מצרף כלמיני מקומות לדייטים,תוסיפו גם (בעיקר מחוץ לירושלים..)ואל תייבשו

כללי;

• תחנת רכבת (רמות שונות, שווה לבדוק לפני (
• ‏רכבת (לא בשעות העמוסות)
• ‏תחנה מרכזית (כנ'ל, שווה לבדוק לפני..)
• ‏ פארקים
• ‏ טיילות

מרכז

• גני יוו (צל, ספסלים, תאורה, שווה!!)
• כיכר המדינה
• גני יהושע (ליד מרכז הירידים),
• ככר רבין
• מתחת לעזריאלי (כניסה מכיוון הרכבת)
• שכונת נווה צדק, תל אביב
• שוק הכרמל
• טיילת-נמל יפו
• מוזיאון התפוצות
• פארק לאומי-ר"ג,
• פארק הירקון באיזור שקרוב יותר לת"א (מערבית לכביש
• הגן המשולש (תחנת רכבת 'תל אביב אוניברסיטה(  עד לים)

כלמיני

• שפלה-גן המעיין ראשון לציון (עשר דקות הליכה מהמרכזית)
• חולון-פארק צמוד למחלף חולון (כבישים 44/20+רכבת חולון)
• אשדוד- פארק לכיש (טיילת ארוכה שמגיעה בסוף לים)
• פארק אשדוד (קצה מערבי של שדרות ירושלים)
• גבעת יונה

ירושלים:

• מחנה יהודה (בעיקר בערב, אווירה אחרת)
• תחנת הרכבת הישנה והטיילת (עד גן חיות)
• מגדל דוד
• טיילת החומות
• מרכזית ירושלים, נקודות נבחרות..)
• סנטר     1
• כיכר אלנבי (ליד יציאת אוטובוסים, מרכזית י-ם)
• הר הרצל
• ימין משה-תחנת רוח,
• טיילת ארמון הנציב
• מגדל דוד
• מרפסת מדא
• כניסה ל' טרם' רוממה
• גן סאקר...
• טיילת קריית מנחם
• פארק המסילה
• טיילת מד"א
• הגן הבוטני
• טיילת ארמון הנציב
• מצפה ציפורי
• הולילנד (בשילוב תצפית על ירושלים)
• עמק הצבאים
• גן הוורדים
• נחלאות/נחלת שבעה
• הליפתא
• תחנת הקפה-עמק רפאים
• הגן הבוטני
• שדרת ממילא
• העיר העתיקה
• גן החיות התנכ"י
• עין לבן(כביש יוצא מסוף החניון של גן החיות - כחצי שעה הליכה).
• איזור מגרש הרוסים-העיריה
• מדשאות מעל שער יפו )לכיוון הרכבת

שכונות שכיף להסתובב בהן

• נחלאות
• נחלת שבעה
• משכנות שאננים

• בית הכרם הישנה-המון פינות חמודות ושקטות, הרבה צל, שכונה ירושלמית וותיקה..

• שכונת 'משכנות'- מומלץ! שם גר הרב אריה לוין (שביתו אגב גרה שם עד היום - הרבנית פלצ'ינסקי) סמטאות ישנות ואהובות. פשוט להיאבד שם. יש בית כנסת של השכונה ממש ירושלמי כזה - מומלץ להציץ. חצרות עם בארות מים ועוד ועוד. מיקום- מאחורי רח' אגריפס (מקביל למחנה יהודה +-).

• נחלאות - נחלת אחים - שערי חסד-(קצת כנ"ל אבל פחות ניחוח ירושלמי. טיפה עשו מהן שכונות של חוצניקים). 

• עין כרם-מומלץ! קסום!

• מושב אורה, מושב עמינדב-אזורים מדהימים. 

• מלחה הישנה-אין, אין על המקום! כל המוסיף גורע. אין ספסלים - תאלתרו משהו.

• קיבוץ רמת רחל-קיבוץ יפהפה בתוך ירושלים עם נוף מדהים, מורשת קרב ועוד ועוד..

• המושבה הגרמנית- שכונה קסומה. בין רח' עמק רפאים לדרך בית לחם. אין ספסל אחד לרפואה!

טיילות

• טיילת רוממה- היא שיא הנוחה למי שבא מחוץ לעיר ולא רוצה להשתפצר לו בירושלים - ממש ליד סנטר 1. טיילת נחמדה באורך כמה מאות מטרים עם ספסלים. קצת קשה למצוא ספסל אחה"צ שהשמש לא ממש מול העיניים.

• מיקום - ברח' המ"ג, מיד אבל מיד אחרי מד"א (בצד של מד"א) יש מדרגות צנועות שאתה לא מאמין שמובילות לטיילת. תבדקו.

• טיילת ארמון הנציב - טיילת שרובר, טיילת האז-יפהפיות! משקיפות על העיר העתיקה, גדולות, דשא וכו' וכו'. יש קצת ערבים ככה שגם מקיימים מצוות יישוב הארץ.
• מיקום - עולים מדרך חברון לרח' דניאל ינובסקי, ולפי השילוט. אפשר להמשיך לפארק אמת המים (למי שאוהב ארכיאולוגיה מימי הורדוס) אבל הדובדבן שבקצפת. שם המקום הראשון בדרך חברון-ירושלים העתיקה שבו רואים את הר הבית. במילים אחרות - "ויהי ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק"! יש גם איזה שלט על זה. אז נעריו שישבו להם שם עם החמור נשארו באזור קצת אבל ממש אין סיבה לשים עליהם קצוץ - ויש שם הרבה יהודים.

• שביל האופניים-לאורך כמה קילומטרים. יוצא מגן סאקר (דרום) או מליד מוזיאון ישראל, מתחבר וממשיך לעמק המצלבה (שם אפשר להתפצל בשביל למנהרה מתחת לכביש ולעלות ברשת של שבילים חמודים ממש בעליה לרחביה), פונה לאורך רח' הרב הרצוג - אליהו גולומב - צומת פת. כמובן אפשר להתחבר מכל מקום באמצע. ספסלים בשפע וכיף לטייל.

גנים

• גן הוורדים-לא מומלץ! מה אתם, בדייט?

• גן העצמאות-ככה ככה. אפשרי. 

• גן השושנים בטלביה - מומלץ ממש! ליד תיאטרון ירושלים. בין רח' דובנוב לרח' פינסקר.
• גן בית הכרם- מיקום- רחוב שחר בבית הכרם, כ-7 דקות מתחנה מרכזית.

• תיאור המקום- גן ציבורי, בכניסה יש חורשה וגן שעשועים, מעל גן השעשועים יש סוכת גפנים (מקום ממש טוב לדייטים בקיץ). בהמשך הגן יש ספסלי אבן וחלקות דשא. בימים של מזג אוויר טוב תפגשו שם בטוח עוד שנים שלושה זוגות (יש מקוםלכולם).

• דרכי הגעה- לכו בשדרות הרצל לכיוון דרום עד הצומת שאחריהמלונות פנו שמאלה, המשיכו ישר במדרכה הימנית עד שתגיעו לגשר, לפני הגשר יש שבילשיורד לכיוון בית הכרם, לכו עוד סוף השביל והתקדמו עוד כמאה מטר.

• גן סאקר- אהמממ... ע"ע גן הוורדים. אם כבר, לכו לכיוון הדרומי של הגן - יותר שקט שם.

• גן שכונת יפה נוף (אין לי שם אחר) - מקום חמוד ביותר. ליד יד שרה, תרדו לרח' מרדכי איש שלום, ובצד ימין בהמשך יש גן יפה וגדול.

• פארק דניה- ליד קרית יובל, לאורך רח' אליהו גולומב.

• לא יודע איך קוראים למקום הזה- אבל זה בבית הכרם החדשה, אזור ענק בין רח' משה קול לרח' משכן שילה, עם ספסלים ומקום לטייל.

• הר הרצל -מטופח ויפה, המון דשא. (הי, ל-לא ירושלמים, אני לא מתכוון לבית הקברות, כן? ). נראה לי נעול בערב.

• גבעת התחמושת- ליד שדרות אשכול.

• הפארק הארכיאולוגי בפסגת זאב מרכז- שנים שלא הייתי שם אבל גינה נחמדת.

