והנימה של כל מה שכתבת בשרשור.

מדי

מלכתחילה לא חשבת שזה זה? לא הרגשת אהבה/רגש/משיכה?

איך הגעת למצב הזה? 

ואחר כך כבר אין כח לעצור את גלגל השלג...

זה יותר פיקציה מאשר משהו אמיתי

נכון שצריך אהבה והכל וכנראה שזה קשור לזה שמרגיש שזה לא מה שבחרת. אבל האמת שכן בחרת בזה...

בכל מקרה אנשים מבזבזים את חייהם בשביל למצוא את ה"זה", מעבירים שנים או אפילו עשרות שנים בבדידות. מחכים לאהבה שתגיע לאיזה ציור שיש בדימיונות.

או אלה שמתחתנים ולא יכולים להעריך את מה שיש להם

הבעיה היא לא באדם איתו מתחתנים. הבעיה היא בנו שלא רואים את הטוב שיש לנו או לא יודעים לאהוב.

האופוריה הזאת נשמעת כמו מה שפותח השירשור מחפש

אני אומרת לו שזו אשליה

זו תשובה שלדעתי נכונה לרוב המאוכזבים למיניהם.

אלו דברים שכדאי לקחת ללב לפני שחורצים גורלות. (מה שאודליקה כתבה. לא יודעת לתייג.)

זה לא קשור ללהסתדר, אם יש כבוד והערכה, זה לא אמור להיות בוא נחפש את זה שיהיה כמוני ואז אנחנו נסתדר, ויהיה לנו טוב.

אני גם שומעת את זה הרבה מכיוון של חילונים- עוברים לגור ביחד אם הולך טוב סבבה ואם יש דברים שמפריעים אז נקסט...

זה עיניין של לחוות את האדם השני, לאהוב ולא להישאר בהתאהבות עצמית. ליצור חיבור פנימי. זה לא האחד/ת שצריך למצוא עכשיו. זה להיות מישהו שהאהבה נמצאת בחייו ואז זה פשוט מגיע, עם האדם שמוכן לזה שנמצא ממש מולך ולא שמת לב שהוא שם

ממה שראיתי בהרבה זוגות יש כל מיני משחקי שליטה. אנשים מחפשים את זה שהמשחק מתאים להם, נותן להם להרגיש את מה שרוצים להרגיש. או נכנסים לאיזשהו תפקיד בקשר, השולט או הנשלט (גם סוג של שליטה)

כשאין את המשחקים האלה, כשכל אחד יכול פשוט להיות מי שהוא בלי לפחד להיות לבד, בלי לפחד בכלל... וכשמעריכים את מה שיש אז הקשר הוא פשוט טוב. 

איפה "אפילו הקדיחה תבשילו"?

ומילא הקדיחה את התבשיל, מה למשל עם זוג שבשל בעיה רפואית בלתי-פתירה לא יכול לקיים יחסי אישות ונמצא במצב הזה כבר כמה שנים (אחרי שכבר יש ילדים). אף אחד מהם לא יתאבד בגלל זה, אבל לדעתך עדיין צריך להישאר?

אני מאמין שבסופו של דבר היה ביניהם קשר חזק ואהבה אמיתית שנבנו במשך השנים.

באמת במקרים האלו נבחנת האהבה. המסירות זה לזו. הנכונות להקריב ובעיקר להיות שם לצד השני כשהוא/היא זקוקים לבן/ת הזוג.

רק אל תשכחי שאמא שלך הביאה עם אבא שלך ילדים, , גידלה אותם איתו, הם חיו חיים זוגיים נורמליים 20-30 שנה, ופתאום משהו השתבש, אחרי שיש להם בסיס משותף ואהבה שהתגבשה במשך שנים. המסירות שלה מוערכת אך גם מובנת.

