תבחרו דעה ואני אבחר את הדעה השניה.

בוא נתווכח על מה הרעיון הכי טוב.

מה דעתך באופן כללי על חרדים, יש המון נושאים, והמון דעות, תבחרי.

או שזה חרוש מידי?

אני אבחר את הדעה השניה.

האם זה טוב שחרדים לא מתגייסים או לא?

סתם, סתם...

אלו שנים חשובות ללימוד תורה, שבהם השכל חריף, וצבא זה ביטול תורה.

וגם הרבה יוצאים בשאלה שם, וקשה להישאר שם דתיים. וללמוד תורה גם מגן על העם, לפחות באותה מידה,

ולפחות לפי המדרשים גם במלחמת מדיין היתה קבוצה שהתפללה ולמדה תורה, כך שזה האידיאל.

אז אם המציאות הזאת התגבשה מעצמה, למה לשנות?

השניה, נגד גיוס. מה את מעדיפה?

נכון, השכל חריף יחסית, אבל הגוף חריף וחזק יותר, בגיל הגיוס ה' ברא לנו גוף חזק וגמיש מאד, אם היינו צריכים רק לשבת וללמוד תורה ה' לא היה בורא לנו גוף כל כך חזק בגיל הזה.

ואם קשה להיות שם דתיים אז אי אפשר לשבת ולהתלונן על המצב, זו דווקא סיבה מצויענת ללכת לשם כדי לשנות!!! החרדים זה אחוזים ניכרים, ואם הם יתגייסו אז כעבור כמה שנים חלק ניכר מהקצונה יהיו דתיים!!!! תדמייני איך צה"ל יהיה אז!!!

ובנוגע למלחמת מדין, אז ה' שכן בתוכונו, למרבה הצער עכשיו אין זה כך. יש הסתר פנים וההשפעה של ה' לא ישירה. ולעתים קרובות התפילה שלנו לא מתקייימת באופן שקיווינו.

אבל החרדים ממלאים את תפקיד אלו שצריכים ללמוד תורה בעם כי אין כאלה והתורה זה מה שמחזיק אותנו!

ואם החרדים יתחילו עכשיו להתגייס אז מה זה שווה כל הצבא שלנו אם אין תורה?

נערים ילמדו תורה לפני גיל גיוס ואברכים וביינישים ובעלי בתים ילמדו אחרי הגיוס, רק בגיל הגיוס לא ילמדו תורה. זה רק שנתיים שלוש, יהיה אפשר לשרוד את זה. זה יהיה יותר טוב מהמצב (של צה"ל) בימים אלה.

עד שאני יסיים תחשבי על תשובה.

ואז חתונה ואז צריך לפרנס ולהיות מציאותי ועבודה

ויש כאלה בקבע

ויש מלא מלחמות יצר.

עזוב שבצבא כצמה היא לטובת הדתים פחח

ובנתיים לסבול.

עדיף למור על ידי לימוד תורה!@ הרבה יותר עדיף וטוב.

אם התלמידים לא ילמדו תורה מה נעשה? מי כן ילמד?

האלה שיפרקו עול עם הרובים?

הנערים והאברכים ילמדו תורה. 

זה פשוט עבודה אחרת.

ולאחרים היא אפילו יותר עדיפה וחשובה.

עדיף ללמוד תורה מאשר ללכת לכל הנסיונת ולהכשל שמה בזמן שיש להם עוד אנשים וזה נטו לפרובקציות כיום.

בנתיים לסבול"!!!

ומי אמר שהם יכשלו אם הם עדיין לא ניסו?? ויש אחוזים מרשימים מהציונות הדתית שם!! למה שלא יהיה של חרדים?? יש  יותר חרדים מסרוגים!!!

העניין הזה לא פשוט בכלל

ועכשיו אני צריכה ללכת.

תחשוב על עוד נימוקים בשעות הקרובות.

כל עוד האנשים האלה חילונים הוא יעשה צרות, עם האנשים האלה יהיו חרדים הם יפסיקו את הצרות. והאנשים האלה יהיו חרדים אם הם יתגיסו ויוכיחו שהם רציניים וטובים לפחות כמו החילונים.

אבל תודה עכשיו יש לנו עוד נימוקים

לקחתי את זה מראש

סתם אבל צריך משו מקומם שזה באמת יהיה מעניין

ולאאא חבנדיקים אלא אם כן עושים הפכים וכל החבדניקים בכיוון של יענו נגד חבד וכל השאר מצודדים בחבד

משחק האישיות

בוחרים מישו מהחיים

@מי_אני_ומה_שמי

טענה שזה דיון. אני אמרתי שזה ויכוח.

איך לקרוא לזה.

אין לי בעיא באמת בשם אז ממ..

טוב מוכנה לצודד במשו

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

בסדר 

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

אח"כ אם זוכרים אותך

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים