מה אתם עושים? לומדים במקום מרכזי? בחור? מה עלויות השכירות שם?

אתם לא צעירים מכדי להתחתן, אתם לא צעירים מכדי לפרנס את עצמכם.

אפשר למצוא הרבה תירוצים למה להישאר אצל ההורים. בסופו של דבר ברור שמדובר בנח וחיסכון השאלה מה המחיר.

אז מה המחיר?

השנה הראשונה של הנישואין בהרבה מקרים היא השנה הכי קשה.

לומדים לחיות כזוג, לומדים להסתדר עם המין השני, לומדים על המערכת האינטימית הסבוכה בין בני זוג.

בקיצור לא פשוט.

מה קורה כשאתם אצל ההורים? כל זה נהייה קשה פי כמה.

כי אי אפשר לריב, וגם אם רבים אז כל מה שצריך זה לעבור לסלון ושם כבר אי אפשר,

שלא נדבר על זה שזה הורים של צד אחד ככה שהשני תמיד בעמדת נחיתות. מצב מאד לא בריא לתחילת הנישואין.

את כל כבלי הצניעות שצריך להתיר כבני זוג צריך לעשות עם ההורים שלו/שלה מעבר לקיר. 

נראה לי שהמסר ברור..

אמנם ביחידת דיור אצל ההורים של אבא שלי

אבל אני יכולה להעיד שזה גמר להם על הזוגיות. וגם את הקשר של אמא שלי וחמותה. 

אולי יש יחידי סגולה שזה לא קילקל להם, אבל זה סיכון עצום מדי לקחת.

אם אתה אברך אתה בהחלט יכול לעבוד במגוון עבודות בערבים. ואם יש לך מילגה גבוהה אז בכלל לא מבינה מה הבעיה.

אל תחשוב עכשיו על חסכונות לעתיד, כי החסכונות האלה לא יעזרו לך אם תהיה גרוש...

ואגב, אני למדתי תואר מאוד עמוס וקשה (פיזיקה-כימיה) והצלחתי לעבוד תוך כדי ולממן את עצמי, נסיעות, ואת התואר!

יש גם עבודות בחופשות סמסטר (הדרכה בסמינריונים, בקייטנות, ניהול פרוייקטים חד פעמיים, מלצרות בבתי הארחה וכו').

אז תחרקו קצת שיניים עד אז, והעיקר לא לגור אצל ההורים בחדר!

בעל המאה הוא בעל הדעה.

רשימת שאלות שקיבלתי מזוגות שחיים אצל ההורים\ביחידת דיור אצל ההורים:

- ליל טבילה, וואו כמה שאלות.

לדבר עם אשה ולגלות שאם יש טבילה בשבת היא תמיד דוחה כי אי מצב שאמא שלה לא תגלה.
איך מסתירים?

מעבר לזה שקולטים מהר מאד מתי אתם אסורים ומתי מותרים, אם השירותים משותפים אז רואים...
 

- פרטיות של ההורים. 

פרטיות שלכם, אתם לא יכולים לריב כמו שצריך בלי שישמעו ויתערבו

אתם צרכים לשמר נגיעה מחוץ לחדר כשההורים נמצאים, במיוחד בשנה הראשונה חשוב מאד ליצור מגע יומיומי.

הריון- ההורים ידעו הכל. קשה להסתיר הקאות בחילות וחולשה ככה.כל בדיקה שתלכו, כל פעם שתתעורר בעיה הכי קטנה.

וגם אם אין הריון, הרבה יותר סיכוי שההורים ינסו לגשש, אם אתם כן מונעים, לא מונעים, אולי תבדקו? אולי יש ביוץ מוקדם?

וזה רק מדגם שעלה לי בשלוף. יש עוד המון...

אם אתה בגוש, אז יחסית השכ"ד בכולל לא גבוה בכלל, ויש המון טרמפים בבוקר למרכז. תמצאו איזה עבודה קטנה פה ושם ותסדרו כמו כולם. אל תעשו את זה לעצמכם.
זה מתכון לקושי ומריבות, גם עם ההורים וגם בינכם...

ממש לא.

לגור עם ההורים זה הטעות הכי גדולה שזוג יכול לעשות. בטח אם לא מדובר ביחידה נפרדת.

דבר שני וחשוב לא פחות.