אבל תגידי, מה אם מישהי בגיל 19 התחתנה עם מישהו (אחרי הכרות של שלושה-ארבעה חודשים), וחודש אחרי החתונה הוא נפצע קשה בתאונת דרכים. אין לו סיכוי להשתקם, ועד סוף ימיו הוא יהיה סיעודי. היא דמיינה את חייה אחרת לגמרי. האם היא צריכה לוותר על החיים שלה ולסעוד אותו כי לא מספיק שהוא חולה היא גם תזרוק אותו?

כן, היא נכנסה להריון מיד לאחר החתונה (תאומים בשעה טובה) וחודש אחר-כך בעלה הפך לנכה וסיעודי. ילדים כבר יש, עדיין הוא צריך לשחרר אותה?

ואיפה האהבה? אז לא מספיק שהוא חולה היא גם תזרוק אותו? ומה עם זה שהם נשבעו אמונים זה לזו?

הרבה אנשים לא יודעים לבנות קשר טוב

לפעמים צריך ליפול כדי לקום

תהומות נשמע כמו דבר קשה.

התגברת על זה ?

נרשמתי לפורום במיוחד כדי לענות לך, כי זיהיתי המון כאב.

דבר ראשון, זכור שזיווג הוא משמים, וכמו כל דבר בחיים שלך - גם כאן לא מדובר בטעות. אתה נישאת למי שהכריזו על שמה בשמים 40 יום קודם שנוצרת.

נראה שיש חוסר התאמה בין מה שציפית למה שקיבלת, כמו שמגדיר זאת חנן בן ארי: "איך לקחת אותי חתול בשק, לא שיערת את גודל המרחק".

אז עכשיו אתה נשוי , יש לכם שני ילדים, ואתה עדיין שם... במחשבות על האם זה זה.

אז כן, זה זה.

ויש לה חסרונות. כמו לכל האנשים בעולם, אגב. ואתה צריך ללמוד להתמודד איתם בכבוד. זה האתגר של החיים שלך.

אתה בטח שואל את עצמך מאיפה החוצפה להחליט לך ככה, בלי להכיר אתכם בכלל, והתשובה היא: מחיי שלי.

נישאתי לבעל שמעטים הם אלה שיכולים להסתדר איתו, ובנוסף לכל הוא לא חווה בבית הוריו זוגיות לדוגמא. מהר מאד הבנתי שזה האתגר של החיים שלי, ואני מתמרנת: מה שאפשר לחיות איתו-  אני זורמת ומעבירה, ומה שהוא קו אדום מבחינתי - אני מפעילה סנקציות. אנו נשואים מעל 10 שנים. השנים הראשונות היו קשות מאד, בהן הבהרתי לו שאני לא מוכנה לשמוע בבית את המילה גירושין. בשנים האחרונות נהיה קל יותר. הוא שינה ומיתן התנהגויות, ואנחנו בהחלט זוג מוצלח ומאוהב. 

אבל היה יכול להיות אחרת, אם הייתי חושבת שזה פשוט לא זה.

ממליצה לך לשנות את כיוון החשיבה, לטפל בבעיות בכל דרך אפשרית ולזכור שחייו של גרוש משלם מזונות ומגדל ילדים של אישה אחרת, אינם קלים יותר. בטח לא כאשר הוא מגלה שגם בזוגיות עם האישה השניה צריך להשקיע כדי להצליח.

מאחלת לך את כל הטוב שבעולם.

המודדויות. לכולם יש חסרונות, אצל אשתך זו בקורתיות יתר ואצל בעלים ונשים אחרים/ת זה כעסנות/קמצנות/עצלנות/קרירות/תלותיות ועוד ועוד. הנישואים הם עבודה מתמשכת ששכרה בצידה. וכדאי ללכת לטיפול ביחד -כי אולי לאשתך יש קושי שגורם לביקורתיות אך יתכן שיש לך גם חלק בכך. זה לא חייב להיות מודע. אם תחליט זו אשתך ולכן אתה אוהב אותה - תרצה להשקיע ולטפל ביחד. ולא רק בשביל הילדים..

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.