רחובות קסומים

• אזור מאה שערים - כן כן, לא נפלתי על הראש. אחד האזורים הקסומים. אבל!!! חבר'ה - בטקט ובצניעות!!! לכבד את רגשות התושבים - באמת - שאני בטוח שלא היו רוצים לראות דייטים בשכונה שלהם. יש את האזורים שמקבילים למאה שערים משני הצדדים - להיאבד בהם וביופי שלהם. וסיכוי סביר שמישהו יעיר לכם על ההסתובבות בשכונה. פשוט תלכו ואל תשבו בשום מקום.

• רחוב אנילביץ' בשכונת קרית יובל- מתחרה רציני על הרחוב מספר אחת בירושלים. מומלץ בחום!

• שוק מחנה יהודה-לכו הלוך ושוב, תנשמו עמוק, ורק אחרי שחרשתם אותו 3 פעמים תחליטו מה בא לכם לקנות.

• איזור בית הרב- רחוב אתיופיה- חמוד. ליד רחוב הנביאים.

• איזור מנזר סן סימון-מומלץ ללמוד לפני על הקרב!

מעינות

• אזור ירושלים מפוצץ מעינות אבל הרבה עם בעיה של יחוד. ננסה לכתוב את מה שלכאורה אין בו בעיה בשעות היום, וכל אחד אחראי לבדוק לעצמו את הענין.

• שביל המעינות-למי שרוצה טיול טיול. בד"כ יש בו אנשים במזג אוויר נאה, ובפרט בחופשים. זה משתנה גם בין הקטעים בשביל וצריך לבדוק.

• הסטף-אין בעית יחוד.

• עין יעל-אין בעיה. פיתחו את המקום, יש כל מיני בוסתנים ומקומות לפעילות למשפחות. ליד תחנת הרכבת במלחה לפנות בכיכר (איפה שהכביש עובר על המסילה) ולפי השילוט. אפשר גם ברגל.

עוד מקומות

• איזור הולילנד ליד בית וגן-יש שם גינה גדולה.

• האוניברסיטה בהר הצופים- יפה שם! עם נוף להר הבית, ומהצד השני למדבר יהודה.

• הר אדר- מיקום-מבואות ירושלים ביישוב הר אדר, רבע שעה נסיעהמירושלים.

• תיאור המקום-אנדרטת הרדאר לזכר חטיבת הראל, תצפית מדהימה לכל אזור מבואות ירושלים.

• במקום מגדל תצפית, שולחנות פיקניק, ספסלים, טנקים וג'יפים ישנים (לשובביםבינינו). מקום מדהים לדייט נחת למשקיעים. מומלץ לקרוא קצת על המקום לפני כן (שיהיהלכם מושג למה אתם מגיעים).

• דרכי הגעה-ברכב פרטי. יוצאים מירושלים לכביש מספר 1, פוניםבמחלף עין חמד לכיוון קרית ענבים מעלה החמישה, פונים ימינה בכיכר, בקרית ענביםפונים שמאלה ואז ימינה, במעלה החמישה פונים ימינה, נכנסים להר אדר ממשיכים בכיכרישר בפניה אחר כך ימינה ושוב ימינה ממשיכים קצת והגעתם.

• ואם אתם רוצים ללכת לדבר עם ה'-הכותל הקטן זה המקום! המשך של הכותל המערבי, נכנסים דרך הרובע המוסלמי.

לבנות: אתן חייבות להפנים כל הזמן בתודעה שגבר מרגיש משיכה הכי גדולה כשמתאפשר לו לתת לך ואת מקבלת. וזה בהכל. יכול להיות דבר הכי בנאלי שיש. לרמה של לפתוח לך את התפוז או למלאות לך את הקפה. בייחוד אבל כשהוא מזמין או מכין לך משהו לאכול (כמו כן בנים בדיוק מאותה סיבה אין מצב בעולם שאתה מתחלק איתה בהוצאות על הארוחה) אז חזרה אליכן, כל פעם שהוא שואל ממך משהו

תתרגמי את זה בראש שלך ל"אני רוצה להתחבר אליך יותר תני לי את האפשרות לתת לך ותקבלי" להוציא מהראש את ה "לא לא תודה זה בסדר יש לי כבר או אני לא רעבה אכלתי" תסכימי לקבל!