כל ילד חילוני יודע שאחרי הצבא הוא הולך לעבוד, שוכר דירה, ומרוויח את לחמו. כן, גם תוך כדי לימודים.

משום מה בחברה הדתית אנחנו חיים במצב של נחייה על חשבון ההורים עד שנתחתן, נסיים ללמוד, והילדים יהו בני 18. 

תמצאו עבודה תוך כדי הלימודים. (מלצרות אם צריך) ותפרנסו את עצמכם. 

אחרי שבונים את היסודות של הקשר והם מספיק חזקים, אפשר לחזור אל ההורים.

אבל לא על ההתחלה.

אבל זה היה רק לכמה חודשים... והאמת, לא יודעת איך זה השפיע עליהם.

המלצה שלי היא שגם כשגרים אצל ההורים, אז רק ביחידת דיור.

כל משפחה צריכה מטבח משלה, ומקלחת משלה מינימום.

וזה עוד לפי שדיברנו על האופי ויכולת ההכלה של ההורים ושל בני הזוג... (ואני אומרת את זה כאחת שגרה ביחידת דיור אצל ההורים)

פתרון אפשרי הוא שתשכרו סטודיו, או דירה ממש קטנה במקום מרוחק מהמרכז שהשכירויות לא גבוהה.

תנסו למצוא הכנסות מגוונות, כמו למשל:

למלצר שבשבתות בבתי הארחה 

לשטוף כלים בערבים 

שיעורים פרטיים וכד'

תגישו את כל המלגות שאתם יכולים להגיש.

וגם תבדקו לגבי מעונות במקום הלימודים ולגבי הנחה בשכר לימוד.

(אני אישית שילמתי על תואר ראשון בלי שום עזרה מההורים רק עם מלגות, הנחות, ועבודות מזדמנות. זה אפשרי)

הזוגיות שלכם זה הדבר הכי חשוב שיש לכם, אתם אפילו לא מדמיינים כמה! וזה קריטי לטפח אותה כמו שצריך, במיוחד בשנים הראשונות. אז תעשו הכל כדי שתהיה לכם את הפינה שלכם שבה תוכלו לבנות את עצמכם כזוג וכמשפחה בע"ה.

תחסכו בכל הדברים האחרים (ביגוד, תכשיטים, רכב, ריהוט, כלי בית וכו'), אבל על הזוגיות שלכם לא!

אתם גם יכולים לדבר עם רב לגבי דחייה של הבאת ילדים, יש מצבים שזה אפשרי.

אם אתם לפני החתונה ועוד לא סגרתם דברים - אז תנסו לחסוך איפה שאפשר בחתונה, וגם תבקשו (או תרמזו) שבמתנות אירוסין יביאו לכם כלים למטבח (סירים, צלחות סכו"ם) וציוד לבית (כלי מיטה, מגבות וכד). זה חוסך הרבה כסף אחר כך.

וכמובן שכמה שאפשר תשיגו ריהוט וכלי חשמל מיד שניה או ממסירה.

בע"ה כשתתחילו לעבוד ולהרוויח בעצמכם תוכלו להתחדש בכל אלה מכספכם שלכם בעזרת השם!

חמותה נהגה לשאול אותה לאן היא הולכת בכל פעם שיצאה מהבית. עכשו, שתיהן מקסימות וטובות, אבל הדבר הזה שגע אותה וחמותה רק התכוונה להיות מנומסת.. מליון סיטואציות כאלה יכולות לצוץ. חבל להרוס את הקשר עם ההורים ע"י מגורים משותפים.

והם היו כבר עם ילד או שניים.

האם זה היה טוב?ממש לא, ואם תשאל אותם היום הם יגידו לך שאין להם מושג איך הם הסתדרו עם זה.

מצד שני אני מכיר זוג (לא באופן אישי) שגר אצל ההורים ויש להם גם ילד או שניים ונשמע שהם כן מסתדרים.

אני חושב שבמקרה שלהם זה כי ההורים שם מאוד מסורים לילדים (בצורה יוצאת דופן), ואין להם ילדים עוד בבית.(להורים).

ייתכן שתסתדרו אצל ההורים אבל בדר"כ זה ממש לא המצב ולכן כולם כמעט ממליצים פה שתגורו לבד.

זוג שבונה את עצמו וביתו צריך את הפינה שלו.

