים. ושעושים שם פיפי.
אחד מהם מוכן לעמוד על שרפרף ליד האסלה ולחכות שיצא פיפי. עוד לא קרה.
השני רק אם נחה עליו הרוח.. או שבאלו לחקות את האח.
קנינו סיר. ואני הולכת להלהיב אותם על הסיר החדש.
היו גם כמה פעמים שנתנו להם להסתובב לזמן כלשהו בלי טיטול. כמובן שהרטיבו..
השני- ממש בוכה כשהוא מגלה שהוא רטוב. והוא אומר- טוב. טוב. (רטוב.)
הראשון- גילה שהוא רטוב ואיכשהו הסב את תשומת ליבנו. אבל אז כבר היה צריך לשים טיטול לקראת הלילה, ככה שלא הרווחנו הרבה.
בכ"מ הם כנראה כבר שכחו מהעניין.
הם לא מצליחים/רוצים/יודעים להוריד לבד את המכנסיים מלמעלה.
רק אם הורדתי להם מהטוסיק הם מצליחים להוריד לגמרי..
אז אשמח לעצות והרגעות וכל דבר שיעזור..

העתק: פורום נשואות בלבד

איזה מתוקות!
