בס"ד

ביהמ"ק הראשון נחרב בכלל בגלל גילוי עריות, שפיכות דמים וע"ז.

בלי קשר לזה, אנחנו לא שונאים אף אחד, ממותר לנו לא להסכים עם דרכו. הבעיה היא שהכל נהיה שחור לבן ואף אחד לא מוכן לקבל את זה שניתן להפריד בין הקהילה לאדם הפרטי. יש לי חברים בקהילה המדוברת כרגע ועדיין לא אתמוך במצעד הזה וכן אתמוך בלהיות נגדו. זה לא סותר את זה שממש לא אכפת לי להיות חברה שלהם. יש לי גם חברה שיצאה עם דרוזי ועדיין הייתה חברה שלי למרות שאני לא מסכימה עם מעשיה בכלל [היא אתאיסטית]. 

הבית השני נחרב בגלל שנאת חינם, לכן זה בעיקר מה שעלינו לתקן.

אבל זה הדבר העיקרי שצריך לתקן כדי להגאל.

למה לא ברור?

אם יצאנו לגלות הנוכחית בגלל סיבה מסויימת, כנראה שעד שלא נתקן אותה לא נגאל.

בס"ד

אז אולי גם את זה אנחנו צריכים לתקן. 

בכל מקרה, לא חלקתי שזאת גם סיבה, אמרתי שהיא לא היחידה. חוץ מזה שאהבת חינם אמורה לבוא בתוך הגבולות של היהדות ושל האהבה לקב"ה.

אבל בשביל זה יש את הרב קוק..

כתבתי שזאת הסיבה העיקרית, לא היחידה. ברור שיש עוד הרבה מה לתקן.

וכתבתי מראש שזה בלי קשר לדיון פה.

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/379113

בס"ד

שבין אם מאמינים במקדש ובין אם לא, זה לא מטבע סחיר, אז בקשה..

בס"ד

נניח בצד את זה שזה לא כנגד אנשים, ואותי ממש לא תראי בהפגנות האלו, אני רוצה להגן על הזכות להפגין כנגד אנשים, אם אני חושב שהם רעים, אפילו שהם לא פוגעים באף אחד.

בס"ד

אנשים שכופרים, וגם משתדלים לנפץ, כל ערך שהוא - וזה כולל גם אהבה, גם בחירה, וגם כל מהות שמורכבת מיותר מאדם אחד - עם, קהילה ומשפחה - אנשים שכופרים בכל מושג של רוח, שבעולם שלהם יש רק הרבה אנשים פרטיים שכל מה שיש להם בעולמם זה להיאבק עם האחרים על זכויות, וגם בזה הם עוד עומדים לכפור, כי בעצם אין דבר כזה אדם, זה בסך הכל אוסף של מולקולות אורגניות שמגיבות זו לזו ולסביבתן, הם אנשים רעים. לפגוע בערכים האלה זה בעיני לחלוטין פשע שמבחינת החומרה שלו נמצא באותה הקטגוריה עם רצח.

אבל לצאת בכאלה אמירות עליהם נראלי לא מתאים.

ואני לא בקטע של ווכחנות רק שלא תציירי את זה כמשהו נגד מול משהו בעד

גם הירוקים הם נגד הריסת הטבע והתעשיינים בעד. מה זה אומר?

הויכוח הוא על הפונדקאות

במיטה שכל אחד יעשה מה שבא לו

לכן הוא עיצבן כל כך הרבה כי זה נגע בנקודה אמיתית

נ.ב כולם יכולים להיות הורים

איש+אישה=ילד

דווקא פוסט מחכים ונדיר

אפילו הלהטבים שם אמרו שעזר להם להבין את העמדה שלו

בזכות של הילדים שלהם לגדול טוב.

בכללי פונדקאות זה די פגיעה בזכויות.

אני אפילו לא בטוח שמבחינתי צריך לאשר דבר כזה לזוגות רגילים.

אלה שיסכימו שיעשו פונדקאות על גופן מסתמא לא יהיו מהשכבות החזקות בחברה, וזה ניצול!

אני לא מספיק בקיא במציאות.

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/379698

מחקר חדש: ילדים לזוגות חד-מיניים סובלים יותר ומצליחים פחות

כי א"כ זה היה כמו חילול שבת רגיל שאף אחד (כמעט) לא מפגין עליו.

זאת דרישה שאנחנו נכיר בהם כלגיטימיים.

אם את מאמינה ברצון ד' בעולם/ בשמירה על הטבע האנושי עד כה, את לא אמורה לתת לזה לגיטימיות.

כבר הרבה שנים חיים אנשים כאלה בתוכינו, אבל הם לא הרימו ראש ודרשו שנכיר בזה כלגיטימי ולכן באמת לא היה אכפת לנו (חוץ מהרצון שלנו שכולם ישמרו תו"מ) ולא נלחמנו.

עכשיו זה משהו אחר.

מזכיר לי כמה העולם מטומטם 

(בשעה נורמאלית עוד הייתי יכול להתייחס באמת לטענה מכמה פנים)

שיואו. פשוט טמטום (שנראה) חסר תקנה.