אני כן הייתי מציע לך לנסות למצוא פתרונות כמו עבודה חלקית שתשפר לך את ההכנסה, או מגורים על חשבון הישיבה לאברך.

אם אין ברירה תגור אצל ההורים, אבל זה לא לכתחילה כמובן.

בע"ה.

אני ממש ממש מבינה אותך, ואת הקושי הכלכלי.

גם אני ואחיותיי היינו בתחילת תואר כשהתחתנו. וכל הבעלים שלנו אברכים. עם מלגה.

ובאמת לא פשוט לחיות ככה.

אבל אף אחת ממנו לא בנתה על ההורים. גם להורים לא היה את האופציה כ"כ לעזור.

אז איך חיינו?

מצמצמים במה שניתן לצמצם. עובדים במה שאפשר לעבוד.. וה' עוזר שזה לא יפגע בבחינות..

הרבה אברכים עובדים בערבים בניקיון מדרגות.

תנסי לברר אם יש אופציה למלגות.. כמו התוכנית של החסידות, משרד החינוך, פרח, סחלב...גם את וגם בעלך.

ותמצאי עבודה כלשהי שתעבדי בה.. אפילו ניקיון בימי שישי משהו בערבים..

זה עדיף מלגור עם ההורים.

הזוג צריך לבנות את עצמו ואין בעיה שתהיה תמיכה מההורים כלכלית, אבל יש בעיה אם זה גורם לתלות בהם,

כי זה מביא להתערבות בחיים של הזוג ומרגישים שותפים להחלטות וכו.

לא בריא שההורים יראו אתכם גם במצבים שאין כח אחד לשני או שרבים וכו'..

וגם אני לא חושבת שמומלץ, בכל אופן אני לא הייתי רוצה.

אבל יש זוגות שעושים את זה כדי לחסוך כסף לקנות בית- ויש לזה יתרונות

כנראה שזה גם מאוד תלוי בסוג ההורים וברמת הפרטיות שתהיה לכם.

בכל אופן זה שיקול של שניכם.

לדעתי ההורים לא צריכים לתמוך כלכלית בילדים, הילדים צריכים להיות מסוגלים לעמוד בכוחות עצמם- ואם אין את הבסיס הזה מבחינה כלכלית לדעתי נכון יותר לחכות מעט עם החתונה.

א. מבחינה כלכלית עדיף בכלל לא לסמוך על ההורים בשוטף. מדי פעם לקבל או לבקש עזרה זה נורמלי אבל לא להתרגל לזה בשוטף. עדיף להתרגל להגדיל הכנסות ולחיות בחכמה.

ב. מבחינת מגורים בחדר אצל ההורים- אולי תשקלו לגור בשכירות בדירה נפרדת בשנה,שנה וחצי הראשונות ואז לעבור. יש לי גיס שככה עשו. ונראה לי שהיה להם בסדר. השנה הראשונה חשובה יותר מעשרת אלפים ש"ח שתצליחו לחסוך. היכולת לדבר,לריב, להשלים, ללמוד אחד את השני, לבשל מה שאתם רוצים, ליצור אוירת שבת משלכם, להזמין חברים ולעשות מה שבא לכם, וכל זה בלי שאין אף אחד שמשגיח, או יודע. רק אתם. זה חשוב ברמה שאתה לא יכול אפילו לתאר.

אבל אולי אחרי השלב הראשוני אפשר לגור אצל ההורים לזמן מוגבל. 

להגדיר מראש גבולות גזרה, ולהתכונן שיכולים להיווצר מתחים. 

אח ואחות.

אחותי באה ממש אחרי השבת חתן- ישר אלינו ואחי היה חודש בשכירות ואז בא-כי היה קשה כלכלית (הוא אברך)

אצלינו זה אותה כניסה ויש לנו בית דו קומתי אז הזוגות היו למעלה. בכללי ההורים שלי היו שם וכדי לעזור הם החליפו חדרים וירדו לקומה של הילדים.

בקומה למעלה יש: חדר שינה גדול (אחי שם עם מיטת תינוק+ שידה+ שיטה זוגית...), שירותים ומקלחת ויציאה מהחדר למטבח ומהמטבח לגג, כשיוצאים מהחדר מהדלת השנייה יש כניסה לסלון, שבו גם אנחנו עוברים.

מכונות הכביסה משותפות לאמא שלי וגיסתי.