מעשה שהיה כך היה (אתמול) בזולה של הרב יעקב כשנכנסתי מישהי נתנה לי חיוך חמוד אז התלבטתי לרגע ואז החלטתי לשבת לידה. היה החלפת מבטים וחיוכים ושנינו הסמקנו וכל הבררר ואזזז שלפתי את הנשק הסודי (חטיף אנרג'י) ובאלגנטיות חמודה קירבתי אותו אליה בלי לומר מילה (עם חיוך שובה נפש) והיא הסמיקה אבל סירבה!! בדיוק באותו רגע משו באנרגיה שהייתה בינינו נפל ובייחוד לי. החטיף היה סתם מבחן בישביל הכימיה קיצר הבנתן

לבנים: כשאתם בקשר ראשוני מול מישהי אתם חייבים לשדר ביטחון. ולגרום לה להרגיש שאתה הפרס ולא הפוך.

כי בוא, תכלס מכל האפשרויות שיש לך כרגע מצאת לנכון לתת לה את הצ'אנס, אתה זה שבוחר עם מי להיות. לא בקטע מתנשא של אגו או גאווה. פשוט כי ככה זה. גם אם לך באמת הרבה קשרים עם בנות תשדר את ההרגשה שאתה יכול להיות כזה אם אתה רק מחליט. בחורה אוטומטית מרגישה אם אתה חושב שהיא מעליך ואז זה מוריד לה מאד, או אם אתה מעליה. שוב, לא בקטע שוביניסטי עפעלעצמו אנאערף. פשוט גבר צריך להיות המוביל,זה שקובע זה שמחליט ובחורה חייבת להרגיש את זה.

דבר שני כשאתה מדבר איתה אל תחשוב על מה אם ייגמרו הנושאים לשיחה וכל הפחדים האלה. אם ייגמרו אז שייגמרו . לא סוף העולם אם תהיו בשקט גם. הנקודה שלי היא שאתה לא צריך לדאוג לגבי מה תאמר בדיוק כמו שאין לך את הדאגה הזאת עם חבר טובשך. תגיד את מה שעולה לך לראש (בגבול הטעם הטוב כן? ) ומשם דברים זורמים או שלא וגם זה בסדר

על לשדך אנשים שיצאתם איתם?

אני חושבת שזה טוב ומבורך לשדך אנשים שהתרשמתי מהם לטובה ופשוט לא התאימו לי, או שאני לא התאמתי להם.

והעיקר לא לשדך מישהו שיש לי מטען רגשי עליו לחברה קרובה..

אבל בדיון עם חברות עלה שאין מה לשדך מישהו שיצאתי איתו כי אם הוא היה "מציאה כזאת גדולה", אני הייתי מתחתנת איתו.

הצביעו והשפיעו.

ושוכחת את עצמי. אנא, לא לכתוב אלי באופן אישי.

לבנות - מותר.

תודה!

הי.

הרבה מאד זמן לא הייתי כאן. חשבתי לשתף אתכם בשיר שיצרתי לאחרונה בסונו.

"אבל אחלה בחור"

תהנו

בֶּן שְׁלוֹשִׁים וּמַשֶּׁהוּ, עֲדַיִן יוֹצֵא,

פָּגַשְׁתִּי כְּבָר מֵאוֹת, אֲנִי עַל הַקָּצֶה

בְּכוֹל פְּגִישָׁה אוֹתוֹ סַחְלָב וְשֻׁלְחָן,

אוֹתָהּ שְׁאֵלָה: "וּמָה אַתָּה עוֹשֶׂה כְּשֶׁיֵּשׁ לְךָ זְּמַן?"

אֵיפֹה אַתְּ, אֵיפֹה אַתְּ, חֲצִי נְּשָׁמָה?

כְּבָר נִגְמְרוּ לִי הַנּוֹשְׂאִים לְשִׂיחָה

אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן, לֹא לִשְׁמֹעַ שׁוּב,

"לֹא נִרְאֶה לִי מַתְאִים, אֲבָל אַחְלָה בָּחוּר"!