אין יצר רע יש יצר שרע לו...

מטומטמים. (אני לא שונא, אני נגעל מהדעה)

(אני משכנע את עצמי שאני לא שונא כי אני מוסיף בסוגריים הפרדה שלאו דוקא נמצאת בתודעה הנפשית שלי)

(גם אם בסופו של דבר אני שונא- אני מעדיף את זה ככה במקום שאוהב ואז אהיה כ"כ מטומטם בעצמי. לא נתנה תורה למלאכי השרת. צריך לעשות השתדלות גם לאהוב)

(אני לא מתדיין בכלל עם פוסטמודרניסטים מטומטמים שיש להם ערכים של קופסת שימורים על המשפטים שאמרתי  עכשיו, ולא עם אפחד אחר)

(אני לא מתדיין עם אפ'חד, כאמור)

תראי, אל תעלבי או משהו, אבל כל שיח ההצדקות היום הוא מטומטם, זה לא שיש לי בעיה ספציפית איתך אלא עם מה שבאת לייצג. אני לא מתכוון להמשיך להתדיין איתך על זה כי אני מתאר לעצמי שאת שבויה במעגל הקסמים הפוסטמודרניסטי, ואני- לא באמת יודע מה לומר כדי שזה לא יהיה שיח של חרשים (במקרה שלנו- אני חושב שיש לאחד מהצדדים חירשות חריפה יותר, במחילה), לפחות לא לעת עתה.

אתמול בלילה ניסיתי לדמיין את העולם משתנה.

זה היה בצורה שהעולם בלב לועג לעצמו אבל לא מסוגל להגיד זאת בקול, פתאום כלי התקשורת מוציאים אמות מוסר כלשהן מפיהם- חצי נבוכים חצי נחושים, כתמיד, זה בין זבאנג בראש כי התהליכיתיות לא קורת באופן גלוי לגמרי לבין מהלך הדרגתי, כי רואים בשיח שבחובו הוא טומן באופן הדרגתי יותר ויותר הכרה ונאמנות  לאמת למרות שלפעמים היא נראת מגבילה את חשקי האדם ואולי אפילו (מה שנראה, מוסף בסוגריים מרוב הקושי לומר) טבעו.

שוב, לא בא להתדיין, כתבתי זאת בשעה מאוחרת (ולמרות זאת אם למשל היו מבקשים ממני למחוק- אני אשמח אם כן ישאירו את זה כמו הרבה פריקות שלי של 2:00 בלילה).

סליחה אם הובנתי לא נכון (לומר "אם פגעתי" סתם כך באופן כללי- אני לא בטוח ששייך, כי יכול להיות שיש דברים שהם בהכרח פוגעים בעצם טענותיי שלי, כמו תביעת אמת מוסר כוללת שנראה שאת שוללת.)

די כבר להביא אסמכתות ממקרי קיצון שהקשר שלהם לדעתי האישית הוא קלוש.

אה, ועוד דמגוגיה- אלהים, זה נשמע כאילו כבר המצאת עוד דת, (מלבד העובדה שאצלי במצבים כאלו אומרי הקב"ה, ואל תגידו לי שזה לא משמעותי, רואים היום מי אומר אלהים ומי אומר שם אחר.)

את רואה את אלהים כמונח אתי שתובע חיים לכל. אני די כופר באלהים שאת מאמינה בו, כך שאם את רוצה לגרום לי רגשי אשם- את  גורמת אולי לבוז בשימוש הגאוני שלך במושג האלהים נגדי.

זה שלא חוויתי זה נכון, לכן אני לא יכול לעזור לך, באופן אישי, אני לא מתיימר להציג את עצמי ככזה, אינני מבין בפסיכולוגיה בכלל ובפסיכוסקסואליה בפרט. אבל את נגד הבעת דעה גם במובנים אאוטסיידרים , המצעד הנ"ל היה בעל הרבה אמירות אאוטסיידריות שיש להן גם משמעות ציבורית על בימת הכנסת, את יכולה להתעלם ולהתכנס ברגשותייך, אני לא דן  אותך על זה- זה רגשות שלך, אני לא חווה, ואם כבר אז  אנסה לגלות מעט אמפתיה. אאבל באמירות הציבוריות- אני אאבק להסתים לדעה הזויה כמו שאת מייצגת את הפה, חריף כמה שזה נשמע. את יכולה לקחת את זה למושגים של "לכי חזרה לארון" אבל במחילה, זו צורה דמגוגית להפוך את אמרותיי למושגים שאין בהם אלא השפלה והכנעה כשלמעשה הם  דורשים "ענווה" והתמסרות לאמת. מכח האמת התמסרות ולא הפוך, כמובן.

אני מאמין ומקווה שאת רגשותייך העדינים והמורכבים את מפנה כלפי אנשים שבאמת יוכלו לעזור ולא (רק?) לפורום אינטרנטי פתוח.

בהצלחה בכל.

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

בסדר 

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

אח"כ אם זוכרים אותך

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים