בבית חולים הכל היה מושלם, בזכות האדרנלין כמובן
הלידה הייתה קשה אבל הייתי אסירת תודה על הכל!
מרגע החזרה לבית ההנקה לא צלחה עד דיכאון כמעט והתחלתי לתת תמ"ל. בערך מרגע החזרה לבית הרגשתי שאין לי כח לטפל בתינוק, מכל דבר בכיתי, הוא בכה בכיתי גם אני,הכל הפחיד אותי ובנוסף לא הצלחתי לישון מחרדות ודאגות, אפילו שהוא עם אימא שלי ששומרת עליו!!
היום המצב קצת יותר טוב,ההורמונים ירדו מעט, אבל עדיין מרגישה לפעמים שאין לי כח לטפל בו, אני רושמת את זה ומרגישה הכי רעה בעולם! היום בבוקר הוא בכה והרגשתי שממש ממש אין לי כח אליו עד שאימא שלי לקחה אותו והאכילה אותו והצלחנו אני ובעלי לישון קצת.
הקטע הוא שהיה לי הריון ממש סביר,ישנתי מלא והיה לי ממש טוב, ופתאום לא לישון בכלל זה שובר אותי!
הייתי אצל פסיכולוגית והיא אמרה שעדיין מוקדם להגדיר את זה כדיכאון וככל הנראה ההורמונים עדיין משתוללים אצלי.
אני חייבת לדעת האם יש עוד נשים כמוני?
)