זֹאת מְאֹד חֲמוּדָה, אַךְ אֵין מָה לּוֹמַר,

הַשִּׂיחָה זוֹרֶמֶת כְּמוֹ אַכְזָב בַּמִּדְבָּר.

הַשֵּׁם, תֵּן לִי אִשָּׁה שֶׁתִּגְנֹוב לִי אֶת הַלֵּב

וְלֹא אַחַת שֶׁתִּשְׁאַל "לְטַיֵּל אַתָּה אוֹהֵב"?

אֵיפֹה אַתְּ, אֵיפֹה אַתְּ, חֲצִי נִשְׁמָתִי

אִיִמָּא וְאַבָּא מְשַׁגְּעִים אוֹתִי

אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן, לֹא לַעֲבֹד חֲצִי מִשְׂרָה,

בִּנְסִיעוֹת וְטֵלֵפוֹן, בְּחִפּוּשׂ אֲבֵדָה.

וְהִנֵּה אַחַת שֶׁבְּעֵינַי מָצְאָהּ חֵן,

יֵשׁ נִיצוֹץ קָטָן, כְּבָר הַלֵּב מִתְעוֹרֵר

אַךְ לִפְנֵי שֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ, הִגִּיעָה הַבְּשׂוֹרָה:

"הוּא גָּבוֹהַּ? נָמוּךְ? מָה הַעֶדָהּ"?

אַחַת אָמרָה הוּא רְצִינִי, הַשְּׁנִיָּה קַלִּיל,

אַחַת רָצְתָה עוֹבֵד, אַחֶרֶת מַתְמִיד.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָלַכְתִּי בִּדְרָכֶיךָ

הִגִּיעָה הַשָּׁעָה, אַל תִּשְׁכַּח אֶת עַבְדֶּךָ

אֵיפֹה אַתְּ, אֵיפֹה אַתְּ, חֲצִי נְּשָׁמָה?

אִם אַתְּ שׁוֹמַעַת, תַּעֲשִׂי סִימָן

אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן, לֹא לִשְׁמֹעַ שׁוּב,

"לֹא נִרְאֶה לִי מַתְאִים, אֲבָל אַחְלָה בָּחוּר"!

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּבָר עָבַרְתִּי הַרְבֵּה,

תֵּן לִי אָחָת, שֶׁאָרְגִּישׁ שֶׁזֶּה זֶה,

שֶׁנֵּשֵׁב נְדַבֵּר, וְנִצְחַק עַד הַלַּיְלָה,

שֶׁנַּרְגִּישׁ סוֹף סוֹף שֶׁהִגַּעְנוּ הַבַּיְתָה

מעניין כיצד זיכרונות העבר מתהפכים ומשתנים כאשר נקודת המבט שלנו משתנה, בין אם בעקבות מבט מבחוץ ובין אם בעקבות שינוי פנימי.

דאגה לבן זוג יכולה להפוך בדיעבד לשתלטנות, רצון להיות שותף בחייו עלול להתפרש כתלותיות, והתעקשות שנראתה בעבר כביטוי לאכפתיות יכולה להפוך לסימן של חוסר כבוד. לפעמים מספיק שינוי אחד בנקודת המבט כדי שזיכרונות שלמים יקבלו משמעות שונה לחלוטין.

אפשר לראות זאת אצל זוגות שנפרדים עם מעט מרירות. אדם שבעבר היו יכולים להישבע שהוא קרוב למושלם הופך פתאום, בעיניהם, לאדם שתלטן, רעיל ומגעיל. כאילו כל אותן שנים נצבעו מחדש בצבע אחד.

המבט שלנו והמסקנות שאנחנו מסיקים בהווה משפיעים באופן דרמטי על האופן שבו אנחנו זוכרים את העבר.

יש לכך שני היבטים מעניינים: זיכרון סלקטיבי וריפריימינג.