אחי פה כבר שנתיים... ברור שזה לא אידאל, אבל אם יש רצון טוב של 2 הצדדים- זה אפשרי ועוזר. בנתיים הוא משכיר את הבית שלו וחוסך את הכסף...

יש לי עוד אחות ביחידת דיור שמחכה בתור להכנס אלינו...

זה לא כ"כ נורא, אבל צריך להיות רגישים- אם יש עוד אחים בבית וגם כלפי ההורים, בתור זו שבאה מהצד השני- גם לרווקים יש רגשות....

לדעתי ולדעת ההורים שלי- כסף זה בהחלט לא שיקול להקמת בית

בהצלחה!!!

זה גם קושי של ההורים והאחים וגם קושי של הזוג. וכשבכל זאת מחליטים לגור אצל ההורים צריך המון זהירות והקרבה משני הצדדים. (חבל להרוס יחסים כשבסך הכל המקור הוא כוונות טובות לעזור). זה גם מחיר שצריך לקחת בחשבון

ולא במשפחה! אמא שלי וגיסתי ב"ה כמו אמא ובת ממש- הולכות יחד לקניות, אוהבות, צוחקות, ואחי אגיסתי ברוך ה' בזוגיות טובה.

צריך להיות זהירים, זה ברור, אבל זה אפשרי וטוב.

ככה אפשר אח"כ להתחיל את החיים על רגל ימין...

אז כלזוג יעשה את החשבון הנוח לו - הרווח הכספי שגם הוא חשוב מול ההשקעה והזהירות- שבהחלט יתכן שיש משפחות שבהן כולם כה מתחשבים וזה מצליח. 

אבל אם זה מרתף עם פשפשים אולי אפשר לגור אצל ההורים אבל תלוי מי ההורים

כמו שכתבת יש יתרונות וחסרונות.

בגלל שאתה מכיר את צורת החיים הזאת לא הייתי נבהל מלנסות.

מה שכן כדאי זה לראות שיש את האפשרות במידה ולא הולך לנסות למצוא אלטרנטיבה.

כלומר כדאי לראות:

1. אם לא מסתדר לא יהיה פיצוץ עם ההורים.
2. לברר כבר מעכשיו איפה כדאי לשכור.

כדי שבמידה ולא מסתדר תהיה לכם אפשרות להחליט בצורה מסודרת ולא מתוך לחץ.

כדי שכשתעברו אף אחד לא ייעלב ולא יחשבו שזה בעקבות אי נוחות או כעס כלפיהם

או כבוד לאנשים אחרים.

מי מעיר לבן אדם בן 20 על הרגלי נקיון?!?! ועוד במרחב הפרטי!!

טוב תראו, אני באמת קטנה אולי...

אבל אולי, רק אולי, ההורים שלי הם אנשים מיוחדים. שיודעים לשים לעצמם גבולות ברורים מאוד ורחוקים מאווווווד מאי נעימות.

ורק רמז לכמה הקשר בין אמא והכלה טוב-היא לקחה אותה איתה לקנות דברים לפני הלידה+בלידה עצמה אמא שלי לוותה אותה.

הכל תלוי בכמה אני מוכן להקריב לאחר, בנקודת המבט שלי כלפי הדברים שקורים סביבי.

אם רוצים לריב-יש מספיק דרכים גם משני קצוות הארץ.

בניגוד לרושם שמצטייר פה כאלו אתה היחידי בדור הזה יש עוד כמוך, אחד מהם הוא שכן שהגיע עכשיו לגור בדירה של אמו עם אשתו ושני תינוקות. נכון, הם שיפצו כדי שתתאפשר פרטיות אבל היא אשה מיוחדת חכמה וטובה ויש לה טקט.., במשפחות של עולים חדשים זה היה הסטנדרט ואף אחד לא מת בגללו.

לא כולם זוכים להורים טובים וחכמים, שיודעים לכבד ולשחרר, מה לאמר ומה לא..

ככה שאין מה להבהל מהתגובות. 

מהתיאור שלך - זכית, אשתך לעתיד לא נבהלת מהרעיון - שיהיה לכם במזל טוב.

להקרע בעבודה ולימודים בשנה ראשונה - לא מוסיף לזוגיות

שתי החלופות הן לא האדיאל אתם צריכים לבחור את זו שנראית לכם טובה יותר.

מה לא?

לא לנסות לשכנע את ארוסתך, אם היא לא רוצה. 

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.