זיכרון סלקטיבי הוא הנטייה שלנו לזכור פרטים מסוימים ולשכוח אחרים. אנחנו עשויים לזכור היטב את הרגעים שבהם נפגענו, אך לשכוח את הפעמים שבהן אותו אדם היה שם בשבילנו. לחלופין, אנחנו עשויים לזכור דווקא את הרגעים הטובים ולהדחיק את הקשיים.

ריפריימינג, לעומת זאת, הוא שינוי המסגרת הפרשנית שדרכה אנחנו מסתכלים על אירוע. לא בהכרח שכחנו משהו או שינינו את פרטי הזיכרון, אלא שהמשמעות שאנחנו מעניקים לו השתנתה. אותה שיחת טלפון שבעבר נתפסה כדאגה יכולה להיתפס היום כניסיון לשלוט, ואותה בקשה לקרבה יכולה להיראות כתלותיות.

במובן מסוים, בכל פעם שאנחנו נזכרים במשהו אנחנו קוראים מחדש ספר שכבר קראנו. העלילה נשארת לכאורה זהה, אבל אנחנו כבר אנשים אחרים, עם ניסיון, רגשות ותפיסות שונות. לכן גם הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על העבר משתנה.

כמובן, ייתכן שנקודת המבט החדשה היא דווקא הנכונה. אולי האדם באמת היה שתלטן ורעיל, ואולי רק לאחר שהתרחקנו הצלחנו לזהות דברים שלא ראינו קודם. אבל אני חושב שלפני שמפילים על אדם, על קשר או על עצמנו פצצה, כדאי לעצור ולנסות להיזכר כיצד ראינו את הדברים בזמן אמת. לא כדי להעדיף את הפרשנות הישנה, אלא כדי לבחון אם הפרשנות החדשה שלנו אכן מוצדקת.

יכול להיות שאותו אדם באמת רק דאג, והוא כלל לא יבין מאיפה הגיעה פתאום המסקנה שהוא רעיל. כמובן, ייתכן שהוא אכן התנהג בצורה פוגענית, ואולי הפרידה הייתה הכרחית. אין כאן ניסיון להצדיק התנהגות רעה או לשמר קשרים שאינם טובים לנו, אלא ניסיון להבחין בין המציאות לבין הפרשנות שאנחנו מעניקים לה.

יש לכך גם השלכות על האדם שמקבל את ההאשמה. כאשר מאשימים אדם ברעילות, במיוחד אדם עם ביטחון עצמי נמוך או פחד מפגיעה באחרים, ההאשמה עלולה להפוך לחלק מהתפיסה העצמית שלו. הוא עלול להתחיל להאמין שהוא אכן אדם רעיל, לשחזר את הזיכרונות שלו בהתאם למסקנה הזאת ולראות גם את המעשים הטובים שלו בעבר באור שלילי.

כך הוא עלול לקחת איתו לקשרים עתידיים תחושת אשמה שאינה בהכרח מוצדקת, לחשוש מכל ביטוי של דאגה או קרבה, ואפילו לפגוע ביכולת שלו לנהל קשרים בריאים.

בסופו של דבר, אני חושב שצריך לזכור שהיכולת שלנו לפרש מחדש את העבר אינה הופכת כל פרשנות חדשה לאמת. לפעמים אנחנו מגלים דברים שלא ראינו, ולפעמים אנחנו פשוט מסתכלים על אותם דברים דרך משקפיים אחרות.

כדאי להיזהר מלהפוך את האדם שהיינו, את האדם שמולנו ואת הקשר שהיה לנו לדמויות חד-ממדיות רק מפני שכיום אנחנו רואים אותם אחרת.

סתם שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני ? איך אפשר להפוך את זה לזורם ? איך שהוא הייתי חושב שאקטואליה, דברים שקורים בעולם ואצלנו זו נקודת פתיחה טובה. אבל בדרך כלל הצד השני (מהנסיונות שלי) לא יודע להחזיר את הכדור כשהשיחה הולכת לשם. לשאול על תחביבים וכו' זה גם כן משהו נורא יבש בדרך כלל.. אלא אם כן יש לצד השני משהו מעניין, אבל זה לא המצב בדרך כלל

הי לכולם

מחפשת זוגיות רצינית לחתונה

מסורתית שומרת כשרות וחגים

איפה אפשר להכיר?